רובנו למדנו בשנות בית הספר היסודי שיעורי תושב"ע על רבי עקיבא שהיה מסתכל על הירח כדי לגלות מתי נכנס ראש חודש. תושב"ע היא למעשה תורת ישראל ועקרונות היהדות כפי שעברו בעל פה, מדור לדור. זהו מונח שממחיש את אחד הנושאים היפים ביהדות: את ההעברה מאב לבן באמצעות סיפורים ודברי חוכמה; העברה שקרבה את המשפחה והקהילה ע"י שיתוף ושיחה.

תושב"ע הנו למעשה קיצור של המונח: תורה שבעל פה.

וזהו במובן המילולי, גם פירושו בהקשר שונה לחלוטין שהושאל לעולם שונה לחלוטין- חברת תושב"ע. חברת תושב"ע הנה חברה המנהלת את הידע בעל פה עם מינימום תיעוד. דומה, אך שונה; ללא היופי וללא הקסם.

משמעות המונח:

SoLoMo מסמל את ראשי התיבות של המילים Social Local Mobile (חברתי- מקומי- סלולרי).
משמעות המושג היא אינטגרציה בין רשתות החברתיות (Social), מיקום פיזי (Local) וטלפון סלולרי חכם (Mobile). זוהי התלכדות של טכנולוגיות שיתופיות ומבוססות מיקום בתוצאות מנועי החיפוש בסלולר.
SoLoMo צמח בעקבות השימוש הגובר בסמארטפונים וטאבלטים אשר משלבים בתוכם שירותי מיקום, המתאפשרים באמצעות GPS. המושג שייך לעולם השיווק ומשמש בבניית אסטרטגייה שיווקית לפרסום של מוצר.

שלושת המרכיבים של SoLoMo:

Social- חברתי
הפלטפורמה החברתית משמשת את הארגון לקידום המסר שלו והטמעתו בשוק המטרה.
כיום, חברות הן לא המקור העיקרי לחיפוש מידע, אלא הרשתות החברתיות. בבסיס הרשתות החברתיות עומדת חוכמת ההמונים והצרכנים מתייעצים עם חבריהם ועם צרכנים אחרים לפני ואחרי שהם מבצעים רכישות. הם מבקשים עצות, קוראים ביקורות ומשתפים בחוויות. לכן, החברות צריכות להשקיע מחשבה בצורה בה הן מקדמות את המוצרים שלהן באופן ישיר ועקיף בפלטפורמות אלו.

Local- מקומי

אזור המיקוד.
השימוש של משתמשי הסלולר והסמארטפון בשירותי מיקום הולך וגודל. חברות יכולות להגיע לצרכנים בעזרת מיקוד גיאוגרפי והודעות "push". כמו כן, ניתן להגיע לצרכנים בעקבות שימוש במנועי חיפוש מבוססי מיקום.

Mobile- סלולרי

השימוש בטלפונים חכמים שינה את אופן השימוש של משתמשים באינטרנט, והוא הפך לנייד וזמין יותר. המובייל מאפשר להתגבר על בעיית דיוק המיקום שקיימת  בחיפושים מבוססי דפדפן, בעזרת אפליקציות ייעודיות לכך.

שימושים:
SoLoMo משרת הן את הצרכנים והן את הארגונים.

מבחינת הצרכן:
הצרכנים משמשים גם כספקי מידע (צ'ק אין, פוסטים, דירוג וכד') וגם כצרכני מידע (עדכוני פוש, שעות פתיחה, קופונים וקידום של עסקים קרובים). כמו כן, הטלפונים החכמים הפכו את צרכני האינטרנט לניידים, הם יוצרים קשר עם חברות ומותגים בדרכים שונות ובפלטפורמות משתנות, תוך כדי הרכישה עצמה. מצב זה מחייב את הארגונים לאסטרטגיה משולבת, כמו למשל כאשר ניתן לפרסם בפייסבוק צ'ק אין מ- foursquare.
SoLoMo מאפשר לתת לצרכנים מה שהם רוצים בזמן ובמקום שבו הם רוצים את זה.

מבחינת הארגון:
SoLoMo מהווה חלק מניהול הידע של הארגון אל מול הלקוחות שלו. הוא מאפשר לארגון להעביר ללקוחות ידע בדחיפה בכל רגע נתון, בהתאם למיקום שלהם ולתחומי העניין שלהם. על פי גישה זו המשתמש במרכז ולכן התכנים שהוא מקבל מותאמים לצרכים שלו.
כמו כן, הארגונים יכולים לאסוף מידע על הצרכנים, תחומי העניין שלהם והרצונות שלהם. ניתן לראות מגמות שימוש שונות בין אזורים שונים, ושילוב של תוצאות מקומיות בתוצאות החיפוש של מנועי החיפוש יכולות לייצג נתונים  ולספק מידע לגבי גודל השוק המקומי באינטרנט.
SoLoMo מאפשר להשתמש בחוכמת ההמונים של הרשתות החברתיות בכדי להגדיל את רווחי הארגון.

בכדי להבין את המשמעות של SoLoMo על הארגון ניתן להסתכל על הדוגמא של חברת נייק. בעבר, רוב הקמפיינים הפרסומיים של החברה נשענו על ספורטאים מפורסמים, דמויות להערצה. נייק הבינו שהשוק משתנה ומתמקד יותר ויותר בחוכמת ההמונים דרך הרשתות החברתיות, ושבעולם של היום הלקוח הוא במרכז ולא המוצר. בתגובה הם הקימו מחלקה מיוחדת שהתמקדה בפיתוח מוצרים טכנולוגיים במטרה למצוא דרכים להתחבר ללקוחות. הם פיתחו את נייק פלוס, מוצר המשלב אתר, אפליקציה למכשירי אפל וסנסור אלקטרוני לנעליים. הסנסור בודק צעדים, מרחקים, קלוריות, מסלולים ועוד והוא מסתנכרן עם האפליקציה, עם רשימות המוזיקה במכשיר ועם ה-GPS שלו. אחרי הפעילות ניתן לשמור את כל הנתונים באתר ולשתף עם משתתפים אחרים מסלולים (לפי קטגוריות ואזורי מגורים), הישגים ועוד.
נייק גרמו ללקוחות שלהם לשתף בחוויה ובידע שצברו לטובת לקוחות נוספים, הם יצרו בעזרתו תמונת שלמה של סגנון חיים רצוי. הם רתמו את הטכנולוגיות ואת חוכמת ההמונים להרחבת המעורבות של הלקוחות במותג ולהגברת השימוש בו.

לסיכום, SoLoMo היא אסטרטגיה אשר נבנית על בסיס הידע שמשתפים וצורכים המשתמשים ברשתות חברתיות בסמארטפונים, ובהתאם למיקום שלהם. אסטרטגיית SoLoMo מוצלחת מאפשרת שיח אקטיבי ודו סתרי בין הלקוח לארגון, שיח המבוסס על החלפת מידע, פרסום, שיתוף וביקורת. כמו כן, היא גורמת לשינוי בהתנהגות הצרכן- המעורבות שלו במותג עולה והוא מרגיש קשור יותר אליו.

מקורות:

http://www.techopedia.com/definition/28492/solomo
http://solomosummit.net/solomo-and-why-its-important-to-marketers/
http://socialmediatoday.com/jacey-gulden/1429651/solomo-what-and-why
http://searchconsumerization.techtarget.com/definition/SoLoMo-social-local-and-mobile
http://maximizesocialbusiness.com/solomo-best-practices-nike-case-study-8724/

מכירים את המושג חווית לקוח דיגיטלית (Digital Customer eXperience)? למי שלא מכיר, מדובר בחוויה (התהליך) שעובר לקוח כאשר הוא באינטראקציה עם פלטפורמת אונליין של מותג.

רבים מסתכלים על חוויה דיגיטלית כאירוע חד פעמי, כאשר בעצם מדובר בחוויה המורכבת ממספר 'דרכים' שעובר אותו לקוח באינטראקציה עם המותג (רכישה אונליין, מדיה חברתית, שירות לקוחות וכו'), ומגדירות את החוויה הכוללת שעבר, האם הייתה חיובית, אם לאו.

בעידן הטכנולוגי שאנו חיים בו היום, מנהלי פלטפורמות אינטרנטיות 'שוברים את הראש' בניסיון לפצח את חווית הלקוח הדיגיטלית, האולטימטיבית. הם מנסים ליצר קשר רגשי עם הלקוח דרך הפלטפורמה, לקבל ממנו פידבק ולענות על צרכיו השונים.

כדי ליצור חוויית לקוח דיגיטלית אידאלית, אנו נדרשים להיכנס לראשו של אותו לקוח ולהבין: כיצד הוא פועל, מדוע עשה את בחירותיו כפי שעשה אותן וכיצד ניתן לגרום לו ליהנות מאותה חוויה, כך שירצה לשוב ולחוות אותה. בהתאם לכך, אנו עדים בשנים האחרונות לתובנות ומחקרים רבים הנעשים בנושא, על מנת לשפר את חווית הלקוח הדיגיטלית.

אז הנה לפניכם 5 תובנות חשובות שאספתי, הן יעזרו לנו להבין קצת יותר טוב את אותו לקוח ומה הוא מחפש:

1.  הכר את הלקוח – ודאו שאתם יודעים מי הם הלקוחות שלכם, כדי שתוכלו להתאים להם חווית לקוח דיגיטלית ייחודית. זה אולי נשמע לכם מובן מאליו, אולם חברות רבות לא משקיעות מספיק מחקר בהכרת לקוחותיהם, על אף אינספור אפשרויות הקיימות היום בשוק. 
2.  נקודות מפתח - מצאו את אותן נקודות מפתח שבהן לקוחותיכם נהנו מן החוויה ו/או נתקעו. סביר להניח שאותן נקודות מהנות, הן אלו המייחדות את העסק שלכם ומקדמות אותו, כך שאותן תרצו לשמר.
3.  פידבק (משוב) - על מנת שתצליחו ליצור חווית לקוח דיגיטלית מושלמת, עליכם להיעזר בלקוחות עצמם ולאפשר להם לתת לכם משוב לשיפור החוויה. כאשר אתם משפרים את החוויה לבקשת הלקוחות שלכם, הם מבינים שאכפת לכם מהם.
4. טכנולוגיה/תשתיות – לקוחות מצפים לקבל חווית לקוח דיגיטלית מושלמת, לדוגמא אפילו המתנה שאורכה 10 שניות לטעינת דף, עלולה לגרום ל 50% מהגולשים לעזוב את האתר. אל תהססו להשקיע בפלטפורמה שלכם, זהו המפתח להצלחתכם.
5. שמירה על מעגל החיים (LifeCycle) הכולל של הלקוח - פלטפורמות רבות מרכזות את עיקר משאביהן במכירות ובמרקטינג, הן אומנם מצליחות להגדיל את מעגל הלקוחות שלהן, ועם זאת, הן מזניחות שלבים קריטיים לא פחות כמו שירות לקוחות ושימור לקוחות קיימים. כלומר, חווית הלקוח הדיגיטלית אינה רק הליך ראשוני השמור ללקוחות חדשים, אלא השקעה מתמדת, מורגשת ומתמשכת בכל לקוח באשר הוא.

ולסיכום, הצלחה נמדדת בהשקעה וירידה לפרטים: ככל שתשקיעו יותר, כך תקבלו תמורה רבה יותר למאמציכם. עליכם להבין שהעבודה אינה נגמרת לאחר שהצלחתכם לגרום ללקוח לחוות חווית לקוח דיגיטלית מוצלחת, שכן אנשים משנים את העדפותיהם, טרנדים מתחלפים בין לילה וטכנולוגיות חדשות צצות כל הזמן. לכן, העצה שלי היא - הישארו מעודכנים והמשיכו לנסות ולשפר את חווית הלקוח שלכם.

ממשק משתמש טבעי, בניגוד לממשק משתמש אדם – מחשב, מתבסס על הדרכים הטבעיות והמקובלות בהן בני אדם מתקשרים זה עם זה ועם סביבתם ומתייחס לשימוש במחוות גוף, תנועה, הבעות פנים ומגע ליצירת חווית שליטה שלמה ומלאה בטכנולוגיה.

הודות לסטיב גו’בס ז"ל, שהצליח ליצור אצלנו את ההתמכרות לשליטה וניווט באמצעות האצבעות, התפתחה תעשייה שלמה של מסכי מגע קלים לשימוש המאפשרים שליטה בממשקים באמצעות הגוף שלנו.

היתרון המשמעותי של ממשק משתמש טבעי הוא ההתאמה לטווח גילאים רחב ביותר של המשתמשים. מדהים לראות עד כמה טבעי השימוש במסכי מגע למשתמשים מגיל שנה עד מאה.

דוגמא מצוינת לממשק משתמש טבעי המבוסס על תנועת גוף מלאה הוא קינקט (kinect) של מיקרוסופט (המבוסס על פיתוח ישראלי של חברת (PrimeSense. במייקרוסופט מצאו דרך להשאיר את הידיים ריקות ועדיין ליהנות ממשחק מהפכני הקורא את התנועות ושומע את הצלילים.

השליטה נעשית באמצעות מצלמה תלת ממדית הממוקמת בחלקה העליון של הטלוויזיה הקולטת את תנועות המשתמש ומסוגלת לפרש אותן לפעולות. בפועל, מדובר בממשק המזכיר את ממשק המגע המוכר לנו ממכשירי הסמארטפון והטאבלט, רק שהפעם במקום לגעת במסך אנו עומדים במרחק משמעותי ממנו.

מסתמן כי השינוי טכנולוגי הצפוי להתרחש בשנים הקרובות יאופיין במעבר מממשקים גרפיים לממשקים טבעיים. ממשקים אלו יהפכו ברבות השנים להיות חלק אינטגראלי מהסביבה בה פועל המשתמש.

מקורות:

http://www.newsgeek.co.il/

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3875824,00.html

לא, אין טעות בכותרת...לא חוכמת ההמונים, אלא חוכמת הבטוחים.

ספר שנכתב בשנת 2004 על ידי James Surowiecki, מסביר שבתנאים מסוימים, חוכמתו של ההמון גדולה מזו של המומחה. על פי עיקרון חוכמת ההמונים, לקהל יש אינטליגנציה. ככל שהקהל גדול יותר, האינטליגנציה המשותפת שלו הולכת וגוברת, ואף גדלה מעבר לזו של המומחה היחיד.

אז אפשר לומר שהרוב צודק? האם זה בטוח להסתמך על חוכמת ההמונים? לא הייתי ממהרת לעשות זאת...

בשנים האחרונות, חוקרים שונים בחנו לעומק את הגורמים שמערערים על חוכמת ההמונים והופכים את הקהל ל"טיפש".

מתברר שאם בקהל מגוון רחב של דעות, קיים סיכוי גבוה יותר לקיומו של עקרון חכמת ההמונים. יחד עם זאת, אם חברי הקהל מושפעים באופן דומה, למשל על ידי מידע חיצוני או השפעת האחד על השני, עקרון חכמת ההמונים מצטמצם ונפגם.

למעשה, בעלי דעה עצמאיים ובטוחים בהשקפותיהם, ישפיעו על עמדת שאר חברי הקבוצה (המושפעים – חלקם יותר, חלקם פחות), מה שייטה את הסטטיסטיקות ואחוזי הדיוק של עקרון חכמת ההמונים.

בהקשר זה, חשוב להזכיר שבהגדרה המקורית של חכמת ההמונים, אנשים אלו מנוטרלים היות ומדובר על תהליך שנכון לבצע כאשר 3 תנאים מתקיימים, האחד מהם- אנשים בלתי תלויים.

לפרטים נוספים אודות חכמת ההמונים והתנאים לקיומה- לחצו כאן

אם כך, כיצד לממש הלכה למעשה חכמת המונים "בטוחה"?
לפני שנותנים לאנשים בקבוצה להביע עמדה / להצביע , כדאי לקבל מושג על הרכב הקבוצה: מי המשפיעים ומי המושפעים? 
באופן זה נקבל מיפוי של הרכב חברי הקבוצה: בטוחים, מושפעים פחות, מושפעים יותר וכדומה. אלו שיתגלו כמושפעים מאוד, ינוטרלו משקלול כלל התוצאות, מה שישאיר בשקלול הסופי את דעות חברי הקבוצה הבטוחים .

לכן קוראים לזה "חוכמת הבטוחים".

מקורות:
http://www.technologyreview.com/view/528941/forget-the-wisdom-of-crowds-neurobiologists-reveal-the-wisdom-of-the-confident/

כיצד גורמים לקהל בכלל ולעובדים בפרט להתקרב אל נושאי ידע חדשים אותם אנו מבקשים לקדם? זוהי שאלה שאנו חוזרים ודנים בה במהלך התנעת פעילויות ניהול ידע (ואפילו לעיתים גם בתחזוקתם).
ישנן שיטות שונות חלקן מתאימות רק לארגון ספציפי, וחלקן כלליות. אחת מהשיטות האלה היא ה- Knowledge Raffle.
חידון בנושא הידע, המלווה בהגרלה ופרס. האתגר- לגרום להעלאת העניין והעיסוק בתחום ידע מסוים בארגון.
שאלונים וחידונים נושאי פרסים יגדילו את הפעילות והשימוש בכלי ( בעיקר אם מדובר על פורומים או קהילות ידע) כאשר הפרסים כמובן יהיו בעלי ערך רעיוני הקשור לתחום: ספר או קורס למשל, כפי שניתן לראות בדוגמא המצורפת. ניתן לממש בקהילות ידע, או בשילוב כל מנגנון אחר לניהול ידע בארגון. 

תהליך של איחוד תוצאות חיפוש ממקורות מידע שונים. ישנם לא מעט כלי תוכנה המתמחים בנושא. הנחת העבודה: יש הרבה מערכות בארגון, לכל אחת מנוע המחפש באופן מיטבי מעליה. המשתמש רוצה ליהנות מהידע הקיים במערכות והמנועים החזקים שמעליו. עם זאת, לא יטרח לבצע חיפוש כל פעם בכל מקור בנפרד. במקרים רבים, המשתמש אפילו לא מודע במי מהמקורות נמצא הידע המבוקש. Federated Search מפעיל את המנועים האחרים ומאחד את תוצאותיהם.
השיטה פועלת בשלושה שלבים:
שלב א- הפעלת המנועים לקבלת המסמכים / פיסות התוכן.
שלב ב- אנליזה של התוצאות לקביעת חשיבות (RANKING) משותף.
שלב ג- הצגה מאוחדת של התוצאות.
ידוע גם בשמות נרדפים: Unified Search ו- Integrated Search

למי לא קרה שהוא חיפש מידע מסוים ולא ידע מאיפה להתחיל?
אתם משערים לעצמכם שהוא יופיע במספר מקומות, בפלטפורמות שונות, ובכמה תצורות.
עכשיו דמיינו לכם שיש "שבב" קטן שמתרוצץ ומחפש עבורכם את המידע בכל המקומות ובסוף מציג לכם את התוצאות הרלוונטיות עבורכם. נשמע חלומי, נכון?
אז, כן, החלום כמעט התגשם.

חיפוש קוגניטיבי - טכנולוגיה של מנוע חיפוש המפעילה בינה מלאכותית (AI) כדי לחקות את דרך החשיבה האנושית ולשפר את תוצאות החיפוש.

חיפוש קוגניטיבי שונה ממוצרי חיפוש שהיו זמינים בעבר מכיוון שהוא משלב טכנולוגיות בינה מלאכותית עוצמתית - כמו יכולות עיבוד שפה טבעית (NLP) ו- DEEP MACHINE LEARNING – למידת מכונה, לאופטימיזציה מאפשרת למערכת לזהות את התוצאה הגבוהה ביותר האפשרית.
הסיבה לכך היא כי בעת ביצוע חישוב חיפוש, אין רק תשובה אפשרית אחת. ברשת סגורה עשויות להיות מאות, אם לא עשרות אלפי תוצאות. זה דורש ייצוג והערכה של כל אחת מהתוצאות הללו. אופטימיזציה מאפשרת למכונה לזהות את החישוב עם התוצאה הגבוהה ביותר על סמך המידע שהיא מעבדת, מה שמציב בתורו את תוצאת החיפוש המומלצת (Wired, 2017).

דוגמא למנוע חיפוש קוגניטיבי - Azure Cognitive Search שמפעילה חברת מייקרוסופט בענן. חיפוש קוגניטיבי זה משתמש במבנה הנקרא אינדקס הפוך, שנועד לאפשר חיפושים מהירים מאוד בטקסט מלא. אינדקס הפוך מורכב מרשימה של כל המילים הייחודיות המופיעות בכל מסמך, ולכל מילה, רשימה של המסמכים שבהם היא מופיעה. בתהליך האינדקס, Azure Cognitive Search מחלק את התוכן של כל מסמך למילים נפרדות, יוצר רשימה ממוינת של כל המונחים הייחודיים, ואז מפרט באיזה מסמך כל מילה מופיעה.

החיפוש בגוגל (GOOGLE SEARCH) הינו דוגמא נוספת לחיפוש קוגניטיבי. לחיפוש בגוגל יש אפשרות לעבד את החיפוש, לא רק על בסיס משתנים מקומיים, אלא עפ"י דפוסי חיפוש קודמים של המשתמש. זה מאפשר תוצאות חיפוש מדויקות יותר על סמך מיקום ואופן חיפוש פריטים בעבר. כלומר, המכונה "למדה להכיר" את המשתמש (את היסטוריית החיפושים שלו) ובעקבות כך להציג לו תוצאות חיפוש רלוונטיות יותר עבורו.

מאפייני החיפוש הקוגניטיבי

• מפיק מידע בעל ערך רב מכמויות גדולות של מקורות נתונים מורכבים ומגוונים.
• הוא משתמש בכל הנתונים הארגוניים הזמינים, הפנימיים והחיצוניים, המובנים ובלתי מובנים, ומספק תובנות עמוקות יותר למשתמשים על מנת שיקבלו החלטות עסקיות טובות יותר. חיפוש קוגניטיבי מספק חיבור זה בכדי לספק תובנות מקיפות.
• מספק מידע רלוונטי תלוי הקשר. מציאת ידע רלוונטי בכל הנתונים הארגוניים הזמינים דורשת מערכות קוגניטיביות המשתמשות בעיבוד שפות טבעיות (NLP) המסוגלות להציג נתונים לא מובנים מטקסטים (מסמכים, אימיילים, בלוגים של מדיה חברתית, דוחות הנדסיים, מחקרי שוק ועוד) ותוכן מדיה עשיר (סרטונים, הקלטות וכ"ו). האלגוריתמים עוזרים לשכלל את התובנות שמתקבלות מהנתונים. מילונים ואונטולוגיות מסייעים במילים נרדפות וביחסים בין מונחים ומושגים שונים.
• משתפר. שימוש ושילוב אלגוריתמים מספק ערך מוסף על ידי שיפור מתמיד של תוצאות החיפוש.

יישומים של החיפוש הקוגניטיבי

• משווקים יכולים להשתמש בסיווג לפי אלגוריתמים כדי לעזור להם לחזות אם לקוחות יגיבו לקמפיין פרסומי על ידי ניתוח האופן שבו הגיבו לקמפיינים דומים בעבר.
• כאשר אנו לא בהכרח רוצים להריץ שאילתת חיפוש על כל האינדקס, נעשה שימוש באשכולות. הרעיון הוא להגביל את החיפוש לקבוצת מסמכים ספציפית בכל אשכול. אשכול משמש לעתים לניתוח חקר. לדוגמה, אנשי מקצוע בתחום השיווק יכולים להשתמש באשכולות כדי לגלות קבוצות שונות במאגר הלקוחות הפוטנציאליים שלהם ולהשתמש בתובנות אלה לפיתוח קמפיינים שיווקיים ממוקדים.
• רגרסיה - אלגוריתם המנבא ערכים מספריים רציפים מנתונים על ידי לימוד הקשר בין משתני קלט ופלט. לדוגמא, בעולם הפיננסי משתמשים ברגרסיה כדי לחזות את מחירי המניות על פי השפעת גורמים כמו צמיחה כלכלית, מגמות או דמוגרפיה. ניתן להשתמש ברגרסיה גם ליצירת יישומים המנבאים את תנאי זרימת התנועה בהתאם למזג האוויר.
• המלצה - אחד ממקרי השימוש השונים כולל מיזוג של כמה אלגוריתמים בסיסיים ליצירת מנוע המלצות המציע תכנים שעשויים לעניין את המשתמשים. "המלצה מבוססת תוכן", המציעה המלצות מותאמות אישית למשתמשים על ידי התאמת העניין שלהם לתיאור ותכונות המסמכים. שימוש זה נפוץ מאוד באתרי אינטרנט.
  דוגמא מוכרת ניתן לראות באתר NETFLIX שממליץ למשתמשים על תכנים לצפייה בהתאם לניתוח הבחירות הקודמות שלהם.

לסיכום, הודות להתקדמות הטכנולוגיה, חיפוש קוגניטיבי מביא לארגונים דור חדש של חיפוש המאפשר להם לעבור הרבה מעבר לתיבת החיפוש המסורתית, ומאפשר למשתמשים לקבל מידע מידי ורלוונטי בזמן הנכון.

https://searchenterpriseai.techtarget.com/definition/cognitive-search 
https://go.forrester.com/blogs/17-06-12-cognitive_search_is_the_ai_version_of_enterprise_search/ 
https://www.searchtechnologies.com/blog/why-cognitive-search 
https://azure.github.io/LearnAI-KnowledgeMiningBootcamp/labs/lab-02-azure-cognitive-search.html 
https://www.bravosquared.com/blogs/what-is-cognitive-search-and-why-is-it-important-for-searching-an-enterprise/ 
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7% 98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA

הכוונה ליישומון בפורטל הארגוניהמוצגעל פי רובבחלון חלקי של הפורטל. השם באנגלית אינו קבוע ומשתנה בהתאם למותג:

MS Sharepoint- מכנים אותו: WEBPART

PLUMTREE- קוראים לו: GADGET

VIADOR ו- LOTUS- משתמשים בשם: PORTLET

HUMMINGBIRD פרצו בשם מקורי- eCLIP

וכולי..

השם אינו משנה. מה שחשוב הוא משמעות השם. ומשמעותו כאן ל"בשר" העיקרי של הפורטל. אבן הלגו ממנו מרכיבים מסכים (ברמה הטכנולוגית) ופתרונות ידע (ברמה העסקית). איסוף של מספר חלוניות הקשורות לאותו נושא מאפשר אינטגרציה של נתוניםמידע וידע. אינטגרציה זו היא הנותנת את הערך המוסף לעובד המבקש לסיים את שהוטל עליו ללא התמצאות מעמיקה במערכותמומחים ו/או ארכיוני מסמכים.

חלונית- שם קטן עם משמעות גדולה.

חקר רשתות חברתיות הוא המיפוי והמדידה של קשרים ושל זרימת מידע בין אנשים, קבוצות, ארגונים, מחשבים, או כל קבוצה אחרת המייצרת וצורכת מידע וידע.

הצמתים ברשתות הם האנשים או הקבוצות ואילו הקשרים בניהם מייצגים את הקשר או את זרימת המידע בין הצמתים.

חשיבה מוכוונת תוצאות היא תפיסה שמפתיעה אותי בכל פעם מחדש.

ולא כי אני מופתעת מזה שהיא עובדת ונכונה.... זה היה ברור לי מהרגע הראשון שהתחלתי ליישם אותה; העניין הוא שכל תקופת זמן אני מרגישה שאני מצליחה לקחת את יישום התפיסה עוד שלב קדימה.

ובמה דברים אמורים?

חשיבה מוכוונת תוצאות היא חשיבה לכאורה הפוכה. מתחילים מהסוף, אומרים לאן היינו רוצים להגיע, ורק אז חוזרים אחורה ומטפלים בפרטים הדרושים לכך.

לכאורה טריוויאלי, אולם כמעט מידי יום- אנו פועלים הפוך:

אנו מתכננים מצגת לפגישה וחושבים מה אנחנו רוצים לספר. חשיבה מוכוונת תוצאות תשאל – מה היינו רוצים להשיג בפגישה, בה תוצג מצגת זו, איך נצליח להעביר את המסר הרצוי, ורק אז, גוזרים מה נכון שייכתב וייאמר.

אולם חשיבה מוכוונת תוצאות אינה תחומה רק למצגות והעברת מסרים. כאשר, למשל, אנו מתכננים טופס חדש שיתעד תהליך של קבלת החלטה, ברוב המקרים, שדות הטופס ייכללו את תמצית התהליך שעברנו: עם מי נפגשנו, מה אמרו, אילו נתונים נוספים אספנו וכו.

חשיבה מוכוונת תוצאות, תכוון תכנון טופס שונה לחלוטין. נשאל את עצמנו מהם השיקולים המרכזיים לקבלת ההחלטה. נתכנן את הטופס כאשר שדותיו יתארו את תמונת המצב, ביחס לשיקולים אלו.

בתחילת הטופס ננחה את העובד מהם המקורות (אנשים ונתונים) על בסיסם יגבש את הידע, אולם מילוי הטופס יהיה מוכוון לשיקולים עצמם, ולא לתיאור תהליך האיסוף עצמו ומה נלמד בכל שלב באיסוף.

לכאורה, שינוי זה נשמע סמנטי בלבד, אולם, ככל שאני רואה יותר ויותר את יישומו, אני למדה עד כמה הוא ממקד את תהליך האיסוף, מייעל אותו ומשפר את תוצריו.

כל פעם אני מופתעת מחדש, עד כמה אנשים חושבים שהם עובדים באופן ממוקד, ולאחר שינוי הטפסים ממוכווני תהליך למוכווני תוצאה, ולאחר תקופת זמן של יישום, הם פונים ביוזמתם, ומספרים עד כמה ההבדל גדול.

חשיבה תוצאתית מיושמת כמובן בתהליכי שיתוף ידע, ומסייעת לתעדוף צרכים בהם נכון להתמקד בתהליכי השיתוף.

חשיבה תוצאתית מיושמת בתהליכי פיתוח ידע וגיבוש תורות עבודה מקצועיות על בסיס עבודת שטח רבת שנים. בתהליכים שכאלו מסייע מאד להיעזר במודל הלוגי (Logic Model) כדי לארגן את החשיבה התוצאתית.

כפי שכתבתי בהתחלה- אין לזה סוף. כל פעם מלהיב לראות איך כל יישום נוסף של חשיבה זו לוקח למחוזות חדשים. מי שטרם התנסה, כדאי. בהתחלה לוקח זמן להבין ולהטמיע- אך בהמשך התוצאות מעידות בעד עצמן.

ובסוף היום, לא רק המסע חשוב. הרבה פעמים באמת חשובה התוצאה.