ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון נובמבר 2006 - מהדורה מס' 86
גיליון נובמבר 2006 - מהדורה מס' 86
גיליון:
משלחת ישראלית לכנס KMWORLD

בכל שנה עורך מגאזין KMWORLD  כנס לניהול ידע המושך אליו מציגים, משתתפים ומתעניינים רבים מכל קצוות תבל.

הכנס, הנחשב לאחד מגדולי בעולם בתחום, מתקיים השנה בארה"ב בין התאריכים 31/10/06-2/11/06.

גם השנה, מתארגנת נציגות ישראלית להשתתפות בכנס הכוללת מנהלי ידע מאגף התקשוב וחיל האוויר בצה"ל, מחברת BYON, מחברת SAP, מחברת רפאל,ומכבי שירותי בריאות ועוד.

ברכות מישראל.

למידע נוסף על הכנס

מנכ"ל K2K ד"ר ישע סיון פורש

מנכ"ל K2K ד"ר ישע סיון, אחד מחלוצי ניהול הידע בישראל, הודיע על פרישתו הקרובה מהחברה.

כולנו מאחלים לו הצלחה בדרכו החדשה.

חודש שני לאתר חברת ROM Knowledgeware

חודשיים לאחר השקתו של אתר חברת ROM המחודש, אנו שבים ובודקים את סטטיקטיקת הכניסות ושימוש באתר.

עד כה ביקרו באתר 1829 משתמשים שונים, שצפו יחד ב-  123,276! דפים.

(הנתונים מתייחסים עד לתאריך 25/10/06)

אנו מאחלים המשך שימוש נעים ופורה באתר ומזמינים אתכם להמשיך ולהגיב ולהציע הצעות.

הרצאות שתבצע הגברת מוריה לוי במהלך החודש הקרוב

ברצוננו להזמינכם להרצאות שתקיים הגברת מוריה לוי במהלך החודש הקרוב:

  • ROM's Sharing Session
    הרצאות ערב הפתוחה לקהל הרחב ללא תשלום להעשרה בנושאי ניהול ידע.
    והפעם: חדשנות ערך על פי מודל אסטרטגית האוקיינוס הכחול!
    בואו לשמוע כיצד ניתן ליישם כלים של חדשנות להשגת יתרון תחרותי וערך מוסף חדש ולתת ללקוח יותר בפחות. ה
    הרצאה תתקיים ב 22/11/06 במשרדי חברת ROM בין השעות 16:45 –19:00.
    מספר המקומות מוגבל. לפרטים והרשמה לחצו כאן
     
  • הרצאה במסגרת שבוע אורקל בתאריך 06 /19/11
    בהרצאתה ניהול הידע ועובד הידע בארגון - טכנולוגיות תפיסות ומגמות, שתתקיים במלון הילטון בת"א, תדון מוריה לוי כיצד ארגונים המצליחים לייצר ידע חדש ולעשות שימוש אפקטיבי בידע הקיים, משיגים את יעדיהם ויתרון משמעותי לעומת מתחריהם.
     
  • הרצאה במסגרת  כנס איכות ב 15/11/06
    בהרצאתה ניהול ידע כמפתח לניהול איכות, שתתקיים במלון דיויד אינטרקונטיננטל ת"א, תדון מוריה לוי כיצד ניהול ידע מבטיח את קיום עקרונות האיכות וכיצד השילוב בניהם יוצר את הערך הגבוה ביותר לארגון.
    לחצו לפרטים
נכתב ע"י עומר בן יהודה, ROM Knowledgeware

 

תפקיד שתופס יותר ויותר נפח בארגונים הוא תפקיד מומחי התוכן.

מהרגע שהחלו לצוץ בארגונים פתרונות אינטראנט הראשונים, נולד תפקיד זה ומאז הוא רק מתרחב וגדל.

כיום, כמעט כל ארגון בגודל בינוני ומעלה מחזיק אינטראנט פנימי, פורטל ו/או אתר או קהילה. בארגונים גדולים מספרם של האתרים יכול לגדול לעשרות ומאות.

בעוד שברור כמעט לכל ארגון שתחזוקת אתר אינטרנט חיצוני היא מקצוע ואתרים שיווקיים מופקדים בידי מומחי תוכן מקצוענים (חלק יותר חלק פחות), רוב הארגונים טרם הכלילו הבנה זו גם לאתרים הפנימיים וחשים שהיות והם אינם מופנים ללקוחות, אפשר לעשות וויתורים ולא להשקיע בעריכת התכנים ועיצובם בתוך הארגון.

אחד הוויתורים המרכזיים קשור למומחי התוכן. הארגונים משקיעים משאבים ותכנון רב בארכיטקטורה, טכנולוגיה ומתודולוגיה של האתרים, אך משאירים את תחזוקתם בידי העובדים ללא מיומנויות מתאימות.

לוגיקת גיוס מומחי התוכן  היא פשוטה: "מי שמבין הכי בנושא בו עוסק האתר, יתחזק אותו, העיקר שהמידע יהיה בפנים". מומחי תוכן אלו עושים על פי רוב את עבודתם ללא הכשרה והכנה מספיקות , כחלק מתפקיד נוסף, לעיתים ככורח, ללא תגמול מיוחד ולעיתים אף לא תחושת שייכות וזהות עם האתר.

התוצאה: אתרים פנימיים שהושקע בהם המון כסף ומאמץ בשלב התכנון והבנייה, מכילים תוכן לא עדכני ולא יעיל, מאכזבים כלעומת הציפיות מהם ועומדים מיותמים ממשתמשים.

למה זה קורה?

חשוב לזכור כי גם עובדי הארגון הם לקוחות.

וכמו הלקוחות "בחוץ", הם מצפים לסטנדרטים מסוימים וישתמשו רק באתרים שיהיו פשוטים לשימוש, ברורים ובעלי ערך מוסף. אתר שאינו מתוחזק כהלכה או שהתוכן בו אינו מובן, עדכני ונוח לשימוש,  "יבריח" את משתמשיו שיחפשו פתרונות אחרים.

מה עושים?
לאחר שהשקענו כל כך הרבה משאבים וזמן בתכנון אתר פנימי ובבנייתו, חשוב לא פחות להשקיע באיתור והכשרת כותבים מיומנים שבסופו של דבר יטפלו בידיים אמונות בליבתו של האתר ובמה שנותן את הערך האמיתי- התוכן.
מי הוא מומחה תוכן טוב?

מבחינה אידיאלית, מומחה תוכן טוב הוא עובד בעל זמן (הכי טוב- משרה מלאה), שמכיר על בוריו את האתר, חי את שוק האינטרנט ואופן הכתיבה בו, שמוכוון לכתיבת, עדכון והשבחת תכנים,יבצע הגהות, ייזום תוכן חדש, ייזום מחקרי זיהוי צרכים ויבחן שביעות רצון מהתכנים.

למומחה תוכן טוב מספר מיומנויות:

  • כותב מעולה ובעל שליטה בשפה בה כתוב האתר, על אף המיתוס, אין הוא חייב להיות מומחה בתחום שהוא כותב עליו. הוא מתמחה בלהציג את המידע אותו הוא מקבל מהמומחים בתחום.
  • בעל הכשרה בכתיבה תמציתית מותאמת למדיה ובעריכה לשונית
  • בעל יכולות (בסיסיות לפחות) בכתיבה שיווקית ובקופירייטריות.
  • בעל יכולות ביצוע תחקיר, חיפוש מידע וריכוזו.
  • בעל חשיבה שיטתית, נטייה לסדר עקביות והתמדה.

אולם אידיאל לחוד ומציאות לחוד.

לא כל ארגון יכול להרשות לעצמו להעסיק מומחי תוכן שכאלו. מטעמי חסכון וחוסר ברירה, לא פעם נדרשים ארגונים לעשות את הפשרה ולהשתמש בעובדים עצמם ככותבים.

המגבלות מובנות. אך כדי למנוע את הכישלונות כפי שתוארו עד כה, חשוב ביותר להקפיד על העקרונות הבאים בעת שימוש בעובדים כמומחי תוכן:

גיוס ומסגרת תפקיד
  • לגייס את מי שמתאים ומעוניין בתפקיד
    בארגונים רבים, הגיוס הוא כמעט שרירותי על בסיס "מי שיש לו יותר זמן" או "המומחה בנושא ספציפי".
    כדי להיות מומחה תוכן, צריך מעל לכל לדעת ולאהוב לכתוב.
    בחרו את מי שנמשך לתחום. גם אם אין הוא המומחה הגדול ביותר לנושא. עליו לדעת לוודא מול המומחה את נכונות ותקפות התכנים, אך לאו דווקא לתת את התשובות בעצמו.
    בנוסף, זכרו כי מומחה תוכן הוא גם נותן שירות. על כן, עליו להיות בעל יחסי אנוש טובים וגישה שירותית ואדיבה. ניתן לראותו כאינטגרטור האחראי על פעילות איסוף, סינון, עיבוד, ארגון והצגת התוכן המיטבית.
      
  • פינוי זמן ומשאבים
    בארגונים רבים ישנה תחושה שבזכות הטכנולוגיה, העלאת תוכן לאתר היא מהירה וקלה.
    אולם חשוב להבין שתהליך כתיבה שתוצאותיו איכותיות לוקח זמן. וגם אם מבחינה טכנולוגית קל להעלות תוכן, עדיין איכותו ויעילותו למשתמשים תלויות בכותב הזקוק לשקט נפשי, ריכוז והשראה כדי להכין אותם.
    צ'רציל פתח פעם מכתב במילים: "סלח לי שאני כותב מכתב ארוך, אין לי זמן לכתוב לך מכתב קצר...".  הכוונה היא כתיבת מסר ארוך מפוזר ומבולבל היא קלה ומהירה יותר מכתיבת מסר קצר וקולע.
    אל תטילו את התפקיד על אדם שתפקידו גם כך לחוץ. בחרו באלו שיש, או ניתן לפנות להם זמן לצורך תהליך הכתיבה ויצירת התכנים ושיש להם את יכולת הריכוז הנדרשת.
     
  • תגמול
    ברוב הארגונים, מומחה תוכן לאתר פנימי עושה זאת באופן "חצי וולונטרי".
    כלומר, הוא אומנם עושה זאת עקב הנחיה/הוראה שקיבל, אך התפקיד הוא בנוסף לתפקידו המקורי וללא שיקבל מינוי פורמאלי על כך (כמו בתפקידו המקורי).
    בעקבות כך, רוב מומחי התוכן חשים שהתפקיד הוא משני לתפקידם המקורי בחשיבותו ותרומתו. ובנוסף, עבודתם במסגרתו אינה מתוגמלת או מובאת בחשבון בעת שיקולים לתגמול או קידום. מצב זה אינו מאפשר גיוס מוטיבציה. לכן, הקפידו לשלב באופן פורמאלי את כתיבת התכנים במסגרת תפקידו של מומחה התוכן. על הערכת תפקודו התקופתית לכלול גם את אלמנט הכתיבה באתר ועליו להיות מתוגמל עליה כפי שהוא מתוגמל על פעולותיו במסגרת תפקידו המקורי. באופן זה, ישורש התפקיד בעובד, במנהליו ובארגון כולו.
הכנה והכשרה

אף אחד לא נולד מומחה תוכן. זוהי מיומנות שיש ללמוד.

גם כאשר הם מבצעים את התפקיד בנוסף לתפקיד אחר, על מומחי התוכן באתרים לקבל הכשרה לתפקידם:

  • הכרת תחום ניהול הידע ויתרונותיו.
  • הכרת תהליך כתיבת תוכן וארגון תכנים.
  • מיומנויות כתיבה תמציתית, אפקטיבית המותאמת למדיה האינטרנטית.
  • מיומנויות שיווק והנעת משתמשים.
  • מיומנויות קריאה מהירה ותכליתית להבדלת העיקר והתפל.
  • מיומנויות איתור וזיהוי צרכי משתמשים וקבלת משוב.
  • מיומנויות תהליך עבודה- חלוקת זמן ושילוב עם התפקיד המקורי, תיעדוף משימות, זיהוי הצלחות וכישלונות, זיהוי הזדמנויות, תכנון לטווח ארוך ועוד.

מומלץ ביותר לאסוף את מומחי התוכן למסגרת קורס שתנתק אותם מסביבתם הרגילה ובה יוכלו להשקיע ברכישת המיומנויות החדשות. לאחר שיחזרו לסביבתם, חשוב לתחזק את מיומנויות אלו ולהעשירם לאורך הזמן.

תפיסת תפקיד

בתפקיד מומחה תוכן אין מקום ל"ראש קטן" והוא אינו מסתכם בכתיבה גרידא.

מרכיב חשוב בהצלחה בתפקיד הוא האכפתיות והרצון האמיתי של המומחה שהתוכן שכתב יהיה בעל ערך למשתמשים ויתרום תרומה אמיתית לצורכיהם.

עליו לחוש כשליח למען משתמשיו. עליו לא להיות מנותק ולהיות עמם בקשר לקבלת משובים וזיהוי צרכים חדשים.

עליו להכיר במרכזיותו בתהליך זרימת הידע ובהשפעתו על המוצר הסופי של היחידה/ארגון. עליו להבטיח ולקיים.

את הבנת תפיסת התפקיד ותחושת השליחות חשוב להטמיע במומחי התוכן כבר בעת הכשרתם ולתחזק אותה.
היא תבטיח הטמעה אמיתית של ערכי התפקיד ולתוצרים משופרים.

שיטה מומלצת:

  • אספו את כל מומחי התוכן לפורום משותף.
  • בקשו מכל מומחה לספר לקבוצה מדוע הוא רצה את התפקיד או מדוע הוא נבחר אליו.
  • בקשו מכל מומחה לציין לפחות תכונה אחת  שתסייע לו להצליח בתפקידו (נטייה לסדר וארגון, ביטוי גבוהה בכתב, סבלנות וכו').
  • רשמו את כל תשובות המשתתפים וערכו ביחד דיון על הגדרת התפקיד של מומחי התוכן, הציפיות ממנו והמיומנויות הנדרשות בו.
  • הפכו את תוצאות הדיון לאמנה משותפת שבבסיסה הסכמה בין המומחים, אך שתהפוך גם לקווים מנחים להנהלה לבחינת איכות הפעילות באתר ולפרמטר להערכה ותגמול.
לסיכום

אתרים, פורטלים וקהילות הם אומנם לשימוש פנימי, אך גם בהם אין מקום להנחות.

כמו שהרכב הכי מהיר אינו שווה ללא נהג מיומן, כך גם האתרים הפנים ארגוניים, מתקדמים ככל שיהיו, לא יוכלו לממש לשרת את הארגון ללא מומחי תוכן מיומנים.

מי שבאפשרותו להעסיק מומחי תוכן במשרה מלאה, מוטב שכך יעשה. מי שחייב להסתמך על עובדיו, מומלץ שישקיע השקעה נרחבת בהכשרתם ובגיוסם הרגשי ולא יסמוך על כך שזה יקרה לבד.

ההשקעה אומנם מכובדת, אך ההחזר (ROI) לא יאחר לבוא.

נכתב ע"י GUNNAR HEDLUND תרגום ועיבוד: מוריה לוי, ROM Knowledgeware

  

רוב שוחרי ניהול הידע נתקלו בוודאי בשמו של NONAKA, מחלוצי ומובילי הדרך בניהול הידע. פחות מוכר, עמיתו השבדי , GUNNAR HEDLUND. שניהם כתבו מאמרים על נושא ניהול הידע כבר מ- 1987.

מאמר משותף, פרי עטם ב- 1993 – "Models of KM in the West and Japan",  כלל את היסודות על פיהם כתבו NONAKA וטאקאוצ'י ב- 1995 את ספרם  The Knowledge Creating Company- חברה יוצרת ידע .


מאמר בו נדון כעת, נכתב ב- 1994, ע"י HEDLUND וכולל מספר רעיונות מעניינים ומהפכניים בנושא ניהול הידע ומבנה ארגוני תומך. המאמר מסתמך (כמו הספר של NONAKA) על המודל המשותף שפיתחו השניים.

סוגים שונים של ידע

ישנם סוגים שונים של ידע: הציר האפיסטמולוגי-  ידע סמוי וידע גלוי והציר האונטולוגי- ידע של הפרט, הקבוצה, הארגון, בין ארגוני. שילוב צירים אלו, יוצר שמונה (8) אבי-טיפוס של ידע:

המאמר סוקר את תנועת הידע (המעברים) בין סוגי הידע השונים.

באמצעות מעברים אלו מפותח הידע.

בדרך זו ניתן גם לעמוד על מעט מההבדלים בין התנהלות הידע ביפן לעומת המערב:

במערב נצפית יותר חדשנות כצעדים גדולים ומהפכניים; ביפן מדובר בצעדים מדורגים.

שנים, היה נוח להסביר את הצורך בקפיצות המדרגה הגדולות, במהפכה שבחדשנות המערב, כתוצאה של גודל הארגונים והבירוקרטיה שבהם. אולם HEDLUND  מציע הסבר אחר שכן גם ביפן יש ארגונים גדולים ואילו שם הפיתוח מדורג.

HEDLUND  תולה זאת בצורך של חברות במערב לעבוד על פי ידע גלוי "תכנית לכל פעולה". הארגון משקיע רבות בתהליך ההבהרה (Articulation) ההופך את הידע מסמוי לגלוי. ביפן, לעומת זאת, ישנה הסתמכות רבה על ידע סמוי.

היפנים יודעים לחיות עם אי-העקביות הנוצרת עקב כך, היות והידע לא עבר הבהרה וישנם הרבה שילובים, לא כולם "הגיוניים".

אלו יוצרים את החדשנות הקטנה, הפשוטה והמדורגת.

היפנים עובדים בדרך אינדוקטיבית, עם רשימות ושילובים; ארגוני המערב מובנים לדדוקציה, סיווג היררכי וחלוקה מחדש.

לכן, הצורך בשינוי מהפכני כדי לממש את החדשנות קיים במערב, ופחות ביפן.

 

ניתן לראות ביטוי נוסף להבדל בהפצת ידע סמוי לעומת גלוי, באופן שבו נצפים מיזוגים ו/או פרויקטים חובקי עולם.

במערב, נצפה בהעברה מסיבית של נהלי עבודה.

ביפן, בהעברה מסיבית של מהנדסים, שיצטרפו למקום החדש לתקופה, כדי להעביר את הידע (האצור בבעליו).

חסרוi הנובע מהשיטה היפנית, הוא הקושי באינטגרציה במערכות גדולות. על רקע זה, מסביר HEDLUND , גם ברור מאיפה נובע קושי זה.

HEDLUND  הולך צעד קדימה עם ניתוח זה ומציע מודל חדש לקיום ופיתוח מיטבי של הידע בארגון. המודל ה- "N-FORM".

משמעות ה- N  היא Novelty  (חידוש) או new (חדש). בנוסף, השם "M-FORM" תפוס  (מייצג את ה- multidivisional form).

החידוש במודל זה, לעומת מודל ה- M-FORM  המסורתי, מתבטא בששה מרכיבים עיקריים:

  1. שילוב: שימת דברים ביחד ושילובם (ב- N-FORM)  במקום הפרדתם למחלקות ארגוניות שונות (ב- M-FORM).
  2. קונסטלציות זמניות של אנשים ויחידות (ב- N-FORM) במקום מבנים ארגוניים קבועים ויציבים (ב- M-FORM).
  3. חשיבות כוח האדם ברמות ה"תחתונות" וחשיבות פיתוח הדיאלוג בין פונקציות, מחלקות וקבוצות שונות ברמה זו (ב- N-FORM), במקום ניהול התיאום ברמות הניהוליות הגבוהות (ב- M-FORM).  
  4. תקשורת רוחבית (ב- N-FORM), במקום תקשורת אורכית (ב- M-FORM).  
  5. תפקיד ההנהלה הבכירה כזרזים וארכיטקטים של תשתית תקשורת (טכנית ואנושית), מגיני ההשקעה בידע (ב- N-FORM), במקום מנחים, מבקרים, מנטרים ומקצי משאבים (ב- M-FORM). 
  6. מבנה ארגוני הטררכי (ב- N-FORM), במקום היררכי (ב- M-FORM).

HEDLUND  מודה, שמבנה זה טוב יותר לפיתוח הידע, וקשה יותר כשארגון רוצה להתמקד במיצוי ושימור הידע שכבר אצור בו. לכן, לא כל ארגון צריך להיבנות בדרך זו.

לארגוני N-FORM יש הרבה מה להציע. יש להתאים מבנה זה לחברות בתחרות ולארגונים המבקשים צמיחה ופיתוח ידע. בשנים אלו, מדובר ביותר ויותר חברות ורבים מהארגונים.

 

HEDLUND שנולד ב- 1949 בשבדיה, והפך לדוקטור בגיל 27, לא זכה לראות את פריחת ניהול הידע והתפתחותה בעולם. הוא נפטר ממחלה ב- 1997 כפרופסור מן המניין, והוא בן 48 בלבד.

נכתב ע"י עמית סטריקובסקי, ROM Knowledgeware

 

אחת הפעולות החשובות ביותר, במסגרת הקמת פיתרונות לניהול ידע הנה פעולת השיווק של הפיתרון.

סוגיה זו הנה מרכזית ואף קריטית בהצלחת ההטמעה של הפיתרון.

רבים מאיתנו נוטים לחשוב כי פעולת שיווק הפיתרון הנה פעולה שמסתיימת עם השקת הפיתרון, אך למעשה, שיווק הפיתרון הוא פעולה מתמשכת, שיש להקפיד ולבצעה בשוטף.

אחד הכלים המוצלחים, במיוחד בפיתרונות מסוג פורטל, אתרי ידע וקהילות, הוא Newsletter.

ה- Newsletter הוא עמוד תוכן, המופץ לכלל המשתמשים הפוטנציאליים וכולל נושאים חדשים ומרכזיים הקיימים באתר/קהילה/פורטל שאנו מעוניינים לתקשר במיוחד.

השימוש בו מקיים עיקרון חשוב מאוד של דחיפת מידע למשתמשים (Push), מידע שלעיתים אינם יודעים על קיומו ואינם חשופים לו.
להלן מספר עקרונות שיעזרו לנו לייצר שימוש מושכל ב- Newsletter:

תכולה

ה- Newsletter  מומלץ שיכלול עד 5 נושאים בתמהיל שונה:

  • נושא או שניים מקצועיים חדשים ובעלי חשיבות
  • נושא בפוקוס
  • אירועים חשובים שהתקיימו או עתידים להתקיים
  • דיונים חשובים שהתקיימו או עתידים להתקיים
  • נושא "רך" – למשל, תמונות מהטיול המחלקתי האחרון.

על התמהיל להיות כזה שישלב את הנושאים המקצועיים הליבתיים מחד ומאידך יציג את אותם Killer Applications שימשכו את המשתמשים לאתר/קהילה/פורטל.

תוכן

מומלץ לשלב ב- Newsletter נושאים חשובים ומרכזיים בצד נושאים שאנו סבורים כי אינם זוכים לחשיפה מספקת או אזורי תוכן שאנו מעוניינים להגביר את השימוש בהם.

את הנושאים הללו ניתן לאתר על ידי ניתוח נתוני השימוש באתר/פורטל/קהילה.

 

תדירות ועיתוי השימוש

חשוב להתאים את תדירות השימוש ב- Newsletter למציאות שבה פועל האתר/קהילה/פורטל.

פיתרונות אשר בהם המידע מתעדכן באופן תדיר, סביר שניתן לשלוח Newsletter שבועי, כאשר במקרים בהם המידע כמעט ולא מתעדכן יש לכוון ל- Newsletter חודשי או דו-חודשי.

לפני שמחליטים על תדירותו, זכרו שהכנת ה- Newsletter דורשת משאבים, ולכן מומלץ להתכנס ללוח זמנים ריאלי, שלא ידרוש יותר מדי השקעה.

במקביל, חשוב לנסות ולשלב את לוח הזמנים של שליחת ה- Newsletter בלוח הזמנים הארגוני. למשל: עבור אתרי משאבי אנוש, מומלץ לקבוע את מועד ה- Newsletter בסמוך למועד קבלת תלוש השכר, שכן במועדים אלו מתעורר הצורך באתר, כמו גם עולות שאלות רבות, שה- Newsletter עשוי לקדם ולהציע את התשובות עבורן.

על לוח הזמנים שייקבע להיות, כאמור, ריאלי – כזה שנוכל לעמוד בו, אך גם כזה שיהא שובר שגרה עבור המשתמש. חשוב ליצור ציפייה אצל המשתמש ולא ליצור היצף של Newsletter, המלאה את המשתמש ומרחיק אותו מן האתר/קהילה/פורטל.

עיצוב

מבחינת עיצוב ה-  Newsletter חשוב להקפיד על עיצובו ברוח האתר/קהילה/פורטל, כך שהוא לא יהיה זר למשתמש והוא יוכל לעשות את הקישור המיידי בינו לבין המקור.

מומלץ להשתמש בתמונות, המושכות את העין ומגרות להעמיק בנושא.

הצגת התוכן

חשוב להקפיד כי כל נושא המוצג ב- Newsletter יכלול הצגה של הנושא בצורת כותרת, תקציר קצר של המידע הרלוונטי והפנייה להרחבה באתר.

בצורה זו יצרנו את הגירוי, ועל מנת להעמיק יפנה המשתמש לאתר/פורטל/קהילה.

עם זאת, חשוב להימנע מיצירת אשליית שווא אצל המשתמשים: אל תתפתו לתקשר בצורה מפתה נושאים אשר לא תוכלו לעמוד בציפיות אשר נוצרו אצל המשתמש בעקבות ה-Newsletter.

מצב כזה יגרום לנזק רב, שיקשה לשקמו.

זכרו!

ה- Newsletter הנו אמצעי בלבד, ולכן עלינו להתייחס אליו ככזה.

אל לנו להפוך אותו למטרה.

הפוטנציאל הגלום בשימוש מושכל בו הוא רב, וכדאי לנצלו על מנת לתקשר נושאים חשובים למשתמשים הפוטנציאליים, ובמקביל לתקשר את הנושאים החשובים לנו כמובילי האתר/קהילה/פורטל.

שיהיה בהצלחה!

נכתב ע"י נגה צ'יפמן-שטינורץ

המושג Newsgroup מתאר מאגר מסרים שנשלחו ממשתמשים הנמצאים במיקומים גיאוגרפיים שונים,אולם הינם שותפים לתחום עניין מסוים.

ניתן לדמות Newsgroup לרשימות דואר אלקטרוני, מלבד העובדה שהמסרים בו מועברים דרך יישום אינטרנט (ולא שרת דואר) , חשופים לציבור ושהפרט אינו צריך להופיע באף רשימת תפוצה כדי שיוכל להשתתף בדיון.

Newsreader הוא סוג של תוכנה, המיועדת לארגון המסרים המתקבלים באמצעות newsgroup.

התוכנה מאפשרת להירשם לnewsgroup, לשלוח מסרים לקבוצה ולקבל מסרים ממנה.

באופן זה, הכלי מאפשר לצור "עיתון" המותאם אישית לפרט ובאמצעותו להיות מנוי ולהישאר מעודכן בתחומי חדשות המעניינים אותו.

לדוגמא, אם קיימת קבוצה (Newsgroup) חדשה בה מתעניין הגולש, עליו לעדכן את תוכנת ה- newsreader ולהירשם לקבוצה זו. תוכנת ה- newsreader הופכת את הקבוצה לנגישה עבורו ומארגנת לו את המסרים. בין השאר, היא מאחסנת עבורו אינפורמציה לגבי מסרים שכבר קרא.

אם כן, מה ההבדל בין מסרי ה- Newsgroup ובין הודעות דואר אלקטרוני רגילות?

ההבדל נעוץ בכך שהמסר אינו ממוען אל אדם ספציפי, אלא לקבוצה עצמה.

בעוד ורשימות דואר רגילות נשלחות לאנשים מסוימים, והמסר מופיע אך ורק בתאי-המסרים שלהם, דואר הנשלח באמצעות newsgroup  מגיע לשרת החדשות ומשם לשרתים נוספים ברחבי העולם.

 

לשימוש ב- Newsgroups וב- Newsreader מספר יתרונות על פני השימוש ברשימות דואר אלקטרוני:

ראשית, בעוד והודעות דואר אלקטרוני מגיעות בכל זמן שהוא, השימוש בכלים שתוארו מאפשר שליטה בזמני הצפייה במסרים.

בנוסף, newsreader מסוימים מאפשרים הצגה של המסרים על פי סדר לוגי: תגובות מופיעות בהמשך למסרים המתאימים להם ובצורה מדורגת.

לסיום

חשוב לדעת מסרים אינם מתקיימים ב- Newsgroup לנצח.

שרת החדשות מוחק מסרים לאחר תקופת זמן מסוימת, אשר נקבעת על ידי מפעיל השרת.

משמעותו של דבר היא כי אם זו הכניסה הראשונה לקבוצה, או אם השימוש הוא כדי למצוא את כל  המידע המצוי בה, המסרים שיתקבלו הם רק אלו שקיימים כרגע ולא כל אלו שהתקיימו בעבר. 

היתרון הוא בכך שהמידע תמיד עדכני ובכמויות סבירות, החיסרון הוא שבכך שאין תיעוד ידע על פני טווח זמן ארוך.

 

למעשה, ניתן להתייחס ל- Newsreader גם כעיתון אישי עדכני.

אישי- היות וכל אחד קורא בעיתון זה רק את המדורים המעניינים אותו, אליהם נרשם;

עדכני- היות ומנגנון השליטה מוריד הודעות ולכן בכל רגע נתון צופים רק בידיעות עדכניות ונכונות לאותו הזמן.


חזון אחרית הימים? לאו דווקא. אבל מתקרב.

יותר חברות הנדסיות עוברות ממכירת מוצרים למכירת שירותים (מוצר+שירות).

כתוצאה מכך, על מתכנני השירותים לקחת בחשבון את כל מעגל החיים שלהם (ולא רק את תהליך הייצור) כחלק מהשלב התכנוני.

לשם כך עליהם לדעת לנהל מידע מורכב ורב על טווח של זמן ארוך מאוד.

מאמר זה מציג אב טיפוס של מאגר מסמכים המתאים למטרות אלו המבוסס על הידע עצמו ולא על המסמכים עצמם.

ציטוט: התמדה

"רוב הדברים החשובים בעולם הושגו על-ידי אנשים שהמשיכו לנסות היכן שנראה היה שאין כל תקווה"

דייל קרנגי

ירחון 2KNOW עוקב אחר אירועי ניהול הידע המובילים בארץ ובעולם:

  • לקורסים וכנסים העדכניים ביותר של חברת ROM  לחצו כאן
     
  • לקורסים וכנסים העדכניים ביותר בארץ ובעולם לחצו כאן
המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135