מפתיע לחשוב שניהול ידע היה שם תמיד. הרבה לפני שידעתי לקרוא לו בשם.
מאז שאני זוכרת את עצמי, נמשכתי אל המילה הכתובה. אל הכח שלה, אל היכולת שלה לחולל שינוי.
הגעתי לרום, לפני קרוב לעשור אחרי שכבר עברתי אי אלו מקומות עבודה ובכולם, באופן לא מפתיח, עסקתי בתוכן.
מתחילת דרכי ב Rom הבנתי כמה חשוב הטיפול הנכון במילה הכתובה: ההקשר הנכון, הניסוח הברור והמדויק, הדרכים השונות בהן ניתן להתאים ולהנגיש אותה באופן הנכון לקהל היעד.
ארגז הכלים שלי התרחב בצורה משמעותית.
את הכוח והיכולת של המילה הכתובה (והמידע בכלל) ליצירת שינוי משמעותי, חשתי במהלך שנות עבודתי ב Rom במסגרת פרויקטים מגוונים שביצעתי.
בפרויקטים הקשורים ברווחה, בנקאות, בריאות, עולמות בהם לידע הכתוב ישנה חשיבות גבוהה שמתווספת אליה לעיתים גם הרגשת שליחות והשפעה עלינו כלקוחות, כאזרחים במדינה.
היום, יותר מבעבר, הידע מקיף אותנו בכל כל הרבה היבטים בשגרת חיינו היומית.
אני מסתובבת בתחושה שהכלים השונים לטיפול והנגשת הידע משתלבים הופכים גם הם לחלק בלתי נפרד מחיינו.
לארגז הכלים שלי אני מוסיפה בכל יום עוד קצת ולוקחת אותו איתי לכל מקום, הן בחיי המקצועיים ובחיי האישיים.
יעידו על כך ילדיי שנחשפים דרכי לכלים השונים ומשתמשים לפחות בכלי אחד או שניים במהלך היום.
ניהול ידע הוא דרך חיים ואני בוחרת כל יום מחדש, ללכת בדרך זו.