ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון ספטמבר 2016 - מהדורה מס' 204
גיליון ספטמבר 2016 - מהדורה מס' 204
גיליון:

1. ד"ר מוריה לוי מייצגת את ישראל בימים אלו בשיחות לקידום תקן ISO לניהול ידע, בהם משמשת כיו"ר ועדת המומחים הבינלאומית.
פרטים על התקדמות התקן ועל המפגש עם עמיתים מובילים מקבילים בעולם- בקרוב.

 

2. קורס ניהול ידע יחל ב 1/12/2016, לפרטים והרשמה ניתן לפנות ל yamit@kmrom.com

 

3. חברת ROM מברכת את הדס ונועם, עם הולדת בתם קרני

 

4. כנס KMI ייערך בתאריך  19/9/2016 ויתמקד בנושא "המילה הכתובה בעידן החדש". לפרטים והרשמה יש לפנות לאנשים ומחשבים 03-7330733

 

5. פורום ניהול הידע בישראל בעיצומו של כתיבת ספר מאמרים חדש, שלישי בסדרה "ניהול ידע בישראל" והפעם בנושא שיתופיות. יש כבר 10 כותבים. כל מי שמעוניין להצטרף ולכתוב פרק מוזמן לפנות ל- Moria@kmrom.com  

 

6. פורום ניהול הידע בישראל נערך לשדרוג נוסף של מונחים בתחום ניהול הידע. כל מי שמוכן לתרום בכתיבת/ עדכון מונח מתבקש לפנות לגלית galit.ganor@gmail.com  

 

7. מוצר התוכנה Enterprise Knowledge Hub של חברת RightAnswers נבחר כמוצר דגל בניהול ידע לשנת 2016: http://www.einnews.com/pr_news/342230437/rightanswers-selected-in-kmworld-trend-setting-products-2016

 

8. צוות מומחי ניהול הידע מטעם ISO- TC260/WG6 , השלים הכנת טיוטת תקן גלובלית שתועבר בשנה הקרובה לסבבי אישור/הערות/תוספות. יוזמת התקן הבינלאומית היתה של מכון התקנים הישראלי, ע"י הגב' חוי שראל. חברים בצוות נציגים ידועים מרחבי העולם ביניהם בין היתר Patrick Lambe, Nick Milton, Arthur Shelley, Ron Young ונוספים. חברים כ- 25 נציגים מארה"ב, בריטניה, ניגריה, פקיסטן, אוסטרליה, שבדיה, סינגפור וישראל (אביגדור שרון, אלי מירון ומוריה לוי המשמשת כראש הצוות המומחים הבינלאומי). פרטים נוספים בהמשך.

 

נכתב ע"י רויטל אלעזר

האם שמעתם לאחרונה על משחק "פוקימון גו"? בוודאי שכן.


בעייני מדובר על ממשק משתמש מוצלח ויוצא דופן! לא פלא שהאפליקציה הפכה להיסטריה גלובלית בתוך 5 ימים בלבד.


נפתח בהגדרה המקצועית של UI:


תחום UI - User Interface ממשק המשתמש, יש תפקיד חשוב בחוויית המשתמש בלעדיו לא יתממש הפוטנציאל שלשמו התכנסו המשתמשים מול המסך. עם זאת, יש לזכור שהוא רק רכיב אחד מכלל הרכיבים היוצרים את חוויית המשתמש. כשמדברים על ממשק המשתמש מתכוונים למעשה לחיבור בין המשתמש לטכנולוגיה - אותו רכיב הזמין לעיני המשתמש ומוצג לפניו בשעה שהוא מבצע פעולה כלשהי. איכות הממשק מוכתבת על ידי מפתחיו, והם אחראים לתרגום החזון לפלטפורמה פיזית ברורה ומסודרת.


מפתחים רוצים ליצור חוויה יוצאת דופן, ייחודית, כזו שיזכרו. ממה מורכב הקסם של ממשק משתמש מגניב כזה בדומה למשחק "פוקימון גו" ?


קצת על המשחק...


פוקימון גו הוא משחק לסמארטפונים עם אנדרואיד ו–iOS, שמקים לתחייה את המפלצות החמודות מסדרת האנימציה המצליחה של שנות ה- 90. מדובר במשחק מסוג המכונה "מציאות רבודה" אשר שוזר דימויים דיגיטליים על גבי תיעוד מהמצלמה בטלפון עם נתוני איכון לוויני (GPS). כך, כאשר אתם מסתכלים דרך מצלמת הטלפון, אתם רואים את הפוקימונים בכל מיני מקומות אמיתיים. המטרה היא לתפוס אותם ולטפחם, ולאחר שלב מסוים לשלוח אותם להילחם בפוקימונים של מאמנים אחרים. השחקנים צריכים להסתובב עם הסמארטפון ולאסוף את המפלצות הקטנות בבית ובעיקר מחוצה לו. רק כך ניתן לקחת חלק במשחק הכלל עולמי.


כל מי שנתקלתי בו לאחרונה שכל תשומת הלב שלו נתונה למסך, לרוב חיפש פוקימונים במסדרונות החברה או סתם ברחוב. לרובם היה חיוך מאוזן לאוזן, כולם מספרים על אפליקציה כיפית ומהנה. חלקם אפילו כבר מכורים נלהבים!!


כשעובדים על ממשק משתמש, המטרה של המפתחים שהממשק יענה על צרכיו של המשתמש ברמות שונות, החל מפונציונאליות מתאימה ועד ליצירת משמעות אישית למשתמש. סטיבן אנדרסון תיאר יפה את הרמות השונות הללו כבר ב-2007, באופן שמזכיר את פירמידת הצרכים של מאסלו:

כשמדברים על ממשק שגורם לנו להגיד "ואוו" וגורם לנו לרוץ מיד ולשתף את החוויה ברשתות החברתיות, חברים או סתם בשיחת עבודה, אנחנו בדרך כלל מתייחסים לשתי הרמות העליונות בפירמידה (Meaningful בעל משמעות, Pleasurable מהנה).


כדי ליצור חוויה בעלת משמעות (Meaningful) נדרשת השקעה רבה: חיבור לקהילה, יצירת עניין, יצירתיות, חשיבה, אתגר ועוד ועוד. אלה דברים שיש לטוות עמוק לתוך תכנון ממשק האפליקציה. לעומת זאת, חוויה שהיא מהנה, Pleasurable, היא משימה הרבה יותר פשוטה .


הסוד שהופך את ממשק המשתמש של משחק "פוקימון גו" להצלחה, כנראה, נעוץ בשילוב בין דמויות הפוקימון שזוכות לקהל מעריצים עצום, הצלחת המפתחים ליצור נוסחה מהנה וממכרת, וההתלהבות והחידוש שבמרדף אחר היצורים הצבעוניים בתוך העולם הפיזי, שהופכת את הסיפור לחומר גלם אידאלי לפייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב.


מכאן אי אפשר שלא להזכיר את המונח Gamification (מישחוק) מודל שבו ניתן ליישם אלמנטים מעולם המשחקים בתהליכים ופעילויות שלא קשורות למשחקים, ולהפוך אותן לחוויה כיפית.
ה "התמשחקות", הפכה לבאז בשיח הטכנולוגי, והוכיחה כי אפשר לשלב בין משחקים וירטואליים לעולם האמיתי. ארגונים הבינו כי באמצעות משחקים ניתן להפוך משימות משעממות ושגרתיות למעניינות ו/או מהנות יותר. הבנה זו הביאה לשילוב אלמנטים של משחק בעבודה ולהגברת הנאמנות וההנעה לפעולה של עובדים ולקוחות.
אחד השימושים העיקריים במישחוק הוא לשם יצירת מחויבות. לדוגמה, ארגון שרוצה לעודד תהליך למידה בתחום מסוים, יבנה את התהליך כמשחק שבו העובדים אקטיביים ומעורבים בתהליך הלמידה. לא מדובר באופנה חולפת, אלא בשיטה מוכחת ליצירת חיבור עם המשתמשים ולהגברת הנאמנות למותג. בעולם שבו יש שפע של מוצרים ושירותים שמתחרים על תשומת הלב של כל לקוח, כדאי מאוד לחשוב כיצד לזכות בליבו באמצעות יצירת ממשק וחוויית שימוש יוצאת מהכלל. Gamification יכול לתת לכם את היתרון היחסי הזה אם תטמיעו אותו נכון בארגון.


חומר למחשבה...


בהצלחה!


מקורות:

 

http://www.slideshare.net/stephenpa/creating-pleasurable-interfaces-getting-from-tasks-to-experiences/15

http://uniqui.co.il/make-it-wow/

http://mbahr.colman.ac.il/%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A7-gamification-%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/

http://yazamnik.com/how-to-implement-gamification/

נכתב ע"י שרון כהן ארזי

Blook – ספר שתכניו נאספו מתוך בלוג.


כותבים רבים בוחרים לכתוב בחלקים, כל פעם קצת. הרבה יתרונות יש לשיטה הזו, למשל:

  1. במקום לכתוב במשך תקופה ארוכה ולהוציא לאור ספר שלם, מחלקים את הזמן בצורה נוחה יותר.
  2. קריאה בחלקים היא בד"כ קלה יותר לקוראים ודורשת פחות זמן מרוכז, בחיי היום-יום אפשר לקרוא 5 דקות ליום, אבל שעה-שעתיים זה כבר יותר מורכב לפנות.
  3. נוצר Buzz וחשיפה לאורך זמן, לעומת חשיפת ספר שלם בזמן השקתו או במבצעים.
  4. יצירת מתח אצל הקוראים, עניין ורצון לחלק הבא שיפורסם בקרוב (חשוב לעדכן את הקוראים מתי יפורסם החלק הבא).

בלוג הוא אחד האמצעים לפרסם חלקים בצורה מסודרת, המאפשרת הן לכותב והן לקורא חופש ותקשורת.

 

ישנה גם אפשרות הפוכה - מי שכבר כתב ספר ומעוניין בחשיפה הדרגתית ויצירת מתח אצל הקוראים, יוכל לפתוח בלוג וכך בכל תקופה שיבחר יוכל לפרסם רק את החלק הבא מתוך הספר.


אפשר לכתוב בלוג מקצועי, אישי או בכל נושא שיש לנו מה להגיד עליו. לעתים נאספים בבלוגים תכנים מעניינים, חשובים או שנוצר סיפור בהמשכים. לרוב, הקוראים יכנסו לתוכן החדש יותר ויפספסו את זה שנכתב כבר מזמן. במקרים אלו כדאי לאסוף את התכנים החשובים ו/או המעניינים ולרכזם במקום אחד – למשל לערוך ולהוציא אל האור Blook.


לפני שמחליטים לערוך Blook מתוך בלוג, כדאי לבחון את השאלות הבאות: האם במקרה זה יש חשיבות לתכנים הישנים יותר? האם יש חשיבות לסדר בו פורסמו התכנים בבלוג? האם יש יתרון לריכוז התכנים שהצטברו עד כה? האם קהל הקוראים שלנו יתעניין בספר השלם או אולי נגיע לקהל קוראים נוסף? ועוד.


במקרים בהם מעוניינים להפסיק לפרסם בבלוג, אך לא רוצים לאבד את תכניו, יש יתרון מובהק בעריכת Blook לצורך שימור הידע.


קצת השראה מה-Blook אל פלטפורמות נוספות


כמו שניתן לאסוף את תכניו של הבלוג וליצור ספר או Blook, נוכל גם לאסוף תכנים מעמוד Facebook או קבוצה ברשתות החברתיות. ברשתות החברתיות נכתב המון תוכן ותגובות שלאו דווקא קשורים בנושא המדובר ולכן נדרשת כאן עבודה דקדקנית ורבה יותר בעריכה ובהפרדת העיקר מהתפל. כמו כן, חשוב לוודא את העלות מול התועלת.


ניתן וכדאי לפרסם את הספר גם כקובץ pdf חכם או e-book ובכך להרחיב עוד יותר את הנגישות אליו.


Blook וניהול ידע

  • נגישות הידע לכל קורא, בכל זמן ובכל מקום דרך הבלוג באינטרנט או דרך ה-Blook.
  • באמצעות ה-Blook ניתן לשמר את הידע.
  • באמצעות צורתו הבלוגית ניתן לנהל את הידע.
  • ניתן גם להמשיך ולפתח את הידע בפלטורמת הבלוג ולפי הצורך להוציא לאור מהדורות נוספות של ה-Blook.

כותבים בלוג? כדאי לכם לשקול לערוך גם Blook. בהצלחה!

נכתב ע"י יאנינה דיין

בעשורים האחרונים, וביתר שאת, בשנים האחרונות אנו חווים שינויים טכנולוגיים שמשפיעים על חיינו ועל אופי עבודתנו. טלפונים חכמים, מחשבים ניידים, אינטרנט מהיר, מחשוב ענן ואחרים מאפשרים תקשורת, אחסון והעברת מידע כמעט בכל זמן ומכל מקום. בעבר צריך היה לשהות במקום העבודה כדי לבצע משימות כמו שיחות טלפון, העברת מסמכים בפקס, עבודה על קבצי מחשב ואף משלוח מיילים.
שינויים טכנולוגיים אילו גרמו לשינויים בחיינו ובאופי העבודה.
העבודה כיום מאופיינת ביותר גמישות, אמפתיה לעובד, מחשבה, יצירתיות וכישרוניות, בעקבות השינויים הטכנולוגיים ובעקבות הגורמים הבאים:

  1.  עובדים מעריכים את הגמישות לעבוד מכל מקום, בכל עת, ועל כל מכשיר.
  2. המאפיינים של דור ה-Y. בני דור ה-Y אינם מוכנים לוותר על חיי משפחה לטובת קידום בעבודה, הביטחון התעסוקתי לא מדורג אצלם במקום גבוה, ואינם רוצים לקחת אחריות בעבודה אם הדבר ידרוש מהם להשקיע בכך מאמץ רב. והדבר המשמעותי ביותר הוא שהם עוברים בממוצע 7 עבודות עד גיל 30 (ויקיפדיה).

להלן מספר דוגמאות לשינויים הטכנולוגים שמשפיעים על אופי העבודה

  • האפשרות לעבוד מכל מקום, בכל עת ומכל מכשיר
    חברות מספקות לעובדים מחשבים ניידים וטלפונים חכמים ובנוסף, תומכות במשתמש בכל מקום ובאופן מאובטח. התמיכה בסביבת עבודה ניידת מגבירה את זמינות ויעילות העובד.
  • שימוש בסרטוני וידאו
    עסקים משתמשים בווידאו עבור הדרכה, העברת מידע והצגת נתונים . VCMS (ניהול תוכן במערכות וידאו) מספק את היכולת הזו בדיוק כמו מערכות ניהול מסמכים מוכרות יותר.
  • שימוש במכונות חכמות ואוטומציה במשימות עסקיות יומיומיות
    שימוש ב"רובוטיקה חכמה" מאבחנת מצבים רגשיים של המשתמשים ונותנת מענה לבעיות ובכך חוסכת במשאבים (זמן וכסף) . לדוגמא, IPsoft אמליה בנוי על יכולות קוגניטיביות המאפשרות אינטראקציה עם בני אדם ביישומים רבים ויכולת לתת מענה כמו של Help Desk ולעתים קרובות לחסוך במיקור חוץ.
  •  מחשוב ענן בנייד- Mobile Cloud Computing) MCC)
    חברות מספקות גישה בזמן אמת למשאבי החברה מכל מקום ומכל מכשיר (ומסירות דאגות בנוגע למורכבות ואחסון נתונים מהמכשיר הנייד) דרך ספק הענן. אפשרות לעבודה באמצעות מכשיר נייד ב"סביבה עננית" מגדילה את התפוקה, את שביעות הרצון של העובדים ומביאה לשירות משופר (על פי דו"ח סקר ענן KPMG).
  • הארגון הדיגיטלי
    המרת תהליכים מפורמט אנלוגי לדיגיטלי משפר את ביצועי הארגון ומספק את המוצרים והשירותים באופן טוב יותר. הארגון הדיגיטלי הכרחי עבור כל הטכנולוגיות שיעצימו את כוח העבודה של העתיד.

לסיכום, חברות מבינות שכדי לקבל פרודוקטיביות משופרת ולהשיג יעדים עסקיים עליהם להתקדם טכנולוגית ובמקביל לשמר "כישרונות". הם מציעים לעובדים חווית משתמש איכותית ומתקדמת טכנולוגית כדי שמקום העבודה שלהם יצליח יותר ויהיה עדיף על פני מקומות עבודה אחרים.

 

מקורות:

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94-Y

 

http://www.forbes.com/sites/ajagrawal/2016/01/11/8-tech-trends-changing-how-we-work-in-2016/2/#3dd2ea9c2d3a

 

https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99_%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99#.D7.A7.D7.9C.D7.99.D7.98.D7.94_.D7.95.D7.93.D7.97.D7.99.D7.99.D7.94_.D7.A9.D7.9C_.D7.A9.D7.99.D7.A0.D7.95.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.98.D7.9B.D7.A0.D7.95.D7.9C.D7.95.D7.92.D7.99.D7.99.D7.9D

מאמר על שימוש ב WIKI לניהול שגרות / תהליכי עבודה ארגוניים

לקריאה לחצו כאן

 

בלוג של Inside Knowledge המדבר על מנהלי ידע ואיך הם בקלות יכולים להיות מנהלי חדשנות

לקריאה לחצו כאן

 

סרטון המסביר איך לנהל ידע מוסתר לעומת ידע מפורש

לצפייה לחצו כאן

 

כנסים בארץ

 

שם האירוע: פורום KMI
מיקום האירוע: המאה ועשרים 4 ראשון לציון
תאריכים: 19/09/16
פרטים נוספים: לחצו כאן

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: 17th European Conference on Knowledge Management
מיקום האירוע: Belfast, Ireland
תאריכים: 01-02/09/2016
פרטים נוספים: לחצו כאן

 

שם האירוע: KM: The Works

מיקום האירוע:  London, United Kingdom
תאריכים: 15/09/2016
פרטים נוספים: לחצו כאן

 

 

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר Successes and Failures of Knowledge Management, יצא לאור בשנת 2016/, בעריכת Jay Liebowitz. Liebowitz התמחה, בין היתר, בשנים האחרונות, בעריכת ספרי מאמרים של ניהול ידע, ספרים המתמקדים כל אחד בהיבט אחר של ניהול הידע, ומביאים מגוון רחב של כותבים אקדמאים ואנשים מן השטח, תוך ייצוג רחב של ארגונים ומדינות.
ספר זה עוסק בניתוח הצלחות וכשלים בפעילויות ניהול ידע ב 20 השנים האחרונות.
הצגת הסיכום להלן, כתובה בדרך של המלצות חיוביות, המבוססות על סיפורי המקרה והניתוחים המקצועיים של הכשלים וההצלחות. חלק מההמלצות נשמעות טריוויאליות, חלקן יותר מעמיקות, אך המקבץ בהחלט בעל ערך.

מפת הספר:

עושרו של הספר, בגיוונו ובתובנות המתקבלות מגיוון זה.

 

מומלץ.

היבטים ארגוניים

 

1. מיקום במבנה הארגוני


ניהול ידע ממוקם פעמים רבות במחלקה ארגונית מסוימת, ותומך/ מתייחס בעיקר אליה, כאשר מנהלים אחרים מתייחסים לניהול הידע פחות כחלק מתפקידם.
נכון שניהול הידע יהיה בכל המחלקות ושייך לכולם. מחייב כתנאי מקדים מנהיגות שתוביל שינוי שכזה, וכתנאי תומך, מודעות אך גם משילות (נהלי עבודה).
המלצה אחרת, הגורסת חסות ארגונית מחלקתית לניהול ידע, מדברת על חשיבות צוות ארגוני משולב להובלה משותפת של המהלך.

 

2. השקעת כוח אדם ארגונית


לעולם, לא נכון לנהל פרוייקט ניהול ידע בו כל כוח האדם חיצוני, והארגון לא תורם מעצמו.

 

3. פרוייקט צומח


התייחסות לנושא ניהול הידע כפרויקט צומח יכולה להואיל לו: צומח ברמת תקציב (אל תבקשו תקציב גדול מידי בהתחלה), צומח ברמת ההשקעה בכוח אדם; וצומח ברמה ארגונית.

 

4. שילוב ניהול הידע במבנה הארגון ודרך הפעלתו


קשה לשנות תרבות והתנהגות של אנשים.
הדרך הנכונה להשגת השינוי היא על ידי יצירת תנאים מאפשרים: שילוב ניהול הידע במבנה הארגון, תהליכיו, והמערכות שבו.

 

5. מינוח כמקדם הבנה


אנשים מתקשים להבין מה נכלל בניהול ידע. שינוי קטן בשיום- מנהלים את הידע, יכול לעשות הרבה הבדל בהבנה.

 

6. מנהיגות


קצר וקולע:: נדרש!
אחת ההמלצות נוגעת לגישת מנהיגות של "העברה", גישה בה המנהיג משפיע על אחרים על ידי עידודם לחשוב אחרת ובאופן ביקורתי, משתף אותם בקבלת החלטות, ומפתח את הפוטנציאל האישי שלהם. במנהיגות העברתית, המנהיג בונה מנהיגים תחתיו. מנהיגות שכזו אפקטיבית ביותר, וראוי להקדיש מאמצים לניטור שוטף שלה, כאשר מוצע באופן ספציפי מודל ויזואלי (Sand Cone Model) המאפשר למנהיג לראות בכל שלב מה נדרש להשקיע כדי להמשיך להתקדם, גם במנהיגותם הם, וגם בטיפוח אלו שתחתם.

 

7. מכשולים שעוד לא לגמרי עברנו


פעמים רבות אנו חושבים שאנו נמצאים כבר במקום אחר, וברור לכולם ששיתוף ידע הוא כוח.
שתי בעיות שעדיין קיימות טיפוסיות הקשורות לשיתוף ידע ושימוש בו:
שיתוף: יש עדיין שחוששים משיתוף ידע, ומבקרה של אחרים כביכול על עבודתם, או עבודת הכפיפים להם. יש החוששים משימוש בתכניהם ואחריות שלהם לטעויות שיעשו האחרים בגינם.
שימוש: שפה. הרבה ארגונים עובדים בשפה גלובלית, ועובדים מתקשים לגשת ולקרוא.
ההמלצה: ניתוח הגורמים המעכבים והתייחסות כנה ומעמיקה אליהם.


חזרה

 

שלבי ניהול הידע

 

1. התנעת פעילות ניהול ידע


כאשר מתניעים פעילות ניהול ידע פעם בארגון, יש להניח שהיו קודם מאמצים אחרים לשיתוף ידע, גם אם לא נקראו בשם זה, או נקראו כך ופשוט נכשלו. כדאי לסנן ולמנף את נכסים שכבר נצברו בתהליכי ניהול ידע כשלב ראשון בהתנעה.


2. אסטרטגיה


ניהול ידע נתפס פעמים רבות כמשהו שכדאי שיהיה, אך לא כקריטי.
מומלץ לכרוך את אסטרטגיית ניהול הידע כחלק מהאסטרטגיה הארגונית הכוללת, ואת ניהול הידע כחלק מהפעילות התומכת את האסטרטגיה.
זהירות מניהול ידע עצמאי "ניהול ידע לשם ניהול ידע" שאינו משרת מטרות עסקיות.
המלצה נוספת: הצלחה במימוש לאורך זמן מחייבת גמישות של תוכנית ניהול הידע והתאמתה לצרכים ולמצבים המשתנים בארגון.

 

3. הזרמת ידע


תהליכי שיתוף ידע, לכידה, שימור, יצירה ושימוש בו, באים לידי ביטוי כאשר מזהים אתגרים או הזדמנויות, יש ציפיות ארגוניות, מייצרים תהליכי למידה אישיים וקבוצתיים, ו..קוצרים תפוקות בפרויקט.

 

4. בחירת פתרונות מתאימים


ארגונים רבים מבצעים benchmarking לראות מה עשו האחרים, ולהעתיק פעילויות מצליחות.
יותר מידי פעמים, ההקשר משמעותי, ולכן כדאי לרכז את המאמצים בלמידה מאחרים, ולא בהעתקת הפעילויות שלהם (bench-learning).

 

5. פישוט


ניהול ידע מיושם, פעמים רבות, בדרך מורכבת. מומלץ לפשט ככל הניתן, בממדים של:

  • אסטרטגיה, תיחום, משילות ועדיפויות
  • השותפים ותפקידם
  • טכנולוגיות ליישום
  •  מידע וידע (מניעת הצפה)
  •  תהליכים ברורים.

 

6. אמון


אמון הינו מרכיב מפתח מרכזי לשיתוף ידע ומיצוי השימוש בו.

 

7. סבלנות


ניהול ידע לוקח זמן, לארגון להשתנות לוקח זמן, ואם מוסיפים ניסוי וטעייה כדי למצוא את השביל הנכון, הרי שגם זה לוקח זמן. סבלנות הינה הכרח.

 

8. מדידה- פעילות


5 הפרמטרים הראשיים הפועלים על הידע, לפיהם נכון לבחון פעילות ניהול ידע:

  • רכישת ידע
  •  הטמעת ידע
  • בחירת ידע לשימוש
  •  יצירת ידע חדש
  • ויתור על ידע קיים ופליטתו מהמערכת

בצד אלו פועלו 4 פרמטרי משנה הקשורים במדידה, בקרה, תיאום ומנהיגות.
פרמטרים אלו משמשים כמודל לחשיבה על הקשר בין הפעילות וההצלחה. על כל ארגון לבחון מהם הפרמטרים מתוך אלו הרלוונטיים וחשובים לו, ועל בסיסם לבצע בדיקות אפקטיביות לפעילות ניהול הידע

 

9. מדידה- תפוקות


קשה לארגונים למדוד יתרונות/החזר השקעה/ ערך של ניהול הידע באופן ישיר.
מומלץ לבצע את המדידות על התועלות הארגוניות, ובאמצעות המדדים הארגוניים, ולאו דווקא למדוד את ניהול הידע ישירות.

 

10. הגדרת הצלחה


כדי שניהול ידע ארגוני יצליח, יש להצליח גם במהלך היזום הראשוני, אך לא פחות בשימור ניהול הידע השוטף.

 

11. שכחה


כחלק ממתודולוגיות ניהול הידע, על כל ארגון לאמץ תת מתודולוגיות למתי ואיך שוכחים מידע וידע, שכבר טובעו עמוק מידי בארגון, אם בתודעה, ואם בתהליכי העבודה.
מודעות לבעיה, היא שלב ראשון בדרך לניהולה.

 

12. למידה מחדש


על ארגון לאמץ לעצמו מתודולוגיות סדורות ללמוד מחדש נושאים שידע בעבר, ונדרשים שוב. מסתבר, שתהליכים אלו אינם זהים ללמידה ראשונית כלל ועיקר.


חזרה

 

מרכיבי ניהול הידע

 

1. אנשים


קהילות ידע, רשתות חברתיות ואמצעי קשר נוספים ימנפו את ההון האנושי הארגוני. תנאי מקדים הינו תרבות של פתיחות, על מנת שבפועל אכן יהיה שיתוף.

 

2. מחשוב


יש להיזהר מניהול ידע הסובב טכנולוגיה בכלל, וניהול מסמכים בפרט.
יש להתייחס לניהול הידע כתפיסה ניהולית וטכנולוגית-חברתית.

 

3. ארכיטקטורת מידע משותפת


אין ספק שיש יתרונות משמעותיים בניהול ידע ארגוני המאפשר חציית קוים בין איי ניהול הידע השונים (למשל- למציאת כלל הידע על לקוח, ללא קשר למחלקה הארגונית). ארכיטקטורת מיד משופת (טקסונומיה, תבניות ועוד) יכולה להוות תשתית טובה לכך.
ההמלצה היא להתייחס לארכיטקטורה זו כפרויקט העומד בפני עצמו. זאת, לא במקום מאמצים מבוזרים, אך תוך איזון עדין ביניהם.
פרוייקט שכזה יכלול לא רק את הגדרת הארכיטקטורה הבסיסית, אם כי גם את חוויית המשתמש ואת המשילות הנלווית. הבנה של התועלות הגלומות בהסתכלות שכזו, יכולות להוות בסיס לשכנוע הארגון בנחיצות הפרויקט.
[המלצה אחרת מדברת על ה WEB הסמנטי כמסגרת לייצוג הנתונים באופן חוצה ארגון שיובן גם על ידי המכונות].

 

4. מידע מונגש
יש להגיש את המידע באופן ידידותי וקל להגעה


5. תהליכים
אימוץ תפיסת ניהול ידע מושתתת תהליכים יכולה להיות גורם המפתח להצלחה. בתפיסה שכזו מוגדרות משימות העבודה של בעלי התפקידים השונים והציפיות מהם, ומוגדרים התפקידים והתהליכים בהם אנשים נדרשים לידע. עבור תהליכים בהם נדרש ידע, מייצרים הסכמה ברורה לגבי התהליך המסייע הנדרש ומי מממש.
יש להגדיר זמן שיוקדש לכך, כדי לאפשר ישימות.

 


חזרה

 

המלצות לפתרונות ניהול ידע מסוימים

 

 

למידה וסינרגיה אל מול תחומים משלימים

 

1. ניהול הידע וניהול פרוייקטים


העולם הוא עולם של פרוייקטים.
כדי להניע את ניהול הידע בארגון, נכון ליישם מתודולוגיות ניהול פרוייקטים בכלל פעילות ניהול הידע.
ועם זאת, המלצה אחרת מציעה משהו הנשמע ממש הפוך, אך למעשה משלים: אל תתייחסו לניהול הידע בפרויקט בלבד, עם התחלה-אמצע-סוף. מדובר במסע.

 

2. ניהול ידע וניהול נכסים דיגיטליים (Digital Asset Management)


עולם ניהול הנכסים הדיגיטליים כולל לא מעט מתודולוגיות עבודה מוכחות לגבי דרך ניהול המידע הנכנס בשעריהם (למשל- תוקף פריט תוכן).
מומלץ מאד לאמץ מתודולוגיות אלו גם בשדה ניהול הידע הארגוני לשדרוג הערך והשימוש.

 

3. ניהול ידע ומודיעין תחרותי


עיקר הדגש בעולם ניהול הידע הוא על שימור, שיתוף והנגשת ידע. עולם פיתוח הידע והחדשנות זוכים לפחות התייחסות.
דרך אפקטיבית לקדם את פיתוח הידע, ההדרגתי והמהפכני, הינו על ידי חשיבה משותפת על כללי נכסי הידע, על כל רמותיו החל מנתונים ,עבור במידע מובנה, ידע גלוי, ידע סמוי וכלה באינטואיציות.
עירוב מסוג אחר בשילוב איי ניהול הידע השונים למאגר משותף.
התייחסות לידע הארגוני בתפיסות של CI (מודיעין תחרותי), הכוללות ערבובים אלו, כמו גם כלים אחרים, משדרגת את אפקטיביות פיתוח הידע.
חשיבה משותפת על שני עולמות אלו כאחד- יכולה לייצר סינרגיה משמעותית לשניהם.
[הוספת אנלטיקה / Big Data והפיכת שלושת תחומים אלו לאחד.. קפיצת מדרגה נוספת].


חזרה

 

רשימת המאמרים והכותבים

1. Parameters of Knowledge Management Success
C.W. Holsapple, S.-H Hsiao, J.-Y. Oh
2. Why are companies still Struggling to Implement Knowledge Management? Answers from 34 Experts in the Field
V. Ribiere, F.A. Calabrese
3. REAL Knowledge and the James Webb Space Telescope: Success and Failure Coexisting in NASA
E. Hoffman, J. Boyle, E. Rogers
4. Processes: Still the Poor Relation in the Knowledge Management Family
J.S. Edwards
5. KM Successes and Failures: Some Personal Reflections on Major Challenges
A.K.P. Wensley
6. Lessons Learned from Nearly 200 Cases of KM Journeys by Hong Kong and Asian Enterprises
E. Tsui
7. Knowledge Loss and Retention: The Paradoxial Role of IT
N. Levallet, Y.E. Chan
8. Knowledge and Knowledge-Related Assets: Design for Optimal Application and Impact
G.S. Erickson, H.N. Rothberg
9. Knowledge Management Success and Failure: the Tale of Two Cases
S. Larson
10. Social Knowledge: Organizational Currencies in the New Knowledge Economy
K.E. Russell, R. La Londe, F. Walters
11. Knowledge Management and Analytical Modeling for Transformational Leadership Profiles in a Multinational Company
T. Ha-Vikstrom, J. Takala
12. Successes and Failures in Improvement of Knowledge Delivery to Customers Using Chatbot- Result of a Case Study in a Polish SME
B. Filipczyk, J. Gotuchowski, J. Paliszkiewiez, A. Janas
13. Don’t Neglect the Foundation: How Organizations can Build Their Knowledge Architecture and Processes for Long-Term Sustainability
S. Earley
14. Semantic Technologies for Enhancing Knowledge Management Systems
V. Sugumaran

 


חזרה

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135