מאגר ניהול ידעמילון מונחים
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
ק
קבוצות מיקוד

כלי מחקרי מתחום המחקר האיכותני, המבוסס על דינאמיקה קבוצתית ומאפשר, בזמן קצר יחסית, לאסוף מגוון דעות, תוך התבוננות בהתנהגות האנושית, במטרה להבין אותה. שיטה זו משלבת בין טכניקת ראיון לבין טכניקת תצפית.
בקבוצת המיקוד מכנסים יחד מספר אנשים לטובת דיון קבוצתי מונחה. מהלך הדיון בקבוצה מאפשר ליחיד 'לגלות' את דפוסי ההתנהגות שלו עצמו ו'להציץ' על התנהגויות של משתתפים אחרים תוך הצפת ממדים רגשיים בהתייחסות לנושא הנחקר.

מתי נשתמש בקבוצת מיקוד?

  • כשנרצה ל"הציף" צרכים חוצי ארגון שלא נראים על פני השטח
  • כשנרצה להגיע למספר רב של אנשים בדיון ממוקד אחד
  • כאשר יש משמעות לסיעור המוחות של הקבוצה
  • כאשר מדובר בנושא מורכב, וברצוננו לגלות זוויות ראיה שונות


כדי לקיים קבוצת מיקוד חשוב שיתקיימו השלבים/תנאים הבאים:

  • ניסוח שאלת המחקר – מהי מטרת המחקר? מה יחשב להצלחה?
  • בחירה מוקפדת של המשתתפים (אוכלוסיית המחקר) - קבוצה של 7 עד 10 אנשים בעלת הרכב משתתפים התואם את ההליך הנבדק (נציגי שירות לבדיקת מערכת ניהול ידע, עובדים מרמות היררכיה שונות לבדיקת פורטל ארגוני וכו'
  • בחירת מנחה בעל ניסיון והשכלה מתאימה בהנחיית קבוצות שיאפשר דיון פתוח באווירה חיובית (יכולת תקשורת בינאישית גבוהה, פתיחות, יכולות של הקשבה וקשב ועוד)
  • כלי המאפשר תיעוד מסודר של העושר הרב של המידע המתקבל בהליך מחקרי זה (קבוצת מיקוד מייצרת הרבה מאוד 'טקסט' שצריך לקרוא ולנתח

השימוש בקבוצת מיקוד


יתרונות:

  • מספקת מידע מעבר למה שניתן לקבל מראיונות אישיים (הקבוצה שווה יותר מסך הפריטים המרכיבים אותה)
  • מאפשרות לצפות בכמות אינטראקציה גדולה אודות הנושא בפרק זמן מוגבל

חסרונות:

  • קושי להקים קבוצה מתאימה.
  • דרושה השגת תגובות מכל חברי הקבוצה (על המנחה למנוע דומיננטיות / פאסיביות יתר)


מה עושים עם כל הנתונים?
לאחר הפקת הנתונים, יש לקרוא ולנתח אותם במטרה להבין את משמעותם, ולגזור מהם המלצות אופרטיביות לעתיד.


קבוצת אנרגיה, קבוצת סינרגיה

במהלך עבודתי אני נדרשת מפעם לפעם לפתח סדנאות קבוצתיות העונות למטרות מגוונות, החל מבניית צוות ועד להתנעת פעילות בעלי תפקידים שונים. בעת שיטוטי במקורות השונים מצאתי את הנ"ל: הגדרה ל 3 סוגי קבוצות:

"קבוצת אלרגיה"-(1+1=1)- צירוף המשתמשים יחד, מפחית מערכו הסגולי של כל משתתף עקב בזבוז אנרגיה וזמן על אינטרסים, כבוד ומעמד.

"קבוצת אנרגיה-(1+1=2)- צירוף המשתמשים יחד, מימוש יכולתם כפרטים אך לא את יכולתם כצוות עבודה. קבוצה זו עסוקה בדיונים לא מעמיקים ונמנעת מקונפליקטים בכדי לשמור על מערכת יחסים תקינה.

"קבוצת סינרגיה"-(1+1=3)- קבוצה בה השלם גדול מסך חלקיו. קבוצה זו מאופיינת בקונפליקטים מפרים; סבלנות וסובלנות וקבלת החלטות המאפשרת רק בצוות.

המושגים, אלרגיה, אנרגיה וסינרגיה יכולים להיות נפלאים לתאר את ההבדלים שאנו רואים לא פעם בין קבוצות דיון הפעולות בקהילות וירטואליות. קבוצת דיון שתכונה 'אלרגיה' היא כזו שבה החברים חוששים להעלות דיון או שאלה שתפחית מכבודם, היות ובצד השני עומדת חבורה צינית של עובדים הנהנים לנתח את התכנים ולהמציא כינויים שונים על כל המשתתפים בה. לא פעם נתקלתי בכאלו שאמרו לי שכל מי שמשתתף בפורום הם אנשים שאין להם מה לעשות בחברה וסובלים מעודף זמן... מפורום כזה וודאי שלא נצפה לגדולות ולא לנצורות.

המשך
קהילות ידע - Communities of Practice
קהילות הנן פתרון ניהול ידע המוקם בין בין בעלי הידע, אנשים העוסקים/מתעניינים בתחום משותף.  הקהילה יכולה לתמוך בקבוצה אורגנית בארגון המהווה יחידה במבנה הארגוני הפורמאלי, או לתמוך בקשר הנסמך על מבנה מטריציוני או כל מבנה של ארגון הצללים (הארגונים המייצגים את הקשרים הוירטואליים בין פעילויות האנשים).
פתרון ניהול ידע אופטימלי לקהילת ידע כולל רכיב פרונטלי (מפגשים בין אנשים) ורכיב וירטואלי (קהילה ממוחשבת). שילובם יוצר סינרגיה בה השלם גדול מסכום רכיביו.
שם נרדף:  Communities of Interest
קישור חוזר - Returning Hyperlink

מנגנון פשוט המאפשר יצירת "קישור חזרה" מדף באתר אחר לדף באתר שלך. אם יצרת קישור לאתר אחר אזי אם ישנה אפשרות "עקוב אחרי", נשלחת הודעה לאתר שנוצר הקישור. בתגובה, נוצר אוטומטית קישור חזרה לאתר שלך. בקיצור, זה מאפשר ליצור קישור דו כיווני בין שני אתרים.
הטכנולוגיה העומדת מאחורי אפליקציה זו הנה פשוטה ליישום ואם יש לכם אתר אינטרנט/אינטראנט .
ישנם אתרים ייחודיים העושים שימוש נרחב באפליקציה מעניינת זו. בכל פעם שיוצרים Weblog או דף חדש באתר בנושא נתון, אתר מפתוח מרכזי מקבל התרעה על המידע החדש. כך נבנית רשימה כרונולוגית של מאמרים המפורסמים בנושא הנתון.
KMPings הינו דוגמה לאתר כזה. למשל, בכל פעם שמישהו מפרסם באתר משהו בנושא ניהול ידע, הוא לוחץ על כפתור שמיידע את האתר על המידע החדש שנוסף. כתגובה נוצר קישור באתר האינדוקס המרכזי לאתר שבו קיים המאמר. אתר זה הינו אתר אינדוקס מרכזי שהפך למעין פורטל מידע על ניהול ידע. האתר מכיל 200 קישורים שנשלחו ע"י כותבי WEBLOG בנושא ניהול ידע.

קציר ידע - Knowledge Harvesting

כידוע, בכל ארגון ישנו ידע גלוי- ידע הנמצא במערכות התפעוליות ובמערכות המידע, ידע שקל להגיע אליו, לחלוק בו ולעשות בו שימוש. מצד שני בכל ארגון יש גם ידע סמוי- אותו ידע חמקמק, נסתר ולא פורמאלי, שבד"כ נרכש ע"י אינטואיציות וניסיון ומבחין בין ה"עוסקים" בתחום מסוים לבין ה"מומחים" בו.

כל זה לא חדש...

מה שכן חדש בהקשר זה, הוא גישת קציר הידע המאפשרת לארגון לאתר, לתעד ולפשט את אותו ידע סמוי האצור אצל עובדי המפתח, ובכך להפוך אותו לגלוי וזמין עבור שאר העוסקים בתחום.

השאיפה בגישה זו היא לשקף את תהליכי קבלת ההחלטות הפנימיים של אותם מומחים, ברמה כזו שאחרים יוכלו ללמוד מהם, לחקות אותם ולקבל את אותן התוצאות.

המשך
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת