בעבר מנהלים בארגונים נהגו להתייחס לעובדים עם כלים ניהוליים אחידים ושווים לכולם.
היום יותר ויותר ארגונים ובמיוחד המצליחים שבהם, אימצו את ההבנה שע"מ להעלות מוטיבציה ולהגיע לתוצאות יש להתייחס לעובדים בצורה שונה ואינדיבידואלית ולהכיר את היטב את האיכויות של כל אחת ואחד מהם. כאשר מנהלים מכירים ומוקירים את אלו, הם יכולים למקסם אותן לטובת הארגון כולו.
הפסיכולוגיה החיובית היא ענף בפסיכולוגיה העוסק בחקר האושר ואיכות החיים. פסיכולוגיה חיובית עוסקת בטיפוח חוזקות אנושיות וזאת בניגוד לפסיכולוגיה הטיפולית הקלאסית שהתמקדה בזיהוי בעיה נפשית ובטיפול בה.
ישנם עדין ארגונים ומנהלים אשר רואים בפסיכולוגיה החיובית כלי "טיפולי" אשר שמור לרוחניקים ולרפואה הלא קונבנציונלית ואינם מודעים לרווח והערך העצום שהיא מביאה לארגון. הפסיכולוגיה החיובית כמו "רפואה מונעת" עוסקת בטיפוח חוסן נפשי וצמיחה.
כיום, עדין רוב הארגונים פועלים לפי שני עקרונות מרכזיים בפיתוח עובדיהם:
- כל אדם יכול ללמוד להיות מוכשר בכמעט כל דבר
- מרחב הצמיחה הגדול ביותר של האדם הוא בתחום חולשותיו הגדולות ביותר
לכן ארגונים מתאמצים לשפר חולשות. יש לך עובד הססן? בואו נשלח אותו לסדנת אסרטיביות וניהול משא ומתן. יש לך עובד מפוזר? בואו ונשלח אותו לקורס בניהול זמן.
הניסיון האנושי, הארגוני והאישי מלמד שקשה מאוד לשנות נקודות חולשה. הפסיכולוגיה החיובית הופכת את המשוואה ומציבה במרכז את חיזוק החוזקות.
כל אדם הוא בעל כשרונות ייחודיים וקבועים.
מרחב הצמיחה הגדול ביותר של אדם הוא בתחומיי החוזקות הגדולות ביותר שלו.
ארגונים המיישמים פרקטיקות ניהול מעולם הפסיכולוגיה החיובית, דיווחו על צמיחה הן בצד העסקי והן בצד הארגוני.
מן הצד השני על ידי תחקור של טעויות, כשלים או חסרונות, הארגון יכול לדייק את עצמו ולייצר מנגנונים מטיבים יותר.. גישה אופטימית מידי יכולה ליצור הטיה בהבנה של המנהלים אשר תשפיע על תהליכי קבלת החלטות. לפיכך, ראוי לשקול את הגישה ואת יתרונותיה תוך יצירת איזון.
להלן ארבעה כלים ניהוליים מעולם הפסיכולוגיה החיובית (מתוך אין ספור כלים שיש לגישה זו להציע).
- חקר מוקיר- גישת החקר המוקיר מציעה להתייחס למשאבים החיוביים, החזקות, ההצלחות, המיומנויות והיכולות של העובדים והארגון. להתמקד בחקירה שלהם ולהגביר את עוצמתם והשפעתם על הארגון והפרט בתוכו.
ניתן להשתמש בחקר מוקיר בשתי רמות:
- רמה הארגון- ננסה לבחון את הצלחות הארגון, ללמוד מהן, לפתח אסטרטגיות להמשך העשייה ולקבל מהן השראה.
- רמת הפרט בתוך הארגון- הצעת תהליכי הערכת בצועים המתמקדים בחזקות העובד, בדרכים ובתנאים בהם העובדים יכולים לממש את עוצמותיהם. כך יחוו סיפוק רב יותר, המוטיבציה תעלה ואתם החוסן והצמיחה.
2. עיצוב תפקיד- תהליך בו עובדים משנים ביזמתם מאפיינים נבחרים של תפקידם ותורמים בעצמם להגדרה מחדש של גבולות התפקיד כך שיתאים לכישוריהם, צרכיהם וחזקותיהם. תהליך זה מחזק את תחושת המסוגלות האישית ותחושת הרווחה האישית.
ניתן להסתכל על עיצוב תפקיד בדרכים הבאות:
- עיצוב מטלות והגדרות מבניות/ארגוניות- העובד הוא היוזם שינוי במספר, סוג, או מגוון המטלות והפעילויות הנכללות בהגדרת תפקידו. במסגרת זו העובד עשוי גם לבחור או לתעדף מטלות שתואמות יותר את היכולות או תחומי העניין של שלו.
- עיצוב התפקיד- כך שיתאים למידותיו וצרכיו של העובד, יגביר את האושר שלו ואת תוצאותיו. תהליך עיצוב התפקיד קורה בתיאום עם מנהליו של העובד ובהתאם לצרכי הארגון.
3. מנהיגות חיובית- אסטרטגיית מנהיגות השואפת לרתום את העובדים למשימה משותפת ולהעצים אותם ברמה המקצועית והאישית. מנהיגות חיובית דוגלת בתהליכי שיקוף עצמי תמידיים, חניכה צמודה וניהול פרסונלי ומותאם עובד.
ארבע אסטרטגיות עיקריות של מנהיגות חיובית:
- יצירת משמעות חיובית על ידי הגדרת הערכים הארגוניים
- יצירת אוירה חיובית
- שימוש בתקשורת חיובית
- יצירת יחסים חיוביים בין העובדים, המנהלים ובכלל.
- תקשורת מקרבת- גישת התקשורת המקרבת מדברת על פתרון קונפליקטים על ידי זיהוי צרכים משותפים של שני הצדדים, ורק לאחר מכן מעבר לפתרונות. הרעיון הוא שבשלב זיהוי הצרכים אין מחלוקות, וכאשר נוצר חיבור אנושי היכולת לפתור את הקונפליקט ברמה ההתנהגותית גבוהה הרבה יותר.
ארבעת השלבים על פי התקשורת מקרבת:
- התבוננות– מה ראיתי/שמעתי? מה בדיוק קרה? להבדיל מפרשנויות, הערכות, ניתוחים וכו'.
- רגשות-איך אני/אתה מרגישים כרגע? להבדיל ממחשבות, שיפוטים וכו'.
- צרכים-מה אני/אתה צריכים כרגע? להבדיל מדרכי פעולה למילוי צורך ("אסטרטגיות").
- בקשות- בקשה מעצמי או מאחרים- ברורה, ספציפית, חיובית וברת ביצוע. להבדיל מדרישה, הוראה, הנחייה, ציווי, משאלה.
אבני היסוד של גישת הפסיכולוגיה החיובית, מתאימים ליישום במרבית תחומי החיים כעובדים, הורים, בנות/ני זוג, עם אחרים משמעותיים, קבוצות השווים שלנו ועוד.
ככל שנטמיע אותם כמה שיותר מוקדם במהלך חיינו, נרוויח כולנו.