ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון יולי 2022 - מהדורה מס' 274
גיליון יולי 2022 - מהדורה מס' 274
גיליון:
  1. כנס קיץ מתארח של פורום ניהול ידע בישראל יתקיים השנה בפורמט היברידי. הגורם המארח- המוסד לביטוח לאומי. לרישום: https://forms.office.com/r/EZzJc7uBQR
  2. קורס ניהול ידע מתקדם בעולם הסתיים השבוע, לאחר 5 חודשים, בהשתתפות של נציגות מכובדת של כמעט 10 איש, מתוך 100 שבקורס (98 איש הגישו עבודות גמר עד כה). כבוד לנו כישראלים, גם בהובלה (ד״ר מוריה לוי) וגם בהשתתפות (ענת ביילסקי, דן אשר, אלעד פירן, מירב בר שדה, מורן שדה, שגית סלמון, רינת סלם, מיטל רובינשטיין).
  3. שיהיה קיץ נעים ופורה לכולנו!

מה היה...

במשך כ-7 חודשים הייתי בחופשת לידה. כשבועיים לפני הלידה, ידעתי שעליי לסיים את כל הפרויקטים והמשימות שעבדתי עליהם ולהשאיר "שולחן נקי". דאגתי להכשיר את העובדת החדשה בצורה הטובה ביותר על מנת שהיא תוכל לבצע את המשימות שלי במקומי.

 

כשבועיים לפני החזרה לעבודה התחלתי לחשוב בעיקר איך תהייה ההרגשה לחזור והאם אצליח לאזן בין הבית לעבודה. רק בדיעבד הבנתי כי היה עליי לחשוב גם על: איך חוזרים לעבודה - מה אעשה בימים הראשונים והאם קיים תהליך מוכן לחזרה לשגרה.

להפתעתי לא היה קיים תהליך מסודר כלל. עובדה זו גרמה לי לחשוב כי למרות שביצענו הכנה ליציאה לחופשת לידה שכללה חפיפה וסגירת כל הפרויקטים והמטלות הפתוחות, לא חשבו קדימה ליום שבו אחזור ולא הכינו חפיפה מסודרת לתהליך שכזה. בעקבות חוסר התכנון, הרגשתי בימים הראשונים חוסר יעילות מאחר ולא היה לי סדר יום ברור ומובנה עליו אוכל להישען. החזרה שלי לעבודה הייתה מאוד מסורבלת, הן מבחינה טכנית והן מבחינה רגשית ומקצועית.

 

אנו יודעים כי כל ארגון ממשיך וצובר ידע לאורך הזמן, במיוחד אם מדובר בכמעט 7 חודשים.

פרויקטים חדשים נכנסו ללוח הזמנים ועקב כך גם רכיבים חדשים התווספו במערכת. סגנון העבודה במחלקת הדיגיטל בה אני עובדת בנוי על לבנים של ידע, לכן אם לא אדע ואתעדכן אודות מה שפספסתי יהיה לי קשה מאוד להתקדם הלאה ולבצע את העבודה שלי במלואה. ומאחר ולא קיבלתי הדרכה/חפיפה מתאימה, הרגשתי חוסר אונים ולא ידעתי כיצד להתחיל לאסוף את הידע ולצמצם פערים.

ביום השני לחזרתי שוחחתי על הנושא עם המנהלת הישירה שלי והיא אכן נדהמה לגלות כי לא קיימת תוכנית סדורה בחברה/במחלקה לחזרה לשגרה. הצעתי שיכינו עבורי רשימה ובה יהיו הנושאים/הפרויקטים שפספסתי וכך אוכל להתעדכן בידע שנצבר מאז עזיבתי. בנוסף, הרגשתי צורך לרענן את הזיכרון בעזרת עבודה שכבר הכרתי מהעבר על מנת שאוכל להחזיר לעצמי את המיומנויות והכישורים שרכשתי, וגם לדאוג לכך שתהליכי העבודה שלי יהיו יעילים, אפקטיביים וטובים כמו שהיו לפני עזיבתי.

 

כיום...

כעת, כחודשיים לאחר חזרתי, אני מסיקה כי שימור הידע וארגונו הינם תהליכים אשר תורמים הן לעובדים הקיימים והן לעובדים חדשים/חוזרים. שימור הידע עוזר לסדר וארגון ומאפשר המשכיות ושיפור מתמיד במיומנויות העובד. כמו כן, ארגון הידע בארגון מאפשר חיפוש ושליפה מהירה וכתוצאה מכך פוטנציאל ביצוע העבודה יגדל ויוביל לאפקטיביות ויעילות גבוהות יותר. לדעתי חשוב שיהיה קיים 'נוהל חזרה לשגרה' בכל מקום עבודה. מסמך/תיקייה שירכזו את כל הידע שהצטבר בארגון לפי תאריכים וכך, כל אחד יוכל להתעדכן בידע שפספס ולצמצם פערים עד לסגירתם המלאה.

אני מאוד מתחברת למודל בנייה ושימוש בידע של Wiig אשר מחלק את הידע לשלושה חלקים: ידע ציבורי, ניסיון משותף וידע אישי. ניתן להקביל את חזרתה של אישה מחופשת לידה לכניסה לתפקיד חדש. הרבה השתנה, התחדש, התחלף, ולכן יש צורך לעשות סדר מחדש בידע הארגוני עבור העובדת או העובד שלא נכחו במקום העבודה למשך זמן רב. על פי Wiig הידע האישי הוא זה שהכי קשה לשלוט בו ולארגן אותו כי הוא נמצא אצל העובד. לכן, חשוב מאוד ליצור ידע ציבורי אשר יהווה ארגז כלים עבור העובד והוא יוכל לעשות בו שימוש בכל עת.

בסופו של דבר ארגון שיודע לנהל את הידע שלו בצורה טובה, והאנשים הנמצאים בו שולטים בידע ויודעים להעביר אותו בצורה מהירה, פשוטה וקלה, הן לעובד חדש והן לעובד חוזר, כך הפנמת הידע תתרחש מהר יותר והיא זו שתעזור ליצור סביבת עבודה אינטואיטיבית ויעילה הן לארגון והן לעובד1.

 

להלן מספר טיפים אשר יכולים לעזור לעובד שיוצא לחופשה:

לפני היציאה לחופשה:

  1. פרויקטים ומשימות – כדאי לוודא כי הפרויקטים או המשימות שלכם הושלמו או שהן מטופלות על ידי אדם אחר בארגון. חשוב לדאוג כי אכן השלמנו את כל המחויבויות שלנו לפני היציאה לחופשה מתוכננת על מנת לאפשר מהלך עבודה תקין בארגון/במחלקה בזמן שאנו לא נמצאים.
  2. ציוד טכני – כדאי לבדוק עם הגורמים הרלוונטיים האם יש צורך בפעולות מיוחדות עבור הציוד הטכני שברשותכם – מחשב, טלפון וכו'. לדוגמא, מחשבים מצריכים הדלקה וכיבוי תקופתי, דבר העשוי להשפיע על תפקודם במידה והם לא מבוצעים כהלכה.
  3. ליידע אודות החופשה - לדאוג להודעה אוטומטית בתיבת הדואר האלקטרוני – ליידע אודות החופשה, מהי התקופה בה תעדרו ממקום העבודה ומיהו העובד.ת אשר יחליפו אתכם ואיתם יהיה אפשר ליצור קשר במידת הצורך.
  4. יצירת רשימה משוערת לחזרה – ניתן ליצור רשימה שתכיל את המשימות/הפרויקטים שיהיה עליכם לטפל לכשתחזרו. רשימה זו תעזור לכם להיכנס לשגרה בצורה נכונה ורגועה.

בחזרה מהחופשה:

  1. הכנת רשימה – הכינו רשימה אודות פרויקטים/נושאים חדשים שהיו בזמן שלא הייתם. רשימה זו תאפשר לכם להיכנס לשגרה בצורה נכונה מאחר ותדעו מה עליכם לעשות על מנת לצמצם את הפערים.
  2. סדר יום – ייצרו לכם סדר יום לשבוע הראשון. פעולה זו תעזור לכם קודם כל להיות רגועים ובכך תוכלו להפיק את המיטב מהיכולות שלכם. סדר היום עוזר לנו לריכוז, מוריד את סף החרדה, מפחית את גורם ההפתעה ומאפשר לנו לעבוד בצורה נעימה ומודעת אודות המשימות שעלינו לבצע.
  3. לרענן את הזיכרון – במידה ומדובר בחופשה ארוכה, מומלץ להביט על פרויקטים או משימות שהיו בעבר ובעזרתם לרענן את זיכרונכם. פעולה זו עוזרת לנו להחזיר לעצמנו את המיומנויות שלנו ולאפשר לנו לעבוד נכון וטוב כפי שהיינו רגילים קודם לכן.
  4. חזרה מח. לידה – מומלץ לשוחח עם המנהל.ת הישיר.ה כשבוע לפני החזרה על מנת לקבוע לו"ז מתאים לחזרה נכונה ורגועה. פעולה זו תאפשר חזרה רגועה ומתונה לשגרה.

 

  

מקורות:

1 ניהול ידע, 2005. http://km2015az.blogspot.com/2015/03/wiig.html. הורד בתאריך 2.6.2022.

 

 

 

נכתב ע"י מורן מערבי

במאמר שלפניכם, אנסה לסקור בקצרה מדוע ניהול ידע חשוב לא רק בארגונים ועסקים, אלא גם במועדוני כדורגל ואיך זה יכול להפוך אותם למצליחים יותר.

כאוהד כדורגל מושבע, כזה שסופר את הימים עד למשחק הבא של הקבוצה שלי ומוכן לנסוע למרחקים בימים ובשעות לא הגיוניות, חשבתי לא פעם מה יכול לגרום למועדון כדורגל להצליח יותר ברמה המקומית והבינלאומית. אז נכון שהתשובה הראשונה תהיה – השקעה כספית גדולה יותר, החתמה של שחקנים טובים יותר וכן הלאה. אבל גם השקעה כספית גדולה, היא לחלוטין לא ערובה להצלחה על הדשא. יש לא מעט דוגמאות בארץ ובעולם על בעלי מועדונים שהשקיעו הון עתק בחיזוק של הקבוצה ולבסוף נכשלו בהשגת המטרה – זכייה באליפות הליגה המקומית או בתואר אירופי נכסף. חלק מאותם מועדונים גם הסתבכו כלכלית, בגלל התחייבויות על סמך הצלחה עתידית (שלא קרתה) ולבסוף קרסו כלכלית ותחרותית (ירדו ליגה במקרה הטוב או שהלכו לפשיטת רגל ופירוק במקרה הרע).

שילוב של השקעה כספית נבונה שנתמכת במערך סקאוטינג ואנליזה, כזה שיודע לאתר ולעקוב אחר שחקנים שעשויים להתאים למועדון, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה כספית, יכול לתרום להצלחה של המועדון.

אז איך כל זה קשור לניהול ידע אתם שואלים? ובכן, בפסקאות מטה אנסה להסביר.

בעבר הלא רחוק, תפקיד המנג'ר בכדורגל בבריטניה, כלל המון כוח וידע ריכוזי שנשלט על יד אדם אחד בלבד. פילוסופית אימון, מינוי צוות והחלטות סקאוטינג היו של אדם אחד, במקום שהמועדון יוביל ויהיה אחראי על זה.
לפעמים המנג'ר עוזב ויחד איתו כל הידע שנצבר באותן שנים, פשוט נעלם יחד איתו (בדומה למה שקורה גם בארגונים גדולים כשעובד שצבר המון ידע בתקופתו, עוזב את הארגון, כך גם הידע נעלם).
לחילופין, אישיות בכירה באקדמיה עוזבת, לא רק עם מידע רב על שחקנים אלא גם עם רשת ענקית של אנשי קשר וחבורה מצוות הסקאוטינג. זה חל גם על תפקידי אימון משפיעים במועדון כגון - מנהל האקדמיה או מאמנים ספציפיים בעלי תפקידים כפולים במועדון. בסופו של דבר הרבה ידע הולך לאיבוד ואולי אפילו יכול יגיע למועדונים המתחרים.

כיצד ניתן להתגבר על הבעיה הזו, לפחות באופן חלקי? בניגוד למה שקורה בארגונים גדולים, בהם ניתן לבצע תהליך שנקרא שימור ידע פורשים, בעולם הכדורגל הלכו על אסטרטגיה מעט שונה והיא מינוי מנהל ספורטיבי שבאחריותו להוביל אסטרטגיה ופילוסופיה על פיו המועדון יפעל, בשיתוף מלא של הנהלת המועדון. מינוי צוות אימון שתואם לפילוסופיה עליה מתבסס המועדון, מינוי אנשי מפתח בצוותי האקדמיה והסקאוטינג, תוך ביזור כל כוח ריכוזי. במקום שהידע ירוכז אצל אדם אחד או מספר אנשים מצומצם, דואגים להתוות אסטרטגיה וחזון על פיה המועדון יפעל כך שבסופו של דבר, זה לא משנה אם צוות האימון יוחלף כל כמה שנים ויגיע צוות אימון אחר או מנהל אקדמיה אחר – האסטרטגיה של המועדון היא זו שתנצח ועל פיה יפעלו במועדון.

אספקט נוסף הוא נתונים של שחקני המועדון כגון תוצאות מבחנים פיזיים, הטכניים או הפסיכולוגיים שלהם, נתונים מהמשחק האחרון, היכן הם גרים, שיחקו לפני או באיזה גיל הם הצטרפו או עזבו את האקדמיה ומדוע? האם המועדון מנהל את כל המידע הזה בצורה כלשהי? האם זה נעשה בצורה נגישה כך שזה יוכל להשפיע על ההחלטות העתידיות של המועדון?

בגרמניה הרבה נתונים מאוחסנים ונאספים על ידי ההתאחדות לכדורגל על כל אוכלוסיית שחקני האקדמיה. הנחיות האקדמיה הן גם די ברורות לגבי הנתונים שצריך לאחסן בתוך המועדון. מידע כזה יכול לסייע בעיצוב החלטות עתידיות של המועדון (אם שחקן כזה או אחר מתאים לעלות לסגל הקבוצה הבכירה וכדומה).

בהמון מועדונים ברחבי העולם באופן כללי ובישראל בפרט ישנה התפתחות מאוד גדולה בכל מה שקשור לאיסוף וניתוח מידע עבור שחקני הכדורגל. החל מנתונים פיזיים על השחקן, מוצאו, היכן גדל ושיחק, כמות בישולים, שערים, איכות הפעולות בכל משחק ולאורך העונה כולה. המידע הזה נאסף ונשמר בכל מיני מערכות דאטה ואנליזה שונות ומשמשות את המועדונים ומערכי הסקאוטינג שלהם לאורך כל השנה.
בכל מועדון שמחשיב את עצמו כמקצועני, מעסיק אנליסטים שכל תפקידם הוא לעקוב אחרי הנתונים הנאספים תוך כדי אימונים ובמהלך משחקים ולייעץ לצוות האימון במה נכון להתמקד בכל שחקן בקבוצה ולעיתים גם בשחקני הקבוצה היריבה (מהם החולשות שלהם תוך כדי משחק והאפשרות לנצל את אותן חולשות על מנת ליצור יתרון לטובת הקבוצה) או לחילופין לייעץ לצוות הסקאוטינג על שחקן כזה או אחר שהמועדון מעוניין לרכוש. ההתפתחות הדי מהירה של תחום האנליזה והסקאוטינג לא היה מתאפשר ללא אותן מערכות איסוף וטיוב המידע, תוך שיתוף הידע עם גורמים נוספים במועדון בדומה לכל תהליך ניהול ידע המתנהל בארגונים.

אז מדוע ידע הוא קריטי לצמיחה של מועדון כדורגל?

מועדון כדורגל צריך לשאוף כל הזמן לעשות דברים טוב יותר מאשר המועדונים המתחרים האחרים.
הארגון עצמו צריך לתמוך בעובדיו כדי לשפר את הידע והכישורים שלהם – לראיה, השקעה במנהל ספורטיבי שמתווה דרך ואסטרטגיה רבת שנים, מינוי צוות אנליזה וסקאוטינג לחלוטין יכולה לסייע לו על ידי הקניית יתרון על פניו מתחריו. לא כל המועדונים יכולים להשקיע הון עתק ברכישה של שחקנים מהטופ העולמי ולכן זה חיוני להשיג יתרון באמצעות ידע ולאו דווקא בכסף.

ניתן לקרוא לתהליך זה ניהול ידע שיטתי. כפי שצוין לעיל, ברור שידע ונתונים הם אחד המשאבים החשובים ביותר שמועדון יכול להחזיק. בהתבסס על הידע שנצבר בתהליך של ניהול ידע שיטתי, מועדון יכול לקבל החלטות חכמות יותר ומבוססות נתונים יותר. כך, מתכוננים לעתיד מוצלח.

 

מקורות:

Knowledge Acquisition in Football

Knowledge management within football clubs

The Case of the Football Club Rosenborg in the Norwegian Region Trøndelag

Scouting Sessions: How data analytics is used in Major League Soccer

נכתב ע"י חזקי שנלר

השנה, נראה את הבינה המלאכותית ממשיכה בדרך להפיכתה לטכנולוגיה הטרנספורמטיבית ביותר שפיתחה האנושות אי פעם. לדברי מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, ההשפעה שלו תהיה אפילו גדולה יותר מזו של אש או חשמל על ההתפתחות שלנו כמין. זו אולי נראית כמו טענה שאפתנית מאוד, אבל בהתחשב בכך שהיא כבר בשימוש בדיסציפלינות רבות כגון התמודדות עם שינויי אקלים, לחקור את החלל ולפתח טיפולים לסרטן, ברור שהפוטנציאל קיים.

 

מקור תמונה:https://canterbury.ai/

גודל קנה המידה המלא של ההשפעה שנותנת למכונות את היכולת לקבל החלטות - ולפיכך מאפשרת קבלת החלטות להתרחש הרבה יותר מהר ומדויק ממה שיכול להיעשות אי פעם על ידי בני אדם - קשה מאוד לתפוס כרגע. אבל דבר אחד שאנחנו יכולים להיות בטוחים בו הוא פריצות דרך ופיתוחים חדשים ימשיכו לדחוף את הגבולות של מה שאפשר.

 

כוח העבודה המוגדל

תמיד היו אנשים שהעלו חששות שמכונות או רובוטים יחליפו עובדים אנושיים ואולי אפילו יתירו כמה תפקידים. עם זאת, ככל שחברות מנווטות בתהליך של יצירת נתונים והתבססות עליהם, נמצא את עצמנו יותר ויותר עובדים עם או לצד מכונות המשתמשות בפונקציונליות חכמה וקוגניטיבית כדי להגביר את היכולות והכישורים שלנו. תפקידים כגון עורכי תוכן או מתורגמנים כבר מרגישים את השינוי, ובחלק מהפונקציות כמו בשיווק, אנחנו כבר רגילים להשתמש בכלים שעוזרים לנו לקבוע אילו לידים כדאי לחפש ואיזה ערך אנחנו יכולים לצפות מלקוחות פוטנציאליים. בתפקידי הנדסה, כלי בינה מלאכותית עוזרים לנו על ידי מתן תחזוקה חזויה - ליידע אותנו מבעוד מועד מתי המכונות יזדקקו לטיפול או תיקון. בתעשיות ידע, כמו עריכת דין, נשתמש יותר ויותר בכלים שיעזרו לנו למיין את כמות הנתונים ההולכת וגדלה  כדי למצוא את גוש המידע שאנו צריכים עבור משימה מסוימת. כמעט בכל עיסוק, צצים כלים ושירותים חכמים שיכולים לעזור לנו לבצע את עבודתנו בצורה יעילה יותר, והשנה יותר ויותר אנשים יגלו שהבינה המלאכותית הינה חלק מחיי העבודה היומיומיים שלנו.

מודל שפה גדול וטוב יותר

מודל שפה הוא תהליך המאפשר למכונות להבין ולתקשר איתנו בשפה שאנו מבינים - או אפילו לקחת שפות אנושיות טבעיות ולהפוך אותן לקוד מחשב שיכול להריץ תוכניות ויישומים. שחרורו של GPT-3 על ידי OpenAI , מודל השפה המתקדם (והגדול ביותר) שנוצר אי פעם, המורכב מכ-175 מיליארד "פרמטרים"- משתנים ונקודות נתונים שמכונות יכולות להשתמש בהן לעיבוד שפה. ידוע ש-OpenAI עובד על יורש, GPT-4, שיהיה חזק עוד יותר. למרות שהפרטים לא אושרו רשמית, יש הערכה שהוא עשוי להכיל עד 100 טריליון פרמטרים, מה שהופך אותו לגדול פי 500 מ-GPT-3, ובתיאוריה מתקרב צעד גדול יותר ליכולת ליצור שפה ולקיים שיחות שאין להבדיל מאלה של אדם. זה גם יהיה הרבה יותר טוב ביצירת קוד מחשב.

 

AI סייבר ואבטחת מידע

הפורום הכלכלי העולמי זיהה את פשעי הסייבר כעלולה להוות סיכון משמעותי יותר לחברה מאשר טרור. ככל שמכונות משתלטות על חיינו, פריצה ופשעי סייבר הופכים בהכרח לבעיה גדולה יותר, מכיוון שכל מכשיר מחובר שתוסיף לרשת הוא בהכרח נקודת תקלה פוטנציאלית שתוקף יכול להשתמש נגדנו. ככל שרשתות של מכשירים מחוברים הופכות מורכבות יותר, זיהוי נקודות הכשל הופך למורכב יותר. זה המקום שבו AI יכול לשחק תפקיד . על ידי ניתוח תעבורת רשת ולמידה לזהות דפוסים המצביעים על כוונות מרושעות, אלגוריתמים חכמים ממלאים יותר ויותר תפקיד בשמירה עלינו. חלק מהיישומים המשמעותיים ביותר של בינה מלאכותית שנראה יתפתחו ב-2022 צפויים להיות בתחום זה.

תחום זה מורגש לאחרונה יותר ויותר עם גדילה של תחום IOT ((Internet Of Things

שאנשים שוכחים שברגע שיש גישה לאינטרנט יש תעבורה דו צדדית וצריך לשמור עליה.

AI וה- Metaverse

Metaverse הוא השם שניתן לסביבה דיגיטלית מתמשכת מאוחדת, שבה משתמשים יכולים לעבוד ולשחק ביחד (מכונה לרוב גם VR ). זהו עולם וירטואלי, כמו האינטרנט, אך עם הדגש על מתן חוויות סוחפות, שנוצרו לרוב על ידי המשתמשים עצמם. הרעיון הפך לנושא חם מאז שמארק צוקרברג דיבר על יצירתו על ידי טכנולוגיית מציאות מדומה עם היסודות החברתיים של פלטפורמת הפייסבוק שלו. 

בינה מלאכותית ללא ספק תהיה נקודת המוצא בעולם זה, זה יעזור ליצור סביבות מקוונות שבהן בני אדם ירגישו בבית. סביר להניח שבעתיד נתרגל לחלוק את הסביבות המטאוורסיות שלנו עם יצורי בינה מלאכותית ועוזרות וירטואליות שיעזרו לנו במשימות שאנחנו שם כדי לעשות, או פשוט להיות השותפים שלנו למשחק טניס או שחמט כשאנחנו רוצים להירגע ולהירגע.

 

 

מקור https://vulcanpost.com/778632/why-facebook-metaverse-will-be-the-biggest-flop-in-tech-history/

 

AI עם קוד נמוך וללא קוד (No code & Low code)

 חסם הטמעת בינה מלאכותית בחברות רבות הוא המחסור במהנדסי בינה מלאכותית מיומנים שיכולים ליצור את הכלים והאלגוריתמים הדרושים. כלי ללא קוד וקוד נמוך שואפים להתגבר על כך על ידי מתן ממשקים יחסית פשוטים שניתן להשתמש בהם לבניית מערכות מורכבות יותר ויותר. בדומה לאופן שבו עיצוב אתרים וכלי ממשק משתמש ללא קוד (Wix למשל) מאפשרים למשתמשים ליצור דפי אינטרנט ומערכות אינטראקטיביות אחרות פשוט על ידי גרירה ושחרור של אלמנטים גרפיים יחד, מערכות בינה מלאכותית ללא קוד יאפשרו לנו ליצור תוכניות חכמות על ידי חיבור מודולים שונים, מוכנות מראש.  טכנולוגיות כמו עיבוד שפה טבעית ומודלים של שפה, אומר שבקרוב ייתכן שיהיה אפשר להשתמש רק בקול או בהוראות הכתובות שלנו. כל זה ישחק תפקיד מפתח ב"דמוקרטיזציה" המתמשכת של AI וטכנולוגיית נתונים.

רכבים אוטונומיים

AI הוא ה"מוח" שינחה את המכוניות האוטונומיות, סירות והמטוסים שאמורים לחולל מהפכה בנסיעות ובחברה בעשור הקרוב. השנה צריכה להיות השנה שבה נוכל לזכור כשאנחנו מסתכלים אחורה בעתיד ומתבוננים בפחד בעובדה שחשבנו שזה נורמלי שמעל  מיליון אנשים מתו מתאונות דרכים מדי שנה, 90% מהן נגרמו מטעות אנוש!

מכוניות אוטונומיות יעילות יותר ויותר - טסלה אומרת שהמכוניות שלה יפגינו יכולת נהיגה עצמית מלאה עד 2022, אם כי לא סביר שהן יהיו מוכנות לשימוש כללי (בישראל יש בעיות נוספות להפעלת רכב אוטונומי מלא כגון ביטוחים ועוד). מתחרותיה כוללות את Waymo (שיוצרה על ידי גוגל), אפל, GM ופורד, וניתן לצפות שכל אחת מהן תכריז על קפיצות גדולות קדימה בקרוב. בימים הקרובים מתקיימת תערוכה של ספינות האוטונומית  שתחצה את האוקיינוס ​​האטלנטי, שכן הספינה האוטונומית של מייפלאואר (MAS), המופעלת על ידי יבמ ותוכננה בשיתוף פעולה עם ProMare ללא כוונת רווח, תנסה שוב את המסע (לאחר שנאלצה לחזור במהלך הניסיון הראשוני שלו).

יצירתיות ואומנות

אנו יודעים שניתן להשתמש בבינה מלאכותית ליצירת אמנות, מוזיקה, שירה, מחזות ואפילו משחקי וידאו. השנה כאשר דגמים חדשים כמו GPT-4 והמוח של גוגל מגדירים מחדש את הגבולות של מה שאפשרי, אנו יכולים לצפות לתפוקה יצירתית משוכללת יותר ולכאורה "טבעית" מהחברים האלקטרוניים שהולכים וגדלים עם הדמיון והיכולות שלנו. במקום היצירות הללו יהיו בדרך כלל הדגמות וניסויים כדי להראות את הפוטנציאל, כפי שקורה כעת, נראה אותם יותר ויותר מיושמים במשימות יצירתיות שגרתיות, כמו כתיבת כותרות למאמרים וניוזלטרים, עיצוב לוגואים ואינפוגרפיקות . יצירתיות נתפסת לעיתים קרובות ככישור אנושי , והעובדה שאנו רואים כעת את היכולות הללו מתעוררות במכונות, פירושה ללא ספק  אינטליגנציה "מלאכותית" מתקרבת במונחים של היקף ותפקוד לתפיסה המעורפלת משהו שיש לנו לגבי מה שמהווה "אמיתי" אינטליגנציה.

לאחרונה פורסם הדאלי -מיני (DALLE MINI) שכל אחד יכול להגדיר איזה ציור הוא רוצה ובכך להיות בעלים של תמונה מוזמנים לנסות https://huggingface.co/spaces/dalle-mini/dalle-mini

כלי נוסף להתנסות - https://hotpot.ai/art-maker

לסיכום:

אנו רואים ש AI נכנס אלינו בכל תחומי החיים בעבודה, בבית ואפילו בחופשה במקום שלא חשבנו שיכול להיות כמו בים או במציאות חלופית. נראה שאין לנו מנוס אלא לפתוח את המחשבה והראש שלנו ולחשוב איך ואיפה אנו רוצים להיות כאשר נפגוש את השינוי הזה.

ההמלצה שלי: אמצו את הטכנולוגיה, למדו מה שאפשר; הדור הבא כבר יהיו מיישמי AI.

 

 

מבוסס על המאמר

 https://www.forbes.com/sites/bernardmarr/2021/09/24/the-7-biggest-artificial-intelligence-ai-trends-in-2022/?sh=7e98ca422015

 

https://www.geektime.co.il/google-engineer-is-sure-lamda-language-model-is-sentient/

ניוזלטר על ניהול ידע ותקשור, הנכתב על ידי נה-קנת טו,מומחה ניהול ידע מקמרון: https://www.linkedin.com/pulse/introducing-our-pathway-km-communications-newsletter-nakentoh-kenneth/?trk=articles_directory

שם האירוע:

International Conference on Innovative Knowledge Management Technologies ICIKMT

מיקום:

Zurich, Switzerland

 

תאריך:

 July 29-30, 2022

 

לפרטים: 

לחץ כאן

 

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר  Putting Stories to Work: Mastering Business Storytellingהוא ספר שנכתב על ידי Shawn Callahan בשנת 2016. הספר והסופר נחשבים כאחד הספרים המובילים בתחום זה של סיפור סיפורים.

ואכן, אין ספק שיש דרכים רבות לשתף ידע, ודרכים רבות להעביר מסר ולשכנע, וסיפור סיפורים היא כלי חשוב בארסנל הכלים של מנהל הידע הארגוני; יש ארגונים, דוגמת הבנק העולמי, שהפכו אותו לכלי המרכזי שלהם.

להלן מפת הספר המייצגת את תכני הספר:

 

ממליצה לקרוא; וממליצה להתחיל לפתח מיומנויות. יעזור לנו כמנהלי ידע; יעזור לנו כאנשים.  

מבוא: מהו סיפור סיפורים עסקי ולמה נדרש?

כולנו שמענו אינסוף סיפורים. כולנו סיפרנו סיפורים, וכנראה לא מעטים. סיפור סיפורים הוא כלי טבעי להעברת ידע.

סיפור סיפורים עסקי הוא כלי, שאם מבצעים אותו באופן נכון, הוא אפקטיבי למדי, להעברת מסרים.

יש כאלו שאומנם נראה שנולדו עם היכולת לכך, אך סיפור סיפורים הוא בהחלט מיומנות נרכשת. הוא מפותח דרך תהליך סדור וכמובן דרך אימון ושיפור מתמיד.

 

לסיפור סיפורים יתרונות רבים. הוא יכול לקדם:

  1. תקשור מסרים
  2. חיבור אנשים (engagement)
  3. בניית אמון
  4. השראה לפעולה
  5. השפעה על קבלת החלטות
  6. שיתוף לקחים (שיעור שנלמד)
  7. זכייה והקשבה לדעתך ולא לדעה המתחרה (קשה להביס סיפור עם עובדות).

ולמה? כי הם מעוררים יותר רגשות; כי זוכרים אותם יותר; ובעיקר, כי יש להם יותר משמעות עבורנו- אנחנו מאמינים ומושפעים מהם יותר.

 

סיפור סיפורים עוסק באומנות הסיפור בעל פה, ולא הכתיבה כמסה. הסיפור יכול להיות מלווה במצגת או  אמצעי המחשה אחרים, אך אומנות הסיפור קשורה באדם הפותח את פיו, עומד מול האחר, בין יחיד או קהל, ומספר. לא ניכנס לדקויות, אך יש שוני רב בין סיפור שנכתב לבין הסיפור בעל פה. הסיפור בעל פה כולל יותר חזרות, גם בלי שנרגיש. הוא כולל המהומים ומחשבות, עצירה והמשך. הוא מתאים להעברת ידע יותר מעשי ופחות לרעיונות מופשטים, ומתבסס על קלישאות וסטריאוטיפים.

בלי שאנו מרגישים, מסתבר, שיותר ממחצית הזמן שאנו מדברים, אנחנו משלבים חלקי סיפור בשיח. סיפור הסיפורים מחווט כחלק מתהליכי החשיבה במוח שלנו.

 

החשש של אנשים שסיפור סיפורים אינו מתאים למקום העבודה, מופרך לפי הכותב. הוא מתאים. חשוב ליישמו- כי הוא כל כך אפקטיבי.

 חזרה

 

סוגי סיפורים

 

ישנן מספר קטגוריות מקובלות לסיפורים. קטגוריות אלו מקובצות לשני אשכולות-על. ניתן לשייך כל סיפור לכל אחד משני האשכולות:

סיפורי נושא- מדגימים תוכן:

  1. סיפורי ערכים- המדגימים ערך רצוי דוגמת יושרה, שירות ללא תנאי, אומץ ועוד.
  2. סיפורי חדשנות- המדגימים כיצד נראית חדשנות, כיצד ניתן להרוג חדשנות, או איך להצית אותה.
  3. סיפורי לקחים- המשתפים את הלקח הנלמד, ככלי להטמיעו. סיפורים המביכים את מפיק הלקח, כך מסתבר, בעלי סיכוי טוב יותר להשפיע עלינו.
  4. סיפורי חזון- סיפורים הממחישים איך נראה העתיד אליו שואפים, רצוי על ידי סיפור של צוות קטן אי שם, שכבר פועל ברוח זו.
  5. סיפורי מיקוד- סיפורים המדגימים נושא שההנהלה שמה במוקד הפעילות לתקופה הקרובה, דוגמת מנהיגות, יעילות, אכפתיות, זהירות ועוד.

 

סיפורי תבנית- מדגימים כלי, ופחות משנה התוכן עצמו:

  1. סיפור לחיבור האנשים
  2. סיפור להבהרת עניין לא ברור (תבנית של- א) העבר ב) משהו שהשתנה ג) לכן עכשיו ד) עתיד). המלצה: להתחבר לסיפור אמיתי ודרכו להבהיר, ולהדגיש בו ״רגעים״ משמעותיים.
  3. סיפור לקידום אסטרטגיה. המחבר מזהיר, בסיפורים מסוג זה, מניסיון להתאמת יתר של הסיפור לאסטרטגיה הרצויה, על חשבון אמינות הסיפור.
  4. סיפור להשפיע על אנשים. החוכמה בסיפורים אלו, שהמקשיב לא ירגיש שדחפו לו בכוח את הרעיון, אלא שהוא מחליט להיות משופע בעצמו. בסיפורים מסוג זה לא מקדימים עם המסר הרצוי. המלצה של המחבר בסיפורי השפעה היא להצטייד תמיד בשני סיפורים- אחד על ההתנהגות הלא רצויה, ואחד על זו הרצויה.
  5. סיפורי הצלחה. בסיפורים שכאלו בוחרים ומסננים את ההתרחשויות שמספרים ואת אלו שמוותרים עליהם, ונותנים למקשיב להסיק בעצמו על התחושות של נשוא הסיפור, ומכאן לרצות לפעול כמוהו ולהצליח בעצמו.
  6. סיפורי מייסדים. סוג אהוב ואפקטיבי במיוחד לסיפורי ערכים. הם מציינים נקודות מהותיות שעיצבו את ערכי הארגון ותרבותו.
  7. סיפורי אנלוגיה, בהם ניתן ללמוד מארגונים והקשרים אחרים על הרצוי כאן.
  8. משלים ואגדות.

גילוי

השלב הראשון בגילוי סיפור הוא ללמד את עצמנו, ולאמן את עצמנו בהפרדת סיפור מעמדות, דעות, הצהרות, נתונים וסוגי תוכן אחרים.

 

סיפור הוא שיתוף בידע שהשומע פחות מכיר. סיפור מוצלח כולל משהו מפתיע, שלא ציפינו לו. משהו שגורם למקשיב להרים גבה, ובמקרה של סיפור סיפורים עסקי, לקבל מסר עסקי.

 

כדי לזהות סיפור, ועוד יותר, סיפור טוב, יש לדעת כי:

  1. בסיפור תמיד נמצא תיאור של התרחשות.
  2. בסיפור טוב נראה מה קרה.
  3. בסיפור נהדר נחוש מה קרה.

חפשו את התיאורים, ההדמיות וההקשרים בהם אתם חשים משהו. שם יש סיפור.

 

אנשים המיומנים בזיהוי סיפורים, יודעים גם לזהות סיפורים שאינם מוכנים, לא משויפים דיים; כאלו שניתן לקחת אותם ולהוסיף לאוסף, כי לאחר עיבוד יהיו בעלי ערך.

 

סיפורים מקיפים נושאים רבים, כאשר ארבעת הנושאים המובילים בעולם הסיפורים הינם:

עוצמה, מוות, בטיחות ילדים, ומין.

 

אפשר לחפש את הסיפורים בחיים, ברשת, בטלוויזיה, בספרות, בתשדירים ובסרטים. הם נמצאים בכל מקום.

ניתן וכדאי לאסוף אותם. בהמשך, מומלץ עוד יותר לספר סיפורים אישיים הקשורים אליך המספר. השפעתם רבה יותר, ובכך עסקינן.

כדי לאסוף סיפורים אישיים אפשר לחפש את הצמתים של קבלת החלטות ובוודאי החלטות שהיו לא קלות; את הדברים שמצאנו ראויים לציון לעצמנו במהלך היום; את האירועים שהשפיעו על חיינו יותר; את המקומות בהם קיבלנו השראה. יכול לסייע לשאול את עצמנו, על התרחשויות שונות- למה?

 

הכותב ממליץ לכתוב יומן יומי בו נתעד סיפורים אפשריים שעלו במהלך היום. יומן שכזה יכול להיות בסיס לשלב הראשון של סיפור סיפורים טוב.

 

זכירה

כדי שנוכל לספר סיפורים אנחנו צריכים לזכור את מה שגילינו ואספנו. חשוב תמיד לשלוף בהקשר הנכון את הסיפור הנכון, ולכן נדרש לכל מספר סיפורים ארסנל סיפורים לא קטן.

 

מה גורם לנו לזכור סיפור?

טכניקות מחזקות זיכרון:

  1. לחזור לסיפור שלנו יותר מפעם אחת.
  2. לכתוב עליו, לסכם אותו ולעבד אותו. זהירות מפרטי יתר- שלא נהרוס את הסיפור.
  3. לקשר אותו למקום.
  4. לקשר אותו לאירוע.
  5. לקבל עליו בעלות, למשל על ידי זה שנחשב מה היו בו הכי משמעותי עבורנו, ולמה.
  6. לתייג אותו לפי סט קבוע של תגיות, דוגמת שירות לקוחות, שגיאות ארגוניות, אומץ ועוד.

 

תוכן ודרך העברה:

  1. המידה שעורר סיפור עורר בנו רגשות.
  2. המידה שסיפור השפיע עלינו כששמענו אותו.
  3. מידת העניין האישי שלנו בנושא הסיפור (לדוגמה עד כמה הוא מהנה ומבדר לשמוע).
  4. מידת החריגות – עד כמה הסיפור כולל משהו ראוי לציון, משהו יוצא דופן אל מול המוכר.

אם אנחנו רוצים לספר סיפור טוב, ראשית עלינו לזכור אותו בעצמנו, שנית, עלינו לוודא שהוא מעורר עניין, רגשות, כולל משהו ראוי לציון, ויכול להשפיע על הזולת המקשיב לסיפור אותו אנו מספרים.

 

שיתוף

שיתוף סיפור יכול להיות בעת הרצאה (מצגת), שיחת מכירות, נאום של מנהיג, פגישת צוות,  מפגשי 1:1 או אפילו ראיון עבודה (כדי לספר מי אתה באופן משכנע יותר).

חשוב לדעת מתי נכון וכדאי לשתף סיפור. כאשר:

  1. לצד השני אכפת.
  2. יש מספיק זמן לסיפור.
  3. יש בסיס ידע משותף (כי סיפור לא כתוב תמיד ״חוסך״ ומסתמך על ידע מקדים.
  4. יש בסיס לאמון.
  5. אחרים מספרים סיפור (סיפור מזמין סיפור).
  6. יש לנו מסר להעביר. סיפור בלא מסר- עדיף לוותר מלכתחילה.
  7. ו... לא סיפרנו את הסיפור לקהל זה כבר אינסוף פעמים.

 

מאפייני סיפורים שקל לשתף:

  • מעוררי רגשות (עדיף לא גועל)
  • בעלי רלוונטיות חברתית
  • יש להם הקשר מידי לשיח הנוכחי (trigger)
  • אין בהם חלקים הנחבאים / מוסתרים המונעים את הסיפור הטבעי
  • בעלי ערך מעשי (סיפורי מייסדים נוטים להיות בעלי ערך שכזה)
  • מעוררים תחושת זהות.

 

המלצות:

  • לא להגיד שהולכים לספר סיפור- פשוט לספר
  • להקפיד על אתיקה: לספר סיפורים שאתם מאמינים שאכן קרו; לא לספר סיפורים של אחרים כאילו הם שלכם; להיות אוטנטיים בדרך סיפור הסיפור; להגן על פרטיות נשואי הסיפור; לדאוג שאנשים שהוזכרו בשם ייצאו ״טובים״ מהסיפור; להיות שקופים לגבי הטכניקות- אם נשאל
  • כאשר יש סיפור אחר שאנו רוצים לסתור- לא להתנגח מולו ישירות בעובדות, כי סיפור תמיד מנצח עובדות, אלא לספר סיפור נגדי המחזק את המסר שלנו
  • לפתוח במסר שרוצים להשיג, לשתף את הסיפור ולחזור למסר (בלי הרחבת יתר- כדאי לסמוך על האינטליגנציה של השומעים).
  • לא להתייחס לסיפור סיפור כהופעה. להיות טבעי- בקול ובנימה.

 

ריענון

באופן טבעי מגיע הזמן שכדאי לרענן את הסיפורים, לאפסן חלק מהסיפורים שאספנו, זכרנו וסיפרנו, במגירה, ואולי אפילו לזורקם לפח האשפה של הסיפורים.

סימנים שיכולים להעיד על כך שהגיעה העת לרענן סיפורים:

  • אתם מאבדים ענין בסיפור שלכם; הקהל מאבד ענין בסיפור
  • עשיתם כבר שימוש מספר פעמים באותו סיפור לאותו הקהל
  • אתם עוברים לארגון אחר; ההקשר חשוב!
  • אתם רוצים לשנות תדמית, ולהיתפס אחרת על ידי השומעים או על ידי עצמכם
  • תפסתם את עצמכם (ו מישהו אחר תפס אתכם) מספרים סיפור של מישהו אחר, כאילו שהוא שלכם

 

אימון

מחבר הספר ממליץ מאד להתאמן באופן מכוון על פיתוח מיומנות סיפור סיפורים.

הוא מציע תכנית אימון רב-שלבית לגילוי סיפורים, לשיתוף סיפורים קלים בסביבה אינטימית, ומשם להרחיב את המיומנות לעוד סוגי סיפורים ולעוד סיוגי קהלים באופן הדרגתי.

באופן לא מפתיע- כדי לחדד עוד יותר את המיומנות- מומלץ לאמן אדם אחר בפיתוח מיומנות סיפור הסיפורים.

המעבר לרמה ארגונית

המעבר לרמה ארגונית כולל שלושה מרכיבים משורגים:

א. ריבוי בסיפורי אסטרטגיה

ב. ריבוי בסיפורי הצלחה

ג. פיתוח מיומנות של אנשים לספר כל סוג סיפור- כמפורט לעיל.

 

אני מרגישה צורך לסכם ולא להישאר ברמת הפירוט של הטכניקה.

Callahan פתח בפניי דיסציפלינה שלמה. ידעתי גם קודם על סיפור סיפורים. סיפרתי סיפורים; אפילו העברתי סדנאות בנושא. אך אין ספק שיש פה מומחיות. ואין ספק ש- Shawn Callahan הוא מומחה. תודה- למדתי.

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135