אנחנו מומחים לניהול ידע. יודעים לעזור לאחרים לארגן תכנים, לשתף ידע ולפתח ידע חדש. אנו חזקים בלהסביר בארגונים שבהם אנחנו עובדים למה כל כך חשוב להפיק לקחים, ואיך הפקת לקחים היא מפתח לחתירה למצוינות.
אבל... אם אנחנו רוצים להביא עתיד טוב יותר לניהול ידע- זה הזמן שלנו ליישם על עצמנו והרבה יותר. ניהול ידע חייב לקפוץ מדרגה, ואנחנו המפתח לכך.
הדרך ליישם עוברת, כמו בתחומים אחרים, בשני מסלולים מקבילים:
המסלול הראשון הוא של קפיצות מדרגה: מתודולוגיות חדשות, שינוי שפה, ואימוץ טכנולוגיות חכם, למשל בנושאי בינה מלאכותית (AI) ונתוני ענק (BIG DATA).
והמסלול השני, צנוע יותר: קפיצות קטנות, אפילו קטנות מאד, כל יום מחדש, בדרך בה אנחנו מבצעים את הקיים. חתירה למצוינות דרך הפקות לקחים ושיפור מתמיד.
עלינו לשאול את עצמנו שתי שאלות:
כמה אנחנו מפיקים לקחים בעצמנו על דרך התנהלותנו אנו בניהול ידע?
ועד כמה "חכמים" הלקחים אליהם אנו מגיעים? האמנם אנו יורדים ומעמיקים להגיע לגורמי שורש? האמנם הלקח שאנו מגבשים אכן משמעותי ויצליח לסייע לנו לשנות ולהשתפר?
ואנחנו צריכים להיות אמיצים לענות לעצמנו בכנות ולהחליט לעשות יותר.
הפקת לקחים אינה תהליך שצריך לקחת ימים ושבועות. קיימות מתודות יעילות ועם זאת אפקטיביות, המאפשרות להפיק לקחים, גם עמוקים, בסוגיות קטנות של יום יום, בפחות משעה, ובנושאים אחרים, במעט יותר זמן.
ניהול ידע טוב יותר הוא לא רק עניין של קפיצות מדרגה גדולות. אלו חשובות, אבל בצדן יש את המסלול הנוסף. הבטיחו לעצמכם שאתם מפיקים לקחים לעצמכם לפחות פעם בשבוע. מותר כמובן יותר.
זה חלק מחתירה למצוינות, וזה חלק ממסלול להצלחה וניהול ידע עתידי.
כדאי. אפשר. וצריך.