השבוע יש לי זכות שוב להעביר השתלמויות למורים במגמת "גילוי מידע דיגיטלי", מגמה צעירה, המופעלת זו שנה חמישית, ומלמדת את הדור הבא על שפות, תשתיות, (ניהול) ידע, מידענות ואינטרנט.
ואני שוב שואלת את עצמי- איזה ידע ואילו כלים לתת למורים, כדי שיעבירו לנוער, גם את ההבנה בחשיבות הידע והטיפול בו, ובהמשך גם את הכלים למימוש הבנה זו באופן מושכל.
אני מתכננת לפתוח בתרגיל שבו כל אחד ידבר על משהו חשוב שהוא יודע ועזר לו בחיים.
להמשיך ולדבר על כך שגם החיות יודעות, אולם הידע שלהן משמש אותן בעיקר לפעולה אינסטינקטיבית, ואילו אותנו בני האדם הידע משמש ככלי מרכזי לחשיבה וקבלת החלטות טובות יותר. אנחנו, בניגוד לחיות, שונים זה מזה בידע שיש לנו ובדרך שבו אנו משתמשים בידע לחשוב, ואפילו ליצור יתרון אל מול הסביבה. השימוש בידע הוא נכס שלנו כבני אנוש, והוא למעשה אחד הנכסים החשובים ביותר שיש לנו, וכאשר עושים בו שימוש נבון, הידע וההחלטות מניעות אותנו קדימה. והרבה.
מהו הידע שיש לנוער שיכול לעזור להם? מדובר בהרבה יותר מהידע שנכלל בתוכנית הלימודים בבית הספר. זה כולל כמובן ידע לימודי, אך גם ידע של איך להסתדר, איך להתנהל ואיך ללמוד, ועוד.
מאיפה לומדים? מחברים, מהורים, ולפעמים גם בעצמם או עם החברים ביחד.
בדיוק זה מה שמלמדים במקצוע זה העוסק בידע:
לומדים מתודות, כלים מחשוביים ודרכי התנהלות אנושיות המקדמים-
שיתוף ידע- שאני אדע מה שאתה יודע ולהיפך. אנו משתפים עם קבוצות ייחוס מקבילות ומשלימות דוגמת החברים;
שימור ידע- שנדע מחר מה שידענו אתמול. לדוגמה למידה מההורים, מהמורים או ממסורת משפחתית;
ופיתוח ידע- שנדע מחר יותר משאנו יודעים היום. כי מי שלא הולך קדימה, הולך אחורה. את הידע החדש אנו מפתחים בעצמנו, לבד, ועוד יותר- עם מישהו לידינו.
כי הידע הוא אחד הנכסים בעלי העוצמה שיש לנו כבני אנוש, וכדאי להתייחס אליו ברצינות ולא כמובן מאליו.
ועוד משהו: כל מה שכתבנו רלוונטי בה במידה גם למבוגרים, בין כפרטים ובין כעובדים או מנהלים.
תחשבו על זה. ידע. נכס. ערך. הצלחה. זה הסיפור.