ב- 11/11 כל שנה, חוגגים בארצות הברית את "Veteran Day"- יום הוותיקים, או יום הגמלאים. המטרה היא הוקרת גמלאי הצבא, החיילים הוותיקים ששירתו נאמנה את המדינה. בפועל- היום הוא חגיגה גדולה, כמו שרק האמריקאים יודעים. תכניות טלוויזיה הגורמות להזלת דמעה, מצעדים ברחובות, ולא פחות... חגיגת הנחות בחנויות.
אני חושבת שניתן היה לאמץ את העיקרון של רעיון זה לישראל, אך כמובן באופן שונה לחלוטין.
אני חושבת שהיה יכול להיות מעניין לחגוג בישראל- בארגונים ובציבור הרחב- "יום וותיקים".
הייתי מגדירה מטרה כפולה ליום שכזה; ראשית- כמו בארצות הברית, הוקרה ושנית- העברת ידע.
אך, הייתי מקדישה את היום לכלל הוותיקים, ולא רק לגמלאי הצבא. יום שכזה היה יכול להיות מוקדש ל"זקני השבט" בקהילה ובעבודה.
בקהילה, היה ניתן לערוך בספריות ובמקומות ציבוריים, מפגשים בהם מבוגרים מספרים לדור הצעיר, על תרבות העבר, על נקודות מעניינות בחייהם האישיים, אך עוד יותר בחיי הקהילה בה חיו. במילה אחת- מורשת.
כמובן, ניתן ביום שכזה לערוך בקהילה אירועים שונים- כל קהילה כפי הבנתה; אירועים בהם מוקירים את האזרחים הוותיקים ומודים להם על תרומתם ליצירת ההווה, וביסוס העתיד.
אך לא פחות חשוב בעיניי- לתת גוון ליום שכזה במקומות העבודה השונים. ביום שכזה, מעבר לאירועי הוקרה לעובדים הוותיקים, ולאלו שכבר פרשו, הייתי מנצלת יום שכזה לפגישות, בהם העובדים הוותיקים משתפים את העובדים החדשים יותר, בידע על אודות אבני דרך מרכזיות בעבר הארגוני.
הייתי מתכננת מראש את הפגישות, כך שכל שנה יישאו גוון שונה בתכניהם, ואפשרות להבעת קול, לוותיקים נוספים. מרכזן של הפגישות היה נסוב סביב שיתוף ידע, אך תוך שכך, גם מאפשר שיתוף חוויות, סיפורים מהעבר שיוצרים בסיס למסורת ולמורשת ארגונית. הייתי יוצרת גם מרחב פתוח, בו משתפים ללא תוכנית מקדימה, אך תוחמת זו, ומנסה להשקיע את עיקר המשאבים בידע סביב נושאים שחשובים הן למורשת, אך לא פחות, להבנה מקצועית מעמיקה יותר של דור העתיד.
מיותר לציין אגב, שבחברות שונות, המושג "ותיק" מקבל הקשר אחר (חשבו למשל על חברת Start-up בת שנתיים), אך הגדרה גמישה כזו, להבנתי, רק מוסיפה לעניין, ולא גורעת ממנו.
היתרונות של יום שכזה מרובים, ותועלתו עולה, לדעתי, על העלויות שביישומו:
בראש וראשונה שתי המטרות שהוגדרו- הוקרה והעברת ידע;
אך מעבר לכך, יש תועלות נוספת: גם חיזוק המסורת והמורשת וגם חיזוק, מה שכל כך חשוב לכולנו בימינו אלו, גם ברמת הקהילה, וגם ברמת הארגונים והחברות, ה- engagement של הפרט.
אז למה אין לנו עדיין יום שכזה? ....
אם מישהו מאמץ את הכפפה ומתחיל להריץ מהלך שכזה, יותר מנשמח לשמוע.