ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון אוגוסט 2006 - מהדורה מס' 83
גיליון אוגוסט 2006 - מהדורה מס' 83
גיליון:

החברות המובילות בדו"ח MAKE 2006
החודש פורסם, זו השנה התשיעית ברציפות, דו"ח MAKE (Most Admired Knowledge Enterprises) ע"י הארגון Teleos בשיתוף עם KNOW Network.
דו"ח זה עוסק בניהול ידע ברמה גלובלית ובוחן ממצאים חשובים, שיטות נבחרות, מובילים בתחום, אופנות ופרופיל החברות המובילות באסיה, אירופה, הודו, יפן וצפון אמריקה.
בין החברות המובילות השנה ניתן למצוא את Apple , Dell ,Google ,Honda ,McKinsey ,Microsoft, Novo ,Samsung ,Sony ,Toyota ועוד.
המעוניינים בדו"ח (ללא תשלום) ניתן לפנות לחברתהמעוניינים בדו"ח (ללא תשלום) ניתן לפנות לחברת Teleos במייל


לקוחות חדשים
חברת ROM מברכת את לקוחותיה החדשים לחודש יולי- מכון מנדל למצוינות ואחד הבנקים הגדולים, עם הצטרפותם למעגל לקוחות ROM. חברת ROM מודה על האמון ומצפה לפעילות ושת"פ פורים.

חברת ROM ממשיכה לגדול!
חברת ROM ממשיכה לגדול. החודש אנו מצרפים לשורותינו שני יועצים חדשים, ועוד היד נטויה. אם אתם יועצי ניהול ידע המחפשים עבודה, נשמח אם תשלחו לנו קורות חיים.


 

נכתב ע"י עמית סטריקובסקי, ROM Knowledgeware

השיח האקדמי רווי מחקרים המנסים להתחקות אחר המניעים את בני האדם לשימוש באמצעי התקשורת.

מזה שנים הוכר האינטרנט על יישומיו השונים כאמצעי תקשורת לכל דבר, וככזה החל משגשג גם מחקר האינטרנט כאמצעי תקשורת.

מבין יישומי האינטרנט, הקהילות הוירטואליות ואתרי האינטרנט זכו למיקוד מיוחד כתחום מחקר כמעט עצמאי, זאת בשל הפופולאריות הגוברת שלהם וכמות האנשים שהם מקיפים: קיימות כיום אלפי קהילות וירטואליות ומאות אלפי אתרי אינטרנט המכסים תחומים רבים ומגוונים: תרבות ופנאי, פוליטיקה, צרכנות, מחשבים, ספורט ועוד.

במקביל, חדרו הקהילות הוירטואליות ואתרי האינטרנט גם לארגונים רבים, שעשו בהם שימוש מגוון, על פי רוב כפלטפורמה מרכזית לשיתוף בידע.

סקירה זו מצביעה על מקורות העצמה של קהילות ואתרים כאמצעי תקשורת בעיני עולם מחקר התקשורת ומכוונת למספר דגשים הניתנים ליישום במסגרת החיים הארגוניים.

הגישה המרכזית לחקר הקהילות והאתרים היא גישת השימושים והסיפוקים, שעניינה הוא בחקר השימושים שעושים בני האדם באמצעי התקשורת לסיפוק צרכיהם.

אחד מאבות הגישה הוא הפרופסור אליהו כ"ץ, אשר בעזרת שותפיו יישם אותה במסגרת מחקר מקיף אודות תרבות הפנאי בישראל, עוד בראשית שנות ה-70.

גישה זו טוענת שלמשתמשי התקשורת יש צרכים תקשורתיים, והם אלו הגורמים להם לפנות לאמצעי התקשורת על מנת לספק את צרכיהם. בהתאם לכך, הרי שמתוך המגוון הקיים, הם יפנו לאמצעי התקשורת אשר ייטיב לספק את הצורך הספציפי שהם מעוניינים בו.

גישה זו, המהווה כיום גישה מרכזית ביחס למחקר התקשורת, נחשבה מהפכנית בראשית דרכה, מאחר והיא ייחסה מידה רבה של אקטיביות אצל צרכני התקשורת בגישתם לאמצעי התקשורת. עד אז רווחה גישה שראתה בצרכני התקשורת פאסיביים ונתונים לשליטתה של התקשורת הכול-יכולה. עצם המחשבה שלצרכני התקשורת תפקיד בברירת התכנים והשימוש בהם נתפסה כמהפכנית.

ניתן להצביע על מאפיינים דומים לחיים הארגוניים: ארגונים רבים פעלו במשך  שנים תחת ההנחה שהם יודעים מה עובדיהם צריכים, והניחו פאסיביות רבה של משתמשי הארגון ביישומי הארגון, תחת הנחת העל שהאחרונים יתאימו עצמם לכלים שיעמיד הארגון לרשותם יהי אשר יהי.

ואולם, ארגונים רבים מבינים כי קיים דמיון רב בין העובדים כצרכני תקשורת לעובדים כצרכני מידע: בפני העובדים עומדות מספר אופציות להשגת המידע הדרוש להם: פנייה לקולגה, למנהל ישיר, לסמכות מקצועית,למאגר הידע הארגוני – אתר/קהילה או כל פיתרון אחר.

גם אם עדיין קיימים ארגונים הפועלים תחת הנחה זו, הרי שכיום רוב הארגונים זנחו את הגישה שרווחה וגרסה כי:
“if you build it, they will come” והם מנסים להתחקות אחר המניעים והצרכים של עובדי הארגון מתוך הבנה כנה כי ללא מענה מספק לצרכים אלו חבל על ההשקעה והמאמץ.

לצורך כך מושקע זמן רב באיתור צרכי משתמשים (על ידי ביצוע סדנאות משתמשים, שאלונים, משובים וכו').

הקשר בין גישת השימושים והסיפוקים לחיים הארגוניים, אם כך, אינו מקרי: גישה זו נשענת על מקורות פסיכולוגיים וחברתיים רחבים, ולכן עשתה דרכה גם לחיים הארגוניים כפי שאנו מכירים אותם כיום, כמובן, בהתאמות הנדרשות: ארגונים רבים מודעים לצרכים הקיימים בתוכם, ולכן מחפשים את הפיתרון שייתן להם מענה אופטימאלי.

תובנה מרכזית שיצאה מתוך מחקר השימושים והסיפוקים היא התובנה כי קיימים מספר סוגים של צרכים תקשורתיים:

§         צרכים הכרתיים/קוגניטיביים - צרכים המתייחסים לרכישת מידע וידע, הבנה, לדעת מה קורה בעולם.

§         צרכים רגשיים/אסתטיים - צרכים המתייחסים לרכישה ולחיזוק של חוויות אסתטיות ורגשיות. צרכים של חיזוק התנסות רגשית, הנאה או חוויה אסתטית. הצורך לבכות, הצורך לצחוק, הצורך להתבדר.

§         צורכי הרגעה וריפוי/צרכים אסקפיסטיים - צרכים המתייחסים לצורך בהימלטות ובהרגעה. צרכים המתייחסים לקשר של האדם עם עצמו ועם סביבתו. צרכים של בריחה מהמציאות, החלשת הקשר של הנחקר עם עצמו או עם הסובב אותו.

§         צרכים אינטגרטיביים/לכידות חברתית- מתייחסים לשני סוגים של קשר חברתי: האחד, רכישה וחיזוק של ביטחון, יציבות וסטאטוס חברתי, חיזוק חברתי, חיזוק אמון. צרכים אלה משלבים מרכיבים קוגניטיביים ואפקטיביים כאחד. השני, חיזוק המגע והקשר עם החברה, המשפחה והעולם.

אבחנה זו בין סוגי צרכים תקשורתיים אינה דיכוטומית, והם יכולים להתקיים במקביל.

במציאות, אנו רואים כי אמצעי התקשורת הפופולאריים ביותר הם אלו אשר מציעים מענה לכלל הצרכים.

כך למשל הטלוויזיה מספקת צרכים קוגניטיביים במהדורות החדשות ומשדרי האקטואליה; צרכים רגשיים בתכניות בידור שונות כגון קומדיות וסדרות מתח; צרכים אסקפיזטיים בדמות דרמות וטלנובלות; וצרכים אינטגרטיביים באמצעות תכניות מורשת, משדרים "לאומיים" כגון, טקס יום הזיכרון, טקסי פרס ישראל, משדרי ספורט של הנבחרת הלאומית וכו'. בדומה לטלוויזיה, כך גם הרדיו, העיתון והספר.

כמובן, לפי גישה זו, יכול אותו אמצעי תקשורת לספק צורך שונה למשתמשים שונים, שכן היופי במקרה זה, אינו אלא בעינו של המתבונן.

האבחנה בין סוגי צרכים שונים עודדה,כאמור, את אמצעי התקשורת השונים לתת את הדגש על כל הצרכים.

הנ"ל רלוונטי במיוחד בעידן האינטרנט, אשר בעקבות יכולות טכנולוגיות מסוגל לספק מענה לצרכים רבים ומקבילים במקביל.

אם ניקח לדוגמא את אתר האינטרנט הפופולארי ביותר בישראל  Ynet, הרי שבמבט חטוף נראה כי מתקיימים בו כל הצרכים במקביל: צרכים קוגניטיביים – מעצם היותו אתר חדשות; צרכים רגשיים  - מדור תרבות ובידור, המציע גם רכילות, סרטוני וידאו, הומור ועוד; צרכים אסקפיסטיים – משחקים ופעילויות פנאי רבות (סודוקו, תשבצים); צרכים אינטגרטיביים – קהילות, צ'אטים, המציעים מענה לצורך לתקשר אחד עם השני ולהרגיש חלק מהחברה.

תובנות אלו באשר לצרכים התקשורתיים חשוב שילוו אותנו בבואנו לממש פיתרונות בתחום ניהול הידע בכלל, ובפרט פיתרונות הנוגעים לתחום האינטרנט והקהילות.

אמנם, בחיים הארגוניים לא תמיד ניצבת בפני העובדים הברירה העומדת להם בחייהם "האזרחיים". הם אינם יכולים לבחור מבין מאות ואלפי אתרים הקיימים באינטרנט החיצוני, אך על מנת לספק מענה אופטימאלי ולהבטיח שימוש מרבי, חשוב שניתן את הדעת לכל הצרכים הללו ונשתדל לספק מענה לכולם.

לאמיתו של דבר, לא מדובר באתגר מורכב כל כך:

הצרכים הקוגניטיביים במציאות הארגונית מתייחסים לכלל הנתונים, המידע והידע הדרושים לעובד לשם ביצוע עבודתו.  אלו הם המסמכים הרלוונטיים, עדכונים מקצועיים, תכניות עבודה, תדריכים והדרכות, אשר מוצאים בכל מקרה את דרכם אל הקהילה/אתר האינטרנט הארגונית/ת, בהיותם הטריגר המרכזי להקמתם.

ואולם, לא רק צורך זה מסופק, גם אם אנו לא מודעים לו.

למעשה, אחת ממטרות המשנה, ובחלק מהמקרים גם אחת המרכזיות, היא חיזוק הקשר של העובד לארגון ויצירת לכידות חברתית בתוכו. לשון אחרת: צרכים אינטגרטיביים.

צרכים אלו מקבלים מענה על ידי אפשרות לתקשורת ישירה של העובד להנהלה על ידי הצעות ייעול, משובים וכו', אך גם על ידי קיום פורום של שאלות ותשובות, דיונים פתוחים לכל בנושאים הנמצאים על סדר היום הארגוני וגם דיונים חופשיים בענייני היום, קיום אינטראקציה ישירה בין העובדים על ידי לוח קח תן, חלוניות מזל טוב וכו', כלומר, שימוש בעזרים המתאפשרים מהטכנולוגיה עצמה כדי לייצר יישות חברתית מלוכדת.

ומה באשר לצרכים הרגשיים והאסקפיזטיים ?

הללו על פי רוב נדחקים ואינם באים לידי ביטוי, אולם ניתן לתת להם מענה ביתר קלות.

ניתן להציע תכנים "רכים" באתר/קהילה. אלו יכולים להיות תמונות של חברי הקהילה, תמונות מטיולים שונים ואירועים חברתיים, שיתף בחוויות הנוגעות לעולם הפנאי האישי (הצעות לטיולים, המלצות על סרטים, ספרים, הופעות, נסיעות לחו"ל ועוד), ניתן ליישם תשבצים וחידונים  נושאי פרסים הנוגעים לעולם התוכן העסקי (וגם כאלה שלא).

ניתן גם להעמיק את הקשר בין העובדים, על ידי תקשור פעילות הנעשית בקהילה ואינה בהכרח קשורה לעשייה העסקית המיידית, על ידי אירוח גורם מומחה (בתחומי שכר, למשל) או דמות ניהולית (מנהל/ת משאבי אנוש, מנכ"ל/ית וכו') למענה לשאלות העובדים ועוד ועוד.

נקודה מעניינת שכדאי להדגיש: סיפוק הצרכים הוא תלוי משתמש. כפי שציינו קודם, משתמשים שונים יכולים למצוא באותו יישום ממש מענה לצרכים שונים.

כך למשל, חלונית מבזקי חדשות, המוכרת לנו מאתרי האינטרנט השונים (Ynet, גל"צ, NRG, הארץ ועוד) יכולה עבור אחדים למלא צרכים קוגניטיביים של רכישת ידע; עבור אחרים מדובר בבידור לשמו, ממש כשם שצפייה במהודרת חדשות היא סוג של "מופע"; משתמשים אחרים יראו בחלונית זו מענה לצרכים האינטגרטיביים שלהם, שכן החיבור לחדשות מחזק את הקשר שלהם עם הסביבה והחברה "האזרחית"; עבור משתמשים אחרים עצם הפנייה לעדכון בחשדות עונה על צורך אסקפיסטי של שבירת שגרת העבודה ועיסוק במשהו אחר – מעין פסק זמן בתוך השגרה הארגונית העמוסה והלחוצה.

צידו השני של המטבע:  ניתן להציג את אותו יישום/מוצר תוכן במספר אופנים, כך שיענה על צרכים שונים.

במקרה זה, הנ"ל תלוי בצורת ההגשה: כך למשל, מהודרת החדשות המוגשת בערוץ 1 על ידי חיים יבין הנה מהדורה רצינית ומכובדת, המדגישה בראש ובראשונה את הצורך הקוגניטיבי, ובמקביל גם את הצורך האינטגרטיבי של לכידות חברתית. לעומתה, מהדורת החדשות של ערוץ 10, על האף הדמיון הרב בתכנים, הנה "קלילה" יותר, ובנוסף לצרכים הקוגניטיביים מכוונת גם למענה לצרכים אפקטיביים, בין היתר על ידי מערבות אקטיבית במיוחד של המגישים, ניהול small talks עם אורחיהם, הדגשת סיפורים פריפריאליים בעלי אופי בידורי יותר וחדשותי פחות.

קיצורו של דבר: לאחר גיבוש התובנה כי גם צרכים אלו חשוב שיבואו על סיפוקם באתר/קהילה, מגוון הפיתרונות השונים נתון למידת היצירתיות והמנדט המתקבל על ידי מנהלי האתר/קהילה.

עם זאת, חשוב לציין, שבחלק מהמקרים יש רתיעה של ההנהלה לאפשר מענה לצרכים אלו, מחשש כי העובדים ישקיעו את זמנם בעיסוקים שאינם נוגעים ישירות לביצוע תפקידם, ובכך מתבזבזים משאבים ארגוניים, בעיקר זמן.

נקודה חשובה נוספת בהקשר זה היא העובדה, כי האתגר המרכזי הניצב בפנינו בהקמת אתר/קהילה הוא האתגר כיצד אנו גורמים למשתמש לחזור לאתר/קהילה? כיצד אנו הופכים את האתר/קהילה לכלי העבודה המרכזי של העובד, שהוא שב וחוזר אליו, אפילו מספר פעמים ביום ?

אין ספק כי חיבור שתי נקודות אלו יוביל אותנו למסקנה, כי כיצורים חברתיים בעלי צרכים תקשורתיים העובדים יפנו לאמצעים חלופיים לסיפוק צרכים אלו: עובדים בעלי גישה לאינטנרט יפנו לאתרי החדשות להתעדכן בנעשה, עובדים שחסומים לאינטרנט יפנו לרדיו הקרוב למקום מושבם; האינטרנט והרדיו יספקו גם הצורך הרגשי והאסקפיסטי, אשר במציאות הארגונית לובש פן אחר: הצורך לשבור מעט את השגרה, לקחת פסק זמן קצרצר כדי להתרענן.

תחת הנחת יסוד זו נשאלת השאלה – מדוע לא באתר/קהילה הארגוני/ת ?

שילוב המענה לכלל הצרכים יסייע להבטיח את החזרה של העובדים אליו, גם כאשר רצונם בסיפוק צרכים אחרים. כך, "הכל נשאר במשפחה", ומיד לאחר שהעובד יסיים להתעדכן בחדשות (צורך המקבל משנה תוקף בימים אלו ממש של המציאות האזרחית במדינת ישראל) הוא יעבור להתעדכן בחומרים המקצועיים ובנעשה בארגון.

סיכומו של עניין: כיצורים חברתיים, יש לנו צרכים תקשורתיים, המלווים אותנו לא רק בחיינו הפרטים מחוץ לארגון, אלא גם בעת ביצוע עבודתנו תחת כתליו.

על מנת לאפשר מחד ביצוע מיטבי של העבודה ומאידך ניצול אופטימאלי של הכלים הקיימים בתוך הארגון חשוב לנסות ולספק מענה לכלל הצרכים שהשכיל המחקר האקדמי לשפוך אור עליהם עבורנו.

לכשנדע לעשות זאת, הרי שנגדיל את סיכויי ההצלחה של כל יישום טכנולוגי שנקים בארגון, כמובן, תחת ההנחה שעלינו להתאימו לצרכים המשתנים ותוך שאנו מקפידים להתעדכן, לחדש ולהתחדש בהתאם.

נכתב ע"י נעמה לוי ועומר בן יהודה, ROM Knowledgeware

כיום, נהג חדש המוציא רישיון, נוהג כ- 3 חודשים עם מלווה בטרם מותר לו לנהוג לבד לחלוטין.

היום שבו שלושת החודשים נגמרים והוא נכנס לראשונה לרכב לבד, הוא יום מרגש במיוחד אך גם מפחיד. מצד אחד, הוא חופשי! זו הפעם הראשונה אחרי כל ההמתנה, השיעורים הטסטים והנסיעות עם ההורים בלבד שהוא סוף סוף לבד! אבל מצד שני, זו הפעם הראשונה שהוא ממש, אבל ממש לבד... אין מי שיעזור אם צריך וכל האחריות מונחת על כתפיו...לא פלא שהיום הזה מלווה בהתרגשות אך גם בחרדה ולחץ.

בדומה לכך, מאחורי כל פתרון ניהול ידע הנמצא לקראת השקה רשמית, עומדים מספר בעלי תפקידים כגון, מובילי הפתרון, המטמיעים של הפתרון בשטח מומחי התוכן  וכו' . אלו,  במהלך ההקמה נהנו  מהכנה הכוללת סדנאות, הכשרות, הגדרת ציפיות, הסברים, דיונים, תמיכה וליווי וכעת "נזרקים" למים ועליהם להתחיל לתפקד באופן עצמאי.

רגע האמת מלווה לעיתים בחששות וחרדה: "כיצד אדע לבטח שהתוכן שכתבתי מתאים"?, "כיצד אבטיח לעצמי שאדע לענות לשאלות של משתמשים?" "האם אני באמת בטוח שאני שולט בכל המיומנויות הטכניות שלמדתי?"

שאלות אלה הן טבעיות היות בד"כ עובר זמן מהרגע ההכשרה ועד השקת הפתרון. דברים נשכחים, חלקם לא היו ברורים מהתחלה, חלקם אפילו משתנים בגלל פיתוחים ועדכונים של הרגע האחרון. ובנוסף, לא נעים להגיד, אבל בעלי התפקידים לעיתים מתביישים לשאול כדי לא להיתפס כ"לא מבינים", או שהם לא רוצים להסגיר שהם לא היו ממש מרוכזים בהדרכות. הבכירים שבהם, לא תמיד שואלים כי אין להם את מי.

מה עושים על מנת להפחית את החשש?

1.      ניתן לקיים פגישות רענון ממש בסמוך ל"שעת הש'" שמטרותיהן מתן עדכונים אחרונים על שינויים מהמפגש האחרון וביצוע סימולציות. למשל, אחד מהמטמיעים מעביר הדרכה על המערכת/ הפתרון החדשים  מול כל אנשי ההטמעה ואלו נותנים לו משוב בונה.

2.      פתרון אחד מוכר וותיק הוא מיסוד מעין קב' תמיכה. כלומר, כבר מראשית התהליך לפתח את ההבנה כי קבוצת העמיתים יכולה להעניק הרבה בטחון וכוח וניתן להיעזר בה בכל דבר ועניין, בנוסף להעלות למודעות במסגרת הקבוצה את החששות ולתת להן מקום לגיטימי. באופן זה ניתן לעלות על אתגרים ומכשולים פוטנציאלים ולפתור אותם עוד בטרם קרו. בנוסף, ביטוי החשש הוא הצעד הראשון לקראת פתרונו.

פתרון אחר שנמצא יעיל מאוד באחד מהפורומים המקצועיים האחרונים שהקמנו הוא טכני יותר:

הקמת סביבת תרגול. למשל, עבור מנהלי פורום הוקמה לקראת "שעת ה"ש" סביבת ניסוי של הפורום בו הם היו חופשיים לנסות, לטעות, להתבלבל, לתקן ולהשתפשף. כל זאת בפרטיות מצד אחד ובסביבה בה "אני לא יודע" הוא משפט לגיטימי

חשוב לציין שלא הסתפקנו רק בלתת ל- 12 בעלי התפקידים את הסביבה להתנסות בה, אלא גם יזמנו דיונים משותפים על מנת לדמות "מצב אמת". הדיונים הפכו מהר מאוד למקום בו בעלי התפקידים לימדו אחד את השני.

באמצעות הקמת סביבת הניסוי, הרגישו בעלי התפקידים את הכלי, פיצחו את האתגרים שבו, התנסו באופן כתיבת תכנים ודרכי התנסחות והגיעו ליום ההשקה בטוחים משופשפים ומוכנים לצאת לדרך.

אפילו לא היינו צריכים קבוצת תמיכה..

נכתב ע"י עומר בן יהודה, ROM Knowledgeware

את המונח פורטל אנו כבר מכירים. פורטל הוא "שער כניסה"  (ולא אתר בפני עצמו) לידע מידע ונתונים המיוצרים לרוב במקומות אחרים.

זוהי פלטפורמה/אפליקציה המאפשרת להוות שער משותף לחלקי מידע ויישומים ממערכות ואתרים שונים, לארגן אותם בצורה חכמה וליצור באמצעותם ערך מוסף שאינו קיים כשכל חלקי המידע אינם מאוחדים יחד.

בעולם האינטרנט החיצוני, הערך המוסף הוא כלכלי. הפורטל יוצר מרכזי התעניינות אליהם נמשכים הגולשים. ומפעילי הפורטל מתרגמים זאת לרווח ע"י גביית דמי חברות, פרסומות, פעילות שיווקית ועוד.

בעולם הארגוני, הערך המוסף הוא יכולת העובדים לנגישות, שיתוף, קבלת החלטות ונקיטת פעולות על סמך ידע ומידע רחב. כל זאת  ללא קשר לשיוכם הארגוני, למקום בו מיוצר המידע, או לפלטפורמה עליה הוא נשמר.

אז מה הוא Vortal?

ה- Vortal הנו קיצור של המונח Vertical Portal. לכן, כל קודם, מדובר בפורטל. וכל הגדרת פורטל מתאימה גם לו. כמו הפורטל, גם ה- Vortal משתמש בכלים כגון התאמה למשתמש, החצנת מידע, יכולות חיפוש מתקדמות, "דיבור" עם מערכות אחרות, שיתוף מסמכים וניהול תכנים כדי להעשיר את הידע והמומחיות של קהל היעד שלו. ההבדל בניהם הוא בקהל היעד והנושא.

בעוד שפורטל עשוי להיות פנים ארגוני או חוץ ארגוני ובד"כ הוא כולל מידע בתחומים רבים, ה Vortal הוא (לפחות כיום) חוץ ארגוני בלבד ומתמקד בתעשיות ותחומים ספציפיים.

עולם העסקים מתאפיין ב-2 סוגי קהילות:

o        קהילה רוחביתhorizontal industry) )- בעלת מכנה משותף רחב מאד. לדוגמא, כל דוברי הספרדית.

o        קהילה אנכית (vertical industry) - מתמקדת בתחום עיסוק ממוקד. לדוגמא, יצרני תרופות שהתמחותם הוא ביצירת תרופות לטיפול בלחץ דם.

ברור שההפרדה הנה יחסית ולא אבסולוטית. האם יצרני התרופות בכלל הנם קהילה אנכית או רוחבית? על פי ההגדרה היום מדובר בקהילה רוחבית, היות ויצרני התרופות הם תעשייה שיש בה תתי תעשיות והתמחויות.

 הפורטל עונה לצרכי כלל הקהילות, אך נוטה כיום יותר לקהילות רוחביות (בבחינת הכנסת יותר אנשים לאותו שער משותף), ה- Vortal מתאים יותר לקהילות ורטיקאליות.

ה-Vortal  מתאפיין בד"כ בתקשורת של עסק לעסק (B2B) והוא מספק לקהל היעד שלו חדשות, מאמרים, סטטיסטיקות, כלים, ניוזלטר ושירותים נוספים שמטרתם להעשיר את הידע והמומחיות בנושא הספציפי. זו דרכו של האינטרנט לעשות את מה שקהילות ידע וירטואליות פנים ארגוניות עשו לארגונים וליצור סביבות המותאמות לקהלי יעד/תחומי עניין ממוקדים.

דוגמא ל Vortal : KMworld המתמחה בנישה של ניהול הידע

נכתב ע"י מוריה לוי, ROM Knowledgeware

ניהול ידע אינו פועל בואקום. ידוע הדבר, שבתחום זה, אין פתרונות בית ספר וכל פתרון מבוסס על הארגון שבו הוא אמור להיות מיושם.

ארגונים שונים, גם אם עוסקים באותו תחום מקצועי, מבוססים על ערכים שונים, תרבות ארגונית ותרבות שיתוף שונות, אופי תהליכי שונה , סביבה מחשובית והרגלי מחשוב המתאימים לכל ארגון.

לכן, למרות הדמיון שייראה לכאורה למתבונן מן הצד, אופי הפתרונות, ודקות יישומן שונה ומותאמת ארגון.

אין ספק, על כן, שיש משקל גדול להבנת תהליכים ארגוניים ואופן התנהלות ארגונים. בכך עוסק מדע הארגון (Organization theory) שמקובל לכנותו בארץ גם "התנהגות ארגונית".

מדע הארגון עוסק בלימוד הדינאמיות של הפרט והקבוצות בתוך מבנה ארגוני, כמו גם בטבע הארגונים עצמם. כמו מדעים התנהגותיים אחרים, מדע זה מנסה לנתח, לחזות ולהסביר, בכדי לתת לעוסקים בו כלים לשיפור הביצועים הארגוני ופיתוחו של הארגון ועובדיו.

ספרה של מרי ג'ו הטץ בסיועה של אן קונליף, הנו אחד הספרים המקיפים. ספר זה סוקר את מגוון התיאוריות הארגוניות מראשיתו של מדע זה (Smith 1776 ומאוחר יותר Marx 1867) ועד ימינו אנו. הספר נכתב במקורו אמנם לפני 10 שנים, ויתכן וחלק מן הקוראים שנתקלו בספר אולי הרגישו עד כמה הרכבת דוהרת, דוגמאות יוצאות מהרלוונטיות שלהם לאחר פחות מעשור (עידן המחשוב והגלובליזציה הן מן המשפיעות המרכזיות על מגמה זו). אולם, עדיין ושוב הספר מומלץ לכל קורא. השנה (2006) יצאה מהדורה מחודשת, הכוללת עדכון של הדוגמאות, כמו גם שילוב תורות חדשות, חלקן עדיין בשלבי התהוות.

הטץ' סוקרת בספרה את התורות הארגוניות, תוך התבוננות בשלושה צירים משלימים:

§         ציר ההתפתחות ההיסטורי (מהלך השנים).

§         ציר המרכיב.

§         ציר הפרספקטיבה.

סקירת התורות מתבססת על חמישה מעגלים עיקריים: הפרט, הקבוצה, הארגון, הרשת החיצונית (שותפים, ספקים, לקוחות, רשויות, מתחרים, איגודים מקצועיים ובעלי עניין) והסביבה הכוללת (תחוקתית, תרבותית, פוליטית, חברתית, טכנולוגית, כלכלית ופיזית). ניתן לתאר מעגלים אלו באופן סכמאטי כדלהלן:

 

 

 

 

 

 

 

 

המעגלים שותפים להתנהלות הארגון ומשפיעים זה על זה.

מהו ציר המרכיב?

הטץ' מתארת את התיאוריות השונות תחת ארבעה מרכיבים מרכזיים:

§         מבנה חברתי- עוסק בעיקר בהגדרת מבנים והשפעתם על ביצועי הארגון. לארגונים בעלי צרכים שונים, בגדלים שונים ובשלבים שונים בהתפתחות מחזור חייהם, מתאימים מבנים שונים (היררכי, מטריציוני, מבנה M וכו'). יש לזכור שאין מבנה אחד מנצח, ואפילו אין מבנה אחד לאותה חברה שיכול לנצח לאורך זמן. יש להשכיל להבין מתי כדאי לשנות ומה עדיף בכל הקשר.

§         טכנולוגיה- הטכנולוגיה הנה מונח רחב יותר ממה שאנו מייחסים לו בחיי היומיום. הוא כולל את המוצרים, שירותים, כלים וציוד המסייעים לפעילות החברה. הוא כולל גם את המשימות ותהליכי העבודה המממשים, וכן- את הידע הנדרש למימוש כל אלו. לכאורה נראה, כי הטכנולוגיות מסייעות לתרגום הקלט (INPUT) לפלט (OUTPUT), אך למעשה השפעתן מכרעת הרבה יותר, בין היתר אפילו על המבנה החברתי.

§         תרבות- לארגון תרבות ארגונית. יתר על כן, ניתן להתייחס לאוסף תת-תרבויות המתקיימות בקבוצות שבארגון. בחברות שהתמזגו/נרכשו או בחברות גלובליות ובינלאומיות ההבדלים התרבותיים הפנים ארגוניים בולטים ונובעים גם מהבדלי תרבויות של המדינות השונות בהם הם מתנהלות. התרבות הארגונית, על פי המודל המקובל שפיתח שיין, מתבססות בהיבט התפיסתי על חפצים מעשי ידינו, נורמות, ערכים, אמונות והנחות יסוד, ובהיבט הפיזי על סמלי שפה והתנהגות. הבנת התרבות הנה כלי ניהולי, ופעילות בשדה זה משפרת את רמת הביצוע הארגוני.

§         מבנה פיזי- מבנה פיזי, עד כמה שנשמע לכאורה כמשני, בעל השפעה אף הוא על ההתנהלות הארגונית. מיקום, קרבה לבעלי תפקידים חשובים, אזורים פתוחים / חדרים סגורים, סמלים המלווים את המבנה, כל אלו משפיעים על תחושתו של הפרט, תפיסתו את עצמו במבנה החברתי  ועל ביצועיו. המבנה הפיזי, משפיע גם על תדמית החברה למתחרים, שותפים וכלל הרשת החיצונית (ראה לעיל). אך המבנה הפיזי כולל רמזים פורמאליים ולא פורמאליים על ערכיו של הארגון ומסייעת בהבנת הזהות הארגונית והמבנה החברתי (בעלי כוח, מבנה היררכי ועוד). השפעה על המבנה הפיזי יכולה להשפיע על התנהלות הפרטים שבה.

בסוקרה את התיאוריות הארגוניות שהתפתחו בדגש על כל אחד מרכיבים שלעיל, מזהה הטץ' 3 פרספקטיבות מרכזיות המאפיינות את התנועות השונות:

§         הפרספקטיבה המודרנית:  גישה ריאלית המנתחת כל נושא כהווייתו ובאופן האובייקטיבי ביותר שאפשר. תורת הארגון, על פי התפיסה המודרנית, הנה חקר החוקים האוניברסאליים, השיטות והטכניקות שמתקיימים בארגונים ושליטה בהם. שיטה זו מעדיפה  סכמות רציונאליות, חוקים, נהלי עבודה והנחיות סדורות. הגישה המודרנית הייתה מקובלת מאד בקרב התיאורטיקנים של שנות ה- 60 ו- 70.

§         הפרספקטיבה הסימבולית: מתאר איך אנשים נותנים משמעות וסדר לניסיון שלהם בהקשרים שונים, דרך התנהגויות סמליות ופרשניות, דרך תהליכים ושיטות. הגישה הסימבולית, נקראת לעיתים גם סימבולית-פרשנית ובגלל הגדרתה את ההתנהלות הארגונית כסובייקטיבית, היא מהווה כמעט אנטיתזה לאובייקטיביות המודרנית. גישה זו הייתה מקובלת בקרב התיאורטיקנים של  שנות ה- 80.

§         הפרספקטיבה הפוסט-מודרנית: טוען לצורך בביטול ופירוק התכנים הארגוניים  והתפיסות המודרניות הקיימות לגבי התיאוריות הארגוניות. כוללים התייחסות קבועה עם מספר נקודות מבט (אין אמת אחת). מעודדים שיקוף ושיטות כוללניות לתהליכי ארגון ומידול תיאוריות. הגישה הפוסט-מודרנית הייתה מקובלת בקרב התיאורטיקנים של  שנות ה- 90.

ואיך עלינו להתמודד עם שלל התיאוריות על ציריהם המרובים בתחום ניהול ידע בכלל והפקת לקחים בפרט?

ראשית, שומה עלינו לזכור שכמו שאין תיאוריה אחת להצלחה, כך גם בעולם ניהול הידע אין פתרון "ניהול ידע" מנצח. אין גם מתודולוגיה אחת. יש הרבה כלים ומתודולוגיות, בדומה לתיאוריות והתורות הארגוניות. עלינו לבחון את ההקשר, לבחור את המתאים ביותר להקשר זה, וגם אז, לעדן ולהתאים את הפתרון להתאמה מרבית לקבוצה בה פועלים.

בהסתכלות ספציפית על נושא הפקת לקחים, הטץ' מניחה את הבסיס לתפיסה שאל לו לארגון להסתפק בשיטה אחת ללמידה והפקת הלקחים. יש להגדיר יותר משיטה אחת, ולחשוב בחוכמה מה יש להפעיל ומתי. אחרת, יקשה עלינו למצות את תהליך הלמידה.

שנית, יש לשים לב, שכל תהליך הפקת לקחים הנו בבחינת פיתוח תיאוריה קטנה על ההתנהלות הארגונית העתידית הנכונה, בין אם בהיבט התהליכי-טכנולוגי, בהיבט התרבותי, או בכל היבט ארגוני אחר. אך, בתיאוריות ארגוניות, כאשר רמת ההפשטה גבוהה, אנו מקבלים תיאוריה ארגונית כוללנית באופן יחסי. הסכנה בתיאוריה שכזו נובעת מעודף ההכללה היוצרת ניתוק מהמציאות ויוצר תיאוריה שאינה מייצגת את המציאות. סכנה כזו, קיימת גם בתיאוריזציה הקטנה הגלומה בהפקת לקחים. הפקת לקחים כוללת בסופה תהליך של הכללה (באילו עוד הקשרים הלקח נכון?). תהליך זה של הכללה הינו הכרחי.  הסתפקות בלקח נקודתי, מגביל את השימוש החוזר בו (יש מעט מקרים בארגון שבדיוק חוזרים על עצמם) ומכאן גם את מיצוי הפוטנציאל של שיפור הביצועים. אבל, אליה וקוץ בה; הכללת יתר הנה סכנה, שכמו שהטץ' מתארת, יש להיזהר שלא ליפול בה גם ברמת התיאוריה הארגונית וגם ברמת הפקת הלקחים.

שלישית, הטץ' מטפלת לקראת סיום ספרה, בתיאוריות הארגוניות החדשות, ביניהן תיאוריות הרשת החברתית (Social network). הטץ' עומדת על החוזקה של ריבוי קשרים חלשים: ככל שאדם שותף ליותר רשתות, והצימוד נמוך (אין קשר חזק), כך גדלה החלפת ופיתוח הידע בין החברים השותפים. הקשר החלש מאפשר את השינוי וההשלכה. הקשר המרובה מוסיף את נקודות המבט השונות ואת הידע האחר, המהווה בסיס לפיתוחו ידע מצרפי חדש. נקודה למחשבה בבואנו להקים קהילות ידע ארגוניות.

הטץ' מסכמת את ספרה במשפט: "אם אתם רוצים לקחת דבר אחד מספרי, כולי תקווה שיהיה זה האחד: העריכו איך אחרים יודעים את עולמם, למרות שאתם בונים את עולמכם שלכם מהסתכלותכם אתם".

ואני דווקא מבקשת לסיים בציטוט אחר מספרה, ציטוט של ג'ון מסליסבורי שנתן כבר ב- 1159 אנלוגיה שתקפה היום יותר מתמיד: "בדרך כלל אנו יודעים יותר, לא בגלל שקידמנו את יכולותינו הטבעיות יותר, אלא כי נתמכנו על חוזקותיהם של אחרים ועושרם, אותו הידע שירשנו מאבותינו שלפנינו. ברנרד מצ'רטר נהג להשוות אותנו לגמדים קטנים היושבים על כתפי הענקים. הוא היה מציין, שאנו רואים יותר ויותר רחוק מאבותינו שקדמו לנו, לא בגלל חדות חזוננו או גובהנו הרב, אלא כי אנו נישאים לגובה, באמצעות שיעור קומתם שלהם והישגיהם הם."

ואם זו לא מהות ניהול הידע, אז מה כן?

Knowledge Inside Out
כמעט כל ארגון שרוצה לנהל ידע "רץ" ומחפש ידע מבחוץ. ארגונים לא שמים לב שהם עצמם יושבים על "מכרה זהב" של ידע. על החשיבות שבביצוע סקר ידע בתוך הארגון ניתן לקרוא במאמר Knowledge Inside Out. קריאה מהנה.


בהמשך למדור החדשות, אנו מפנים את תשומת ליבכם לאתר KNOW Network- קהילה גלובלית לארגונים מונעי ידע המוקדשת לתקשורת, benchmark והחלפת רעיונות המובילים לשיפור היעילות הארגונית.
באתר יש מאמרים, חדשות, בלוגים, ספריה, יומן אירועים ועוד . מומלץ!


תוכניתן?


חברת ROM Knowledgeware מזמינה אותך להיות חלק ממשהו גדול!
לצוות העוסק בפיתוח תוכנה ייחודית בארץ ובעולם בתחום ניהול ידע (KM),חברת ROM מחפשת מפתח/ת מערכות נמרץ, יצירתי, חרוץ ובעל מוטיבציה.
דרישות התפקיד:
1. C# / ASP.NET- ניסיון של שנה לפחות.
2. היכרות טובה עם SQL Server 2000 / T-SQL
3. היכרות עם DOT-NET Framework 2



אם את/ה מומחה SharePoint...

חברת ROM Knowledgeware מחפשת אותך לעבודת ייעוץ בתחום אפיון והקמת פתרונות ניהול ידע בסביבת SharePoint.
דרישות התפקיד:
1. ידע וניסיון קודמים וגבוהים באפיון והקמת אתרים ופורטלים בסביבת (WSS/ SPS) SharePoint
2. ידע וניסיון בפיתוח תוצרי הדרכה בתחום
3. הכרות עם תחום ומערכות ניהול ידע - יתרון
4. נכונות לשעות עבודה מאומצות
5. ייצוגיות ו יחסי אנוש מצוינים



מנהל/ת משרד

חברת ROM Knowledgeware מחפשת מנהל/ת משרד לניהול המשרד השוטף, הכולל קיום קשר עם לקוחות וספקים, ניהול יומנים וקבלת אורחים.
דרישות תפקיד:
1. שליטה בתוכנות האופיס
2. אנגלית ברמה גבוהה
3. אינטליגנטי/ת דינאמי/ת, ייצוגי/ת, יצירתי/ת
4. יחסי אנוש מעולים
5. יציבות תעסוקתית


יועצ/ת ניהול ידע


חברת ROM Knowledgeware מתרחבת ומחפשת יועצי ניהול ידע. אם את/ה בעל ניסיון בתחום ניהול הידע ורוצה להצטרף לחברה המובילה בארץ בתחום, נא שלח/י קורות חיים.


"Communication can promote and guide reflection, and reflection can enrich what is shared through communication".
Heibert, 1992
המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135