ישנה בדיחה המספרת על כך ששופטי בית המשפט העליון התקנאו בעולם ההייטק: לאלו יש eCommerce, eDocument ועוד ועוד...גם אנחנו רוצים, כך אמרו. בואו נעשה לעצמנו "אי-צדק".
אני מקווה שאכן זו רק בדיחה; ששופטים, כן משתדלים להגיע לצדק, כך אני מקווה, בהרבה מהמקרים.
למילה "אי" יש משמעויות רבות, בוודאי מעבר להעתק מילולי של ה e הקטנה המלווה הרבה פעילויות דיגיטליות (קיצור של electronic).
אז ככה הסיפור מתחיל: יום שיש לפני שבוע, השתתפנו, בעלי ואני, ב אי-כנס בנושא Big Data & Machine Learning. אני מבקשת לשפוך אור על חוויה זו, של שיתוף ידע מסוג אחר.
אומרים שבהייטק כולם מפונקים. שה start-up-ים חיים חיי רווחה על חשבון המשקיעים, ומסתובבים בין קרית עתידים לקרליבך, ולא מוכנים לעבוד במקום המרוחק מעבר לבועה. אז החוויה שלי הייתה לגמרי אחרת.
עלינו 4 קומות ברגל בבית מגורים ישן ברמת גן. לא; אין מעלית. בכניסה היה כיבוד- קצת במבה ובייגלה. זהו. בכניסה אין נערות חן חינניות הרושמות את המגיעים ומנפיקות להם כרטיסי אורח. במקום זאת יש דף מדבקות וטוש, וכל אחד כותב את שמו הפרטי על מדבקה ושם אותה על הבגד. אל תתבלבלו- כל זה לא נובע מאין ברירה אלא מבחירה.
וכאן מתחיל אי-הכנס. על לוח מחיק יש טבלה מצוירת ביד, עם ארבע פינות חדרים, חלקם עם מקרן, אחרות בלי, ועם לוחות זמנים. לוחות הזמנים ריקים. מי שרוצה, ממלא את שמו באחת המשבצות וכותב את שם ההרצאה אותה הוא מעוניין להעביר. חצי שעה לכל אחד. לא יותר.
אנשים כן הגיעו מוכנים עם מצגות שהשקיעו כנראה רבות בהכנתן, אך ידעו, שכלום לא מובטח. אתה רוצה לדבר? תפוס מקום. אתה רוצה שיקשיבו לך? אתה צריך להיות סופר-מעניין.
את המתחם גדשו במהלך היום כמאה איש, שנכנסו ויצאו. מדהים היה לראות, שבניגוד לכל מה שהתרגלנו לחשוב שכולם בגילאי 22-30, ישבו יחד אנשים, מגיל 16 ועד 60. כולם הקשיבו ובין לבין פטפטו ושיתפו תובנות ומחשבות. חלק מההרצאות היה בגדר שיחה פתוחה- "איך למצוא מקום עבודה?" והדבר הבולט ביותר באירוע המכונן הזה, היה חוסר פורמליות, חוסר אגו, ורצון אין סופי ללמוד ולשתף.
אבל, זה לא רק שהשתתפו צעירים ומבוגרים. גם המרצים היו בטווח גילאים דומה. שמענו הרצאה של אדם בן כ- 50 על למידה עמוקה, ומיד לאחר מכאן, שמענו הרצאה מתקדמת יותר, הנשענת על ההרצאה הראשונה, שהעביר אותה, ללא שמץ של חשש או בושה, צעיר בן 19. וההסתכלות השונה הזו על החיים, ממרומי שנים שונות, הוסיפה ללמידה ולא גרעה ממנה.
מעבר לתכנים עצמם שהועברו, למדתי דבר חשוב. לעיתים צריך ונכון לכבד את תהליך הלמידה וליישמו באירוע המכבד את המשתתפים בו. אך לעיתים, הפוך על הפוך, נוצרות הזדמנויות למידה, דווקא ב אי-סדר; או במקרה שאני חוויתי, ב-אי כנס.
נסו פעם. זה מבהיל; אין לנו שליטה על מה שיקרה; אך דווקא מתוך אי-הוודאות ואי-הסדר יתכן ויצמח אי ענק של ידע.