אשתף אתכם בסוד גלוי...אני כבר לא בת 17, ואפילו לא בת 25; אני גם לא מתיימרת להתנהג כילדה או צעירה. ובכל זאת אני מוצאת את עצמי מחטטת בנבכי האינסטגרם, לומדת את סוד קיסמו ולמה הפופולריות שלו הולכת וגוברת משנה לשנה, והוא עוקף בחלק מהניתוחים לפחות, גם את הפופולריות של רשתות חברתיות אחרות, ובוודאי של אתרי האינטרנט, כמקור לחיפושי תוכן.
אינסטגרם, שפותחה במקור בשנת 2010 על ידי חברה בבעלות קווין סיסטרום, הינה היום אחת מפלטפורמות התוכן המרכזיות של חברת FACEBOOK. כרשת חברתית התוכן המרכזי אותו היא מנהלת היא מדיה- תמונות וסרטים, שאותם ניתן ללוות במלל, על פי רוב מצומצם. ברור שגם רשתות חברתיות אחרות מאפשרות להעלות תכנים מעין אלו, אך בזכות מרכזיותם של תכנים אלו- יש יתרון לאינסטגרם, לפחות בשלושה רבדים:
- פונקציונליות עשירה התומכת בתוכן הוויזואלי: יכולות עריכת תמונות פשוטות, יכולת חיפוש ואיתור תמונות לפי תאריך או מקום, ואפילו מקום קרוב (לפי המקום שבו צולמו התמונות).
- נראות יפה. אין ספק שתמונות לעולם יפות ממלל.
- קלות בלתי נתפסת להעלאת חמרים. כל כך קל לצלם, וכל כך מעט נדרש להסביר....
כל אלו מספקים את תחושת החווייתיות, אותה תחושה שאנו מנסים לבנות בכל דרך אפשרית, והיא זו שמחברת אותנו, כאנשים פרטיים ועובדים בארגונים לצריכת תוכן, ולמחוברות לתוכן זה.
ולמען אלו שלא מכירים- יש שני סוגי פרופילים באינסטגרם: פרופילים של אנשים פרטיים, המעלים תמונות ודרך זה מספרים על הקורה בחייהם; ופרופילים של חברות שמציגים תמונות, עדכונים ושאר פריטי ידע ויזואליים, ולמעשה מהווים את הדור הבא של פורטלים, קטלוגים, שער לאפליקציות (לרכישת פריטים או קבלת שירותים) ועוד.
למעשה, לא אמרתי מילה אחת על ניהול ידע בארגונים, ובכל זאת אמרתי הכל. כי גם לנו כל אלו רלוונטיים, ואינסטגרם ודומיו הם מודל לניהול ידע חדשני. אני כותבת את הדברים בתחילת 2019. אני בת 54 וכבר יודעת, שעד שאחגוג 60, ואפילו הרבה קודם, כבר לא נתייחס לפלטפורמה שכזו כחדשנית אלא כממוסדת; עד אז יהיו כפי הנראה כלים חדשניים אחרים, ששוב יפתיעו אותנו בדרך החשיבה והתוצאה אותם הם מביאים.
מה שנותר כעת הוא לרוץ וליישם; לשלב ממוסד נוכחי עם החדש, כדי שזה יהפוך לממוסד של מחר- ושוב נוכל להתחיל מהתחלה.