מאגר ניהול ידעמילון מונחים
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
ה
האפליקציה - Winner Application

המונח Winner Application מיוחס למידע, יישום או מאגר ידע, המוצגים כחלק מפורטל או כל יישום מסגרת מקביל. מטרתם, למשוך משתמשים להיכנס. לפני שנה שנתיים, סברנו שדי בהכנסת תמונת חדר אוכל, או באלפון ודיווח הנוכחות כדי לגרום לאנשים להיכנס לאתר. אולם, עם הזמן הבנו שכניסה סלקטיבית זו אינה מספיקה. יש צורך בהבאת מידע וידע אמיתיים למשתמש, ידע של "ואוו". ידע זה יגרום למשתמש לרצות להיעזר בכל מה שסובב, יגרום לו לרצות לחפש ולבקש עוד.
איך בוחרים Winner Application? יש לאתר ידע / מידע שהנו קריטי לפעילות קהל היעד של הפורטל / יישום מסגרת. יש לאתר ידע / מידע שלא מוצג (לפחות באופן אינטגרטיבי) בשום מקום אחר בארגון.
ההחלטה על ה –Winner Application חייבת להתקבל תוך התייעצות עם המשתמשים והשתתפותם הפעילה באפיון.
על המידע להיות מתוחזק ואמין שכן הוא מהווה עוגן ליישומים ופריטי מידע אחרים.

האקתון - Hackathon

המילה האקתון Hackathon מורכבת משילוב של שתי מילים: Marathon ו-Hack המלמדות על מהות הרעיון.
האקתון הוא מרתון תכנות שנמשך בדרך כלל 24 – 48 שעות בו קבוצות של אחד עד ארבעה אנשים מתחרים בבניית תוצר מאפס בטווח זמן הנתון, בהתאם לנושא ולמטרה העיקרית שלשמה התכנסו כולם.


בדרך כלל הקבוצות מורכבות מאנשי טכנולוגיה ופיתוח, אנשי מוצר ותוכן, מומחים עסקיים, מנתחי נתונים ודאטה ומעצבים דיגיטליים. ברוב המקרים, הפעילות נערכת ומנוהלת על ידי גוף מסוים, גורם שיתוף פעולה כלשהו, המומחה בתחום, על מנת לחדד למשתתפים כיצד לנהל את הפעילות באופן שייתן מענה לצורך כלשהו בארגון או פיתוח עסקי חדש.


מטרות לטובתן מחליט ארגון להקים האקתון:

  • פתרון אתגר או בעיה מסוימת שמלווה את המוצר העסקי שלהם
  • פיתוח מוצר, אתר, אפליקציה או פתרון חדש
  • שדרוג משמעותי של מוצר או שירות קיימים

היתרון המשמעותי של תצורת עבודה זו כפול: ריכוז מאמץ גדול בזמן קצר מאד; וחשיבה פורצת דרך, גם בזכות מגוון השותפים וגם בזכות ה setting הלא-סטנדרטי.

 

האקתון מאוד מעשי בדרך יישומו- אין הרבה ישיבות ומסמכי תכנון; המיקוד הוא בעבודה בפועל, דיונים נקודתיים, סיעור מוחות והפקת לקחים לאחר כל פעילות נקודתית.
כל צוות מתרכז בהיבט אחר או לחילופין, הצוותים מתחרים ביניהם על אותו פתרון ולבסוף בוחרים את הפתרון המיטבי.


האירועים הראשונים שכונו "האקתון" נערכו בשנת 1999והתמקדו בעולם התכנה. , שנים לאחר מכן התופעה תפסה תאוצה וחברות תוכנה רבות וכן מיזמים רבים בכלל החלו לערוך האקתונים בנושאים מגוונים. הרבה מוצרים ומיזמים התחילו בתור רעיון שעלה במהלך האקתון של החברה.


במרוצת השנים, החלו לאמץ את האקתון לצרכי סיעור מוחות מעשיים והם נערכים לא רק באמצעות תכנות ופיתוח כפעילות עיקרית, אלא גם באמצעות פעילויות ומשחקי חשיבה עבור המשתתפים. כלומר, האקתונים התפתחו למגוון של תחומים חברתיים, חינוכיים, תרבותיים ואחרים. בתחומים האלו התוצרים הרעיון לפתרון מודגם באמצעות מצגת, תהליך או מתודולוגיה בתחום הנושא שהוגדר.
למעשה, פעילות ההאקתון היא דרך להתניע כל תהליך שיהווה קפיצת מדרגה או שינוי שכל ארגון מעוניין לעשות במוצר שלו.


בעבודת ניהול תוכן וידע, בין אם זה ניהול ידע ארגוני, מנהלתי או ניהול ידע עסקי – נדרש בכל עת לשמור על חדשנות ואופן הצגת המידע והתוכן, כך שיגרום לעובדים בארגון להיחשף למידע בצורה עקבית. כלומר, מנהלי ידע בארגון צריכים 'לשמור על הגחלת', כך שמרכז שמירת הידע והלב של הארגון ינוהל תמיד בדרך שיעילה הן לעובד ניהול הידע והן לעובד שניגש למידע שמנוהל במערכת ניהול הידע.
לשם כך, לא נכון להסתפק רק במתודולוגיות מסורתיות, אלא תמיד להתפתח, להתייעל ולהתקדם לעבר כלים ופתרונות חדשניים, ממערכות מידע מסועפות בדאטה, לתוכנות אינטואיטיביות, ידידותיות למשתמש, קלות להתמצאות ובסופו של דבר – נותנות מענה מהיר החוסך בזמן, אנרגיה ומשאבים.


תחום ניהול הידע עבר גם הוא טרנספורמציה דיגיטלית לאורך השנים. מנהלי ידע ותוכן תמיד צריכים לחשוב כיצד לפתח את עבודתם היעילה, לשמור על המידע המנוהל "נקי" מרעשי רקע, ממוקד ומאוד מעשי, ללא הצפה ועם מקסימום נוחות.
קהל היעד של מנהלי הידע הוא עובדי החברה שלרוב מאוד עמוסים בעבודה ומעוניינים לגשת למערכת ניהול הידע, על מנת להתעדכן בפעילות החברה, ללמוד על פעילותה במרוצת השנים, על תהליכים עסקיים בעבר, על פיתוחים שונים, נהלי הארגון ושימוש במערכות הליבה של החברה. כאשר לעובד ישנה גישה נוחה, מהירה ויעילה למידע המעניין אותו, הוא יהיה יעיל יותר בעבודתו, פחות מתוסכל, מה שיאפשר לו ללמוד מהר יותר, להשתלב בארגון, להרגיש שייך ולהיות עצמאי יותר בעבודתו. על מנת שעובד יוכל לתת ערך מוסף לחברה, נדרש ממנו לחקור מהו התהליך הקיים על מנת להבין כיצד ניתן לפתח את מטרתו ותפקידו בארגון ועל כן מערכת ניהול הידע אמורה לתת לו מענה ראוי לכך.


האקתון בהחלט יכול לשמש כמאיץ חדשנות בתחום ניהול הידע ואם הארגון רוצה להמשיך לגדול, להיות משמעותי, משפיע ובעל ערך מוסף - עליו להשקיע קודם כל בעובדים שלו. באמצעות ההאקתון, ניתן לתת פתרונות לאתגרים וצרכים חדשים העולים בקרב העובדים המטמיעים את המידע וגם בקרב העובדים הניגשים למידע, להפיק לקחים על הכלים הקיימים ולתכנן פיתוחים חדשים.

 

 

ההתפטרות הגדולה - Great Resignation

במהלך השנה-שנתיים האחרונות, ולמעשה תוך כדי מגפת הקורונה, אנחנו שומעים הרבה על "ההתפטרות הגדולה" - צונאמי של התפטרויות ברחבי העולם. תופעה זו כוללת עובדים שעוזבים את עבודתם, לעיתים בהתראה קצרה, עובדים שאינם חוזרים כלל לעבודה לאחר חל"ת, בידוד, מחלה או כל השלושה גם יחד, ועובדים שבוחרים לעשות שינוי תעסוקתי משמעותי. כל אלה מציבים לפתחו של כל ארגון אתגרים מורכבים.

 

מה או מי הניע את ההתפטרות הגדולה?

בעיצומה של מגפת הקורונה מצאו עצמם עובדים רבים עובדים מהבית ובמקביל מטפלים בילדיהם הקטנים, שנותרו בבית עקב הסגרים והבידודים שנכפו עליהם. למעשה, קרו כאן מספר תהליכים במקביל. מחד, הייתה התכנסות פנימה, הרבה פחות רעשי רקע, ויותר זמן לחשוב על מה הם באמת רוצים. הורים גם הבינו פתאום שהילדים שלהם צריכים אותם יותר. ועד כמה שזה נשמע פרדוקסלי, התפנה זמן שהוקדש גם לספורט, לבישול ולשאר תחביבים, שלפני מגפת הקורונה נדחקו לשוליים. כל אלה הביאו לכך שעובדים החלו לשקול ברצינות את האפשרות להחליף עבודה. אם לפני משבר הקורונה העבודה הייתה רכיב משמעותי ביותר בחייהם, הרי שבמהלך המגפה היחס שלהם לקריירה השתנה משמעותית. התופעה, אגב, אינה מוגבלת לתחומי עיסוק ספציפיים, והיא מורגשת במגוון רחב מאוד של ענפים.

 

אך האם כל זה קורה רק בגלל הקורונה? כנראה שלא רק, אבל  שהקורונה בהחלט מהווה זרז משמעותי. מדובר, ככל הנראה, בשילוב של מספר גורמים מרכזיים:

  1. הדור משתנה- אם בעבר עובדים היו נשארים לאורך קריירה שלמה באותו מקום עבודה, מתוך חשש להיקלע לריק תעסוקתי, הרי שהדור הצעיר יותר שונה, אינו מפגין את אותו חשש, ומוכן להתפטר גם אם אין עבודה אחרת באופק.
  2. העולם העסקי, שלא דאג להכשיר את העובדים, מכיוון שהוא נמצא כבר עשורים רבים בצמיחה מתמדת, ולכן סמך עד כה על כוחות השוק הטבעיים.
  3. וכמובן מגפת קורונה, שגרמה למשבר עולמי חסר תקדים, אשר הביא מיליוני עובדים לעשות "חישוב מסלול מחדש"- מי אני, מה אני רוצה מהחיים שלי, האם העבודה מספקת אותי?
  4. גם לחל"ת שהונהג בארץ במהלך המגפה יש חלק משמעותי בגל ההתפטרויות, שכן הוא איפשר לאנשים רשת ביטחון, שנוצלה לצורך החלפת מקום עבודה, התמקחות על תנאי עבודה, וכו'. במקרים לא מעטים נוצל החל"ת לטובת שינוי תעסוקתי ושינוי באיזון בין עבודה למשפחה.

 

ואכן, ההתפטרות הגדולה היא תופעה מפתיעה, שכן בעידן של חוסר יציבות אפשר היה לצפות שאנשים ישאפו ליציבות, אבל בפועל קורה בדיוק ההפך. הקורונה ערערה את העולם שבו אנחנו חיים, ואת ההרגל לראות בעבודה חלק מהותי מהזהות שלנו כאנשים. היא מעלה ספקות ושאלות באופן כללי, ומשפיעה באופן ישיר גם על הציפיות שלנו ממקום העבודה.

 

אז איך כל זה מתקשר לניהול ידע?

מילת המפתח היא שימור ידע- היום יותר מתמיד חשוב שנדע לשמר את הידע של העובדים בארגון, כדי לאפשר את ההמשכיות העסקית של הארגון גם כאשר אנו מתמודדים עם גלי עזיבות. עודדו תרבות של תיעוד הידע השוטף, באמצעות תבניות, תוכנות, סרטוני וידיאו, הסכתים (פודקאסטים), או כל טכנולוגיה אחרת שתבחרו, ודאגו למקם את התוצרים כך שכל מי שזקוק להם יוכל לצרוך אותם בקלות.

ועוד מילת מפתח- שיתוף! היום, כאשר אפילו ענפים מסורתיים כגון בנקאות הבינו שעליהם לאפשר לעובדים לעבוד גם מרחוק, השיתוף בידע הפך להיות הבאזוורד החדש. עבודה בצוותים שיושבים במרחק פיזי אחד מהשני, סביבות עבודה משותפות לצורך ניהול פרויקטים, פלטפורמות טכנולוגיות לניהול משימות, ועוד פתרונות רבים, שכולם מאפשרים פשוט להמשיך לעבוד הם כולם פתרונות הכרחיים בעולם המשתנה בו אנו חיים.

 

 

מקורות:

 

 

הודעה על ידע חדש - Notification

היום, עקב ריבוי הידע והמידע המתועדים, מתנהלת מלחמה עיקשת בין ה- PULL ל- PUSH.
PULL - בה העובד מגיע ביוזמתו לידע. חסרונה העיקרי: המשתמש לא יודע מה אינו יודע ומה עליו לבקש ולדרוש.
PUSH - בה הידע מגיע לעובד בדחיפה. חסרונה העיקרי: באלימותה. היא מתפרצת ומרגיזה, ואם אינה מחודדת דיה, כוללת הרבה "זבל".
ה- Notification :
אחד משבילי הזהב. באזור קבוע, ישנן הודעות מקובצות לנושאים (כדי להקטין משמעותית את הכמות) על הידע והמידע שעל המשתמש לדעת. מעט PUSH, אך לא יותר מידי. במידה והמשתמש מעוניין, הוא יכול לבצע את ה- PULL בעצמו בנושאים שאכן חשובים לו.

הון חברתי - Social Capital

מונח זה זכה להתייחסות רחבה בשיח הסוציולוגי של שלהי המאה ה- 20. סוציולוגים רבים, בהם בורדייה, קולמן ופטנם, ראו ביחסים הבין אישיים את הדבק החברתי, את הגורם המבנה את הקבוצה ואחראי ליציבותה. הקשרים יוצרים מחויבות, אמון וציפיות בקבוצה. המרקם החברתי שנוצר מכונן ערוצי תקשורת ונורמות חברתיות, ומגדיר סנקציות – למי שחורג מהן. ההון החברתי מעצים את הפרט ומקנה לו הזדמנויות, בין אם הוא לוקח חלק בקשרים החברתיים ובין אם לא.

המשך
הון צמיחה - Innovation Capital
כוחה של חברה להתחדשות. בא לידי ביטוי בזכויות ופטנטים שמורים, נכסי ידע ויתר הנכסים הסמויים שאינם נגלים (בפרט לא במאזן חשבונאי). ניהול מאזן ידע מלמד על הון הצמיחה.
הון הצמיחה מהווה חלק ממאזן הון האינטלקטואלי המתייחס להון האנושי ולהון הצמיחה כמרכיבים משמעותיים בצד הנכסים הפיזיים והנכסים המסורתיים האחרים של הארגון (הון מבני, הון לקוחות לדוגמא).
הכרה והוקרה - Cognition

בעבר הצגנו בפינה זו את המושג "החיסכון הקוגניטיבי" והסברנו באמצעותו שהמוח שלנו הוא "עצלן" ולכן נוטה לחפש בגירויים חדשים תבניות המוכרות לו כדי שיוכל להכיל אותן על הגירוי ולא יצטרך ללמוד אותן מחדש.

הדגשנו שבעזרת מתודות של ניהול ידע ניתן לנצל נטייה זו לטובתנו ולשפר התמצאות בפורטלים, מערכות ידע ותכנים.

כעת, אנו מעוניינים להציג את הפן השני של המטבע: המושג need 4 cognition או בשמו ה"המגויר" הצורך בקוגניציה ("שכילה").

הצורך בקוגניציה הוא הנטייה של חלק מאתנו (לא כולנו נוטים לכך) לחפש ולעסוק בחשיבה מאומצת. מה ההבדל בין רובנו לבין בעלי נטייה זו?

§         בעוד שחלקנו נוטים להימנע מפעילויות הדורשות חשיבה רבה, בעלי צורך גבוה בקוגניציה מפגינים מוטיבציה פנימית לחשוב.

§         בעוד שרובנו מעדיפים רמזים ורפרנציות ויזואליות, בעלי צורך גבוה בקוגניציה מעדיפים מדיה עתירת מידע ומעדיפים לעבד מידע בצורה מילולית יותר מאשר בצורה ויזואלית.

המשך
המהפכה הרביעית - Industry 4.0

מה משותף לנול אריגה מכני, מסוע חשמלי, בקר (controller) אלקטרוני ורשת האינטרנט? כל אחד מהם מסמל אחת מארבע המהפכות התעשייתיות שחוותה האנושות.


המהפכה הראשונה התבססה על מכניקה, השנייה על חשמל והשלישית על אלקטרוניקה. המהפכה הרביעית – Industry 4.0 - מתבססת על האינטרנט, וליתר דיוק על שלושה תחומים שהתפתחו בעשור האחרון: דיגיטציה, האינטרנט של הדברים (IOT) וסייבר.


שילוב הטכנולוגיות המתקדמות מובילים להקמת "מפעל חכם", הנשען על:

  • "ייצור חכם"– דיגיטציה של תהליכי הייצור במפעל הכוללת: אוטומציה, ניתוחי ביג דאטה (נתוני עתק), כלי הדמיה (לתכנון תהליכי הייצור) ועוד.
  • האינטרנט של הדברים (IOT) – תקשורת וירטואלית בין חפצים פיסיים – כלומר בין מכשירים שונים במפעל. הקשר בין הרכיבים ובינם לבין המערכת התפעולית מאפשר איסוף וניתוח של מידע לשם שיפור יכולת השליטה הן במכשירים וברכיבים השונים והן בתהליכי הייצור. מתוך שלל המידע הנאסף ניתן לזהות נקודות בעייתיות ולפעול לשפרן.
  • הגנת סייבר – עקב החיבור של הרכיבים השונים לרשת אחת והגברת השימוש באוטומציה, עולה הצורך להגן על הייצור מגורמים חיצוניים.

מספר עקרונות עומדים בבסיסה של התפיסה הניהולית של Industry 4.0 :

  • גמישות מרבית של קווי הייצור לשם התאמה לצרכי השוק המשתנים תדיר
  • חסכון בזמן ובמשאבים בשלב התכנון - למשל באמצעות כלי הדמיה של פס הייצור או המוצר
  • חסכון בזמן ובמשאבים בשלב הייצור- תהליכי אוטומציה פוטרים עובדים אנושיים מ"עבודה שחורה". באופן זה יותר עובדים הופכים ל"עובדי ידע", על כל המשתמע מכך.

וכיצד כל אלו ישפיעו על תחום ניהול הידע?
ככלל, פיתוחים טכנולוגיים דורשים התמקצעות והתמחות ממוקדת וכך נוצר יותר ידע מקצועי וייחודי וערכו עולה. מכאן שגם ערכו של תהליך שימור הידע יעלה.
קצב הפיתוח המהיר והדרישה לגמישות דורשים מהארגון להטמיע שינויים בתדירות גבוהה וביעילות מרבית – וגם כאן תחום ניהול הידע יכול לספק מענה תומך.
הטכנולוגיות לא תחלפנה את האנשים – אבל הן כן תשפענה על תהליכי העבודה, על המידע והידע הנדרשים לעובדים ועל תהליכי וקצבי זרימת המידע, פיתוח הידע ושיתופו.
חשוב שמנהלי הידע יכירו את הטכנולוגיות החדשות שעתידות להשפיע על התעשייה בשנים הקרובות ובהן האינטרנט של הדברים, נתוני עתק (big data) בינה מלאכותית ומציאות רבודה. זאת, על מנת שיוכלו לתמוך בתהליכי העבודה (ובראשם תהליכי זרימת המידע) הנוגעים לפיתוח שלהן ולשימוש מושכל בהן בארגונים.


לקריאה נוספת:
Top-Down is Out: Democratizing Knowledge in Industry 4.0 
Human-Centred Dissemination of Data, Information and Knowledge in Industry 4.0

 

המשגה

מושג הוא האופן המילולי שבו אנו תופשים מציאות. מושג הוא הגדרה של מספר דברים יחד תחת מכנה משותף, תלוי הקשר, הניתן לתיאור ויוצר רעיון.

 

המשגה היא התהליך בו אנו מעניקים שם למושג, כלומר מעניקים שם לרעיון, לתופעה ולהגדרה, הופכים את הרעיון למשהו אמיתי, למציאות. המשגה יכולה להיות גם התהליך וגם התוצר.
תהליך ההמשגה מאפשר לחבר בין הידע התיאורטי לבין הידע המעשי, וליצור ידע חדש.

המשך
הנגשה קוגניטיבית
מהי הנגשה קוגניטיבית?

הנגשה קוגניטיבית היא מונח מתחום הנגישות, המתאר פישוט של סביבה, כך שהיא תהיה קלה יותר להתמצאות או להבנה.
הנגשה קוגניטיבית מטרתה לסייע לאוכלוסייה בעלת מוגבלות קוגניטיבית, למשל אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם, פגיעות מוח, דמנציה, לקויות למידה או אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית. המשותף להן הוא הפגיעה ביכולות לבצע תהליכים המערבים חשיבה: קושי בהבנת הוראות, בזיכרון, בהפשטה, בהסמלה, בתהליכים המערבים יכולת כמותית, בקריאה וכתיבה. קשיים אלה משפיעים על יכולתם של האנשים הללו לתפקד באופן עצמאי בחיי היומיום.
ניתן לממש הנגשה קוגניטיבית בכמה רמות, החל מהרמה הפשוטה ביותר ועד לרמה הגבוהה ביותר, להלן מס' דוגמאות:


1. דף תוכן – כתיבת תוכן בשפה פשוטה בליווי עזרים גרפיים.

דף הבית של המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית. נראה ומרגיש שהם יודעים מה הם עושים :-)

 

 

 

המשך
הנדסה שיתופית - Collaborative Engineering

מונח העוסק בהיבט נוסף של שיתוף הנדסי. בימינו היטשטשו הגבולות בין לקוחותעובדים וספקים בצורך במידע ותוכן אמיניםמהירים ומעודכנים און ליין. כל אחת מהקבוצות מעורבת ביצירת מוצר בתעשייה וזקוקה לגישה למידע. על מנת להתמודד עם תהליך זה נדרשות דרכים יצירתיות ומכאן נולד תחום חדש – Collaborative Engineering. תחום זה אמור לאפשר עבודת צוות בין אנשים שגיאוגרפית אינם נמצאים באותו מקום אולם עובדים לצורך השגת מטרה משותפת וזקוקים לכליםמידע וידע מסוים באותו הזמן. ה- Collaborative Engineering מאפשר לתת מענה לצרכים של תקשורת בין חברי צוות בפרוייקטים בצורה יעילה יותר. כדוגמה ניתן לראות בהקמת קהילת ידע ממוקדת לפרוייקט המכילה את המסמכים המשותפיםהודעותקבוצות דיון וכו'. דוגמה נוספת יכולה להיות הקמת איזור בפורטל / אינטראנט לצוותי פרוייקטים שונים וכו'.


הנתיב הקריטי ב-User Experience) UX)

המונח נתיב קריטי בד"כ מתייחס בעולם ניהול הפרויקטים לרצף פעילויות הקשורות זו בזו, או לעיתים אף  לפעילות מרכזית אחת אשר כל שינוי בתאריכים שלה ישפיע על מועד סיום הפרויקט.  
בעולם ה-
User experience מתייחס מונח זה לרכיבים הליבתיים ביותר באתר / במערכת אשר לשמם פותח הפיתרון.

תכנון לקוי של אופן השימוש ברכיבי הליבה  ושל הגישה אליהם, ישפיעו באופן ניכר על יעילות הפיתרון ובמקרים מסוימים יגרמו אף להעדר שימוש בהם.

על כן, בבואנו לאפיין את הפיתרון עלינו להגדיר מהם הנתיבים הקריטיים ולשים אותם לנגד עינינו בעת תכנון,  אפיון ,בנייה ועיצוב הפיתרון כך ש:

א. הרכיבים הליבתיים ימוקמו בצורה בולטת  באתר / מערכת – לדוגמא,  ניתן להשתמש בבאנר או אייקון גרפי בדף הבית של האתר/ מערכת המקשרת לרכיב.

ב. נתיבי הגישה לרכיבי הליבה יהיו  הנגישים והידידותיים ביותר להגעת המשתמשים מכל מקום – לדוגמא, באמצעות שילוב הקישור ב"כפתורים החמים" של האתר המלווים את המשתמש לכל אורך האתר.

ג.  אופן השימוש ברכיבי הליבה הינו פשוט, ברור וידידותי למשתמש, ללא הסחות או סרבולים בתהליך השימוש בו. לדוג'  אם מדובר במילוי טופס או בתהליך רכישה באתר , התהליך יהיה מלווה באייקונים המכילים הסברים אשר ילוו את המשתמש בעת מילוי הפרטים וכך יהפכו את חווית השימוש לברורה וידידותית יותר.
כל זאת, על מנת להעניק חוויה מיטבית למשתמשים תוך מתן מענה מלא לצרכי המשתמשים.

זיהוי הנתיבים הקריטיים:

במטרה לזהות  את הנתיבים הקריטיים של הפיתרון, עלינו לענות בצורה הטובה ביותר על 2 שאלות מרכזיות:

1. לאילו מקומות באתר יקדישו המשתמשים את מירב זמנם בשימוש בפיתרון?

2. היכן אנו מעוניינים שהמשתמשים יקדישו את מירב זמנם בשימוש בפיתרון?

כאשר היעד המרכזי יהיה למעשה לענות על צרכי המשתמשים תוך מתן מענה ליעדים העסקים שלנו לשמם הקמנו את הפיתרון.

המשך
הסוכן החכם של ימינו - Knowledge Bot

המונח Knowledge Bot שגור בפי רבים העוסקים בעולם ה IT ובעיקר ב- WEB.למרות הארומה אפופת המסתורין של המונח מדובר בעצם בתוכנה אשר שמה נולד מתוך המילה 'רובוט' ומבטא את האינטיליגנציה האנושית, כביכול, המיוחסת לתוכנה זו. אותם מאפיינים של אינטליגנציה או יכולת הבחנה אנושית, נתנו לתוכנה זו גם כינויים כגון: 'סוכן חכם' או 'רובוט חכם'.

ה- Bot היא למעשה תוכנה אשר מסוגלת להשלים משימה באופן עצמאי עבור אדם או ישות אחרת. ברגע שניתנת המשימה, הרובוט ממשיך לבצעה, עד להשלמתה, ללא כל צורך בהתערבות נוספת  ובכך ,למעשה, מתבטאת ייחודיותה של התוכנה.

כיום, השימוש הנפוץ ביותר לתוכנות מסוג אלו מתרחש ברשת האינטרנט.

מה יכול Knowledge Bot לעשות?

  1. לחפש אחר מידע באופן אוטומטי- למשל, בקשה למפות את מצבם הכלכלי של מתחריך תחזיר לתשובה מדוקדקת, אך לא די בכך, עם פתיחת אתר חדש של מתחרה, הרובוט ירחיב את חיפושו גם לאתר זה, ללא כל פקודה נוספת מצד המשתמש.
  2. לענות על שאלות ספציפיות. למשל: "היכן נמכרת הטלוויזיה הזולה ביותר מסוג X ?".
  3. לשלוח נוטיפקציה. לדוג': כאשר מאמר בתחום שהוגדר מראש מתפרסם, הספר האהוב עכשיו במבצע, מצב העומס בכבישים וכו'.
  4. לתפור 'חליפה' המותאמת במיוחד למשתמש, למשל, חדשות כלכלה וספורט בלבד.

 

רובוטי- ידע מתוחכמים ניתן לרכוש מחברות יעודיות, אך ניתן למצוא גם ללא עלות ברשת.

הפסיכולוגיה של ה-UX

UX מייצג חוויית משתמש, ומתייחס לחוויה הכוללת של המשתמש בעת אינטראקציה עם מוצר או שירות. ה-UX מקיף הכל, החל מהשימושיות והאינטראקטיביות של מוצר ועד לעיצוב, לתוכן ולתחושה הכללית בעת שימוש במוצר. המטרה של עיצוב UX היא ליצור מוצר או שירות קל לשימוש, מהנה, המספק למשתמש חוויה חיובית כוללת.

עיצוב UX טוב עוזר לשפר את שביעות רצון המשתמש על ידי יצירת מוצרים אינטואיטיביים, יעילים ומהנים לשימוש. לעסקים חשוב גם ליצור מוצרים שנותנים ערך ללקוחותיהם UX .עוזר לעצב מוצרים העונים על צרכי הלקוחות ומספקים חווית משתמש נהדרת, שיכולה לעזור להגביר את נאמנות הלקוחות ושביעות הרצון שלהם.

בעולם הדיגיטלי, תחום ה-UX הוא קריטי, שכן הוא מרכז בתוכו שימושיות ואינטראקטיביות של ממשקים דיגיטליים. הוא מקיף את המראה והתחושה של המוצר, את קלות השימוש בו ואת איכות חווית המשתמש.

רוצים דוגמה לחשיבות עיצוב ה-UX? בבקשה. בפעם הבאה שתיסעו ברכבת ישראל, אני מציעה לכם לנסות להיכנס לשירותים באחד הקרונות. למה לנסות? כי אם אף פעם לא עברתם את החוויה הזו, תגלו מהר מאוד שהיא לא אופטימלית, בלשון המעטה. כפתור הפתיחה של דלת השירותים הוא עוד איכשהו מובן, אבל מהרגע שנכנסתם לתא, תנסו לתזמן כמה זמן ייקח לכם לסגור את הדלת. כשתצליחו סוף סוף, תוכלו להבין מהי חוויית משתמש לא טובה. לסיום החוויה, אני מציעה לכם לצפות באנשים אחרים מתמודדים עם אותה הבעיה- זה מרתק, משעשע ועצוב בו-זמנית.

על-מנת להצליח לתכנן ממשק עם חוויית משתמש טובה ונוחה, יש להכיר את המשתמשים, כלומר להכיר בני אדם ואת ההתנהגויות והרצונות שלהם. כמו כן, צריך לדעת כיצד לבצע מחקר ולצפות בהתנהגויות של משתמשים, על-מנת להבין את הצרכים והרצונות שלהם.

איזה תחום לדעתכם מטפל בדיוק בסוגיות הללו? נכון מאוד- מדעי החברה באופן כללי, ופסיכולוגיה בפרט.

ההיבט הפסיכולוגי של UX הוא חלק חשוב וקריטי בתהליך העיצוב. היבט זה מתייחס להבנה כיצד אנשים חושבים, מרגישים ופועלים בעת אינטראקציה עם מוצר או שירות. כדי ליצור חווית משתמש מוצלחת, חשוב להבין את הפסיכולוגיה מאחורי החלטות עיצוב.

הפסיכולוגיה מאחורי ממשק המשתמש כרוכה בהבנה כיצד אנשים תופסים מוצרים ושירותים ומקיימים איתם אינטראקציה, כולל הבנת המניעים, הרגשות וההעדפות של אנשים, הבנה כיצד אנשים מעבדים מידע, כיצד הם מקבלים החלטות וכיצד הם לומדים. הידע הזה משמש לאחר מכן ליצירת חוויות משתמש טובות יותר ולשיפור השימושיות במוצר.

מעצבים חייבים גם להבין כיצד אנשים יוצרים מודלים מנטליים וכיצד הם מקיימים אינטראקציה עם מרכיבי ממשק, כולל הבנה כיצד אנשים מפרשים רמזים חזותיים, כיצד הם מקיימים אינטראקציה עם ניווט וכיצד הם זוכרים מידע. על ידי הבנה איך אנשים חושבים, יכולים מעצבי UX ליצור ממשקי משתמש אינטואיטיביים ויעילים יותר, תוך הבנה כיצד אנשים מתקשרים עם טכנולוגיה, כיצד אנשים משתמשים בטכנולוגיה כדי להשלים משימות, וכיצד הם מקיימים אינטראקציה עם תוכן, הבנה כיצד אנשים יוצרים קשרים עם טכנולוגיה וכיצד הטכנולוגיה משפיעה על התנהגותם. הידע הזה יכול לשמש ליצירת חוויות משתמש מרתקות יותר ולשיפור השימושיות במוצר.

בעולמנו כיום, כאשר כמעט הכל הופך להיות דיגיטלי, ובעתיד אפילו יותר, ארגונים גדולים המייצרים תוכנה מסוג כלשהו, מבינים את חשיבות תחום ה-UX. לצורך כך ארגונים אלה מעסיקים פסיכולוגים בעלי ניסיון, העובדים בצמוד למעצבי UX ולמתכנתים, על-מנת לייצר ממשקים ידידותיים, פונקציונליים, קלים לשימוש ומושכים את העין.

התאמה אישית - Personalization
התאמה של הפורטל ע"י הפרט לצרכיו הוא. רמה זו באה על בסיס מה שהותר לפרט, על בסיס ההרשאות, תתי הפורטלים והדפים שנבנו לקבוצה, ומאפשרת לכל עובד ועובד מורשים:
א. מתן גוון אישי.
ב. עידון (Refining) של פורטל הקבוצה לצרכיו הוא.
ה- Personalization מתבצעת ע"י בחירת חלוניות שיוצגו מתוך המגוון המוצע בפורטל וכן ע"י בחירת מיקום וצבעי החלוניות המוצגות.
במידה, ותהליך ה- Customization (ראה בהמשך) נעשה כהלכה, רמת ה- Personalization הנדרשת נמוכה.
מדוע יכולת ה Personalization כה חשובה?
כי היא, ביחד עם ההתאמה הקבוצתית (Customization), מהוות את הבסיס לפורטל מותאם תוכן ומותאם מבנה לצרכים של כל בעל תפקיד וכל פרט בארגון. במילים אחרות, ההתאמה הקבוצתית והתאמה אישית הנן בסיס לפורטל אפקטיבי. ובזה הלא עסקינן.
התאמה קבוצתית - Customization
התאמה של הפורטל ע"י הארגון לצרכים של תתי קבוצות בו. התאמה זו נוצרת ע"י הרשאות, ע"י השקעת משאבים בתתי פורטלים ייחודיים ו/או ע"י בניית דפים המותאמים לקבוצה באופן עריכת התכנים שבה. הדגש המרכזי הנו שההתאמה מבוצעת ע"י הארגון, "האח הגדול".
מדוע יכולת זו כה חשובה?
כי היא, ביחד עם ההתאמה האישית, מהוות את הבסיס לפורטל מותאם תוכן ומותאם מבנה לצרכים של כל בעל תפקיד וכל פרט בארגון. במילים אחרות, ההתאמה הקבוצתית והתאמה אישית הנן בסיס לפורטל אפקטיבי. ובזה הלא עסקינן.
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת