אני שוהה עכשיו בחופשה בצרפת עם המשפחה. כפר נופש פסטורלי, ומסביב עיירות קטנות וציוריות והרבה טבע.
ולמרות הפסטורליות הרבה, לא פסחנו (לבקשת הילדים כמובן) על ביקור החובה, יש אומרים, של צרפת ואירופה, הלא היא אירו-דיסני.
אין ספק, שדיסני שונה מאד מכל מה שראינו לפני ואחרי. הרבה רעש, הרבה צבע, הרבה SHOW, ובעצם, הרבה מכל דבר כמעט, חוץ ממילים.
אתה מסתובב במקום, שהוא למעשה לונה פארק ענק, ופוגש אנשים מכל העולם. הרבה מהם. ואתה שואל את עצמך, מה יש פה בעצם, שמביא את כולם יחד, למקום המיוחד הזהה שדיסני בנו.
אם אתה בוחן את המתקנים, הרי שכנראה מתקנים דומים יש בהרבה מתקני לונה פארק בעולם. יש רכבות הרים, יש שייט, אבובים, קרוסלות מכל מיני סוגים ומה לא. אך בדיסני יש חוויה מיוחדת, שהיא מעבר לתוכן עצמו- לפונקציונאליות המוענקת למגיעים. יש פה אווירה.
האווירה נוצרת מהתפאורה המדהימה. והיא נוצרת גם מהדמויות המסתובבות בפארק. ומהחנויות המשוקעות. והמוסיקה. ומהאנשים שמגיעים עם תחפושת ו"נכנסים" לאווירה. והיא נוצרת גם מה"ביחד".
ואני עוסקת בניהול ידע, שהוא תחום עתיר מילים, אך פה, המילים כמעט ואינן נדרשות, כמעט ואינן משפיעות. העיקר הוא החוויה, בה העיקר, אינה קשורה במילים, אלא בכל החושים שלנו- מה שרואים, שומעים, מריחים, ממששים ו...מרגישים.
ואני שוקעת בחלומות, ושואלת את עצמי, האם גם עולם ניהול הידע היה יכול להיות כזה, בו העיקר הוא החושים, ואיך הוא היה נראה, אך מהר מאד מתעוררת למציאות.
במציאות, התוכן והחוויה חייבים להיות משולבים. כאשר רוצים להעביר ידע, ברוב המקרים המילים הן קריטיות והן המרכזיות. החושים והחוויה הם הבונוס העוטף. כאשר, לעומת זאת, העיקר הוא החוויה, שימוש נרחב במילים לא יעשה את העבודה. שם המילים הם הבונוס, ולכן כן יש שלטים, וכאשר אתה נפגש עם שלגיה היא שואלת אותך אם אתה דובר צרפתית או אנגלית, וכן מדברת אתך בשפתך, אך זה בהחלט לא העיקר.
יותר פשוט לעשות שימוש במילים בעולם של ידע, ומזלנו, אלו שצריכים לדאוג להעברת הידע, שזה העיקר. אך אל לנו להזניח את החלק הנוסף. העברת ידע ללא החלק הנוסף דומה לתבשיל ללא תבלון. הכול נמצא, אבל אף אחד לא רוצה לטעום.
אז תעשו שיתוף במילים, אך אל תשכחו את החוויה.
ובואו לדקר בדיסני. שווה.