כלל אצבע אומר שלפתח מומחיות מקצועית לוקח
עשר (10) שנים. ברור שלא כל אחד יהפוך למומחה, וברור שיש כאלו שיעשו זאת ביותר או פחות
זמן. אך כלל האצבע נותן לנו סדר גודל. חשוב והכרחי להיות כשרוני, אך זה לא מספק. יש
להשקיע. יש אפילו להיות חרוצים (ראו ספרו של מלקולם גלדוול משנת 2008 – "מצוינים",
תרגום לעברית שרה ריפין). יש להתנסות.
השאלה המעניינת היא האם אפשר לקצר תקופה
זו? האם אפשר להיות יותר אפקטיבי בפיתוח המומחיות המקצועית שלנו, בין אם מדובר על נגינה
בפסנתר, הצטיינות ספורטיבית, הצטיינות בבישול, או מצוינות בכל תחום מקצועי אחר,
אישי או עסקי?
אז מסתבר שכן. מומחים בנושאים הקשורים
לפיתוח ידע חקרו את הנושא, ויש בהחלט כמה רעיונות מעשיים שאנחנו יכולים לאמץ, בין
אם ברמה אישית, צוותית או ארגונית, כדי לטפח את המומחיות שלנו ולקצר את התקופה, או
להפרות אותה יותר.
אז היות ופוסט אחד קצר מלהכיל את כלל
השיטות והכלים, בחרתי לשתף כאן בשלושה טיפים מעשיים:
הטיפ הראשון קשור לחיישני הקליטה שלנו. כאשר
אנחנו נמצאים במקום נתון יש כמות אינסופית של פרטים ואירועים הסובבים אותנו. מוחנו
לא יכול לקלוט את כולם ולכן הוא מסנן את רובם עבורנו, מבלי שנרגיש בכך אפילו. העניין
הוא שיש אירועים שאנחנו מבקשים ללמוד מהם. ביקור במפעל כלשהו, פגישה עם מומחה אחר,
ועוד. הטיפ המוצע עבור אירועים אלו פשוט מאד. מראש, לפני המפגש, מכינים רשימה של נושאים
שנראה לנו שחשוב ללמוד מהם. אם ניקח לדוגמא את הביקור במפעל, נוכל להגדיר רשימת
נושאים של: ניקיון המקום; היקף ואופי השילוט בנושאי בטיחות; ציוד מגן ועוד. הכנת
רשימה כזו, ומעבר עליה לפני שנכנסים למפעל, ישפר את חיישני הקליטה שלנו בכל הקשור
למה שכתבנו. גם אם לא נדבר על נושאים אלו באופן אקטיבי, חיישני הקליטה שלנו יעבדו
טוב יותר בנושאים אלו, ונצא נשכרים.
ניתן לתרגל את השיטה על מאמר בעיתון. לתת
לשני אנשים לקרוא את אותו מאמר, אחד ללא הכנה מוקדמת, והשני לאחר שהכין רשימת
נושאים. תשאול של שניהם אחרי הקריאה מלמד על הפערים בקליטה ובלמידה.
טיפ שני קשור בלמידה מהקצוות. אם נדמיין
את ההתנסויות שלנו כפעמון, הרי שקל לנו לחשוב שכדאי בלמידה להתמקד במרכז. שם לפי פרטו
ידידנו, נמצאים עיקר ההתנסויות. בקצוות הפעמון- מימין ומשמאל, נמצאים רק מקרים קיצוניים.
אז נכון שלמתחילים, כדאי ללמוד מההתנסויות במרכז. אך דווקא למי שרוצה להתקדם ולהתמחות,
כדי לנוע מהמרכז לכיוון הקצוות, וללמוד ממקרי הקצה. דווקא הדוגמאות שמהוות יוצא מן
הכלל, יכולות לסייע לנו יותר בפיתוח המומחיות ולשפר את הבנתנו המעמיקה את הכלל כולו.
שוב- פשוט, אך מקדם.
הטיפ השלישי קשור בעמיתים הסובבים אותנו.
בבראשית רבה (ס"ט) נכתב: ""אָמַר רַב חַמַא בַּר חַנִינָא :אֵין סַכִּין
מִתְחַדֶּדֶת אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, כָּךְ אֵין תַּלְמִיד-חָכָם
מִתְחַדֵּד אֶלָּא בַּחֲבֵרוֹ""
כוונת הדברים, שכמו שסכין לא יכולה לחדד
את עצמה, והיא זקוקה לסכין נוספת, על מנת להתחדד בה, כך גם אנחנו. כדי להצליח
בחידוד המומחיות שלנו, עלינו להיות עם אחרים. לשמוע את שאלותיהם, לשמוע את
הערותיהם, לשמוע את דעתם. כל אחד משלושת אלו פותח כיוונים חדשים, שמאד יתכן שלא
היינו מגיעים עליהם אם היינו מדברים על עצמנו בלבד.
אז זהו. שלושה טיפים. לא כל התורה- אך
בהחלט מסייעים לקידום המומחיות.
כמו כן יש לזכור: כל הרעיונות המוצעים
לעיל אינם תחליפים לחריצות. אז עד שפיית הקסמים תגיע ותפתור אותנו מסוגיה זו, אין
ברירה- צריך להפשיל שרוולים ולהתחיל בעבודה.