1. קורס ניהול הידע מבית ROM מחזור 25 ייפתח ב- 20 ביוני. למידע נוסף והרשמה- keren.harel@kmrom.com

2. קורס ROM חוגג חצי יובל! לרגל ציון האירוע חברת ROM מעניקה שעת ייעוץ חינם לכל ארגון שהשתתף בקורס לדורותיו. ניתן להירשם לשעת הייעוץ עד ל – 31.7.12. צרו קשר לתיאום פגישת ייעוץ

3. בתאריך 10/07/12 יקיים פורום ניהול הידע בישראל את מפגש הקיץ. המפגש ייערך ברעננה בחברת LIVEPERSON ויעסוק בנושא ויקיפדיה ווויקי. מרצה מרכזי- מר דוד שי, הבירוקרט הראשון של ויקיפדיה העברית ואחד מעורכיה הראשיים.

4. בתאריכים 18-19/7/2012 תתקיים ב- ROM סדנת חוויית משתמש. הסדנה מתאימה גם למי שאין רקע בנושא.
מצ"ב סילבוס הקורס
למידע נוסף והרשמה- keren.harel@kmrom.com

5. בתאריכים 20-21/5/2012 התקיימה סדנא  מטעם מכון התקנים ובהובלת ד"ר מוריה לוי, בנושא קידום ארגונים למוכנות לתקן ניהול הידע. בסדנא, שנמשכה יומיים, ניתנו כלים מעשיים לארגונים הן לבחון את רמת מוכנותם לתקן, והן לשפר את מצב ניהול הידע בהיבטים השונים, לקראת היערכות לתקן ובכלל. המשובים שהתקבלו בסיום הסדנא היו חיוביים ביותר, ושלושה ארגונים הכריזו כי מרגישים בשלים לתקן, וינסו לבחון אפשרות אישור הארגון להתעדה.

6. דרוש/ה מזין תוכן ל SharePoint 2010, להזנת תכנים ובניית דפים לאתר. ניסיון בהזנת תכנים ב SharePoint כולל HTML חובה. ידיעת אנגלית ועברית חובה. שעות עבודה ותדירות- משתנה בהתאם לצורך, נדרשת גמישות בזמינות.
העבודה במרכז הארץ ומתאימה גם לסטודנטים. לפרטים ושליחת קורות חיים: nurit@kmrom.com

7. לכבוד שבוע הספר העברי - הנחה במחיר הספר "ניהול במאה ה- 21" מאת ד"ר מוריה לוי.

במשך חודש יוני, יימכר הספר במחיר של 40 ש"ח (במקום המחיר הרגיל- 79 ש"ח). לרכישה יש לפנות לרותם- 077-5020771 או rotem@kmrom.com

הבינה העסקית (BI) מסייעת לארגון לקבל החלטות טובות יותר. בין אם מדובר בהחלטה אסטרטגית, טקטית או תפעולית, השילוב בין המידע הנכון, בזמן הנכון ובפורמט הנכון הינו קריטי לקבלת החלטה נכונה.

דו כיווניות (Bidirecionality) הינה תנועה או פעולה, המתבצעת לרוב בשני כיוונים מנוגדים.

ארגונים קטנים כגדולים מתמודדים עם אתגרי הבינה העסקית, בארגונים קטנים השליטה בנתונים זמינה יותר אך ככל שארגון גדל נוצרים בו איי מידע, מומחים שומרים מידע בתיקיות האישיות ובקבצי Excel מקומיים. על אף ההשקעה האדירה של מחלקת IT בפיתוח תשתיות BI, האתגר האמיתי העומד בפניה הינו הענקת גישה לאותם איי מידע. אם בשעת ה"ש" – כשהמידע נדרש, מושקעים משאבים עקיפים לאחזור המידע (שליחת מייל למומחה תוכן, שיחת טלפון לבעלי העניין הרלוונטיים, שיטוט בתיקיות רשת למציאת הקובץ הנכון וכד'), כנראה שה - BI זורם לכיוון אחד בלבד.

בינה עסקית דו כיוונית הופכת את ה BI ליישום אינטראקטיבי בעזרת שילוב ה - BI במערכות התפעוליות והצגת נתונים למשתמשים תוך השימוש במערכת. התוצאה: המשתמש יכול לקבל החלטה על בסיס הנתונים ולבצע פעולות במערכת. כך נוצר מעין "מעגל סגור" המאפשר הפקת תובנות ממשתמשי הקצה לכדי תועלת לרווחת הארגון. ה BI הופך למעשה ל "BI כיווני" מאחר והוא מבוסס על נתונים המגיעים מהמערכות התפעוליות, ובאופן כמעט פרדוקסלי הוא מוחזר אליהן כדי להועיל גם שם בהבנה וקבלת ההחלטות טובה יותר.

ניקח לדוגמא מערכת תפעולית לניהול שרשרת אספקה בארגון (ERP), מנהל תחום המזהה בעיה בהתהוות יוכל באמצעות מערכת דו כיוונית יוכל לפעול בהתאם לנתונים תוך צריכת נתונים חדשים – כל זאת בלי לעבור למערכת אחרת. בעוד ב BI המסורתי, ביצוע פעולות יתאפשר ככל הנראה לאחר בדיקה ושימוש במערכות משלימות, בשילוב מנהלי המערכות, ועוד מיילים, שיחות ואף פגישות... כך שלמעשה התגובה והשינוי יתבצו רק לאחר מספר ימים. המניע העיקרי של ארגונים להשתמש בכלים חכמים לניהול שרשרת האספקה הוא להגדיל את מהירות התגובה של הארגון לשינויי הביקושים המהירים. מודל שרשרת האספקה דורש אינטגרטיביות רבה ורציפה של מערכות המידע ו"שקיפות"  כך ש BI דו כיווני הינו צעד בכיוון הנכון.

כח מניע נוסף לטובת הבינה העסקית הדו כיוונית הוא מערכות BI מבוססות WEB. במערכות אלו למשתמשים יש יכולת לבצע אינטראקציה עם ה - Data. במידה מסוימת, מערכות אלו דומות לאפליקציות רגילות המאפשרות עדכון על ידי המשתמש. למערכות WEB יתרון נוסף בכך שקל יותר להנגיש בהן את המידע למשתמש – הממשק ידידותי ומוכר ובימינו אף עובד אינו זר לדפדפן ה Webi.

יש שיגידו ששימוש במערכת דו כיוונית טומנת בחובה השפעות על אמינות וניקיון הנתונים, דאגה אמיתית במערכות פתוחות ולא מנוהלות. אולם המציאות מוכיחה לנו כי מערכות BI בימינו יודעות לבצע מידור הרשאות וביזור השליטה באופן הקובע מי צופה בנתונים ומי רשאי לעדכנם, וכן מאפשרות לייצר כללים הקובעים כיצד המידע משתנה בעת הצורך (בקרת עמיתים, בקרת מומחים, אישור מנהל וכד') - במטרה להגן על אמינות וניקיון המידע במערכת.

בינה עסקית דו כיוונית מציידת את העובד ביכולת קבלת החלטות איכותית ומבוססת בזמן אמת, אך בנוסף גם תורמת לתהליך קבלת החלטות ידידותי יותר, ומביאה לתחושת מוכנות ותחושת ערך מוסף לעובד עצמו. באופן עקיף ניתן לראות עלייה בשימוש במערכת מאחר ולמשתמש יש הבנה מעמיקה יותר ותחושת בעלות ואחריות על הנתונים, כך שבשורה התחתונה היעילות הארגונית משתפרת. מרבית הארגונים עובדים כיום במודל חד ממדי, סביב הרעיון של איסוף ואגירת נתונים >> הצגת הנתונים >> צריכת הנתונים. חסר הניסיון לאינטראקציה או עדכון הנתונים תוך כדי תנועה. עוצמת הבינה העסקית הדו כיוונית טמונה בהענקת השליטה למשתמש, ובכך מאפשרת התמודדות עם השונות ותדירות השינוי של המידע שאותו עובד הידע צריך לקלוט, לעבד ולבסוף לפעול בהתאם, ובמקרים מסוימים אף להשפיע על הנתונים במידת האפשר. זאת בניגוד למצב הרווח של צריכה וניתוח מידע בלבד.

ככל שהזמן עובר המגמה מתחילה להשתנות- יותר ארגונים בוחנים הטמעת מערכות BI לתוך המערכות התפעוליות, ומייצרים מצב של "מעגל סגור" ודו כיווניות של מערכות ה-BI.

מקורות:

Business Intelligence Vision

Bidirectional Business Intelligence: What You Need to Know

Bidirectional

Bidirectional Business Intelligence

שרשרת האספקה

מהו הSharePoint Designer 2010  ?

‏SharePoint Designer 2010 הוא כלי עבודה של SharePoint, לעיצוב, בנייה והתאמה אישית של אתרי אינטרנט שפועלים בסביבת SharePoint. עם SharePoint Designer 2010 אפשר ליצור דפי אינטרנט עתירי נתונים, לבנות פתרונות רבי-עוצמה המותאמים לשימוש בתהליכי עבודה ולעצב את המראה של אתר ה SharePoint – וכל זאת ללא צורך בשימוש בקוד (ללא צורך במפתח תוכנה).

SharePoint Designer 2010 בעל ממשק מלא לאתר ה SharePoint, המציג למשתמש את כל הרכיבים הקיימים באתר: רשימות, ספריות, סוגי תוכן, מקורות נתונים, תהליכי עבודה ועוד. הבחירה ברכיב כלשהו תציג ברצועת הכלים את אפשרויות העריכה השונות לשימוש המשתמש. בכל שלב ניתן לשמור את השינויים שבוצעו ברכיב ולחזור למבט-על של האתר.   

שימושים נפוצים ב SharePoint Designer 2010 :

·         פתיחת אתרים ויצירת אתרים חדשים

·         יצירת תצוגות מותאמות אישית

·         יצירת טפסים מובנים באתר

·         יצירת תהליכי עבודה Workflow מותאמות אישית

·         עיצוב דפים ושמירתם כתבניות

טיפים שימושיים ל SharePoint Designer 2010 :

זרימת מידע בארגונים נחשבת בסיסית ושוטפת, והיא מתבצעת בערוצים שונים ורבים, בערוצים פורמאליים (לדוגמה: מנהלת מידע ופורטל ארגוני) ולא פורמאליים (לדוגמה: שיחות מסדרון). עם זאת, זרימת המידע בכלל ולמנהלת המידע בפרט נתקלת בקשיים.

במאמר זה נפרט את הקשיים העיקריים בזרימת מידע מסודרת למנהלת המידע וכיצד ניתן להתמודד עימם.

הקשיים העיקריים בזרימת המידע למנהלת המידע הינם:

·         ארגוניים
לדוגמה: ארגון גדול מסועף במבנה ומפוזר גיאוגרפית עשוי לגרום ל:

o        "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה" ולכפל תפקידים. צוות מנהלת המידע יכול לקבל את אותו מידע מכמה גורמים שונים והצוות צריך לתאם ולתווך בין אותם הגורמים.

o        מזרימי מידע רבים מתפקידים שונים (מנהלי מוצר, מנהלי פרויקטים, מנהלי צוותים וכו'). הכמות והשונות בתפקידים משפיעה על אופי ומורכבות הזרמת המידע.

·         טכניים
לדוגמה: המידע למנהלת המידע נשלח במייל והוא נבלע בשאר המיילים המתקבלים אצל צוות מנהלת המידע. גם אם קיים מייל ברמת צוות, מזרימי המידע עשויים לשלוח מיילים למייל האישי של אחד מאנשי הצוות מטעמי נוחות, הרגל וכו'.

·         אנושיים
 לדוגמה: בלחץ הזמן ו/ או חוסר מודעות לא תמיד יודעים למי בדיוק להעביר את המידע, מתי להעביר ואיך (האם קיים פורמט?).
בנוסף, עובדים מתחלפים ובביצוע חפיפה לתפקיד החדש, התפקיד של מזרים המידע לא מוזכר / לא מוסברת חשיבותו ומה מצפים ממנו, ואם כן מוזכר, כל אחד מממש אותו אחרת.
זכרו, ברוב המקרים תפקיד מזרים מידע הוא לא העיקרי, הוא מתווסף לתפקיד הרשמי.

ניתן להתמודד עם קשיים אלה באמצעות גיבוש תהליך עבודה אחד מול כל מזרימי המידע ולדאוג שלא יתמסמס ביום יום. שימוש בתהליך העבודה לא רק יעשה סדר בזרימת המידע, יתעד את המידע המתקבל, ייעל את העבודה ויקצר זמנים בעדכון המידע, אלא גם ימצב גבוה יותר את צוות מנהלת המידע בחברה. 

להלן מספר טיפים להבניית תהליך עבודה בין מנהלת המידע לבין מזרימי המידע:

·         מפו את כל מזרימי המידע הקיימים, נסו לזהות אם קיימות כפילויות, האם ניתן לצמצם אותם, ערכו רשימה עדכנית מסודרת הכוללת את שם המזרים ואת הנושאים להם אחראי. את הרשימה תשמרו במקום משותף ונגיש לכל צוות מנהלת המידע.

·         בדקו לאילו תהליכים/ נהלים לא קיים גורם אחראי (אבא) ואתרו/ מנו אותו בהתאם.

 ·       החליטו על פלטפורמה אחת להזרמת המידע (לדוגמה: מייל/ מערכת ייעודית), והתעקשו לקבל את המידע רק דרכה.
במקרים דחופים ובלחץ הזמן מומלץ לגלות גמישות, אך דאגו לאחר מכן לקבל את המידע כפי שהחלטתם.  

·         הגדירו זמן טיפול (SLA) לכל הבקשות המתקבלות. הגדירו זמן ריאלי, שמצד אחד יתמוך ביכולות צוות מנהלת המידע (כמות עורכי/ מומחי התוכן) ומצד שני ייתן מענה לנציגים בשטח. 

·         צרו טפסים ייעודיים לשימוש מזרימי המידע מול מנהלת המידע. הטפסים יכללו תבניות זהות, עד כמה שניתן, לתבניות במנהלת המידע.
לאחר יצירתם הפיצו אותם לכל מזרימי המידע ודרשו מהם לקבל את המידע רק בטפסים אלה.
היתרונות:

o        מזרים המידע מתכוונן לכתיבת העיקר בצורה מסודרת, בהתאם לתבניות במנהלת המידע.
בשוטף, עם כל העומס בעבודה הנטייה היא להעביר את המידע הקיים כמו שהוא, לא מעובד ומסודר (לדוגמה: סיכומי פגישות ומייל עמוס בתכתובת).

o        צוות מנהלת המידע יכול לעדכן מהר יותר את המידע.

·         בצעו סיעור מוחות בצוות כיצד ניתן לרתום את מזרים המידע לעדכון מידע שוטף ו"איכותי" (העברת כל המידע ובצורה ברורה) וכיצד ניתן לחזק את הקשרים עימו.

לאחר גיבוש תהליך העבודה,  הפיצו אותו לכל הגורמים הרלוונטיים, מנהלים ומזרימי המידע. הקפידו ביום יום לפעול לפיו ובצעו לו התאמות בהתאם לדינאמיות בארגון.

זכרו, צוות מנהלת המידע עובד מול גורמים שונים ורבים, ולכן יכול לשמש דוגמה טובה עבורם לזרימת מידע תקינה ומסודרת בארגון. אותם גורמים עד מהרה יושפעו ממנה, יחקו אותה ויפיצו אותה הלאה.

Styling הוא ייעוץ תדמיתי, המסייע לאנשים להתלבש בצורה הנכונה ביותר למבנה גופם ואישיותם, ובדרך זו להרגיש טוב יותר ולהיראות יפה יותר.

תחום עיצוב הפנים השאיל את המונח וטבע את המונח Home Styling, "הלבשת הבית", הוספה של תמונות, אביזרי נוי, תאורה, כריות, מראות, וילונות, ריהוט משלים ועוד, שמעצבים ומסגננים את סביבת המגורים.

אז מה זה  Web Styling? אתם יכולים לנחש... האמת היא שאם תחפשו בגוגל את המונח Web Styling תמצאו עיצוב גרפי או עיצוב אתרים (Web Design), שניהם לא בדיוק אותו הדבר...

בואו נעשה סדר..

היום מדברים על "חוויית משתמש". לעולם זה של חוויות נכנסים תחומי עיסוק שונים ומגוונים, ולכל תחום עיסוק לא פעם יש כמה כינויים.. זה לא באמת משנה איך נכנה את בעלי המקצוע העוסקים בתחום אתרי האינטרנט, מה שחשוב זה שנבין מי עושה מה.

חשוב להבחין בין אתר מאורגן, פונקציונאלי ושימושי, לבין אתר יפה. אתר יפה לא בהכרח שימושי ולהיפך.

מעצב ממשק משתמש/ מעצב אינטראקציה/ מעצב חוויות משתמש הוא זה שאחראי על הארגון של האתר והפונקציונאליות שלו כך שיהיה ידידותי למשתמש, המעצב הגרפי אחראי על היופי של האתר תוך שימוש בשילוב של אלמנטים חזותיים להעברת מסרים.

חשוב לציין שהיופי של האתר תלוי בקשר הדוק בתכנון הממשק. הקווים, התמונות, הצבעים – כל אלה צריכים להדגיש בצורה יפה את הממשק הפונקציונאלי שתוכנן.

נחזור למונח שלנו. אני אשאיל מעולם האופנה ומעולם עיצוב הפנים את ההגדרה שלהם לStyling  ואתייחס למונח Web Styling  כאל התחום שעוסק ב"יפיוף" האתר ובתקשורת חזותית.

אז במה עוסק סטייליסט אתרים?

שפה חזותית – שימוש בקווים, צורות, קומפוזיציות וטקסטורות.

טיפוגרפיה (Typography) – סידור ועיצוב טקסט: בחירת גופנים, גודל אות, אורך שורה, ריווח בין שורות, בין מילים, בין אותיות ובין צמדי אותיות.

מיתוג – עיצוב התדמית של האתר והארגון הכולל שימוש בלוגו ובאלמנטים ויזואליים נוספים שמשקפים את מטרות הארגון וערכיו.

צבעים – צבע הוא אלמנט גרפי מעניין מכיוון שהוא מיושם באלמנטים נוספים ויש לו השפעה רבה. ישנם מודלים שונים הקשורים בצבע שכדאי להבינם.

תמונות – בחירת תמונות לאתר שיתאימו למיתוג ול"שפה העיצובית של הארגון", תוך מתן דגש לרזולוציות שונות בהן מוצג האתר, צבעים, גודל ועוד.

מקורות:

ויקיפדיה

VISUAL COMMUNICATION

About.com Graphic Design

GRAPHICDESIGN.COM

לצפייה לחצו כאן

כנסים בארץ

שם האירוע: מפגש הקיץ של פורום ניהול הידע

מיקום האירוע:  חברת LIVEPERSON, רעננה
תאריכים: 20/06/2012 

פרטים נוספים: מומלץ להקדים ולהירשם, מספר המקומות מוגבל.

הרשמה בכתובת:  dan@noaminfo.com

כנסים בעולם

שם האירוע: Masterclass Knoweldge Management

מיקום האירוע: Amse\terdam, Netherlands
תאריכים: 11-15/06/2012

פרטים נוספים: http://www.gurteen.com/gurteen/gurteen.nsf/id/T01147579/

הספר Making Cents out of Knowledge Management הינו עוד ספר מעניין בסדרת ספריו הארוכה של Jay Liebowitz (28 במספר) שהחל דרכו כמנהל ידע ב NASA וכיום פרופסור החוקר את עולם ניהול הידע ומלמדו. ספר זה, הדן בסוגיית ה ROI והערך של ניהול הידע בארגון, מורכב משני חלקים: חלק ראשון, הכתוב על ידו, ודן בסוגיה על היבטיה המתודולוגיים; וחלק שני, עיקרי בגודלו, כולל Case studies של ארגונים המתארים את פעילות ניהול הידע אצלם, ודנים בשאלת ה ROI- האם, איך ועד כמה.

מפת הספר:

מומלץ לקרוא את הספר, גם למי שלא עוסק במדידה ו ROI. הוא כולל אוסף Case Studies שמספרים על מגוון פרוייקטי ניהול ידע מסוגים שונים, בעלי אופי שוהם ובמקומות שונים בעולם. כבר בפני עצמו מצדיק את קריאת הספר.

קריאה מהנה.

הקדמה : קצת על ניהול ידע...

כדי לדבר על ROI בעולם ניהול הידע, מקדים Liebowitz ופורט מעט ממשנתו לגבי ניהול ידע בכלל.

ידע, מוגדר ע"י Liebowitz כמיומנות לפעול- מידע שניתן לפעול באמצעותו.

ישנם ארבעה סוגי ידע מרכזיים שיש לתת עליהם את הדעת בארגונים:

1.        ידע היוצר ערך תחרותי (לעתיד): ידע שנותן ערך מוסף לארגון לטובת העתיד.

2.        ידע המסייע לביצועים (כיום): ידע המסייע להכיר ולתגמל עובדים לגבי ביצועיהם, ולנהל באופן מתאים את האחרים.

3.         ידע הקשור בניהול שינויים בארגון.

4.        ידע על ניהול ידע.

שלושת מרכיבי ניהול הידע הנם: תרבות/אנשים; תהליכים; וטכנולוגיה.

פרוייקטי ניהול ידע, ראוי שיתחילו בהערכת מצב (מבדק ידע) הבוחן את מקורות הידע, מידת השיתוף והשימוש, כלים, צרכים, ותהלכי זרימה של הידע. הערכה שכזו מבוצעת בשני שלבים: ראשית, כסקר רוחבי, ובשלב שני, כראיונות עומק עם עובדים מייצגים.

כדי לאמוד את זרימת הידע הבינ-דורית, בארגונים בהם ישנם בני דור X ודור Y, ניתן לקיים תת סקר ייעודי, שיכול לשפוך אור רב על אופי זרימת המידע והבעיות הבינ-דוריות הקשורות בו.

[למתעניינים- הספר כולל שאלונים מפורטים שיכולים להוות בסיס לסקר כללי ולסקר בינ-דורי שכזה בארגונים].

חזרה

תפיסת המדידה ועקרונותיה

ROI הינו ראשי תיבות של המונח Return On Investment (החזר ההשקעה) והוא מתייחס לבדיקה (בדרך כלל מכומתת) של כדאיות השקעה בפרויקטים.

Liebowitz מצטט את Tobin ומביא מספר סיבות לבחינת ה ROI של פעילויות ניהול הידע בארגון:

1.        נתונים כמותיים הנמדדים בחישוב ROI, מאפשרים נקודת מוצא להשוואה בהמשך (בחינת ההתקדמות).

2.        ROI יוצר ציפיות.

3.        ROI מקל על קבלת הסכמה/תמיכה של ההנהלה.

4.        ROI מייצר מודל למדידת הצלחה שניתן ללמוד ממנו ולחזור עליו בהמשך.

ו... ROI מכיר בבחינה אמיתית של הכדאיות.

עקרונות מקדימים לכל מדידה:

ü       אין תשובות קסם למה נכון למדוד

ü       יש לחפש מדדים עסקיים

ü       יש למדוד במספר רמות

ü       יש לנטר מצב המדדים

ü       יש להגדיר מהו ערך רצוי, לפני שמגדירים את יעדי המדידה בפועל.

ברור לכולם, כי בהרבה מקרים המדידה אינה קלה, וישנם מקרים שלא מדובר רק בהשקעה, אם כי בקושי אמיתי לבדל את היבט ניהול הידע, מכלל היבטי הביצועים והתרומה.

כתוצאה מכך, יש הנמנעים מעיסוק בסוגיה בכלל. אחרים, מנסים למדוד, אך באופן רך יותר, ומדברים על כאלו Return On Vision במקום לדבר ישירות על החזר השקעה.

ואם במדידה עסקינן, יש מדידות נוספות שאינן מעידות באופן ישיר על ה- ROI אך משלימות אותה:

1.        הערכת העובד בהערכות שנתיות, בין היתר, על בסיס רמת שיתוף הידע ותרומתו לנושא.

2.        התייחסות לפרסים כסמנים להצלחות, וכפי הנראה גם לכדאיות.

הערה:

טיפ קטן לכאלו המבקשים לשכנע את ההנהלה לעסוק בניהול ידע ומתקשים בכך- החלו בבחינת הנושא דרך שימור הידע הארגוני (שימור ידע פורשים). במקומות שכאלו קל יותר להנהלה להבין את ה ROI גם ללא מדידה הלכה למעשה.

חזרה

שיטות המדידה

כדי להגדיר מדדים נכונים לעבודת הידע וניהולה, יש להקדים ולשאול שאלות מכוונות:

ü       עד כמה אנו עושים שימוש נכון בידע כיום?

ü       האם עושים שימוש נכון בידע הקיים?

ü       האם אנו בעמדה שתסייע לנו לעשות שימוש תחרותי בידע לעתיד?

שיטות למדידת ערכן של פעילויות ניהול ידע:

ü       מדידת חסכון בזמן ועלות של תהליכי עבודת הידע (לפני ואחרי השינוי)

ü       הערכת טיב הידע שמקבל העובד לפני ואחרי השיתוף

ü       רמת שימוש בפתרונות ניהול ידע (השתתפות במפגשים, כניסות לפורטל, הורדת קבצים וכו).

ü       דרישה לשירותי ניהול ידע; התפתחות פתרונות ניהול ידע; תמיכה בקהילות ידע

ü       התפתחות מנהיגות דרך יישום ניהול ידע

ü       שיפור אל מול המתחרים או אל מול סטנדרטים ידועים (Benchmarking).

ועוד כיוון למדידה המוצע על ידי APQC (ומצוטט בספר):

מדידה משולבת של כלל הפעילויות (בלא הפרדה בין החלקים השונים) לבחינת התקדמות ארוכת טווח שהשגת היעדים האסטרטגיים של הארגון (למשל- האם רמת הסיכון הכרוכה בפעילות העסקית) ירדה בעקבות פעילויות ניהול הידע).

ברמה המעשית, פורט הספר רשימה של מדדים רבים לכל אחד מההיבטים להלן:

1.        בחינת העלות

דוגמאות: עלות הקמת הקהילות ותפעולן; עלות הטיפול בלקחים; עלות נסיעות קשורות.

2.        בחינת יעילות הפעילות

אחוז הפקות הלקחים שמבוצעים ; כמות הקהילות שמוקדמות; אחוז תהליכי העברת ידע.

3.        בחינת רמת השימוש

כמות רישיונות לפורטל בארגון (כמות משתמשים); כמות חברים בחדרי צוות; כמות אנשי מכירות המשתמשים באתר כדי לאתר הזדמנויות מכירה.

4.        בחינת ההשפעה והתרומה

שיפור ברמת החינוך והקריאה; שיפור ברמת המוטיבציה ושביעות הרצון; שיפור ברמת התחרותיות.

[למתעניינים- ניתן למצוא את הרשימה בספר, וחלקים ממנה באתר APQC, שהנו אחד המקורות העיקריים לרשימה זו.]

Case Studies

להלן תקציר ה- Case Studies המוצגים בספר:

כאמור, עשרה תיאורי מקרה הפורשים תמונת מצב של עולמות תוכן שונים, ובהקשר של הספר- רמות שונות של מדידה בכלל, ומדידת ROI בפרט.

מה שבטוח- ניהול הידע כבר אינו רק חברות וארגונים מעטים. הוא נחלת כל סוגי הארגונים, בכל רחבי העולם, וממגוון פתרונות הרבה יותר רחב מכל מה שחשבנו.