אז איך אנחנו מזהים את הבעיה הבאה?

השתתפתי השבוע בכנס ניהול ידע בהודו. אם צריך לסכם הכל למשפט אחד- חגיגה מרהיבה של שיתוף ידע. אני מספרת את זה, כי נושא פוסט זה מבוסס על האמירה של אחד המנכ"לים שדיבר בכנס (וסליחה שאני לא זוכרת מי מהם זה היה- אבל בהחלט חברה של הרבה עשרות אלפי עובדים). אותו מנכ"ל התייחס למקום של ניהול ידע בארגונים ואמר: ניהול ידע בשבילי זה כבר לא בשביל פתרון בעיות; אני צריך ניהול ידע, כדי לאתר את הבעיה העתידית הבאה.

וכאן נשאלת השאלה המרתקת- איך מזהים את הבעיה שעוד לא כאן, ועוד באמצעי ניהול ידע ולא תוך הסתכלות בכדור בדולח...
אז לא ניתן לדעת מה תהיה הבעיה הבאה, אך בהחלט ניתן להעריך מהן הבעיות הצפויות, ומתוך שכך להיערך אליהן אל נכון.

להלן ארבעה כלי ניהול ידע לזיהוי של הבעיה הפוטנציאלית הבאה. ארבעה כלים עם חפיפות חלקיות המבוססים על שילוב של ניתוח והכרת העבר. אפשר לבחור אחד מהם או לשלב כמה מהם גם יחד. כל השיטות מבוססות על נושא / פרויקט/ פעילות עתידיים ידועים, שלגביהם אנו רוצים לבצע את הזיהוי. בשלב זה אנחנו לא עוסקים בכלי ניהול ידע, בגישות עתידנות לזיהוי אירועים לא ליניאריים שיתכן ויתרחשו אף הם.

למידת עמיתים: קריאה לקבוצת אנשים, פנימיים או חיצוניים, שכבר חוו את הנושא המדובר. למידה מניסיונם.
למידה מאירועים: כלי דומה ללמידת עמיתים, המתבסס יותר על התוכן מאשר על אנשים. הסתייעות במאגרי לקחים, במאגרים פנימיים וחוץ ארגוניים לאיתור בעיות פוטנציאליות, שוב- על בסיס האחר.
פרה-מורטם: פוסט מורטם הוא אותו ניתוח מפורסם של הרופא לאחר שהניתוח כשל והחולה, לא עלינו, נפטר. פרה-מורטם היא תהליך בו באופן חופשי אנחנו מתכנסים בארגון, ומנהלים ישיבה בה לאורה הזמן רץ קדימה, הפעילות/אירוע/פרויקט כבר היו, והכל נכשל. ועכשיו אנחנו מתחילים להסביר למה נכשלנו...שימו לב- זיהינו את הבעיות.
סקירת פעילות מוקדמת BAR: הכלי האחרון הוא פיתוח של הפרה-מורטם. הוא מנתח בתהליך סדור שמבוסס על הציפיות- את מקומות הכשל האפשריים. הציפיות יכולות להיות קשורות בהגעה לנקודת הגמר, בעמידה ביעדים שרצינו להשיג, בעבודה בהתאם למשאבים שתכננו, ובאי קלקול שביעות רצון, או היבטים אחרים של הקיים, לפני השינוי.
(BAR (Before Action Review היא שיטה מקובלת לביצוע תהליך ניתוח זה, והיא אחותה המשלימה, והפחות מוכרת של ה-AAR הידוע ככלי הפקת לקחים.

כיום עדיין מעט ארגונים עושים שימוש בניהול הידע לזיהוי הבעיות העתידיות. ניהול סיכונים בפרויקטים ופעילויות הינו תחום שבהרבה ארגונים נותן את הדגש על הערכת הסיכונים ופחות על מתודות הזיהוי. לניהול ידע יש כאן יתרון. כדאי לנו לפעול לעיסוקים מעין אלו. הם לוקחים את ניהול הידע ממקום של "מושב אחורי" לעמדת "הנהג". פעילויות מעין אלו מקרבות אותנו לליבת ה-BUSINESS . זו הדרך לרלוונטיות; זו הדרך ליצירת השפעה אמתית של ניהול הידע על הארגון.

למה אנחנו מחכים?

הוספת תגובה