ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון מאי 2010 - מהדורה מס' 128
גיליון מאי 2010 - מהדורה מס' 128
גיליון:

ROM יוצאת בסדרת מפגשים לניהול ידע מתקדם

 אפשר להירשם למפגש בודד או למקבץ (כקורס מתקדם). לפרטים והרשמה

ROM גם ב- Twitter

הנכם מוזמנים להתעדכן בפעילות שלנו ב-Twitter

חפשו אותנו: KMRom

 

IT Awards 2010

תחרות מצטייני המיחשוב, IT Awards, היא מיזם של קבוצת אנשים ומחשבים, שהחל לפני שמונה שנים. מטרת התחרות היא לעודד את המצוינות בתעשיית ה-IT, לאתר את המצטיינים בתעשייה ולהעניק להם אותות והוקרה על מקוריות, תרומה לחדשנות ועל הובלת תהליכים.

 

ההשתתפות בתחרות היא ללא תשלום והפקתה היא חלק מהתרומה של קבוצת אנשים ומחשבים לקהילת ה-ICT ולעידוד המנהיגות הטכנולוגית של מנהלי המיחשוב וצוותיהם.

 

לתשומת ליבכם, שמה של קטגוריית ניהול הידע שונתה ל: פורטלים, ניהול תוכן

בהצלחה לכל המשתתפים!

 

 

סקר ניהול הידע

חברת ROM מקיימת בימים אלה את סקר ניהול הידע השישי במספר.

מצ"ב בקובץ טופס הסקר, נשמח אם תמלאו ותשלחו אלינו ל: yamit@kmrom.com

תודה מראש,

נעדכן בהמשך על תוצאות הסקר

נכתב ע"י מוריה לוי

עולם ה- WEB2.0 נראה תמיד זוהר, תמיד מעורר קנאה אל מול עולם ניהול הידע הארגוני. אנו עומדים נפעמים אל מול השיתוף וכל פעם שואלים את עצמנו מחדש: איך אפשר להעתיק את ההצלחה, לשיפור ניהול הידע הפנים ארגוני?
בסקירה זו נציג את ה- WIKI ואת מאפייניו ונצביע על התנאים המקדימים למימוש פתרון שכזה, כמו גם על שימושים קונרטיים אפשריים.


הנטיה הראשונה של ארגונים רבים הנה לייצר WIKIPEDIA ארגונית, ובפרט מילון מונחים. לפני שנדון בפתרון זה או אחר, במסגרת יישום ה- WIKI בארגון, חשוב לחזור להגדרת ניהול הידע כדי לתת כלים לתכנון נכון של פתרונות אלו בארגון.
ניהול ידע עוסק בשימור, שיתוף, הנגשת ופיתוח ידע, באופן מתודולוגי מוכוון מטרה.
התנאי הראשון בכל פתרון WIKI המיושם בארגון הנו שהוא עונה על צורך ארגוני או עסקי.
רוצים להקים מילון מונחים ארגוני? השאלה המיידית הנה- "מה יצא מזה לארגון?" איך מילון ארגוני יגרום לאנשים למכור יותר, לפתח יותר, או לתת שירות טוב יותר ללקוחות?
יש כאן מלכובדת קטנה, שיש להיזהר שלא ליפול בה. מאד קל לבוא ולאמר שמילון מונחים יאפשר לאיש המכירות או נציג השירות לעשות שימוש נכון ומדויק במונחים הרצויים. אולם, לא ניתן להציג טענה שכזו, בלי לשאול את עצמנו שתי שאלות הנובעות מהטענה המוצגת:

א. האמנם יעשו במילון שימוש? האמנם, אותו עובד הנמצא בשיחה עם הלקוח, יכנס למילון המונחים בפועל, כדי לבדוק מה  המונח הראוי?

ב. ואם יעשו במילון שימוש, עד כמה הנ"ל אכן ישפר את איכות השירות? האם התועלת משמעותית, או יתכן והיא שולית ואנו משלים את עצמנו שאכן מילון המונחים כדאי?
אין כאן אמירה שמילון מונחים לעולם אינו פתרון טוב לניהול ידע. ישנם מקרים, שמילון מונחים כדאי עסקית ו/או ארגונית. אולם, אין זה ברור מאליו. מילון מונחים ככלי לעובדים חדשים אינו בדרך כלל הצדקה, אלא אם ישנה תחלופה גבוהה, סיכון גבוה מאי ידיעת המינוחים במדויק, וסיבות קונקרטיות אחרות.


תנאי שני הוא התאמה של סוג הפתרון, ה- WIKI, על מאפיינייו, לאופי הצורך הארגוני.
WIKI הנו כלי לניהול תוכן מובנה או מובנה למחצה. מאפייניו העיקריים:
א. פשוט- אנשים מכירים את מבנהו, התרגלו אליו ואוהבים לעבוד איתו.
ב. חזק בקישורים- ומאפשר מעברים בין פריטי המידע השונים. הנ"ל מאפשר לעשות בו שימוש למטרות המצריכות מבנה רשתי עם קשרים בין הצמתים השונים.
ג. נוח לעדכון באופן דמוקרטי ע"י המשתמשים עצמם.


להלן מספר שימושים אפשריים ל WIKI כפתרון ניהול ידע, בתנאי כמובן, שהנ"ל עונה על צורך ארגוני/עסקי ייעודי:

WIKI כאנציקלופדיה
מתאים במקומות בהם יש Knowledgebases קטנים אך קריטיים אלו לא נוהלו בכלל או נוהלו כמסמכים. דוגמאות: מאגר יכולות טכנולוגיות (לשימושים מגוונים החל משימושים מודיעיניים ועד שימושים בהנדסה ובשירות); מאגר תרופות; מאגר בדיקות רפואיות; ועוד.

 

WIKI כמילון מונחים
מתאים במקומות בהם ישנה חשיבות גבוהה שהעובד ידע מהו המינוח הנכון, ויעשה צעדים לעשות שימוש במילון. דוגמא שימושית הנה מילון מונחים במנהלת של מוקד שירות. מחד, בפריטי המידע של המנהלת עצמה, המידע הנו תמציתי כדי להקל על נציג השירות; מאידך, במידה והנציג לא מכיר עד תום את המונח והלקוח שואל משהו המחייב הבנה, יוכל הנציג בקלות להגיע מפריט המידע למונח.
דוגמא נוספת קשורה לעולם הבינה העסקית. כורות הדו"חות תמיד אמורות להיות ברורות, אך לא תמיד הן אכן כאלו. מהו רווח? אם שני דו"חות שונםי יציגו טור של רווחים ובכל אחד התחשיב של המידע שנלקח ולא נלקח בחשבון שונים זה מזה, הרי שלכאורה הדו"חות נראים סותרים. גם אם אין סתירה, פעמים רבות קורא הדו"ח לא מבין כיצד חושב הנתון, ויכול להניח הנחות שגויות שתבאנה אותו לתהות על מהות הדו"ח ואמינותו.

 

WIKI ככלי לניהול תקלות
מתאים מאד למקומות בהם טכנאים או אנשי תוכנה מנהלים את התקלות בעצמם. מאד נוח לעדכון, מאד נוח לשיתוף, מאד פשוט להקמה.

 

WIKI ככלי מנהלת מידע
מתאים בארגונים בהם המנהלת ראשונית ואינה גדולה. היכולת להבנות את המידע מסייעת להצגתו באופן נוח להבנה ע"י נציג השירות, ומאפשרת הקמת מנהלת מהירה ללא השקעת בתוכנה ייעודית. יש להבין שמדובר בפתרון תחום בזמן או היקף וכאשר רמת מורכבות המידע גבוהה, כמות הפריטים מרובים או נדרשים רכיבים נוספים דוגמת מחשבונים, יש לעבור ולעשות שימוש בכלי שנועד לכך.

 

ישנם שימושים נוספים המתאימים לשימוש ב WIKI. כאן הובאו מספר אבי טיפוס. לפני כל הקמת פתקון שכזה, יש לזכור גם את חסרונותיו של ה- WIKI  ולבחון שאכן הרכיבים שבחסר אינם אלו החשובים:
WIKI מכיל מידע מובנה וחצי מובנה ואינו כולל מסמכים. ניתן לקשר מסמכים, אולם אילו אינם מאונדקסים ולכן אינם ברי חיפוש.
WIKI הנו שטוח ומכיל את כל המידע באופן רציף עם אפשרות הפרדה של ראשי פרקים בלבד. מידע מורכב יותר, מתאים פחות לכלי זה שהנו בסיסי.
ארגון התכנים ב- WIKI מוגבל. ניתן לקשר כל פריט מידע לקטגוריה. כדי להגיע לעץ תוכן בעל מספר רמות נדרש לרכוש כלים משלימים.

 

סיכום:
הצגנו בסקירה זו את ה- WIKI על חוזקותיו וחולשותיו והבאנו מספר דוגמאות לשימושים טיפוסיים. ולוואי, ואכן נצליח בעזרת כלי זה להדביק, ולו במעט, את אנשי הארגון בחדוות ה- WEB2.0 תוך מתן ערך עסקי או ארגוני מהותיים לאלו העושים בו שימוש.

 


 

נכתב ע"י ענת קצנלבוגן

מנהלת הידע הינה כלי חשוב למתן מענה איכותי, מקצועי, אמין ומהיר ללקוח . כלי זה נמצא בשימוש הנציגים העומדים ב"קו הראשון" מול הלקוחות. ארגונים נותני שירות שמים כיעד אסטרטגי חשוב את נושא מתן שירות איכותי ללקוחות, ולכן לכלי מנהלת הידע יש תרומה רבה בהשגת יעד אסטרטגי זה.  
על מנת לוודא כי נעשה שימוש מיטבי בכלי מנהלת הידע  וכי הוא עונה על הצרכים והיעדים של הארגון, יש צורך בביצוע מדידות שונות להערכת השימוש בכלי ותרומתו.

למה למדוד ולהעריך?
1. לוודא כי אנו עומדים ביעדים שהצבנו לעצמנו – לדוגמא, על מנת לוודא שיש שימוש שוטף בכלי יש להגיע ל -X כניסות של  משתמשים בכלי בחודש.
2. לזיהוי מגמות-  לדוגמא, אם נראה שיש שימוש נרחב במידע על מבצעים בתחום מסוים הדבר יכול להצביע על כך שישנן הרבה פניות של לקוחות בתחום זה או שהנציגים לא מרגישים ביטחון בידע שברשותם בתחום.
3. לצרכי משוב -  באמצעות כלי המדידה השונים ניתן לעלות על חוסרים או קשיים שיש בשימוש בכלי המנהלת ולטפל בהם.
4. לתכנון המשך הפעילות - באמצעות ניתוח המדידה ניתן להגיע להחלטות הן על המשך הפיתוחים הנדרשים לכלי  והן לתכנון המשך פעילות הטמעת הכלי בקרב המשתמשים.  כך למשל , אם נראה במדידות שיש צורך  דחוף מהשטח בפיתוח רכיב מסוים למנהלת, נוכל לתעדף אותו ראשון בהמשך הפיתוחים של הכלי.
השימוש בכלי המדידה והערכה יאפשרו לנו למעשה לשפר את הכלי בהתאם לצרכי השטח ולשפר את תהליכי ההטמעה של הכלי בקרב המשתמשים.
* להרחבה על  שלבי המדידה והערכה ניתן לקרוא במאמר "הערכה ומדידה של פתרונות ניהול ידע: תיאוריה וישום בשטח" מ מגזין 2Know-KM נובמבר 2008

 

כיצד ניתן לבצע מדידות והערכות של השימוש בכלי המנהלת?
הכלים העומדים לרשותנו הינם:
1. כלי מדידה כמותית -  על מנת לבצע את המדידה הכמותית עלינו להשתמש בנתונים סטטיסטיים על השימוש בכלי (לרוב , על מנת לקבל את הנתונים הסטטיסטיים יש צורך בשימוש בתוכנות ייעודיות  המספקות נתונים מספריים על פעילויות המשתמשים בכלי). באמצעות נתונים אלו , ניתן לקבל  תמונה חלקית על פעילות המשתמשים  בכלי –  ניתן באמצעותם לדעת מהי כמות המשתמשים, לזהות מגמות שימוש (לדוגמא, באילו זמנים יש פעילות רבה/ נמוכה יותר)  ואת ההתנהגות הגלויה של המשתמשים במערכת (לדוגמא, לאילו אזורי תוכן מרבים המשתמשים להיכנס ולאילו לא).
בניתוח הנתונים הסטטיסטיים חשוב לזכור את השפעת המשתנים המתערבים על הנתונים המתקבלים. לדוגמא , ככל שהנציג ותיק / מרגיש מקצועי יותר, הוא עשוי להרגיש ביטחון במידע הקיים בראשו ולהשתמש פחות במידע שנמצא במנהלת. דוגמא נוספת היא השפעת סוגי הפניות של הלקוחות, אשר מצריכים לעיתים שימוש נרחב במערכות תפעוליות ושימוש מועט יותר במידע במנהלת, דבר העשוי יכול לגרום להטיה בנתונים.

על מנת להתגבר על חלק מהמשתנים המתערבים ניתן להשתמש בכלים האיכותניים.

2. כלי  הערכה איכותניים-  שימוש בכלים האיכותניים כדוגמת: שאלונים, תצפיות על המשתמשים בזמן מענה לפניות, ראיונות, ניתוחי תוכן וקבוצות מיקוד של המשתמשים,  מאפשר לנו למעשה "להשמיע את קולם" של המשתמשים ולהבין את אופן התנהגותם. בנוסף, נוכל לדעת מהם החוסרים שיש עדיין בכלי,  האם המשתמשים שבעי רצון מהכלי ועוד. כך בעצם , אנו משלימים נדבך נוסף לתמונה של  פעילות  המשתמשים בכלי . באמצעות כלי הערכה האיכותנית נוכל למשל לדעת, למה המשתמשים מעדיפים להיכנס לאזורי תוכן מסוימים ולא לאזורים אחרים. או למשל ,למה הם מעדיפים  להשתמש במקורות אחרים לקבלת מידע מסוים  מאשר שימוש במידע הקיים במנהלת).

חשוב לבצע  שילוב בשימוש בכלי מדידה כמותיים ואיכותניים  וזאת על מנת לקבל תמונה מלאה יותר על השימוש במנהלת. כמו כן, חשוב לבצע את המדידות באופן סדיר ואחת לתקופה  (לדוגמא, אחת לרבעון/ חצי שנה) לבצע ניתוח מעמיק של הנתונים וזאת לצורך שיפור הכלי והמשך הטמעת השימוש בו.

 

מדידת השפעת מנהלת הידע על היעדים האסטרטגיים של הארגון
כאמור, מנהלת הידע הינה כלי תומך להשגת היעדים האסטרטגיים של הארגון. בארגונים נתוני שירות  מנהלת הידע לרוב באה לסייע בהשגת היעדים האסטרטגיים הבאים:
1. שיפור איכות המענה ואמינות המידע הניתן על ידי נציגי השירות-   בהקשר זה, ניתן למשל לבדוק האם מאז הטמעת כלי המנהלת:
• ישנה ירידה בכמות הפניות החוזרות של הלקוחות באותו נושא (האם הנציג נתן ללקוח את כל המידע שהלקוח צריך בשיחה הראשונה)
• ישנה ירידה בכמות התלונות של הלקוחות על איכות השירות בפניות הציבור וב"שיחות מנהל אחראי"
• ישנה עלייה במכתבי התודה על השירות המתקבלים מהלקוחות
• בסקרי שביעות רצון של הלקוחות ישנה עלייה בשביעות הרצון מאיכות המענה
• ישנה ירידה בכמות ביטולי מכירות אשר נעשו בעקבות מכירה לא איכותית

2. קיצור משך ההמתנה לקבלת שירות ומתן השירות – בהקשר זה, ניתן לבדוק האם מאז הטמעת הכלי:
• ישנה ירידה במשך זמן הטיפול בלקוחות
• ישנה עלייה בכמות הלקוחות שכל נציג מטפל
• ישנן פחות תלונות על משך זמן המתנה ארוך

 

המסקנות המתקבלות מניתוח נתונים אלה עשויות להצביע על ההשפעה שיש לכלי המנהלת על השגת היעדים האסטרטגיים. עם זאת, חשוב גם במקרה זה לזכור את השפעת המשתנים המתערבים על הנתונים המתקבלים. לדוגמא,  אם ישנן מספר רב של  פניות  "מורכבות"  ביום, הדבר עלול להשפיע על כמות הלקוחות בהם הנציג יטפל  ועל משך זמני השיחה. דוגמא נוספת, היא מספר השיחות הנכנסות ביום שעלולות להיות מושפעות מגורמים חיצוניים כגון: חגים, תקופות מבצעים וכו'.

 

לסיכום, חשוב לבצע  מדידות והערכות הן כדי לוודא כי הכלי מוטמע בהצלחה  ועונה לצרכי השטח. וחשוב אף יותר , על מנת לוודא כי הכלי עומד ביעדים האסטרטגיים של הארגון. המדידה אינה  פשוטה היות וקשה לכמת במונחים של ROI את יתרונותיו האמיתיים של הכלי.  עם זאת, במקרה של מנהלות ידע ניתן לבדוק פרמטרים שונים אשר עשויים להצביע על השפעות הכלי על השגת היעדים הארגוניים ובכך להציג את תרומת הכלי לארגון.

נכתב ע"י צביקה עמית

באופן טבעי ידע רב מסתובב בתוך הארגון: בראשם של האנשים, בחומרי העזר הפרטיים, בקבצים ובמערכות השונות. שמירה על משאבי הארגון מחייבת תיעוד של ידע משמעותי כדי שלא יאבד, לכן ארגונים מעודדים את העובדים לתעד ולכתוב במערכת הידע הארגונית.

משאבים ומאמצים רבים מושקעים מצד הארגון לתהליך לכידת הידע. אכן הידע הנצבר בתוך המערכת גדל וגדל, אך הופך את המערכת לעמוסה ומסורבלת, ולא פעם עובדים נתקלים בקושי למצוא את הידע המבוקש.
אם קודם לכן, העובד חיפש פתרון לבעיה בה הוא נתקל, הרי שכעת נוצרה בעיה חדשה של התמצאות בתוך "ים הידע" הזה, בעיקר אם אינו חזק במתודולוגית החיפוש, והוא מרגיש שהוא מחפש מחט בערמה של שחת.

 

מה הפתרון?
ארגוניים המעוניינים לשפר את אוריינות החיפוש של עובדיהם, יכולים להציע אמצעי עזר אקטיביים ותומכי חיפוש שיתמכו בארגון התכנים במערכת המידע.
ניתן להוסיף למנוע החיפוש הכוונה המכילה טיפים ושיטות יעילות למציאת המבוקש. נוכל להציג למשתמש מידע לגבי צירופי מילים להשגת תוצאות חיפוש טובות, נציג את המתודולוגיה של ניהול הידע בארגון, נפרוס למשתמש את עולמות התוכן במערכת וכו'.

בניגוד להלך הרוחות הרווח בימינו, של שימוש בלעדי במנוע החיפוש, הדרך הישנה והטובה של ניווט דרך עץ תכנים הבנוי היטב, היא אלטרנטיבה שיש לשקול להציע למשתמש. לבסוף, במידה ומחליט הארגון על השקעת משאבים מתאימה, ניתן להוסיף למשתמשים את האופציה להיעזר במידען מומחה, כאשר מועלת שאלה למערכת, המומחה יספק לעובד הכוונה לגבי האופן בו יוכל לסרוק את מערכת הידע במקצועיות ולמצוא את פריט הידע המבוקש.
לסיכום אגיד כי במקום להשקיע את כל המשאבים במערכת המידע, תקצוב משאבים בסיסיים להגברת אוריינות החיפוש של העובדים, יכולה להשיג תוצאות חיוביות רבות לארגון. 

בעולם של ימינו מתרחשים שינויים מדי יום, ובארגונים קיים צורך ברכישת ידע חדש- ומהר. גם ניהול הידע בארגון צריך להתאים עצמו למצבים המשתנים. המאמר מזכיר לנו את הצורך ביצירת ידע חדש באמצעות כלים המוכרים לנו, ונותן מבט אחר על ניהול הידע בארגון: לא עוד "מרדף אחר לכידת הידע הקיים", אלא יצירת ידע חדש.

אתר ניהול ידע הכולל מושגים ועקרונות בסיסיים, מאמרים, בלוג ועדכונים בתחום.

ידע צריך לשתף!

לכן, חברת ROM Knowledgeware מעדכנת אתכם באירועי ניהול ידע המתקיימים בארץ ובעולם.
המידע מתעדכן אחת לחודש.
הערה: פרסום כנס/קורס באתר אינו מהווה המלצה וחברת ROM אינה אחראית לתכנים וארגון הכנסים

 

 

שם האירוע: 5th Knowledge Management International Conference

מקום האירוע:  Terengganu, Malaysia

תאריכים: 25-27/5/2010

פרטים נוספים :5th Knowledge Management International Conference

 

 

שם האירוע:
Global MAKE Conference 2010 Brasil (GMC 2010)

מקום האירוע: Brasil

תאריכים:25-27/5/2010 

פרטים נוספים:Global MAKE Conference 2010 Brasil (GMC 2010)

 

 

נכתב ע"י מוריה לוי

ספר זה, "לא רציונלי ולא במקרה", נכתב על ידי ישראלי בשם פרופסור דן אריאלי, שנולד בנו יורק, גדל בישראל וחזר לארה"ב. הספר תורגם לעברית ע"י גילי בר-הלל סומו בהוצאת מטר. איני יודעת אם מדובר בתרגום לבדו, או גם במקור, אך הספר בהחלט כולל גם צדדים ישראליים.
הספר בבסיסו הנו המשך לתורתם של טברסקי וכהנמן המדברים על כך שההחלטות שלנו מוטות בתנאי אי ודאות, ולאו דווקא תמיד רציונליות. אריאלי הולך עוד צעד קדימה. ההחלטות שלנו, לא רק שאינן רציונליות- הן אינן אקראיות; ההטיות ניתנות לחיזוי! בסדרה של ניסויים, שביצע אריאלי עם עמיתיו בארה"ב, הוא מלמד אותנו פרק מעניין בהתנהגות האנושית.
בפרקים השונים של הספר מתאר אריאלי את ההטיות השונות, מספר על הניסויים שהוכיחו את אמיתות ההטיות הללו, ומדבר על ההשלכות האפשריות. אגב, בחלק מהמקרים מדובר בדברים שבדיעבד אנו מודעים להם או מכירים אותם. החידוש הוא, מעבר להוכחה המדעית של קיומם: א) בעקביות שבה הם מתרחשים. ב) בייחוסנו אותם כהטיות בתחום קבלת ההחלטות.
מתוך כלל הספר, בחרתי פה להתייחס לממד הארגוני; אילו הטיות חשוב לנו להבין כמנהלים בארגונים וכאנשים העוסקים בניהול ידע. הסיכום מתאר רק את תמצית המסקנות בתחומים אלו.
ללימוד הדוגמאות, העמקת ההבנה, ובכלל, הבנת ההטיות האנושיות מעבר למסגרת הארגונית, כדי לקרוא את הספר. הספר זורם וקל לקריאה ולהבנה.
קריאה מהנה!

 

ההטיות ומשמעותן:
1. יחסיות: אנו מעדיפים בחירה בין ברירות שקל לנו להשוות. לכן, אם מוצעות לנו שלוש ברירות, שתיים מהן קרובות והשלישית לא, נעדיף לבחור בין השתיים שקל לנו להשוות ביניהן ולהתעלם מהחלופה השלישית, גם אם היא טובה יותר עבורנו. דוגמא: אריאלי מביא דוגמא של 3 חלופות למנוי עיתון: מנוי מקוון בעלות מסוימת, מנוי מודפס בעלות גבוהה יותר, ומנוי משולב(מודפס ומקוון), בעלות של המנוי  המקוון. רוב האנשים יתקשו להשוות ולהחליט בין המנוי המקוון למודפס, ולכן ישוו בין המשולב והמודפס ויבחרו במשולב היות ונותן יותר אך באותו מחיר. אגב, בניסוי בו לא היתה האפשרות המשולבת, הרבה פחות אנשים לקחו את המנוי המקוון.
חשוב להבין את ההטיה כמציע שירותים, חשוב לא פחות להבין זאת כמקבל שירותים, כדי לשפר את ההחלטה הרציונלית למרות הפיתיונות שלעיתים מציבים בפנינו.


2. עוגנים: כפי שלמדנו בכלכלה ובחיים מחיר הוא עניין של היצע וביקוש. אריאלי מציע עקרון של עקביות שרירותית. ברגע שייקבע מחיר ראשוני  בעוגן במוחנו, הוא יהיה נקודת ההשוואה הן למחירים בהווה והן למחירים עתידיים. יתר על כן, אריאלי טוען שלעיתים מספרים זרים שאינם קשורים, אם הוטבעו בנו סמוך לחשיבה, ישמשו כעוגן.
העוגנים נכונים גם לגבי מתודולוגיות ורעיונות אחרים. המשמעות בארגונים ובעסקים- הקדימו להציע את הרעיונות שלכם שיתקבעו כעוגנים; הקדימו להציע הערכת עלויות והצעות מחיר שיתקבעו כנקודת השוואה, לפני שהצד השני ינסה לבצע את ההערכה בעצמו.


3. תופעת העדר: אנחנו כולנו מודעים להשפעת הקבוצה על הפרט. אריאלי בניסויו מוכיח שעדריות זו הנה בכמה רמות משמעותית יותר משחשבנו. לדוגמא אם במסעדה קבוצת אנשים תתבקש להכריז מה היא מבקשת לאכול, הסיכוי לאחידות בבקשה תהיה גבוהה יותר משמעותית לו כל אחד כתב את בקשתו על פתק והעבירו למלצר. אריאלי מדבר גם על עדריות עצמית: אנשים מאמינים שהתנהגות הנה טובה/רעה, על בסיס קיום אותה התנהגות שלהם בעבר. אריאלי מציע, על כן, להקדיש יותר תשומת לב לבחירה הראשונה שלנו בכל נושא, מתוך מודעות לכך שכפי הנראה נטה אליה שוב.
כמנהלים, ןכמנהלי ידע, חשוב להבין את תופעת העדר בכללותה. חשוב בעת סיעור מוחות לבקש מאנשים שיעלו רעיונות על דף שלפניהם ורק לאחר מכן לשתף את הרעיונות בין חברי הקבוצה. חשוב למנף התנהגות טובה של סוכני שינוי, ולאו דווקא לבצע הטמעה אחידה בקרב העובדים כולם (ראו גם ספרו של אלברט-לסלו ברבאשי- Linked). כמנהלים חשוב להבין את השפעתו החזקה של המותג עלינו, ואיך נעדיף לרכוש שירותים של חברה שהנה מותג בתחומה; כספקים, כדאי כמובן לפתח מיתוג זה.

 
4. פיתיון ה"חינם": כולנו אוהבים מתנות. מתנות חינם גורמות לנו להטיה, כי האפס, כך מסתבר, איננו מחיר כי אם נקודת תורפה. נעדיף פעמים רבות לקבל חלופה מסוימת, אם מצורפת לה מתנת חינם, גם אם איננה החלופה המועדפת מלכתחילה. ה"חינם" מעניק סיפוק רגשי גבוה מאד.
מוכרי שירותים יכולים למנף זאת ברמה עסקית; מקבלי שירותים צריכים להיזהר, וכפי שנכתב כבר קודם, מודעות יכולה במשהו לעזור, ואולי להקטין במעט את רמת ההטיה.


5. נורמות חברתיות: הטיה זו הקשורה בנורמות חברתיות, דווקא עושה עמנו חסד. בשם נורמות חברתיות אנו מוכנים פעמים רבות להציע שירות חינם לשכן, לחלש, או אפילו למקום העבודה. אגב, אם יציעו לנו תשלום חלקי עבור אותו שירות לא נסכים או ניעלב, אך בהקשר של נורמות חברתיות רובנו מוכנים לסייע ללא תמורה כספית. נקודה מעניינת נוספת בהקשר זה, קשורה במעבר בין מערכתו היחסים. מאד קל להעביר יחסים מנורמה חברתית לקשרי סחר עסקיים, אולם פעם עשינו זאת, מאד יקשה עלינו להחזיר את הגלגל לאחור, ולעשות את המעבר הנגדי.
כארגונים יש להיזהר בהקשר להטיה זו. קל לארגונים לנצל תכונה זו אל מול עובדיהם או לקוחותיהם וליהנות, פעמים רבות, מכך שהיחסים אינם עסקיים בלבד, אם כי גם של אנשים מול אנשים. הזהירות נובעת מכך, שעל הארגונים להבין שיחס זה הנו הדדי, והלקוחות, כמו גם העובדים, יכולים לפנות לארגון בבקשת טובות והקלות, בשם החברות והנורמות החברתיות המלוות אותם, בה במידה. על כל ארגון להחליט אם הוא עסקי בלבד, או אם עסקי עם פן "חברתי", ובמידה וכן, לקבל זאת על כל המשמעויות.
נקודה נוספת שניתן ללמוד לדברי אריאלי, הנה שתגמול דרך מתנות מסייע בחיזוק הקשר החברתי, ואם כבר אנו מתחזקים גם קשר כזה, עדיף להשקיע בו מאשר בכסף ישיר, שכן הוא יוצר יותר נאמנות לטווח הרחוק.


6. אפקט ה"מחר": מאד קשה לנו כאנשים להטיל על עצמנו משמעת לגבי דברים שעיקר יתרונם לטווח הרחוק. המושג של "דיאטה מחר" הנו מושג מקובל, ופעמים רבות מעדיפים את הפיתוי המיידי על פני החלופה הנכונה ששכרה לטווח הרחוק.
בהקשר של ניהול בכלל, וניהול ידע בפרט (מ.ל.), מדובר בפרדוקס ידוע. מחד, כל ארגון מבין עד כמה כדאי להשקיע בהיבטי הטווח הרחוק (וניהול ידע כמעט תמיד אינו לטווח המיידי, אלא לבינוני רחוק), אך מתקשים לעמוד בכך. המשמעות: לעיתים דוחים, לעיתים מתחילים אך לא משקיעים מספיק מחויבות כדי להבטיח התקדמות, ולעיתים פשוט מפסיקים לאחר שהתחלנו. הפתרון שהציע אריאלי, לאחר שבחן את ישימותו על כמה קבוצות ניסוי- הנו התחייבות מראש. מנהל שמודע לקשיי המשמעת ליום עתיד, יתחייב מראש על משאבים ופעולות כבר בהווה. עצם ההתחייבות מצליחה להעלות את סיכויי המימוש.


7. אי-סימטריה בהערכה: אנחנו רגילים לשוק של ביקוש והיצע בו ערך של פריט אמור להיראות דומה או אפילו זהה בעיני כולם. אולם, אריאלי מגלה לנו כי יש הטיה היוצרת אי-סימטריה בה כמעט תמיד בעל השירות/חפץ הנמכר יחשוב שערכו גבוה יותר מזה שחושב הקונה. אין הכוונה כאן להעלאת מחיר לשם מו"מ. מדובר בהערכה פנימית ואוטנטית. אנשים נוהגם לראות בכל רגע נתון את מצבם כנתון, ובהסתכלות על שינוי הם בעיקר שוקלים את שיפסידו ופחות את שירוויחו. לכן בעל השירות / עובד / חפץ יעריך במחיר גבוה את שבידו, ואילו הקונה הפוטנציאלי, החושב על הפסד שלו (מה עוד יכול לעשות בכסף) יהיה בעל נקודת מבט שונה לחלוטין. פער זה, יוצר אי-סימטריה ועלול לגרור חיכוכים לא מעטים. אגב, אנשים יטו לחשוב שהצד השני בהחלט רואה את נקודת מבטם הם, למרות שלרוב הדברים אינם כאלו.
אדם סמית כבר כתב, שאין תרופה לבעיית ה"בעלות". אריאלי מציע למוכר בכל עסקה לנסות לדמיין שהוא אינו הבעלים וכך להגיע להסכמה טובה יותר עם הרוכש. אפשרי? לא ברור.


8. דלתות פתוחות: כאנשים, עובדים ומנהלים, אנו מעדיפים שתמיד תהיה לנו חלופות נוספות מעבר לדרך הפעולה בה אנו נוקטים כרגע. במילים אחרות, קשה לנו כאנשים להתחייב לפתרון אחד ואין בלתו. הצורך הנו חשוב עד כדי כך, שבדרך כלל מוכנים ל"שלם" עבור השארת דלתות פתוחות, למרות שהנ"ל פעמים רבות אינו משתלם כלכלית כלל.  כיום עם ההיצף באמצעים, ישנו גם היצף של חלופות, כך שמצבנו, כפי הנראה, רק הולך ומחריף.
מה לעשות ברמה העסקית / ארגונית? לאמוד כל הזמן את מחיר ההתלבטות ואת מחיר ה"דלתות הפתוחות". לא יפתור את הבעיה בכל מקרה, אך יש סיכוי שיקטין את היקפה.


9. אינטרפטציות: כאשר שני אנשים מנתחים מאורע, לעיתים נדירות בלבד יתנו לו פירוש אחיד. בדרך כלל, אנו נוטים לפרש את מה שראינו לפי האמונות הקודמות שלנו, ו/או לפי מה שציפינו שיקרה. יתר על כן, כשאנחנו מאמינים שמשהו יהיה טוב- כך אכן הוא מפורש על ידינו; ולהיפך. אריאלי, בניסויו הוכיח שגם מידע מקדים משפיע, הן על מה שנעדיף, והן על חוויית ההתנסות. דוגמא: נהנה יותר ממשהו אם נדע שמדובר במותג מוצלח.
המשמעות העסקית / ארגונית / ניהולית: אריאלי מדבר על השקעה במותג. אם אתרגם זאת לעולם הפנים ארגוני- יש להשקיע הרבה בשיח ובתקשור, לפני ותוך כדי שינויים ועם פרסום החלטות. יגרום לאנשים לא רק להסכים לנעשה ולממשו, אלא להיות מזוהים יותר, מתוכם פנימה, עם שהוחלט על ידינו.


10. יושר: כאנשים ועובדים רובנו המכריע אינו גונב כסף. ניסויו של אריאלי, הוכיחו לעומת זאת, שכאשר הכסף מומר שווה כסף, קל מאד לאנשים להתפתות ולרמות. הדבר נכון בציוד משרדי שמלקח על ידי אנשים מהמשרד, ברמאויות במבחנים , בהעלמות מס ועוד. היושר שלנו כבני אנוש הנו בערבון מוגבל, והממד המשנה אינו רק גובה הסכום, כמו גם תחושת המזומן הניצבת לנגד עינינו.
בעיה זו עסקית וארגונית כמו גם אישית. הפתרון שקל להציע הנו העברת הסוגיה לשדה הרציונלי, אך ברור שיש כאן יותר משאלת לב מפתרון, שכן זו מהות ההטיה- ההתנהגות הלא רציונלית שלנו כאנשים. אריאלי בחן וגילה, שכאשר מדברים עם אנשים על יושר, וערכים אחרים, הם כמעט ולא גונבים בסמוך לכך, וגם לא את שווה הכסף, שבניסויי הבקרה כל כך להתפתות ולגנוב. הפתרון, אם כי חלקי, הנו להרבות בשיח על ערכים בכל הזדמנות רלוונטית. לא ברור עד כמה ישים, אך בכל מקרה עדיף מההטיה של הגניבה / רמאות, בעוד אנו מרמים את עצמנו שאנו ישרים לחלוטין.

 

מה למדנו? הטיות ההופכות את התנהגותנו מרציונאלית לאמוציונלית, ישנן רבות. מה שמפתיע הוא שרובנו ינהגו באותה דרך לא רציונאלית. הטיפ הטוב ביותר, החוזר לאורכו של הספר כולו, עוסק במודעות. ככל שנהיה מודעים יותר להטיות, כך יקל לנו לשלוט בהן במקום שהן תשלוטנה בנו. משימה לא קלה, אך יתכן ואפשרית.
ממליצה שוב לקרוא את הספר ולהבין את ההטיות לעומקן, ואולי אז תגבר המודעות.
לא קל ליישום- אך כדאי.

 

 


 

ירחון 2Know-BI
על פי סקר שנערך לאחרונה ע"י גרטנר רובו המכריע של הארגונים המיישמים בינה עסקית (92%) מרוצים מהתוכנות אותם רכשו לנושא. לפרטים נוספים על הסקר:
נכתב ע"י מוריה לוי

ספר זה, "לא רציונלי ולא במקרה", נכתב על ידי ישראלי בשם פרופסור דן אריאלי, שנולד בנו יורק, גדל בישראל וחזר לארה"ב. הספר תורגם לעברית ע"י גילי בר-הלל סומו בהוצאת מטר. איני יודעת אם מדובר בתרגום לבדו, או גם במקור, אך הספר בהחלט כולל גם צדדים ישראליים.
הספר בבסיסו הנו המשך לתורתם של טברסקי וכהנמן המדברים על כך שההחלטות שלנו מוטות בתנאי אי ודאות, ולאו דווקא תמיד רציונליות. אריאלי הולך עוד צעד קדימה. ההחלטות שלנו, לא רק שאינן רציונליות- הן אינן אקראיות; ההטיות ניתנות לחיזוי! בסדרה של ניסויים, שביצע אריאלי עם עמיתיו בארה"ב, הוא מלמד אותנו פרק מעניין בהתנהגות האנושית.
בפרקים השונים של הספר מתאר אריאלי את ההטיות השונות, מספר על הניסויים שהוכיחו את אמיתות ההטיות הללו, ומדבר על ההשלכות האפשריות. אגב, בחלק מהמקרים מדובר בדברים שבדיעבד אנו מודעים להם או מכירים אותם. החידוש הוא, מעבר להוכחה המדעית של קיומם: א) בעקביות שבה הם מתרחשים. ב) בייחוסנו אותם כהטיות בתחום קבלת ההחלטות.
מתוך כלל הספר, בחרתי פה להתייחס לממד הארגוני; אילו הטיות חשוב לנו להבין כמנהלים בארגונים וכאנשים העוסקים בניהול ידע. הסיכום מתאר רק את תמצית המסקנות בתחומים אלו.
ללימוד הדוגמאות, העמקת ההבנה, ובכלל, הבנת ההטיות האנושיות מעבר למסגרת הארגונית, כדי לקרוא את הספר. הספר זורם וקל לקריאה ולהבנה.
קריאה מהנה!

 

ההטיות ומשמעותן:
1. יחסיות: אנו מעדיפים בחירה בין ברירות שקל לנו להשוות. לכן, אם מוצעות לנו שלוש ברירות, שתיים מהן קרובות והשלישית לא, נעדיף לבחור בין השתיים שקל לנו להשוות ביניהן ולהתעלם מהחלופה השלישית, גם אם היא טובה יותר עבורנו. דוגמא: אריאלי מביא דוגמא של 3 חלופות למנוי עיתון: מנוי מקוון בעלות מסוימת, מנוי מודפס בעלות גבוהה יותר, ומנוי משולב(מודפס ומקוון), בעלות של המנוי  המקוון. רוב האנשים יתקשו להשוות ולהחליט בין המנוי המקוון למודפס, ולכן ישוו בין המשולב והמודפס ויבחרו במשולב היות ונותן יותר אך באותו מחיר. אגב, בניסוי בו לא היתה האפשרות המשולבת, הרבה פחות אנשים לקחו את המנוי המקוון.
חשוב להבין את ההטיה כמציע שירותים, חשוב לא פחות להבין זאת כמקבל שירותים, כדי לשפר את ההחלטה הרציונלית למרות הפיתיונות שלעיתים מציבים בפנינו.


2. עוגנים: כפי שלמדנו בכלכלה ובחיים מחיר הוא עניין של היצע וביקוש. אריאלי מציע עקרון של עקביות שרירותית. ברגע שייקבע מחיר ראשוני  בעוגן במוחנו, הוא יהיה נקודת ההשוואה הן למחירים בהווה והן למחירים עתידיים. יתר על כן, אריאלי טוען שלעיתים מספרים זרים שאינם קשורים, אם הוטבעו בנו סמוך לחשיבה, ישמשו כעוגן.
העוגנים נכונים גם לגבי מתודולוגיות ורעיונות אחרים. המשמעות בארגונים ובעסקים- הקדימו להציע את הרעיונות שלכם שיתקבעו כעוגנים; הקדימו להציע הערכת עלויות והצעות מחיר שיתקבעו כנקודת השוואה, לפני שהצד השני ינסה לבצע את ההערכה בעצמו.


3. תופעת העדר: אנחנו כולנו מודעים להשפעת הקבוצה על הפרט. אריאלי בניסויו מוכיח שעדריות זו הנה בכמה רמות משמעותית יותר משחשבנו. לדוגמא אם במסעדה קבוצת אנשים תתבקש להכריז מה היא מבקשת לאכול, הסיכוי לאחידות בבקשה תהיה גבוהה יותר משמעותית לו כל אחד כתב את בקשתו על פתק והעבירו למלצר. אריאלי מדבר גם על עדריות עצמית: אנשים מאמינים שהתנהגות הנה טובה/רעה, על בסיס קיום אותה התנהגות שלהם בעבר. אריאלי מציע, על כן, להקדיש יותר תשומת לב לבחירה הראשונה שלנו בכל נושא, מתוך מודעות לכך שכפי הנראה נטה אליה שוב.
כמנהלים, ןכמנהלי ידע, חשוב להבין את תופעת העדר בכללותה. חשוב בעת סיעור מוחות לבקש מאנשים שיעלו רעיונות על דף שלפניהם ורק לאחר מכן לשתף את הרעיונות בין חברי הקבוצה. חשוב למנף התנהגות טובה של סוכני שינוי, ולאו דווקא לבצע הטמעה אחידה בקרב העובדים כולם (ראו גם ספרו של אלברט-לסלו ברבאשי- Linked). כמנהלים חשוב להבין את השפעתו החזקה של המותג עלינו, ואיך נעדיף לרכוש שירותים של חברה שהנה מותג בתחומה; כספקים, כדאי כמובן לפתח מיתוג זה.

 
4. פיתיון ה"חינם": כולנו אוהבים מתנות. מתנות חינם גורמות לנו להטיה, כי האפס, כך מסתבר, איננו מחיר כי אם נקודת תורפה. נעדיף פעמים רבות לקבל חלופה מסוימת, אם מצורפת לה מתנת חינם, גם אם איננה החלופה המועדפת מלכתחילה. ה"חינם" מעניק סיפוק רגשי גבוה מאד.
מוכרי שירותים יכולים למנף זאת ברמה עסקית; מקבלי שירותים צריכים להיזהר, וכפי שנכתב כבר קודם, מודעות יכולה במשהו לעזור, ואולי להקטין במעט את רמת ההטיה.


5. נורמות חברתיות: הטיה זו הקשורה בנורמות חברתיות, דווקא עושה עמנו חסד. בשם נורמות חברתיות אנו מוכנים פעמים רבות להציע שירות חינם לשכן, לחלש, או אפילו למקום העבודה. אגב, אם יציעו לנו תשלום חלקי עבור אותו שירות לא נסכים או ניעלב, אך בהקשר של נורמות חברתיות רובנו מוכנים לסייע ללא תמורה כספית. נקודה מעניינת נוספת בהקשר זה, קשורה במעבר בין מערכתו היחסים. מאד קל להעביר יחסים מנורמה חברתית לקשרי סחר עסקיים, אולם פעם עשינו זאת, מאד יקשה עלינו להחזיר את הגלגל לאחור, ולעשות את המעבר הנגדי.
כארגונים יש להיזהר בהקשר להטיה זו. קל לארגונים לנצל תכונה זו אל מול עובדיהם או לקוחותיהם וליהנות, פעמים רבות, מכך שהיחסים אינם עסקיים בלבד, אם כי גם של אנשים מול אנשים. הזהירות נובעת מכך, שעל הארגונים להבין שיחס זה הנו הדדי, והלקוחות, כמו גם העובדים, יכולים לפנות לארגון בבקשת טובות והקלות, בשם החברות והנורמות החברתיות המלוות אותם, בה במידה. על כל ארגון להחליט אם הוא עסקי בלבד, או אם עסקי עם פן "חברתי", ובמידה וכן, לקבל זאת על כל המשמעויות.
נקודה נוספת שניתן ללמוד לדברי אריאלי, הנה שתגמול דרך מתנות מסייע בחיזוק הקשר החברתי, ואם כבר אנו מתחזקים גם קשר כזה, עדיף להשקיע בו מאשר בכסף ישיר, שכן הוא יוצר יותר נאמנות לטווח הרחוק.


6. אפקט ה"מחר": מאד קשה לנו כאנשים להטיל על עצמנו משמעת לגבי דברים שעיקר יתרונם לטווח הרחוק. המושג של "דיאטה מחר" הנו מושג מקובל, ופעמים רבות מעדיפים את הפיתוי המיידי על פני החלופה הנכונה ששכרה לטווח הרחוק.
בהקשר של ניהול בכלל, וניהול ידע בפרט (מ.ל.), מדובר בפרדוקס ידוע. מחד, כל ארגון מבין עד כמה כדאי להשקיע בהיבטי הטווח הרחוק (וניהול ידע כמעט תמיד אינו לטווח המיידי, אלא לבינוני רחוק), אך מתקשים לעמוד בכך. המשמעות: לעיתים דוחים, לעיתים מתחילים אך לא משקיעים מספיק מחויבות כדי להבטיח התקדמות, ולעיתים פשוט מפסיקים לאחר שהתחלנו. הפתרון שהציע אריאלי, לאחר שבחן את ישימותו על כמה קבוצות ניסוי- הנו התחייבות מראש. מנהל שמודע לקשיי המשמעת ליום עתיד, יתחייב מראש על משאבים ופעולות כבר בהווה. עצם ההתחייבות מצליחה להעלות את סיכויי המימוש.


7. אי-סימטריה בהערכה: אנחנו רגילים לשוק של ביקוש והיצע בו ערך של פריט אמור להיראות דומה או אפילו זהה בעיני כולם. אולם, אריאלי מגלה לנו כי יש הטיה היוצרת אי-סימטריה בה כמעט תמיד בעל השירות/חפץ הנמכר יחשוב שערכו גבוה יותר מזה שחושב הקונה. אין הכוונה כאן להעלאת מחיר לשם מו"מ. מדובר בהערכה פנימית ואוטנטית. אנשים נוהגם לראות בכל רגע נתון את מצבם כנתון, ובהסתכלות על שינוי הם בעיקר שוקלים את שיפסידו ופחות את שירוויחו. לכן בעל השירות / עובד / חפץ יעריך במחיר גבוה את שבידו, ואילו הקונה הפוטנציאלי, החושב על הפסד שלו (מה עוד יכול לעשות בכסף) יהיה בעל נקודת מבט שונה לחלוטין. פער זה, יוצר אי-סימטריה ועלול לגרור חיכוכים לא מעטים. אגב, אנשים יטו לחשוב שהצד השני בהחלט רואה את נקודת מבטם הם, למרות שלרוב הדברים אינם כאלו.
אדם סמית כבר כתב, שאין תרופה לבעיית ה"בעלות". אריאלי מציע למוכר בכל עסקה לנסות לדמיין שהוא אינו הבעלים וכך להגיע להסכמה טובה יותר עם הרוכש. אפשרי? לא ברור.


8. דלתות פתוחות: כאנשים, עובדים ומנהלים, אנו מעדיפים שתמיד תהיה לנו חלופות נוספות מעבר לדרך הפעולה בה אנו נוקטים כרגע. במילים אחרות, קשה לנו כאנשים להתחייב לפתרון אחד ואין בלתו. הצורך הנו חשוב עד כדי כך, שבדרך כלל מוכנים ל"שלם" עבור השארת דלתות פתוחות, למרות שהנ"ל פעמים רבות אינו משתלם כלכלית כלל.  כיום עם ההיצף באמצעים, ישנו גם היצף של חלופות, כך שמצבנו, כפי הנראה, רק הולך ומחריף.
מה לעשות ברמה העסקית / ארגונית? לאמוד כל הזמן את מחיר ההתלבטות ואת מחיר ה"דלתות הפתוחות". לא יפתור את הבעיה בכל מקרה, אך יש סיכוי שיקטין את היקפה.


9. אינטרפטציות: כאשר שני אנשים מנתחים מאורע, לעיתים נדירות בלבד יתנו לו פירוש אחיד. בדרך כלל, אנו נוטים לפרש את מה שראינו לפי האמונות הקודמות שלנו, ו/או לפי מה שציפינו שיקרה. יתר על כן, כשאנחנו מאמינים שמשהו יהיה טוב- כך אכן הוא מפורש על ידינו; ולהיפך. אריאלי, בניסויו הוכיח שגם מידע מקדים משפיע, הן על מה שנעדיף, והן על חוויית ההתנסות. דוגמא: נהנה יותר ממשהו אם נדע שמדובר במותג מוצלח.
המשמעות העסקית / ארגונית / ניהולית: אריאלי מדבר על השקעה במותג. אם אתרגם זאת לעולם הפנים ארגוני- יש להשקיע הרבה בשיח ובתקשור, לפני ותוך כדי שינויים ועם פרסום החלטות. יגרום לאנשים לא רק להסכים לנעשה ולממשו, אלא להיות מזוהים יותר, מתוכם פנימה, עם שהוחלט על ידינו.


10. יושר: כאנשים ועובדים רובנו המכריע אינו גונב כסף. ניסויו של אריאלי, הוכיחו לעומת זאת, שכאשר הכסף מומר שווה כסף, קל מאד לאנשים להתפתות ולרמות. הדבר נכון בציוד משרדי שמלקח על ידי אנשים מהמשרד, ברמאויות במבחנים , בהעלמות מס ועוד. היושר שלנו כבני אנוש הנו בערבון מוגבל, והממד המשנה אינו רק גובה הסכום, כמו גם תחושת המזומן הניצבת לנגד עינינו.
בעיה זו עסקית וארגונית כמו גם אישית. הפתרון שקל להציע הנו העברת הסוגיה לשדה הרציונלי, אך ברור שיש כאן יותר משאלת לב מפתרון, שכן זו מהות ההטיה- ההתנהגות הלא רציונלית שלנו כאנשים. אריאלי בחן וגילה, שכאשר מדברים עם אנשים על יושר, וערכים אחרים, הם כמעט ולא גונבים בסמוך לכך, וגם לא את שווה הכסף, שבניסויי הבקרה כל כך להתפתות ולגנוב. הפתרון, אם כי חלקי, הנו להרבות בשיח על ערכים בכל הזדמנות רלוונטית. לא ברור עד כמה ישים, אך בכל מקרה עדיף מההטיה של הגניבה / רמאות, בעוד אנו מרמים את עצמנו שאנו ישרים לחלוטין.

 

מה למדנו? הטיות ההופכות את התנהגותנו מרציונאלית לאמוציונלית, ישנן רבות. מה שמפתיע הוא שרובנו ינהגו באותה דרך לא רציונאלית. הטיפ הטוב ביותר, החוזר לאורכו של הספר כולו, עוסק במודעות. ככל שנהיה מודעים יותר להטיות, כך יקל לנו לשלוט בהן במקום שהן תשלוטנה בנו. משימה לא קלה, אך יתכן ואפשרית.
ממליצה שוב לקרוא את הספר ולהבין את ההטיות לעומקן, ואולי אז תגבר המודעות.
לא קל ליישום- אך כדאי.

 

 


 

מונח: Small multiples
נכתב ע"י יניב מלכה

מה הם "מכפילים קטנים" (Small Multiples)?

Small multiples הוא מושג ויזואלי שהוטבע על ידי Edward Tufte.
מדובר במיצגים קטנים (בגודל של בול) שעושים שימוש בתרשים גראפי בסיסי כדי להציג חתכים שונים של מידע. Small multiples יכולים להציג מידע רב מימדי מבלי לדחוס את כל האינפורמציה לתרשים אחד ויחיד. תחת small multiples נכללים תרשימים , כגון:
Grid chart,Trellis chart ,Panel chart ו - Lattice chart. כולם מציגים מידע אודות משתנים רבים בדרך תצוגה קלה, ועל ידי כך המשתמשים מסוגלים להסיק מסקנות בצורה מהירה ופשוטה. בהמשך נראה דוגמאות לסוגים שונים של תרשימים.

 

 Small multiple  כוללים מספר יתרונות:
1.הם מאפשרים להציג משתנים רבים בלי לבלבל את הקהל שלך.
2.הקורא יכול ללמוד מהר לקרוא תרשים אינדיבידואלי וליישם את הידע הזה כשהוא סוקר את שאר התרשימים. במקום להתאמץ להבין כיצד התרשים עובד הוא מבין מהר מה המידע אומר.
3.הם מאפשרים השוואה בין משתנים ומציגים מגוון דפוסים פוטנציאלים בתרשימים.

ממה כדאי להיזהר כשמשתמשים ב-Small multiples?
1)מיקום התרשימים שמבוססים על small multiples צריך לשקף סדר הגיוני, לדוגמא, מטריצה מימדית, גאוגרפיה או זמן. זה יסייע למשתמשים להבין מהר את התרשימים שמעניינים אותו.
2)יש להשתמש בsmall multiples באותם המדדים, הסקאלות, הגודל והצורה. שינוי של אחד הפקטורים הללו יפגע ביכולתם של הקוראים להשתמש בהם שוב ולהבין את התרשים.
3)פשטות התרשים הינה קריטית. המשתמשים אמורים להיות מסוגלים לעבד מידע לאורך תרשימים רבים.

 

הניתוח של Andrew Gelman לתמיכה ב"שוברי בית ספר", מפולח על ידי אזור/אתניות, הכנסה ומדינה.

Trilogy Meter של Dan Meth מראה הנאה מסרטים:

 

תיאור גרפי של Jorge Camoe עבור מידע על אבטלה

מתוך: Zach, G.(2010), Better Know a Visualization: Small Multiples
נכתב ע"י יאנינה סלומוביק


בינה עסקית וניתוח עסקי הפכו לכלי הליבה לקבלת החלטות עסקיות, לפיתוח אסטרטגיות וליצירת הזדמנויות חדשות.
כיום, כאשר יש עודף מידע, קשה מאוד, לחבר את המידע הנכון על הלקוחות ועל התנאים העסקיים.


זה פרדוקס, כי ג 'יי דיטמן, סמנכ"ל אסטרטגיה שיווקית בכרטיסי הולמרק בקנזס סיטי, יודע היטב, לאחר 13 מיליון חברים בתוכנית הנאמנות(חברי מועדון) שרכשו אלפי כרטיסי ברכה שונים ופריטים אחרים, הוא עוקב אחר מגמות והצעות. "יש הרים של נתונים כדי לנפות את מגבלות תקציב השיווק שלנו", הוא מסביר. לפני כשנתיים, חברת הולמרק יזמה שימוש בבינה עסקית (BI) וניתוח עסקי (BA) כדי להבין טוב יותר את דפוסי הקנייה של יותר מ -3,000 חנויות גולד קראון הולמרק ברחבי ארצות הברית. החברה רצתה לטפח יותר את מערכת היחסים שלה עם הקונים הקבועים, באמצעות מודלים, תחזיות, ולקבוע כיצד לשווק מקטעי צרכנים שונים בחגים ובאירועים מיוחדים. כתוצאה של יוזמה זו, הולמרק שיפרה את המכירות, תוך פישוט ושיפור תהליך ניתוחי.
 
בינה עסקית וניתוח עסקי אינם מושגים חדשים. הרעיון של הבנת היחסים בין חלקי מידע של נתונים החל בשנות ה- 50 המאוחרות, בשנות ה- 80 המאוחרות החלו לעסוק ב- BI.
היום, היכולת במצטבר, לאחסן, לצבור ולנתח את הנתונים, יכול לגרום למשבר ארגוני או להזדמנות חדשות. כתוצאה מכך, BI ו - BA התפתחו ככלים מרכזיים המנחים החלטות אסטרטגיות בתחומים מגוונים כמו שיווק, אשראי, מחקר ופיתוח, שירות לקוחות וניהול מלאי.

למעשה, BI ו - BA מתפתחים במהירות ונהיה קשה לעמוד באתגרים עסקיים וליצור הזדמנויות חדשות. על פי ה-IT  חברת הייעוץ "גרטנר", אמנם כמעט 5000 ארגונים גלובאליים כבר משתמשים בכלים אלה, אך רק % 35 מהם מצליחים לקבל החלטות נבונות על שינויים משמעותיים בתנאי השוק העסקי. בנוסף, המשימות לא נהיות קלות יותר כאשר  מתקבלים נתונים רבים  יותר, וכשאתרי אינטרנט, Web 2.0  ונוספים בסביבה מושכים נתונים ממקורות מרובים.

בשורה התחתונה, ג'וזף בוקבסקי, אנליסט בכיר בקבוצת ברטון, צופה ש "BI ו- BA על סף שינוי מהותי.  קיימת התקדמות לכיוון הבנה עמוקה יותר של המידע העסקי, והושם דגש על שימוש בכלים טובים יותר ותוכנות טובות  יותר, בידי מקבלי החלטות עסקיות.

חריגת נתונים
ככל שארגונים נוספים מנסים לנפות את הנתונים, ברור יותר ויותר כי ה- BI וה- BA הם כלים שהחברות חייבות לנצל, כדי לא להחמיץ הזדמנויות. ניפוי ומיון באמצעות הנתונים דורש תשתית איתנה, כלים יעילים לאיסוף הנתונים, ותוכנה מעוצבת  עבור ניתוח הנתונים. רק אז אפשר לזהות מגמות נסתרות, קשרי לקוחות, רכישת התנהגות, דפוסי פעולה, דפוסים פיננסים, הזדמנויות עסקיות ומידע חיוני אחר.

BI ו – BA הם כלים נפרדים, אך קשורים אחד לשני. כש –  BIמספק דרך לברור בין הנתונים כדי למצוא מידע, בדרך כלל באמצעות שאילתות, דיווחים, עיבוד אנליטי מקוון (OLAP) או אחרים, כלי-BA הוא כלי לניתוח נתונים סטטיסטיים כמותיים הדוגמים הסבר וחזוי. לדוגמא, BA  יכול לחזות מתי לקוחות נוטים לסגור חשבונות ולקבוע את הזמן האופטימאלי כדי לתקן או להחליף מכשיר.

משימת הניווט בכלי ה- BI ו – BA אינה משימה קלה. זאת בגלל ההגדרות רבות, ובגלל שהתנאים חלים באופן רופף על מגוון רחב של כלים ומצבים. חברות רבות ממשיכות להסתמך על גיליונות אלקטרוניים ככלי העיקרי של ה- BI שלהם, בעוד אחרים מסתמכים על יישומים ייעודיים מיוחדים, כמו לדוגמא, של יבמ, אורקל, PivotLink, SAS ו Unica.

סטיב קרנפורד, מנכ"ל חברת הייעוץ  "PwC", אומר ש BI  טיפוסי מחייב בדרך כלל, את הטכניקה של הפיכת נתונים למידע, ורק לאחר מכן הפצת המידע באמצעות מחוונים וכרטיסי ניקוד. הניתוח, לעומת זאת, מתרכז בפתרונות ויכולות, שיוצרים ערך מוסף והופכים את המידע לידע.

הצצה בעומק הנתונים של מחלקת הבריאות (העצמאית), באפלו, ניו יורק, עם יותר מ 300,000 מבוטחים ב 8 מחוזות במערב ניו יורק, יחד עם הופעת הרפורמה בבריאות, ואיתה הצורך לחפש דרכים להתייעלות, אומר ג'ו סומה, מנהל הידע,  "אנחנו מסתכלים על הבריאות כעל עסק לניהול ידע, טוב לנו לבצע, טוב שאנחנו מסוגלים לספק שירותים ולשלוט בעלויות".

זוהי משימה לא קלה. בשעה שהארגון מגיע לתוצאות, יש לעצב דברים חדשים, ולתכנן חשיבה מחודשת. "להנגיש את הנתונים הנכונים כדי לגרום לשימוש חיוני", מסביר סומה. בסופו של דבר, הארגון מתמקד בשלושה יוזמות עיקריות: באמצעים אנליטיים לניבוי, כדי לדרג את ההסתברות של "חברים לחלות במחלות (כגון סוכרת), כדי להפחית עלויות, וכדי להתאים את מסעות הפרסום והשיווק להעדפות ולדמוגרפיה של לקוחות שונים ממגזרים שונים"

מחלקת הבריאות (העצמאית) פנתה לחברת  SPSS Predictive Analytics (שלאחרונה נרכשה ע"י IBM) לקחת את ה- BA  לרמה גבוהה יותר. בין השאר, זה פיתח סדרה של דגמים המסייעים בתקשורת הבין אישית עם חברים, כגון קביעת השיטה המועדפת של הקשר, נציגים צריכים להשתמש בשירותי ההצעות.

למעשה, על ידי כיסוי נתונים דמוגרפיים מחברת התקשורת מנילסן קלריטס, והנתונים הקיימים על הלקוח, נוצרת אסטרטגיה שיווקית ממוקדת המאפשרת להתחבר עם חברים דרך ערוץ משותף, שכולל טלפון, כתובת, דואר אלקטרוני (באמצעות Facebook , בעתיד יהיה ניתן לצפצף).

התוצאות מרשימות. מחלקת הבריאות העצמאית שיפרה את היעילות, והפחיתה את עלות מסעות הפרסום ב- % 27, תוך השגת ירידה של % 35 בשימוש של ספקים חיצוניים (חיסכון של כ -350,000 דולר בשנה).
יתר על כן, הארגון מבין שניתן לחסוך עד % 10 בעלויות ישירות, כשהחברים המטופלים מקבלים טיפול מונע, במיוחד למצבים כמו סוכרת ומחלות לב.
בעתיד, ניתן יהיה  גם להשתמש ב- BI ו BA לזהות הונאה. "הטכנולוגיה הזו מאפשרת לארגון להיות יעיל יותר", סומה מוסיף.
מה  שהופך את ה-BI ואת ה-  BA ליישומים חזקים, אומר בוריס אבלסון, אנליסט בינה עסקית ב Forrester Research, היא היכולת של מנהלים אחרים בקו החזית של העסק להשתמש בפתרונות אלה כדי לחלץ תוצאות משמעותיות. הם כבר לא כלי בלעדי עבור מנהלים ואנליסטים בעלי  כוח", הוא אומר,  "הם מאפשרים עובדי ידע ברחבי הארגון."
נתחו את זה!

ראשית, ארגונים פונים לכלים אלה כדי לשלב יותר ויותר מערכי נתונים מגוונים, כולל נתונים לא מובנים כגון דואר אלקטרוני, קבצי אודיו, וידאו ומסמכים. הוא מעריך כי כב- 80% מעסקי המודיעין מוחזקים קבצי גיליון אלקטרוני. "אחד האתגרים הפנים ארגונים הגדולים ביותר הוא כמות הנתונים שמחמיצים", הוא אומר.
"לעתים קרובות מדי, הנתונים החשובים פשוט אינם נגישים או זמינים."
חלק מהבעיה היא כי כלי BI המסורתיים אינם גמישים כל כך, ורוב הנתונים אינם מיועדים לשינוי מהיר. למרבה הצער, רוב ספקי ה-BI המרכזי ממשיכים לייצר מוצרים שאינם מתממשקים טוב עם מקורות בלתי שגרתיים של נתונים, כולל מדיה חברתית.
אבלסון אומר "כלים אלו הם פונקציה עשירה, חזקה ויציבה," ומוסיף כי לרוב כלים אלו אינם מותאמים לסביבת המחשוב המורכבת של היום. בנוסף, לארגונים רבים חסר תהליך עסקי, תקנים ונהלים שיעזרו לפתח  אסטרטגיה מקיפה של  BI ו- BA .
למרבה הצער, המצב לא נעשה קל יותר. ככל שארגונים קושרים מידע עם שותפים עסקיים ועם מקורות חיצוניים, יש צורך גובר לשימוש ב-כלי ה mashups ו-Web 2.0, כמו שגם פתרונות ניידים "דוחפים" ה-BI ואת ה- BA לתמונה . כמו כן, ארגונים מסוימים פונים לאחסון ושמירה על נתונים ומידע טיהור, כדי להגביר את הגמישות ואת הטווח של היוזמות שלהם. ברטון מקבוצת  Bugajski אומר, העובדים הצעירים דורשים כלים מבוססי אינטרנט חזקים יותר כדי להתרחב.
מתן גישה
חיבור למקורות נתונים שונים ובניית מסגרת BI יעילה , הינו תהליך שהחל במועצה האזורית בבריטניה, במחוז קנט בשנים האחרונות. הם מהווים כ -1.4 מיליון אזרחים באנגליה הדרומית, המועצה מחפשת דרכים להפוך את המידע לנגיש יותר לעובדים ולאזרחים, כדי לחסוך עלויות.
"יש הרבה מידע בעל ערך זמן," אומרת מנהלת הפרויקט פאולה ריקסון, "למרבה הצער, זה כבר קשה למצוא אותו ולהיעזר בו". 

המטרה של המועצה היא לבנות מודל שיהיה זמין לציבור הכולל מידע ונתונים שונים. בשנת 2009, IBM Mashup Center אמרו שניתן להתחבר לנתונים התושבים, דרך גיליונות אלקטרוניים ובסיסי נתונים שונים. הם השתמשו באפליקציית  RSS כדי למשוך נתונים ליישום BI.
ריקסון מסבירה, "אנחנו רוצים לתת לאזרחים שליטה מלאה על המידע", פרויקט הפיילוט הראשוני מציע שני תריסרים של כ 570 מערכי נתונים זמינים. נתונים סטטיסטיים מכסים הכול, החל מתאונת דרכים, ועד לנתוני  זמינות של רופאים ומרפאות, והכול  נגיש באמצעות דפדפן אינטרנט סטנדרטי.

ריקסון אומרת, שעד כה, המערכת קיבלה ביקורות חיוביות מן הרכיבים השונים, לכן, המועצה מתכננת להרחיב את השימוש במערכת באופן משמעותי בשנים הקרובות, ובסופו של דבר, רוב הנתונים יהיו מקוונים וזמינים במערכת.
"אנחנו יכולים לספק מידע בעלות נמוכה יותר, להפוך אותו לזמין יותר במהירות, לפלח גדול יותר של משתמשים, וליצור אינטראקציה עם הקהילה ומעורבות גדולה יותר", היא מסבירה.
בוקבסקי, מקבוצת ברטון, אומר כי יותר הכלים חדשים והטובים יותר מגיעים לרמת תחכום של ה-BI וה- BA. "ארגונים מחפשים לאסוף נתונים, בדרכים חדשות יותר, כדי לקבל הבנה טובה יותר של האירועים, כדי לנתח  אירועים, וכדי לקבל יכולות ניבוי".

האתגרים
הדרך אל הצלחת ה-BI ו BA רצופה  במהמורות. האתגר המשמעותי הוא המבנה הנכון של  תשתית ה-IT, והיכולת לנהל את הנתונים, ולוודא כי הם זמינים ונגישים בכל רחבי הארגון. בארגונים רבים, הנתונים החשובים מאוכסנים בתוכנה, במערכות והתקני אחסון, ואינם נגישים.
גרוע מכך, הנתונים עשויים להיות מאוחסנים במקומות שונים, וניתן לעשות בהם שימושים שונים. אם וכאשר הנתונים מעוותים, או מתפרשים שלא כהלכה, ניתן לשגות. אפילו שגיאות זעירות יכולות להביא לתוצאות שונות באופן דרסטי.
אתגר אחר טמון בתכנון של מערכות אלה. הארגון חייב ליצור ממשק המאפשר לאנשים להשתמש בדיווח, וכלים לניתוח מערכות, ויכולת ניווט בנתונים. במקרים מסוימים, זה חיוני לאחד ולהתאים את כלי הדיווח המסורתי עם פונקציונאליות אנליטיות מורכבות, ובמקביל לספק ממשק וסביבה פשוטה,  עבור מגוון רחב של עסקים. מה שהופך את המשימה לקשה במיוחד, הוא שמחלקות שונות עשויות לפתח כלים שונים וממשקים שונים, במקרים מסוימים, הנתונים נמשכים מה-ERP לעיתים ממערכות ה- CRM ובסיסי נתונים.
שילוב כל הנתונים, מצריך מהארגון לאמץ את דבריו של  ברטון כשהתייחס לפלטפורמת שירותי נתונים. כלים אלה תפקידם לעזור ולחבר את תשתית ה- BI בסביבה אחת. ספקים כגון אורקל ו- Composite Software החלו להבין את הצורך בסביבה משולבת, ואת הצורך ביכולות ניהול מתוחכמות.
בנוסף, ארגונים מאמצים וירטואליזציה, ומשתמשים בזה כדי לאחסן ולנהל מידע. היכולת לשלב סביבות שונות הופך אפילו לחיוני יותר. בוקבסקי  אומר, כי זה מקטין את הביקוש על משאבי IT. במקרים מסוימים, ארגונים יכולים לקצץ את מספר השרתים הדרושים ל BI ו – BA , יש גם את היכולת לתפוס במהירות, ולבדוק נתונים מכמה מקורות.
שליטה הוא גורם חשוב לא פחות, כדי  להשיג את ההצלחה עם ה-BI וה- BA.  "הארגון חייב להיות מודל פיקוח יעיל, עם מדיניות ושיטות על מנת להבטיח כי הטכנולוגיה מיושמת כראוי וכי היא מאפשרת את התוצאות הטובות ביותר", הוא אומר.
בנוסף, יש חשיבות עליונה על מתן חסות למהלך, ולמפת הדרכים האסטרטגית. "יוזמות אלה דורשות יותר מטכנולוגיה," "הם דורשות גישה ממוקדת", הוא אומר.
הולמרק דיטמן יודע זאת היטב. כאשר החברה רצתה ליישם את אסטרטגית ה- BA, הם פנו לחברת SAS Analytics שינתחו את הנתונים ואת הדפוסים, כדי להביא לשפר את המכירות. "יש לנו כמויות עצומות של נתונים שצריך לנפות, והבנת התנהגות הלקוח קשורה  לתוכנית "חברי המועדון" , הבנת שני הגורמים חיונית להצלחה שלנו", הוא אומר.
להולמרק דגם  חזוי שיכול להתאים ולשנות מבצעים על כרטיסים. היום, הוא יכול לקבוע על איזה קטעי מידע הלקוח ויתר בדיוור ישיר איזה מידע צריך לשלוח באמצעות דואר אלקטרוני, ואילו הודעות ספציפיות לשלוח לכל קבוצה. החברה כעת נמצאת במצב שהיא יכולה להרכיב תובנות על הלקוח תוך 10 דקות, להבדיל מבעבר, שזה היה לוקח יומיים או יותר. יתרה מזאת, בהולמרק גדלו מספר חברי המועדון  ב- 5 עד 10 אחוזים.
"בחירת הלקוח הנכון, ולהגיד לו את הדבר הנכון בזמן הנכון, זה דבר קריטי", דיטמן מסביר,  "הבנת מגמות על העסק הוא עניין חיוני".

פורסטר אומר, שניהול המשימות של -BI ו - BA אינו נעשה קל יותר. עם זאת, ארגונים מחפשים להבין גורמים מורכבים ומשתנים בצורה הוליסטית ואסטרטגית יותר, לכן חשיבות מיקום הנתונים ימשיך חיוני.
הוא מסכם זאת כך: " ה –B I ו - BA הם לא יישומים שגרתיים: הם המאפיינים העיקריים מבחינת התחרותיות בחזית. בזמן אמת, ניטור, דיווח בשבריר השנייה ומודלי חזוי הם ההווה והעתיד של העסק. "

 

המאמר לקוח מתוך "Business Intelligence and Business Analytics, Big Time" שנכתב ע"י Samuel Greengard(2010).

"What has changed is the mindset of the business user. Frankly, the ROI for BI was oversold in the early and middle years and the recent economy has focused end users on TCO like never before as the need for faster, more agile and diverse projects now drive end user requirements...."

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135