רוב האנשים מפחדים ממספרים. עודף מספרים
מבהיל, מלחיץ, ובדרך כלל, למרות שאמור לתמוך ככלי עזר לקבלת החלטות- עושה בדיוק את
ההיפך.
רובנו מקבלים החלטות, בסוף היום, על סמך
האינטואיציה, על סמך דעות, על בסיס דיונים, אך מעט על סמך נתונים.
האם נכון לקבל החלטות מבוססות נתונים? כן,
אך לא באופן בלעדי. תמיד יש ויהיה מקום לדעות, לידע, לניסיון וגם ... לתחושות הבטן.
אולם, אסור להסתמך על אלו בלבד. נתונים מסייעים
לנו לקבל החלטות יותר שכלתניות, פחות נטולות סטיגמות ופחות כאלו המבוססות על דעת
קהל ותפיסת עמדות.
אך איך מתמודדים עם החשש הטבעי מעודף
מספרים המציף אותנו?
שאלה זו מעניינת אותנו, בין אם אנו
רוצים לקבל החלטות עבור עצמנו, ובין אם אנו רוצים לשווק ולשכנע אחרים, לקבל החלטות
או לקבוע דעות הקשורות בנתונים שיש בידינו.
שני הכללים החשובים שאני מפעילה בעניין
זה קשורים לכמות הנתונים ודרך הנגשתם:
כמות. מאד מפתה להציג כמה שיותר נתונים. לפעמים אנו חושבים שככל
שיהיו יותר נתונים, כך נוכל לבחון יותר לעומק וביותר כיוונים ולקבל החלטות טובות
יותר. באופן לא מפתיע- ההיפך הוא הנכון. הרבה נתונים יוצרים היצף. הצגה של נתונים
בטבלה אמנם מסדרת, אך לא משנה מהותית את התמונה.
אנו נוטים לאסוף עבור עצמנו כל נתון
אפשרי, בעיקר נתונים שקל לנו לאסוף, אולם החוכמה היא לחשוב. לשלוף ולהציג לעצמנו (או
לאחרים) רק את הנתונים שנראים לנו הכי משמעותיים לקבלת ההחלטה.
טיפ שאני יכולה להציע בהקשר זה, היא
לשנות את השאלה שאנו מעמידים לנגד עינינו בבחירת הנתונים בהם נעשה שימוש.
לא נשאל: אילו נתונים רלוונטיים עומדים
לרשותנו?
במקום זאת, נשאל את עצמנו היכן אנו לא
מספיק מרוצים מהחלטות שאנו מבצעים? היכן אנו טועים או יכולים לטעות?
במקומות שממילא ההחלטות טובות, חבל
להשקיע באיסוף והצגת נתונים. כדאי לשמור את המשאבים והקשב למקומות בהם הנתונים
יכולים לתת לנו ערך מוסף. זאת כמובן, תחת הנחה שיש נתונים כאלו, ואפשר לאסוף אותם
בעלות שהינה סבירה (אם עלות איסוף הנתונים גבוהה מהתועלת שנקבל משימוש בהם, ותרו
מראש).
הכלל השני קשור בהנגשה- דרך הצגת
הנתונים. מאז שהמציאו גרפים אנו חושבים שעלינו על דרך המלך. יפה ומפתה. אני נתקלת
בשימוש עודף בגרפים, מחוונים- הכל לפי האופנה, וגם כאן, הרבה פעמים נוצר הרושם כי
כל המרבה בצבע, בתחכום ובחידוש- ברי זה משובח.
אז זהו שלא. לכל סוג גרף יש את היתרונות
שלו. יש דרך נכונה להציג מגמות, דרך נכונה להציג קבוצות נתונים, וכו'. לא ניכנס
כאן לתורה המקצועית, אך ניתן לציין כמה עקרונות מכוונים: פשטות, עקביות, ומינימום
הפרעות. הקפדה על פשטות, משמעה למשל, להמעיט בשימוש בגרפים תלת ממדיים; עקביות
עוסקת בשימוש באותו סוג גרף תמיד לטובת אותה מטרה; ומינימום הפרעות מתייחס לשילוב
ה- icons, הצבעים והרקעים הנלווים לגרף.
בשנים האחרונות התפתח תת תחום חדש בהקשר
זה- אינפוגרפיקה. תחום זה עוסק בהמשגה של מידע בדרך ציורית או גרפית (ראו גם-
http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=1952)
אינפוגרפיקה בהחלט מסייעת לשיפור
ההנגשה, אך מחייבת יצירתיות, ויכולת גרפית / אמנותית ולכן רלוונטית בעיקר אל מול
לקוחות חיצוניים ובהקשרים ממוקדים.
לא אומר שתמיד קל להפעיל שני כללים אלו-
הגבלת כמות הנתונים בהם עושים שימוש, והשקעה בדרך הנגשתם. אך אלו בהחלט שני
הכללים, המסייעים להפוך את הנתונים לשימושיים ואת ההחלטות למושכלות.
שווה לנסות.