אנחנו מעריכים ומוקירים מקצועיות; ובצדק. המקצועיות היא בסיס להצלחה בביצועים, למידה וקידום המקצועיות הן בסיס להתפתחות אישית וארגונית- ובכלל, מקצועיות נתפסת כאחד המונחים היחידים שרק טוב יש למר בשבחו.
אלא...שבחסותה של המקצועיות, אנחנו לעיתים מאבדים את אלו שסביבנו.
כבר מעל 20 שנים שאני עוסקת בניהול ידע, ופעם אחר פעם, אני שומעת סביבי, גם מאלו שעוסקים בתחום שנים, שאחד האתגרים המורכבים הוא לספר למשפחתם וחבריהם מה תחום עיסוקם.
ההסברים שלנו- בקצרה- מקצועיים מידי.
המונחים שאנחנו משתמשים בהם- מתודולוגיים ובאים מנקודת מבטנו, שוב...כמקצוענים.
והשורה התחתונה? אנחנו מאבדים את האחרים בדרך.
אנחנו לא מצליחים לשכנע מספיק את המנהלים- שבעידן שהטכנולוגיה, חומרה ותוכנה, מחליפים את האדם בכל הרוטינות והתהליכים הרגילים, מותר האדם המקצועי הוא בידע וביכולת ההחלטה המבוססת על ידע זה.
אנחנו לא מצליחים להפוך את ניהול הידע למקצוע מוכר ונרחב דיו, הנמצא בכל ארגון, ונלמד בכל בית ספר וכל אוניברסיטה.
אנחנו לא מצליחים לקחת את הנכס הכל כך יקר הזה- ולהראות לכולם עד כמה חשוב וכדאי למנף אותו.
וזה מתחיל בנו. כולנו שותפים.
אדם מן השורה, אם יתעניין, וילך לחפש מהו ניהול ידע- יתקל קודם כל, כמו בכל חיפוש מונח אחר, באנציקלופדיית ההמונים, תרתי משמע, ה WIKIPEDIA.
ומה הוא ימצא שם?
הגדרות מדויקות, התפלמסויות מיותרות, ובהירות...מעטה ביותר.
אז זה מתחיל בנו. אם אנחנו רוצים שהעולם יבין אותנו, אנחנו צריכים לדבר בשפתם. בשפה פשוטה. וה- WIKIPEDIA היא ההתחלה.
אנחנו צריכים להבין שהיא לא נועדה לנו המקצוענים; בשביל זה יש לנו פלטפורמות נוספות. היא נועדה למנהלים, עובדים, משפחה, חברים וילדים.
ואנחנו צריכים לעשות עבודת חריש ולקחת מונח אחרי מונח. ולכתוב אותם מחדש. בעיניים שלהם ולא בשלנו. לא באופן סופר-מקצועי אלא באופן פשוט; באופן משכנע; עם דוגמאות.
ולזכור- שאם זה לא יהיה פשוט, זה פשוט לא יהיה.