ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון פברואר 2022 - מהדורה מס' 269
גיליון פברואר 2022 - מהדורה מס' 269
גיליון:
  1. קורס ניהול ידע למתקדמים שד״ר מוריה לוי מובילה במסגרת KMGN ייפתח ב 01/02/22. מדובר בקורס שיינתן באופן חד פעמי.  עדיין אפשר להירשם (הקורס הוא של 21 שבועות). לפרטים- https://www.kmglobalnetwork.net/uploads/4/9/6/7/49678653/kmgn_advanced_methodologies_brochure_february_2022.pdf  והרשמה- https://bit.ly/3EJHcOe  
  2. פורום ניהול הידע הכריז על תחרות ניהול ידע שנתית לארגונים. הגשת מועמדות עד 28/02/22. להרשמה: https://forms.gle/DNf2JXddPicr6c7Y9  
  3. כנס KMDM ניהול ידע וניהול מסמכים השנתי ייערך ב 07/03/22. לפרטים והרשמה https://kmdm-2022.events.co.il/home  
  4. קורס ניהול ידע הבא של חברת רום בישראל ייפתח בתאריך 08/03/22. לפרטים והרשמה- http://www.kmrom.com/Site/Knowledge_Management_Course.aspx  
נכתב ע"י מירב בר שדה

אם ב- web 1.0 יכולת האינטרנט הייתה מצומצמת לצריכת מידע בלבד וב- web 2.0 הגענו למצב בו כל אחד מאיתנו יכול לרכוש מוצרים, לייצר תוכן ולתקשר ביעילות עם אנשים, web 3.0  אמור לתת לנו כמשתמשים ערך גדול הרבה יותר ויכולות מתקדמות שלא היו לפניו.

לWeb 3.0 - הדור השלישי של שירותי האינטרנט והאפליקציות יש מספר מאפיינים:

  • ביזור – אופן אחסון המידע בבלוקצ'יין (אלפי מחשבים שונים) יאפשר לבצע חיפוש לפי תוכן ולא לפי כתובת (מידע שנמצא בכתובת מסוימת ומאוחסן בשרת מסוים( וימנע מחברות כמו גוגל ופייסבוק (meta) שליטה על המידע של הלקוחות שלהן.
  • תוכן איכותי ומותאם – חיבור לבינה מלאכותית יאפשר יצירה ומסירה של תוכן איכותי ומותאם בצורה מהירה ויעילה.
  • תוכן תלוי הקשר (רשת סמנטית - שימוש יעיל יותר בתוכן המצוי ברשת).
  • IOT (Internet of things) – חיבור מכשירים נוספים לרשת כמו מקרר, מכונית או טלוויזיה ליצירת מחוברות והבנה טובה יותר של המשתמשים.

המטרה: יצירת רשת "שקופה" והוגנת שבה כולנו יכולים להשתתף מבלי לאבד "כמעט" את הפרטיות.

היתרונות של Web 3.0:

  • מצד משתמשי קצה
  • זיהוי העדפות אישיות והתאמה אישית של חווית הגלישה המקוונת.
  • תוצאות חיפוש מדויקות יותר.
  • צפייה בפרסומות רלוונטיות ובעלות ערך.
  • יותר פרטיות ואבטחת המידע האישי.
  • מצד ספקים
  • שיווק טוב יותר של המוצרים.
  • שליטה גבוהה יותר על הנתונים המקוונים.
  • הבנה טובה של דרישות הקנייה של הלקוח הפוטנציאלי.
  • הגנה מפני איומים או השתלטות של האקרים.

החסרונות של Web 3.0:

  • מחייב שינוי והתאמה של אתרים קיימים (אתרים מדור קודם יוצגו בצורה מיושנת).
  • עדיין לא נתמך במלואו מבחינה טכנולוגית.
  • הביזור עלול להקשות על הרגולציה, הפיקוח והוויסות.

פיתוח ה- Web 3.0 יאפשר יצירה של מוצרים וערים חכמות, שיפור משמעותי בתחום אבטחת המידע והפרטיות ושילוב הטכנולוגיה כחלק בלתי נפרד מחיי היומיום. למשתמש הקצה תהיה בעלות מלאה על הנתונים שלו.

ללא ספק השימוש ברשת האינטרנט יגבר באופן משמעותי.

אפשר להתווכח האם זה יתרון או חיסרון, מן הסתם תלוי בנקודת המבט האישית אך נראה שאנו במהלכו של תהליך בלתי נמנע.

 

מקורות:

https://www.analyticsinsight.net/what-are-the-advantages-and-disadvantages-of-web-3-0/

https://www.proxibit.co.il/web3/

בעבר מנהלים בארגונים נהגו להתייחס לעובדים עם כלים ניהוליים אחידים ושווים לכולם.
היום יותר ויותר ארגונים ובמיוחד המצליחים שבהם, אימצו את ההבנה שע"מ להעלות מוטיבציה ולהגיע לתוצאות יש להתייחס לעובדים בצורה שונה ואינדיבידואלית ולהכיר את היטב את האיכויות של כל אחת ואחד מהם. כאשר מנהלים מכירים ומוקירים את אלו, הם יכולים למקסם אותן לטובת הארגון כולו.

הפסיכולוגיה החיובית היא ענף בפסיכולוגיה העוסק בחקר האושר ואיכות החיים. פסיכולוגיה חיובית עוסקת בטיפוח חוזקות אנושיות וזאת בניגוד לפסיכולוגיה הטיפולית הקלאסית שהתמקדה בזיהוי בעיה נפשית ובטיפול בה.

ישנם עדין ארגונים ומנהלים אשר רואים בפסיכולוגיה החיובית כלי "טיפולי" אשר שמור לרוחניקים ולרפואה הלא קונבנציונלית ואינם מודעים לרווח והערך העצום שהיא מביאה לארגון. הפסיכולוגיה החיובית כמו "רפואה מונעת" עוסקת בטיפוח חוסן נפשי וצמיחה.

כיום, עדין רוב הארגונים פועלים לפי שני עקרונות מרכזיים בפיתוח עובדיהם:

  • כל אדם יכול ללמוד להיות מוכשר בכמעט כל דבר
  • מרחב הצמיחה הגדול ביותר של האדם הוא בתחום חולשותיו הגדולות ביותר

לכן ארגונים מתאמצים לשפר חולשות. יש לך עובד הססן? בואו נשלח אותו לסדנת אסרטיביות וניהול משא ומתן. יש לך עובד מפוזר? בואו ונשלח אותו לקורס בניהול זמן.

הניסיון האנושי, הארגוני והאישי מלמד שקשה מאוד לשנות נקודות חולשה. הפסיכולוגיה החיובית הופכת את המשוואה ומציבה במרכז את חיזוק החוזקות.

כל אדם הוא בעל כשרונות ייחודיים וקבועים.
מרחב הצמיחה הגדול ביותר של אדם הוא בתחומיי החוזקות הגדולות ביותר שלו.
ארגונים המיישמים פרקטיקות ניהול מעולם הפסיכולוגיה החיובית, דיווחו על צמיחה הן בצד העסקי והן בצד הארגוני.

מן הצד השני על ידי תחקור של טעויות, כשלים או חסרונות, הארגון יכול לדייק את עצמו ולייצר מנגנונים מטיבים יותר.. גישה אופטימית מידי יכולה ליצור הטיה בהבנה של המנהלים אשר תשפיע על תהליכי קבלת החלטות. לפיכך, ראוי לשקול את הגישה ואת יתרונותיה תוך יצירת איזון.

להלן ארבעה כלים ניהוליים מעולם הפסיכולוגיה החיובית (מתוך אין ספור כלים שיש לגישה זו להציע).

  1. חקר מוקיר-  גישת החקר המוקיר מציעה להתייחס למשאבים החיוביים, החזקות, ההצלחות, המיומנויות והיכולות של העובדים והארגון. להתמקד בחקירה שלהם ולהגביר את עוצמתם והשפעתם על הארגון והפרט בתוכו.

ניתן להשתמש בחקר מוקיר בשתי רמות:

  • רמה הארגון- ננסה לבחון את הצלחות הארגון, ללמוד מהן, לפתח אסטרטגיות להמשך העשייה ולקבל מהן השראה.
  • רמת הפרט בתוך הארגון- הצעת תהליכי הערכת בצועים המתמקדים בחזקות העובד, בדרכים ובתנאים בהם העובדים יכולים לממש את עוצמותיהם. כך יחוו סיפוק רב יותר, המוטיבציה תעלה ואתם החוסן והצמיחה.

 2. עיצוב תפקיד- תהליך בו עובדים משנים ביזמתם מאפיינים נבחרים של תפקידם ותורמים בעצמם להגדרה מחדש של גבולות התפקיד כך שיתאים לכישוריהם, צרכיהם וחזקותיהם. תהליך זה מחזק את תחושת המסוגלות האישית ותחושת הרווחה האישית.

ניתן להסתכל על עיצוב תפקיד בדרכים הבאות:

  • עיצוב מטלות והגדרות מבניות/ארגוניות- העובד הוא היוזם שינוי במספר, סוג, או מגוון המטלות והפעילויות הנכללות בהגדרת תפקידו. במסגרת זו העובד עשוי גם לבחור או לתעדף מטלות שתואמות יותר את היכולות או תחומי העניין של שלו.
  • עיצוב התפקיד- כך שיתאים למידותיו וצרכיו של העובד, יגביר את האושר שלו ואת תוצאותיו. תהליך עיצוב התפקיד קורה בתיאום עם מנהליו של העובד ובהתאם לצרכי הארגון.

 3. מנהיגות חיובית- אסטרטגיית מנהיגות השואפת לרתום את העובדים למשימה משותפת ולהעצים אותם ברמה המקצועית והאישית. מנהיגות חיובית דוגלת בתהליכי שיקוף עצמי תמידיים, חניכה צמודה וניהול פרסונלי ומותאם עובד.

ארבע אסטרטגיות עיקריות של מנהיגות חיובית:

  • יצירת משמעות חיובית על ידי הגדרת הערכים הארגוניים
  • יצירת אוירה חיובית
  • שימוש בתקשורת חיובית
  • יצירת יחסים חיוביים בין העובדים, המנהלים ובכלל.

 

  1. תקשורת מקרבת- גישת התקשורת המקרבת מדברת על פתרון קונפליקטים על ידי זיהוי צרכים משותפים של שני הצדדים, ורק לאחר מכן מעבר לפתרונות. הרעיון הוא שבשלב זיהוי הצרכים אין מחלוקות, וכאשר נוצר חיבור אנושי היכולת לפתור את הקונפליקט ברמה ההתנהגותית גבוהה הרבה יותר.

ארבעת השלבים על פי התקשורת מקרבת:

  • התבוננות– מה ראיתי/שמעתי? מה בדיוק קרה? להבדיל מפרשנויות, הערכות, ניתוחים וכו'.
  • רגשות-איך אני/אתה מרגישים כרגע? להבדיל ממחשבות, שיפוטים וכו'.
  • צרכים-מה אני/אתה צריכים כרגע? להבדיל מדרכי פעולה למילוי צורך ("אסטרטגיות").
  • בקשות- בקשה מעצמי או מאחרים- ברורה, ספציפית, חיובית וברת ביצוע. להבדיל מדרישה, הוראה, הנחייה, ציווי, משאלה.

 

אבני היסוד של גישת הפסיכולוגיה החיובית, מתאימים ליישום במרבית תחומי החיים כעובדים, הורים, בנות/ני זוג, עם אחרים משמעותיים, קבוצות השווים שלנו ועוד.

ככל שנטמיע אותם כמה שיותר מוקדם במהלך חיינו, נרוויח כולנו.

נכתב ע"י שרה קארסנטי

כחובבת קפה מושבעת, גם אני עוקבת אחרי ג'יימס הופמן, היוטיובר המפורסם וזוכה אליפות העולם בריסטה (WBC) לשנת 2007. הופמן, הוא צעיר אנגלי בשנות ה-40 לחייו, הוא מוכר היום בעיקר בזכות תשוקתו הגדולה לקפה והסרטונים בנושא שהוא מעלה לערוץ היוטיוב שלו, אבל תרומתו הגדולה ביותר לענף הקפה מתבטאת בכלל בהתמקדות שלו בקפה החד זני, כלומר - הכנת קפה מסוג אחד מסוים, ולא מכמה זני קפה מעורבבים יחד, כפי שהיה נהוג עד כה. הוא המתחרה הראשון שהכין אספרסו מפוליי קפה חד זני באליפות העולם בריסטה ועורר בכך מודעות גלובאלית וגל חדש שעיסוקו בקפה חד זני וייחודיותו.    

אבל אני מכירה את הופמן בעיקר בזכות ערוץ היוטיוב שלו, בשנים האחרונות הערוץ גדל וצובר עוקבים, לאו דווקא חובבי קפה. מעבר לתכנים היותר מקצועיים שהוא מעלה, (כמו הדגמת צורות הכנה שונות של קפה), הופמן מתנסה גם במוצרים הקשורים בהכנת הקפה והוא מפרסם את חוות דעתו עליהם בערוץ היוטיוב שלו. הערוץ נתמך פיננסית ע"י אתר פטראון (Patreon) – באמצעות מימון המונים התורמים לרכישת מוצרים שעליהם הופמן מפרסם את חוות דעתו לאחר שימוש בהם.  
 
באוקטובר האחרון הופמן קיים את אירוע טעימות הקפה הווירטואלי הגדול והראשון בעולם בערוץ היוטיוב שלו. מהו אירוע טעימת קפה? או יותר נכון Coffee Cupping – באופן רשמי זהו התהליך הסטנדרטי המשמש להערכת קפה ברחבי העולם, אולם לרוב חובבי הקפה, כמוני, מדובר פשוט באירוע טעימות כייפי שמטרתו להשוות בין סוגי קפה שונים וטעמם. 

באירוע הווירטואלי שערך הופמן, השתתפו יותר מ- 10,000 משתתפים מכל רחבי הגלובוס. בעזרת חברת הקפה שבבעלותו (החברה הוקמה כמה שנים קודם לכן ומתמחה בפולי קפה חד זנים), הופמן דאג להכין ולשלוח מראש, שקיות פולי קפה לכל משתתף שנרשם לאירוע בתשלום סמלי. כל שקית סומנה באמצעות אות אחרת, מה שאפשר למשתתפים 'טעימה עיוורת', מבלי שידעו מהי ארץ המקור של כל שקית. 

 

 

 

 

למה בחרתי להציג את הופמן ולדבר על אירוע טעימות הקפה דווקא בפורום הזה? משום שהופמן הוא דוגמא טובה לאדם שמיישם בהצלחה שימוש בחדשנות טכנולוגית בתעשייה ותיקה כמו הקפה. הוא הצליח לקיים אירוע גלובאלי ראשון מסוגו, משום שידע ליישם ולחבר בין כלים טכנולוגיים שאפשרו לאירוע הזה לקרות ובכך גם לקדם את תועלתו האישית ואת המוצר שהוא מאמין בו.

מהי חדשנות? חדשנות מוגדרת כיצירת ערך מוסף בשתי דרכים:

  • באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים
  • באמצעות יצירת פתרונות לצרכים חדשים.

חדשנות טכנולוגית (Technological Innovation) מחליפה את הקיים בחידוש או בהמצאה, מדובר בחדשנות שמציעה ערך ייחודי לקהל ספציפי, כאשר המטרה יכולה להיות גם שיפור הקיים (חלופה חדשה לאותה תכלית) ולא רק חדשנות של רעיון וצורך. יש אנשים שבאופן טבעי בורכו ביכולת לחשוב מחוץ לקופסה ולהמציא המצאות. אבל היכולת להביא לחדשנות היא מיומנות נרכשת הניתנת ללמידה ולמעשה כל אחד יכול ללמוד לחשוב כמו ממציא ולשפר את מיומנות החשיבה ההמצאתית שלו.

הופמן הבין מהו הערך המוסף שהוא נותן והוא ממשיך להמציא את עצמו מחדש, אבל הוא לא המציא את הגלגל.

מהם הכלים הטכנולוגיים שבהם הופמן השתמש על מנת לקדם את עצמו?

ההפתעה היא שאלו כלים מוכרים, שגם אנחנו יכולים ליישם, בפיתוח חדשני בכלל ובניהול ידע בפרט:

  • פרסום תכנים לקהל יעד ספציפי באמצעות ערוץ יוטיוב – הופמן השתמש בכלי פופולרי כמו ערוץ יוטיוב על מנת להעביר את הידע המקצועי שלו לאנשים אחרים. הוא מדבר על קפה, מדריך, ממליץ, ומשתף את עוקביו בחוויותיו.
  • שיח ברשתות – אומנם עיקר הפרסומים והתכנים של הופמן מועלים לערוץ היוטיוב, אבל כאדם בעל אוריינות טכנולוגית, הוא הבין את חשיבות הרשתות והוא פעיל גם בפלטפורמות מדיה נוספות. לדוגמה, יש לו סאב-ערוץ בפורום המוכר Reddit שם הוא אקטיבית פעיל, עונה על שאלות ומייצר שיח בנושא קפה (כמובן שאני עוקבת אחריו גם שם (J.
  • מתן ערך מוסף מעבר למוצר (למשל: חוות דעת)– הופמן מתנסה במוצרים הקשורים לתעשיית הקפה ומפרסם את חוות דעתו עליהם. הוא מדבר על הפונקציונאליות של המוצרים, אך גם על חווית המשתמש, הנראות, המחיר ועוד. הופמן השכיל להבין מה גדול הערך המוסף שחוות הדעת המפורטות שלו נותנות למשתמש הקצה. למעשה הביקוש לחוות הדעת שלו כל-כך עלה, עד שהיום המונים תורמים לאתר פטראון כדי לאפשר להופמן לממן רכישת מוצרים שעליהם הוא חווה את דעתו. בתום השימוש הופמן מגריל את המוצר ושולח אותו לעוקב הזוכה בהגרלה .        

 

לסיכום, מעבר לתחום הקפה שאותי הוא מרתק ואני מקווה שהצלחתי לעורר גם בכם עניין בו, למדנו על שילוב מועיל ואיכותי של חדשנות טכנולוגית בתחומים שונים בחיים. בארגון גדול, חדשנות טכנולוגית היא אחד הכלים החשובים בספקטרום החדשנות הארגונית, באמצעותה אפשר לשפר ביצועים בכל תחום בחברה. שילוב המאפיין הזה בחברה, עליו לצמוח מתוך אסטרטגיית החדשנות של החברה: היכן רוצים לחדש, עד כמה אנחנו מוכנים לחדש ומה אנו מוכנים להשקיע, באיזה סט כלים נשתמש כדי לממש חדשנות, והשיטה - כיצד ניישם את החדשנות.

 

 

שם האירוע: 

International Conference on Business Intelligence, Analytics, and Knowledge Management ICBIAKM on March 04-05, 2022 in Rome, Italy

מיקום: Rome, Italy

 

תאריך: March 04-05, 2022

 

לפרטים: לחץ כאן

 

 

 

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר, Crossing the Digital Faultline: 10 rules of highly successful leaders I n digitalization, הוא ספר שנכתב על ידי Sri Manchala, מנהל חברת Trianz המתמחה בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית.  הספר יצא לאור בשנת 2021 .

Manchala כותב את ספרו בעקבות סקר מעמיק ממנו הוא לומד, שלמרות שכולם מדברים על הטרנספורמציה הדיגיטלית, כנראה רק מעטים מצליחים לממשו (כ- 7%).

הוא מציע 10 כללים המאפיינים את המנהלים הנמצאים בפסגה. המיומנות, כך הוא טוען, היא נרכשת, והוא אף מציע נתיב לפיתוח המיומנויות והתקדמות למנהל וארגון החוצים בבטחה את קו השבר של הטרנספורמציה הדיגיטלית ל ״ארץ המובטחת״. והוא מתרה בנו שחייבים למהר. מאד. אחרת- בלי שנרגיש, עוד מעט כבר לא נהיה כאן בכלל. באופן לא מפתיע, הוא מתייחס לכל השינויים התכופים הניצבים לפתחנו והשפעתם עלינו, לרבות ה- COVID.

להלן מפת הספר:

 

ספר מוצלח מאד, ששווה לכל מנהל שאכן חפץ להוביל את ארגונו לעידן החדש, לקרוא, ולהחליט איך ומה מאמץ. פה מוצע סיכום- לכו קראו גם את הספר כולו.

הטרנספורמציה הדיגיטלית

ארגונים מובילים בטרנספורמציה דיגיטלית הם ארגונים המבינים באמת את התנהגות הלקוחות, מדמיינים מחדש מוצרים או שירותים שייתנו ערך מוסף חדש משמעותי ללקוח, ומציעים באופן מהיר וזריז פתרונות המבוססים על הערך המוסף ועל חוויה דיגיטלית מלווה (web, app, or IoT) לכל שרשרת האספקה מהארגון ועד הלקוח, תוך נטישת מודלים קיימים אם יש בכך צורך.

ארגונים אלו יכולים להיות כאלו שנולדו כדיגיטליים (דוגמת אמזון), או כאלו שנולדו בסביבה המסורתית, וביצעו קפיצת מדרגה להיות כאלו (דוגמת Disney).

יש הרבה גורים המשפיעים על היותו של ארגון דיגיטלי מוביל, אך המשמעותי ביותר הוא הסגנון והגישה של המנהל המנהיג את הארגון.

מנהיגים אלו פועלים אחרת. הם מבינים שיש עכשיו חלון הזדמנויות וחייבים, לפעול. אין ברירה אחרת. ויחד עם זאת הם מבינים שאף אחד לא מצליח בסיבוב אחד. הצלחה מושגת, שלב אחר שלב.

לאלו שחושבים שהשינוי עוד לא הגיע- ייתכן ואכן טרם. אך עליהם לשים לב שחלק מהשינויים הם מתחת לפני הקרקע- וכשיופיעו מעל פני השטח יהיה מאוחר, ולכן נדרש לפעול- כבר אתמול.

למה? שישה גורמים מניעים:

1.     לקוחות- רוצים פתרונות חדשניים יותר, מבוססי דיגיטל וחוויה דיגיטלית.

2.     טכנולוגיות חדשות disruptive.

3.     התחרות גלובלית. חדשנות יכולה להגיע מכל מקום בעולם, ומיותר ממגזר אחד.

4.     צמיחה משמעותית באסיה (סין והמזרח)- גם בחדשנות וגם במוצרים ושירותים חדשים.

5.     עידן של הרבה חברות קטנות שמצליחות בגדול (עידן הסטרט-אפים).

6.     פריצת חברות ההייטק לשווקים מסורתיים.

חשוב לציין, שלמרות שהטכנולוגיה משמשת כשחקן מרכזי בטרנספורמציה, היא אינה חזות הכל אלא משמשת כמנוע ומניע לשינוי.

דוגמאות לשינויים משמעותיים:

  • המעבר לקניות online
  • סרטים עם חוויית לקוח שגורמת לנו צרוך יותר
  • העוזר הדיגיטלי (Alexa, Siri, etc.)
  • שירותי ענן

דוגמאות לחברות מובילות: Amazon, Microsoft, Tesla, Walmart, Disney+, Twitter, Apple, Adobe.

 

חזרה 

10 הכללים להנהגה:

1.     מרכזיות הלקוח

 

העדפת הלקוח ושימתו במרכז.

· מה גורם ללקוחות לקנות?

צורך; טכנולוגיה; נוחות; משחקים ותכני online; חברים וסביבה; משפיעני רשת.

·מה לקוחות מעריכים?

הערכת הזמן (שלהם); התאמה להרגלים דיגיטליים; פונקציונליות; מגניבות; אקולוגיה.

·גורמים בקבלת ההחלטה של הלקוחות

הכנסה פנויה; העדפות הוצאה (spending); רגישות מחיר; רכישה השוואתית; מסחר דיגיטלי.

·מה לקוחות מצפים לקבל?

ממשקים במכשירים דיגיטליים; תוכן דיגיטלי; שיתופיות; שירות יוזם ותמיכה.

מרכזיות נכונה של הלקוח היא להבין מה הלקוח רוצה וצריך, ומה הטכנולוגיות החדשות יכולות להציע לו- פעמים רבות עוד לפני שהלקוח נתן דעתו על אלו.

 

דגשים:

א.בחשיבתו ותכנון הפעילות של המנהל, עליו לקחת בחשבון את כל שרשרת הערך של הלקוחות- מהחיצוני לפנימי.

ב.העדפת מרכזיות הלקוח היא גם על פני התחרות והיחס למתחרים. יש לבחון מה עושים המתחרים, אך ורק אם הם מצליחים ומתקדמים יותר, ויכולים להניע אותנו בהסתכלות זו לקידומנו אנו.

ג. ככל שנצליח לשים את הלקוח במרכז, לחשוב על צרכיו והתנהגותו המתחדשים ולתת להם מענה, הלקוח יהיה יותר מושקע בחברה. הקשר עם הלקוח וקבלת משוב ממנו לגבי אלו- לא יסולא מפז.

 חזרה 

 

2. קבלת החלטות מבוססת נתונים ומידע

לא עוד הנחות עבודה, אלא התבססות על ניתוח נתונים ומידע.

התבססות על נתונים ומידע יכולה לספק תמונת מבט נכונה ואמינה על לקוחות, עובדים, רגולציה, שותפים, ספקים ומתחרים.

משמש בסיס לקבלת החלטות חכמה, ותשתית למיכון משודרג ושילוב בינה מלאכותית.

הנתונים והמידע- חלקם- מקורו בארגון במערכות התפעוליות וברשתות הפנימיות, וחלקו בעולם החיצון, באינטרנט ומאגרים נגישים נוספים.

ניתוח וקבלת החלטות מבוססת נתונים ומידע הינה מדרג של בשלות:

א.יכולת קבלת דיווחים על הנעשה בארגון בעבר בהתבסס על הנתונים והמידע שבו.

ב.מערכות BI ו- Dashboards הנותנות תמונה על מה שקורה בהווה.

ג.שילוב אלגוריתמיקה הנותנת יכולת חיזוי למה שמתוכנן לקרות בארגון מחר.

ד.אנליטיקה בפרספקטיבה ובינה מלאכותית המאפשרים יכולת הבנה של התנהגויות אנושיות וגזירת תובנות, שתשפענה על תהליכי העבודה, והכל באופן ממוכן.

תפקידם המרכזי של הנתונים והמידע כיום הוא לאפשר לימוד והבנת צרכי הלקוח ושינויים בהתנהגותו, ולהיערך בהתאם.

 חזרה 

3.    שינוי מהותי (disruption)

 

עולם ההייטק משתלט גם על עולמות תוכן מסורתיים. טסלה מוכרת מכוניות, אמזון מוכרת אינסוף מוצרים, וגם שוק הבידור, האוכל והרפואה מוצפים בפתרונות וחברות הייטק.

הרעיון המסדר הוא שחברות אלו תובלנה למהפך, ולא רק בתחומים חדשניים, אלא גם בתחומים מסורתיים, אפילו כמו שטיפת רכב וקניות בסופר.

חברות וארגונים מסורתיים אינם יכולים לעמוד עוד מאחור, כי מי שלא יתקדם- ייאכל על ידי האחרים, ולא רק על ידי מתחריו המוכרים, שאולי איטיים כמוהו בהתקדמות, אם כי על ידי חברות ההייטק המציעות ערך חדש ללקוחות.

השינוי המהותי (disruptive) הינו מעגל מחזורי של המשך מתמיד של דמיון מעבר לאופק ופיתוח מענים המבוסס על ניתוח הלקוח, המוצר, המתחרים והטכנולוגיה המתחדשת בשלושה ממדים:

א.הלקוח וצרכיו / התועלות שהוא יכול להפיק

ב.חוויית הלקוח

ג.הקשר עם הלקוח וה- engagement שלו לחברה.

מרכיבים מרכזיים התומכים יישום שינוי מהותי:

1.תשתיות טכנולוגיות:

  • עבודה בענן- מאפשר יותר אג׳יליות בפיתוח מענים; מאפשר התבססות על שירותי עזר מתקדמים המוצעים בענן.
  • בינה מלאכותית- מאפשר גילוי ידע על ידי מכונה. משפר ביצועים וקבלת החלטות.
  • מציאות מדומה- מאפשר יותר הדמיות (visualization) וסימולציות. מאפשר להציע ולנסות יותר אבי-טיפוס ללקוחות ולשפר את  הצעת הערך ללקוח, עוד לפני הפיתוח.

2.     תפיסות פיתוח:

  • Agile
  • שילוב הלקוח בשלב ים של הגדרת צרכים, בחינת אבי טיפוס, תיקוף ובדיקת המענים

 חזרה 

4. ערך מוסף מבוסס טכנולוגיה

 

הערך המוסף של הטכנולוגיה מתבטא בהיבטים רבים:

א.מושך את הלקוח- שמחפש כיום את ה- digital appeal.

ב.מלמד על הצרכים- כי אנחנו צריכים להפסיק להניח שאנחנו יודעים מה הלקוח רוצה/צריך.

ג.מתאים להרגלי הצריכה- ברכישת מוצרים ושירותים online.

ד.מקצר זמנים ללקוח- מחזק תחושת ה ROTI (Return On Time Investment) שלו.

ה.מקשר את הלקוח אלינו (פיזית)- בזכות יכולת connectivity, אם מוטבעת במוצר/שירות.

ו. נותן ללקוח אפשרויות ממשק שונות- כאשר מאפשרים שימוש בטלפון ומחשב לצריכת השירות.

ז.מחזק את ה-engagement  של הלקוח- בהתחברות להרגלים הדיגיטליים החדשים שלו.

 

חזרה 

5.שיתופיות חוצה מחלקות בארגון

 

כדי להצליח לחצות את קו השבר, על החברה להפסיק לעבוד בנפרד (silos) בכל יחידה ארגונית.

יש:

א.לקשר בין מאגרי המידע ולאפשר ללמוד מהמידע האינטגרטיבי.

ב.לקשר ולשתף בין האנשים העובדים במחלקות השונות.

שילוב של שני אלו יאפשר ניתוח נכון של הארגון והצעת ערך חדשה, שונה מהותית. טובה מהותית- ללקוח.

 

 

המחבר מציע לקדם מבנה ארגוני מבוסס "התנסות" (experience driven), כאשר בכל פעילות עובדים יחד אנשי פיתוח, מכירות, שירות, שרשרת אספקה, כספים ורכש לטובת מוצר/לקוח/שירות.

 חזרה 

6.למידה של טכנולוגיות דיגיטל

על מנהל הארגון, הרוצה להוביל לטרנספורמציה דיגיטלית, להכיר ולהבין את הפוטנציאל של טכנולוגיות חדשות שיכולות להיות רלוונטיות לקידום הטרנספורמציה הדיגיטלית, בתחומים של:

  • חווית משתמש
  • ממשקים (מובייל)
  • אוטומציה של תהליכים
  • בינה מלאכותית
  • אנליטיקה
  • ענן
  • Internet of Things (IoT)
  • סייבר

על המנהל ללמוד בעצמו, תוך שילוב העובדים מתחתיו ללמידה, לקיים צוותי חשיבה סביב הלמידה ולייצר שיתופי פעולה קבועים בין היחידות העסקיות ויחידת המחשוב.

 חזרה 

7. תכנון וביצוע בצעדים מהירים

חייבים לחשוב אסטרטגית ולבצע- גם מהר וגם איטרטיבי. במילה אחת: Agile.

למה? כי פועלים בסביבה של חוסר ודאות:

  • חוסר ודאות הקשורה ללקוחות, לעובדים, ספקים ומשפיענים
  • חוסר ודאות הקשורה לתחרות
  • חוסר ודאות הקשורה לטכנולוגיה
  • חוסר ודאות לגם מי מוכשר (כשהצורך, הטכנולוגיה והמודלים משתנים תדיר)
  • חוסר ודאות לגבי מהירות השינוי.

האיטרציות מתקדמות ב-5 רמות:

א.ניתוח נתונים של המצב

ב.גיבוש מונחה נתונים של חזון, אסטרטגיה ותעדוף כיוון פעולה

ג.תהליך פיתוח חדשני של המוצר/שירות

ד.מימוש טכנולוגי

ה.השקה ומדידת התוצאות.

 

חזרה 

8. הצד האנושי

הפתעה! למרות שדנים בטרנספורמציה דיגיטלית, כלומר בטכנולוגיה, המפתח להצלחה  אינו חונה רק בטכנולוגיה. על המנהל המוביל להבין שמהות הטרנספורמציה היא ערך מוסף עסקי, וכדי שהשינוי יצליח יש להבין את מהות השינוי ואיך מיישמים אותו, ולהקדיש לך את תשומת הלב הראויה.

באופן לא מפתיע דווקא, תרבות ארגונית, נאמנות עובדים ומחויבות תומכים להצלחה.

 

על המנהל להבין את התחושות המצופות ברמות היישום השונות:

1. חזון, אסטרטגיה ותעדוף - תחושה של חשש המלווה בציפייה והתרגשות לקראת הטרנספורמציה.

2. חדשנות- תחושת ביטחון

3. פתרונות מבוססי טכנולוגיה חדשים- תחושת בעלות

4. השקה ומדידת תוצאות ראשונית- מחויבות להמשך שיפור.

 

על המנהל להדריך את העובדים: בגישה לידע, בהעצמה, ובעידוד ללקיחת סיכונים.

הדרכות מקצועיות למנהל ולעובדים, כל אחד בהתאם לתפקידו והצרכים הספציפיים- הם המפתח המרכזי להצלחת השינוי, כך לפי Manchala. בהמשך, הלמידה הופכת לחלק מהתרבות הארגונית.

 חזרה 

9. מדידה, התקדמות- ושוב

למדידה כמה מטרות:

1. בחינת ההתקדמות, כדי להבין איפה נדרש לתקן, איפה נדרש לחזק, ואיפה נדרש לתמוך.

2. אישוש הנחות עבודה; בחינת הכיוון הנכון להמשך.

3. תחושת הישג לצוות, ואנרגיות להמשך ההתקדמות.

 

ההתכנסות להישג ולמעבר מעל קו השבר הדיגיטלי, מתאפיין על ידי 7 ממדים החוברים יחדיו:

o      תשתית של אנליטיקה- המצביעה על ההתקדמות

o      יכולות של הפרט והצוות- המצביעה על אפשרות עבודה עצמאית גם ללא המנהל

o      עסקים ומחשוב- הפועלים בבנה משותפת ובהלימה מלאה

o      קשר שוטף ללקוח ולבעלי עניין נוספים- דרך משובים קבועים במוצרים/שירותים ובדרך דיגיטלית

o      מדדים (KPI’s) דיגיטליים המלמדים על תפוקות

o      מדדים (KPI’s) דיגיטליים המלמדים על דרך ההתקדמות הכדאית להמשך

o      בהירות לגבי האיטרציה הקרובה- כיצד נכון לפעול עכשיו.

 

והכי חושב... כאשר מגיעים לקו השבר ועוברים אותו- לא עוצרים. אין קו סיום. ממשיכים למדרגה הבאה.

 

10. הגדרת ציפיות רחוקות (אך) ישימות

אחד המאפיינים של מנהיגים מצליחים היא היכולת שלהם להעריך את המשימה ולהגדיר ציפיות מתאימות, שאפתניות- אך לא מידי, כאלו שייקחו את הארגון רחוק, אך שהעובדים ובעלי העניין יוכלו להתמודד עימם.

הם מתמקדים בחזון ותכנית מעשית לקידום הטרנספורמציה הדיגיטלית.

הם מתאמים את הציפיות גם מול בעלי העניין שמשפיעים מצידם על הציפיות (דוגמת דירקטוריון ובעלי מניות) ומנווטים דרכם בהצלחה, בהשפעה הדו כיוונית.

 

והם מתואמים ורואים עין בעין את ההתקדמות- עם מנהל תפעול, מנהל כספים ומנהל מחשוב.

 

להפוך למנהל מוביל- צעד אחר צעד

יש 5 רמות בשלות לחברות בהקשר של טרנספורמציה דיגיטלית, וזו נמדדת דרך פרמטרים של:

1. IQ דיגיטלי של החברה- החזון שלהם וקבלת ההחלטות מבוססת נתונים.

2. רלוונטיות הפורטפוליו של המוצרים והשירותים לצרכים המתחדשים.

3. רמת המיכון של תהליכים פנים ארגוניים בחברה.

4. האוריינות והמוכנות הדיגיטלית של עובדי החברה לנהל תהליכים עתירי טכנולוגיה.

5. ההיערכות של החברה להתמודדות עם איומי סייבר.

הובלת ארגון לטרנספורמציה דיגיטלית מתחילה בשינוי עצמי של המנהל המוביל.

 

Manchala מנתח סוגים שונים של מנהלים ומסיק כי זה שיצליח לחצות את קו השבר הדיגיטלי הוא בעל מיומנויות (נרכשות) של:

o  אנליטיקה

o  קבלת החלטות

o  תקשור.

הוא מנתח סגנונות ניהול שונים, ויתרונותיהם בהקשרים שונים. הסגנון, פחות מוכר, ואפשר אפילו לומר חדש בהגדרתו, של מנהל מצליח הוא מנהל שהוא יזם מתודולוגי, בעל יכולות של:

o  חשיבה אסטרטגית

o  תעדוף ותכנון

o  ארגון וביצוע

o  אופי אמין, מוביל בדוגמה אישית, מתמיד, יודע להקשיב, ללא אגו, מתקשר טוב, מאמין באנשים ומוקיר את הצוות על הצלחותיהם.

מנהלים כאלו מצליחים גם לראות את הפרטים, וגם את התמונה הגדולה.

הם מאמינים ב ״אנחנו״ ולא  ב ״אני״.

 

Manchala מציע 4 שלבים ליישום (פירוט בספר):

1. אימוץ 10 החוקים כהרגלים בארגון                   45 יום

מחזורים של 90 יום הכוללים כל אחד את 3 השלבים:

2. בחינה השוואתית של הבשלות הדיגיטלית ופיתוח חזון עם תכנית מתועדפת

3. אימון ב-10 החוקים תוך מימוש איטרטיבי של התכנית

4. פיתוח יכולות של מנהל מוביל כיזם מתודולוגי.

 חזרה 

אין ספק שיש פה מתודה סדורה היטב. על כל מנהל שרוצה לחצות את קו השבר ללמוד, להתאים לארגון ולעצמו (מ.ל.) ולהתחיל ליישם. בהתמדה. ללא פחד. ותוך סחיפת האחרים אחריו.

לא ברור לי (מ.ל.) שההצלחה מובטחת, אך היא בהחלט נראית מעבר לאופק.

חזרה 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135