קורס ניהול ידע "לדעת יותר" מבית ROM Knowledgeware

מחזור 12 של קורס "לדעת יותר" מבית ROM Knowledgeware עתיד להיפתח ב 30/01/2007.

הקורס, בהיקף של כ - 40 שעות לימוד, יתקיים במתכונת של 5 מפגשים חד שבועיים.

כחלק ממגמת התפתחות והתחדשות שחרטנו על דגלינו, ועל מנת להתאים את מתכונת הקורס לצרכים שזיהינו, שדרגנו את מתכונת הקורס, כולל הוספה של תכנים חדשים.

בין הנושאים הנלמדים בקורס:

• אתרים ופורטלים
• קהילות ידע
• ניהול לקחים
• ארגון תכנים
• WEB 2.0 והשלכותיו על ניהול הידע הארגוני
• סדנת התאמת פתרונות לצרכים הכוללת התנסות אמיתית בשטח.

לבוגרי הקורס תוצע פגישת ייעוץ חינם בתום הקורס, לבחינת יישום הנושאים שנלמדו בארגונם.

הקורס מותאם למנהלי ידע, לכל מי שעוסק בתחום ולכל מי שמעוניין להתמחות בתחום.

למידע נוסף וטופס הרשמה לקורס לחצו כאן

מחזור 11 של קורס ניהול הידע "לדעת יותר" הסתיים, ברכות למנהלי הידע החדשים.

המשתתפים בקורס ציינו שלמדו תכנים ומיומנויות חדשות, ובעקבות הקורס גם ייזמו שינויים במקום עבודתם. השביעות מהקורס היתה גבוהה מאד .

מתוך התגובות של בוגרי הקורס:

• "הקורס פתח עבורי צוהר נרחב אודות תחום ניהול הידע בכלל ויישומיו בפרט. ניתן לממש את הידע הנרכש באופן מיידי".
• "קורס מצוין ומקצועי מאד. "

אנו רוצים לנצל במה זו ולהודות לכל המשתתפים על שבחרו בנו, ולקוות כי יעשו שימוש בידע ובכלים שנלמדו במסגרת הקורס, בעבודתם היומיומית.

100 מונחי ניהול ידע

Rom Knowledgeware סיימה בתחילת נובמבר את פרויקט 100 מונחי ניהול הידע באתר ה – WikIT שהוקם על ידי מטריקס, שבמסגרתו – הוכנסו 100 מונחים חדשים בתחום ניהול הידע לארגון.

במסגרת הפרויקט נוצרו לראשונה קטגוריות ייחודיות לתחום ניהול הידע המאפשרות קבלת ידע בסיסי בתחום.

כעת, כל מנהל ידע שייכנס ל-wikIT יוכל בעזרת לחיצת כפתור קצרה, לברור ולהשיג את מונחי ניהול הידע הספציפיים הדרושים לו.

כעת, לאחר שהכרנו את "שורשי" התבנית, נבחן כיצד משתלבת התבנית בעולם ניהול הידע;
אם A= הנטייה המוטבעת בנו מהיותנו בני אדם היא להשתמש בתבניות
ו- B =  אנו עובדי ידע בעולם ניהול הידע )עפ"י פיטר דרוקר, Management Challenges for the 21 Century )
אזי C = תבניות משתלבות בניהול ידע.
עולם ניהול הידע משתמש בתבניות על מנת לקדם שלוש מטרות עיקריות: יצירת ידע מובנה, התמצאות פשוטה של הקורא והבנה סדורה של פריטי מידע.

לסיכום, תבניות משתלבות בכל מרכיבי עולם ניהול הידע: הן מבוססות, נוצרות ומשתפרות על סמך תוכן עולם הידע הארגוני. מתחברות בתהליך העבודה ומייעלות אותו, ניזונות ותומכות בתרבות הארגונית ומיושמות באופן איכותי באמצעות טכנולוגיה פשוטה וידידותית.   
כמו כן, העובדה כי השימוש בתבניות היא יכולת מולדת המוטבעת בנו מעצם היותנו בני אדם מעודדת אותנו לרתום את הכלי לשימוש בעולם העסקי, על מנת לקדם מטרות ארגוניות. יצירת תבניות חכמות הכוללות מפות שער ומקטעי ידע הנה בעלת השפעה מכרעת על קלות יצירת פריט הידע, על נוחות ההתמצאות בו ועל יכולת ההבנה של העובד את הפריט. יצירת תבנית ידע שכזו נעשית באמצעות ניתוח של פריטי ידע קיימים בארגון, נסיון להכלילם תחת מבנה גנרי ושדרוגם מעבר לקיים היום אל העידן הבא...   

אם צריך לסכם את גדולתו של ספר זה "קישורים", ובשמו המקורי "Linked"  בביטוי אחד- הריהו התגלמותו של המדע הפופולארי. במובן החיובי של המושג: הספר שכתוב ע"י פיזיקאי, לוקח נושא מדעי שראשיתו בעולם המתמטיקה והמשכו בעולמות מדעיים רבים אחרים. הוא ומתאר אותו בשפה ברורה וקולחת, תוך מתן דוגמאות פשוטות ויומיומיות המשולבות בדוגמאות סבוכות יותר, אך מתוארות גם הן בשפה, שיקל עלינו הקוראים, להבין. הספר מלמד איך תחומים כה רבים מחיינו, שונים כל כך זה מזה, מתנהגים כל אחד בנפרד, על פי תבנית דומה- תבנית של רשתות. הספר אינו פותח בתיאור המודל שפותח ע"י המחבר ועמיתיו. הוא משתף אותנו צעד אחר צעד, הן בממד הזמן, אך גם בממד המורכבות, בבנייתו של מודל זה. הקורא, כמעט ומרגיש שותף. כאנשים העוסקים בניהול ידע, הוא בהחלט מעמיד שאלות רלוונטיות, אך ראשון ראשון ואחרון אחרון. מאמר זה הסוקר את עיקריו של הספר, אינו מתיימר לסכמו; המאמר מתאר את המודל, מזכיר מעט מהיישומים ומעלה שאלות מעולמנו, עולם ניהול הידע, הקשורות ביישום לעולמנו אנו. הספר שנכתב ב- 2002 (מהדורה עדכנית 2004) תורגם לעברית ב- 2005 ע"י הוצאת ספרי חמד. כמו לגו משובח, הוא מניח הרבה אבני יסוד ותשובות, אך לא פחות מכך, משאיר לנו מקום להרבה מחשבה ודמיון משלנו.

הספר כולל את הנושאים הבאים:

עולם הרשתות הנו עולם חדש יחסית שראשיתו במאמר של אוילר (מגדולי המתמטיקאים החדשים) משנת 1736 (מאמר הגשרים של קניסברג). אוילר פיתח את יסודות הגרף המהווה צירוף של צמתים וקישורים, והניח את היסודות לניתוח גרפים ותכונותיהם. מאתיים שנה מאוחר יותר ב- 1959,  פיתחו שני מתמטיקאים צעירים, ארדש ורניי את תיאוריית הרשתות האקראיות. תיאוריה זו באה במקורה להראות את היופי המתמטי שעומד מאחורי תופעות כה רבות, הן יצירי הטבע, הן מעשי בני אדם והן התנהגויות והתנהלויות חברתיות. יסודה של תיאוריית הרשתות האקראיות בכך שכאשר יש לנו רשת כלשהי, כמעט לכל צומת יהיה בקירוב אותו מספר קישורים לצמתים אחרים, כמו שיש לאחרים. הדבר נכון אם נבחן את כמות המכרים הממוצע של האנשים בעולם, אם נבחן את כמות הכבישים המקושרים לכל כביש אחר, אם נבחן את כמות הגופים קשורים לספקים ולקוחות בכמות ממוצעת דומה וכו'. הסיכוי שיהיה צומת חריג משמעותית (מבודד לחלוטין, או לחילופין עם מספר קישורים הרבה יותר גבוה משל כל מרעיו) הנה אפסית. סטיות משמעותיות מהממוצע הן נדירות במיוחד. רשת כזו הנה עמידה במיוחד, היות וגם אם תיפגע צומת, אקראית או שאינה אקראית, ישנן דרכים חלופיות להמשך קיומה של הרשת (קישור חלופי המאפשר הגעה מכל צומת ברשת לכל צומת אחרת).

ברשת כזו ניתן לתאר את מספר הקישורים לכל צומת בעזרת התפלגות פאוסיאנית, המקובלת גם בשם, התפלגות פעמון (על שום צורתה). להרבה צמתים מספר קישורים כמו הממוצע, ולאט לאט יורדים מספר הקישורים עד איפוסם (כאמור- אין סטיות חריגות). לרבים מאיתנו זכורה התפלגות זו כהתפלגות הציונים באוניברסיטה כאשר מרצים היו נותנים בונוסים (תיקוני ציון) כדי להבטיח התפלגות טבעית.

להלן (מימין) שרטוט של רשת אקראית ושרטוט התפלגות פעמון (משמאל):

עד כמה שהשרטוט יכול אולי להרתיע ולהזכיר ימים מתמטיים נשכחים, לא זו מטרתו של הספר וזה אינו עיקרו. עיקרו ללמדנו על התנהגות אנשים ורשתות (כולל רשתות חברתיות) ועד כמה רשתות אלו מתנהגות כאלפי רשתות אחרות. ישנה חשיבות למבנה הרשת האקראי ולהתפלגות מסוג זה, כפי שנראה בהמשך.

צבירים, או בשפה פשוטה יותר, קבוצות מקובצות, הנן תת אוספים הקיימים ברשת ומקושרים ביניהם בקשרים מרובים. בעוד הקישורים של כל אחד מהשותפים ליתר הרשת הנם מועטים ואקראיים, הרי שבינם לבין עצמם, כולם מקושרים כמעט לכולם.

מדובר בתופעה טבעית שאנו מכירים אותה מהחברה בה אנו חיים. כבני אדם, אנו מנסים לייצר אינטימיות ומתנועעים כל אחד במספר מעגלים (צבירים): מעגל עבודה, מעגל חברים, מעגל משפחה. כל אחד במשפחה, מכיר כמעט את כל יתר חברי המשפחה; גם בעבודה, רוב הנוכחים מכירים את רוב העובדים במעגל הקרוב. אלו צבירים. צבירים, כך מסתבר, אינם עוצרים ברשתות חברתיות אלא מאפיינים את רשת הנוירונים במוחנו, כמו גם מערכות אקולוגיות, מערכות WEB, מערכות כלכליות ועוד.

תפיסת הרשתות כצבירים,במודל שפורסם במאמר ב- 1998 ע"י וואטס וסטרוגאטס, עורר עניין רב בקרב מדענים. אחת הסיבות לכך היא תכונה מעניינת לגבי אופי התנהלות רשתות אלו:

למרות שיש לנו קשרים הדוקים עם חברי הצבירים בהם אנו נמצאים, ישנה חשיבות, לעיתים גבוהה יותר, לקשרים החלשים שלנו, אל מחוץ לצביר. מחקר שנערך בארה"ב לימד, שבעולם של חיפוש עבודה, אנו נעזרים יותר בחברים הרחוקים (הקשרים החלשים), מאשר בחברים הקרובים (הקשרים החזקים שבצביר). מדוע? כי מה שחברינו הקרובים יודעים על הזדמנויות עבודה, כנראה שגם אנו יודעים. דווקא הקשרים החלשים הם שפותחים בפנינו עולם חדש ונותנים לנו כוח שאין לנו מתוך הצביר שלנו. הקשרים החלשים (הנראים גשרים) הם שהופכים את עולמנו לעולם "קטן" המאפשר הגעתנו מהצומת ברשת בה אנו נמצאים, לחלקים שלכאורה מרוחקים מאיתנו. במספר קשרים חלשים לא גדול  מתכנסות רשתות גדולות ומאפשרות הגעה מהירה כמעט מכל צומת לכל צומת. תכונה זו מפתיעה משהו, אך היא חשובה, שכן היא מאפשרת את המשך הביטחון בהתנהלות בצבירים ללא חשש שמא הדבר יגרום לניתוק מחלקים אחרים של הרשת.

להלן שרטוט לדוגמא של עולם מבוסס צבירים (clusters):

מפרק לפרק אנו מגלים שעולם הרשתות אינו אקראי כפי שחשבנו. הוא מורכב יותר, וניתן ללמוד מאופן מבנהו על תכונותיו. עולם הרשתות האקראיות הנו נכון מהסתכלות ממרחק; הסתכלות קרובה יותר על מבנהו הפנימי לימדה כי הרשת אינה באמת אקראית אלא בנויה צבירים צבירים. הסתכלות מעמיקה לתוך צבירים אלו מלמדת אותנו, שבניגוד למה שיתכן והיינו מצפים, הצבירים כוללים בתוכם צמתים שונים. בעוד רוב הצמתים, החברים בצביר שברשת, דומים זה לזה ברמת הקישורים הפנימיים והחיצוניים שלהם, הרי שישנן מעט מאד צמתים ברשת, שניתן לכנותם "אולטרא-פופולאריים". צמתים אלו נראה ששולטים ברשת כולה. ב- WEB יתכן ומדובר ב- Amazon ו- Google; ברשת של אנשים, מדובר באותם אלו שמכירים את כולם וכולם מכירים אותם; וכך ניתן להמשיך רשת אחר רשת ולמצוא דוגמא למחברים, הלא הם הצמתים הפופולאריים מאד.

המחברים הללו מכונים "רכזות"[1]. הרכזות הנן לכאורה דבר שאסור שיתקיים, הן על פי המודל המקורי של ארדש ורניי (רשתות אקראיות) והן ע"י המודל של וואטס וסטרגוגאטס (רשתות של צבירים). אולם, הן חיות ובועטות: רכזות בודדות הן הדומיננטיות בקשריהן לא רק ב- WEB, בחברה או אפילו בהוליווד (שחקנים שכולם שיחקו איתם בסרט), אלא גם ברשתות שונות לחלוטין: ישנן רכזות בתא, ברשת המולקולות המחוברות באמצעות תגובות כימיות; ישנם מספר נמוך של טלפונים שאחראים לאחוז גבוה של שיחות נכנסות ויוצאות ועוד ועוד, כמעט בכל רשת שנבחן מקרוב.

למעשה ניתן לומר שמתקיים כאן חוק 20:80 של פרטו לגבי התפלגות הקישורים: 80% מהקישורים שייכים ל- 20% של הצמתים ברשת (לרכזות). במתמטיקה תכונה זו מקבלת ביטוי בחוק שנקרא חוק חזקה. במקום עקומת הפעמון (שתוארה לעיל כדי לתאר התפלגויות הקישורים לצמתים השונים), ישנה בעצם עקומה אחרת, עקומת התפלגות חזקתית. הרשת עצמה, אם נשרטטה מזכירה יותר מפת נמלי תעופה בארה"ב: ישנם 5 נמלי תעופה מרכזיים שכמעט כל מי שסביבן מגיע אליהן והן גם מחוברות בינן לבין עצמן. רשתות שכאלו נקראות רשתות חסרות סקאלה.

להלן (מימין) שרטוט של רשת חסרת סקאלה ושרטוט התפלגות חזקתית (משמאל):

לכאורה, לא ברור מה מיוחד כל כך ברכזות. אולם, ישנה משמעות ייחודית ועמוקה לחוקי החזקה, כזו המעבירה את עולם האי סדר בטבע, לעולם של סדר (נוזל למוצק, סדר במגנט ועוד). המצב, נכון לשלב זה, הוא שאנו יודעים להבחין ברכזות אך לא ברורים המנגנונים הגורמים להם להתהוות. לא ברור מדוע הן מופיעות, והאם הדבר מרמז על כך שאנחנו נמצאים בתהליך קבוע של מעבר מאי סדר לסדר (חשבו למשל על עולם ה- WEB). המשך עולם הרכזות הנו בעל מספר תכונות ייחודיות של קרב בין צמתים, יציבות גבוהה וסיכון אי יציבות בו זמנית, ועל כך בהמשך הספר.

[1] זהו התרגום כאן בספר. באקדמיה בישראל נהוג לכנותם "רכזים".

לא כל העולם הנו של רשתות אקראיות. ישנן מספר קטן של רשתות בהן הטופולוגיה עליה דיברנו (רשת חסרת סקאלה) אינה מתקיימת. ישנן רשתות שבהן יש צומת אחת המשתלטת, בשלב זה או אחר, על הרשת כולה והופכת לרכזת יחידה: כולם מחוברים אליה. כולנו מכירים מעולם התוכנה את Microsoft שהצליחה להפוך לכזו. בעולם המחקר מייחסים זאת לחותמת העיבוי של בוז-איינשטיין (שלא נפרט עליה כאן בסיכום).  תופעה זו הורגת את התחרותיות הקיימת המאפיינת את הרשתות הרגילות (אקראיות וחסרות סקאלה). היא נולדת בדרך כלל מרשת חסרת סקאלה כאשר אחד הרכזים הצליח להפוך לדומיננטי עד כדי כך שכל הקישורים החדשים מגיעים אליו.

ניתן לתאר את הרשת, המכונה "כוכב" או "המנצח לוקח הכל", באמצעות השרטוט הבא:

רבים מאיתנו מכירים את חוק C6. על פי חוק זה ניתן לקשר כל זוג אנשים על פני כדור הארץ, באמצעות עד ששה[1] מתווכים (מכרים) בממוצע. תופעה זו, מדהימה ביותר בעולם של ששה מיליארד איש. היא מתבססת במקורה על סיפור של קרניתי (מתמטיקאי) בשם "שרשראות" מתחילת המאה ה- 20 ועל מספר מחקרים שנערכו בהמשך מאה זו, אך קיבלה את פרסומה דווקא במחזה הנקרא בשם זה משנת 1991. מדובר בתופעה מרתקת:ן למרות ריבוי הצמתים, מתברר שהאנושות הנה רשת צפופה מאד.

מחקר שנערך ע"י מחבר הספר ושותפיו למחקר, לימד שניתן לצפות שמספר הקישורים הנדרשים ב- WEB (על סמך הערכה בסוף 1998 של כ- 800 מליון צמתים) הנה של 18.59 דרגות הפרדה. כלומר, כל מסמך נמצא במרחק ממוצע של 19 לחיצות מכל מסמך אחר!!!

בהסתכלות לאחור, והבנת עולם הרשתות ומבנן, שאינו מדבר עוד על רשתות אקראיות בלבד, אלא על צבירים, ויותר מכך, על רכזות, ברור לנו למה תכונה שכזו יכולה להתהוות. ועם זאת, התופעה היא מרתקת ויוצרת ציפיות גבוהות של קישוריות. מה שמאכזב הוא שקשה לנו מאד למצוא את אותו מסלול מקוצר המביא אותנו ליעדינו. ולכן, למרות שהרשת צפופה ביותר, יכולתנו לשוטט בה ולא למצוא את מבוקשנו, גדול עוד יותר מסיכויינו להגיע לחוף מבטחים. קיימים כל כך הרבה מסלולים ארוכים ואין לנו עדיין אלגוריתם שיבטיח לנו שאנו צועדים קדימה, מתקרבים ולא מתרחקים מהיעד שהצבנו

[1] המספר המדויק הנו 5.5 ו- 6 הנו עיגול מקורב.

עולם של רשתות חסרות סקאלה נותן לנו הרגשה של יציבות. פגיעה אקראית בצומת זו או אחרת, סיכוייה נמוכים לפגום בקישוריות הרשת[1]. גם פגיעה ברכזת זו או אחרת, הסיכוי שתפיל את הרשת ע"י פגיעה בקישוריותה, נמוכים מאד. למערכות, בוודאי טבעיות, יכולת שרידות גבוהה , ואף על פי שכשלים פנימיים יכולים להשפיע על התנהגותן, הן מצליחות בדרך כלל למלא את ייעודן, גם אם ישנם שיעורי שגיאה גבוהים במיוחד. החוסן הבלתי צפוי נגד תקלות נובע מכך שרשתות חסרות סקאלה מציגות תכונה שאינה קיימת ברשתות אקראיות.

אולם, לצערנו בכל זאת, רשתות חסרות סקאלה נופלות. ב- 1996 נפלה כל רשת החשמל מרכס הרי הרוקי ועד האוקיינוס השקט; מערכות הגוף מתמוטטות עקב פגיעה בחלבונים מסוימים ועוד.

חשוב לנו להבין כמה זמן ייקח לרשת להתפרק ברגע שנסלק צמתים ממנה. ברור לנו, שככל שנסיר יותר צמתים נגרום לבידוד של יותר צבירים, אך עשרות שנות מחקר לימדו שפירוק הרשת אינו תהליך הדרגתי. אם מספרם של הצמתים שהוסרו מגיע לנקודה קריטית, המערכת מתפרקת בבת אחת לאיים קטנים שאינם מחוברים זה לזה; אנו חווים קריסת מערכות. קיים סף כשל קריטי שמתחתיו המערכת אינה נפגעת יחסית, ומעליו- הרשת פשוט מתפרקת.

נפילה אקראית, אם כן, היא אירוע נדיר, אולם דווקא אותה תכונה של רכזות, מביאה אותנו למצב שבו הרשתות מאד פגיעות למתקפות. הבנת הרשת, ופגיעה במספר רכזות, מפילה באופן כמעט מיידי את הרשת כולה. עובדה זו היוותה את הבסיס למתקפת ה- 11 לספטמבר, ועובדה זו עומדת בבסיסה של כל רשת טרור מודרנית: פגיעה ברכזות החברתיות, הפוליטיות, או התשתיתיות. אין לנו כמעט יכולה לעמוד בפני מתקפה שכזו. מייד נוצר אשד כשלים והרשת כולה מתפוררת לנגד עינינו. לצערנו הדבר נכון גם במערכות הגוף, ברשת החשמל וכמעט בכל רשת חשובה אחרת. היציבות הטופולוגית אינה מעניקה לנו חוסן מפני התקפות; להיפך.

[1] היכולת להגיע מכל צומת לכל צומת דרך צמתי ביניים מקושרים.

המפתח להתפתחותן של רשתות חסרות סקאלה (ולא רשתות אקראיות) נמצא בהסתכלות מקרוב על דרך הצמיחה וההתפשטות של הרשתות. רשתות אינן דבר סטטי. נכון, שבכל רגע נתון בו אנו מסתכלים עליהן, נדמה לנו שמדובר בעולם סטטי לחלוטין, אך רובן של הרשתות חסרות הסקאלה הנן בצמיחה והתפשטות מתמידים.

מודל ההתפתחות, כפי שפורסם ע"י ברבאשי ושותפיו הנו פשוט למדי, ומוגדר ע"י שני כללים:

א. צמיחה: בכל תקופת זמן נתונה אנו מוסיפים צומת חדש לרשת. צעד זה מדגיש את העובדה שרשתות נוצרות על ידי תוספת של צמתים בזה אחר זה.

ב. התקשרות מועדפת: אנו מניחים שכל צומת חדש מתחבר לצמתים הקיימים באמצעות שני קישורים. ההסתברות שהוא יבחר בצומת מסוים פרופורציונאלית למספר הקישורים שיש כבר לצומת הנבחרת. כלומר, אם יש מולו שני צמתים שונים, האחד בעל n קישורים ואילו השני בעל 3n קישורים, ישנם פי שלוש סיכויים שהוא יתקשר לצומת השנייה. תופעה זו נקראת "העשירים מתעשרים עוד יותר", והיא מסבירה גם למה לותיקים יש יתרון, למה עקרונות ה-WEB2 המדברים על הראשון הזוכה בקופה מתאמתים, ועוד.

צירוף שני חוקים אלו בהחלט מסביר את התפתחותן של רשתות חסרות סקאלה. הבנת מוטיב ההתפתחות יצר בעקבותיו תיאוריה עשירה ועקבית על צמיחה והתפתחות רשתות, כולה פרי העשור האחרון. חשיבותה של ההבנה הזו נובעת מכך שהתיאוריה מאפשרת לחזות במדויק את מעריכי הכיול ואת הדינאמיקה של הרשתות, ולהתקרב עוד שלב להבנה של אדריכלות המורכבות של מבנה הרשת.

פרמטר נוסף שיש לקחת בחשבון, הוא שקובע בסופו של דבר אם הרשת נשארת אקראית, מתפתחת לחסרת סקאלה או אפילו מסיימת עם מנצח יחיד: פרמטר ההתאמה.

התפלגות ההתאמה מלמדת עד כמה הצמתים דומים זה לזה. ככל שיהיו דומים יותר אחד לשני, ימשכו במידה אחידה את הצמתים החדשים להתקשר אליהם, ההתפלגות תשאף לפעמון והרשת תהיה אקראית.

ככל שיהיה שוני בהתפלגויות ההתאמה (שחקן מוצלח יותר, חברה מקצועית יותר, חלבון חשוב יותר), כך יש סיכוי רב יותר ליצירתה של הרשת חסרת הסקאלה עם התפלגות החזקה. במקרים קיצוניים, בו "בחור חדש בא לשכונה" עם רמת התאמה גבוהה מאד ביחס לאחרים, כך יש סיכוי שנגיע לרשת "המנצח לוקח הכל".

רכזות אינן מהוות גורם המקשר בין צומת לצומת. רכזות הופכות בעצמן למה שמכונה בעולם השיווק "מובילי דעת קהל". רכזות, גם אם אין חדשניות או ממציאות, חשופים על פי רוב לחידושים לפני רובם המכריע של יתר הצמתים. רכזות מקושרות לצמתים רבים מאד, ולכן החידושים מגיעות אליהן לפני שמגיעות לכל צומת אקראית אחרת. אימוץ של מוצר או דעה על ידי רכזת, שיח של רכזת על תופעה או רעיון, הם גורמים משמעותיים ביותר להצלחת הפצתה ברשת כולה.

בשנים האחרונות מבוצעים מחקרים רבים בתחום תוך הסתכלות מקרוב על רשתות חברתיות ורשתות מקצועיות. סוציולוגים ומומחי שיווק מודעים זה זמן רב לתופעה, אך תמיד היחס אליה היה כחריג וייחודי. רק כעת, ברור מדוע קיומם עקבי כל כך, ורמת השפעתן גבוהה כל כך.

בה במידה שאנו מדברים על הפצה חיובית, יש להבין כי בצידה קיימת הפצה חיובית פחות. במודלים של וירוסים (בין אם של מחלות כאיידס, ובין אם של ווירוסי מחשב) נהגו לדבר שנים על מודל הסף: מודל שרק אם עוצמת הווירוס גבוהה מסף מסוים, הווירוס ימשיך להתפשט. הדבר נכון ברשת אקראית. אולם, אין זה המצב שאנו חווים ברשת חסרת סקאלה. תפקידם של הרכזות הופך להיות קריטי. ברשתות חסרות סקאלה הוירוסים ממשיכים להתפשט למרות שהווירוס אינו עובר סף. היות ורכזות קשורות למספר רב של צמתים, סיכוייהם להידבק אינם אקראיים, אלא גבוהים ביותר. הדבקה של רכזות, מדביקה למעשה את כל הרשת. מודל הסף אינו מתקיים והוירוסים ממשיכים להתפשט, גם אם רמתם נמוכה מרמת הסף המזערי.

הבנה זו מביאה למדיניות חדשה, גם אם אינה סוציולוגית: הפניית משאבים לטיפול ברכזות, במקום טיפול שוויוני אחיד. לא תמיד קל לנו לאמץ גישה כזו, או להבינה כאשר אחרים נוקטים בה, אך יעילותה ברורה ברגע שמודל ההדבקה וההפצה ברור לנו.

בפרק זה אנו חוטאים מעט למקור. הספר דן בהרחבה ביישומים מיישומים שונים, וקצרה היריעה מלפרטם, כולם או מקצתם. כדי לשתף את הקוראים במגוון הרב של רשתות חסרות הסקאלה נציין כאן חלק מהעולמות המוזכרים בספר, חלקם הוזכרו לעיל, בדוגמאות בפרקים הקודמים, וחלקם לא. פירוט נוסף על דרך התנהגותם והשפעת הרשת חסרת הסקאלה על שאנו מכירים ביומיום- בספר עצמו.

רשתות חסרות סקאלה:

- רשת האינטרנט (רשת המחשבים המחוברים זה לזה דרך האינטרנט)

- רשת החשמל

- רשת נמלי התעופה

- רשת ה- WEB (הדפים והמסמכים המקושרים זה לזה מעל גבי האינטרנט)

- רשת התא

- מפת חילוף החומרים

- תאי העצב במוחנו

- הרשת הכלכלית של חברות

- רשת הדירקטורים בחברות

- רשת המוסדות הכספיים

                       ועוד ועוד ועוד.

אקדים ואומר, שפרק זה אינו נכלל בספר, אלא כולל תובנות שלי, ככותבת המאמר, על הנכתב, בהקשר לעולמנו אנו, עולם ניהול הידע.

את עולם ניהול הידע ניתן לחלק בהכללה גסה לשני תתי עולמות:

ניהול בעלי הידע וניהול פריטי הידע.

בעלי הידע

בעלי הידע הנן חלק מקהילות, חלק מרשתות חברתיות. ברבאשי גורס שאכן הקהילות נוהגות כרשתות חסרות סקאלה: במרכזן יש מספר אנשים, המקושרים משמעותית ליותר אנשים מכל אחד אחר. פעילות מול אלו, על פי מה שנבחן, יוצרת אפקט התפשטות. פעילות שכנוע לשימוש ושיווק אמורה להיעשות מול אלו. מי הקבוצה הזו? האם אלו מומחי התוכן? יתכן, אך לא בהכרח. בעלי הידע, בקיאים בפרטים, אך לאו דווקא תמיד בעלי הכישורים החברתיים, להיות מקושרים לרבים אחרים. אמנם אנו מזהים שבעלי התבונה העמוקה, בעלי הידע הרב, הנם בעלי קשרים רבים (ראו ספרם של ליאונרד וסוואפ- Deep Smarts[1]) אולם לא כל מומחי התוכן הנם בעלי התבונה העמוקה. אנו מזהים את בעלי הידע המקושרים כצמתי ידע (ראו מונח "צומת ידע" בפורטל KMROM[2]). צמתי הידע, באופן לא מפתיע ביותר- הם הרכזות עליהם מדבר ברבאשי.

על פי המודל של ברבאשי יש לכך משמעויות רבות מעבר לאלו שייחסנו לאנשים אלו עד כה:

- ניתן לרכז מולם כמעט את כל מאמצי השיווק להטמעה;

- ניתן לבנות באמצעותם את מפות המומחים;

- מפות המומחים הנם כלי הרבה יותר אפקטיבי ומרכזי בפתרונות ניהול הידע ממה שסברנו.

פריטי הידע

פריטי הידע הנם אותם פריטים אותם אנו מנהלים באמצעות כלי השיתוף והשימור: האתרים, הקהילות, מאגרי התובנות ועוד. ישנן מספר שאלות שמיד עולות בהקשר לעולם זה:

האם פריטי הידע הנם רשת?

במידה וכן, מה מבנה הרשת? מהם הצמתים ומהם הקישורים בין פריטי הידע השונים?

האם זו רשת אקראית, או רשת חסרת סקאלה (רשת של רכזות)?

על פי ניתוחי המחקרים את עולם הרשתות החברתיות והמקצועיות מדובר ברשתות חסרות סקאלה. היות וכך, יתכן שעם עבודה נכונה, עבודת ניהול הידע תופשט: מספיק יהיה לזהות לכל תחום שבו אנו מבקשים לנהל את פריטי הידע, מהם פריטי ה"רכזות". ניהול של פריטי "רכזות", ייתן לנו, על פי חוק פרטו (20:80) תשואה נהדרת, שכן ברוב המקרים אין אנו מבקשים לנהל את כל הידע, אלא רק את הכדאי. כיוון פעילות שכזו, אנו מזהים בדרכי הפעולה בספרם של קוליסון ופרסל המתארים בספרם ללמוד לעוף[3], בפרק על נכסי הידע. אולם, אפילו שם, אין מדובר ב"רכזות". מדובר בגרעין הידע התמציתי איתו כדאי להתחיל.

חוששתני, שבשלב זה, אין בנמצא כדי להעיד על עולם הידע כעל רשת חסרת סקאלה של רכזות. כנראה והיא קיימת, אולם אנו עדיין מתקשים בזיהוי; יתכן ובעתיד נמצא נוסחא מתי מבנה קשרי הידע מתפתח למבנה חסר סקאלה. יתכן ורק הרשת אינה בשלב צמיחה מספק ויש רק לחכות מספר שנים. נחכה ונראה; ימים יגידו לאן פנינו מועדות.

[1] Deep Smarts, Harvard Business School, 2005

[2] www.kmrom.com

[3] Learning to fly, Capston Publishing, 2001, 2004

ארגונים רבים בוחרים בהקמת פורטל כפיתרון לצרכי הידע בארגונם.

בהכללה, ניתן לחלק את צרכי הידע, בעולם הארגוני, לשני צרכים מרכזיים:

§         צרכים רוחביים – צרכים המשותפים לכלל עובדי הארגון, ללא קשר לשיוכם הארגוני ו/או תפקידם המקצועי הארגון. למשל: נושאי משאבי אנוש, תפעול, אבטחת מידע ומחשוב.

§         צרכים מקצועיים – צרכים הרלוונטיים לקבוצות עבודה מקצועיות ספציפיות. למשל: קבוצת הפיתוח, קבוצת מנהלי פרויקטים, קבוצת אנשי המכירות וכו'.

במצב האידיאלי, כמובן שנשאף שהפורטל ייתן מענה לשני סוגי הצרכים.

ואולם, מאחר וכפי שציינו בעבר, לא מומלץ להתחיל בבת אחת עם הכול, אנו נדרשים לבחור ולתעדף בין שני צרכים אלו. מכאן, שחשוב לפני שמתחילים להבין ולהחליט כיצד מתחילים.

ארגונים לא מעטים מתחילים בבניית פורטל הנותן מענה לצורך מקצועי כואב במיוחד, כגון: שיפור שירות הלקוחות בארגון, תיעוד וניהול עולם המחקר והפיתוח, איגוד מידע על מתחרים לקידום מכירות החברה וכו'.

ארגונים גדולים אף בוחרים להתחיל בבניית פורטלים שקהל היעד שלו נקבע ע"פ השיוך ארגוני כגון: פורטל למחלקת השיווק, פורטל למחלקת אבטחת איכות, פורטל למחלקת התפעול וכו'.

בטיפ זה, ברצוננו להציג תפיסה שונה מעט, הגורסת כי יש מקרים בהם כדאי לתת מענה ראשוני רחב ככל האפשר, לקבוצה רחבה ככל האפשר.

לפי גישה זו, נתחיל במקרים מסוימים מיישום פורטל ארגוני רחב, שיכלול בתוכו מענה לצרכים הרוחביים, לרבות:

§         נושאי משאבי אנוש  - שכר, נוכחות, פנאי ורווחה

§         שירותים לעובד - הסעדה, רכב, טלפוניה

§         מידע אודות החברה - מוצרים, שירותים, מבנה ארגוני

§         תפעול

§         מחשוב - תמיכה טכנית, אבטחת מידע

§         קוד אתי ונורמות התנהגות

המשך הפעילות תלווה בבניית אתרים מקצועיים תחת הפורטל הארגוני. האתרים ייבנו עפ"י עולמות תוכן ולא עפ"י שיוך ארגוני, ליצירת אינטגרציה של הידע בעולם התוכן המקצועי שייתרם על ידי עובדים שונים ביחידות שונות.

מתי מומלץ להתחיל מפורטל ארגוני?

§         כאשר חשוב להגיע לכלל עובדי החברה. בדרך זו פתרון ניהול הידע מגיע לכל אחד מהעובדים ללא קשר לשיוכו הארגוני וכולם נהנים מפירותיו.

§         כאשר הקמת פורטל בנושא רוחבי מייצרת נראות ורוח גבית הנדרשת להמשך פעילות והתאמת פיתרונות נוספים לצרכים נוספים.

§         כאשר עולמות התוכן המוצעים במסגרת הפורטל הארגוני נדרשים מחד, וקלים להקמה מאידך, כדי לייצר quick win.

§         כאשר התחלה דרך נושאי משאבי אנוש הינה אמירה ניהולית – תרבותית חשובה להמשך.

§         כאשר הפורטל הארגוני עונה על צורך ארגוני לשיפור התקשורת הארגונית (תקשורת בין ההנהלה לעובד ותקשורת בין-אישית בין עובד לעובד) וכך מאפשר תקשור עדכונים ניהוליים, תהליכים פנימיים ויעדים אסטרטגיים.

§         כאשר הפורטל הארגוני נותן מענה לצורך של הגברת תחושת השותפות והמעורבות של העובדים בנעשה בחברה. הפורטל הארגוני נותן מענה אמיתי לצורך ארגוני, בערוץ אפקטיבי וזול יותר מאשר כלים מקבילים. הפורטל נותן במה להעברת פידבקים, העברת ביקורת בונה, יוזמות והצעות ייעול של עובדים.

בנוסף לסיבות הנ"ל, תרבות ארגונית המקדמת שיתוף ידע, שימורו ופיתוחו הינה מרכיב עיקרי בהצלחה או בכישלון של כל תהליכי הטמעת פתרון ניהול ידע בארגון. הקמת פורטל ארגוני הינה צעד ראשון בהנחלת תרבות השיתוף בקרב כל עובדי החברה וכן מעבירה מסר של שקיפות כערך ארגוני.

במסגרת בניית הפורטל הארגוני מתגבשת לא רק תפיסה מתודולוגית לאפיון צרכי המשתמשים אלא גם תפיסה שתניח את התשתית הטכנולוגית להקמת פורטלים מקצועיים בעתיד.

תפיסה זו כוללת, בין היתר, התייחסות לנושאים הבאים:

א.       דף שער לנושא.

ב.       חלוניות רלוונטיות להצגת המידע.

ג.        תבניות להצגת המידע.

ד.        תכנון קישור למערכות התפעוליות השונות.

ה.       לוגיקת ניווט.

ו.         עץ תכנים.

ז.        כפתורים חמים.

ח.       דו"חות לניתוח השימוש באתר.

חשוב שתהליך בניית הפורטל הארגוני יוצג לעובדים כבר בשלביו הראשונים. מומלץ אף לשלבם בתהליך בעזרת קבוצות מיקוד או סקר כלל ארגוני הנותן לעובדים במה לחוות דעה על הנושאים שיוצגו בפורטל. בדרך זו בניית הפורטל מצטיירת כמשימה ארגונית המערבת את כלל העובדים ויוצרת תחושת מחויבות לתהליך הבנייה בפרט ולתהליך ניהול הידע בארגון בכלל.

בעבודתנו השוטפת כולנו כותבים וקוראים מסמכים ארוכים, דו"חות, סקרים, פלטי נתונים ועוד. כאשר קריאת המסמך נעשית כחלק מחיפוש ממוקד אחר מידע או נתון ספציפי אנו עומדים בפני מצב בעייתי- כיצד נאתר את המסמך המדויק אותו אנו צריכים מבין עשרות (אם לא מאות או אלפי) המסמכים הקיימים?

פתרון יעיל, אשר נמצא בשימוש רב בעולם האקדמיה, הוא התקציר. תקציר (Abstract) היא פסקה קצרה אשר מהווה את תעודת הזהות של התוכן ומסייעת בהבנתו. התקציר מאפשר לקורא לסקור מלל קצר וממנו להבין האם המסמך הנתון מתאים לצרכיו או לא. התקציר מסייע לכותב להבהיר מה ברצונו להעביר, וחוסך לקורא את הזמן והטרחה לגלול בעמוד כדי לדעת במה הוא עוסק.

על מנת שתקציר יהיה אפקטיבי וישיג את מטרותיו עליו להיות קצר ולא לעלות על 2-3 משפטים. עליו להיום ברור, כך שמשתמש יוכל לבסס את החלטתו האם התוכן רלוונטי עבורו על סמך קריאת התקציר בלבד. תפקידו פונקציונאלי ולכן חשוב שהוא יתרום להבנת התוכן ולא יעכב את מציאת הידע. כמו כן עליו להיות שיווקי ומזמין, ובעיקר להדגיש את הנושא אותו הוא מתאר.

בחלוניות רבות (כדוגמת נושא בפוקוס) משתמשים במשפטים הראשונים של המלל, אולם אין הכוונה בהכרח לתקציר. במקומות אלו משפטי הפתיחה משמשים כסוג של טריגר שיווקי, שיעודד את הקורא להיכנס ולקרוא את הכתוב. בשונה מהמטרה השיווקית, לתקציר קיימת מטרה פונקציונאלית מובהקת- הוא נועד לסייע לקורא לאתר את המידע המתאים לו, כך שייעל וישפר את עבודתו.

קיימים ארבעה סוגי תקציר עיקריים:

•               תקציר מסכם: מציג את סיכום התוכן המופיע בעמוד. זהה לפתיח המופיע בראשה של כל ידיעה חדשותית. לדוגמה: שלושה טילי קסאם נורו באזור שדרות, אין נפגעים ולא נגרם נזק".

•               תקציר משפט מפתח: נועד להעביר את המסר העיקרי בעמוד. גם גולשים שיקראו אותו בלבד, יבינו במה עוסק העמוד.

•               תקציר תיאורי: תיאור יבש של הנושא, זהה לאבסטרקט שמופיע לפני מאמר אקדמי. אפשרות זו היא הקלה ביותר עבור הכותב, משעממת ביותר את הקורא ובעת ערך מוסף מינימאלי.

•               תקציר תפעולי: מתאר מתי וכיצד אפשר להשתמש במידע המוצג בעמוד. לדוגמה: "בעמוד זה תוכלו לקבל מידע על תשלום מקדמות למוסד לביטוח לאומי..".

ממש כפי שאנחנו מתייחסים לכתיבה תמציתית ככלי עבודה של הקורא, כך גם התקציר משמש לסינון המידע החשוב והרלוונטי. חשיבות התקציר נעוצה בתפקידו להציג את עיקרי התוכן והמסר בעמוד. אופן כתיבתו ישפיע על החלטת הקורא האם להעמיק בעמוד זה או להמשיך הלאה.

תקציר מוצלח וממוקד עושה את ההבדל בין רפרוף בין תקצירים, לבין הצורך לקרוא מאמרים שלמים!

השבוע נאלצתי לבקר את רופאת השיניים שלי במרפאתה. מהר מאוד הגיעה השאלה הקבועה, "תזכירי לי, מה את עושה, במה את עובדת?" לאחר קבלת התשובה – יועצת לניהול ידע- וההסבר הקצר אשר לרוב מתלווה אליו, הדליקה הרופאה את מסך המחשב שלה, הקליקה על אחד האייקונים שבו ואמרה כשהיא מצביעה עליו, "את רואה? זה הפורטל הארגוני שלנו, הוא עלה לאוויר בערך לפני שנתיים, בהתחלה השתמשתי בו די הרבה, אבל מהר מאוד הוא נתקע, לא קרה בו כלום...תראי עדיין יש פה מאמר מקצועי, תחת הכותרת "חדש!", שעלה לפני שנה!"

חשש זה מוכר לכולנו, העוסקים בניהול ידע, היטב. כולנו כבר יודעים בשלב זה שהישארותו של פתרון ניהול הידע עדכני ודינאמי הינו הכרחי להפיכתו לכלי עבודה אמיתי הממנף את מטרות הארגון ולא לפיל לבן היושב כאבן שאין לה הופכין במסכי המחשבים.

בכדי להימנע ממצב זה אין די במיפוי צרכים נכון ובאפיון חכם של הפתרון. מומחי התוכן, הנם נדבך מרכזי וחשוב להצלחת הפתרון.

מומחה התוכן הינו גורם מסייע בין אם בניהול הקהילה ובין אם כאחראי על ניהולו ופיתוחו של איזור תוכן מוגדר. כחלק מתפקידו זה אחראי מומחה התוכן על הקמת גרעין תוכן ראשוני, איסוף קבוע של תכנים חדשים, אישור או סינון תכנים המתקבלים ממשתמשים ומענה לשאלות ומשובים. כמו כן ניתן להפעיל מומחי תוכן כבעלי תפקיד מרכזי בשיווק התכנים והטמעת השימוש בקרב המשתמשים.

כפי שניתן לראות כבר מהגדרה זו, תפקידו של מומחה התוכן טומן בחובו הרבה יותר מעדכון טכני פשוט של התכנים. ניתן לסרטט את התהליכים המחזוריים המרכיבים את עבודת מומחה התוכן, באופן הבא:

כל אחד משלבי תהליך זה של מכלול עבודתו של מומחה התוכן גוזר מתוכו מאפיינים ואיכויות שונות הדרושות ממומחה התוכן לצורך ביצוע מוצלח של התפקיד:

הזנת תכנים: אין להתעלם מכך שחלק גדול מפקידו של מומחה תוכן בא לידי ביטוי באופן מעשי בהזנת תכנים מסוגים שונים. עבודה זו דורשת זמן, זמינות וכמובן- מחשב. הנתונים והכישורים הבאים, על אף שהם נשמעים פשוטים ואף ברורים מעליהם חשובים ביותר:

§         זמן: על מומחה התוכן להיות מסוגל להקצות חלקים מזמנו להזנה, ארגון ועדכון תכנים. היקף הזמן שיידרש ממומחה התוכן משתנה בהתאם לשלב השונה בסלול החיים של כלי ניהול הידע. עובדה זו צריכה להיות ברורה גם למנהל הפורטל וגם למנהלו הישיר של מומחה תוכן אשר צריכים לפנות לו זמן זה. על מומחה התוכן לדעת לנהל זמן, גם כאשר ישנן משימות רבות המתחרות על משאביו.

§         נגישות למחשב: אך אין די בזמן. כמובן שלמומחה התוכן חייבת להיות גישה וזמינות למחשב בעל התחברות לכלי ניהול הידע. הכרח זה יכול לפסול את מועמדותם של מגוון בעלי תפקידים כגון מומחה חיצוני או ספק אשר אינם מחוברים לרשת הארגון, או עובד אשר עבודתו כוללת ניידות רבה ואשר נמצא ליד מחשב לעיתים נדירות.

§         אוריינות מחשובית: העבודה עם מחשב דורשת ממומחה התוכן להיות בעל אוריינות מחשובית טובה וגישה למחשבים. אומנם, בימנו מרבית העובדים יודעים להשתמש במחשב, שולחים אי מיילים ומחפשים מידע במאגרים שונים, אך עדיין קיימים הבדלים ניכרים במידת הנוחות בעבודה עם מחשב. אוריינות מחשובית טובה יכולה להוות את ההבדל בין היותה של עבודת הזנת התכנים מטלה קלה ומהירה אשר נתפסת כחלק אינטגראלי מהעבודה השוטפת, לבין הפיכתה למטלה מעיקה, המלווה בחשש ורתיעה מלבצעה אותה. יכולת זו הינה קריטית למיצוב מומחה תוכן פעיל ועצמאי על פני מומחה הזקוק להנעה ותמיכה תמידיים.  

קבלת משוב מהמשתמשים: קבלת המשוב מהמשתמשים מגיעה אל מומחה התוכן כמובן לא רק באמצעות רכיב ה"משוב" המפורסם הקים בכול הפתרונות. קבלת משוב מהמשתמשים נעשית בצינורות פורמאליים כגון ישיבות צוות, סיכומי פרויקט, כנסים מקצועיים ופעילויות ניהול ידע המתקיימות פנים אל פנים. בנוסף מגיע המשוב אל מומחי התוכן באמצעים בלתי פורמאליים כגון שיחות מסדרון, ארוחות צהריים ומפגשים אקראיים עם המשתמשים השונים.

§         אינטראקציה עם מגוון גורמים ארגוניים: הצורך שבקבלת משוב מהמשתמשים וחשיבותו מחייבים את מומחה התוכן לבוא במגע כחלק מתפקידו עם גורמים ובעלי תפקידים שונים המהווים סוגים שונים של קהל לקוחותיו. מאפיין זה יאפשר לו לקבל נקודת מבט רחבה על מגוון הצרכים השונים של המשתמשים השונים. לעיתים מצביעים המשובים המתקבלים מהמשתמשים על פערי ידע הנמצאים במקומות שונים או על מידע אשר אינו מגיע ליעדו במלואו. במקרים אלו יכולה להתבצע העברת מידע מכוון ממטה הארגון באמצעות כלי ניהול הידע. על כן, נדרשת ממומחה התוכן גם הקרבה למתווי הדרך ולמקבלי ההחלטות. במקרים בהם לא ניתן להשתמש באדם אחד אשר יהיה בעל קרבה או קשר לסוגים שונים של משתמשים ומקורות מידע, ניתן להקים צוות מומחי תוכן הממוקם בנקודות ארגוניות שונות אשר ביחד יהיה בעל נקודת המבט הרחבה מספיק.

זיהוי צרכי המשתמש: כאן בא לידי ביטוי מאפיין נוסף ומרכזי בפרופיל מומחה התוכן- מומחיותו.

§         מומחיות: יש לשאוף כי מומחה התוכן יהיה עד כמה שינתן אחת האוטוריטות המקצועיות בנושא שתחת אחריותו. מומחיות זו הכרחית לזיהוי הצרכים, להבנתם ולתרגומם למענה הנכון אשר יוזן בכלי ניהול הידע. יכולת זו חשובה בעיקר לאור העובדה שבניהול ידע אין עניין בניהול כל הידע הקיים אלא בבחירה סלקטיבית בידע בעל ערך לארגון ואשר אותו ננהל. הרצון לבחור אוטוריטה בתחום מסוים עלולה לעיתים להוות קושי ואף להתנגש עם הדרישה לזמינות ופניות מומחה התוכן. פתרון אפשרי אחד למצב שכזה הוא פיצול תפקיד מומחה התוכן לשניים: המומחה התוכני, והמזין הטכני. המזין הטכני יהיה זה אשר מזין את התכנים ועל כן בעל הזמן, הגישה הפיזית והרגשית למחשב וקשר עם המומחה התוכני. פעמים רבות יהיה עוזרו או מזכירו של מומחה התוכן. 

עיבוד והתאמת תכנים: הזנת התכנים אינה מתמצה רק בזיהויים ומציאתם של התכנים הנדרשים. פעמים רבות היא כוללת עיבוד של תכנים קיימים ואף יצירה של תכנים חדשים. 

§         בעל יכולת הבעה בכתב טובה ומעלה: מכיוון שכך, מאפיין נוסף הנדרש ממומחה תוכן הינו להיות בעל יכולת הבעה בכתב טובה. חשיבותה של יכולת זו מתעצמת כאשר מביאים בחשבון את מאפייני הקריאה בעידן האינטרנטי. הקריאה המהירה, המרפרפת והעלות הגבוהה של המקום מחייבים יצירה של תוכן תמציתי, ברור וחסכני.

כמובן, קשה מאד למצוא מומחי תוכן בעל כל התכונות המפורטות לעיל. המשקל של כול מאפיין להגדרת חשיבותו משתנה בהתאם לארגון ולאופי הייחודי של פתרון ניהול הידע המוקם. בכל מקרה, בהחלטה מומלץ  לקחת בחשבון את הפרמטרים הבאים:

§         תכיפות עדכון התכנים.

§         מידת האינטראקטיביות שהתפקיד מצריך.

§         השתלבות במהלך הפעילות הכוללת של בעלי התפקיד.

§         מידת העומס הקיימת כיום על בעל התפקיד.   

§         המידה בה התפקיד יהווה עבור מומחה התוכן: מקור להעצמה, More of the Same או "קנס".

מוטיבציה למילוי התפקיד: מפתח נוסף למומחה תוכן טוב הוא מומחה תוכן בעל מוטיבציה גבוהה. אחת הדרכים ליצירת מוטיבציה זו היא הדגשת התועלות הטמונות בתפקיד למומחה התוכן עצמו:

• התפתחות מקצועית
• תרומה כחלק מהתנהגות אזרחית ראויה בארגון
• יצירת מוניטין אישי
• קבלת קרדיט, הכרה והוקרה- יש נראות לתרומה
• הערכת מנהלים
• ככול שאתרום יותר אקבל יותר
• סיפוק אישי

מלבד הבנת התועלות שטומן בחובו תפקיד מומחה התוכן עבור העובד, יש להקפיד כי הוא יתוגמל על תפקידו זה וכי הערכת המנהלים כלפיו תהיה גלויה ואף פורמלית. מומלץ כי ההערכה התקופתית שעובר העובד תכלול גם את תפקידו כמומחה תוכן וכי הוא יתוגמל על חלק זה כפי שהוא מתוגמל על שאר ההיבטים של תפקידו בארגון. כמו כן מומלץ להעניק למומחה התוכן כתב מינוי רשמי ואף תשורה סמלית.

הכשרת מומחה התוכן

בחרנו מומחה תוכן. הגדרנו את תפקידו. נדרשת גם הכשרה. הכשרת מומחה התוכן צריכה לכלול את שלושת המרכיבים הבאים:

• הכשרה טכנית: מטרתה להביא את מומחה התוכן להכרת תחום ניהול הידע, לשליטה מלאה בכלי ניהול הידע והכרת יכולותיו ויתרונותיו
• הכשרה תוכנית מתודולוגית: הכוללת לימוד של תהליך ארגון ומיון תכנים, כתיבה תמציתית ואפקטיבית, מיומנויות זיהוי צרכי משתמשים, שיווק והנעה ותכנון לטווח ארוך.
• תמיכה אחד על אחד: הכשרת מומחה התוכן אינה מסתיימת עם ההכשרה הראשונית והיא צריכה לכלול מתן תמיכה אחד על אחד רציף וקבוע המותאם למהלך ההתפתחות של פתרון ניהול הידע בארגון.

לסיכום ניתן לומר כי לא ניתן להפריז בחשיבות מומחה התוכן בהצלחת פתרון ניהול הידע המוטמע בארגון. על מנהל הפרויקט לבחור מומחי תוכן בעלי הכישורים והיכולות הנדרשים, לדאוג להכשרה וליווי שוטפים ולדאוג להקצאת זמן ומשאבים מספיקים. יצירת תחושת שייכות וזהות עם האתר, מתן תגמול סמלי והכרה פומבית יעלו את מוטיבציית המומחה למלא את תפקידו ויגבירו את סיכויי הפיחתו למומחה פעיל ועצמאי.

יישומי ה Web 2.0 , לרבות  הקמת רשתות חברתיות, שימוש ב - Wiki, כתיבת בלוגים, הם כבר עובדה בשטח בכל הנוגע לרשת האינטרנט היומיומית. אולם, נראה שמהפכת ה Web 2.0 לא חלחלה ברשת סוכנויות הביון האמריקאיות, אשר שיתוף מידע וידע הינו קריטי לעיסוקם המבצעי הרגיש.

המאמר, שפורסם במגזין האמריקאי  The NY Times, דן בשאלה האם כלים כגון בלוגים, Wiki ותוכנות מסרים מיידיות הם אלה שיסייעו לקהילת המודיעין למנוע את הפיגוע הגדול הבא כדוגמת ה- 11 בספטמבר.

מומלץ ומעניין.

לעיתים אנו מתבקשים ליצור את אותו מבנה אתר למספר אתרים שונים, באמצעות תבנית אתר נוכל לשעתק את מבנה האתר, עיצובו ואף לעיתים את תוכן האתר.

כיצד נבצע זאת?

1. נלחץ באתר המבוקש על פעולות אתר -> הגדרות אתר

2. כעת נבחר באפשרות "שמירת אתר כתבנית" המופיע תחת הקטגוריה "מראה ותחושה"

3. נמלא את הפרטים בטופס שנפתח. במידה ואנו מעוניינים להעתיק גם את תוכן האתר נסמן V

בתיבת סימון  " כלול תוכן" (ניתן לשמור עד  10MB) ובסיום נלחץ על אישור.

4. נלחץ על אישור במסך הבא.

*במידה ונרצה לראות / להוריד את הקובץ של תבנית האתר נלחץ על הקישור "גלריית תבניות האתר"  המופיעה בדף

5. כעת , כאשר נהיה מעוניינים ליצור אתר זהה לתבנית, נבחר בעת יצירת האתר את שם התבנית המבוקשת  תחת האפשרות  "התאמה אישית"

אתר זה מכיל מאמרים רבים בנושא ניהול ידע.

המאמרים מכוונים לארגונים המנסים להשיג יתרון תחרותי והכרה עולמית.

האתר נבנה ברוח המטרה האמיתית של ניהול הידע - לשתף אחרים ולעזור להם להצליח.

שווה ביקור.

הבלוג החודשי דן במקורות של ניהול הידע. הכותב מתאר בבלוג את ארבעת עמודי התווך שיוצרים את ניהול הידע:

ü        למידה

ü        תכלית

ü        הפרכה

ü        חקירה

מומלץ מאד ומעניין!

אירועים בארץ

   שם האירוע           מקום האירוע           ת. התחלה     ת. סיום    פרטים   

יש לכם מידע על כנס קרוב?

השתתפתם בכנס בנושא ניהול ידע בארץ או בעולם?

שתפו אותנו!
נשמח להוסיף סיכומים ורשמים של הקוראים!