אם בחודש שעברנו דיווחנו על זוכי פרס ניהול הידע האירופי בתחרות ה- MAKE, הרי שהחודש אנו גאים לדווח על פרס ניהול הידע הישראלי, פרס המוענק זו השנה השניה במסגרת תחרות פרסי האוסקר של ענף ה- ICT (מחשוב ותקשורת).

התחרות, אמנם בלי שמלות מפוארות, הנה בהחלט אירוע רב רושם, אותו מכבדים בנוכחותם כל בכירי המחשוב, ומנכ"לים רבים של חברות במשק.

האירוע שהתקיים ב- 24/10/04 במלון דיוויד אינטרקונטיננטל, הנו יוזמה והפקה של אנשים ומחשבים.

את הכנס פתחה יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה לשעבר, ח"כ מלי-פולישוק-בלוך (שינוי) שהצהירה על כוונתה להמשיך לסייע לענף, גם לאחר סיום תפקידה כיו"ר הועדה.

ליוו את הכנס בברכות רמ"ט אגף תקשוב וקצין תקשוב ראשי בצה"ל, תת-אלוף ארנון זו-ארץ, איציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל , מנכ"ל חברת החשמל, מנכ"ל כלל, משנה למנכ"ל התעשיה האווירית, מנכ"ל ויזה כא"ל, מנכ"ל לאומי קארד, מנכ"ל דן (תחבורה) ועוד סדרת מכובדים ארוכה.

ולגבי פרס ניהול הידע: הפרס, בשונה מהפרסים האחרים, אינו מוענק על פרוייקט מחשובי. התחרות הנה מבחינתו מסגרת מכובדת, אך מייצגת באופן חלקי. פרס ניהול הידע מוענק לחברות המדגימות ניהול ידע המשלב היבטים של תרבות, מחשוב, תהליך ותוכן, באופן שיטתי ומתודולוגי, להשגת מטרות ארגוניות. הפרס מוענק ע"י חבר שופטים בלתי תלוי האמון על נושא ניהול הידע, בראשותה של מוריה לוי, חברת ROM Knowledgeware.

השנה זכו בפרס יאיר דמבינסקי ומחלקת מנוף מרפא"ל.

מנימוקי חבר השופטים:

"יאיר דמבינסקי, מנהל הידע ברפא"ל, הנו דוגמא ומופת למנהלי הידע בישראל כולם. יאיר מצליח להוביל את תחום ניהול הידע ברפא"ל לשיאים, הן מבחינת היקף הפעילות והן מבחינת עומקה וקישורה לתהליכי העבודה הליבתיים של הארגון. יאיר ומחלקת מנוף, זוכים זו השנה השניה בפרס. שנה שעברה עם שותפים- הפעם לבדם. זכייתו החוזרת של יאיר מסמלת את ההתפתחות המתמדת של התחום עליו הוא אמון, לא כמבצע חד פעמי, לא כפעילות PEEK, אלא כשינוי ארגוני מתמשך, בכל שנה עם החידוש וההתקדמות שלו."

עוד- יש לציין בגאווה את סא"ל דני ברכה, שבימים אלו מסיים את תפקידו בחיל האוויר, וזכה במסגרת פרויקטי מחשוב במגזר הצבא ובטחון בפרס על פרוייקט מחשוב ניהול הידע- מיזם עץ הדעת.

מבטיחים לדווח גם שנה הבאה..

ROM Knowledgeware ממשיכה לעסוק, בצד שימור ומיצוי ניהול הידע הפנים ארגוני, גם ביצירת הידע החדש בארגון. לפעילות זו פנים רבות:

עבור לקוח תשתיתי גדול מפתחת ROM מדריכים לשימוש עצמי של קבוצות בארגון, בנושא הפקת לקחים וניהול תובנות;

עבור לקוח תעשייתי ענק, מובילה ROM את פעילות צוות החדשנות (ולכך בחרנו לייחד את טיפ החודש בהמשך);

עבור לקוח קימונעאי גדול התבקשה ROM להניע את נושא הלקחים ותובנות ב"מבצעים". פעילות זו, בה עסקנו גם בעבר, כוללת הקמת מאגר תובנות, על סמך הקיים בראשם של האנשים, שישולב אוטומטית בתבניות תכנון המבצעים העתידיים וילווה בתחילת מיסוד תהליך הפקת לקחים כחלק משגרת הארגון. תוך כדי כך, התבקשה ROM לבצע תהליך הפקת לקחים מקיף לגבי אופי המבצעים הקיים כיום, ולהציע על סמך זה, מודל חדש לתכנון מבצעים, מודל על פיו תנוהל הרשת כולה בשנים הקרובות.

ניהול ידע- השמים הם הגבול!

אחת המגמות הזוכות לעניין הולך וגובר מצד ארגונים רבים ברחבי העולם, היא ניהול תוכן ארגוני

 (Enterprise Content Management – ECM). ככל טכנולוגיה אשר מרכזת עניין וזוכה לפופולאריות גואה, גם טכנולוגיה זו זוכה לפירושים והגדרות שונות מצד יועצים, מצד ספקים ואף מצד לקוחות.

בואו נבהיר - מהו ניהול תוכן ארגוני (Enterprise Content Management) ?

התוכן הארגוני – מסמכים, חוזים, נהלים, מסמכים סרוקים, תמונות, שרטוטים, חשבוניות, דואר אלקטרוני, תכני Web ועוד – הינו למעשה אוסף של אובייקטי מידע מקושרים, הנדרשים להשלמת התהליכים העסקיים. אולם כ-80% ממידע זה איננו מפורמט או מאוחסן בבסיסי הנתונים הארגוניים.

בניסיון להתמודד עם הקשיים, ארגונים רבים מצאו עצמם עם סט יישומים ופתרונות נקודתיים – ניהול מסמכים, ניהול ארכיון, ניהול תהליכים, ניהול תוכן Web-י, ניהול תהליכי עבודה ועוד. המשמעות רבת המשקל של מציאות זו התחוורה במהרה – הצורך לקיים ולתחזק משאבים נפרדים עבור כל מערכת, שימוש בתוכנת משתמש ייעודית עבור כל מאגר, מחסור בגישה מאוחדת למידע, קיום ממשקים רבים ושונים המקשים על אינטגרציה ועל תמיכה בתהליכים ועוד.

כתוצאה מכך, ארגונים רבים החלו להכיר בתועלת העשויה לצמוח ממערכת, אשר מאפשרת לנהל סוגים רבים של תוכן באזורים שונים של הארגון. דוגמה לצורך נפוץ - נוהל המופק במערכת ניהול המסמכים, ואשר נדרש להתעדכן בתום התהליך בפורמט המתאים באתר האינטראנט של הארגון. דוגמה נוספת היא מתן מענה מהיר ללקוח אשר מתקשר ומעוניין בהעתק של החשבוניות מהחודשיים האחרונים בפקס או בדוא"ל. על אחת כמה וכמה , כאשר נרצה לספק לו עמדת שירות עצמי, נאמר דרך האינטרנט.

מפת התוכן בארגון

ניהול תוכן ארגוני מיועד להתמודדות עם האתגרים, שמציבים בפניו צרכי התוכן של הארגונים בימינו. כידוע, קיימים סוגים שונים של יצרני מידע, חלקם אנושיים וחלקם ממוכנים (למשל: דוא"ל, סורק), שמפיקים תכנים בפורמטים מגוונים בממשקים שונים. מנגד, קיימים צרכנים מגוונים של התכנים, אשר לעתים מעוניינים בפורמט אחר (HTML, PDF, XML וכו') וכמובן, בפרוטוקול המועדף עליהם (דפדפן, Web Services, ממשקי תכנות וכו'). כפי שניתן כבר לנחש, פילוסופיית ניהול תוכן ארגוני טומנת בחובה גישה מאוחדת, מקיפה וכוללת לניהול התוכן של הארגון.

מהם ה"כאבים" והצרכים הבולטים ?

כל ארגון ואף כל מחלקה בארגון מתמודדים עם אתגרים על מנת לעמוד ביעדיהם. לכן, על מנת ליישם בהצלחה את התפישה של ניהול תוכן ארגוני, שומה עלינו להבין לעומק מהם היעדים והצרכים, שבפניהם אנו ניצבים.

צמצום מחזור ניהול התוכן – לרוב, יצירת תוכן אורכת זמן רב וגוזלת משאבים רבים. זמן זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על ה-time-to-market ועל יכולת הארגון לנצל הזדמנויות הנקרות בדרכו. יצירת תוכן פעם אחת ושימוש חוזר (reuse) תורמת באופן דרמטי ליעילות העבודה ומצמצמת באופן משמעותי את הזמן הנדרש להפקת התוכן המבוקש ולאישורו. יתרה מכך, מיכון תהליכי העבודה (workflow) וייעולם, צפויים להביא תועלת נוספת.

שיפור הגישה לתוכן – גישה למידע, כל שכן נוחה ומשופרת, תורמת משמעותית להתנהלות הארגון וליכולתו להגיב לאתגרים ולהזדמנויות העומדים בפניו. שיפור הגישה למידע מיועד לצמצם את צווארי הבקבוק מבחינת משאבים, לצמצם את כמות המסמכים שאובדים, להקל על מלאכת איתור התכנים, לצמצם תופעות של יצירת תוכן מחדש ולנצל בצורה משופרת את הציוד והחומרה הקיימים. בבסיס צורך זה מצויה הדרישה לספק לעובדים, ללקוחות ולשותפים גישה מיטבית לתכנים -  התוכן המתאים, בזמן המתאים, בדרך המתאימה ובפורמט המתאים.

כמובן שאלו צרכים לדוגמה. קיימים צרכים בולטים נוספים, אשר קצרה היריעה מלמנותם.

המרכיבים העיקריים של מערכת ניהול תוכן ארגוני

ניהול מסמכים (Document Management) – היכולת לנהל מסמכים על מאפייניהם וגירסאותיהם, בצורה אינטגרטיבית עם תוכנות הקצה הפופולאריות, כדוגמת אופיס, אוטוקד וכו'.

ניהול תוכן ב– Web (Web Content Management) – היכולת להקים ולנהל אתרים פנימיים וחיצוניים. נקודה חשובה היא מתן אפשרות ליצרן התוכן לעדכן ולנהל את התכנים באתר, ללא תלות ב-IT של הארגון.

שיתוף פעולה (Collaboration) – היכולת לספק לקבוצות עבודה (למשל, פרוייקטים) מסגרת עבודה בעלת עצמאות בתוך מערכת כוללת. כך תוכלנה הקבוצות לקבוע ולהגדיר לעצמן את תהליכי העבודה, זהות ותפקידי המשתתפים וכו'. עם זאת, המסגרת הכוללת מאפשרת החלת סטנדרטים ושיתוף מידע ותהליכים בין הקבוצות.

ניהול רשומות (Records Management) – היכולת להגדיר ולאכוף מדיניות ניהול מידע ארגונית. בכלל זה נכללים ההרשאות, מועדי התפוגה של התכנים ועוד. ראוי לציין שיכולת זו זוכה לרוח גבית מצד רגולטורים שונים בדמות תקנות מחייבות (SOX עבור חברות ציבוריות הנסחרות בארה"ב, תקני FDA, בזל 2 בבנקאות ורבים נוספים).

ניהול נכסים דיגיטלים (Digital Assets Managements) – היכולת לנהל קבצים סרוקים, תמונות, שרטוטים, קבצי אודיו ווידאו וכו'. תכנים אלו הנם בעלי מאפיינים מיוחדים ונדרשים ליכולות ניהול מתאימות.

יש לשים לב, כי מערכת ניהול תוכן ארגוני הינה מערכת מודולארית, על מנת לתאום לצרכי הארגון – נוכחיים ועתידיים. מרכיבים אלו ניתנים לשילוב בכל נקודת זמן ופועלים באופן אינטגרטיבי בינם לבין עצמם. בנוסף, בבסיס המערכת קיימים שירותי ליבה, המשותפים לכל המודולים. בין השירותים הללו ניתן למנות את מודול האבטחה, ניהול תהליכים (workflow), מנוע חיפוש, המרות פורמטים, פרסונליזציה, שירותי ניהול ועוד.

סיכומו של דבר (וגם המלצה)

ניהול תוכן ארגוני איננו טכנולוגיה בלבד אלא תפישה בפני עצמה. מטרת הטכנולוגיה והכלים היא לשרת את הצרכים האסטרטגיים הארגונים ולא להיות המטרה בפני עצמה. תהליך הטמעת מערכת ניהול תוכן ארגוני הוא יישום תהליך ארגוני מלא, אשר מצריך תכנון וחשיבה על היעדים העסקים, הצרכים, סוגי המידע השונים, אופן ארגון המידע, קהלי היעד של המידע, התהליכים הרלבנטיים ועוד.

את הראייה הכוללת מומלץ להתחיל ב"קטן". יש לאתר אזור אחד ומבוקר בארגון, בו הצורך ברור, קיימים בו אלמנטים משמעותיים של יצירת תוכן וניהולו וכמובן, קיים ROI ברור על ההשקעה. באזור זה יש לתכנן וליישם את השיטות והתפישות תוך הבאה בחשבון של הצרכים ברמת הארגון, משל "פעולה בקטן וחשיבה בגדול". לאחר הצלחת היישום באזור זה, יש לבחון אזורים נוספים פוטנציאלים בארגון ולהתרחב אליהם בצורה מתוכננת ומבוקרת.

תרגום ממאמרו של שיב סיגנס ב- Portal Magazine

האינטראנט התקדם רבות מאז 1995 בה הוא משך את תשומת ליבנו לראשונה.
אנו כבר רגילים היום להתמודד עם אתגרים מורכבים בהגדרות תקציביות, מועדי לו"ז, ומגוון משאבים רחב.
ישנם פרסומים ללא סוף המייעצים כיצד להפוך את האינטראנט לשימושי ובעל ערך רב יותר לארגון. השוק מוצף בתוכנות המציעות פתרונות לבעיות הפצה, פרסום ומציאת מידע באינטרנט.

אך מה צפוי לאינטראנט בעתיד? כמנהליו, אחר מה עלינו לעקוב? כיצד נוכל ליצור באמצעותו ערך רב יותר לארגון שלך? האם האינטראנט בארגון שלנו מוכן לטכנולוגיה ורעיונות חדשים? או שהכול הוא לא יותר ממציאת ואחזור מידע?

להלן מספר חידושים צפויים  שירמזו  על "מה בדרך", תרגום של מאמרו של  שיב סיגנס,  מנהל ומיישם פורטל מוביל במשרדי חברת Avenue A/Razorfish בבוסטון, כפי שהופיע החודש ב- Portal magazine.
המסמך מסתמך על ניסיונו של המחבר בעבודתו עם מספר ארגונים.  

1. האינטרנט חוזר לשרת של המחלקות עצמן:

בשנים האחרונות חברות ריכזו את מאמצי הטכנולוגיה בחיבור ערוצי תקשורת. רוב אתרי האינטראנט נותקו מהיחידה האינדיבידואלית ורוכזו בתוכניות חוצות ארגון המונהגות ע"י מחלקת תקשורת, משאבי אנוש ומחלקות IT.

אבל עכשיו, יותר ארגונים מגלים שהערך העסקי האמיתי נשאב מאתר אינטראנט המשקף את צרכי ותהליכי המחלקה אינדיבידואלית ורמת הצוות. הפצה, תכנון וניהול יוחזרו למחלקות עצמן. ההיבט הטכנולוגי יהיה היחיד שינוהל בריכוז.

2. מחלקות הרגולציה והמחלקה המשפטית נעשות מעורבות

ה Sarbanes Oxley Act of 2002 שינה את הסתכלות המחלקות המשפטיות על אינטראנט ארגוני.
הוא אינו יכול עוד להיחשב למידע לא רשמי ולא מובנה שאין צורך לבדוק אותו. המחלקה המשפטית תרצה לעבור על האינטראנט ולקבוע חוקים ארגוניים להפצת מידע, בעלות וניהול תוכן. בדומה, מחלקת הרגולציה תרצה ליישם את החוקים המרובים לניהול ורישום המידע, כמו גם הסרתו. זמן רב מזמננו כמנהלי האתרים ייגזל לצורך נושאים אלו בשנתיים הקרובות.

3. כל העובדים הופכים למפיצי מידע באינטרנט

עד כה, הפצה באינטראנט נעשתה ע"י מעטים במחלקות IT, אדמיניסטרציה ובעלי עניין בנושא. במקרים מסוימים עובדים גויסו במיוחד לניהול והפצת המידע באינטרנט. כל זה הולך להשתנות!
התפתחות צרכי הפצת ומציאת מידע ע"י עובדים, ידרוש תהליכי הפצת ידע דמוקרטיים יותר. מפיצי הידע הקיימים לא יעמדו בקצב צרכי ההפצה של יחידותיהם ותהליכי ההפצה יצטרכו להתפתח כך שכל עובד, מהמנכ"ל עד השומרים יוכלו להפיץ מידע ישירות ביעילות באינטראנט. עובדים שלא יפיצו מידע ביעילות ובמקום הנכון, יתפסו כלא מתאימים.

4. מדריך טלפונים ארגוני, מאבד גובה...

אם אנחנו עדיין רואים את מדריך הטלפון כ"אפליקצית המחץ"  העיקרית באינטראנט שלנו - אנחנו בבעיה!
מדריך הטלפונים הוא חשוב ובעל ערך מוסף למשתמשיו, אך צריכות להיות סיבות טובות יותר לשימוש באינטראנט. בשנה הקרובה נראה ארגונים יוצרים יותר "אפליקצית המחץ" בעלות משמעות עסקית ויותר מערכות ומשתמשים ישולבו בו. האינטראנט סוף סוף יהפוך להרבה יותר מרק לוח מודעות, ספר טלפונים וכונן תיקיות מהודר.

5. "אפליקציות המחץ" החדשה: כלים לניהול ידע

האינטראנט צריך אפליקציות מחץ כדי לשרוד ולהתפתח. היורשים למדריך הטלפון ותפריט הקפיטריה יהיו כלים לניהול ידע. ללא קשר לסוג הארגון שבו אנו נמצאים, העובדים יצרכו יותר ידע כמכניזם מרכזי בתחרות עם מתחרים. בנוסף, מנהלים יתייחסו לידע ופריון של עובדים כיתרון התחרותי היחיד להישרדות בניסיון למזער את הנזק הנעשה  ע"י off shoring. כלי ניהול ידע ייהנו מיותר חשיבות והמקום הטבעי לנהל אותם יהיה באינטראנט הארגוני.

6. קבלת מידע בזמן אמת הופך לקדימות ראשונה

קרוב לוודאי שאחת ההשפעות החשובות ביותר על האינטראנט שחמקו מעינינו היא יכולת דיווח נתונים בזמן אמת. מנהלים רואים במידע מדויק ובזמן אמת כלי הכרחי לקבלת החלטות עסקיות חכמות. מאמר עסקי של הרווארד מציין שהצורך במידע בזמן אמת יכול להיות בתחום עסקאות של לקוח, דוחות התקדמות על פיתוח מוצרים, דוחות פריון, דוח משתמשים ותזרים מזומנים. הכל בהתאם לטבעו של הארגון. העברת נתונים בזמן אמת אינה קשה בהינתן הטכנולוגיה המתאימה, הקושי הוא להחליט איזה מידע הוא בעל הערך הרב ביותר ולמי.

7. אחזור מידע נשאר בלתי פתור, אך יש תקווה...

מחקרי IDC  מראים ש- 40% ממשתמשי האינטראנט הארגוני לא מוצאים את המידע לו הם זקוקים לביצוע עבודתם. כשמוצאים כבר, זה בפחות מ- 50% מהפעמים. ברור שלמרות שהשוק מוצף בכלי אחזור מידע, הנושא עוד לא נפתר. אבל יש חדשות טובות:  weblogs של עובדים מראים כיצד ארגונים משמרים, מתקשרים, מעריכים ומשתפים מידע. הדגש הוא להפסיק לחפש  חלקי מידע ספציפי מפעם לפעם , לסקירת מידע במגוון מקורות (בעיקר weblogs) על בסיס יומי. תופעה זו מפחיתה מחשיבותו של אחזור המידע ומשפרת את רמות הידע בארגון כולו.

8. עובדים דורשים חווית משתמש נעימה יותר

למרות שרוב אתרי האינטראנט הם ברי שימוש באופן כללי, מעטים מהם גם אסתטיים.
למרות שמנהלים טוענים שאסטטיקה אינה רלוונטית בכלי ניהול עסקיים, העובדים שיידרשו  ליותר שימוש באינטראנט על בסיס יומי, יגיבו אליו לא רק התנהגותית אלא גם במאפיינים אחרים.
בדיוק כמו שבעבר עובדים דרשו סביבת עבודה נעימה יותר, כך הם יהיו מעוניינים בה כעת בסביבת האינטראנט. ארגונים יצטרכו לשדרג את חווית המשתמש כך שהיא תתאים גם לצורכיהם הרגשיים.

סיכום:

אין לעולם תשובת פלא לשאלה היכן וכיצד כדאי להשקיע את תקציב האינטראנט הארגוני. כל ארגון הוא ייחודי ושונה.

מגוון הגורמים כגון תרבות הארגון, האפליקציות הקיימות, וסדרי עדיפויות עסקיים ינהיגו החלטה זו.
עם זאת, מומלץ לזכור ולהתייחס לחידושים האמורים, ללא קשר לטבעם של העסק והאינטראנט בכל ארגון וארגון.  חלקם כבר בדרך אלינו ויהיה עלינו להגיב עליהם ובקרוב.

למצוא רעיון אחד טוב שייקח את העסק שלך קדימה הוא מהדברים הקשים ביותר לעשות.
בין אם זה להמציא פטנט, למכור שירות או מוצר חדשני או אפילו להשתלב בשוק קיים עם שיטות ניהול חדשות, הרעיון הטוב הזה הוא לעיתים עמוד התווך עליו ייפול או יקום הארגון.
אולם, אחרי שהגלגל החל לנוע והרעיון הוכיח את עצמו, קשה אפילו יותר למצוא את הדרך להתחדש ולהמשיך במומנטום של הצלחה.

חברות רבות צלחו בכניסה לשוק עם רעיון מבריק, אך התמוטטו אחרי שהוא מיצה את עצמו או הפך לנחלת הכלל והן לא השכילו להתפתח.
איך נמנעים מדעיכה זו? איך שומרים על הצלחה?
התשובה היא במילה חדשה- ישנה: חדשנות!
אחרי שפיתחנו מוצר או שירות, מכרנו אותו לקהל היעד שלנו, השתמשנו בשיטות מכירה ושירות מסוימות ואנו חשים שהגיע הזמן לרענון. נוכל לחשוב על הכיוונים הבאים:

המי?- האם מיצינו את קהל היעד? האם יש קהל יעד אחר, אולי כזה שלא חשבנו עליו תחילה היכול להתעניין במסר שלנו? קחו לדוגמא את האגודה למלחמה בסרטן השד, אחרי שהם חשו כי הפניה לנשים חילוניות מיצתה את הפוטנציאל, הם החלו לפנות למגזר ייחודי- נשים במגזר החרדי. דוגמא נוספת: החברות המפתחות משחקים לסלולרי ידעו שקהל היעד שלהן נשלט ע"י בני נוער בנים. קהל יעד שלם פוספס- הבנות, התאמת משחקים קיימים לבנות ע"י שינוי שמות הדמויות ו/או המטרה (להציל את נסיך החלומות במקום את נסיכת החלומות) פתחו בפניהם שוק חדש לחלוטין ולא מזמן פורסם שמגמת השליטה במשחקי מחשב השתנתה והרוב השולט כיום בעולם הן בנות.

אותו מוצר, קהל יעד חדשני.
לפעמים גישה חדשה לקהל היעד או התאמת קהל יעד הם הפתרון לחדשנות.

המה?- האם המוצר/שירות שלנו עוד רלוונטי? האם הגיע הזמן לנסות עמו כיוונים חדשים? קשה לנטוש רעיון מצליח ולקחת סיכון עם מוצר חדש, אולם לא תמיד חייבים. אחת השיטות לחדשנות היא להשתמש ב "לא" כדרך ל "כן": עלינו לחשוב מהן המגבלות שלנו? מה עוצר אותנו מלהתקדם ולהתפתח? הצפת מגבלות עשויה להוליד רעיונות חדשים ומבריקים, חברות נעלי הספורט עשו זאת כשהבינו שנעלי הספורט שלהן כבדות מדי, הן חיפשו חומרים חדשים ויצרו נעליים קלות יותר, חברות המחשבים מצאו דרך  לקחת מחשב בגודל של חדר מגורים ולהכניס אותו ואף יותר למחשב נייד.

איתור סיבות ומגבלות להתפתחות יכולות להיות המנוף הדרוש לנו לחדשנות.
האיך ?- כולנו מכירים שיטות מכירה שעובדות ושיטות שכדאי להתרחק מהן כמו מאש. אבל כדי לשמור על רעננות עלינו לחשוב בחדשנות: הדוגמא המובהקת היא השיפור בתפיסת השירות ללקוח והדגשה פרסומית לכך כמינוף למכירות. דרכים חדשניות אחרות הן המיזוג בין מותגים ורענון מוצרים, חברות האוכל עושות זאת רבות כשהן משווקות מחדש מוצר ישן באריזה חדשה, חברות הרכב עושות את זה כשהן לוקחות דגם רכב, משנות מעט את צורתו נותנות לו שם חדש ומשווקות אותו כרכב הטוב ביותר של השנה הבאה.
לעיתים, מה שיש לנו הוא מספיק, אולם לשפר את האיך מציגים אותו הוא הביטוי לחדשנות.

חדשנות היא לא רק מילה. חדשנות היא קונספט בעל ערך הישרדותי היכול להיות ההבדל בין הצלחה של חברה לפשיטת הרגל שלה. אם שומרים על אווירה חיובית המקדמת רעיונות, החדשנות יכולה להיות גם מסעירה ומלאת פלפל בחיי השגרה בארגון שלנו.

תתחדשו!

באתר, בפורטל, בקהילה, במערכת ניהול מסמכים, במערכת ניהול תוכן, בתבניות ובכל מה שקשור לתוכן באשר הוא הדבר המרכזי הוא נגישות למידע. מטרתם היא להביא את המידע הנכון במקום הנכון בזמן הנכון ו...במינימום זמן. עובד שנכנס לפורטל שואף למצוא את הנדרש לו במינימום קליקים והכי מהר שאפשר. לעובד שמכיר את המערכת ויודע היכן למצוא את המידע לוקח הרבה פחות זמן מאשר לזה שפחות מכיר ויודע היכן נמצא המידע הנחוץ לו ברגע נתון. למשל במסמכים – מי שמכיר ויודע היכן תויק דוח מסוים ימצא אותו במהרה, לעומתו למי שאין מושג היכן תויק הדוח יקח יותר זמן להגיע אליו.

כאשר אנו מאפיינים פורטל/אתר/קהילה/מערכת ניהול מסמכים, אנו מקדישים מאמצים לא מעטים בארגון התוכן כך שיהיה הגיוני ואינטואיטיבי למשתמש וייסיע לו בהתמצאות בים המידע. איך נדע אם אנו בכיוון? מה יכול לשמש מדד להתמצאות במידע? לשם כך הומצא המושג "מבחן אמצע הלילה" שמשמעותו היא היכולת של העובד להתמצא בקלות גם אם יעירו אותו באמצע שנת הלילה שלו וישאלו אותו איפה נמצא גרף המכירות של הרבעון האחרון. המושג הזה צריך ללוות אותנו לכל אורך האפיון של הפתרון ועלינו לשאול את עצמנו האם ארגון התוכן שקבענו עומד במבחן אמצע הלילה או לא.

כלים שהנם קריטיים לגישה (משוב, מנוע חיפוש) מקבלים מעמד מיוחד בהקשר זה.

אנו ממקמים אותם מראש בפינה השמאלית או בפינה הימנית העליונות של המסך, כדי להבטיח את קיומו המיטבי של העקרון. כך יהיה ניתן לגשת אליהם (to grab them) תוך כדי עבודה, אפילו ללא צורך להסתכל, שכן המיקום קבוע, מוכר ובלתי משתנה.

מומלץ להשתמש בזהירות ... בכל זאת לילה...

Knowledge Entovation Zone

ואם בחדשנות וצמיחה עסקינן הקישור הפעם מוביל לאתר המכיל חומרים מעניינים העוסקים בכלכלת ידע. אי שם בסוף רשימת הנושאים קיים נושא מעניין – Knowledge Zone. לחיצה עליו מובילה לרישום קצר חינם ומשם למה שמהווה התפתחות של ה – Knowledge Cities ונקרא KIZ. המשמעות היא אזור, תחום כלכלי או קבוצת עניין שבה הידע זורם מהמקור אל הנקודה בה הצורך הגבוה ביותר או ההזדמנות לייעל ביצועים כלכליים, סוציו – פוליטיים ורווחה. האתר מהווה קהילה המאמינה בפרספקטיבה חדשה של התפתחות המבוססת על ניהול ידע וחדשנות. ניתן למצוא תוכניות מחקר, המלצות לקריאה ועוד ל – 40 ערים ו – ZONE המנהלים ידע.

כנסים קורסים ויתר פורומים בארץ ובעולם.

”Education is only a ladder to gather fruit from the tree of knowledge, not the fruit itself”