Putting Stories to Work
מאת: ד"ר מוריה לוי

הספר  Putting Stories to Work: Mastering Business Storytellingהוא ספר שנכתב על ידי Shawn Callahan בשנת 2016. הספר והסופר נחשבים כאחד הספרים המובילים בתחום זה של סיפור סיפורים.

ואכן, אין ספק שיש דרכים רבות לשתף ידע, ודרכים רבות להעביר מסר ולשכנע, וסיפור סיפורים היא כלי חשוב בארסנל הכלים של מנהל הידע הארגוני; יש ארגונים, דוגמת הבנק העולמי, שהפכו אותו לכלי המרכזי שלהם.

להלן מפת הספר המייצגת את תכני הספר:

 

ממליצה לקרוא; וממליצה להתחיל לפתח מיומנויות. יעזור לנו כמנהלי ידע; יעזור לנו כאנשים.  

מבוא: מהו סיפור סיפורים עסקי ולמה נדרש?

כולנו שמענו אינסוף סיפורים. כולנו סיפרנו סיפורים, וכנראה לא מעטים. סיפור סיפורים הוא כלי טבעי להעברת ידע.

סיפור סיפורים עסקי הוא כלי, שאם מבצעים אותו באופן נכון, הוא אפקטיבי למדי, להעברת מסרים.

יש כאלו שאומנם נראה שנולדו עם היכולת לכך, אך סיפור סיפורים הוא בהחלט מיומנות נרכשת. הוא מפותח דרך תהליך סדור וכמובן דרך אימון ושיפור מתמיד.

 

לסיפור סיפורים יתרונות רבים. הוא יכול לקדם:

  1. תקשור מסרים
  2. חיבור אנשים (engagement)
  3. בניית אמון
  4. השראה לפעולה
  5. השפעה על קבלת החלטות
  6. שיתוף לקחים (שיעור שנלמד)
  7. זכייה והקשבה לדעתך ולא לדעה המתחרה (קשה להביס סיפור עם עובדות).

ולמה? כי הם מעוררים יותר רגשות; כי זוכרים אותם יותר; ובעיקר, כי יש להם יותר משמעות עבורנו- אנחנו מאמינים ומושפעים מהם יותר.

 

סיפור סיפורים עוסק באומנות הסיפור בעל פה, ולא הכתיבה כמסה. הסיפור יכול להיות מלווה במצגת או  אמצעי המחשה אחרים, אך אומנות הסיפור קשורה באדם הפותח את פיו, עומד מול האחר, בין יחיד או קהל, ומספר. לא ניכנס לדקויות, אך יש שוני רב בין סיפור שנכתב לבין הסיפור בעל פה. הסיפור בעל פה כולל יותר חזרות, גם בלי שנרגיש. הוא כולל המהומים ומחשבות, עצירה והמשך. הוא מתאים להעברת ידע יותר מעשי ופחות לרעיונות מופשטים, ומתבסס על קלישאות וסטריאוטיפים.

בלי שאנו מרגישים, מסתבר, שיותר ממחצית הזמן שאנו מדברים, אנחנו משלבים חלקי סיפור בשיח. סיפור הסיפורים מחווט כחלק מתהליכי החשיבה במוח שלנו.

 

החשש של אנשים שסיפור סיפורים אינו מתאים למקום העבודה, מופרך לפי הכותב. הוא מתאים. חשוב ליישמו- כי הוא כל כך אפקטיבי.

 חזרה

 

סוגי סיפורים

 

ישנן מספר קטגוריות מקובלות לסיפורים. קטגוריות אלו מקובצות לשני אשכולות-על. ניתן לשייך כל סיפור לכל אחד משני האשכולות:

סיפורי נושא- מדגימים תוכן:

  1. סיפורי ערכים- המדגימים ערך רצוי דוגמת יושרה, שירות ללא תנאי, אומץ ועוד.
  2. סיפורי חדשנות- המדגימים כיצד נראית חדשנות, כיצד ניתן להרוג חדשנות, או איך להצית אותה.
  3. סיפורי לקחים- המשתפים את הלקח הנלמד, ככלי להטמיעו. סיפורים המביכים את מפיק הלקח, כך מסתבר, בעלי סיכוי טוב יותר להשפיע עלינו.
  4. סיפורי חזון- סיפורים הממחישים איך נראה העתיד אליו שואפים, רצוי על ידי סיפור של צוות קטן אי שם, שכבר פועל ברוח זו.
  5. סיפורי מיקוד- סיפורים המדגימים נושא שההנהלה שמה במוקד הפעילות לתקופה הקרובה, דוגמת מנהיגות, יעילות, אכפתיות, זהירות ועוד.

 

סיפורי תבנית- מדגימים כלי, ופחות משנה התוכן עצמו:

  1. סיפור לחיבור האנשים
  2. סיפור להבהרת עניין לא ברור (תבנית של- א) העבר ב) משהו שהשתנה ג) לכן עכשיו ד) עתיד). המלצה: להתחבר לסיפור אמיתי ודרכו להבהיר, ולהדגיש בו ״רגעים״ משמעותיים.
  3. סיפור לקידום אסטרטגיה. המחבר מזהיר, בסיפורים מסוג זה, מניסיון להתאמת יתר של הסיפור לאסטרטגיה הרצויה, על חשבון אמינות הסיפור.
  4. סיפור להשפיע על אנשים. החוכמה בסיפורים אלו, שהמקשיב לא ירגיש שדחפו לו בכוח את הרעיון, אלא שהוא מחליט להיות משופע בעצמו. בסיפורים מסוג זה לא מקדימים עם המסר הרצוי. המלצה של המחבר בסיפורי השפעה היא להצטייד תמיד בשני סיפורים- אחד על ההתנהגות הלא רצויה, ואחד על זו הרצויה.
  5. סיפורי הצלחה. בסיפורים שכאלו בוחרים ומסננים את ההתרחשויות שמספרים ואת אלו שמוותרים עליהם, ונותנים למקשיב להסיק בעצמו על התחושות של נשוא הסיפור, ומכאן לרצות לפעול כמוהו ולהצליח בעצמו.
  6. סיפורי מייסדים. סוג אהוב ואפקטיבי במיוחד לסיפורי ערכים. הם מציינים נקודות מהותיות שעיצבו את ערכי הארגון ותרבותו.
  7. סיפורי אנלוגיה, בהם ניתן ללמוד מארגונים והקשרים אחרים על הרצוי כאן.
  8. משלים ואגדות.

גילוי

השלב הראשון בגילוי סיפור הוא ללמד את עצמנו, ולאמן את עצמנו בהפרדת סיפור מעמדות, דעות, הצהרות, נתונים וסוגי תוכן אחרים.

 

סיפור הוא שיתוף בידע שהשומע פחות מכיר. סיפור מוצלח כולל משהו מפתיע, שלא ציפינו לו. משהו שגורם למקשיב להרים גבה, ובמקרה של סיפור סיפורים עסקי, לקבל מסר עסקי.

 

כדי לזהות סיפור, ועוד יותר, סיפור טוב, יש לדעת כי:

  1. בסיפור תמיד נמצא תיאור של התרחשות.
  2. בסיפור טוב נראה מה קרה.
  3. בסיפור נהדר נחוש מה קרה.

חפשו את התיאורים, ההדמיות וההקשרים בהם אתם חשים משהו. שם יש סיפור.

 

אנשים המיומנים בזיהוי סיפורים, יודעים גם לזהות סיפורים שאינם מוכנים, לא משויפים דיים; כאלו שניתן לקחת אותם ולהוסיף לאוסף, כי לאחר עיבוד יהיו בעלי ערך.

 

סיפורים מקיפים נושאים רבים, כאשר ארבעת הנושאים המובילים בעולם הסיפורים הינם:

עוצמה, מוות, בטיחות ילדים, ומין.

 

אפשר לחפש את הסיפורים בחיים, ברשת, בטלוויזיה, בספרות, בתשדירים ובסרטים. הם נמצאים בכל מקום.

ניתן וכדאי לאסוף אותם. בהמשך, מומלץ עוד יותר לספר סיפורים אישיים הקשורים אליך המספר. השפעתם רבה יותר, ובכך עסקינן.

כדי לאסוף סיפורים אישיים אפשר לחפש את הצמתים של קבלת החלטות ובוודאי החלטות שהיו לא קלות; את הדברים שמצאנו ראויים לציון לעצמנו במהלך היום; את האירועים שהשפיעו על חיינו יותר; את המקומות בהם קיבלנו השראה. יכול לסייע לשאול את עצמנו, על התרחשויות שונות- למה?

 

הכותב ממליץ לכתוב יומן יומי בו נתעד סיפורים אפשריים שעלו במהלך היום. יומן שכזה יכול להיות בסיס לשלב הראשון של סיפור סיפורים טוב.

 

זכירה

כדי שנוכל לספר סיפורים אנחנו צריכים לזכור את מה שגילינו ואספנו. חשוב תמיד לשלוף בהקשר הנכון את הסיפור הנכון, ולכן נדרש לכל מספר סיפורים ארסנל סיפורים לא קטן.

 

מה גורם לנו לזכור סיפור?

טכניקות מחזקות זיכרון:

  1. לחזור לסיפור שלנו יותר מפעם אחת.
  2. לכתוב עליו, לסכם אותו ולעבד אותו. זהירות מפרטי יתר- שלא נהרוס את הסיפור.
  3. לקשר אותו למקום.
  4. לקשר אותו לאירוע.
  5. לקבל עליו בעלות, למשל על ידי זה שנחשב מה היו בו הכי משמעותי עבורנו, ולמה.
  6. לתייג אותו לפי סט קבוע של תגיות, דוגמת שירות לקוחות, שגיאות ארגוניות, אומץ ועוד.

 

תוכן ודרך העברה:

  1. המידה שעורר סיפור עורר בנו רגשות.
  2. המידה שסיפור השפיע עלינו כששמענו אותו.
  3. מידת העניין האישי שלנו בנושא הסיפור (לדוגמה עד כמה הוא מהנה ומבדר לשמוע).
  4. מידת החריגות – עד כמה הסיפור כולל משהו ראוי לציון, משהו יוצא דופן אל מול המוכר.

אם אנחנו רוצים לספר סיפור טוב, ראשית עלינו לזכור אותו בעצמנו, שנית, עלינו לוודא שהוא מעורר עניין, רגשות, כולל משהו ראוי לציון, ויכול להשפיע על הזולת המקשיב לסיפור אותו אנו מספרים.

 

שיתוף

שיתוף סיפור יכול להיות בעת הרצאה (מצגת), שיחת מכירות, נאום של מנהיג, פגישת צוות,  מפגשי 1:1 או אפילו ראיון עבודה (כדי לספר מי אתה באופן משכנע יותר).

חשוב לדעת מתי נכון וכדאי לשתף סיפור. כאשר:

  1. לצד השני אכפת.
  2. יש מספיק זמן לסיפור.
  3. יש בסיס ידע משותף (כי סיפור לא כתוב תמיד ״חוסך״ ומסתמך על ידע מקדים.
  4. יש בסיס לאמון.
  5. אחרים מספרים סיפור (סיפור מזמין סיפור).
  6. יש לנו מסר להעביר. סיפור בלא מסר- עדיף לוותר מלכתחילה.
  7. ו... לא סיפרנו את הסיפור לקהל זה כבר אינסוף פעמים.

 

מאפייני סיפורים שקל לשתף:

  • מעוררי רגשות (עדיף לא גועל)
  • בעלי רלוונטיות חברתית
  • יש להם הקשר מידי לשיח הנוכחי (trigger)
  • אין בהם חלקים הנחבאים / מוסתרים המונעים את הסיפור הטבעי
  • בעלי ערך מעשי (סיפורי מייסדים נוטים להיות בעלי ערך שכזה)
  • מעוררים תחושת זהות.

 

המלצות:

  • לא להגיד שהולכים לספר סיפור- פשוט לספר
  • להקפיד על אתיקה: לספר סיפורים שאתם מאמינים שאכן קרו; לא לספר סיפורים של אחרים כאילו הם שלכם; להיות אוטנטיים בדרך סיפור הסיפור; להגן על פרטיות נשואי הסיפור; לדאוג שאנשים שהוזכרו בשם ייצאו ״טובים״ מהסיפור; להיות שקופים לגבי הטכניקות- אם נשאל
  • כאשר יש סיפור אחר שאנו רוצים לסתור- לא להתנגח מולו ישירות בעובדות, כי סיפור תמיד מנצח עובדות, אלא לספר סיפור נגדי המחזק את המסר שלנו
  • לפתוח במסר שרוצים להשיג, לשתף את הסיפור ולחזור למסר (בלי הרחבת יתר- כדאי לסמוך על האינטליגנציה של השומעים).
  • לא להתייחס לסיפור סיפור כהופעה. להיות טבעי- בקול ובנימה.

 

ריענון

באופן טבעי מגיע הזמן שכדאי לרענן את הסיפורים, לאפסן חלק מהסיפורים שאספנו, זכרנו וסיפרנו, במגירה, ואולי אפילו לזורקם לפח האשפה של הסיפורים.

סימנים שיכולים להעיד על כך שהגיעה העת לרענן סיפורים:

  • אתם מאבדים ענין בסיפור שלכם; הקהל מאבד ענין בסיפור
  • עשיתם כבר שימוש מספר פעמים באותו סיפור לאותו הקהל
  • אתם עוברים לארגון אחר; ההקשר חשוב!
  • אתם רוצים לשנות תדמית, ולהיתפס אחרת על ידי השומעים או על ידי עצמכם
  • תפסתם את עצמכם (ו מישהו אחר תפס אתכם) מספרים סיפור של מישהו אחר, כאילו שהוא שלכם

 

אימון

מחבר הספר ממליץ מאד להתאמן באופן מכוון על פיתוח מיומנות סיפור סיפורים.

הוא מציע תכנית אימון רב-שלבית לגילוי סיפורים, לשיתוף סיפורים קלים בסביבה אינטימית, ומשם להרחיב את המיומנות לעוד סוגי סיפורים ולעוד סיוגי קהלים באופן הדרגתי.

באופן לא מפתיע- כדי לחדד עוד יותר את המיומנות- מומלץ לאמן אדם אחר בפיתוח מיומנות סיפור הסיפורים.

המעבר לרמה ארגונית

המעבר לרמה ארגונית כולל שלושה מרכיבים משורגים:

א. ריבוי בסיפורי אסטרטגיה

ב. ריבוי בסיפורי הצלחה

ג. פיתוח מיומנות של אנשים לספר כל סוג סיפור- כמפורט לעיל.

 

אני מרגישה צורך לסכם ולא להישאר ברמת הפירוט של הטכניקה.

Callahan פתח בפניי דיסציפלינה שלמה. ידעתי גם קודם על סיפור סיפורים. סיפרתי סיפורים; אפילו העברתי סדנאות בנושא. אך אין ספק שיש פה מומחיות. ואין ספק ש- Shawn Callahan הוא מומחה. תודה- למדתי.