1. ROM מציינת 20 שנים להקמתה. חוגגים בשמחה- היום ובמהלך השנה. פרטים בהמשך הגיליון.

2. קורס ROM לניהול ידע ייפתח בתאריך 28/02/19. לפרטים והרשמה yamit@kmrom.com  054-6723777 

3. מועדון KMI של אנשים ומחשבים בהובלתה של ד"ר מוריה לוי פותח שנה חדשה בביקור בבורסה לניירות ערך. המפגש ב 31/01/19. להרשמה יש לפנות ל 03-7330733.

4. כנס ניהול הידע השנתי ה-10 של פורום ניהול ידע בישראל יתקיים ב 28/03/19. הצעה להרצאות וסדנאות moria@kmrom.com . 

להרשמה לכנס לחצו כאן

עשרים שנה ל ROM. נראה כמו המון זמן, ועם זאת, נראה כאילו רק אתמול התחלנו להכיר ולפתח את תחום ניהול הידע בישראל.

עשרים שנה זו אבן דרך. סיבה לעצור ולהביט סביב. כי עשרים שנה הם לא רק סיפור של איך ROM Knowledgeware התפתחה, מחברה של אדם אחד למה שהיא היום, אלא גם סיפורו של ניהול ידע בארץ ובעולם, שכן ROM והקהילה והתפתחותם שזורים זה בזה; כך היה וכך מקווה שימשיך להיות.

כשהתחלנו לפני עשרים שנה לא היו באמת מתודולוגיות. זוכרת את עצמי בכנס ראשון ב VEGAS (מסלול ניהול ידע בכנס מחשוב) מנסה כמעט בכוח להוציא מהמרצה שהגיע מאחת מפירמות ה BIG5 המלצה למתודולוגיה שהוא משתמש בה. [כן, אז היו 5 פירמות מובילות לראיית חשבון והם שהובילו את ניהול הידע בימים ההם.] בלית ברירה הוא שלף את מודל SECI של NONAKA, אך הודה שלמעשה הוא יוצא ללקוחות עם עט, נייר ושכל בריא.

חזרתי ארצה ופיתחנו מתודולוגיה ראשונה הקשורה בפעילות בשלושה היבטים- תרבות, תהליך ומחשוב (בהמשך הצטרף התוכן). עם השנים, הוספנו מתודולוגיות והוספנו רעיונות לפתרונות, כמו פורטל מקצועי ראשון ל COMVERSE כשבעולם הפלטפורמה שימשה רק למטרות ארגונית סביב משאבי אנוש, וכמו ניהול לקחים כמחזור חיים שלם, מעבר להפקה עצמה.

ROM התפתחה במקביל לפיתוח ניהול הידע בעולם. עשינו כברת דרך ואני יכולה לציין בסיפוק שישראל אינה יחידה, אולם היא משפיעה ואפילו מובילה כיום ביותר ממימד אחד: אנחנו המדינה הראשונה עם מבחני בגרות במגמה מורחבת של גילוי מידע דיגיטלי עם אשכול ניהול ידע משמעותי; אנחנו הראשונים שבבית המחוקקים שלה התקיים דיון ייעודי על ניהול ידע (12/12/16); פרסמנו שלושה ספרים המתארים את פעילות ניהול הידע בישראל וגם בזה אנחנו היחידים (הספר הרביעי, כמו גם לקט מתורגם לאנגלית בתהליכי הכנה סופיים);  ואנחנו יזמנו ואפילו הובלנו את כתיבת התקן של ISO לניהול ידע, שאין ספק שמככב כאירוע המשמעותי של השנה בכל הסיכומים ומאמרי הדעה לקראת סוף 2018, בתחום ניהול ידע.

עשינו הרבה אך יש עוד המון לעשות. השגנו לא מעט; היום כשמדברים עם אנשים בארגונים, לרבים מהם מונח ניהול הידע כבר אינו זר. ובכל  זאת הדרך עוד ארוכה.

אך לפני שנפנה להמשך העשייה, נכון שנעצור. נעצור לציין את ה- 20 שנה. אבני דרך הם תמיד זמן לחשבון נפש, אך גם להכרת תודה. ROM תציין את אירועי ה- 20 במספר מעגלים. ראשית- בקרב העובדים ומשפחותיהם; נחגוג 24 שעות במלון כדרך להגיד תודה לפועלם כל השנה וכל השנים. ללקוחות וידידים נקיים סדרה של 6 מפגשי למידה סביב עולם ניהול הידע. כל אחד מהלקוחות בעבר, בהווה ובעתיד יוכל להירשם ללא עלות לאחד המפגשים (רשימת המפגשים להלן). ודבר אחרון-עיתון זה מוקדש כולו למשמעות ניהול הידע והעשייה, בעיניהם של עובדי ROM. כי ניהול ידע אינו רק עבודה- זו עבודה עם משמעות ושליחות.

השליחות משותפת לכולנו. נושאת עיניים קדימה לעוד 20 שנה לפחות של עשייה ברוכה. יחד נמשיך להצליח!

ממש עוד מעט אני מסכמת 3 שנים במקום העבודה הנוכחי שלי. קשה לסכם 3 שנים גדושות ואינטנסיביות בכמה מילים, ועוד יותר קשה לסכם משמעות.

אבל אני אנסה.

לרוב אני כותבת מאמרים מקצועיים בתחומים שונים. והפעם, הכתיבה היא קצת יותר אישית, עליי ועל החוויה שלי, מילים שבדרך כלל נשארות במגירה.

ויחד עם זאת יתכן מאוד שכתיבה מעין זו עשויה לשפוך אור על דברים, לי ולאחרים. אז כן החלטתי ללכת עם ההרגשה ולנסות להעביר את המשמעות שקיבלתי מהתפקיד אותו אני מבצעת כבר 3 שנים, התפקיד המשמעותי ביותר עבורי בחיי המקצועיים.

ביום יום אני לא באמת חושבת על הדרך שעברתי, על הדברים שלמדתי ועל כל האנשים שליוו אותי בדרך. רק ברגעים מסוג זה, בהם אני צריכה לכתוב ולסכם את זה, אני מסוגלת רגע לעצור, לפרוט ולסכם את הלמידה, ההישגים וההתקדמות האישית שלי.

אז נקודת ההתחלה במקום העבודה הנוכחי שלי הייתה –

"מתי הם יגלו? מתי הם כבר יגלו שלא אני מה שהם חיפשו..."

מנקודת מבט שלי, הסתגלות למקום עבודה חדש היא קשה, על כל המשמעויות של כך: החל מהדרך החדשה שבה אני נוסעת בבוקר, דרך המחשבה עם מי אני אוכלת צהריים, מי אלו האנשים האלו שיושבים איתי במשרד, ועד למערכות שאיתן את צריכה לעבוד, שיטות העבודה, ההתנהלות וכו' וכו'.

ומעבר לזה שהכל חדש לי, בעיקר מלווה אותי הרבה תחושת חוסר ביטחון – שאני לא יודעת ולא מכירה, ואיך אני אעשה את זה ואיך אני אדבר עם ההוא... והרשימה עוד ארוכה.

אבל עכשיו בטח תגידו – איך זה יכול להיות? את הרי באה עם ארסנל של ניסיון בתחום ואת מכירה ויודעת, ועבדת בארגונים, ויש לך מה לתת....

והכל נכון. רק שאני לא סמכתי על עצמי.

וכולם רוצים לעזור, ללוות, ללמד. לאט לאט, הם אומרים. אל תהיי קשה עם עצמך.

לרוב אני משתדלת להיות סבלנית ואדיבה עם אחרים, ומה שאני מצפה בתמורה הוא שאחרים יהיו סבלנים ואדיבים אליי. והנה כאן, אני אמורה להיות אדיבה עם עצמי. זה נשמע כמעט כמו הנחיה "לא חוקית".

במחשבה שנייה: האם אני לא אדיבה עם עצמי? מה הכוונה בכלל?

כל מה שחשבתי הוא איך אכנס לנעליים של קודמי בתפקיד? של עמיתיי לעבודה? איך אעשה את טוב בדיוק כמוהם?

והתשובה כל הזמן הייתה – אני לא יכולה.

מדובר באנשים שונים ממני, עם חוזקות אחרות, הם עושים את תפקידם כל כך טוב, ויש מן ציפייה לא כתובה שתחליקי לנעליים שלהם בקלילות ובמהירות האפשרית.

זהו, זה כנראה נידון לכישלון.

במשך זמן מה, לא ידעתי אם אני עושה "נכון או לא". עד לנקודה זו בחיי, די התרגלתי לסמכות שתמיד תגיד לי מה נכון ואיך לעשות. התרגלתי לנווט לפי המחמאות שקיבלתי, או לא קיבלתי. ולאורך הזמן גיליתי שגם התחושה שלי מהווה מדד כדי לדעת מה נכון עבורי.

וכמה שנים אחרי, בנקודה שבה אני עומדת היום אני אומרת לעצמי - לא רק שהם לא גילו,
אני זו שגיליתי. גיליתי שאני יכולה לסמוך על עצמי.

אז איך זה קרה?

למדתי (לרוב...) להשוות את עצמי לעצמי - אף אדם אחר הוא לא אני ואני מעולם לא הייתי או אהיה אדם אחר. הסתכלות על תוצאות של אחרים אמורה לשרת כהשראה עבורי ולא להיפך.

אני כנראה לא אעשה את התפקיד הזה כמו מישהו אחר, אני אעשה את זה כמו שאני יודעת, אתחמש בחוזקות שלי ואצא אל הדרך. הן בוודאי ייקחו אותי בדרך הנכונה.

למדתי להאמין שאני מסוגלת – להתחבר, ללמוד, לנהל. ומה שהיה נראה בלתי אפשרי, מורכב,
קשה – התגלה כאתגר, כחוויה מעצימה, מלמדת ומפרה.

גיליתי את הכוח של האנשים שסביבי. הם אחד הדברים החשובים ביותר במקום העבודה. לפחות בעבודה שלי. הם תומכים בצמיחה המקצועית והאישית שלי כפי שאני יכולה ותורמת לצמיחה שלהם. הם הבסיס שלי.

למדתי לשים לעצמי מטרות קטנות. ישנם די הרבה דברים שאני עושה ללא בעיה כלל. אם אגדיר אותם כמטרות אשנה את חשיבותם ואת המשמעות של ההצלחה בהן.

למדתי ללמוד ולשאול כשאני לא יודעת.

למדתי להחליט ולבצע מיידית, לא לדחות ולא לוותר לעצמי.

למדתי להיות יצירתית (טוב נו, קצת...).

למדתי שאין קיצורי דרך.

למדתי להתעלות מעל הנסיבות.

התקופה הזו הייתה ועודנה מאוד משמעותית עבורי. אפשרתי לעצמי לצמוח לכיוונים חדשים ולמדתי כל כך הרבה.

וגם אם יש לי עוד דרך ארוכה, אני בטוחה שאני בכיוון.

אני סומכת על עצמי.

מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה? מגיל קטן מאוד אני זוכרת ששאלו אותי שאלה זו. כמות הפעמים שהשבתי על השאלה...אוי...כמה תשובות שונות, משונות יותר/משונות פחות, סיפקתי - רופאה, מוכרת בחנות פרחים, מורה, לוליינית בקרקס, זמרת אופרה, בלרינה, בלשית, אדריכלית ועוד ועוד...מה שבטוח שאף פעם לא אמרתי "יועצת ניהול ידע!"

טוב, כמובן שאי שם (לפני שנים רבות...) תחום ניהול הידע עוד לא היה מוגדר כדי שמישהו בכלל יאמר שזה מה שהוא רוצה לעשות כשיהיה גדול. מה שכן נמצא תמיד בעולם סביבנו זה ידע ומידע.

במבט לאחור, כשאני מריצה "תמונות ילדות" בראשי, אני מגלה יותר ויותר פרטים שמבלי להתכוון, כיוונו אותי למקום הזה - הילדה שתמיד הייתה אחראית לארגן את הרשימות והמשימות בכיתה, זו שכל יום אחרי בית- הספר עדכנה את רשימת "מה עליי לעשות היום"? שהייתה תלויה על לוח השעם מעל שולחן הכתיבה, זו שהסיכומים שלה לבגרות בביולוגיה היו מאורגנים לפי נושאים, תת-נושאים, תגיות, צבעים, טבלאות ותקצירים, זו שתמיד עשתה "סדר בחדר", זו שבחרה ללכת וללמוד חינוך מיוחד, ועמלה על מגוון דרכים שונות ויצירתיות להנגיש את המידע לתלמידיה, זו שחיפשה את הדבר הבא שיאפשר לה להתפתח מקצועית, להתנסות בעשייה משמעותית ממקום של עניין אישי וערך ארגוני, זו שפגשה לגמרי במקרה את עולם ניהול הידע.

זו שפגשה לגמרי במקרה את עולם ניהול הידע. באמת במקרה? לא. אני מאמינה שהתחנות שעברתי בחיי, יחד עם המיומנויות והחזקות האישיות והמקצועיות שלי בצירוף קורטוב של "יצר הרפתקנות" הובילו אותי לתחום צעיר ודינמי שמאפשר לי כל הזמן להמשיך ללמוד, להכיר ארגונים, אתגרים, טכנולוגיות ולמתוח את הגבולות המקצועיים שלי.

כששואלים אותי היום "אז מה את עושה בחיים?" אה, אני יועצת לניהול ידע, עונה בזריזות וכבר יודעת מה עומד לקרות...שנייה של שתיקה...ואני שכבר מזהה את המבט הזה, שבדרך כלל אומר שלאדם שעומד מולי אין שמץ של מושג מה זה אומר, מזדרזת להסביר שיועצת ניהול ידע, בגדול, זה כמו יועצת ארגונית רק עם מיקוד בתחום הידע הארגוני. להגיד לכם שמי ששאל עכשיו הבין מה אני עושה? 90% שלא, אבל כשהשיחה תתפתח (דמיינו עוד 5 דקות קדימה), אני יודעת שהשיחה תגיע למקום שבו האדם שמולי יאמר לי: "וואו, זה כל-כך חשוב, את לא מבינה כמה מקומות יש לנו בארגון שניהול ידע היה יכול לעזור לנו לפתור".
איזה כיף :-) ! הצלחתי.

השנה, אנו חוגגים יום הולדת 20 ל ROM, חברה שתחום הליבה שלה הינו מתן שרותי ייעוץ בעולם ניהול הידע. אולי בעוד מספר שנים אוכל לקצר או לדלג על ההסבר "מה זה יועץ ניהול ידע" וכיו"ב, אך בינתיים, אני גאה להיות חלק מחברת ROM מזה 7 שנים, לקום כל בוקר לעבודה "הלא שגרתית" שלי, שמאפשרת לי להיות יצירתית, לחשוב, להמשיך ולרוץ קדימה עם החידושים והטכנולוגיות ולהביא ערך ללקוחות שלי.

מזל טוב ROM !

כמו שלא כל כך קל להגדיר מהו ידע, כך לא כל כך פשוט להגדיר מהו ניהול ידע. אנחנו מוקפים בידע גלוי וסמוי, הוא מגיע אלינו בצורות רבות ונוגע בתחומים רבים. לכן הניסיון להגדיר, לנהל, למצוא את הדרכים הטובות ביותר למפות את הידע, להבנות ולשתף אותו הן מגוונות מאוד, מורכבות ויצירתיות. המשמעות העמוקה החבויה לדעתי בתהליכים של ניהול ידע, היא האבחנה בין עיקר לתפל, מה חשוב ומה לא, ואת מה שחשוב - באילו אופנים הכי מוצלח לשמר ולשתף. כל יום אנחנו מוצפים במידע וצריכים להחליט מה מכל המידע ראוי לשמר ובאילו דרכים, ולכן במובן מסוים כולנו מנהלי ידע בכל יום מחיינו.

ניהול הידע כמקצוע מאפשר לנו לחשוב לעומק על תהליכים אלו, לייעל אותם ולייצר משמעות אמיתית עבור ארגונים שיכולים כך להחליף תהליכים מסורבלים, ארוכים ולא מדויקים, בתהליכים יעילים ומהירים ולחסוך מעובדים להמציא את הגלגל כל פעם מחדש. אני מאמינה שבמובן מסוים לניהול הידע יש דרך לגרום לכך, שהידע בארגון יהיה גדול מסך הידע של כל עובדי הארגון.

מדובר בתחום רחב ומגוון שמאפשר יצירתיות רבה. כמי שמגיעה מתחום הכתיבה והאמנויות, החיבור שלי לתחום נוטה בדרך כלל להיות סביב תחומי היצירה. החוויה המשמעותית שלי בניהול ידע היא מהשנה האחרונה. לאחר שכתבתי שני משחקי חדר בריחה, במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה ובמוזיאון ישראל בירושלים, ניצבתי בפני האתגר לכתוב חדר בריחה שמתמקד בעולם ניהול ידע.

במהלך יצירת החדר, הפתיעו אותי נקודות ההשקה בין חדר בריחה לניהול ידע. בחדר בריחה המשתתפים הופכים חלק מהסיפור, מה שמכונה immersive story telling - הם אינם פסיביים כמו צופים בסרט, אלא תורמים להתקדמות הסיפור ויש פה חוויה אקטיבית של חשיבה ופיצוח. חדר הבריחה הזה מתרחש בארגון מסתורי ולכן משימות ניהול הידע מהותיות לסיפור ושזורות בו, ופתרונן מקדם את העלילה. חוויית הלמידה נעשית בצורה חווייתית תוך פתרון התעלומה. גם בניהול ידע רצוי לדעתי לחשוב איך המשתתפים הופכים באופן פעיל לחלק מהחוויה, תורמים מהידע שלהם, משנים אותו ומשפיעים עליו.

החוויה חידדה אצלי את ההבנה שבכל פעילות בכלל, ובנושאי ניהול ידע בפרט, כדאי לזכור את חשיבות המשתמש/משתתף ולשאוף לחוויה שלו כגורם פעיל ולא פסיבי. בצורה מפתיעה, או אולי לא, כשהחוויה שלו תהיה מוצלחת ומשמעותית, כשירגיש שהוא תורם באמת, משנה ולוקח חלק, תהפוך העשייה שלנו בניהול ידע משמעותית הרבה יותר גם עבורנו.

מפתיע לחשוב שניהול ידע היה שם תמיד. הרבה לפני שידעתי לקרוא לו בשם.

מאז שאני זוכרת את עצמי, נמשכתי אל המילה הכתובה. אל הכח שלה, אל היכולת שלה לחולל שינוי.

הגעתי לרום, לפני קרוב לעשור אחרי שכבר עברתי אי אלו מקומות עבודה ובכולם, באופן לא מפתיח, עסקתי בתוכן.

מתחילת דרכי ב Rom הבנתי כמה חשוב הטיפול הנכון במילה הכתובה: ההקשר הנכון, הניסוח הברור והמדויק, הדרכים השונות בהן ניתן להתאים ולהנגיש אותה באופן הנכון לקהל היעד.

ארגז הכלים שלי התרחב בצורה משמעותית.

את הכוח והיכולת של המילה הכתובה (והמידע בכלל) ליצירת שינוי משמעותי, חשתי במהלך שנות עבודתי ב Rom במסגרת פרויקטים מגוונים שביצעתי.

בפרויקטים הקשורים ברווחה, בנקאות, בריאות, עולמות בהם לידע הכתוב ישנה חשיבות גבוהה שמתווספת אליה לעיתים גם הרגשת שליחות והשפעה עלינו כלקוחות, כאזרחים במדינה.

היום, יותר מבעבר, הידע מקיף אותנו בכל כל הרבה היבטים בשגרת חיינו היומית.

אני מסתובבת בתחושה שהכלים השונים לטיפול והנגשת הידע משתלבים הופכים גם הם לחלק בלתי נפרד מחיינו.

לארגז הכלים שלי אני מוסיפה בכל יום עוד קצת ולוקחת אותו איתי לכל מקום, הן בחיי המקצועיים ובחיי האישיים.

יעידו על כך ילדיי שנחשפים דרכי לכלים השונים ומשתמשים לפחות בכלי אחד או שניים במהלך היום.

ניהול ידע הוא דרך חיים ואני בוחרת כל יום מחדש, ללכת בדרך זו.

התחלתי את חיי המקצועיים כנציגת שירות בחברת סלולר.
בימים שבהם מינהלת ידע היתה מותרות, שם היא היתה עובדה מוגמרת כבר אז, לפני 20 שנה; השתייכתי לדור שלא ידע את הקלסרים.
בעמדה הקטנה, לבד בין הקירות והאוזניות, המינהלת היתה שם, איתי.
לימים, הצטרפתי לצוות מינהלת הידע.
הצוות היה גדול ומקצועי, ומינהלת הידע נתפסה כמערכת קריטית בארגון, מערכת משביתת שירות- כזו שבלעדיה לא נותנים שירות ללקוחות.

הימים עברו, המשכתי הלאה, והגעתי לעבוד ברום.
נחשפתי לעולם ניהול הידע ולפתרונות ניהול ידע נוספים ומגוונים.
הבנתי שניהול ידע הוא לא מובן מאליו בכל ארגון.
הבנתי שארגונים לא ממהרים להשקיע כסף בניהול ידע. הם מחפשים את החשיבות, את התמורה, את התועלת הארגונית. לא מתחילים מבלי להשתכנע בצדקת הדרך.
השאלות הללו מאלצות גם אותי לחשוב מה ישיג הארגון מניהול הידע שאני מציעה לו והאם זהו הפיתרון הטוב ביותר לצורך.
לא תמיד קל להגיע לתשובות, לא תמיד הן פשוטות.

לפני כמה שנים, טבענו את המונח 'ניהול ידע עם משמעות'.
אני מרגישה שהמונח הזה מאפשר לי להתמודד עם שאלות, שאני כאשת מקצוע מתחבטת בהן.

פתרונות ניהול ידע פנים ארגוניים, הם בעלי משמעות עצומה לעובדים בתוך הארגון:
ייעול ושיפור תהליכי עבודה, תמיכה טכנית, נגישות ופשטות במתן שירותים לעובד, ארגון מסמכים וידע הפזורים במרחב הוירטואלי, תיעוד ידע של עובדים ותיקים לקראת עזיבה או פרישה ועוד.

אך במקביל לכל אלה, אנו כל הזמן עם הפנים החוצה- בחשיבה, בגיבוש וביישום פתרונות ניהול ידע לטובת אנשים מחוץ לארגון: לקוחות, ספקים, שותפים.
מינהלות ידע למוקדי שירות, אתרי אינטרנט, טיוב מכתבים ומסמכים ללקוחות ועוד.
חלק מהארגונים הם ציבוריים וחלקם ארגונים גדולים במשק. בהיותם כאלה, כולנו נתקלים בהם בשגרת חיינו.
מבחינתי, להיות שותפה לפעילות ניהול ידע, שעשויה להשפיע עלי באופן אישי, זהו ניהול ידע עם משמעות אישית, והסיפוק שבעבודה במקרה זה הוא ענק.

ברכות חמות לחברת רום בשנתה ה-20, מאחלת לכולנו עוד שנים רבות של ניהול ידע עם משמעות.

אני נגה, ויש לי לא מעט כובעים שמרכיבים את זהותי המקצועית. אני פסיכולוגית ארגונית, אני מרצה, אני מנחת קבוצות, ואני יועצת לניהול ידע. העבודה שלי ב ROM עוטפת את כל אלו, מכילה ומחברת ביניהם.

הגעתי לרום לפני הרבה מאוד שנים. יועצת ארגונית צעירה, שצמחה מתחום המחקר וההערכה. כל מה שידעתי על ניהול ידע אז היה עצי תכנים, פורטל ארגוני, רשימות של מאפיינים וערכים המשמשים לניהול מסמכים. שמחתי על ההזדמנות לעבוד בארגונים מובילים, להשפיע ולהיטיב עסקית.

לאט לאט התחלתי לגדול. הפכתי לאמא. הפכתי מודעת לקהילה בה אני חיה, לאנשים שגרים בה, מתנהלים ביום יום כפריטים בודדים ושמחים בכל רגע שהם יכולים פתאום להיות יחד.

התחלתי לחפש משמעות נוספת בעבודה שלי. שאלתי את עצמי אם יש דרך בה אני יכולה לעזור לאנשים להתחבר אל יכולותיהם ועוצמותיהם., לסייע להם להתחבר אחד אל השני, לייצר תחושת ביחד שבעיני היא מקור הכוח החזק, והמחזק ביותר.

ממש במקרה הגעתי אל קבוצת פיתוח הידע הראשונה שלי. התחלתי להנחות ונשבתי בקסם. לנגד עיני התחוללו ניסים ופלאים. נולדה קבוצה, גדלה, התמודדה ותרמה.

התחלנו קומץ של פרטים, שאין ביניהם כלום. שחוששים שאין להם מה לתרום לאחרים בחדר, ושאולי הוזמנו הנה בכלל בטעות. והנה, הם מתחילים לדבר... והנה, מישהו מספרת בכאב סיפור קשה שאותו חוותה ככישלון מקצועי, ולמרבה ההפתעה החברים האחרים בחדר מחזקים אותה, מעירים בפניה צדדים שלא ראתה, מסמנים בפניה את ההצלחות הקטנות שהסתתרו בסיפור. והנה, הסיפורים הקטנים רוקמים עור וגידים והופכים לתורה מקצועית משמעותית שיכולה לשנות חיים של מטפלים ומטופלים.

בהתחלה קרו בקבוצה דברים שלא הבנתי. היסוס ותהייה במפגשים הראשונים, ריבים וקונפליקטים שנראו לי לא שייכים בשלבים מתקדמים יותר, התמסמסות של הפגישות כאשר שינינו פתאום את מקום המפגש, או קושי לסיים את התהליך ודחייה קונסיסטנטית של המפגשים האחרונים. רציתי להבין יותר והלכתי ללמוד. התמקצעתי. הבנתי איך דרך ההנחיה שלי, וההתאמה שלה למצבים, שלבים ומאפיינים שונים של עובדים יכולה להיטיב עם הקבוצה ולקדם אותה.

היום, אני גאה מאוד בעבודתי כמנחת קבוצות לפיתוח ידע ולהדרכה ב ROM. מעבר לתרומה הניכרת שמפיק הארגון מהתהליך, אני גאה בתהליכים הבין אישיים שמקדמת הקבוצה. אני גאה באנשים שמתחילים באי הכרות, מגייסים אומץ ולומדים לדבר עם אנשים שאיימו עליהם מקצועית בעבר. גאה בשיתופי הפעולה שנוצרים בקבוצה וממשיכים גם לאחריה. גאה בתחושת השייכות, בגאווה המקצועית שמתפתחת במשתתפים, באמונה ביכולותיהם וביכולות הארגון שהולכת וצומחת עם התקדמות התהליך, ביכולת לתרום, גם לעצמך, גם לאחר וגם לקהילה ולחברה.

בתור מנהל ידע ארגוני אני זוכה להיות נוכח בצומת מרכזית ואסטרטגית בארגון שבו אני עובד.
מתוקף כך, האחריות שלי כמנהל ידע ארגוני הינה מאד משמעותית לי, ונראה שגם לארגון:
אני רואה את הידע הארגוני ואת מורכבותו;
אני רואה את תהליכי העבודה הארגוניים ואת הממשקים שלהם;
אני שותף למימוש חזון ומטרות הארגון, מנסה ומקווה מצליח להיות חלק מ תכניות הצמיחה שלו לשנים הקרובות.
כמנהל ידע ארגוני אני שותף להובלת שינוי ארגוני, קידום אסטרטגיה ומתודולוגיה לניהול הידע הארגוני, ותמיכה בתהליכי עבודה וייצור ארגוניים דרך הידע המלווה תהליכים אלו.
אם תרצו במילים פשוטות יותר - אני פועל בכדי לקדם ולסייע לעובדי הארגון: עובדי הפיתוח, הייצור, הבדיקות והמכירות, לבצע את תפקידם באופן קל יותר, יעיל יותר ומדויק יותר.
כמו כן, כחלק בלתי נפרד מתפקידי כמנהל ידע, אני זוכה ללמוד ולהתחדש, ליצור ולהתפתח - הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית.
וגם, וחשוב לא פחות – אני זוכה ליהנות מהדרך.