מאגר ניהול ידעמילון מונחים
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
ג
גופן - Font

המילה גופן / פונט מתייחסת לסגנון עיצובן הגרפי של אותיות בכל שפה, והיא נחלקת לשתי משפחות: גופני סריף וגופני סן-סריף (סריף בצרפתית = תג).  כל "צ'ופצ'יק" קישוטי המופיע על גבי הגופן הוא תג והוא ההופך את הגופן לגופן סריף. גופני סריף הם גופני הדפוס המוכרים לנו מזה שנים רבות ואילו גופני סן-סריף הם גופנים מודרניים יחסית ומתאימים לשימוש באתרי אינטרנט.

 

 

מתוך אתר 'אשת חיל'

 

התאמת גופן למסר


הבחירה בסוג הגופן והמשמעויות הנלוות לה מעסיקה מגוון ענפים בשוק, ובכללותם גם את עולם ניהול הידע שכן הוא עוסק רבות באופן הנגשתו של מידע, כך שיהיה זמין, ברור וחווייתי.


בחירת גופן נכון ללקוח/ לעסק שלך הינה אחד המרכיבים בהנגשה שכזו, כאשר בחירה בגופן אחד על פני אחר עשויה להעביר מסר, כמו גם להשפיע על המראה הסופי וחווית המשתמש.

 

מתוך דף הפייסבוק של יהודית גורן

לכן, בעת בחירת גופן שאלו את עצמכם מספר שאלות:

  1. מה מטרת הכתיבה? האם הפונט משמש אותנו לכתיבה עסקית? הזמנה לבר מצווה של הבן? או אולי כתיבה מדעית? פונט מעוגל בכתב יד לדוגמה, בדרך כלל יתפס כ"רך" ועל כן מתאים למסרים אישיים או ליצירת תדמית שכזו. פונט מרובע לעומת זאת, משדר עסקים ומעביר מסר של רצינות ואמינות.
  2. מהי כמות הטקסט? יש פונטים נוחים מאוד לקריאה לעומת פונטים אחרים, שמיועדים למטרות אסתטיות בלבד ולא יתאימו לבלוקים ארוכים של טקסט. כאשר הטקסט ארוך וכולל יותר משתי פסקאות, עדיף לבחור פונט פשוט יחסית, סולידי וקל לקריאה כך שהאותיות שונות זו מזו ומופרדות זו מזו בתוך המשפטים.

 

שימוש בפונטים ייחודיים. יתכן שמאוד תרצו להשתמש בפונט "משוגע". אפשר לעשות זאת אך השתמשו בו במידה ובטעם (לדוגמה, רק בכותרת) – אל תגזימו. נכון שפונט "משוגע" יכול לתבל מאוד את העיצוב, אבל לצורות לא רגילות יש אפקט שלילי. ככל שהגופן שונה מהמקובל, כך הוא יותר יקשה על הקריאה.


גדלי גופנים שונים להדגשת רמות תוכן


לגודל הגופן יש משקל באשר לחשיבותו ביחס לטקסט. כאשר רוצים לתת דגש לחלק מסויים, ניתן להגדיל את הפונט ולהיפך:

 

כותרת– הפונט של הכותרת הראשית חייב להיות בולט, ובסדר עדיפויות גבוה. הגופן יכול להיות בגודל 30px ודק, או יכול להיות 15px בבולד.


כותרת משנית– הפונט תפקידו להיות בסדר העדיפות השני לאחר הכותרת הראשית,ועל כן עליו לבלוט פחות - אם זה בעוביו, בגודלו או במיקומו.


טקסט רץ – תפקידו של הטקסט הרץ להיות קריא, ברור, זורם, עם הפסקות ועל כן יש לבחור בפונט המתאים לריצה מרחקים ארוכים. גופנים סריפיים עדיין משמשים יותר מגופנים סן-סריפיים והם הבחירה המקובלת לפרסומים המכילים טקסט ארוך כמו ספרים ועיתונים

 

גופן מתאים לבעלי מוגבלויות
בחירת גופן הינה חשובה לא רק מבחינת עיצוב ומסר, אלא יש לה קשר ישיר לנגישות לאנשים עם מוגבלות ובעיקר לאנשים לקויי ראייה ועיוורים, אבל גם לאלה עם מוגבלויות של לקויי למידה וקריאה. בבחירת פונט עבור אנשים עם מוגבלות, חשוב שגודל הגופן יהיה קריא ומבנה האות יתאים לטכנולוגיות המסייעות בהנגשת התוכן. כך למשל חשוב להקפיד על:

  1. גודל הפונט לא ירד מ 12 נקודות
  2. האותיות לא יהיו נטויות או צרות מדי
  3. על המרווח בין האותיות לאפשר קריאה נוחה ורציפה (שהאותיות לא יתחברו אחת לשנייה)

רוב משפחות הגופנים אינו מומלץ מבחינת נגישות למעט אלה המעוצבים בצורה ישרה (סן – סריף), שכן גופני סריף בניגוד אליהם לכאורה נראים יפים בגדול אך שהם יותר קטנים הם מקשים את קריאה.

באנגלית הגופן המועדף על בעלי מוגבלויות הינו Verdana a common
בעברית הגופן אריאל או דומיהם שאינם מסולסלים


טבלה לדוגמה המרכזת מספר סוגי פונטים ורמת התאמתם לבעלי מוגבלויות:

 

מקורות:
1. טיפוגרפיה וקריאות. איטקונן מרקוס, מכון אבני
2. בחירת פונטים בדפוס. ELINIR DigitalPrint
3. פעם אחת ולתמיד - למה דווקא גופן אריאל? אשת חיל
4. יהודית גורן – מיתוג עיצוב השפעה
5. גופנים נגישים. אתר נגישות ישראל

גרף הידע - Knowledge Graph

אם יש משהו שגוגל יודעת לעשות, ויודעת לעשות טוב הוא מנוע חיפוש. אלה מאיתנו שעוסקים באיפיון אתרים ובקידומם, מנסים למצוא את הנוסחה ה"גוגלית" שתעלה תוצאות חיפוש מדוייקות, רלוונטיות ולא פחות חשוב – מתומצתות.


גרף הידע (Knowledge Graph), אותו פיתחה גוגל כבר ב 2012 וממשיכה לשפר עם הזמן, הינו אחד הכלים הטכנולוגיים ששינו את עולם החיפוש ונועד לספק למשתמשים תשובות ישירות ומדויקות לשאילתות החיפוש שלהם באמצעות עובדות נבחרות המוצגות לצד תוצאות החיפוש הרגילות. באמצעות הגרף, פער הידע בין מה שהמשתמש מחפש וכמות המידע שיכולה לעלות לו בין שלל התוצאות, לבין התשובה הישירה לשאלתו, מצטמצם.


גרף הידע, שאינו מוצג בהכרח בתצורת גרף רגיל כפי שאנחנו רגילים לראות, כזה המחבר בקווים את האובייקטים השונים בו, מייצג מעבר לסוג חדש של חיפוש אינטרנטי והנגשת מידע. הוא מציג מידע נוסף על המידע התיאורי היבש, כזה שמספק מידע המאפשר קבלת החלטות, מעודד ביצוע פעולות נוספות ומעניק ערך מוסף. כך לדוגמה אם נחפש את הערך "סטימצקי", תוצאות החיפוש הרגילות משמאל יעלו את האתר המרכזי, רשימת סניפים, היסטורית הרשת מיום היווסדה וכיוב'. גרף הידע שלצידו יתן לנו את העובדות המיידיות, כולל אלה שיניעו אותנו לפעולה (מספר טלפון, שעות פתיחת הסניף, ביקורות גולשים, באילו רשתות חברתיות נוספות ניתן למצוא מידע על סטימצקי וכיוב'):

 

חיפוש חדש זה אינו מבוסס על מילות מפתח, אלא על “ישויות” (entities) שהמילים מתארות, דוגמת אישים, אזורים, סגנונות מוזיקליים, בתי עסק וכיוב'.
לדוגמה: ישות יכולה להיות קבוצת כדורגל, המחוברת לישות אחרת במגוון הקשרים, דוגמת אזור גיאוגרפי. מי שיחפש מידע על קבוצת הכדורגל ברצלונה יתקל גם במידע גיאוגרפי אודות חבל קטלוניה (ישות נוספת).

 

בעצם יצירת קשרים אלו, מצליחה גוגל להבין את העולם האמיתי טוב יותר ולדייק את תוצאות החיפוש שלה עבור משתמשיה.


יחד עם זאת, גרף הידע של גוגל עדיין לא נתמך באופן מלא בעברית, ותוצאות חיפוש מסויימות יעלו גרף ידע המספק עובדות "ראשוניות" בלבד (כגון תאריך ומקום לידה של אישיות מסויימת) או יציגו מקטע הלקוח מתוך ויקיפדיה ולא תוצר של learning machine כפי שטכנולוגיה זו מיועדת לעשות. בהמשך לכך, עד מאי 2016 בקושי שליש מכלל החיפושים המבוצעים בגוגל מדי חודש (כ-100 מיליארד לפי ההערכות), העלו גרפי ידע.


בנוסף, מבקרי גרף הידע טוענים כי המקורות של גוגל הנגשת תשובות ישירות לגולשים, מצמצמים את חשיפתם לתכנים, למאמרים ובכלל פוגעים ביצר הסקרנות. הנגשת התשובות באופן זה, לא מעודדת אותם להמשיך לקרוא ולחקור.
אז באיזה צד אתם?


לצפייה בסרטון הסברה אודות גרף הידע, לחצו על התמונה:

 

 

 

מקורות:


http://www.marketing.co.il/knowledge-graph/ 
https://searchengineland.com/library/google/google-knowledge-graph 
https://www.youtube.com/watch?v=mmQl6VGvX-c 

https://en.wikipedia.org/wiki/Knowledge_Graph#Criticism

 

 

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת