ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון נובמבר 2012 - מהדורה מס' 158
גיליון נובמבר 2012 - מהדורה מס' 158
גיליון:

1. ב-19.11.12 ד"ר מוריה לוי תרצה סמינר בנושא ניהול ידע ושימור בארגון- ייעול תהליכים

    הסמינר יתקיים בכנס אורקל- האירוע הלימודי המרכזי של תעשיית ה- IT בישראל,

    במלון דניאל הרצליה.

    לפרטים נוספים והרשמה: http://www.oracleweek.com/?page=about

 

2. במסגרת פעילותה המחקרית מנהלת בימים אלו ד"ר מוריה לוי מחקר בנושא "הטמעה של

    מדיה חברתית בארגונים, למטרות ניהול ידע".
    נודה לכם, אם תסכימו להקדיש זמן ולענות על שאלון המחקר. הכוונה לבחון מצב מייצג כולל,

    ולכן נודה אם יענו גם אלו שרמת ההטמעה גבוהה, גם אלו שלא הטמיעו, וכמובן, כל מי שבין

    לבין.ההזדהות אינה חובה. 

    תודה לכם!

    להורדת השאלון-

            http://kmrom.com/SharedDocuments/Data/Files/576/%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F.docx

  

3. הכנס השנתי ה - 24 לניהול משאבי אנוש בישראל, בהשתתפותה של ד"ר מוריה לוי יערך

    ב- 27.11.2012 מלון כפר המכביה, רמת- גן

    לפרטים נוספים: http://www.hrisrael.co.il/

 

4. בכנס איכות, מסלול ניהול הידע, הועברו מגוון הרצאות כאשר אחת מהן הייתה של

    ד"ר מוריה לוי. ההרצאה עסקה בסוגיה "האם נהלים חייבים להיות מעצבנים" והציגה

    תפיסה לדרך טיפול אחרת בנהלים.

    לקבלת מידע נוסף אודות ההרצאה: mail@kmrom.com

 

5  חברת ROM מזמינה אתכם להיות חברים שלנו בפייסבוק

    http://www.facebook.com/pages/ROM-Knowledgeware

    ולעקוב אחרינו גם בטוויטר

    http://twitter.com/kmrom

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

רוב הארגונים סובלים היום מהיצף מידע. הדבר בא לידי ביטוי באופנים רבים, אולם אין ספק שבעיית המייל מורגשת יותר. כל מנהל וכל עובד ידע חשים אותם, איש איש על בשרו.

בין פגישה לפגישה, מציצים ומנסים להתגבר. מטפלים בשלושה מיילים, זורקים חמישה ומתעלמים מעוד שניים, אולם עד פסק הזמן הבא, הכמות רק גדלה. כך מתנהלים דרך היום, כאשר ביום ממוצע עובדים מקבלים בין חמישים למאה מיילים. גם אם בסוף היום, מנסים להתגבר, עדיין ביום המחרת כשמגיעים בבוקר, מעטים המגיעים לשולחן שכמעט נקי.

בין לבין, לא ברור עד כמה נכון ואפקטיבי אנחנו מטפלים בדואר הנכנס. עם כמות כזו, התחושה היא שצריך לנקות ולצמצם באופן תמידי, ופחות הרגשה של "הנה הגיע מידע חדש לשולחני, אולי חשוב שאהיה מודע לו, אולי חשוב שאלמד גם אני ממה שמשתפים אותי בו".

השורה התחתונה- המייל, שהחל כבשורה נפלאה, הפך, במידה מסוימת, למעיק ברמה היומיומית. אנחנו לא יכולים בלעדיו, אך לא באמת נהנים מספיק ונכון מהמידע הזורם דרכו.

אז איך משנים?

קודם כל אפשר לשנות. ניתן לשנות את ניהול המיילים ולחיות במצב בו המילים הופכים להיות פחות עול.

ניתן לעשות את השינוי ברמה האישית, אך השיפור האמיתי יתחולל ככל שהקבוצה בה חל השינוי גדולה יותר; אם השינוי יהיה צוותי- הרווח גדול משינוי של הפרט; אם השינוי יחידתי- הרווח גדול משינוי ברמת הצוות; ואם השינוי ארגוני- אז השיפור שניתן להשיג משמעותי ביותר.

השינוי עצמו מתחולל בשני מישורים:

המישור הראשון- תהליכי, תוכני, מחשובי. והמישור השני- שהינו משמעותי ביותר להצלחה, הינו השינוי התרבותי.

במישור הראשון, מבצעים הטיפול מתחלק לשלושה נושאים:

מיילים יוצאים: הקטנת כמות המיילים היוצאים; הקטנת היקף הנמענים בכל מייל.

מיילים נכנסים: הקטנת כמות המיילים הנכנסים (כן, אפשר חלקית לשלוט גם בזה); הקטנת כמות המיילים הנכנסים בהם יש לטפל; ושיפור התעדוף בטיפול במיילים אלו.

שמירת מיילים: הגדרת כללים לשמירת מיילים באופן המקטין את זמן השמירה מחד, וזמן חיפוש המידע בהמשך, מאידך.

כמו כל פתרון ניהול ידע, פתרון זה משולב היבטים תהליכיים, תוכניים ומחשוביים (ואגב, ההיבט המחשובי קיים בכל תוכנת מייל סטנדרטית- לא מתחייבת רכישת תוכנה חדשה).

המישור השני בו נדרש שינוי הינו מישור תרבותי. לכאורה, יכולה לעלות שאלה, מדוע מופרד מישור זה, ולמה מלכתחילה לא מדברים על פתרון שהינו תהליכי, תרבותי, תוכני ומחשובי, כמו בפתרונות ניהול ידע אחרים?

תיאורטית, השאלה מוצדקת. ניתן היה לאגוד את כלל ההיבטים בפתרון ולא להפריד את התרבות. אלא, שברמה המעשית, השינוי התרבותי הנדרש גדול. בניגוד לפתרונות ניהול ידע רבים, בהם ניתן לנהל את השינוי התפיסתי-תרבותי דרך שינוי התהליכים, התכנים והמחשוב, הרי שכאן נדרשת השקעה נפרדת, העומדת בפני עצמה, ודורשת זמן ומאמץ.  אנשים צריכים להתרגל לשלוח פחות; אנשים צריכים להתרגל לצרוך פחות; אנשים צריכים להתרגל לשמור פחות ובפחות מקומות.

מניסיון, שינוי כזה אינו פשוט. תהליכי שינוי כאלו שבוצעו בארגונים, מזכירים, עד כמה שהדבר נשמע אולי אפילו מוגזם, תהליכי גמילה. התהליך הדרגתי; אנשים צריכים לדבר על זה; קל יותר לעבור את התהליך בקבוצה (גם ברמה התרבותית, לא רק ברמה המעשית), ועם זאת, על כל אחד להשתנות בפני עצמו. והקצב שבו כל אחד משתנה, מתי הוא באמת "קופץ למים", לא אחיד.

אך מה שהכי חשוב, שהניסיון מלמד שאפשר להצליח.

וכדאי להצליח כי זמן הוא משאב שתמיד בחסר, ומיילים באמת יכולים להיות דבר טוב, ולא עוד משהו שחונק אותנו ואוכל לנו את הזמן שאין לנו.

אפשר לקבל מיילים כשמגיעים בבוקר למשרד, ועדיין לחייך. מומלץ.

כבר יצא לנו להזכיר עד כמה BI (בינה עסקית) הינו תחום חשוב, ועד כמה הוא יכול לסייע ולקדם ארגונים בהיבטים מאד מעשיים ובתחומים מאד מכוונים.
אז למי שלא מכיר, או קצת שכח מהן היכולות של ה- BI, בואו נזכר במספר יתרונות, ממספר תחומים שונים:

 

עולם המכירות:
  • ניתוח ביצועי מכירות (יומי, שבועי, חודשי, שנתי וכדומה)
  • התראות על פריטים חריגים
  • ניהול סוכני מכירות
  • מדידת ביצועי חברה על פי מדדים מוגדרים מראש
  • ניתוח פעילות לקוח, לפי פילוחים
  • זיהוי מגמות רכישה חדשות

 

עולם התקשורת (טלפוניה) :
  • תצוגה ויזואלית של: שיחות יוצאות / נכנסות / גולשות / ננטשות / פנימיות / זמני המתנה

    של שיחות נכנסות
  • מידע בזמן אמת: קוים, שלוחות, שמות עובדים, סניפים, מחלקות וקבוצות
  • סטאטוס משתמשים בכל שלוחה (בהמתנה לשיחה, בשיחה יוצאת/נכנסת וכו')
  • מדידת עומסים לאורך שעות היום, בהשוואה לימי השבוע, לפי סניפים, מחלקות, קוים ועוד
  • קישור וסנכרון למערכות מידע וניהול ובסיסי נתונים
  • ניתוח ביצועים בחתכים רב ממדיים וניבוי עמידה מול יעדים/כשלים ועוד
  • אפיון לקוחות וסיווגם לסגמנטים

 

עולם הרפואה :
  • מידע בזמן אמת של נתוני ניצול תפוקות: ניצולת מבנים, מתקנים, כוח אדם ומשאבים
  • קיצור זמני תגובה בין צרכיהם האדמיניסטרטיביים והרפואיים של בתי החולים ושל החולים
  • נתוני ביצועים המתייחסים לכל מחלקות בית החולים, כולל דיווחי חוות דעת של חולים
  • תמונת מצב על השירות והפעולות שבוצעו אצל כל חולה, כולל מסקנות רפואיות
  • אופטימיזציה של עבודת הצוות ומניעת בזבוז משאבים
  • תצוגת מפת ממתינים וזמני המתנה לפי סוג ניתוח בכל בית חולים

כמו שניתן להיווכח, היתרונות של מערכת הבינה העסקית עצומים ואף גמישים, כך שהם תורמים ומקדמים ארגונים שונים, ללא קשר לתחום העיסוק וההתמחות שלהם. יש כאלו שכבר טוענים כי ארגונים ללא מערכות בינה עסקית, לא יוכלו לשרוד עוד הרבה שנים.
ואם הכול טוב ויפה, כול מה שנותר זה לרכוש מערכת BI ולצאת לדרך...
רגע אחד! לפני שאנו רצים לקנות מערכת וקופצים כמה שלבים קדימה, חשוב כי נכיר גם את הסיבות בהן הטמעת מערכת בינה עסקית עלולה להיכשל (כן, יש גם מקרים כאלו, ואפילו אחוז משמעותי ביותר של הפרויקטים נכשל בגלל הטמעה). זאת, על מנת שנדע לצפות את הקשיים מראש ולהימנע מהם, במידת האפשר:

 

1. אסטרטגיה - בדומה לכל פרויקט אחר, זהו פרויקט בפני עצמו, לכן חובה לצאת לדרך רק

    לאחר שבנינו אסטרטגיית BI, שמסומנים בה המטרות והיעדים.
2. תמיכת הנהלה - כניסה לפרויקט BI, שבמהותו עסקי, ללא תמיכה ניהולית, תקשה על הטמעה

    בקרב המשתמשים ותחסום התרחבות בעתיד.
3. מערכת בינה עסקית משקפת "אמת ארגונית אחת" וחוסר תמיכה ברעיון זה, מביא למצב של

    ריבוי מערכות ואי אמון במערכת ה-BI.
4. מיקוד בצרכים - התמקדות ביכולות פונקציונאליות של כלי BI השונים, במקום בצרכים

    הממשיים של הארגון והבעיות שעליו נרצה לתת מענה, לא תקדם את המטרות שלשמן

    רכשנו את המערכת. לאחר שנבין זאת נוכל לבנות תוכנית עבודה מסודרת ומותאמת לצרכי

    הארגון ומשם להתקדם.
5. איכות נתונים - נתונים שגויים מובילים להחלטות שגויות. מידע המוצג למשתמשים שאינו

    מדויק, שגוי או לא מעודכן, יוביל למצב בו המשתמשים אינם סומכים על הנתונים שהם מקבלים

    מן המערכת והפרויקט בדרך להיכשל. בנוסף, כאשר המשתמשים לא מקבלים הסבר כיצד

    חושבו הנתונים, הם נוטים שלא לקבל את המידע המוצג במערכת וחוששים להתבסס עליו.
6. תקציב - התרכזות בעלויות רכישה ורישוי בלבד ולא בעלויות כוללות ונוספות, מובילה לחריגות

    מהתקציב. עלות של פרויקט BI, מכילה גם מרכיבים כמו Professional Services, תשתיות

    מחשוב,תחזוקה שוטפת וגמישות לשינויים במערכת.
7. צפייה וטיפול בשינויים - רוב מערכות ה-BI משתנות באופן מהותי בתוך שנה/שנתיים. חשוב

    להבין שמערכות BI משקפות מצב אמיתי של הארגון ומתבססות על נתונים עכשוויים

    והיסטוריים. מאחר והסביבה משתנה, ישנה חשיבות רבה לתכן ולהקצות את המשאבים

    המתאימים (תקציבית ותפעולית), על מנת לתת מענה מהיר למשתמשים, אחרת המערכת

    תהפוך מיושנת, כיוון שלא תשקף את מצבו אמיתי של הארגון ולא תענה לצרכים החדשים.
8. ביצועים - מערכות BI חייבות להיות זריזות ולתת מענה לשאילתות, בזמן קצר

    (רצוי בזמן אמת). אם משתמשים מחכים לתשובה יותר ממס' שניות לכל היותר,

    יזנחו את המערכת.
9. ערך מוסף - משתמש במערכת חייב לקבל נתונים שלא יכול היה לקבל קודם. כך למשל,

    מערכות בינה עסקית רבות, מחליפות דוחות אקסל שנוצרו ידנית. אם בסופו של דבר

    משתמש יקבל את אותו הדוח בדיוק ואין בידיו את היכולת לתחקר את הנתונים בצורה

    מתקדמת יותר, המטרה לא הושגה בפרויקט זה.
10.ייעוץ חיצוני- מומלץ לחברות המתחילות תהליך של בנית מערכת בינה עסקית, להיעזר

    בחברה או יועץ עצמאי, על מנת לפקח על איכות העבודה ולבצע  את החיבור הנדרש

    בין האלמנטים החשובים בפרויקט: מידע, צרכים וטכנולוגיה.


נכון, מנינו כאן לא מעט נקודות קריטיות שחובה לשים לב אליהם בטרם הטמעת פרויקט של מערכת בינה עסקית בארגון (סוד קטן: יש עוד כמה נקודות...), אך האינטרס להצליח בפרויקט ולהפיק את המרב מיכולות המערכת, הוא אך ורק שלנו.
בנוסף,  בואו ונודה בכך, שאם כבר החלטנו להשקיע ולשים את כספנו ברכישת מערכת לא זולה בארגון, נשקיע עוד קצת מאמץ כדי שגם נרוויח ממנה בהמשך... הלא כן?
 

 

מקורות:

http://www.datamind.co.il/

http://blogs.microsoft.co.il/blogs/itaybraun/archive/2009/10/25/quot-quot.aspx

http://itcweb.us/

http://www.pc.co.il/

http://www.mii.co.il/

נכתב ע"י אלעד פירן

מהם היתרונות בהקמה וניהול של בלוג ארגוני?

בלוג (באנגלית 'Blog' , בעברית 'יומן רשת') הוא אתר אינטרנט / אינטראנט שבו נכתבות רשומות (נקראים גם 'פוסטים' , באנגלית Posts) העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. הרשומות מסודרות על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. בעלי בלוג נקראים בלוגרים וקהילת בלוגרים נקראת בלוגוספירה.
המילה 'בלוג' היא הלחם של המילים מאנגלית: Web רשת ו-  Log יומן.
(מתוך הערך בלוג, ויקיפדיה)

 

הבלוג הוא חלק מתרבות האינטרנט בעידן ה-וב 2.0, והתפתחו במקביל להתפתחות הרשתות החברתיות וכלים אחרים העוסקים כולם ביצירה ושיתוף של תוכן גולשים.

 

הבלוג הארגוני נמצא לרוב ברשת האינטראנט הפנימית של הארגון, ונועד לשיתוף תוכן בין עובדי הארגון. לעיתים יהיה הבלוג הארגוני פתוח גם לכלל רשת האינטרנט, בעיקר במקרים של צורך בשיתוף תוכן עם לקוחות ושותפים מחוץ לארגון.

 

יתרונות הבלוג הארגוני:

  • משמש מקור ידע מקצועי לעובדים בארגון
  • מקדם ותומך בתהליכים עסקיים בארגון
  • ממצב את כותב הבלוג כמומחה בתחומו בארגון
  • מקדם העשרה ולמידה מקצועית
  • מעודד חשיבה, תגובה ויצירת שיח בין העובדים
  • מעודד את שימור הידע הארגוני
  • תורם להפיכת ידע סמוי לידע גלוי
  • מקדם ותומך בתהליכי שיווק, הדרכה, ניהול שינוי בארגון

המלצות לבלוג הארגוני:

  • כותב התחום צריך להיות מומחה בתחומו / בעל פוטנציאל להפוך למומחה בתחומו
  • מומלץ שכותב הבלוג יהיה בעל יכולות כתיבה / יקבל הכשרה בכתיבה אינטרנטית בכלל ובכתיבת בלוג בפרט
  • יש להגדיר היטב את מסגרת הבלוג והנושאים בהם הוא עוסק – ולדבוק במסגרת
  • ניתן ומומלץ להקים בלוגים שונים לנושאים שונים
  • השקיעו הן באיכות וכן בנראות – יחד הם תורמים לבלוג מוצלח ושימושי יותר
  • בלוג אינו מסמך רשמי – מומלץ לכתוב בשפה אישית ובמילים פשוטות (המתאימה לערכי הארגון ולקהל היעד של הבלוג, כמובן)
  • יש לקשר את הבלוג ולייחצן אותו בהקשר לאתרים המקצועיים הקיימים בארגון לפי נושא העיסוק של הבלוג

לסיכום,
הבלוג הארגוני משמש כמקור ידע וככלי עבודה, התומך והמקדם את המטרות העסקיות והתהליכים העסקיים של הארגון, זאת תוך יצירת שיתוף ושיח בקרב העובדים בארגון. השימוש בבלוג כרכיב בפורטל הארגוני / באתר ידע מקצועי יכול לתרום לפורטל / לאתר ערך מוסף משמעותי.
 

 

לקריאה נוספת:

 

ערך בלוג, ויקיפדיה

ערך תרבות האינטרנט, ויקיפדיה 

ערך וב 2.0, ויקיפדיה

נכתב ע"י מירב בר שדה

התאמת ממשק העבודה לצרכיו ודרישותיו של משתמש הקצה, תוך שילוב אנשים אמיתיים המייצגים את קהל היעד, מרגע התכנון, דרך האפיון והעיצוב ועד לשלב הפיתוח וההשקה ואף לאחריו.

תפיסת העיצוב מוכוון המשתמש מדברת על תהליך מעגלי ולא לינארי. בתהליך כזה, קבלת משוב אמיתי לאורך כל הדרך, ימנע טעויות ויאפשר לבצע שינויים תוך כדי תנועה.

ממשק משתמש טוב נמדד בפשטות, ביעילות ובמהירות שבה מתבצע השימוש בו.

הדרך המרכזית להשגת המטרה היא עיצוב מכוון משתמש אשר לוקח בחשבון את קהל היעד, צרכיו והרגליו.

עיצוב מוכוון משתמש לוקח חלק בכל אחד מחמשת השלבים בהקמת המוצר:

מחקר – איסוף ממצאים שיעזרו להגדיר את הדרישות ויהוו בסיס לאפיון. איסוף הממצאים נעשה בדרך של שאילת שאלות כגון:
• מי הם משתמשי הקצה?
• מהן הציפיות של משתמשי הקצה מהממשק?
• מהי רמת הידע והניסיון של המשתמשים בממשקים דומים?
• מהו סוג המידע שהממשק אמור לספק ובאיזה אופן?
לרשותנו עומדים מספר כלים כגון, קבוצות מיקוד, ראיונות אישיים, הפצת שאלונים.

ניתוח וגיבוש גישה ראשונית – העלאת פתרונות אפשריים מותאמים ובדיקתם מול משתמשי קצה פוטנציאליים, כבסיס לשלב כתיבת האפיון.

תכנון – בניית אב טיפוס, בחינתו על יד משתמשי קצה ורק לאחר מכן, והעברתו לצוות העיצוב והפיתוח.

יישום – לאחר שהמוצר בנוי ומעוצב, העברתו שוב לבדיקות משתמשים, קבלת הערות וביצוע תיקונים ושינויים בהתאם.

השקה – בחינה מעשית של התוצר הסופי אל מול יעדי הפרויקט מתוך הנחה כי המוצר נותן מענה מיטבי לצרכים שהועלו וניתן לשינוי והתאמה גם בשלבים מאוחרים יותר.

השיתוף של משתמשי הקצה לאורך כל הדרך מזכיר במידת מה את השימוש ב"חכמת ההמונים". מי אם לא משתמשי הקצה ידעו לכוון אותנו לפתרון הנכון עבורם?

חכמת המונים גורסת כי שקלול התשובות שתפיק קבוצה גדולה של אנשים יהיה כמעט תמיד מדויק יותר מהתשובה הטובה והמלומדת שיפיק מומחה עצמאי.

בתהליך עיצוב מוכוון משתמש, חכמת המונים היא בעצם סוג של סקר שכל מטרתו היא להשתמש במחשבות של משתמשי הקצה, להוציא אותן מתחומו של הפרט ולמנף אותן לטובת יצירת ממשק הנותן מענה טוב מספיק לצרכים כפי שהוגדרו עוד בשלב המחקר.

 

אנחנו ההמונים,
האם אנחנו יודעים מה טוב עבורנו? התשובה היא, כן!
האם חשוב לנו להיות שותפים בתהליך הבניית המוצר שאמור לשמש אותנו בעתיד? התשובה היא, כן!
תשאלו אותנו, אנחנו כבר נדע לספר לכם מה אנחנו צריכים...

נכתב ע"י אדוה אורן

לפני כעשור, עלו טענות שונות ומשונות לגבי ניהול ידע. היו שטענו כי מדובר בתחום אזוטרי ולא חשוב במיוחד, היו שהתייחסו אליו כאל "אופנה חולפת" שתתפוגג עם הזמן, והיו אף מרחיקי לכת שאמרו שניהול ידע הוא המצאה של חברות הייעוץ. השנים חלפו, וניהול הידע לא רק שלא נעלם ב"ברירה הטבעית" של האבולוציה הארגונית, אלא התפתח לכדי תחום עצמאי ומשגשג, שמגלגל מחזור של כ- 72 ביליון דולר בשנה - וזה רק בארה"ב. לו ניהול ידע אכן היה "פיל לבן", לא היינו עדים לנתונים כאלה. אנחנו חיים בעולם של מידע, והך טבעי שגם נשאף לארגן ולנהל אותו. אם ידע הוא כוח, אז כוחנו יתבטא ביכולת שלנו לנהל אותו.

מדוע אנו צריכים ניהול ידע? אחת הטענות היא שניהול ידע מייעל תהליכים בארגון. מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד בדק האם ניהול ידע אכן משפר ביצועים. המחקר ניתח פעילות בחברת תוכנה, ובדק פרמטרים כגון: תדירות שימוש בבסיס הנתונים הפנימי של החברה, גודל הקבוצה, מידת ניסיון, סוגי פרויקטים ומורכבות פרויקטים. אחת המסקנות שעלתה מן המחקר הייתה שניהול ידע יכול להיות יעיל, אך לאו דווקא מבטיח תוצאות טובות יותר. במחקר, מידת הפרודוקטיביות של העובדים עלתה אומנם, והתבטאה הן בחסכון זמן עבודה והן בחסכון כספי, אך יחד עם זאת, איכות העבודה (שנמדדה על ידי טיב הקוד שנכתב) נותרה בעינה.

מאידך, בצוותים שהיו רחוקים זה מזה מבחינה גיאוגרפית קרה בדיוק ההיפך: הם הפכו פחות יעילים, אך כתיבת הקוד שלהם השתפרה. החוקרים הסיקו שהירידה בביצועים נבעה מן ההכרח ללמוד את המערכת לבד (שפגע ביעילות), אך מרגע שלמדו, ניהול הידע היה "הדבק" שהחזיק את הצוות, והוביל לתוצאות איכותיות יותר מבחינת טיב הקוד שנכתב. נשאלת השאלה מה לגבי מצב בו ניהול ידע שיפר הן את היעילות, והן את טיב העבודה? החוקרים מצאו שכאשר הצוותים קיבלו משימות אשר השתנו באופן תדיר, ניהול הידע השפיע באופן משמעותי והפך את הצוות ליעיל יותר, שסיפק עבודה איכותית יותר. מכאן, שניהול ידע יכול לסייע או ביעילות, או בשיפור תוצאות, או בשניהם – תלוי מי המשתמש במערכות ניהול הידע ומהם הצרכים שלו.

אז מתי ניהול ידע עשוי להפוך ל"פיל לבן"? כאשר מערכת ניהול הידע הקיימת בארגון אינה עונה על צרכי המשתמש. כשם שלא נכון יהיה לומר על מכונית שהיא מסוכנת, מבלי לבחון את כישורי הנהג, כך לא ניתן לומר שניהול ידע יעיל או לא, מבלי לבחון את מי שהידע אמור לשרת אותו. מכאן, שעל מנת שניהול הידע יהיה אפקטיבי, עלינו להכיר את קהל היעד, ולהציב מטרות בהתאם לצרכיו.


בעת הצבת מטרות רצוי להגדיר בצורה ברורה וניתנת למדידה מהי תוצאה מוצלחת של ניהול ידע. האם היא מתבטאת בכמות של מידע מתועד? איכותו? בכמות משתמשים? במדידת ביצועים? כמו כן, מכיוון שניהול ידע הוא תהליך דינאמי, עלינו לעצור מידי פעם ולבחון האם שיטות ניהול הידע בהן אנו נוקטים אכן עדיין משרתות את המטרות שהצבנו. כשם שמטרת ניהול הידע בארגון עשויה להשתנות בין קהלי יעד שונים, כך היא עשויה להשתנות מתקופה לתקופה ולכן לא מספיק לדעת ששיטת ניהול הידע בארגון יעילה, רצוי לוודא מידי פעם שהיא גם רלוונטית.
ניהול הידע בארגונכם יהיה יעיל, אם אכן יהיה מי שינהל את הידע, ואם הידע ינוהל כראוי, בהתאם לצרכי המשתמשים והארגון. היו ערניים, ובדקו מידי פעם שהשיטות בהן ארגונכם נוקט אכן רלוונטיות ונותנת ערך מוסף. זכרו, ידע שאין משתמשים בו, הוא כאבן שאין לה הופכין - אם שיטות ניהול הידע בארגון לא יהיו רלוונטיות, לא יהיה שימוש יעיל במידע. לכן, אם אינכם רוצים שניהול הידע בארגונכם יהפוך ל"פיל לבן", דאגו לשמור על צבעוניות וגיוון בשיטות ניהול הידע.

 

מקורות

http://www.managers.org.uk/practical-support/management-community/blogs/knowledge-management-essential-or-white-elephant

מאמר מהעולם: Why social networking is necessary

מאמר המדבר על השימוש בתוכנות של מדיה חברתית לטובת ניהול ידע.

 

הדף כבר לא קיים ברשת

בלוג: KM NEWS

KM NEWS הינו בלוג בו ניתן לקבל את כל החדשות האחרונות והמידע הכי עדכניים המתייחסים לניהול ידע. 

 

לצפייה לחצו כאן

כנסים בארץ

 

שם האירוע: KMI בנושא לקחים

מיקום האירוע: מלון שרתון, תל אביב

תאריכים:  15/11/12

פרטים נוספים והרשמה:חברת אנשים ומחשבים, מול לירז-  03-7330772, lirazh@pc.co.il

 

שם האירוע: כנס אורקל- האירוע הלימודי המרכזי של תעשיית ה- IT בישראל.

תאריכים:  18-22/11/12

פרטים נוספים : מלון דניאל, הרצליה

להרשמה: http://www.oracleweek.com/?page=about

 

שם האירוע: תוכנית הכנס השנתי ה-24 לניהול משאבי אנוש בישראל

מיקום האירוע: מלון כפר המכביה, רמת- גן

תאריכים:  27-28/11/12

פרטים נוספים : http://www.facebook.com/HRisrael

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: Beginners guide to Knowledge Management

מיקום האירוע: London, United Kingdom

תאריכים: 02 Nov 2012

פרטים נוספים:  http://rondonkm02.eventbrite.co.uk/#

 

שם האירוע: KM Asia 2012

מיקום האירוע: Singapore City, Singapore

תאריכים: 06 - 08 Nov 2012

פרטים נוספים: http://www.kmasia.com/

 

שם האירוע: KM LatinAmerican Awards 2012

מיקום האירוע: Hotel Sofitel Santa Clara, Cartagena, Colombia

תאריכים: 30 Nov 2012

פרטים נוספים: http://www.ckmo-int.com/index_esp_kmawards.html

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר, Don't Make Me Think, נכתב ע"י  Steve Krug כבר ב- 2006 (מהדורה שנייה), אך תוכנו נכון, מדויק ורלוונטי, למרות הזמן שעבר. הספר, עוסק בשימושיות אתרים ומערכות אחרות. בדרך כתיבת הספר, השקיע Krug  לא מעט, על מנת שגם קריאתו תהיה על פי אותם עקרונות, ואכן הספר קל לקריאה ומהיר להבנה.

להלן מפת הספר המתארת את עיקריו:

הספר כולל גם פרק על בדיקות שימושיות, שהושמט מכאן, היות וישנו ספר שלם ש Krug כתב בנדון (Rocket Surgery Made Easy- סיכום באתר).

סיכום זה מכיל את ההמלצות. למה? למה לא טוב אחרת? דוגמאות? לשם כך יש לקרוא את הספר במלואו.

קריאה מהנה!

עקרונות בסיס - עולם השימושיות

אם צריך לזכור מסר אחד מכל הספר, אזי זהו המסר: "מינימום מאמץ קוגניטיבי למשתמש".

זה לא באמת עניין רק של כמות לחיצות (קליקים). השאלה המרכזית היא כמה המשתמש צריך להשקיע מאמץ חשיבתי כדי להגיע למידע בו הוא חפץ. עדיפים שלושה קליקים על אחד, אם הקליק האחד מחייב חשיבה.

זכרו שאם קשה להשתמש במשהו, אנשים פשוט יעשו בו פחות שימוש.

 

עקרונות נוספים:

1.  היו עקביים ואחידים בדרך הצגת האתר, הפעולות והתכנים שבו.

2.  אפשרו הנגשה לבעלי צרכים מיוחדים.

3. אפשרו גישה לכל תוכן באתר באמצעות המקלדת (מעבר לאפשרות הגישה בעכבר).

4. כדאי לפתח תוך שימוש בתבניות (CSS Cascading Style Sheets).

 חזרה

מסכים וחלונות

לידיעה :

ü       סריקת הדף:  אנשים בדרך כלל סורקים דפים ולא באמת מתפנים לקרוא אותם (לפחות בשלב ראשון). דרך הסריקה מעניינת: המוח בוחן אם יש משהו שמעניין או מזכיר את מה שמחפשים או לחיץ. במידה ולא נמצא, לחיצה על כפתור ה "back" והתחלה מחדש.

חשבו כי המשתמשים יחפשו מילים וביטויים שמתאימים למשימה העומדת בפניהם ו/או מעניינים אותם.

ü       בחירת פעולה לביצוע: אנשים יטו לבחור, לאו דווקא את הבחירה המיטבית, אם כי את הבחירה הראשונה הסבירה.

ü       אנשים לא מפנים זמן לחשוב איך דברים עובדים. הם פשוט מנסים. למה?

כי לא מספיק חשוב להם להבין

כי אם מצאו משהו שעובד, ידבקו בו, גם אם בוא לא הדרך הנכונה להשגת המטרה (למשל- אנשים רבים מקישים כתובות URL שלמות ל GOOGLE באופן קבוע כי במוחם הוא מתערבב עם האינטרנט כולו).

ü       בגלל אופי האינטרנט, בניגוד למרחבים פיזיים, אנשים שנמצאים בדף מסוים באתר חסרים חוש כיוון; חסרים חוש גודל (לגבי האתר כולו); וחסרים חוש מיקום.

המלצות:

ü       תנו שם לכל דף. מקמו את השם במקום קבוע בראש הדף, באופן בולט. ודאו ששם הדף הוא אכן שם פעולת הבחירה שהובילה אליו.

ü       ודאו קיום סימון או breadcrumbs המלמדים/ מזכירים למשתמש היכן נמצא, ומסייעים גם הם בניווט. מקמו את ה breadcrumbs בראש הדף.

ü       תכנון היררכיית דף:

o        ככל שחשוב לכם יותר שהמשתמש יקרא את המידע, הוא אמור להיות גדול ובולט יותר.

o        קבצו יחד (קרבה ויזואלית) מידע שקשור באופן לוגי.

o        קננו (nesting) בתוך מסגרות ומסגרות משנה מידע שהינו חלק ממידע אחר.

o        חלקו את הדף לאזורים שההפרדה ביניהם ברורה באופן ויזואלי ולוגי. מסייע למשתמש להתמקד במה שחשוב לו.

ü       לחיצות: כל דבר שצריך להיות לחיץ, ודאו שברור לכל משתמש מן השורה שאכן הוא לחיץ ללא בדיקה בפועל. ודאו שכפתורים נראים ככפתורים וקישורים אכן נראים כקישורים.

ü       סימולים: השתמשו תמיד באותו סימול לכפתורים ופעולות. אל תגוונו.

ü       טאבים: שימושיים, ויזואליים וברורים. נותנים תחושת מרחב פיזי. בקיצור- מאד מומלצים.

ü       קונבנציות: היצמדו כמה שאפשר לקונבנציות מוכרות בעולם לגבי סימולים שונים. אל תנסו להיות מקוריים.

ü       רעש רקע: הימנעו מכל רקע שיוצר רעש ויזואלי.

חזרה

המלל

המלצות:

ü       מינימום. היפטרו מכל מילה שלא מוסיפה ערך. מקטין רעש; מדגיש את המלל שנשאר; ומאפשר למשתמש לראות יותר תוכן של הדף ללא גלילה.

רלוונטי בעיקר ל "happy talk" (הקדמות / ברוכים הבאים/..) ולהנחיות לביצוע (לא למאמרים).
אין צורך- ותרו או לפחות צמצמו.

ü       שמרו על עקביות מבחינת הניסוחים בהם אתם עושים שימוש.

ü    כפתורים / קישורים / הנחיות: בחרו מלל שמסביר את עצמו בפשטות, בכל מקום בו נדרשת החלטת משתמש. אל תנסו להיות שיווקיים או מתחכמים או בעלי שפה גבוהה!!

עדיפה כותרת של "חיפוש" מאשר "חיפוש מהיר". חיפוש רגיל מצפים שיהיה חיפוש מהיר.

ü       תמונות: הוסיפו מלל לכל תמונה. מסייע למשתמשים, ומסייע למנועי החיפוש.

 חזרה

דף הבית

המלצות:

ü       לוגו ומוטו (tagline):

o        חשוב שתהיה תזכורת של הלוגו בכל דפי האתר ולא רק בכניסה. מיקום עדיף- פינה ימנית עליונה (באנגלית- שמאלית עליונה).

o      לtagline טוב ערך שיווקי משמעותי. כדאי להשקיע בבחירתו. כדאי שיהיה ברור ומסביר (מידע); יכול להיות אישי ואפילו מתוחכם; כדאי שיציג בידול לבעלי האתר ותועלת למשתמשים; כדאי להשאיר לו מקום (מרחב פיזי) אך גם כאן- לא להגזים. אין להשתמש בחזון כ tagline; לא אפקטיבי.

o        ודאו תמיד כי יש אפשרות לחזור לדף הבית בקליק אחד.

ü       מרכז דף הבית:

o      דף הבית אמור לשקף לכל מי שמגיע, למה האתר משמש, מה ניתן לעשות בו, וכן למה כדאי להיות בו ולא באתרים אחרים.

o        מרכז דף הבית הינו אזור יקר ערך לכל בעלי העניין באתר, ולכן צריך לנהלו בחכמה.

o        מרכז דף הבית משותף לכל סוגי המשתמשים ולכן צריך לתכננו כך שכולם ימצאו אותו בעל ערך.

o        שימוש ב- pulldowns בדף הבית: היות והמרחב הפיזי בדף הבית מוגבל, יש נטייה לעשות בהם שימוש ב- pulldowns. יש לזכור שיש להם חסרונות שכן הם לא נצפים בסריקה ללא פעולה פרו-אקטיבית לפתיחתם; הם קשים לעריכה גרפית; והם לא כל כך נוחים לקריאה.

o        ודאו שאין מידע ישן, או מידע שנראה ישן.

o        היזהרו מעודף פרסום/ שיווק.

ü       חיפוש:

o        חלונית חיפוש: חסכו למשתמש צורך לבחור את סוג החיפוש. פשוט אפשרו להם לחפש, ודאגו אתם להציג מה שנכון.

o        תיחום חיפוש: עדיף שיהיה רק בדף תוצאות החיפוש, לאחר החיפוש הראשוני, ולא לפניו.

 

ü       ניווט:

o        חיפוש או ניווט: רוב האנשים יתחילו בניווט באתר לפני הפעלת חיפוש.

o        חשיבות הניווט גם לצורך הגעה, גם לצורך תחושת התמצאות וגם לצורך הבנת תמונת האתר ותכולתו.

o        רוב האנשים יתחילו לנווט באופן סדור דרך היררכיית התפריטים בדף הבית.

o        את סרגל הניווט נכון תכנן באשכולות: זיהוי דף הבית; אזורי תוכן; שירותים.

כל סרגל ניווט יכלול גם: אפשרות חזרה לדף הבית ואפשרות חיפוש.

o        השאירו את סרגל הניווט במקום קבוע ובנראות אחידה מכל דף (חריגות אפשריות יחידות: טפסים ודף הבית).

 חזרה

מאיפה מתחילים?
כמה טיפים סיכומיים שיכולים לשמש כנקודת התחלה לבדיקת אתר ושיפורו:

ü       חשבו מה הדברים העיקריים שאנשים מחפשים באתר וודאו שהם קלים ואינטואיטיביים להגעה.

חשבו על השאלות המרכזיות של המשתמשים- וענו עליהן.

ü       אל תסתירו מידע שהמשתמש ירצה לדעת (מחירים, זמני שירות, טלפונים עוד).

ü       חסכו למשתמש צעדים בכל מקום שאפשר.

ü       אפשרו הדפסה קלה וידידותית לכל תוכן הדף (גם אם חלקו מוסתר)

ü       אפשרו התאוששות קלה משגיאות בניווט/ פעולות

ü       כאשר אתם חושבים שאתם מטריחים את המשתמש יתר על המידה, ואין לכם ברירה אחרת (למשל- בקשת סיסמא נוספת לתת אזור תוכן)- התנצלו בפני המשתמש על הטרחה.

 

ותמיד ודאו שבכל דף ניתן לענות בקלות על השאלות להלן:

1.        מהו האתר?                     זיהוי אתר

2.        באיזה דף נמצאים?            שם דף

3.        מה הנושאים המרכזיים?      תפריט ניווט לאזורי תוכן

4.        מה האפשרויות לפעולה?     ניווט מקומי לדף / חלונית

5.        היכן אני ממוקם ביחס לאתר? סימון מקום / breadcrumbs

6.        איך ניתן לחפש?                חלונית חיפוש

 

וזכרו...יש הרבה עניין של טעם ויש מגוון משתמשים. אתם לא משתמש ייצוגי, לא ברמת הנראות (טעם) ולא ברמת הרגלי השימוש (פונקציונאליות). אל תתכננו אתרים על סמך עצמכם בלבד.

 חזרה

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135