כל מערכת חינוך בעולם ראוי שתשאל את עצמה, לא רק מהי מלמדת היום, ותמשיך ללמד את שלימדה אתמול, אלא גם- מה נכון שתחדש ותלמד כדי להכין את הנוער להיות צעירים ובוגרים המתפקדים כאנשים, אזרחים ועובדים מיטביים בעולם החדש.
כל מנהל ידע בארגון, ראוי שישאל את עצמו איך הוא מקדם את התשתיות הארגוניות כדי לתמוך באנשים אלו במקום העבודה.
החוקרים והוגי הדעות לא באמת חלוקים על המיומנויות הנדרשות. הם מתחבטים ביניהם לעיתים כיצד לכנותם בדרך מדויקת, הם מתדיינים בינם לבין עצמם כיצד לתעדף כאשר הרשימה ארוכה, אך אין עוררין שמה שהיה אינו מספק ובמאה ה 21, שכבר חלפו בה שני עשורים, אך יש עוד שמונים המתקרבים אלינו, צריך יותר ממה שנדרש בעבר.
עבדים נדרשים לדעת ללמוד וללמוד באופן חוזר ונשנה;
עליהם לדעת לצרוך הרבה מידע וידע;
עליהם לפתח חשיבה ביקורתית להשתמש במידע וידע אלו באופן חכם;
עליהם לחדד את יכולות קבלת ההחלטות מבוססות נתונים, מידע וידע.
לא כל עובד חייב להיות מומחה מחשוב, אך על כולם להיות בעלי אוריינות וטכנולוגית, ולא לפחד מנתונים.
ואחת התכונות החשובות ביותר: על העובדים ללמוד לתקשר טוב עם הסביבה ולדעת לעבוד בשיתופיות- שיתוף מידע, שיתוף ידע ושיתוף פעולה.
ואני שואלת את עצמי, ואת כולנו, מנהלי הידע: האומנם אנחנו עושים כל מה שביכולתנו כדי לקדם התפיסות החדשות? האם באמת ובתמים אנחנו יכולים להגיד שלא רק אנחנו מוחמאים ממקומו החשוב של המידע, הנתונים, הידע והשיתופיות, אלא אנחנו באמת מראים לארגונים שבקרבם אנחנו יושבים, עד כמה אלו מביאים להם ערך מחדש כל יום?
אני יכולה להעיד על עצמי, שאני כנראה עושה, אך לא מספיק.
וכאן אני קוראת לכולנו להחליט, שממחר, אנחנו כל יום, עושים מעט יותר מאשר ביום הקודם, בהתבסס על מומחיותנו, לטובת הארגונים והחברה. כל יום קצת יותר.
כי יש כל כך הרבה מה לעשות.