ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון יולי 2013 - מהדורה מס' 166
גיליון יולי 2013 - מהדורה מס' 166
גיליון:

 

1. קורס ניהול ידע (מחזור 28) מבית ROM  ייפתח בתאריך 24/07/13.

    השנה לאור הביקוש הרב נפתח גם קורס בחודשי הקיץ. להרשמה- yamit@kmrom.com


2. כנס פורום ניהול הידע יתקיים החודש ב- 22/07/13 בחיפה. הכנס יתקיים במשרדי חברת חשמל שם יתוארו 

    ויודגמו פעילויות ניהול הידע הקיימות. כמו כן , תועבר הרצאה של פרופסור אילן תלמוד מאוניברסיטת חיפה

    בנושא הון חברתי וניהול ידע. מחכים לכולם...

 

3. מסלול ניהול הידע בכנס האיכות יכלול השנה שני מסלולים:

  • מסלול הפקת לקחים ומסלול (חדש!) המספר על הכנסת התקן בשלושת הארגונים הראשונים בישראל. במסלול זה ירצו נציגת צוות ניהול הידע בבנק הפועלים, נציג צוות ניהול הידע באמדוקס ומנהל הידע של ROM.
  • מסלול ניהול הידע - יתקיים  בתאריך ב- 29/10/13 בת"א. מומלץ להירשם בהקדם.

4. השנה ,בכנס KMWORLD המתקיים מדי שנה בארה"ב ירצו  אבי קדם ,מנהל תכנית ניהול הידע בתע"א,

    יחד עם ד"ר מוריה לוי מנכ"ל ROM  בנושא הפקת לקחים וניהול תובנות.
לכל המעוניינים להצטרף לכנס- ההרשמה נפתחה בימים אלו- www.mtcreservations.com .

נשמח אם תיידעו אותנו, ונצא כקבוצה מאורגנת מישראל.

נכתב ע"י אלעד פירן

נפגשתי עם הלקוחה לראשונה לפני מספר חודשים. עוד טרם פגישתנו כבר שוחחנו בטלפון, דיברנו קצת על המטרות שברצונה לקדם בארגון, על המצב הקיים ועל הרקע הארגוני. אני מצידי סיפרתי לה קצת על ניסיוני הקודם, על האג'נדה שלי, ותיארתי בקווים כלליים כיצד הייעוץ שלי יכול לתרום לה לקדם את מטרותיה ומטרות ארגונה. בקיצור, מעט סמול-טוק, טיפה שיווק עצמי וקצת פרקטיקה.


פגישתנו הראשונה המשיכה את השיחה הטלפונית באופן טבעי, אך הפעם הדגש עבר להיות בעיקרו פרקטיקה – על הצרכים הארגוניים שלה ועל מתודולוגיית ניהול הידע של רום. מסיפורי הלקוחה התחלתי להכיר את ההיסטוריה הארגונית, את הנפשות הפועלות, וכמובן את הכאבים הקיימים כיום בארגון... בנקודה זו התחלנו בעצם את תהליך הייעוץ...


בפגישתנו החמישית משהו השתנה... בשלב זה כבר היינו מוכנים להציג להנהלת הארגון פתרון פשוט וממוקד לבעיה ספציפית בה טיפלנו, ולהתחיל לקדמו הלכה למעשה, כאשר הלקוחה הפתיעה ואמרה: "אולי אנחנו צריכים לקחת את הרעיון הספציפי ולפתח אותו לפתרון רחב יותר? לשימוש כלל הארגון?" . הייתה זו הרחבה מהותית של מסגרת הפרויקט עליו סיכמנו. וכמובן, שמחתי מאד על הרעיון. כעת, בהתבוננות רחבה יותר, כלל ארגונית, הצורך הבסיסי של הלקוחה השתנה. בהתבוננות זו עלו צרכים חדשים, מורכבים יותר, ואיתם עלה הרצון לקדם נושאים רבים יותר, כמו שנאמר "עם האוכל בא התיאבון"...

 

אבל הפגישות שלנו, של הלקוחה ושלי, במסגרת הזמן שהוקצבה לנו והמשאבים בהם נעזרנו... באלו לא היה שינוי. הבנו אם כן, שלא נוכל לממש את כל רצונותינו "כאן ועכשיו". היינו חייבים תכנית עבודה. ולטובת בניית תכנית עבודה לניהול ידע כלל ארגוני, הצעתי ללקוחה שלי לרכוש את תו התקן לניהול ידע - ת"י 25006 – של מכון התקנים הישראלי.


תגובתה של הלקוחה קצת הפתיעה אותי: "בסופו של דבר הוא עולה סכום קטן... באמת לא יקר לארגון. אבל הארגון לא מתכנן כרגע לעמוד במבחן ההתעדה של תקן ניהול הידע, אז בשביל מה בעצם לרכוש אותו?".


דברנו על זה. ומשיחה הזו עלתה תובנה, אותה אני רוצה לחלוק אתכם:


תקן ניהול הידע מתווה את הדרך, את המטרות ואת הפעולות הנדרשות לביצוע על ידי ארגון השואף להשגת התעדה (תו תקן) בתחום. התקן קובע את הסטנדרט הגבוה אליו ארגונים שואפים להגיע. עוד התקן מתאר את הדרישות ואת הכללים ליישום ניהול ידע בארגונים, ומפרט את מגוון ההגדרות, התהליכים, הכלים, הפתרונות והאמצעים למימוש, לתיעוד ולמדידה של ניהול הידע בארגון.


התקן משמש כמורה דרך הן למנהלי ידע והן לכל העוסקים והמתעניינים בתחום ניהול ידע. כך, הלכה למעשה, התקן יכול לשמש כל ארגון, גם ארגון שאינו מתכנן לגשת להתעדה היום או בעתיד הקרוב: על מנת להתוות את הדרך המיטבית לקדם את ניהול הידע בארגון, לסמן מטרות ויעדים ארגוניים, ולספק לארגון כלים ופתרונות להשגת מטרותיו ויעדיו.

 

לסיכום הסיפור, הלקוחה רכשה את תו התקן עבור הארגון, והוא סייע לה בבניית תוכנית עבודה ארוכת טווח לקידום נושא ניהול הידע בארגון.


ואני שואל אתכם: "מה קורה בארגון שלכם?"

 

קריאה נוספת:

 

על תו תקן מערכות ניהול ידע, ויקיפדיה, לחץ כאן

על סיפור ההתעדה האישי שלנו בחברת ROM , לחץ כאן

לרכישת התקן באתר מכון התקנים הישראלי, לחץ כאן

ניהול ידע הינו תחום חדש, הקיים בעולם פחות מ- 20 שנה.
היות וכך, הוא אינו נפוץ בכלל הארגונים. עם זאת, היות וידע הופך גורם משמעותי יותר ויותר, המסייע לארגונים להצליח, מבקשים רבים להצטרף ולהתחיל לנהל את הידע הקיים בארגונם.
האתגר אינו פשוט, היות וכמות הידע הארגונית אינסופית, ולא ברור איך להשתלט על כלל הידע הארגוני ולטפל בכולו.

מספר הנחות יסוד לפני שמתחילים:

  • מסע: ניהול ידע הוא בבחינת מסע ארוך, אולי אפילו אינסופי, המורכב מקטעים-מקטעים. בכל שלב, מקדמים נושא מסוים ומסייעים להשגת יעד נוסף ושיפור רמת ההישגים הארגוניים/עסקיים הקשורים בו.
  • אמצעי: ניהול ידע הינו אמצעי ולא מטרה. כמובע מכך- לא כל ידע כדאי לנהל. מומלץ להשקיע במקומות שישנה הצדקה בהיבט עלות/ תועלת (העלות הכרוכה בניהול הידע פחותה מהפוטנציאל הנובע משיתופו וניהולו).
  • תעדוף: לא ניתן לנהל את כל הידע בבת אחת. יש לתעדף היכן כדאי להקדים ולהתחיל, כאשר יש מספר קריטריונים מרכזיים המשפיעים על החלטה זו, ביניהם: רמת הידע הקשורה בנושא; התועלת שתצמח מניהול הידע (אל מול המצב הקיים); עלות ניהול הידע; התאמת הטיפול בנושא כפעילות התחלתית; סיכויי ההצלחה של הנושא (סיכוי שאכן יצליחו להקים פתרון מתאים ולנהל את הידע); ורמת שיווקיות של הנושא- עד כמה, אם יצליחו לנהל את הידע בנושא האמור, ישפיע הנ"ל על הרחבת מהלך ניהול הידע בארגון כולו.
  • מימדים: בכל פתרון ניהול ידע בו יוחל לפעול, יש להשקיע מאמצים בארבעה מימדים משלימים: ההיבט התרבותי-ארגוני; ההיבט התהליכי; ההיבט המחשובי; וההיבט התוכני.
  • מגוון: עולם ניהול הידע עוסק במגוון סוגי פתרונות השמים דגש על היבטים של שימור ידע; שיתוף ידע; הנגשת ידע; ו/או פיתוח ידע. דוגמאות לפתרונות במגוון זה כוללים: הפקת לקחים (בעיקר פיתוח ידע); אתרי ידע מקצועיים (בעיקר שיתוף ידע); שימור ידע פורשים מומחים (בעיקר שימור ידע); מאגרי ידע במוקדי שירות לקוחות (בעיקר הנגשת ידע). הרשימה ארוכה, ועולם הפתרונות אכן רחב ומגוון. כאשר מתחילים בניהול ידע, יש לבחון את הצרכים ולהתאים להם פתרונות, ולא להיפך.

איך מתחילים?
ישנן מספר גישות להתחלה לפעילות. לכל גישה, יתרונותיה היא:

  1. התנעה Top Down:
    פיתוח אסטרטגיה, מיפוי כלל הצרכים הארגוניים והקמת תשתית טכנולוגית.
    הקמת פתרונות ייעודיים רק בהמשך.
    Pיתרונות מרכזיים: סדור; מתודולוגי; קל להבנה
    S חסרונות מרכזיים: לוקח זמן עד שרואים תפוקה; לעיתים ארגוניים מתייאשים ומוותרים; פחות ממוקד מתחום תוכן מסוים, ולכן פחות מחובר ליעדים העסקיים הקונקרטיים.
  2. התנעת Bottom-Up:
    מיקוד ראשוני של הפעילות בשני נושאים ממוקדים, שם ידוע שיש בעיה עסקית/ארגונית.
    הקמת פתרונות תשתיתיים כוללים, ובניית אסטרטגיה רק בהמשך.
    Pיתרונות מרכזיים: זול; תפוקה מהירה יחסית; מסייע להוכחת נחיצות ניהול הידע בתוך הארגון (ובזכות זה גם לשיתוף פעולה)
    S חסרונות מרכזיים: לא תמיד הפתרונות הראשונים יישענו על טכנולוגיה מיטבית; לא תמיד ישנה חשיבה כוללת נכונה דיה, כי ההסתכלות אינה כלל ארגונית אלא ממוקדת.

כמובן שניתן לשלב שבין השניים בצירופים שונים, כפי שמתאים לארגון:
בארגונים קטנים, ניתן לבצע מיפוי צרכים ופיתוח אסטרטגיה בלי לעכב מאד את המהלך כולו;
בארגונים אחרים, ניתן לבצע מיפוי על או מיפוי חלקי של קבוצה מייצגת, ו/או לפתח אסטרטגיה תחילה.
ישנם ארגונים בהם התשתית הטכנולוגית כבר קיימת, ואז נקודת הפתיחה טובה יותר ומשפיעה על ההחלטה.
ניתן להתחיל, ללא קשר לגודל הארגון במספר פיילוטים Bottom-Up ולאחר הבנת משמעות העניין, לפנות לגישת ה- Top-Down.

 

בכל מקרה, ללא תלות בגישה בה בוחרים, יש לוודא כי:
קיים בעל חסות- חבר הנהלה ארגוני, המוביל את הנושא. ללא בעל חסות שכזה, יתקשה הארגון לממש מהלך חשוב ומרכזי כניהול ידע באופן סדור ולטווח הרחוק.
ממונה מנהל ידע (במשרה חלקית או מלאה)- אדם שתפקידו לקדם את ניהול הידע בארגון הלכה למעשה, ועל כך הוא נמדד.

 

והכי חשוב- להתחיל. הקפיצה למים לא קלה, המסלול ארוך ואפילו מפותל, אך מי שלא יתחיל לעולם לא יגיע.
"הנכס המשמעותי ביותר של ארגונים במאה ה-21 יהיה עובדי הידע" ( פיטר דרוקר, 1999)
פשוט כדאי.

 

נכתב ע"י מאיה פליישר

חוויית משתמש (מאנגלית: UX, קיצור של User Experience) הינה חוויה אנושית, המשפיעה על האופן בו אדם חושב, מרגיש או פועל כאשר הוא משתמש במערכת (אתר, תוכנה), מוצר או שירות. במקרים רבים זוהי מילה נרדפת לממשק משתמש. (מתוך ויקיפדיה)

 

חוויית משתמש, בעיני, צריכה לספק בצורתה הפשוטה חוויה. לכן, חשוב לבחון ולוודא שהמוצר האמיתי והסופי אכן כולל את המרכיבים שיוצרים את חוויית המשתמש (כגון: שימושיות, אמינות, אסתטיות, נוחות, קלות והתמצאות וכד').

 

אבל מה קורה בדרך (שהיא לא תמיד קצרה ופשוטה) למוצר האמיתי? האם אנחנו דואגים שתהיה חוויית משתמש ללקוחות הביניים בהצגת הפתרונות שלנו? האם אנחנו בכלל צריכים לדאוג לחוויית המשתמש שלהם? ואם כן, למה?
מניסיוני המקצועי, התשובה היא ברורה - כן ! למה ? בניסיוני לענות על תשובה זו בצורה פשוטה נזכרתי בשם של הסרט: "תעביר את זה הלאה" ושמו באנגלית "Pay it Forward" בעיני עוד יותר מתאים למקרה זה.

מה זה מוצר?
מוצר הוא מושג מתחום הכלכלה, המתאר סחורה או שירות שיש להם שווי כספי; בדרך כלל סחורה או שירות אשר עברו עיבוד אנושי ותהליכי ייצור הקשורים לידע ולתנאים התרבותיים והחברתיים של הייצור. (מתוך ויקיפדיה)
בעולם ניהול הידע, המוצרים לרוב הם פורטלים ארגוניים / מקצועיים או חומרים מקצועיים (כגון: מצגות, לומדות, נהלים, מסמכים וכד'...)

מוצר נולד מתוך צורך ובשאיפה שאכן ייתן מענה לצרכן הסופי שלו, אך הדרך מהצורך הראשוני ועד למוצר הסופי יכולה להוות גורם משמעותי להצלחת המוצר.

 

כמנהלי ידע אנו מתבקשים להציג פתרונות לצרכים שעולים. דרך הצגת הפתרונות היא חשובה ועוזרת להמחיש את המוצר האמיתי. לכן, ההתייחסות לפתרונות שאנו מציעים צריכה להיות רצינית באותה מידה של המוצר הסופי.

 

להצגת פתרון ויזואלי, מפורט ודומה למוצר הסופי יתרונות רבים:


• ללקוח שלנו יהיה יותר קל להבין למה התכוון המשורר
• ההמחשה הדומה למוצר האמיתי תגרום לתיאום ציפיות
• נוכל לבצע בדיקת שימושיות מוקדמת
• נאתר צרכים נוספים או נוותר על אלמנטים מיותרים טרם השקעה של עלויות וזמן במוצר האמיתי
• נדבר בשפה משותפת יותר עם הלקוח שלנו
• התלהבות הלקוח היא בד"כ גבוהה וגורמת לרתימתו בהטמעת המוצר
• אנו (מנהלי הידע) נתפסים רציניים ומקצועיים יותר

 

אז איך עושים את זה? הטיפים שלי בנושא:
פורטל ארגוני / מקצועי / אזור תוכן


• הקפידו להתייחס למרכיבי חוויית המשתמש כבר באבטיפוס – הקפידו על ריווח נכון, יישור, קישורים.
• הכניסו טקסט ותמונות מאותו עולם התוכן - אל תכתבו "טקסט טקסט טקסט..." ואל תשימו תמונות לא קשורות – טקסט אמיתי ותמונות מתאימות יחברו את הלקוח ויעזרו לו להבין מהר מאוד למה התכוונתם.
• הקפידו על אסתטיקה – הימנעו מצבעוניות יתר, שמרו על הצבעים של החברה (לוגו) והשתמשו באותם צבעים.
• צרו את האבטיפוס דומה ככל הניתן למערכת האמיתית מבחינת נראות ומבחינת יכולות – אל תשלבו אפשרויות או רכיבים שלא ניתן ליישם במערכת האמיתית, כך תמנעו ציפיות ואכזבות מיותרות.
• היו פתוחים לשינויים ולקבלת ביקורת – בסופו של דבר חשוב שהמוצר הסופי ייתן מענה לצרכים ללקוח והאבטיפוס מטרתו לפתוח דיון בנושא.

במצגות:


• שלבו תמונות מתאימות – הויזואליות יוצרת חוויה וגורמת לצופים לזכור את המצגת.
• הקפידו על משפטים קצרים ועניינים.
• גם כאן חשוב להקפיד על האסתטיקה – הימנעו מצבעוניות יתר והקפידו על צבעי הלוגו.


במסמכים:


• הקפידו על היישור, מרווחים, מספור נכון, שימוש בבולטים וכתיבה תמציתית.
• במסמכים ארוכים – צרו תוכן עניינים ויזואלי שיעזור לגשת לתכני המסמך בקלות.
• מומלץ לעשות קישורים בין חלקי המסמך (לתחילתו או לתכנים ממשיכים). 

 

לסיכום, התייחסו ברצינות ובמקצועיות למוצרים שאתם יוצרים – הלקוח יתייחס אליכם באותה צורה !

בהצלחה J 

מדורת השבט המודרנית- שימוש בסיפור סיפורים בשירות ניהול ידע בארגון


כולנו עוסקים, במודע או שלא, בסיפור תרחישי חיינו. אנו משתפים אחרים ומשותפים ע"י האחר באופן מתמיד בסיפורים אודות מה שקרה, או מה שעתיד לקרות . אנו מספרים את סיפורנו לרוב כשהם מלווים במחוות גוף , הבעות פנים, ואינטונאציות קוליות ליצירת האפקט הדרמתי המתאים  להדגשת הנאמר.


אין זו פעילות חדשה, שכן משחר ההיסטוריה האדם עסק בסיפור סיפורים כדרך להעביר תרבות וידע.


אנו עוסקים בסיפור סיפורים בכל רגע ובכל מצב בחיינו, כמו גם בעסקים ובסיטואציות במסגרת עבודתנו, סיפורים יכולים לשמש כאמצעי לתיאור סיטואציות מורכבות, רב ממדיות וכן להצגת פתרונות יצירתיים ומורכבים לא פחות. סיפור טוב, הבנוי ומוצג בצורה טובה, יכול להוות שיעור חשוב לאין ערוך ללמידה רעיונית ורגשית של ידע גלוי וסמוי בהקשר לסיטואציה ספציפית וכן בהקשר להפקת לקחים לסיטואציות עתידיות.

 

סיפור סיפורים בתוך הארגון-
סיפור סיפורים בארגון משרת אמצעי למספר מטרות:
1. שיתוף של נורמות וערכים ארגוניים- סיפור ושיתוף בסיפורים הינם אמצעים להעברת התרבות הארגונית בין העובדים ולהשרשת ערכים ארגוניים חשובים .
2. פיתוח אמון ומחויבות- סיפור סיפורים תורם להבניית אמון בין העובדים, לתיקשור אמינות ופיתוח תחושת ביטחון הדדי.
3. שיתוף בידע סמוי- סיפור סיפורים הינה דרך יעילה ומהירה להחלפת ידע מורכב היכול לעזור בפתירת בעיות מסובכות.
לעיתים הידע הקנוני של הארגון, זה שתועד ואוחסן במערכות הארגוניות, נמצא לא מספק או לא יעיל בהתמודדות מול בעיות הצצות בעולם האמיתי. בסיטואציות אלו, הידע שנחווה תוך כדי התמודדות בזמן אמת, יכול להציג את הפיתרון המוצלח.
4. בחינה מחודשת של שיטות עבודה- לעיתים דרך עבודה הופכת להיות מושרשת בתוך ההתנהלות הארגונית למרות שהיא איננה הפיתרון המוצלח או היעיל ביותר לארגון. באמצעות סיפור סיפורים, בהם המספר אינו נצמד רק לעובדות היבשות אלא מוסיף אלמנט אינטואיטיבי או רגשי ,ניתן לעורר לעשיית חושבים מחדש ולהגיע אל דרכים יצירתיות ומקוריות לעשיית דברים.
5. יצירת היקשרות רגשית- סיפורים, פעמים רבות עוסקים בסיטואציות מיוחדות או לא רגילות בהם נתקלנו. סיטואציות אלו מעוררות אצל המאזין תחושות רגשיות. העוררות הרגשית הופכת את הידע לקל יותר לאחזור בסיטואציות עתידיות.

 

סיפור סיפורים כאמצעי לשיתוף ידע מורכב-
בזירה הארגונית ידע מוגדר לרוב כיכולת לפעול בצורה אפקטיבית, כך שרכישת ידע כשלעצמו איננה המטרה העיקרית של הארגון, רק רכישת ידע שלפיו ניתן להתנהל ערכי לארגון.


סיפור המכיל ידע ארגוני צריך שיהיה בו נרטיב מפורט של התנהלות קודמת , של אינטראקציות בין עובדים, ותיאור פעילויות פנים וחוץ ארגוניות אשר מתוקשרות בצורה בלתי רשמית בארגון.


סיפור המעביר ידע צריך לשרת את המטרות הבאות:

1- העברת חוויה בצורת נרטיב- סיפור המעביר ידע הינו פשוט וברור, מכיל מספר נקודות חשובות המוטמעות בתוך הסיפור הכללי, ניתן לשחזור, להעברה ולרוב כל אחד יכול למצוא בו נקודת משיק לתחום או עיסוק בחייו.
2- מספק חוויה חלופית- סיפור המעביר ידע מלמד עשייה בדרך עקיפה – הוא מכיל מידע לגבי התנהלות / דרך פעולה ומעניק למאזין חווית לימוד עקיפה.
3- מספק מידע לגבי עשייה-סיפור המעביר ידע עוסק בהתנהלות או בדרך פעולה שנמצאה ע"י המספר כאפקטיבית / תורמת במיוחד להליך עבודה והוא ניתן לרוב לפירוק ליחידות פעולה של התחלה ,אמצע וסוף.

כיצד אם כן ,ניתן לגייס צורת תקשורת זו למען שיתוף הידע בארגון ולמען הגדלת היעילות הארגונית?


קצירת סיפור- הפקת תובנות מתוך סיפור להתנהלות בפרויקט


אחד מהתהליכים החשובים בסיפור סיפורים הוא לדעת לעשות שימוש יעיל במידע שתווך ע"י ניתוח המידע, פירוקו ליחידות מידע והסקת מסקנות ליישום המידע בסיטואציות עתידיות.
 ישנם 4 שלבים בתהליך קצירה של סיפור:

1- כתיבת  הסיפור- ע"י הפיכת החוויה לסיפור, באמצעות כתיבתו, המספר נאלץ להכניס את החוויה לתוך הקשר, להבנות היגיון בה וליצור רצף מסודר של התנהלות שיקל על המאזין להבין את ההתרחשות המתוארת.
2- אינטראקציה- בניית סיפור ויצירתו צריכה להיות פרי של מאמץ קולקטיבי ושל שיתוף פעולה קבוצתי. למאזין בדרך זו יש את ההזדמנות לשאול שאלות להעמקת ההבנה , כאן גם ניתנת ההזדמנות לבנות משמעות והבנה משותפים.
3- הפנמת הסיפור אצל המאזין- יש לבקש מהמאזין לרשום את הדברים העיקריים שלמד או שהבין מהסיפור ולחדד נקודות שלא הובנו כהלכה.
4- תיעוד- בסיום ההליך יש לתעד את הנקודות החשובות שהופקו מהסיפור כגון: תוצאות חיוביות ושליליות, כיצד ליישם בפרויקטים עתידיים, הפקת לקחים שנעשתה. בתהליך התיעוד יש לשאוף ו"לשחרר" את הסיפור מהסיטואציה הספציפית שבו התרחש ולחפש אחר תובנות כלליות ותבניות פעולה מרכזיות.

 

כיצד לעודד סיפור סיפורים בארגון?
1- יצירת הזדמנויות לשיח לא פורמאלי- לסביבה שבה מסופר הסיפור חשיבות רבה,לרוב סיפור סיפורים יתרחש תוך כדי מפגשים לא רשמיים בין העובדים; בתור למכונת הקפה, בדרך לפגישה ואף במהלך הפגישה אך אז יש זמן קצר להחלפת המידע. יש לשאוף וליצור אצל העובדים פינות ומקומות בהם ירגישו נוח לספר סיפורים ולהחליף מידע.
2- יצירת מודעות- עובדים אינם מודעים לחשיבות שיש לסיפור סיפורים כדרך להחלפת מידע. יש להגביר את מודעות העובד לדרך זו של החלפת מידע ע"י תקשור באמצעי התקשורת הארגוניים וכן ע"י הקצבת זמן עבודה לעשייה

 

לסיכום-
סיפור סיפורים הוא אמצעי נוסף לתיווך מידע בקרב העובדים לצד חפיפה (mentoring), סימולציות, קריאה ולמידה. מחקרים מצאו כי סיפור סיפורים מעודד בניית אמון, משריש נורמות ארגוניות, מעביר ידע סמוי, ממריץ למידה מן האחר ויוצר היקשרות רגשית בין העובדים.
סיפור סיפורים הוא אמצעי לקרב בין אנשים, ליצור חברויות וקשרים המגבירים את תחושת האמון ההדדי וכפועל יוצא את המשך העשייה הקבוצתית ואת שיתוף הפעולה בין העובדים.
יש לשאוף וליצור הזדמנויות לשיתוף סיפורים בקרב העובדים , לא רק כאמצעי יצירתי והבעתי לשיתוף חוויות ומידע אלא ובעיקר כדרך ליצירת שותפויות עבודה ומחויבות הדדית וכאמצעי לבניית סביבת עבודה התומכת בשיתוף מידע .
כן חשוב לדעת לקצור את פירות הסיפור ולהפיק את המיטב מחוויות הלמידה של המספר בכדי לעשות שימוש חוזר בתובנות שנלמדו בתהליכי עבודה אחרים ובסיטואציות שונות.

 

מקורות מידע:
Application of storytelling in knowledge management , Eric.D.Brown, Amit Deoker, Presentation for INFS , 2009
Storytelling in organizations: the power and traps of using stories to share knowledge in organizations, Deborah Sole, Daniel. G. Wilson  http://www.providersedge.com/docs/km_articles/Storytelling_in_Organizations.pdf







מאמר מהעולם על BI DISCOVERY ובכלל..פרוייקטי בינה עסקית:

לצפייה לחץ כאן

אתר העוסק בחווית המשתמש בישראל

לצפייה לחץ כאן

כנסים בארץ

 

שם האירוע: פורום KMI- סדנת הטמעת ניהול הידע בארגון

מיקום האירוע: מלון שרתון תל אביב, הירקון 115

תאריכים: 1/7/2013

פרטים נוספים והרשמה: לחצו כאן.

 

שם האירוע: כנס פורום ניהול הידע- קיץ 2013

מיקום האירוע: חברת חשמל בחיפה

תאריכים: 22/7/2013

פרטים נוספים והרשמה: לחצו כאן.

 

שם האירוע: הכינוס הלאומי ה-12 של האיגוד הישראלי לאיכות- מסלול ניהול ידע

מיקום האירוע: מלון דיויד אינטרקונטיננטל, ת"א.

תאריכים: 29-30/10/2013

פרטים נוספים והרשמה: לחצו כאן.

 

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: KM Australia Congress 2013

מיקום האירוע: Sydney, Australia

תאריכים: 25 - 23 Jul

פרטים נוספים לחצו כאן.

 

שם האירוע: KM LatinAmerican 2013

מיקום האירוע: Buenos Aires, Argentina

תאריכים: 26 - 30 Aug

פרטים נוספים לחצו כאן.

 

שם האירוע: ECKM 2013 Conference Track

מיקום האירוע: Kaunas, Lithuania

תאריכים: 05 - 06 Sep

פרטים נוספים לחצו כאן.

 

 

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135