כולנו שומעים ומתרגשים לשמוע על בינה מלאכותית (AI). ועוד יותר, על למידה עמוקה (DEEP LEARNING).
אין ספק שמדובר בשינוי מסדר שני. במהפכה.
אין ספק שזה מסחרר לכולנו את הראש.
ומתחילים לחשוב שבעתיד המקצועות ישתנו והרבה עובדים כבר יהיו מיותרים. אולי פועלי ייצור, אולי מנהלי חשבונות ואולי אחרים. וצודקים.
ומתחילים לחשוב שהמכונות יעשו הרבה דברים שבעבר עשינו אנחנו. למשל לנהוג. וצודקים.
ומתחילים לחשוב שכבר לא צריך ניהול ידע.
ולא צודקים.
יש הרבה תחומים בהם למידה עמוקה לא יודעת לתת מענה. ולא בגלל שלא הגיעה עדיין לשם, אלא בגלל אופי המנגנונים בהם פועלת. רבים יודעים כבר לצטט שבכל הקשור ברגשות, האדם האנושי לא בר תחליף. נכון, אך הבנה כזו לא ברור עד כמה מרכזית לעולם העסקים והארגונים.
אני מבקשת להאיר היבט אחר בו לבינה המלאכותית בכלל וללמידה העמוקה בפרט יש "חור שחור"- עולם המספרים הקטנים.
כוחה של הבינה המלאכותית המבוססת למידה עמוקה, בניתוח תוצאות נתונים ומידע אינסופיים, או לפחות, גדולים מאד בהיקפם, ואיתור תבניות (תוך כדי למידה ושיפור) המבוססים על אלו, תוך שימוש באלגוריתמים של רשתות נוירוניות. ובכל אלו, לא ירחק היום והמכונות, מבוססות הלמידה העמוקה, תקבלנה החלטות טובות מאתנו. טובות בהרבה.
הבעיה היא שהעולם שלנו, העסקי, הארגוני והאישי, כולל הרבה מאד קבלת החלטות המבוססת על מדגמים קטנים ומיעוט נתונים. ובמקומות כאלו הבינה המלאכותית לא יודעת לתת שום יתרון; היא לא יודעת לפעול.
הבעיה בהיקפים קטנים חמורה הרבה יותר. למדנו, מפרופ' דניאל כהנמן ומעמוס טברסקי, על בסיס עבודתם המשותפת שהביאה לפרס נובל, שאנו כבני אנוש נוטים לקבל החלטות באופן שגוי, ובפרט במספרים קטנים:
פעם אחת, כאשר אנחנו חושבים שהתנהגות בתנאים של מספרים קטנים דומה להתנהגות סטטיסטית המאפיינת מספרים גדולים (ולא כן הדבר);
ופעם השניה, כאשר אנחנו מבצעים שלל שגיאות שמאפיינות כל כמות, ומתרחשות גם במספרים הקטנים (למשל- כשאנחנו חושבים לבחור פתרון מסוים, פתאום נראה לנו מסביבנו כאילו כולם בוחרים פתרון זה).
וכאן יכול לבוא לעזרתנו ניהול הידע.
ניהול הידע- המשקף את הידע הנצבר מניסיון, יכול לתת את התשובה מה כבר נלמד. ניהול ידע, בין אם כמאגר תובנות, שיתוף תוצרי ניתוחים ופעילויות, פורום מומחים / עמיתים ועוד, יכולים להוות עוגן רציונאלי, שלא רק מקצר תהליכים, אלא בראש וראשונה מסייע לשיפור קבלת החלטות. ודווקא במקומות שהבינה המלאכותית והראש האנושי לא יודעים לסייע, ניהול הידע מסייע בטבעיות רבה.
טכנולוגיות זה דבר טוב. אינטואיציות הן לרוב דבר טוב מאד. ניהול ידע הוא חלק מהמשוואה המצטרף לשני אלו, כדי יחד ליצר מענה מצוין.