ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון יוני 2006 - מהדורה מס' 81
גיליון יוני 2006 - מהדורה מס' 81
גיליון:

אתר בנק הפועלים נבחר שנה שנייה ברציפות למצטיין בתחרות WebAwards של קב' אנשים ומחשבים!

אתר בנק הפועלים זכה גם בקטגוריית "בנקאות מקוונת" (שנה שנייה ברציפות) וגם בקטגוריית "האתר הטוב ביותר מבין כל המצטיינים בכל הקטגוריות" והוכרז כ"אתר האתרים" לשנת 2006.

באתר פעילים כחצי מיליון לקוחות המבצעים למעלה ממיליון שאילתות ביום. מתוך סך פעולות הבנק הניתנות לביצוע גם באינטרנט, למעלה מ-35% מהן מבוצעות באינטרנט.

צוות השופטים בתחרות בחן את האתר על פי קריטריונים שונים כגון: רמת השימושיות, אינטראקטיביות, אבטחה, זמינות ומהירות, תמיכה ועוד ונימק את בחירתו בכך שהאתר מאפשר one stop shop בצורה פשוטה וידידותית המאפשרת שקיפות לגבי התנאים, המחירים והמאפיינים של המוצרים והשירותים המסופקים.

האתר בנוי בחשיבה "מזווית הלקוח" שמתבטאת בהצגת פתרונות המתאימים לצרכיו הייחודיים ויצירת חיים יותר קלים ללקוח על ידי מתן שליטה מלאה ונוחה.


משרד ההגנה האמריקאי "מגלה" את הניהול ידע באמצעות הדור הצעיר

"למשרד ההגנה האמריקאי יש הרבה מה ללמוד מהדור הצעיר", אומר קולנול האל בולוק מחיל האוויר האמריקאי.

על אף שרעיונות ניהול הידע היו קיימים במערך ההגנה האמריקאי כבר שנים, היישום שלהם הואץ רק כששר ההגנה לשעבר דונלד רמספלד עודד חשיבה ופעולה מהפכנית בצבא. מהלך זה היה הקטליזטור להקמת המערך האירופאי למידע ולהקמת דויזית ניהול הידע בשלהי 2003.

לדברי בולוק, ילדים מבינים טכנולוגיות שיתוף ידע הרבה יותר טוב ממבוגרים מכיוון שהם נולדו לתוכן. השימוש בטכנולוגיה ובמתודות רבות בו זמנית, היא טבעית להם.

במשרד ההגנה רוב המידע משותף אלקטרונית ותמיד מחפשים דרכים אפקטיביות לשיפור שיתוף המידע. הם לא יכלו להתעלם מ"תופעת ניהול הידע" בקרב הצעירים.

באומרו "ניהול ידע" מתייחס בולוק בעיקר לפורטלים. לדבריו, הם יותר מלוח הודעות ברשת, אלא מציעים סביבת עבודה ותקשורת ורטואלית שלמה. מקום לניהול ושיתוף מידע וידע. כיום, הפיקוד האירופאי מציע פורטל כאחד ממרכיבי שיתוף הידע בין משרד ההגנה ובני בריתו.

בולוק מדגים שתי תועלות לשיתוף ידע בפורטל: שיתוף אנסנכרוני המתרחש ב-off line . לדוגמא, מסמך מועלה לפורטל וארגונים שונים ישתמשו בו בזמנים שונים ולפי צרכיהים. שיתוף סנכרוני המתקיים בזמן אמת בפגישות וירטאליות ב- online בכל רמות הסיווג ובין כל הדרגים, החוצות אוקינוסים, מתגברות על מגבלות זמן ומרחק ושלא היו מתאפשרות באף דרך אחרת.

לדברי בולוק, משימתם העיקרית היא להסביר, להדריך, ולהלהיב לשימוש בטכנולוגיות ולהדגים כיצד ניהול ידע אינו רק "לא מפריע" לעבודה, אלא תורם לה.

בולוק מסכם ואומר שהדור הצעיר מתלהב מהטכנולוגיה החדשה. העובדים הוותיקים יותר סקפטיים ורוצים הוכחה לתועלת בטרם ישנו את הרגליהם. סקפטיות זו מתקבלת בברכה היות והיא מסייעת למפתחים לשמור על ערנות ולענות על צרכים אמיתיים בפתרונות מתאימים.

ניהול ידע הוא לא בשביל הטכנולוגיה, אלא בשביל לשפר הבנה, שיתוף והגברת מודעות. המפתח הוא לשתף מידע שיוצר הבדל, ובשפת הצבא- מידע היוצר פעולה.

פורסם במאגזין של משרד ההגנה האמריקאי ב 12/5



סדנת ניהול ידע באמצעות office

בסקר ניהול ידע של ישראל שהתקיים זו השנה השנייה ברציפות כחלק מכנס ניהול הידע השנתי, הוגרל בין כל המשתתפים פרס השתתפות בקורס ניהול הידע "לדעת יותר" של חברת ROM.

הזוכה השנה היה רוני מנור- מנהל הידע של המועצה לביטחון לאומי, בחר להמיר את הפרס בסדנה אישית אחד על אחד של 4 שעות על ניהול ידע באמצעות office.

במהלך הסדנה שהתקיימה ב 11/5 למד רוני על שיטות לארגון מסמכים בתיקיות, ניהול אינדקס, הקמת מיני פורטל באמצעות power point וטיפים לניצול נכון של תוכנת ה- outlook לצורכי ניהול ידע.

ההכנות לסדנה והסדנה עצמה, הוכיחה גם לנו שלא משנה כמה אדם יודע על office, יש תמיד מה ללמוד בתחום הניצול שלו לצרכי ניהול ידע.



כנס פורטלים של אנשים ומחשבים בהנחיית מוריה לוי- מוצלח כתמיד

ב- 18/5 נערך בהפקת אנשים ומחשבים ובהנחיתה של מוריה לוי, מנכ"לית ROM Knowledgeware, כנס בנושא פורטלים, במלון הילטון ת"א.

את הרצאות הכנס פתחה מוריה לוי, שהסבירה את ההבדל בין כל המושגים שכולנו כל הזמן מערבבים- האתר, הקהילה והפורטל. מוריה גם עמדה על השפעת האינטרנט על התפתחות הפורטלים בארגונים, והצפי להתפתחויות חיוביות דומות גם בהמשך.

עוד נאמו בכנס (לפי סדר הופעתם): עינת שמעוני, אנליסטית בשוורצקוף יועצים שדיברה על המניעים לכניסה של ארגונים לעולם הפורטלים, ועל 2 סוגי שני סוגי פורטלים: פורטל השער והפורטל היישומי. איילת ביגר, מנהלת תחום שיתופיות, קבוצת התוכנה של יבמ ישראל שתיארה את WorkPlace, חבילת השיתופיות של יבמ. נאוה כהן, ראש צוות קידום אינטרנט בחברת חשמל, שתיארה את הקמת אתר החברה.

איל פאר, מנהל פרויקטים ב- ROM שהסביר על הקמת פורטלים ואתרים בצורה מהירה.

גלית מסקיליסון מנהלת פרויקטים ב-ROM, שדיברה על החשיבות, התועלת וההכרח שבניהול התכנים שבפורטל.

נכתב ע"י עומר בן יהודה, ROM Knowledgeware

כיועץ לניהול ידע, אני ממליץ לעיתים ללקוחות ארגוניים העובדים עם אתרי אינטרנט, אינטראנט, פורטלים וקהילות, לא להשקיע רק בהכשרת כותבי האתר לכתיבה תמציתית ומותאמת לאינטרנט, אלא גם בכתיבה שיווקית. לקוחות רבים מרימים גבה ושואלים "למה אני צריך את זה? אני לא מוכר כלום לעובדים שלי..."

לקוחות אלו אינם עושים את ההבדלה בין כתיבה למכירה והכתיבה השיווקית. הן אומנם דומות באופן רעיוני, אך שונות במטרתן וברמת הישירות שלהן.

כתיבה מכירתית היא שיטה, כתיבה שיווקית היא גישה:

בכתיבה למכירה ישנם מסרים ישירים ברורים וחד משמעיים שמטרתם להשפיע על הנמען: "רק אצלנו, טלוויזיות הכי זולות בארץ!",  "קנה 2 מוצרים קבל את השלישי חינם", "הירקות שלנו, הם הטריים ביותר בארץ!" כתיבה זו שאינה מסתירה את כוונותיה, מתאימה לעולם המכירות, אך כפי שחלק מהלקוחות טוענים (ובצדק) היא איננה מתאימה למסרים המאפיינים פתרונות פנים ארגונים המיועדים להעברת מסר ומידע למשתמשים. איך למשל נעביר בשפה מכירתית הנחית עבודה חדשה הגורמת לעובדים לעבוד קצת יותר?

לצורך כך ניתן להשתמש בשפה השיווקית שבאמצעות עקרונותיה אנו יכולים להפוך (כמעט) כל טקסט לידידותי, רך ומזמין יותר לקריאה. אנו יכולים לדון ביתרונותיו של כל נושא מבלי למכור אותו בצורה ישירה, ואנו יכולים לרכך מסרים קשים ולהקל את קבלתם ע"י הקורא באמצעות שכנוע.

שימוש בשפה שיווקית היא מעל לכל גישה מנטאלית המאמינה שבכל סוג מסר עלינו לא רק למכור אובייקט, אלא למכור גם את המסר עצמו. סגנון זה מתאים לכל סוג של תוכן והשפעתו היא גם גלויה ומשפיעה ברמה לא מודעת.

למשל, כשארגון מפרסם את כוונתו להעלות מחיר של מוצר, הוא אינו כותב "העלינו מחיר", אלא משתמש בשפה שיווקית כדי לרכך את "המכה": הוא כותב "המחירים עודכנו".
בשני המקרים התוצאה היא זהה, אך המסר הסמוי שונה. המסר "העלינו מחיר" אומר "המחיר היה נמוך ועכשיו, אנחנו העלנו אותו". במסר "המחירים עודכנו" המסר הוא שבוצע עדכון מבלי להפנות אצבע מאשימה לכיוונו של הארגון. גם המילה "עודכנו" היא רכה יותר ומחביאה בתוכה מסר שזהו שינוי עקב נסיבות אובייקטיביות ולא העלאת מחיר. ומי יודע, אולי העדכון הבא יהיה הורדת מחיר (ממש..).

שפה שיווקית ומכירתית אינן מוגבלות רק לתחום הארגוני ופרסומי. כל אחד מאתנו עושה בהם שימוש על בסיס יומי. חשבו למשל על הורה שאומר לבנו הקטן "אם תהיה ילד טוב, תקבל גלידה" במקרה זה ההורה משתמש בשפת מכירה, הוא אומר לילדו באופן ישיר שיש תגמול בעד התנהגות טובה, או במילים אחרות, הוא מוכר לילד את דרך ההתנהגות הרצויה. לעומת זאת, כשההורה אומר לילד ש"גלידה נותנים למי שמתנהג יפה" , ההורה אינו מוכר לילד דרך התנהגות אלא משווק אותה. הוא מדגיש את התועלות שבהתנהגות יפה מבלי להתנות אותה באופן ישיר בתגמול (למרות שהוא מרומז).

 

העקרונות המרכזיים בכתיבה שיווקית

§         רשמיות- כתיבה אישית כאל מכר או חבר, עדיפה מכתיבה עסקית "גבוהה". כתיבה גבוהה מרשימה יותר, אך משווקת פחות היות והיא נתפסת כמו שהיא, "גבוהה" ומתנשאת.

§         שימוש במילים ניטרליות- כפי שראינו בדוגמא, המילה "עדכנו" מחירים עדיפה על "העלנו" מחירים. חיפוש בתוכן אחר מילים שיש בהן רמיזה שלילית והחלפתן במילים ניטרליות מגדילה את ידידותיות המסר, מעוררת פחות מנגנוני התנגדות ובעקבות כך מגבירה את השיווקיות וכוח השכנוע.

§         כתיבה חיובית- הצגת תוכן חיובית מקלה על קבלת נושא ומרככת התנגדות. שימוש בלשון חיוב (אל תגידו מה"לא", תגידו מה "כן") מרככת את הטקסט ומעלה את רמת השיווקיות. למשל, במקום לומר "שערי החנות יסגרו ב-5", אמרו "שערי החנות יהיו פתוחים עד 5".

§         העצמת הטקסט- אם אתם מוכרים פנס, אל תגידו שאתם מוכרים פנס, תגידו שאתם מוכרים אור.
ובהקשר העסקי, אל תעבירו מסר יבש, אלא הוסיפו לו מרכיבים שייסעו בהעברתו באופן משכנע
:

o        הדגשת תועלת לכל הצדדים- גם אם המסר פחות חיובי, כתבו רציונל יתרונות ומה ירווח מכך.

o        שימוש בסיסמאות ועיצוב- סיסמאות, סלוגנים ועיצוב משפרים את מראה המסר וגם אם תוכנו פחות חיובי הוא יתקבל בקלות יותר. הסיבה לכך היא שאנשים תופסים מסרים שהושקעה בהם עבודה כמסרים שהושקעה בהם מחשבה.

o        שימוש בהומור, או לפחות בקלילות.

לסיכום,  כתיבה שיווקית, כמו כתיבה למכירה, מוכרת לנו משהו. אולם היא אינה ישירה ו"תקיפה" כמו כתיבה למכירה אלא משתמשת באמצעי שכנוע רכים יותר כדי להעביר מסרים מכל סוג.

לדעתי, מיומנויות כתיבה שיווקית חשובות לכל אחד בכל תחום בחיים היות והיא מסייעת בהעברת רעיונות ומסרים בדרך שמבטיחה סיכויי קריאה והקשבה גבוהים יותר. אולם כרגע, אני "אסתפק" בלהנחיל את ההבנה הזו בארגונים.

נכתב ע"י עמית סטריקובסקי, ROM Knowledgeware

אחד האתגרים המרכזיים ביישום תהליכי הפקת לקחים הוא האתגר התרבותי. מדוע? כי הוא קשור באנשים.

הטיפול באתגר זה צריך להתבצע כך שהוא ימנע חששות של העובדים ויגביר את שיתוף הפעולה מצדם. המסר המרכזי שצריך ללוות את הפעילות הוא שיווק כל טעות כהזדמנות ללמידה!.

יישום המסר יתמקד בהפרדת הלקחים מהתחקירים. התהליך ידגיש את ניהול הלקחים והחצנתם, לא את התחקיר עצמו הכולל את מקרי האירוע. התחקיר הנו אמצעי ולא מטרה !

מספר כלים יסייעו ביצירת תרבות ארגונית לומדת ומפיקת לקחים:

§         מחויבות ההנהלה - חיבור של הנהלת הארגון לתהליך, לא רק ברמה הדקלרטיבית, אלא על ידי שותפות פעילה: Lead by example. שיתוף הפעולה אפשר שיהיה על ידי הובלת התחקיר, כולל תחקור מקרים שמקורם בהנהלה.

§         ליווי בתהליכי הפקת הלקחים - הקפדה על יצירת אווירה חיובית והדגשת העובדה כי אין מחפשים אשמים. בין היתר על ידי אי ציון שמות בביצוע תחקירים והדגשה כי מתחקרים מקרים, לא אנשים.

§         הקפדה על תחקור הצלחות - הדגשת הפקת לקחים כתהליך של למידה, הן מפן שחזור ההצלחות והן מפן הימנעות מטעויות חוזרות. חשוב לוודא כי אכן מתוחקרות הצלחות.

§         הפצת תוצרי הלקחים -הפצת תוצרי התחקירים יוצרת נראות ומאפשרת שיתוף רוחבי בתועלות שהופקו בתהליך זה. לקחים איכותיים שמופקים ויכולים לשמש לרוחב הארגון יהוו מוטיבציה לשותפות בתהליך.

§         הדרכה מכוונת - לימוד מטרות הפקת הלקחים והדגשת יישומיה בתחום הפרקטי.

§         ריכוך - הדגמת יישום הפקת הלקחים בעולמות תוכן מוכרים ובלתי מאיימים: ספורט, טיס וכו'.

§         שכנוע על ידי דוגמאות של תהליכי הפקת לקחים שיצרו יתרון ממשי לעובדים, כדוגמת שינוי תהליכי עבודה, שיפור ייצור וכו'.

§         שיתוף ושקיפות - לכל אורך ביצוע התהליך, שותפות בין המתחקר לשותפים לתחקיר. יצירת דיאלוג שמטרתו לטפל בהתנגדויות העולות, תוך שהוא מאפשר לשותפים להביע את חששותיהם מהתהליך. הדגש הוא על "פתיחת הקלפים" ומתן מענה לחששות על ידי מנהל בר סמכא.

§         שימוש בשיטה מובנית, הכוללת טפסים ותבניות לתהליך התחקור, שימוש בשאלות הממקדות בתמונה הכוללת, "הדגשת מה נעשה" ולא "מי עשה".

לסיכום, אך אף לא אוהב להיות תחת ביקורת. הדרך מהפקת לקחים להפקת "האשמות" היא קצרה ביותר. שימוש בכלים התרבותיים כפי שפורטו, יסלול דרך עוקפת, ויאפשר הפקת לקחים אפקטיבית ויעילה בארגון, ששיפור ביצועים בסופה.

נכתב ע"י קרן טרוסטלר עומר בן יהודה, ROM Knowledgeware

מבוסס על כתבתו של רוברט סמולווד

לפני 20 שנה לא היה מסמך שלא הודפס על נייר.
כיום, בין 60% ל- 70% מהמידע העסקי החיוני של חברות מתועד ב
 Email(דואר אלקטרוני). בשנת 2006 כמות ההודעות המשוערת עומדת על 40 מיליארד.

עובד ממוצע מקבל כמויות דואר אלקטרוני עצומות ושומר אותן מסיבות שונות: שמירת התכתבויות, כמאגר ידע או כגיבוי. בנוסף, העובד משתף את  הדואר ע"י ניודו בארגון.

כולנו מתקשים בשמירה, אחזור ושיתוף הידע השמור במייל באופן אפקטיבי. העברת ההודעות אף משכפלת אותן  ומכבידה עוד יותר על מערכת הדואר העמוסה ממילא ויוצרת גרסאות לא מפוקחות של אותו מידע.

מתוך הקושי בניהול, אחסון ואחזור המידע זה, עקב הגידול המאסיבי בתעבורה ומעובדת הפיכתו של ה Email לאזור מרכזי בארגון  נולדו כלי ניהול דואר (EMM).

בחירת הכלי הנכון והמתאים לניהול הדואר בארגון היא קריטית, היות והכלי ישמש את הארגון לשנים הבאות ואם ימלא את תפקידו נאמנה, יחסוך מבעלי תפקידים כאב ראש, אובדן משאבים ואף קנסות  או מאסר. הוכחה לחשיבות שהארגונים מיחסיים לעניין היא העובדה שפרוייקטים אלו ממומנים על ידי דרג ההנהלה ולא חטיבות ה-IT.

צרכי הידע הבסיסיים הקשורים לניהול Email הם מיון, תיוק משותף וחיפוש אולם, המערכות מספקות גם שירותים לניהול ו"לכידת" הודעות, אחסון, אחזור, פיקוח, סינון וחסימת גישה ואף קטלוג ההודעות לפי הנתונים שמופיעים בתקציר ההודעה(To, From, Cc, Time, Date  Subject). תוצאת לוואי טובה לכך היא הפחתת העומס על ה- IT.

הכלים לניהול דואר הנמצאים כיום הם מגוונים:

§         הטובים מיישמים חוקים עסקיים מורכבים (מה לתייק היכן) כדי לקיים מאגר ידע משותף עם מנוע אחזור.

§         התשתיתיים מתממשקים למערכות דואר רבות (Microsoft Exchange, Lotus Notes/Domino, Bloomberg Mail, SunOne Messaging ועוד).

§         היעילים מדגישים אחסון וחיסכון משמעותי לארגון במקום אחסון.

חלק מהמערכות ייעודיות, אולם רובן מוכללות היום במערכות רחבות יותר לניהול התוכן הארגוני (ה- Enetrprise Content Management), יחד עם מערכות ניהול ה- WCM (ניהול התוכן ב- WEB), מערכות ניהול המסמכים, מערכות לתמיכה ב- BPM ועוד.

האם מתחיל כאן Trend ליצירת האח המשלים ל- ERP בצידו הרך של המידע? נחיה ונראה.

נכתב ע"י מוריה לוי, ROM Knowledgeware

"הארגון הלומד", או בשמו המקורי "The Fifth Discipline" שנכתב ע"י פיטר סנג'י בשנת 1990, הפך ללא ספק לאחד הספרים הקלאסיים של המאה (בנושאי ניהול)[1].

ה- Financial Times חלקו לו את תואר הכבוד של אחד מחמשת ספרי העסקים הגדולים של כל הזמנים; ה- Harvard Business Review מתייחס אליו כאחד מיסודות ספרי הניהול הממנפים של שבעים וחמש השנים האחרונות; דמינג, חלוץ תנועת האיכות, TQM וענק בנושאי ניהול, שהלך לעולמו בסוף 1993, טוען שלמד רבות מהספר, ושזה בהחלט ספר שטוב להתחיל ממנו. והשורה התחתונה: יותר ממליון עותקים נמכרו, ובמרץ 2006 יצאה מהדורה חדשה עדכנית של הספר.

ארגונים רבים ניסו ומנסים לאמץ עד היום את עקרונות הארגון הלומד. חלקם בהצלחה מרובה. בצידם אנו חווים ארגונים רבים אחרים העוסקים בתהליכי ניהול ידע. מאמר זה מנסה לסקור את עקרונות הארגון הלומד, בצד עקרונות ניהול הידע, ולעמוד על הקשר בין שני עולמות אלו, הדומים אך שונים כל כך.

ארגון לומד, כך נפתח ספרו של סנג'י, הנו ארגון שאנשיו משפרים בהתמדה את יכולותיהם ליצור את התוצאות שהם רוצים באמת; ארגון שמטפח דפוסי חשיבה חדשים המרחיבים את הדעת ושבהם אנשים לומדים ללא הרף כיצד ללמוד ביחד.

כדי לקיים ארגון לומד, הארגון חייב ללמוד לפתח ולקיים במשולב (כתלכיד) חמש דיסציפלינות[2]:

1.      מיומנות אישית של העובדים

ארגונים לומדים רק באמצעות אנשים לומדים. למידה של אנשים אינה מבטיחה למידה של הארגון, אך הכרחית לה. פיתוח מיומנות אישית מגלמת:

o        הבהרה מתמדת מה חשוב לנו.

o        למידה מתמדת כיצד לראות את המציאות ביתר בהירות.

המפתח למיומנות אישית:

o        פיתוח חזון אישי (לא להתבלבל- לא העתק של החזון הארגוני המשותף, אלא אכן חזון אישי שפועל כווקטור בכיוון דומה לחזון הארגווני).

o        שמירה על מתח יצירתי (בין הרצוי למצוי). הלה, כדי לדחוף באופן מתמיד למימוש החזון האישי.

2.      מודלים מנטאליים

מודלים מנטאליים הנם קונספטים; דפוסי חשיבה המשפיעים על ההתנהלות שלנו.

בגדי המלך החדשים הנם לקונספט: האנשים היו שבויים בקונספט שלא יתכן שהמלך הנו עירום, ולכן נתנו פרשנות מוטעה למציאות. יש לחקור כל העת היכן אנו שבויים בקונספטים שגויים ולנסות לערער אותם. אין מודלים מנטאליים מקודשים. כך מתאפשר השיפור המתמיד.

3.      חזון משותף

מי מאיתנו כארגון לא שרטט לו חזון? מהו אותו חזון? סנג'י מפליא להסביר זאת במילים פשוטות אך מדויקות. החזון הנו תמונת העתיד אותה אנו מבקשים לשרטט. לא פחות, ולא יותר. אל לו לחזון להיות פשוט מידי או קל מידי להשגה, אחרת מה נעשה לכשיתממש? לאן נשאף הלאה?

אולם, סנג'י לא עוצר כאן. הוא מדגיש דבר נוסף. החזון הנו משותף. לא חזון של המנהיג בלבד, של המנהל הבכיר, שכולם מחקים ומסכימים. חזון שנבנה במשותף וייתמך במטרה וערכים שיסייעו במימושו.

4.      למידה כקבוצה

הלמידה כקבוצה מתאפשרת ע"י שילוב בין שני עולמות משלימים: רב-השיח והדיון.

o        רב השיח- מקום בו כולם משעים את הנחותיהם הקודמות (לא טריוויאלי כלל ועיקר), ומקשיבים לאחרים. בעת רב שיח, נשמטים גם הבדלי המעמדות הארגוניים וכולם נוהגים כעמיתים שווי ערך. על פי רוב, מומלץ להיעזר במנחה המתווה ומרגיל את הקבוצה לעבוד בדרך זו.

o        דיון- כולל את הצגת הרעיונות וההגנה עליהם.

שילוב עדין של שני אלו, כאמור; תנועה מתמדת בין שניהם, היא המאפשרת את הלמידה כקבוצה.

5.      חשיבה מערכתית

חשיבה מערכתית, הלא היא הדיסציפלינה החמישית. המרכיב המרכזי, עליו קרוי שם ספרו של סנג'י. חשיבה מערכתית עוסקת בראיית השלם, ולא בטביעה בפרטים. חשיבה מערכתית גורסת ראייה במעגלים (של התנהלויות והתנהגויות) במקום ראייה קווית (המתרכזת באירועים בדידים). החשיבה המערכתית היא התלכיד המשלב את כל דיסציפלינות הלמידה ומתווה את הארגון הלומד.

שלושה יסודות מרכיבים את החשיבה המערכתית:

o        משוב מחזק- מציאת המנוף הקטן (המחזק), זה שישפיע ויאפשר את השינוי הגדול.

o        משוב מאזן- אבחון תהליכים מאזנים (יוצרי יציבות). תהליכים מאזנים מבטיחים (ולא לטובתנו) את החזרה למציאות הנוכחית. כל שינוי שאנו מבצעים מאוזן ע"י השתנות טבעית של גורמים משלימים. יש לשבור את האיזון ע"י ההסתכלות המעגלית והחסרת הגורם המחליש האמיתי. רק בדרך זו, ניתן יהיה לשבור את מעגל היציבות ולייצר שינוי חיובי.

o        שיהוי- מושג פשוט אך משמעותי. כאשר אנו מבצעים שינוי, אנו מצפים לתוצאות מיידיות. אך, כמו שכאשר מסובבים את ברז המקלחת מחם לקר וישנו שיהוי מסוים עד שאכן אנו מרגישים את המים הקרים, כך גם בהתנהגויות ארגוניות. ישנו שיהוי בין השינוי לתגובה. כאשר אנו מבצעים שינוי, אין אנו מצפים לשיהוי ולכן, אי התגובה גוררת אותנו (כמו במקלחת) לשינוי מוקצן עוד יותר, או לחילופין, בשלב מתקדם, לזניחת השינוי (גם אם היה מוצדק). יש להכיר בשיהוי ולהיות סבלניים. עד כמה? לא מוגדר. אך עצם ההכרה ביסוד זה תקל על קיומו ומימושו הלכה למעשה.

עד כאן, יסודות הארגון הלומד. וניהול ידע?

ניהול ידע עוסק ביכולתו של הארגון למצות את הקיים בו כדי לייצר את השיפור המתמיד ולהשיג את היתרון התחרותי. ניהול ידע אפקטיבי כולל שני מרכיבים:

o        שיתוף ידע מבוסס מודלים סדורים (לא סתם היכן שרוצים ואיך שרוצים).

o        שיתוף ידע מוכוון מטרה: לשיפור השגת היעדים הארגוניים/עסקיים ו/או למינוף הארגון וצמיחתו.

ניתן לנהל ידע בדרכים אחרות, אך רוב הארגונים שהתנסו בכך, התקשו בלייצר את המנגנון הסדור והאפקטיבי המאפשר השגת היתרון הרצוי. ניהול ידע מבוסס על שילוב ארבע דיסציפלינות:

1.      תהליכי עבודה

ההיבט האו"שי לפיתוח תהליכי ניהול ידע ושילובם בתהליכי העבודה הארגוניים הקיימים. תהליכים אלו משנים את הרגלי העבודה הקבועים ברמה המעשית (דרך הרגליים).

2.      תרבות ארגונית תומכת

ההיבט האנושי / ארגוני המטפח את המודעות, החשיבה ואת ניהול הידע בטווח הרחוק. תרבות שיתוף הידע משנה את תפיסת העובדים והארגון כלפי הידע ויוצרת כר לניהול ידע לטווח הרחוק.

3.      מחשוב

חלון הראווה של ניהול הידע. מערכות מידע האוגרות את הידע המשותף, ומנגישות אותו לעובד, אם בדחיפה ואם במשיכה על ידו, באופן קל מהיר ונוח. חלון הראווה כאן, כמו גם בחנות, הנו החזית אותה רואים, אך בהחלט לא ליבתו של ניהול הידע (למרות התעתוע שבדבר, שכן הוא הבולט למראה חיצוני).

4.      תוכן

דיסציפלינה רביעית המשלימה את הקודמות וכוללת היבטים של עיצוב המידע החיצוני (מאפיינים עצים ותפריטים) ועיצוב המידע הפנימי (תבניות, כתיבה אפקטיבית, תהליכי סינון ועיבוד).

מכאן, שעולם ניהול הידע שונה מעולם הארגון הלומד. ארגון לומד וארגון מנהל ידע חורטים שניהם על דגלם את השיפור המתמיד המבוסס ידע. אך בעוד הארגון הלומד שם את הדגש המרכזי על הכר ללמידה, הרי שעולם ניהול הידע שם כיום את הדגש המרכזי על הידע עצמו: פיתוחו, מיצויו והשימוש החוזר בו.

אין ספק שבארגון לומד, תהליכי ניהול ידע יצליחו ופרט-

o        תהליכי יצירת הידע החדש (הפקת לקחים וחדשנות) ייהנו מכר הלמידה הארגונית.

o        תהליכי שיתוף הידע הקיים יתקיימו ביתר טבעיות, עקב מנגנוני פתיחות ללמידה.

אך עם זאת, אל לו לארגון שרוצה לנהל ידע לחייב מעבר דרך תחנת "הארגון הלומד":

ארגון לומד הנו מדרגה גבוהה ערכית מארגון מנהל ידע. כדי לקיים ארגון לומד, מחויבת ההנהלה לדרך זו. קשה לקיים תת ארגון לומד (מתחייבת קבוצה שלמה וראיית השלם).

לעומת זאת, כדי לנהל ידע, על הארגון להיות חדור הצלחה עסקית ובעל מוכנות לשיתוף. ניתן לקיים שיתוף ידע בנושאים ובקבוצות מוגדרות בהם יש הנהלה תומכת וצורך מעשי. רמת התמיכה הנדרשת מההנהלה לניהול ידע פחותה מהשינוי הנדרש להפיכתו של הארגון לארגון לומד.

בנוסף, תרבות ניהול הידע יכולה להיקנות בד בבד עם מימושה המעשי הלכה למעשה, ולאו דווקא כמקדמי לו (כמו בארגון לומד).

על כן, אל לנו לתלות את ניהול הידע בקיומו של הארגון הלומד. אם ארגון מנהל ידע וגם מהווה ארגון לומד- מה טוב. ואם לא..

מומלץ להשתמש בכלי המודלים המנטאליים ובכלי החשיבה המערכתית ביישום תהליכי שיתוף הידע, בתהליכי יצירת הידע החדש בכלל, ובתהליכי הפקת לקחים בפרט:

מודלים מנטאליים מייצגים את התרבות הארגונית הקיימת. התפיסה שאין מודלים מקודשים ושמותר ואף חובה לשפר באופן מתמיד, ראוי שתיושם בניהול הידע וכמעגל המבטיח למידה ושיפור ממעלה שנייה.

מתוך כלי החשיבה המערכתית, ישנם מספר כלים ספציפיים הרלוונטיים לניהול הידע ומסייעים ביישומו באופן מיטבי:

o        חשיבה מעגלית ולא קווית

o        חיפוש אחר המנוף הקטן שייצר את השינוי הגדול

o        התחשבות בגורם השיהוי

ואולי נעשה בכך את הצעד הראשון, בד בבד עם ניהול הידע, לעתיד רחוק יותר של ארגון לומד



[1] הספר תורגם לעברית ע"י הוצאת מטר.

[2] הערה: אין בכוונת המאמר להוות סיכום של הספר או תחליף לו. להלן מוצגים עקרונות מנחים בלבד, כבסיס להשוואה בין ארגון לומד לארגון מנהל ידע.

עיתון חדשות מחשוב בממשל ארה"ב פרסם מאמר מעניין בחודש מאי המדבר על קצב הגידול השנתי בהשקעה בתחום ניהול הידע. וטוען שפעם אחת לשם שינוי גם יצרני התוכנה דוחקים בארגון לבצע שינויים תהליכים ותרבותיים ולא רק לקנות


אתר knowledgeboard הוא וותיק ודומיננטי בתחום ניהול הידע. אתר עולמי זה, שכבר פורסם במדור זה בעבר, כולל מאמרים, פורומים,קישורים, מגאזין ועוד.

לאחרונה עבר האתר מתיחת פנים מרשימה. מעבר לעיצוב הידידותי , הוא כעת יותר מזמין לפעילות אקטיבית בתוכו. תיהנו!



חברת ROM Knowledgeware מזמינה אותך להיות חלק ממשהו גדול!

לצוות העוסק בפיתוח תוכנה ייחודית בארץ ובעולם בתחום ניהול ידע (KM),חברת ROM מחפשת מפתח/ת מערכות נמרץ, יצירתי, חרוץ ובעל מוטיבציה.

דרישות התפקיד:

1. C# / ASP.NET- ניסיון של שנה לפחות.

2. היכרות טובה עם SQL Server 2000 / T-SQL

3. היכרות עם DOT-NET Framework 2

4. יתרון לבעלי ידע ב VB ו- ASP



אם את/ה מומחה SharePoint...

חברת ROM Knowledgeware מחפשת אותך לעבודת ייעוץ בתחום אפיון והקמת פתרונות ניהול ידע בסביבת SharePoint.

דרישות התפקיד:

1. ידע וניסיון קודמים וגבוהים באפיון והקמת אתרים ופורטלים בסביבת (WSS/ SPS) SharePoint

2. ידע וניסיון בפיתוח תוצרי הדרכה בתחום

3. הכרות עם תחום ומערכות ניהול ידע - יתרון

4. נכונות לשעות עבודה מאומצות

5. ייצוגיות ו יחסי אנוש מצוינים

לבית תוכנה בת"א דרוש לפורטל איש System

ו- SharePoint אדמינסרטור – משרה מלאה

איש\ת IT עם ניסיון באדמנסרצית שרתי (SPS/WSS) SharePointביחד עם ידע במערכות IT (בעיקר (MS

ניסיון מוכח כ- 2-3 שנים

מחפש עבודה

שם: ר.ב

תפקידים קודמים: מידען, רכז ניהול ידע, ראש צוות במחלקת תמיכה ושירות לקוחות.

ניסיון ב: אפיון צרכים ואיתור תהליכים עסקיים, איסוף וניהול תכנים בפורטל, אפיון ובניה של מאגרי מידע, הטמעה והדרכה ,הנעת צוות מומחי תוכן .

השכלה : אקדמאי ובוגר קורס הטמעה והדרכה של מערכת SAP- ERP.

ידע במחשב: Share point, Office, Vantive, ERP:SAP

על המושג מנהל ידע כבר שמענו...

גם על קהילת ידע, צרכי ידע, מיפוי ידע, וצומת ידע. אבל על נגרית ידע!?!?!?!?

על זה עוד לא שמענו...

תודה לאבי צוקר מבנק דיסקונט על שליחת התמונה


כנסים קורסים ויתר פורומים בארץ ובעולם.


"מה שהכי כדאי לעשות עם עצה טובה הוא להעביר אותה הלאה".

אוסקר ווילד


המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135