מחקר שביצעה רשת CNBC בשנת 2019 לימד ש 37% מהצעירים בני 18 עד 24 בארה"ב מרגישים מאוימים מבינה מלאכותית, רובוטיקה וטכנולוגיות חדשות נוספות, וחוששים שעבודתם תוחלף על ידי אחד מאלו.
גם בקרב הגילאים האחרים התמונה אינה מזהירה, ורק בני ה-65 ומעלה, מרגישים יחסית רגועים.
מחקר זה אינו יחיד ברוח זו.
אז נכון שעיתונים אוהבים לפרסם מידע סנסציוני ומלחיץ, אך בהחלט יש חשש אמיתי בשטח, חשש שחלקו נובע מהלא נודע, וחלקו משינוי שאכן בוא יבוא.
אז איך אני רואה את הארגון העתידי, ואת השילוב בין אדם למחשב ולרובוט? ובכלל, מה תפקידו של איש ניהול הידע בכל אלו?
אתחיל בזה, שבאמת, אבל באמת, אף אחד לא יודע. יש אופטימיים, יש פסימיים, וכנראה שהתשובה הנכונה היא אי שם בין לבין.
כדי להעריך מה יכול לקרות, אסתכל על מקצוע הכספר (teller), אותו פקיד בבנק, המסייע לנו בעמדת קבלת הקהל. אז לפני קרוב ל-40 שנה, כשפתחתי לראשונה חשבון בבנק, הכספר עבד מאד קשה. בכל פעם שהגעתי, וביקשתי לדעת מה מצב החשבון שלי, הוא רשם את המספר על פתק, קם וניגש לשולחן בקצה האחורי של החדר, חיפש בין כרטיסיות את כרטיסיית הנתונים הקשורה גם אליי, הביא אותה וענה על שאלותיי. בסוף התהליך כמובן, הוא נדרש להחזיר את הכרטיסייה למקום.
כיום יש מחשב לכל כספר, והוא לא נדרש לקום; יש גם שירות טלפוני. מרבית הלקוחות בכלל מבררים בעצמם את היתרה, דרך האתר או אפליקציה. האם כיום יש פחות כספרים?
כן ולא. לא, כי מספרם כפי הנראה נשאר כשהיה; וכן- כי מספרם היחסי קטן.
אבל... הם עושים תפקידים נוספים- בירורים שפעם התבצעו בהנהלה, שיחות יזומות ללקוחות ועוד. ובכלל הבנקים לא קטנו, גם לא באופן יחסי, פשוט יש כיום הרבה יותר עובדים בתפקידים אחרים, מרביתם תפקידים שאף אחד לא חלם עליהם לפני שנים.
הציפיה היא שכניסת הרובוטיקה תשפיע בעיקר עד עובדי הכפיים, על העובדים בתחתית שרשרת העבודה. כניסת ה –RPA-Robot Process Automation (לא באמת רובוטיקה למרות השם- אבל תוכנה שמחקה פעולות של אנשים ומבצעת אותם באופן ממוכן) תשפיע אף היא על שכבה נוספת, ובעיקר תשנה את מהות העבודה של בעלי תפקידים מסוימים, שיוכלו לעסוק יותר בפעילויות הדורשות יחסי אנוש, עבודת חשיבה ופעילויות מתקדמות יותר אל מול המחשב.
ככלל, ככל שעולים במדרג המקצועות, ועוברים למקצועות של עובדי ועבודת ידע, השפעת הבינה המלאכותית והאוטומציה תהיה יותר ויותר חיובית. אנחנו מצפים גם לתפקידים חדשים שלא הכרנו קודם, וגם לשינוי במרכיבי התפקיד- בדיוק כמו אצל אותם כספרים.
מבחינתנו, אנשי ניהול הידע, יש פה הזדמנות פז:
בתפקידים מסורתיים דוגמת אחריות על המאגרים וה meta data על פיו מנותח המידע;
בתפקידים הקשורים בניתוח סנטמינטים וסיוע למכונות ללמוד לשפר את מנועי החיפוש.
בתפקידי ניהול ידע הקשורים באיתור סיכונים (BAR), וסיוע בזיהוי ההטיות ומניעתן;
ובאופן משלים, בכל הקשור בהפקות לקחים והמעגל האינסופי של משוב, למידה ושיפור.
בהכנת תבניות וגרפי ידע;
ובהנגשה והגשה בכלל- וויזואליזציה בפרט.
אך יש לנו תפקידים לא פחות חשובים בכל התפקידים המתפתחים. חלקם לא מוכרים לנו, וחלקם כבר מתחילים להתיידד איתם:
בתיווך בין גופים עסקיים המדברים business ואנשי נתונים המדברים AI (הגדרת נושאים שנכון לטפל בהם, זיקוק בעיות עסקיות שאפשר לטפל בהם וזיקוק הנתונים והמידע שיוכלו לסייע ביישומם);
ובכל הקשור בהנדסת ידע ובהגדרת חוקים עסקיים מבוססי ידע.
לא חסרים מקומות בהם ההתמחות שלנו יכולה לתת ערך לארגון.
ובצד כל אלו- נכון שנתרום כחלק מצוות מוביל לתכנון הארגון העתידי: להגדרת האיזון העדין, בכל תפקיד ומקצוע בארגון, בין אדם, מחשב ורובוט.
נכון לעולם ולנו עתיד אופטימי. עכשיו תפקידנו ללמוד, להושיט יד ולהצטרף.
יכול להיות לנו ערך מוסף משמעותי. זה תלוי בנו.