אני חושבת שאנשים אוהבים את הרעיון של הקאתון כי הוא משדר חדשנות. מאותה סיבה, גם ארגונים מתלהבים מכך. אבל, חשוב לדעת שלתכנן הקאתון מוצלח, זה לא ענין כל כך פשוט, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באירוע וירטואלי.
הקאתונים משלבים שעות ארוכות של סיעור מוחות, חשיבה ועבודה בדרך לא רגילה, מתוך תקווה להשיג תוצאות לא רגילות. אבל, דווקא השעות הארוכות והכאוס של התהליך המאפיינים אירועים כאלו הם סיכוניים, כי אנשים מתעייפים, וכי בסוף התהליך ישנו סיכון לא מבוטל שנסיים עם תוצאות מועטות.
כדי להתגבר על אלו אנחנו נוהגים להוסיף תבלינים ומבניות (חלקית).
תבלינים יכולים לכלול משחוק, אכילה משותפת וסביבה המשדרת כיף.
בהקאתון הראשון של פורום ניהול ידע KMGN בחלטנו לכלול הרבה מאלו:
מסע חצי-מובנה המתבסס על מודל של חשיבה עיצובית (design thinking);
עירוב של סביבות פיזיות ווירטואליות;
פיצה באותה שעה בכל מקום;
קישוטים כיפיים;
פעילות ניהול ידע רדיקאלי המפוזרות במהלך היום כדי לעודד יצירתיות וכיף;
מתנות למשתתפים הקשורות במחשקי חשיבה;
ועוד הרבה.
ושוב אנחנו מזכירים, שניהול הידע החדש עוסק (גם) בשילוב של מתודות הפוכות גם-וגם, אז השקענו בהרבה הפכים כאלו בתוכנית שלנו.
בסוף היום, אנחנו מקווים להשיג הבנות חדשות ותחילתם של פתרונות, ובה בעת, לראות אנשים מסיימים את היום עם תחושת WOW.
הכל מוכן; מחכים להתחיל, מקווים להצליח.
