לקוח מתוך מאמר של גרטנר (http://www.gartner.com)

הסבר מפורט:

ריבוי פורטלים הינו מציאות שכיחה בעולמם של הארגונים הבינוניים ובוודאי הגדולים. ניתן למנות כמה סיבות לקיום מציאות זו:

1. פורטלים משווקים כמוצרי OEM יחד עם מערכות חומרה/תוכנה נוספות; 
2. המריבה הנצחית בין אוהדי פתרונות ה Java לבין השאר (למשל אוהדי .Net).

על פניו, מציאות זו לא הייתה חייבת להיות בעייתית אם היה תקן אחד שכל יצרני הפורטלים היו מכבדים. לרוב, בלתי אפשרי לשתף רכיבים מפורטל אחד בפורטל אחר בצורה כזאת שיכבדו את מנגנוני ההרשאה, את מדריך השירותים או את העדפות המשתמש אחד של השני.

ארכיטקטורת ה- Uberportal, מציגה פתרון לבעיה, לפחות עד לכניסת הסטנדרט החדש ל- Portal Federation (איחוד פורטלים) לקראת סוף שנת 2005. "אובר" הינה מילה בגרמנית שמשמעותה "על" (או "מעל"). ניתן להבין מצירוף המילים שמדובר ברכיב "על" אשר מאגד את שאר הרכיבים "הנחותים ממנו" לכדי פורטל אחד. להלן עקרי הארכיטקטורה:

• פורטל העל הינו נקודת הכניסה היחידה לשאר הפורטלים בארגון (דף הבית של העובד)
• פורטל על אינו כלי שניתן לרכוש "out of the box" אלא יש לבנות אותו כדי שיתאים למערכות בארגון.
• מוצרי התוכנה הטובים ביותר למימוש "פורטל העל" הם כמובן מוצרי התוכנה בעלי ארכיטקטורה פתוחה, מונחי שירותים וסטנדרטיים.

  על מנת לממש שיתוף פורטלים כזה, צריך לדעת לשתף את האלמנטים הבאים:

  • מדריך השירותים (Directory)
  • מנגנוני ההרשאות (Security)
  • העדפות המשתמש (Personalization Data)
  • מידע מבני (Metadata)
  • יישומי פורטל (Portlets)

   

  כיוון שאין כלי כיום שיודע לאחד את כל האלמנטים הנ"ל (בשל החוסר בסטנדרטים), ארכיטקטורת פורטל העל עושה רושם כתיאורטית בלבד. עם זאת, ניתן בכל זאת להפוך אותה למעשית ע"י הגדרת המושג "פורטל על מינימלי".

  פורטל על מינימלי (A Minimalist Uberportal) הינו סוג של פורטל על (Uberportal) אשר משמש כדלת כניסה בלבד לשאר הפורטלים. בפועל הוא מפעיל את הפורטלים הנחותים ממנו בחלון נפרד. כדי שפורטל אכן יהיה פורטל על מינימלי, עליו לממש את האלמנטים הבאים:

  •  מדריך שירותים מאוגד רציונלית (Rationalized directory service).
  • SSO (Single Sign On) – הזדהות לפורטל זה תממש הזדהות לכל שאר הפורטלים ותהיה ההזדהות היחידה במערכת.
  • מימוש העדפות המשתמש ברמת הדפים של פורטל העל (לא נדרש להכיל את ההגדרות שהוגדרו ברמת פורטל העל לפורטלים הנחותים).
  • כניסה לפורטלים תהיה באמצעות קישורים (Hyperlinks) או טאבים (Tabs).
  • עם סגירת החלון בעת סיום הגלישה בפורטל "הנחות" יחזור המשתמש למסך המתאים בפורטל העל.

   

  עד שיקבעו הסטנדרטים, ועד שחברות התוכנה תממשנה אותם, פורטל על מינימלי הינו הפתרון המומלץ לכל ארגון שעובדיו עושים שימוש ביותר מפורטל ארגוני אחד.

   

  תודות: תודה לרנית זקצר על השגת מקורות למידע

למידע נוסף ניתן לעיין ב:
http://www.cmswire.com/cms/knowledge-management/what-is-an-ontology-and-why-we-need-them-001479.php

אינטגרציה – היא אתגר "ישן-חדש" שעומד בפני מרבית הארגונים: "ישן" משום ששוק ה-IT מדבר שנים על הצורך באינטגרציה ו"חדש" משום שעד עתה רעיון האינטגרציה של פתרונות ניהול ידע לפתרון אחוד לא היה על סדר היום.

להלן מספר דוגמאות לצורך באינטגרציה של פתרונות ניהול ידע:

·        מאגר מידע מרכזי ואחוד -  מאגר מידע מרכזי ואחוד הינו תנאי בסיסי לניהול ידע כלל ארגוני, ניהול מאגר מרכזי שבו מנוהלים כלל התכנים מאפשר יכולות אחזור ושיתוף חכמות, פשוטות ובעלות סבירה. מאידך המצאות של מגוון פתרונות ניהול ידע על בסיס טכנולוגיות שונות ומאגרי מידע נפרדים מקשה על ניהול כלל התכנים בארגון ופוגע בפונקציונאליות ובביצועים.

·        עץ ידע רב ממדי אחוד - כיום כל פתרון ניהול ידע כולל (אם בכלל) את "עץ הידע" הפרטי שלו.  כידוע ניהול "עץ ידע" הינו אחד מהאתגרים הבולטים בתחום ניהול ידע ולכן ניהול מספר רב של עצי ידע ללא סינרגיה בניהם הינה משימה קשה ובלתי אפשרית בפועל -  מכאן הצורך בניהול עץ ידע אחוד לכלל יישומי ניהול הידע שמאפשר לנהל בצוותא את כלל אובייקטי המידע בארגון: מסמכים, מצגות, ד"א, משימות, טבלאות ב- DB , קטעי קול, קטעי וידאו, חלוניות של מערכות תפעוליות, תת אובייקטים, תת עצי ידע, תכני web. 

·        אבטחה – תחום ניהול הידע מציב אתגר חדש בתחום אבטחת המידע – בנוסף לשיטות האבטחה הקלאסיות שדנו בעיקר באבטחת המערכת, ניהול ידע מעלה צורך באבטחת התוכן בהתאם למצבי הצבירה שלו (אחסנה, הפצה, שליחה, קבלה, אחזור (נווט / חיפוש). הקמת מערך אבטחה נאות בתחום ניהול ידע הינו אתגר קשה להשגה שמחייב השקעות בתשתית וכן שילוב פונקציונאליות אבטחתית כחלק ממערך ניהול הידע. תחום אבטחת המידע הינו אחד מהקטרים שדוחפים את הצורך בשיטות ניהול ידע אחודות על בסיס פלטפורמה אחודה.

·        קיימות עוד מספר רב של דוגמאות לצורך בפתרונות ניהול ידע אחודים מעל תשתית אחודה, כגון: פשטות תהליך הכשרה והטמעה על בסיס מבנה ארגוני תומך ניהול ידע, ניהול ותחזוקה אחודים של כלל פתרונות ניהול הידע, סביבה הומוגנית למשתמש,  הורדת עלות הפיתוח של כל פתרון בנפרד, סינרגיה בין פתרונות ניהול ידע לפתרונות ניהול משאבים ושילוב הרעיון של ניהול משאבים מבוסס ניהול ידע... הרשימה עוד ארוכה אך נראה כי הרעיון ברור.

בחודש מאי 2002 חברת גרטנר הציגה לראשונה תפיסתה- SES  (Smart Enterprise Suite). להלן הגדרת SES ע"פ חברת גרטנר:

·        שילוב של טכנולוגיות פורטל (portal), שיתוף (collaborative) וניהול תוכן ארגוני (content management technologies) ואספקת שלושת היכולות כחבילה אינטגרטיבית אחת.

·        SES מבטיח בסיס רחב לתמיכה בעבודת ידע או מידע בתוך הארגון, או בין קבוצות בתוך הארגון או מחוצה לו. הודות לכך SES נחשבת כפלטפורמה מובילה לניהול ידע.

כותבי מאמר זה מציגים תפיסת מורחבת לרעיון ה- SES אשר פותחה ע"י הכותבים לאחר ניתוח ולימוד מעמיק של התחום.

הרעיון של SES הינו "חבילת פתרונות חכמה" המספקת אינטגרציה גבוהה בין כלל הרכיבים שמסופקים בחבילה או מפותחים ע"י ספקי משנה כתוספת לחבילה. ה- SES הנו רעיון חדשני ועדין אין הסכמה בקרב המומחים לגבי התכולות, התיחום והמיצוב שלו. כמו כן הדרישות הפונקציונאליות של הארגונים ל- SES אינן בשלות, אך ניתוח Case studies בעולם ובארץ מלמדים על צורך ברור לתפיסת ה- SES כמחולל הצלחה בתחום הטמעת ניהול ידע בארגונים. ראוי להדגיש ש- SES במהות הינו תשתית ולכן צפוי שגם בעתיד חברות קטנות וזריזות ישכילו לפתח מעל ה- SES  יישומי ניהול ידע שתפורים לשוק ספציפי.

פתרון ניהול ידע מבוסס SES נדרש לכסות ארבעה תחומים מרכזיים המובילים את שוק ניהול הידע הארגוני: 

·        טכנולוגיית פורטל.

·        ניהול תהליכים.

·        ניהול תוכן.

·        כלי שיתוף.

מספר הערות:

·        ניהול תהליכים לא מוגדר באופן ברור כחלק מה- SES (חלק מהמומחים רואים בניהול תהליכים כמרכיב בתחום ניהול התוכן). בכל מקרה נראה שרכיב ניהול התהליכים חייב לפעול באינטגרציה מלאה לשאר הרכיבים.

·        כבר כיום קיימת רמת אינטגרציה מסוימת בין מרכיבי ניהול ידע (אזור משותף בתרשים) אך המציאות עדיין רחוקה מן החזון.

לא נפרט כאן היכולות הנדרשות בתחום הפורטל, ניהול התוכן (כולל גם ניהול מסמכים ועוד). אך מעבר לאלו, נדרשות יכולות ניהול ידע משלימות:

לתפישת ה-SES המקורית (פורטל, תוכן, שיתוף) נדרש לחבר מרכיבים טכנולוגיים נוספים המשותפים לשלושת מרכיבי ליבה של ה-SES:

1.      "תצוגה אינטגרטיבית" - מטרת ה- SES לעשות סדר בבלגן הקיים, לעזור לארגונים לבנות "סל פתרונות חכם" לניהול ידע  המותאם לצרכי הארגון. התצוגה האינטגרטיבית מתאפשרת הודות ליכולות פונקציונאליות של פורטלים לחשוף כל אובייקט תוכן כ"חלונית  “(Portlet, WebPart). בעידן ארכיטקטורת SOA וקיום טכנולוגיית שירותי רשת (Web Services), חלונית הפורטל יכולה לחשוף כל אובייקט ללא קשר למקום ייווצרו.

2.      "עץ ידע רב ממדי אחוד" - פורטל עתידי נדרש לספק יכולת ניהול עץ ידע רב ממדי גנרי אשר יספק שירותי "עץ ידע" לכלל יישומי ניהול ידע. היות וכך תם עידן ריבוי עצי ידע בלתי קשורים ומנותקים המסופקים לארגון עם כל יישום בנפרד. חשוב להפנים כי בעתיד הלא רחוק, בעזרת עץ ידע גנרי בפורטל, המשתמש יוכל להגיע בניווט לוגי, נוח ואינטואיטיבי לכל אובייקט מידע ללא תלות במיקום אחסונו, לכל חלונית ולכל יישום ייעודי בארגון.

3.      "אחזור מידע" (Information retrieval) – יכולות אינדוקס וחיפוש הנם היכולת הבסיסית ביותר בתחום אחזור מידע. היכולות המתקדמות יותר הנן קטגוריזציה של מידע, טקסונומיה, ניהול מומחיות – SES מעניק תשתית טובה ליישום יכולות אחזור ע"ב מערך ניהול התוכן שמובנה בתוכו.

4.      "ניהול תהליכים עסקיים" (Business Process Management) -  התשתית הטכנולוגית בארגונים עתירי מידע נדרשת לתמוך בעבודת עובדי הידע תוך התחשבות בדרישות עדכניות: מינון, זמינות ואמינות המידע. תשתית זו כוללת מצד אחד ניהול תהליכים עסקיים ומצד שני טיפול בתוכן ושיתוף בין אנשים תוך כדי קיום קשר הדוק בין עולמות אלה, אשר עד עתה טופלו בנפרד. כך נפתחות דרכים מגוונות לחיבור בין אנשים, תהליכים, מערכות ומידע – ומכאן להתייעלות, זריזות עסקית וחסכון.

5.      בינה עסקית (Business Intelligence) - אחזור מידע ממקורות תוכן ארגוניים, ניתוחו באמצעות כלים גראפיים ואינטואיטיביים, והפצת הידע שנוצר למשתמשים השונים בפורמט המתאים לצרכיהם.

SES - יתרונות וחסרונות:

כמו לכל דבר לתפיסת ה- SES קיימים יתרונות רבים ומספר חסרונות.

יתרונות ה- SES:

·        הורדה דרסטית של עלויות אינטגרציה בין יישומי ניהול ידע הקיימים והחדשים בארגון.

·        ממקד את הארגון בצרכים אמיתיים.

·        מספק אינטגרציית תוכן אמיתית ע"י עץ ידע רב מימדי גנרי אשר מהווה אגרגציה של עצי ידע ייעודיים.

·        מפשט מאמצים בתחום אבטחת מידע, הרי שתכנון פתרון אבטחתי בפתרון אחד מיושם בשאר הפתרונות.

חסרונות ה- SES:

·        נראה מפחיד בשל הגודל.

·        דורש זמני תכנון ארוכים יותר.

לסיכום, SES הינה חולייה המקשרת בין יכולות פונקציונאליות מגוונות בתחום ניהול הידע. המטרה לספק חבילה אחת עם פונקציונאליות מגוונת יותר שהנה אוסף טכנולוגיות משולבות. לחבילה משולבת זו יכולות ויתרונות רבים על פני כל מוצר בנפרד. ארגונים אשר מתכננים החדרת פתרונות ניהול ידע נדרשים לתכנן נכון את הטווח הארוך על מנת להצליח בטווח הקרוב – קרי תכנון נכון של ארכיטקטורת SES ארגונית תאפשר לארגון כבר כיום לבחור פתרונות נקודתיים בהשקעת עלויות נמוכות שיתאימו בהמשך להשתלבות מיטבית עם תשתיות ה-SES הארגוניות.

האם יש לנו כאן את המשלימה ל- ERP המפורסם? ימים יגידו.

אז איך בעצם זה עובד?

החפצים או המכשירים המחוברים לרשת מתקשרים עם אנשים וגם זה עם זה באמצעות חיישנים או שבבי מחשב עם אנטנה המאפשרת לשבב לתקשר באופן אלחוטי עם קורא חיצוני. כיוון שהשבבים הם זעירים (כמו גרגר אורז), קל מאוד לחבר אותם כמעט לכל חפץ והם מאפשרים לשלוט על כל חפץ מרחוק ובאופן אוטומטי.

אילו יתרונות מציע האינטרנט של הדברים, לנו המשתמשים?

ראשית, הוא יכול לאפשר לנו שליטה מרחוק על מכשירים בהם אנו משתמשים בשגרת יומנו. כך נוכל להפעיל את המזגן או הקומקום החשמלי לפני שאנחנו מגיעים הביתה, לדאוג לכבות את האורות גם אחרי שיצאנו מהבית, להפעיל ולנטר תנור, מכונת כביסה, מייבש כביסה, ועוד. שנית, האינטרנט של הדברים עוזר לנו להתנהל בצורה יעילה ואפקטיבית יותר ברמת הפרט וברמה הרחבה יותר. כך למשל, השיקה חברת סמסונג מקרר חכם שיכול להציע מתכונים על סמך המצרכים שיש במקרר ולהתריע על מזון שתאריך התפוגה שלו עבר. בעיר שיקגו, צוידו פחי האשפה ברחובות בחיישנים וההתראות שהם שולחים כשהם מלאים הפחיתו את תנועת משאיות הזבל. החיישנים שעל הרמזורים מזהים את קצב ההתקדמות של העוברים במעברי החצייה והם יכולים להאריך או לקצר את הרמזורים בהתאם להם.

האינטרנט של הדברים יכול גם לעזור לנו לחסוך הרבה מאוד כסף. בערים חכמות כמו שיקגו וברצלונה מדברים על חיסכון של עשרות מיליוני דולר באמצעות תאורת רחוב חכמה (עמודי התאורה מתאימים את רמות האור לסיטואציה ולמזג האוויר) וחיסכון במים כתוצאה מהטמעה של מערכות חכמות. באופן דומה, חיבור מכונות לאינטרנט במפעלי התעשייה, יכול לייעל את העבודה שלהן, ובעיקר למנוע תקלות וכך לצמצם את הזמן שבו הן מושבתות.

יתרון חשוב אחר הוא יכולתנו לנטר מכשירים בתחומים שונים וע"י כך לאסוף מידע רב שעד כה לא היה זמין עבורנו, לנתחו ולהפיק בעזרתו תובנות חדשות על דפוסי התנהגויות ומצבם הבריאותי של בני אדם ובעלי חיים, ועל דפוסים חברתיים, תהליכי ייצור של מוצרים, תנאי השטח (תחבורה, זיהום אויר) ועוד. כך למשל, הנעל המדברת של גוגל מתקשרת עם הטלפון החכם ויודעת לאסוף נתונים על האדם הנועל אותן. ישום מעניין נוסף הוא בתחום הבריאות: רופאים יכולים לעקוב באופן שוטף אחר הבריאות של חולים כרוניים גם כשהם נמצאים בביתם. ניטור קבוע של קצב הלב, רמות הסוכר והחמצן בדם ומדדים חשובים אחרים יכול לספק לחוקרים מידע בזמן אמת על מיליוני חולים ולהחליף חלק ניכר מהבדיקות התקופתיות. מעבר לכך, מעקב שוטף יכול לצפות ואולי אף למנוע אירועים קיצוניים כמו התקפי לב ושבץ, ואף לייעל פיתוח תרופות ולאפשר התאמה אישית טובה יותר של התרופות לחולה.

אתגרים...

אולם, האינטרנט של הדברים מציג בפנינו גם כמה אתגרים לא פשוטים: בטיחות הוא אחד מהם. את אותו מידע זמין שנאסף ע"י החיישנים הרבים יוכלו לנצל, חלילה, גם פורצים פוטנציאליים לבתינו או ארגוני טרור שונים. גם נושא הפרטיות שלנו ואבטחת המידע מקבל מימד חדש כאשר המכשירים בהם אנו משתמשים אוספים מידע רב עלינו ועל הרגלינו והוא עלול להיות מועבר (ללא שנדע על כך), לשימושן של חברות ביטוח, חברות מסחריות שונות, וכו'. אתגר נוסף הינו תוצר של העובדה שהחיישנים אוספים מידע רב שיש לשומרו ולנתחו לטובת קבלת החלטות מושכלות. לשם כך יש לפתח מערכות עיבוד מידע מתקדמות שיוכלו לנתח בזמן אמת כמויות גדולות של מידעBig Data) ), להשוות אותו לדפוסי מידע אחרים, ולספק מענה מהיר למשתמשים.

גם בפני מנהלי הידע מציב האינטרנט של הדברים אתגרים חדשים. את הכמויות הגדולות של כל המידע שנאסף בכל תחומי החיים יש לקטלג, למיין ולנתח. איסוף הנתונים צריך להתבצע בזמן אמת ובמהירות רבה ויחייב את מנהלי הידע להיערך לעבודה עם זרם גדול ומהיר של מידע. יחד עם זאת האינטרנט של הדברים יביא בחובו יתרונות לתחום ניהול הידע. ניתן להעריך שהיקף עבודת מנהלי הידע יגדל ונחיצותה תעלה: מנהלי הידע יוכלו לנתח מגוון רחב יותר של סוגי מידע ובתחומים שקודם לכן לא נחקרו. כמו כן, קבלת ההחלטות בתחומים שונים תסתמך יותר ויותר על תובנות שיופקו מניתוחי המידע הרב שנאסף ולכן יש לשער שנחיצותן של מיומנויות הניתוח של מנהלי הידע רק תגדל.

לסיכום, ניתן לראות, שהאינטרנט של הדברים כבר כאן ואינו בבחינת מדע בדיוני עתידי. הוא כאן והוא ימשיך להיכנס לתחומים שונים בחיינו. אנו מתקדמים יותר ויותר לקראת עולם שבו לא רק מחשבים, טאבלטים וטלפונים חכמים יהיו מחוברים לאינטרנט אלא כמעט כל החפצים סביבנו יהיו מחוברים למערכת מידע אחת גדולה. כל שנותר לנו לעשות הוא להתחיל להתכונן ולהיערך לכך... מעשית ורגשית.

מקורות:

Wikipedia, The Internet of things

www.techopedia.com/definition/28247/internet-of-things-iot

www.financialexpress.com/article/industry/tech/internet-of-things-impact-on-learning-and-knowledge-management/21816/

דוגמא לאינפוגרפיקה מתוך הספר Presentationzen Design/ Garr Reynolds

מקורות:

•  http://he.wikipedia.org/wiki
•  http://research-digital.com

הביקורת על התיאוריה

• מדוע הגישה רואה את ההבדלים בין סוגי הלומדים רק כתהליך כרונולוגי [ילדים לומדים אחרת ממבוגרים] נויס שיפץ את התיאוריה והגדיר מחדש את מבוגר כ"מבוגר מבחינה פסיכולוגית" ולאו דווקא על פי הגיל הכרונולוגי.
• הביקורת המרכזית היא של ג'ארביס הוא טען שהאבחנה הברורה בין פדגוגיה ואנדרגוגיה לא מתקיימת באופן חד-משמעי בין מבוגרים וילדים [או בין בוגרים פסיכולוגית ושאינם בוגרים].

כתחליף לכרונולוגיה הציע ג'ארביס "גיל מקצועי" של הלומד.

לדוגמא: לומד הנמצא בתחילת דרכו המקצועית אינו יכול להסתמך על ניסיון קודם אינו ממוקד בעיה אינו בשל ובעל ומוכנות ללמידה אינו עצמאי וכדומה והוא זקוק ללמידה בעלת מאפיינים פדגוגים. לעומתו מלומד בעל ניסיון מקצועי יש לו למידה בעלת מאפיינים של אנדרגוגיה: – מסתמך על ניסיון קודם, בעל מניעי אינטריניזם וכדומה.

לדוגמא: בלימוד מחשב המבוגרים זקוקים ללימוד פדגוגי. למרות שהם מבוגרים הניסיון הקודם שלהם אינו רלוונטי לתחום זה והם זקוקים להכוונה ממוקדת.

משמעות הגישה לבניית תכנית הדרכה:

במסגרת איתור הצרכים צריך לבחון האם חברי הארגון הם בעלי ניסיון מקצועי או בתחילת דרכם המקצועית. ארגון שלחבריו יש ניסיון מקצועי, יבנה תכנית הדרכה על בסיס אנדרדוגי.

[מתוך השיעור של ד"ר רינה בר-קול "הדרכה ופתוח בארגונים"]

תודה לתכנית קרב ובפרט לרונן גביש שתרמו את המונח.

את העיסוק באפיסטמולוגיה הרחיבו נונקה וטקאוצ'י בספרם משנת 1995 The Knowledge Creating Company . בספר הם מתארים שתי תפיסות לאפיסטמולוגיה- המערבית והיפנית. הם מגדירים מודל לפיתוח ידע, על פי התרבות היפנית, המבוסס באחד ציריו, על מעבר מידע סמוי לגלוי ולהיפך.

האפיסטמולוגיה חשובה בתהליכי ניהול הידע היומיומיים ויש לתת עליה את הדעת כשבאים ל:

א. פיתוח ידע: ניתן להתבסס על תפיסת נונקה וטקאוצ'י במעברים (סמוי <-> גלוי) המסייעים בפיתוח הידע.
ב. שיתוף ידע: יש לתת מענה לידע תוך חשיבה על כל ארבעת החלוניות, עם כלים המתאימים להם. מתודת Push למשל, מסייעת לנו 
    ברכישת ידע שאנו לא יודעים שאיננו יודעים (חלונית שמאלית תחתונה), פתרונות העברת תפקיד נותנים דגש לשתי החלוניות הימניות
    וכו'.

השורה התחתונה- מונח ששורשיו בעולם הפילוסופיה העתיקה, אך שימושיו בעולם העסקי וניהול הידע העכשווי.