חשיבה ביקורתית אינה רעיון חדש. שורשיה מתועדים כבר בתהליך הלמידה של סוקרטס (תודה לך וויקיפדיה). היום בקורס מתודולוגיות מתקדמות של KMGN, סלה אנוואר הוביל את נושא החשיבה הביקורתית ויישומו בפרוייקטי ניהול ידע.
אין ספק שבעידן החדש חשיבה ביקורתית היא אחת המיומנויות הבסיסיות הנדרשות מכל עובד ידע.
למה אנחנו צריכים מיומנות חשיבה ביקורתית? כי כבני אדם יש לנו הטיות; כי יותר מידי פעמים אנחנו מבססים את ההחלטות שלנו, בניהול ידע ובכלל, על המידע שכבר ברשותנו ועל מה שאנחנו כבר יודעים. כשאנחנו מחפשים מידע וידע חדשים, אנחנו מחפשים ומאתרים יותר תשובות המאוששות את מה שחשבנו קודם. אנחנו ממסגרים את ההחלטות שלנו בהתבסס על המידע שהוצג לנו. ורשימת ההטיות ממשיכה עוד ועוד.
יש אנשים בעלי מיומנות שיודעים להפעיל חשיבה ביקורתית ועושים זאת באופן טבעי. אך חשוב שנבין ונפנים כולנו, שמדובר במיומנות נרכשת. מודעות לרעיון של חשיבה ביקורתית הוא בהחלט גורם מקדם לעצם החשיבה הביקורתית, אך בנוסף למודעות יש מתודות ופרקטיקות שאפשר וכדאי לאמץ כדי לחזק מיומנות זו:
קבלת החלטות יכולה לכלול צעדים שבהם באופן מוכוון מחפשים נתונים, מזהים את ההטיות שלנו ומסירים אותם.
אנחנו יכולים ללמד את עצמנו לבצע תהליכי שיקוף (רפלקציה) בהם אנחנו יוצאים מהזירה וצועדים אחורה כדי להעריך מחדש את המצב.
אנחנו יכולים לעצור מעת לעת ולהעמיד בשאלה את הנחות היסוד עליהם אנחנו נשענים, בוחנים האם הם עדיין תקפים.
כדי לעשות זאת אנחנו צריכים להיות מתודיים, ועלינו להיות בעלי משמעת עצמית; עלינו להפעיל את המוח שלנו. אבל, בראש וראשונה, כארגונים, עלינו לספק סביבת ביטחון פסיכולוגי לעובדים. עלינו לגרום להם להרגיש בטוחים, ולדעת שהם יכולים להיות ביקורתיים לגבי מה שבוצע ובאופן חופשי לעוף קדימה עם המחשבות וההבנות שלהם, לעתיד טוב יותר. לכולנו.