פתרונות טובים דיים, ובמינוח המקורי באנגלית "Good enough" נשמעים כאילו הם מייצגים פשרה; מעין פתרון שאינו טוב, אך אפשר להסתפק בו. אולי פתרון שהינו בינוני, אבל במציאות של אילוצים אפשר לחיות איתו.
התפיסה שלי, של מינוח זה- שונה עד מאד. "פתרון טוב דיו" מייצג בעיניי תפיסת חיים רצויה. יש לה כמובן יוצאים מן הכלל, אך היא בהחלט מהווה את הכלל ומתאימה לרוב המקרים.
בעיסוק בניהול ידע, אני מוצאת את עצמי חוזרת שוב ושוב ממליצה ללקוחותיי לאמץ אסטרטגיה זו עבור צרכים בהם אנו נתקלים.
ניקח לדוגמא את נושא שיפור החיפוש:
ארגונים לא מרוצים מתוצאות החיפוש המתקבלות מהפעלת מנוע חיפוש על תכנים ארגוניים. צודקים. פעמים רבות, למרות שמנועי החיפוש חזקים ומוצלחים, ברירות המחדל שעימם הם מופעלים, מצליחים, פעם אחר פעם, להציג בפנינו תוצאות לא מוצלחות במיוחד. לעיתים, לא כל המידע מוצג; פעמים אחרות מוצגות כפילויות, מוצגים פריטי מידע ומסמכים שנראים מיותרים, ואפשר להמשיך עוד; רשימת הסיבות לאי שביעות רצון- ארוכה.
יש הרבה דברים שניתן לבצע כדי לשנות, ובדרך כלל ארגונים מצליחים לשפר ולהגיע לתוצאות טובות.
הבעיה היא שמשקיעים ישר את התותחים הכבדים: מלמדים את הארגון לתייג כל מסמך ודף, ויוצרים תהליכי עבודה עתירי התערבות ידנית. אך מי אמר שזה אכן נדרש וכדאי?
תפיסת ה "טוב דיו" אידיאלית כאן. מתחילים במאמצים רלוונטיים פשוטים. בודקים אם תוצאות החיפוש טובות דיין. אם כן- מפסיקים, אם לא, משקיעים במשהו שידרוש מעט יותר מאמץ. וחוזר חלילה.
דוגמא אחרת: ארגון מבקש לעשות סדר בכל המסמכים ולהעביר את כולם לסביבה אחידה, יפה ומסודרת. הוא חולם, גם בלי לקרוא לילד בשמו, על ארון ומגירות מסודרות, כאשר כל פריט ידע יושב במקומו.
האומנם זו גישה נכונה וטובה?
מה מחיר הסידור? מה, אם לא היינו משקיעים את הזמן, ולא פחות, את הקשב הניהולי שלנו בסדר זה, היינו יכולים לעשות עם הזמן, לטובת הארגון ולקוחותיו? מלכתחילה, כדאי לסדר נכון, אך אם יש מצב שכבר נתון, או אופי מסוים של ארגון (ארגון מבוזר ועצמאות רבה), אולי עדיף לייצר פתרון שהוא "טוב דיו" ולהשקיע מאמצים במקומות בהם ניתן לא רק לסדר, אלא גם לתת תועלת משמעותית.
ומה עם הכנת מצגות לפגישה? כמה פעמים מתקשקשים על מילה או שקף שוב ושוב. האם השקעת הזמן והכסף אכן מוצדקת? לא עדיף פתרון טוב דיו?
גם ברמה האישית, אני אוהבת את גישת ה "טוב דיו". הזמנה לאירוע? יש אלפי דוגמאות בכל בית דפוס ובכל חיפוש באינטרנט. האם כדאי גוון זה או גוון מעט שונה? תמונה זו או תמונה אחרת? בעלי לימוד אותי, כבר לפני שנים, שרוב האנשים מסתכלים קלות, מתרשמים, ושמים על המקרר. ואחרי שבועיים: הולך לפח.ואף אחד לא זוכר מה באמת היה, רק את הרושם הכללי.
פונקצית המטרה, אם כך, היא שאנשים יתרשמו. השקיעו בדיוק כמה שמספיק כדי שהרושם יהיה טוב דיו. לא דקה מעבר לכך. ממילא ילך לפח אחרי האירוע...
אפשר להמשיך ולתת עוד הרבה דוגמאות, מעולמות תוכן אישיים או עסקיים. זכרו- זמנכם יקר, כספכם וכספו של הארגון יקר. השקיעו בתבונה. פתרון "טוב דיו" הוא על פי רוב האיזון המושלם בין השקעה ותמורה. שווה.