ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון יולי 2019 - מהדורה מס' 238
גיליון יולי 2019 - מהדורה מס' 238
גיליון:
  1. 2020 בפתח ו- ROM מתחדשת ועוברת לפורמט של משרדים וירטואלים, תוך שכירת חדרי ישיבות וכנסים על פי זמן. בכך אנו משלימים מהלך של מעבר למשרד ללא נייר, שרתי פיתוח, סביבות עבודה ותוצרים שיהיו כולם בענן במקום בשרתים פיזיים שהחזקנו במשרד.
    מקווים שבכך נצליח לתת שירות עוד יותר גמיש ונוח גם ללקוחות וגם לעובדים.

  2.  מפגש הקיץ השנתי של פורום ניהול הידע התקיים בחודש יוני במשרדי GOOGLE וסחף אליו כ- 100 איש. GOOGLE הציגה את תפיסת ה-GOOGLE ASSISTANT מבוסס AI.
    פאנל ניהול ידע בחן את העתיד הקרוב והרחוק בארגונים.

  3. כנסים לאחר הקיץ:
    - כנס האיכות- מסלול ניהול ידע יתקיים ב-27/11/19. לפרטים והרשמה לחצו כאן
    - כנס KMDM השנתי של אנשים ומחשבים יתקיים ב-12/12/19. ההרשמה נפתחת בקרוב. בינתיים- ארגונים וספקים מוזמנים       להתעניין בהשתתפות בתערוכה ובהרצאות.

  4. קורס ניהול ידע מחזור 43, ייפתח ב-24/10/19, לפרטים והרשמה ניתן לפנות ל yamit@kmrom.com 

  5. קיץ נעים לכולם :-)

באפריל האחרון התקיים כנס המפתחים השנתי של פייסבוק. בכנס זה פייסבוק הכריזה על מתיחת פנים הכוללת בין היתר חיזוק והעצמת הקהילות.


לדבריו של צוקרברג, 400 מיליון מתוך 2.3 מיליארד משתמשי פייסבוק נמצאים בקבוצה / קהילה שלטענתם היא משמעותית מאוד עבורם. כעת יוצגו למשתמשים בפיד יותר קהילות שהוא משתייך אליהן, ויותר פיצ'רים בתוך הקהילות שיאפשרו להם שימוש יותר משמעותי, כמו שיתוף החוצה מתוך הקהילה, או יכולת לשלוח פוסט לפרסום בצורה אנונימית לאלה שלא רוצים להיחשף בשמם. (The Marker)


בואו נחזור רגע אחורה בכדי להבין בכלל מהי קהילה.


קהילה היא קבוצת אנשים בעלי מאפין משותף אחד לפחות: מיקום גיאוגרפי, שלטון, מורשת תרבותית והסטורית, אינטרסים משותפים, דעות משותפות וכו'.


למרות השוני בהגדרות הקהילה, המשותף לסוגי הקהילות הוא הרגשת הזהות המשותפת של חברי הקהילה, היוצרת תחושה שהאדם אינו לבד, ומכאן ניסיון ליצור סמלי זהות ייחודיים (סלנג או שפה מקצועית, לבוש, סמלים, ערכים, נורמות ודפוסי התנהגות).
בעבר הקהילות התנהלו בעיקר בצורה פיזית.


היום כשאומרים קהילות מתכוונים בעיקר לקהילות דיגיטליות שמתנהלות ברשתות החברתיות -
פייסבוק, יוטיוב, וואטסאפ וכו'.


אז מה זו קהילה דיגיטלית?
קבוצת אנשים, היוצרת מארג קשרים ונפגשת באופן וירטואלי בזירה הדיגיטלית.


חברי הקהילה הדיגיטלית הם בעלי עניין ומוטיבציה משותפת, הפועלים יחד להשגת מטרה חברתית.


בין חברי הקהילה הדיגיטלית נוצרים קשרים אישיים, וזו לרוב קהילה שנוסדה וצמחה בתוך הרשת, אם כי לעיתים זו קהילה שהתחילה כקהילה פיזית והעתיקה את עיקר פעילותה ברשת.


כמעט כולנו היום חברים בקהילות הדיגיטלית בפייסבוק. הנה רק קומץ של דוגמאות שאולי אתם מכירים:
Secret Tel Aviv, תל אביב יפו – חינוך שווה, מאמאנט – ליגת האימהות הכדורשת, Supergirls, קהילה דיגיטלית של העיר או השכונה בה אתם גרים, קהילה דיגיטלית של קבוצת ספורט שאנחנו אוהדים וכו' וכו'.

 

היום ניתן להקים קהילה דיגיטלית ברשתות חברתיות הבאות: פייסבוק, לינקדין, אינסטגרם, טוויטר, יוטיוב וואטסאפ.


אז הנה כמה המלצות על הקמה, ניהול והתנהלות עסקית של קהילות דיגיטליות.


קודם כל שאלו את עצמכם – האם אני צריך קהילה דיגיטלית בפייסבוק? מה אני רוצה להשיג ואם הקהילה הדיגיטלית תסייע לי בהשגת המטרה. מה תהיה האג'נדה של הקהילה ומה יהיו הערכים שלה.
ממש חשבו על האסטרטגיה העומדת מאחורי הקהילה שלכם, היא תסייע לכם בניהולה בהמשך.


לאחר שהחלטתם שקהילה דיגיטלית בפייסבוק היא הפתרון בשבילכם, אלו הן 4 אבני היסוד אליהן תצטרכו להתייחס: אפיון, תקנון, תוכן וקהל יעד.


אפיון הקהילה
טרם הקמת הקהילה עליכם להתייחס לדברים הבאים:

  • מהם הנושאים שידוברו בקהילה – מן הסתם הקהילה סובבת סביב נושא מסוים אך יחד עם זאת נדרש אפיון של אלו תתי נושאים ידוברו בקהילה. לדוגמא – קבוצה של אמהות מכפר סבא יכולות לשתף בחוויות ובדילמות שונות מעולם האימהות אך לא לתת המלצות רפואיות.
  • סודיות הקהילה – למי תהיה גישה לקהילה. האם היא תהיה פתוחה לכולם, סגורה רק לאנשים שביקשו להצטרף ואושרו, או סודית, זמינה רק עבור אנשים שמנהלי הקהילה הזמינו אותם להיות חלק.
  • אישורי פוסטים – האם כל חבר קהילה יכול לפרסם פוסט בקהילה, האם נדרש שהפוסט יאושר טרם פרסומו וכו'.

תקנון הקהילה
לאחר שאפיינתם את הקהילה הדיגיטלית שלכם, חשוב לגבות זאת בתקנון. בתקנון יש להתייחס לדברים הבאים:

  • מה התוכן הרצוי – באלו נושאים הקבוצה עוסקת.
  • מה הנוהל של מחיקת פוסטים של חברי הקהילה על ידי מנהלי הקהילה
  • קבלת חברים – מי קהל היעד של הקבוצה ומי יתקבל
  •  שיווק – האם תפעל פעילות שיווקית בקהילה או לא

התוכן בקהילה
כעת לאחר שאפיינתם את פעילות הקהילה הדיגיטלית שלנו וגיביתם זאת בתקנון, בואו נדבר רגע על התוכן, הדבר שלשמו התכנסנו מלכתחילה.


תוכן כבר מזמן הוא לא רק מילים כתובות. יצירת תוכן רלוונטי, שימושי ובעל ערך עבור הקוראים, מייצר חיבור שבסופו של דבר מסייע בהשגת תוצאות עסקיות.


התוכן משפיע עלינו הקוראים בכמה אופנים: אנחנו מרגישים אליו תחושות, אנחנו מרחיבים את ידיעותינו, אנחנו מגבשים לפיו עמדות ואנחנו מקבלים על סמך אותו תוכן החלטות.


אז כיצד תוכלו לייצר תוכן טוב עבור הקהילה הדיגיטלית שלכם?

  • אל תמכרו את הקהילה, תמכרו את החוויה שחברי הקהילה יחוו כשהם יהיו חלק ממנה.
  • ספקו תוכן עם "בשר", משהו שיביא ערך לקוראים, ולא תוכן רק לשם העלאת תוכן. התאימו את הפוסטים למטרות, אג'נדה והערכים של הקהילה. גם אם התוכן הוא סביב נושא הקהילה – לא כל תוכן מתאים. הפעילו שיקול דעת.
  • פתחו שפה ייחודית עבור הקהילה שלכם – ביטויים מסוימים, פינה קבועה וכו'
  • עשו שימוש בכל סוגי התוכן בהתאם לנושא שלו – תוכן טקסטואלי, תמונות, וידאו. אל "תזרקו" לינקים או תמונות ללא טקס
  • הקפידו על כללי כתיבה נכונים גם פה: כותרות, חלוקה לפסקאות, פיסוק
  • אל תכתבו לבד, השתמשו בחברי הקהילה שלכם ובקשו מהם לכתוב ולשתף בחוויות שלהם
  • זהו מובילי דיעה ובקשו מהם להעלות תכנים
  • העלו תוכן באופן תדיר, כך תייצרו המשכיות וציפייה להמשך אצל חברי הקהילה שלכם
  • אם החלטתם לשווק במסגרת הקהילה – אל תשווקו באופן אגרסיבי
  • עשו A/B Testing כל הזמן – בדקו מה עובד יותר טוב
  • הגיבו לכל הפוסטים והתגובות של חברי הקהילה - פוסט ריק הוא פוסט עצוב. יש להמנע משפה לא נאותה, גם אם לא מסכימים, לא לענות תגובות קבועות ולהתאים את התגובות לפוסט.
  • בידקו פעם בשבוע לפחות את נתוני הפוסטים – לאילו פוסטים היתה יותר חשיפה, על מה הגיבו יותר, מה ייצר שיח ומה לא

איך תדעו שהצלחתם?

  • התוכן ייצר מעורבות של הקהילה (חשיפה, תגובות, שיתופים)
  • התוכן ייצר הד גם כמה ימים אחרי
  • והמדד הכי טוב? הקוראים עשו מהתוכן צילום מסך והעבירו הלאה 

דוגמאות לתכנים מנצחים בקהילה דיגיטלית:

  • שרשורים – למשל שרשור הכרות, שרשור "מה תרצו לראות", דילמות פתוחות, שאלות פתוחות
  • התייעצויות בנושאים קשורים לנושא הקהילה
  • פינות קבועות
  • "הכה את המומחה"

קהל היעד של הקהילה
ודבר אחרון אליו צריך להתייחס בהקמה וניהול של קהילה הוא קהל היעד של הקהילה.
קהל היעד בקהילות דיגיטליות נחלק ל-3:

  • Lurkers - צורכים תוכן מבלי להגיב, לומדים ושואבים ידע ובדרך כלל חוששים מחשיפה
  • Posters - לוקחים חלק פעיל בקהילה, מעלים תוכן, מגיבים ומפיצים את תכני הקהילה ברשת
  • Leaders - מסייעים לאחרים, יוזמים אינטראקציות ומעלים את המעורבות


בנוסף, יש מנהל לקהילה, שתפקידו במילים פשוטות "להוביל את המסע".
תפקידו המרכזי של מנהל הקהילה הוא ליצור את המרחב המתאים של הקהילה הדיגיטלית שלכם- שפה, אוירה, אפשרויות טכניות בתוך אתר הקהילה והכשרת החברים בשימוש בהן.
כמו כן, עליו לתמוך בצרכים השונים של המשתתפים- מהצורך בהשראה וידע, הכרה חברתית וחשיפה ועד ביטוי יוזמה ומנהיגות. וכמובן להניע את חברי הקהילה בין השלבים השונים שציינו קודם: מ- Lurkers ל-Posters, מ-Posters ל-Leaders.


איך תוכלו להביא את קהלי היעד שלכם לקהילה?

  • להזמין חברים
  • לפרסם את הקהילה בפלטפורמות אחרות
  • לזהות משפיענים ולגייס אותם להיות חלק פעיל בקהילה

התנסות
לאחר שעברתם את 4 השלבים בהקמה של הקהילה הדיגיטלית שלכם, כל שנותר כרגע הוא לנהל אותה. נסו כמה שיותר, בדקו מה נכון עבור הקהילה שלכם ולפיכך תדעו להתאים את התוכן בצורה טובה יותר בעתיד.


וגם למנהלי קהילות יש קהילה לעצמם. אם יש לכם שאלות, תוכלו תמיד להיעזר בפורומים הבאים למנהלי קהילות:

נכתב ע"י שגית סלמון

לראשונה, מזה 25 שנה, אני חווה בימים אלה אינטראקציה עם הצבא (טוב, לא בדיוק אני, אבל מישהו מאוד קרוב אלי :-)).
כל מיועד לשירות מקבל סיסמה לאזור אישי באפליקציה ייעודית, ויכול להעלות אליה מסמכים, ולקבל דרכה מידע ונתונים אישיים.
הוא יכול גם להיכנס לאפליקציה אחרת, שדרכה יוכל להתכונן למבחן הפסיכוטכני.
כשיגיע ללשכת הגיוס בפעם הראשונה, המידע האישי והרפואי כבר יהיה בידיהם (אם דאג, כמובן, להעלותו מראש), וזמן השהייה שלו בלשכה יתקצר.
אם חשקה נפשו לדחות את ההתייצבות (או אם חלילה לא התכונן מספיק למבחן הפסיכוטכני), יוכל להתקשר ללשכה כדי לדחות את מועד ההתייצבות, ויקבל מענה בתוך דקות בודדות.

 

מנגד, נכנס בימים אלה לתוקף "חוק 6 הדקות", המחייב חברות לענות לשיחות טלפון מלקוחות בתוך 6 דקות.
החוק חל על ארגונים גדולים במשק בתחומי תקשורת, אינטרנט, בנקאות, ביטוח, חשמל, גז, מים ורפואה דחופה.

 

החוק אמנם לא חל על כלל החברות במשק, וגם לא על כלל נושאי הפניה, אך כולנו לקוחות, וכולנו יודעים שהמתנה ארוכה על קו הטלפון למענה, יוצרת תסכול וחוסר שביעות רצון, הנוספים ממילא לבעיה שכבר קיימת (כי אם לא היתה בעיה- כנראה שלא היינו מתקשרים).

 

בשוק תחרותי, חברות נבדלות זו מזו, בין היתר, בזכות השירות שהן נותנות.
שירות טוב הוא לא רק אדיבות ופתרון הבעיה.
שירות טוב הוא גם מענה מהיר, פשוט וברגע הנכון.

 

מובן שעל נוסחה כזו יחתום כל נותן שירות.
מובן גם שמענה טלפוני הוא לא פתרון השירות היחיד הקיים היום.
ערוצי שירות חלופיים, דיגיטליים, הרי יש כבר לא מעט (למשל: אתרים, אפליקציות, Chatbot, WhatsApp, SMS, רשתות חברתיות).

 

אז למה בכל זאת אנו נזקקים לחוק 6 הדקות?
כלומר, איך זה שבעידן הרב ערוצי, העומס על מוקדי השירות הטלפוניים הוא עדיין כה רב?

 

המסקנה היא, ככל הנראה, שיש לחלק בצורה אחרת את עוגת השירות הארגונית.

 

הנה כמה רעיונות...
אנחנו רוצים שאנשים יתקשרו פחות? בואו נספק להם חלופות.
חדשות לבקרים אנו שומעים בהתלהבות (או נתקלים בעצמנו) על עוד חידוש ועוד רעיון המאפשרים ללקוח שירות עצמאי ויעיל.
הלקוחות צמאים לזה והטכנולוגיה מתפתחת ומאפשרת.

 

האם ביצענו לאחרונה מיפוי של כל הפעולות והמידע המונגשים ללקוחות?
האם יש לנו נתונים ברורים על נושאי הפניה הטלפוניים של הלקוחות?
בואו נבצע השוואה בין המונגש למבוקש, ונתחיל לצמצם את הפערים.
אנו עשויים לגלות עוד מידע ופעולות שאפשר וכדאי להנגיש (גם נושאים מורכבים, שנמנענו מלגעת בהם בעבר).
אנו עשויים לגלות כי גם מה שמונגש- לא מספיק מונגש (מורכב, לוקח זמן, טיימינג לא מתאים, שפה לא ברורה).

 

מה הפלטפורמה שאנו משתמשים בה?
האם היא מאלצת אותנו לתחזק מידע ותהליכים יותר מפעם אחת?
אם התשובה חיובית- אולי דרוש שינוי.

 

אנחנו שואפים לצמצם את כוח האדם בשירות (ובטח שלא מעוניינים להגדילו)?
האם חובה לגייס נציגים נוספים שיענו לפניות בצ'ט או ב- SMS?
בואו נסתייע באופן שונה באותו כוח אדם, ונכשיר נציגים לעבודה בערוצים שונים.

 

מה משיג הארגון מכל אלה?
נאמנות, שביעות רצון לקוחות, הובלה בשוק, חיסכון במשאבי תחזוקה וכוח אדם.

 

ומה משיג הלקוח?
חיסכון בזמן, עצמאות, שביעות רצון, רוגע (גם חשוב, לא?)

 

ובחזרה להתחלה-
אז לצבא, אמנם, אין מתחרים, ורובנו לקוחות שלו מכורח המציאות ולא מבחירה, אבל למרות כל אלה, מתברר שמבינים שם שירות.
ואני? חוץ מזה שאני אמא גאה- התרשמתי.

 

נכתב ע"י משכית רובינשטיין

הרובוטים משתלטים על העבודה שלנו!! וזה דווקא לא רע בכלל...

 

אחת לתקופה מתפרסם מאמר המזהיר משינוי דרסטי בעולם העבודה, כאשר העובדים האנושיים יוחלפו על ידי רובוטים. סרטי המדע הבדיוני מראים לנו כמה רע זה עלול להיגמר...
אך אם נחזור לקרקע המציאות של שנת 2019 נגלה שכבר היום נעשה שימוש במגוון תהליכי אוטומציה כדי להחליף עבודה אנושית, וביניהם אוטומציה רובוטית של תהליכים, ובאנגלית: (Robotic Process Automation (RPA.
מדובר בתוכנה שהופכת תהליכי עבודה חזרתיים ומובנים לתהליכים אוטומטיים.

 

רפאל הוא איש תיאום מכירות בחברת היי טק. בכל פעם שהוא מקבל פניה דרך אתר האינטרנט של החברה עליו לעשות את הפעולות הבאות:

  1. לבדוק האם הפונה קיים במערכת ניהול לקוחות (CRM) – ואם לא להקים כלקוח חדש/פוטנציאלי ולתעד את הפניה
  2. להעביר את הפניה לגורם הרלוונטי בארגון בהתאם למוצר, לשיוך הגאוגרפי ולסוג הפניה
  3. להגדיר משימה עבור אותו גורם – טיפול בלקוח (בכלי ניהול משימות)

אם מדובר בלקוח פוטנציאלי, דני, מנהל המכירות, צריך לבצע את הפעולות הבאות:

  1. לשלוח מייל ראשוני ללקוח עם העלון המתאים (נשלף מתוך ספריית המסמכים) ועם הזמנה לשיחה טלפונית (לאחר בדיקת הזמינות בלוח השנה)
  2. לתעד את סטטוס הטיפול במערכת ניהול המשימות
  3. לעדכן את הדו"ח השבועי שנשלח למנהלת שלו

פעולות אלו דורשות עבודה מול מספר מערכות (והעברת מידע ביניהן) וגוזלות זמן יקר. רפאל מרגיש שחוק ו"מבוזבז", והמוטיבציה שלו עלולה לרדת. ודני עלול בהיסח הדעת לשלוח את העלון הלא נכון.

 

כאן נכנסת לתמונה האוטומציה הרובוטית. מזינים לתוך ממשק הניהול את התרחיש הקבוע והרובוט יודע לבד להתממשק מול המערכות השונות ולבצע את הפעולות. הממשק הוא ידידותי, ומי שמגדיר את המשימות לא צריך לדעת תכנות – כך נחסכת גם התלות בגורמי הפיתוח. במקרים מסוימים הרובוט אף יכול לזהות את הפעולות המתבצעות בממשק המשתמש ולהגדיר בעצמו את הפעולות והממשקים.
כך, דני יוכל לבזבז פחות זמן על מערכות תפעוליות ולהקדיש יותר זמן ללקוחות. רפאל יוכל לנצל את כישוריו למשימות מתקדמות ומספקות יותר במקום להישחק בעבודה "שחורה" ורפטטיבית.

 

רובוט אחד יכול לבצע מספר משימות במקביל. לרובוטים (לפחות בינתיים) אין זכויות תעסוקה והם עובדים 24/7, כולל שבתות וחגים, וכך מתאפשרת זמינות מרבית ללקוחות.
ולשלב הבא: הרובוט, שעוקב אחרי ביצוע הפעולות, יודע גם "ללמוד" את שגרות העבודה ולהציע תהליכים נוספים שניתן להפוך לאוטומטיים. המידע שנאסף על ידי הרובוט יכול לתרום לפיתוח העסק, למשל באמצעות זיהוי שווקים בצמיחה, או נקודות חולשה בזרימת המידע בארגון.

 

לסיכום, הרובוטים אינם מחליפים את העובדים אלא מפנים להם זמן להתפתח ולהעמיק, ובכך להתקדם ולקדם את הארגון. העלות של פתרון RPA מתקזזת עם השעות שהעובדים מבזבזים על תהליכי עבודה חזרתיים ומובנים.
עובדי הידע הם המרוויחים הגדולים מעבודה משותפת עם רובוטים – בזכותם הם יכולים להשקיע זמן רב יותר בחשיבה יצירתית ובפיתוח המידע והידע שלהם – ושל הארגון. לטובתם ולטובת כולנו :-)

 

כנסים: כנסים

כנסים בארץ

 

שם האירוע: כנס האיכות 
מיקום האירוע: דיויד אינטרקונטיננטל, קאופמן 12 תל אביב
תאריכים: 26-27/11/2019
לפרטים נוספים: לחצו כאן

 

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: 20th European Conference on Knowledge Management
מיקום האירוע: Lisbon, Portugal
תאריכים: 05-06/09/2019
לפרטים נוספים: לחצו כאן

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר, It’s not what you sell- it’s what you stand for, הינו ספר שנכתב בשנת 2009, על ידי Roy Spence בסיוע Haley Rushing. הכותב הינו בעל חברת פרסום בארה"ב. הספר מתאר את תפיסתו לקידום הארגונים ומיתוגם. התפיסה אינה פרסומית כלל ועיקר. כדי שתוכל לפרסם- אתה צריך שיהיה לך מה למכור, אך כפי ששם הספר יעיד, גם זה לא מספיק. כדי להצליח כארגון, בין למטרות רווח, ובין שלא למטרות רווח, נדרשת קודם כל משמעות- ה "לשם מה" שאותו הארגון מבקש לקדם. ועל ארגון מבוסס משמעות קל לבנות מותג מוצלח.

מפת הספר:

את הספר קיבלתי במתנה מאלעד נץ, עו"ד, יזם, שהקים מתחם עבודה ייעודי ראשון בישראל לעורכי דין. ספר חובה, כך אמר. וצדק. תודה. הספר מומלץ מאד.
לא במקרה יש לספר המלצות של Jim Collins, Bill Clinton וסדרה ארוכה של אנשים נוספים.
לכו לקרוא :-)

משמעות

העולם מתקדם. פיתחנו ארגונים ותפיסת ניהול. פיתחנו מודלים עסקיים לניהול ארגונים.

וכיום אנחנו עדים כבר למספר לא מבוטל של ארגונים שלא רק רוצה להתפרנס ולהצליח, אלא גם לעשות זאת דרך שיפור חיים (ולא רק של בעלי המניות).

 

הארגונים שיצליחו יהיו כאלו שבעלי משמעות;
כאלו, שמעבר לניהול העסקי- יצליחו לעשות הבדל.
והמרכיב הראשון למי שמבקש לקיים ארגון בעל משמעות הוא לפעול בתחום שבו אכפת לנו.

 

מהי אותה משמעות? רעיון ארגוני המבדל את הארגון ומטרתו לשפר את הסביבה; המשמעות מניעה את הארגון ומסביר למה קיים.

 

כיוונים אפשריים למשמעות:

  • מתן שירות לאוכלוסיות שלא זוכות כיום לשירות
  •  יצירת פרדיגמות חדשות
  • מלחמה למטרות אציליות
  • הלהבת והעצמת אנשים
  • לראות מה שאחרים לא רואים


דוגמאות:
Southwest Airlines- לתת לאנשים את החופש לטוס (שיוכלו להרשות לעצמם טיסה).
BMW- לאפשר לאנשים לחוות את ההנאה שבנהיגה.
דוגמאות נוספות- להלן בנספח ארגונים >>

 

כאשר ארגון מונע ממשמעות הוא בעל סיכוי טוב ל:

  •  עובדים טובים יותר שמצטרפים לארגון; עובדים מחוברים (engaged)
  • אנרגיות בעבודה
  •  עמידה במשימות מורכבות
  • התנהלות ממוקדת (סביב אותה משמעות)
  • ביצועים משופרים
  • חדשנות

 


חזרה

 

הנהגה

אחריותו הראשונית של המנהיג בארגון מבוסס משמעות הוא לבנות, לטפח ולשמר את המשמעות הארגונית.

עקרונות הנהגה מבוססי משמעות:


1. היו נושאי הלפיד של המשמעות. אל תבזרו אחריות זו לאחרים.
2. האמינו במשמעות, עוד לפני שאתם מאמינים ברווח הכספי.
3. השתמשו במשמעות כדי לגרום לאנשים להתיישר לדרך הרצויה, ולהנעת ביצועים.
תקשרו את המשמעות בתוך החברה ומחוצה לה גם ללקוחות ולאחרים.
4. זכרו בכל רגע נתון עבור מה אתם נלחמים; דברו על הצלחה במונחים של עשיית ההבדל.
5. הנהיגו דרך המשמעות, ולא דרך האישיות (כריזמה) שלכם.
6. עשו את הדברים הנכונים כדי לממש את המשמעות.
אם תבחנו כל החלטה דרך תרומתה למשמעותה- תוכלו לוודא שהיא אכן הדבר הנכון.
ואם תמיד תזכרו מה המשמעות, תשימו אותה לפניכם, ותהיו אמיצים דייכם לממש- תוכלו אכן לממש החלטות אלו.

 

כמו כן-
הנהגה כוללת עפ"י Spence (לא רק בהקשר המשמעות) בהתאם לעקרונות הבאים:
7. הגנה על העובדים (מלקוחות לא נחמדים).
8. מוכנות להזדמנויות חיוביות כדי לאפשר ניצולן לטובה.
9. סקרנות וקשב לרעיונות חדשים.
10. התייחסות לחיים כמסע; אף יעד הוא לנקודת סיום, אלא עצירה בדרך ליעד הבא.
11. התנהלות עקבית אל מול כללי זהב (ערכים).
12. ירידה לפרטים.
13. גם כשיש שגיאות- פעילות עם כוונות טובות.
14. לא נצמדים לאורך זמן לדברים הרעים ולשגיאות; משחררים וממשיכים.
15. עזרה לאנשים אחרים להאמין בעצמם :-)

 


חזרה

 

יישום

כל ארגון שאכן מעוניין (ולא כזיוף) יכול למצוא לעצמו משמעות ולעבור לפעול לאורה.

 

הגדרת המשמעות
פעמים, המשמעות קיימת אך לא הוגדרה באופן סדור; פעמים, אינה קיימת אך אם נשאל סביבנו, ניטיב למצוא על בסיס הערכים הארגוניים, הכתובים ושאינם כתובים.
ניתן לנסות לאתר את המשמעות דרך לימוד מסורת הארגון ולמה הוקם מלכתחילה. יתכן והיה רעיון והוזנח, יתכן והתפתח בהמשך, ויתכן שבשלה כעת השעה לפתחו.
שואלים- לשם מה?
מה חשוב לאנשים אותם אנו משרתים?
למה באמת חשוב שקיים הארגון שלנו?
לגבי מה בהקשר הארגוני יש לנו תשוקה? מה מרגש אותנו?
במה אנחנו יכולים להיות הכי טובים בעולם?
וגם...מה מניע את המנוע הכלכלי בו נמצאים?
ההתייעצות ופיתוח המשמעות ייעשו עם ההנהלה תחילה, בהמשך עם עובדים (עדיף המצטיינים- מהם יש ללמוד על דרך פעולתם ומה מניע אותם) ובסוף- גם עם לקוחות.
ולא פחות חשוב: להקשיב גם ללב ולא רק לאחרים.

 

את הגדרת המשמעות יש לדייק ולהביע במילים פשוטות ומעטות.
יש לשים לב שהייעוד תומך את המשמעות והחזון מתאר עולם כפי שייראה לאחר שנצליח לממש את אותה משמעות.
לדוגמה-
המשמעות של Wal-Mart: לחסוך לאנשים כסף כדי שיוכלו לחיות טוב יותר.
הייעוד: הורדת מחירים של מוצרים ושירותים והפיכתם לנגישים.
החזון: עולם בו כל אדם יכול להרשות לעצמו לחיות טוב יותר.

 

וטיפ: כוונו גבוה; משמעות לא עוסקת ב-איך.

 

תרגום המשמעות לתכנית עבודה ומעשים
הגדרת משמעות בלבד, טובה ככל שתהיה, אינה מספקת. יש להגדיר הלכה למעשה, מה יעשה הארגון, איך יתנהל ואיך יפעל.
יש לבנות תכנית עבודה המתייחסת לכלל העובדים ולא רק להנהלה.
כדי לבנות תכנית טובה, מומלץ תחילה:
1. לבצע מבדק ולזהות פערים בין הקיים להתנהלות של הארגון מבוססת משמעות.
2. לזהות חסמים פנימיים, כאלו הקשורים למתחרים או ללקוחות, שיקשו על היישום.
3. לזהות, לאור המשמעות, מה עוד יש לנו וניתן להציע ללקוחות, שהמתחרים אינם יכולים להציע.
4. לגבש תכנית ולמצוא דרכים להבהיר לעובדים את הקשר הברור בין המשמעות והתכנית.

 

המלצות ליישום מוצלח התכנית
- דוגמה אישית של מנהלים
- הלהבת העובדים ולחבר אותם, תוך הפיכתם, כולם או חלקם, לסוכני שינוי
- חיפוש דרכים בהם גם העובדים ירוויחו מאותה משמעות, ולא רק הלקוחות והסובב
- מתן ביטוי למשמעות בתהליך הגיוס (מי מתאים לבוא אלינו?)
- תעדוף חוזר ונשנה. בחינת נושאי העיסוק ודרך העשייה דרך המשמעות
- תקשור השינוי וניהולו
- בקשת משוב מהלקוחות; ניצולו ככלי ללמידה ושיפור, ובמשובים חיוביים גם ככלי להמשך הנעת העובדים

 

מיתוג
מיתוג הארגון יכלול:
1. תקשור: לעובדים, ללקוחות ולעולם
2. משיכת עובדים חדשים והשראת הקיימים במבוסס על המשמעות
3. הנחיה ליצירת מוצרים, שירותים והתנסויות שחשובות לאנשים
4. תקשור סמכותי ועוצמתי אל מול המתרחש בשוק ובמציאות בכלל

 

מדידה
מדידת הצלחה במונחים של קידום המשמעות.

 

קידום מתמיד
ואם הצלחתם בתכנית, כוונו גבוה יותר. לעולם אל תהיו מרוצים מהמצב הנוכחי אלא חתרו לשיפור הבא.


חזרה

 

נספח ארגונים

Spence מביא בספרו דוגמאות רבות של ארגונים מבוססי משמעות, אך המרכזיות שבהן נפרסות באופן מלא.
להלן פירוט רשימת הארגונים המרכזיים המתוארים, כאן ללא הסיפור המלא של כל אחד, אך תוך ציון המשמעות לאורו הולכים. הארגונים חלקם עסקים פרטיים, אחרים שותפויות וחלק גם ארגונים שלא למטרת רווח.

רשימת הארגונים:

 

 

הארגון

משמעות לאורו פועל
Southwest Airlines
לתת לאנשים את החופש לטוס
Wal-Mart   לחסוך לאנשים כסף כדי שיוכלו לחיות טוב יותר
BMW  אפשר לאנשים לחוות את ההנאה שבנהיגה
Norwegian Cruise Line  להעז פנים נגד הקיים, ולהציע חוויית חופשה מתאימה לכל אחד
AARP  לדגול בשינוי חברתי חיובי שישפר את איכות החיים שלנו גם כאשר אנו מתבגרים
American Red Cross  להעצים אנשים באמריקה לבצע פעולות יוצאות דופן אל מול מצבי חירום
American Legacy Foundation  לבנות עולם בו אנשים צעירים מתנגדים לטבק וכל אחד גם יכול להצליח להפסיק לעשן
American Council on Education
 לשנות חיים להיטיב עם החברה. 
תלמיד אחד, גילוי אחד בכל פעם.
Texas A&M  לפתח מנהיגים בעלי אופי המסורים לשרת את הטוב הכולל של החברה
PGA Tour (golf)  להיות היוצאים מן הכלל בספורט (המצטיינים)

ללמדנו שהתפיסה מתאימה לכל ארגון וארגון באשר הוא.


חזרה

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135