ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון מאי 2016 - מהדורה מס' 200
גיליון מאי 2016 - מהדורה מס' 200
גיליון:

1. קוראי 2Know מתרגשים יחד איתכם לכבוד צאתו של גיליון ה200.

עברנו יחד דרך ארוכה מהגיליון הראשון ועם זאת אנו גאים שחלק מקוראינו מגיליון 1 ממשיכים ונמנים עם קוראינו גם היום.

נכון לשנת 2016 עיתון 2Know מופץ מדי חודש לכ 2000 קוראים.

בחרנו לכבוד גיליון ה200 לשנות באופן חד פעמי את מבנה כתב העת ותכניו.

קריאה מהנה ולהתראות גם בגיליון 300, גיליון 400 ואלו שאחריו...

בידידות, הערכה ושותפות, מוריה.

 

2. קורס ניהול ידע ייחל ב30/6 לפרטים והרשמה ניתן לפנות לימית yamit@kmrom.com

 

3. שמחים לעדכן שד"ר מוריה לוי נוסעת לייצג את מדינת ישראל בגרמניה כיו"ר ועדת המומחים של ISO להמשך גיבוש התקן הבינלאומי. נעדכן אחרי...

1. הגיליון הראשון יצא באוקטובר 1999. איך נולדה היוזמה של העיתון?
ב1999 רום הייתה עדיין בשותפות עם חברת דר' עדנה פשר יועצים. אחד השותפים הציע לשלוח חומרים שיווקיים לרשימת תפוצה שהייתה בידו. הבנתי שיהיה יותר קל לשלוח חומרים כשיש פורמט קבוע. זה נח לקוראים, והצורך לשתף בטיפ או סקירה מקצועית גם יעזרו לנו להתמיד על פני זמן. לכבוד הגיליון הראשון קניתי דיסק ובו אייקונים של "funny cartoons" כדי לשלב בגראפיקה. (לגיליון הראשון לחצו כאן)


2. האם קיימת מאחרי העיתון תפיסה מקצועית מסוימת שהעיתון מנסה לקדם? ואם כן האם העיתון הוא פלטפורמה טובה לכך? העיתון הוא פלטפורמה לקידום בשורת ניהול הידע בישראל שרום מובילה. כשהתחלנו עם העיתון לא העלינו על דעתנו את גוגל וכך מבלי להתכוון, הידע המגוון שנצבר בעיתון הפך את רום למובילה בתוצאות חיפוש, בלי לרמות או להזדקק לשירותי קידום. לא צפינו מראש עד כמה העיתון יהיה מקדם משמעותי בהגעה של ארגונים אלינו. לרום יש אוריינטציה שמבדלת אותה מחברות ניהול ידע אחרות. היא שמה דגש על הצד המתודולוגי שבא לידי ביטוי בפיתוח ובשיתוף מתודולוגיות ניהול ידע, אז מטבע הדברים אלו נושאים שעוסקים בהם בהרחבה בעיתון, אבל אנו גם מייחדים מעת לעת מאמרים בנושא שר פוינט.


3. על אילו שינויים מרכזיים את יכולה להצביע בניהול הידע במהלך 17 השנים שהעיתון קיים?

כשהתחלנו עם העיתון הייתה התרבות הארגונית מאוד משמעותית ומנגד הצד הטכנולוגי. לאחר שנתיים שלוש הבנו שהאלמנטים האלו חייבים להשתלב בתהליך העבודה ובהמשך בעיסוק בתכנים: ארגון, עיבוד עריכה ועוד. במשך השנים נכנסו תחומים חדשים שקשורים לניהול שינוי ומדיה חברתית על כל נגזרותיה. אבל מה שמפתיע הוא שכשאנחנו בוחנים את התכנים הישנים, אנחנו מגיעים למסקנה שגם אם יש שכלולים ודרכים חדשות למימוש, המתודולוגיות הבסיסיות נשארות בעינן. מעט מאוד תכנים כבר לא רלוונטיים. הסיבה שאחנו בוחנים את התכנים הישנים היא שאנו מתרגמים אותם באופן שיטתי לאנגלית. היום העיתון מופיע גם אנגלית ונעשה מהלך של תרגום מאמרים שפורסמו בעבר. תוך כדי תרגום אנחנו מדייקים גם את התכנים בעברית ועושים התאמות למציאות בשטח היום מבלי לחטוא למציאות בה נכתב המאמר. לעיתים רחוקות מתעורר צורך לכתוב על מונח מחדש. זה מפתיע שתכני העיתון שמשתקפים במאגר הידע עדיין רלוונטים.


4. האם היו תחזיות בתחום שהתממשו ומגמות שהתפתחו באופן אחר ממה שצפית?

מעצם היותה חברה מובילה לרום יש גם השפעה בשטח. יש מגמות שצפינו ואכן התממשו. ב2001 הקמנו פורטל מקצועי לקומברס ורק אחרי תשעה חודשים שמענו על פורטלים מקצועיים בכנס בין לאומי. גם את התפיסה של ניהול הידע כמשולש תרבות ארגונית-מחשוב- ותהליכי עבודה פיתחנו כבר ב1999. ב2005 פגשתי את דיוויד גורטין הוא אמר שהמגמה החדשה בעולם היא המשולש, שמבחינתנו היה כבר מוטמע בפן התיאורטי וגם המעשי .גם את התפיסה של מחזור חיים שלם של לקחים שפיתחנו עוד ב2003 אנחנו רואים מתפתחת עכשיו בעולם. לעומת זאת מאוד קיווינו שענן התגיות יתפוס יותר וזה לא ממש קרה בפועל. גם האמנו ששיתוף ידע עם לקוחות, למשל האופן שבו חברות מקבלות ומשתמשות בחכמת ההמונים, יתפוס הרבה יותר מהר מכפי שקרה בפועל.


5. האם את יכולה לנסות ולתת הערכה לתחומים המרכזיים שיעסיקו את קהילת ניהול הידע בגיליון ה400?

אני מקווה שבגיליון 400 שיתוף בין לקוחות יהיה משמעותי, ושניהול ידע יהיה תחום מוכר כמו בנקאי ומורה ויילמד באוניברסיטאות ואז יותר קהלים יעסקו בו וגם הכתיבה תהיה לקהל הרבה יותר רחב לא רק למנהלי ידע, כמו שהיום מתעניינים בידע רפואי גם מי שאינם רופאים.


6. האם יש גיליון מסוים שאת זוכרת במיוחד?

בעיקר זכור לי גיליון המאה. החלטנו שאת הגיליון החגיגי לא אנחנו נכתוב וביקשנו מארבעה לקוחות לספר על ניהול ידע מנקודת מבטם. זה גיליון שאני זוכרת כי הייתה יציאה מהשגרה. ככלל נטינו תמיד להתמקד בתוכן ובתכלס, בשוטף ובשגרה. פחות גיליונות חגיגיים שמטבע הווייתם מתרכזים ברום ויותר גליונות שגרה שמתעסקים בניהול ידע. אנחנו משתדלים לחרוג מזה רק פעם במאה.


7. העיתון שינה את פניו עיצובית מספר פעמים, האם את יכולה לחלוק עם הקוראים מה עומד מאחרי מחשבה לשינוי עיצובי, ומתי מבינים שיש צורך לשינוי כזה?

השינוי העיצובי התרחש בשלוש תחנות: 1. כהשהתכנים המקצועיים של רום נכנסו לאתר והירחון הפך חלק מהאתר .2. כשהאתר שודרג. 3. כשרצינו שהעיתון ייקרא לא כמסמך וורד אלא כעיתון ממש שניתן להדפיס. ככלל השינויים העיצוביים הגיעו כפידבק מהעובדים ברום.


8. היו לך שני בלוגים בעיתון. האם את יכולה לספר עליהם ולתת טיפים על כתיבת בלוג מקצועי?

את הבלוג הראשון התחלתי לכתוב ב2007 כשכל נושא כתיבת הבלוגים היה חדש. רציתי להתמקצע בזה אבל לא רציתי שהתוכן בבלוג יתנגש עם העיתון ולכן כתבתי על ניהול עובדי ידע. כדי להבטיח התמדה החלטתי מראש שהבלוגים יצאו כספר ואחרי 50 פוסטים הרגשנו שהנושא מוצה ויש נפח לספר שאכן פורסם והבלוג נפסק. לאור שאלות חוזרות על הבלוג ומתוך מחשבה שזו דרך להיכנס לתחום של SMB (עסקים קטנים ובינוניים) התחלתי לכתוב בלוג שמפורסם במקביל בדה מרקר ומתאים לקהל המסורתי של עובדים בניהול ידע, אבל גם לקהלים נוספים שאינם מכירים את התחום אך להבנתנו יכולים לקבל ממנו ערך מוסף. הטיפ שלי הוא אותנטיות. כתיבה אישית היא לא קלה למי שאינו מורגל בכך והדרך להתרגל לכך היא פשוט לכתוב!


9. אז אם את פונה לא רק לאנשי ניהול ידע... את יכולה להסביר מה החזון שלך לניהול ידע?

ידע הוא אחד הנכסים המשמעותיים שנותנים ערך במאה ה21. אנחנו עוסקים במינוף של הידע מכיוון שזה ערך כל כך משמעותי שחבל שלא ינצלו אותו מספיק. כשמנהלים את הידע באופן שיטתי ומוסדר עם המתודות שיש לנו זה הרבה יותר יעיל ממה שארגונים עושים על פי היגיון בריא בלבד.


10. לסיכום, האם את יכולה לתת טיפים למי שחושב להוציא ולהפיץ עיתון מקצועי?

אני מציעה שיהיה פורמט קבוע. פינות קבועות של חדשות או סקירה של מונח או טיפ. הם עוגנים שעוזרים להתמיד. אני לא ממליצה להוציא גיליונות נושא אלא גיליונות שמשלבים כמה נושאים יחד, כי לעולם קהל הקוראים מתעניין בדברים שונים וגיליון "רוחבי" בפורמט קבוע מבטיח שיהיה משהו לכל אחד. בדיעבד יש לפורמט הקבוע גם ערך מוסף: מאגר מידע שבעצם נבנה בשיטתיות על פי נושאים. נכון שהירחון הוא כלי שיווקי, אבל מהר מאוד הבנו שעצם כתיבת הידע עיבודו והשלמה ממקורות נוספים ממשיכה למקצע אותנו. בסוף הכתיבה הכותב תמיד יודע מכפי שידע כשעמד מול המסמך הריק.

חגיגי: גיליון 200
נכתב ע"י ליאור מורן

גיליון 200!!!


זהו גיליון ירחון ניהול הידע 2know מספר 200 ש ROM מוציאה לאור.


נשמע עוד מספר? לא כך הדבר.


200 גיליונות, משמעם כמעט 17 שנים שבהם כל חודש כ- 2,000 קוראים נחשפים למתודולוגיות ניהול ידע.

 

אז לרגל גיליון ה- 200 בחרתי לחזור להתחלה. ולא סתם להתחלה של העיתון, אלא אפילו קצת קודם, להתחלה של חברת ROM ופעילותה בניהול ידע.


למי שלא יודע רום במקור נועדה להיות בית תוכנה. היא אפילו נקראה בראשיתה רום טכנולוגיות ורק לאחר כחודשיים שינתה את שמה ל- ROM Knowledgeware.


פעילות החברה אכן אמורה הייתה להיות הרבה יותר טכנית. מוריה לוי, מנכ"לית ומייסדת ROM, שלמדה מתמטיקה ומחשבים ועסקה בתוכנה מתחילת 1985, החליטה ב- 1988 שהגיע הזמן לפרוש כנפיים ולפתוח חברת תוכנה משלה.


רצה הגורל, ובתחילת הדרך, פנה למוריה מכר והציע לה לבצע פרויקט של ניהול ידע. מוריה הגיבה בשלילה. "הרי אני חברת תוכנה ואין לי כלל ידע על ניהול ידע (כמה אירוני) ומה זה בכלל ניהול ידע?" המכר הסביר למוריה מה נדרש לעשות ואחרי שחקרה "קצת" את הנושא והבינה שעסקה בתחומים משיקים, לקחה על עצמה את הפרויקט.


מהר מאד מצאה עצמה בצומת דרכים: האם להמשיך עם החלום המקורי ולהישאר בכובע של חברת תוכנה או לשנות כיוון ולהתמחות בתחום החדש בארץ ובעולם, של ניהול ידע?


החלטה לא קלה בהתחשב שניהול ידע בזמנו היה נישה מאוד לא ברורה.


וכמו שאומרים- "השאר הוא היסטוריה". כיום ROM היא חברת ניהול הידע המובילה בארץ (ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת :-) ). יש אומרים בין המובילות בעולם...


החברה מונה 28 עובדים, אבל מבחינתי, זה יותר נכון 28 אחים ואחיות כי בשבילי ROM זה הרבה מעבר; בשבילי ROM זו משפחה.


מצפה לגיליון ה- 300 ולעוד הרבה אחים במשפחה המורחבת.

 

נכתב ע"י דנה נוימן רותם

לרגל חגיגות גיליון ה 200 שלנו אני רוצה לשתף אתכם ב 2 מאמרים אשר חקוקים לי היטב בזיכרון.


לפני מספר שנים עבדתי כמנהלת ידע בארגון תקשורת, ומצאתי את עצמי באתגר חדש: כתיבה באתר החברה ואחריות על אזור השירות באתר.


באותה תקופה ייסדו בחברה את תפיסת שירות : Self Service , מתוך רצון לאפשר ללקוח לקבל שירות בכל זמן, ובכל מקום, ללא צורך בהמתנה או תלות בנציג. תפיסה שנחשבה בזמנו לפורצת דרך וכיום אנו רואים יותר ויותר חברות נוקטות בשיטה זו ה"חולקת" עם הלקוח מידע ומאפשרת לו לא להיות תלויי וחייב בקבלת שירות מנציג.


כביכול הצעד פשוט, אך הוא הציף דילמות ואתגרים מבחינת ניהול הידע באתר:

  • כיצד מנגישים את הידע בצורה הפשוטה, הקלה והנוחה ביותר ללקוח ?
  • האם האתר ומערכת ניהול הידע הקיימת בחברה צריכים להציג את אותם התכנים?
  • מה לגבי פערי השפה, הרי לכל ארגון קיימת שפה ארגונית שאיננה בהכרח שפת הלקוח ... כיצד מגשרים על הפער הגדול ?


הרי הלקוח לא עובר קורס הכשרה ולא ניתקל בסיטואציות השירות ברמה יומית ולכן כתיבת התכנים מחויבת להתבסס מנקודת מבטו בלבד!


בנוסף ברורה לי המתמטיקה המאוד פשוטה:


המטרה לעודד שימושיות מצד לקוח במתן פתרון מהיר ואפקטיבי (הרי ללקוח אין סבלנות ) באמצעות:

  1. מתן מידע ברור ללא שלבים או פעולות מורכבות.
  2.  שיקוף הצעדים אותם הלקוח הולך לחוות במטרה לתאם ציפיות.
  3. עידוד תחושת המסוגלות להגעה לפתרון בקלות.


אחרת, קיים סיכון שהלקוח ינטוש את הדף וההפסד יהיה כפול= לקוח יתקשר לשירות + לקוח לא יפנה לאתר לקבלת שירות בשנית.


בחיפוש אחר דרך פעולה נתקלתי בשני מאמרים שעזרו לי לגבש את התוכנית שלי לביצוע המשימה:


 "פסיכולוגיה בשירות העיצוב" , מאת: אלה אנטס.
 "חווית משתמש לעולם האמיתי" , מאת: מאיה פליישר.


"פסיכולוגיה בשירות העיצוב" / אלה אנטס


מאמר זה דן באתגר הקיים בפני חברות, ואשר מהותו הינה האופן בו ניתן להגיע ולהעביר את המסר שלהן ללקוח. כיום בעידן בו קיימים אמצעי תקשורת ומדיה רבים עדיין חשוב לחדד את המטרה שלנו כארגון:


להיות שם= להיות קיימים, להפוך את קהילת הלקוחות שלי להיות נאמנים.


מה הופך אתר אינטרנט לאתר שמתקשר עם קהל היעד שלו? שמעביר את המסר שרוצים להעביר? שמפתח קהילה של משתמשים נאמנים?
בסופו של דבר, הבסיס לכל אתר הינו בהתנהגות האנושית, בתגובות פסיכולוגיות שונות לסיטואציות, למידע, לצבע, לצורה, לאמירה.


מספר כללי יסוד שאספתי מהמאמר :

  1. ליצור אמון = יצירת ביטחון הנאה וסקרנות להמשך אצל המשתמשים.
  2.  לייצר דפוס חוזר – תבניות בתכנים, למשתמש לרוב קל יותר להתמודד עם הידוע והמוכר.
  3. שימוש בתמונות לחיזוק הקונספט והמסר שברצוננו להעביר.
  4.  דפוס קריאה של אנשים- אנשים לא באמת קוראים הם סורקים את הדף !

 

"חווית משתמש לעולם האמיתי " / מאיה פליישר


אחת הדילמות כפי שציינתי הייתה הצורך לגשר על פערי השפה שנוצרים בעקבות המונחים המקצועיים הארגוניים.


המאמר מדגים כיצד ניתן לגשר על הפערים באמצעות חווית ה UX:


מוצר נולד מתוך צורך ובשאיפה שאכן ייתן מענה לצרכן הסופי שלו, אך הדרך מהצורך הראשוני ועד למוצר הסופי יכולה להוות גורם משמעותי להצלחת המוצר. כמנהלי ידע אנו מתבקשים להציג פתרונות לצרכים שעולים. דרך הצגת הפתרונות היא חשובה ועוזרת להמחיש את המוצר האמיתי. לכן, ההתייחסות לפתרונות שאנו מציעים צריכה להיות רצינית באותה מידה של המוצר הסופי.


המאמר מציג מספר יתרונות להצגה ויזואלית :

  •  ללקוח שלנו יהיה יותר קל להבין למה התכוון המשורר
  • ההמחשה הדומה למוצר האמיתי תגרום לתיאום ציפיות
  •  נוכל לבצע בדיקת שימושיות מוקדמת
  • נאתר צרכים נוספים או נוותר על אלמנטים מיותרים טרם השקעה של עלויות וזמן במוצר האמיתי
  • נדבר בשפה משותפת יותר עם הלקוח שלנו
  •  התלהבות הלקוח היא בד"כ גבוהה וגורמת לרתימתו בהטמעת המוצר
  • אנו (מנהלי הידע) נתפסים רציניים ומקצועיים יותר

 

- כמה נכון!

שימוש מושכל באמצעים העומדים בראשותי ייצור את חווית המשתמש ויעזור לי "מכירת המוצר" שלי. ניתן לעיתים לגשר על פערי השפה באמצעות ויזואליות ובכך לבצע תיאום ציפיות מול הלקוח שלי ולייצר שפה משותפת!

 

לסיכום אין לי ספק שהמאמרים הללו יכולים לשרת ולעזור בדילמות נוספות העולות בפנינו כמנהלי ידע. כאשר אני נתקלתי באתגר חדש שלא היה מוכר לי עד כה, הם בהחלט עזרו לי לחדד את התפיסה ואת הדרך הרצויה גם כאשר למסע היו מספר ניסיונות לא מבוטלים עד למציאת הכיוון והדרך... (בינינו זה מסע שלעולם לא יסתיים.. ).

 

 

חגיגי: כבר 200...
נכתב ע"י שגית סלמון

אני נמצאת ברום קרוב לעשור. מתחילת עבודתי בחברה אני כותבת מאמרים לעיתון.
כולנו כותבים. אנחנו מתמקצעים דרך הכתיבה, אנחנו משתפים בניסיון שצברנו, אנחנו מתעדים את הידע שלנו.

מן הצד השני, מובן שאני קוראת את העיתון. אני לומדת מהמאמרים הכתובים בו. אני נחשפת דרכם לתחומים חדשים בעולם ניהול הידע, ומעמיקה את ידיעותי וניסיוני בתחומים מוכרים.

 

לא פעם, מעבר לעניין וללימוד, אני נהנית לקרוא.
בטח גם לכם קרה שקראתם משהו והצטערתם שלא אתם כתבתם אותו.
לכבוד גליון ה- 200 של העיתון, נתבקשתי לכתוב על מאמר שאהבתי.
ובכן, אין אחד כזה.
המאמרים שאני אוהבת הם כאלה שמספרים סיפור, כאלה שכתובים מתוך חוויה אישית, כאלה שמחברים אותי למציאות שמעבר לעולם העבודה או כאלה שמתמקדים דווקא בתחום שאני מכירה היטב, ועדיין מוכיחים לי שאני לא יודעת הכל.

 

אז בחרתי לחזור לכמה כאלה, ולא רק מהשנים האחרונות...

 

אי סידור מסמכים, מאמר רלוונטי תמיד, המשווה בין ניהול המסמכים בארגון קטן ובין סידור הבגדים בארון הפרטי. המאמר מרכז מספר טיפים לניהול בסיסי של מסמכים בארגון קטן.

 

על תגיות ועננים, אהבתי את המאמר ולא רק בגלל הכותרת שלו. הוא מבהיר בצורה פשוטה והגיונית את נושא התיוג וענני התגיות, ככלי מרכזי לאיתור הידע הארגוני.

 

ניקוי אבק- גלגולו של נוהל, מאמר המתייחס לנושא שהרבה מאיתנו נרתעים ממנו- נהלים. המאמר מתאר תהליך המסייע לשיפור המבנה והכתיבה של הנהלים הארגוניים, ובאופן זה מסייע לשיפור התדמית שלהם.

 

חוכמת הבטוחים, הסתכלות מעניינת ומעוררת מחשבה על המונח השגור "חוכמת ההמונים".

 

דיוור אלקטרוני- איך עושים את זה נכון? כולנו מקבלים המון מידע שיווקי. אישית, אני תמיד מתייחסת למידע שמגיע אלי בעין ביקורתית: מה כתוב, איך כתוב וכו'. המאמר מכיל מקבץ טיפים פשוטים והגיוניים להכנה ושליחת דיוור אלקטרוני.

 

"משה לא גר כאן יותר" – שימור ידע עובדים- זווית מציאותית ומעט משעשעת על נושא רציני ומהותי בארגונים.

 

לסיכום, המאמרים שנבחרו רלוונטיים גם היום, ומוכיחים כי לצד ההתפתחות וההתחדשות המתמדת בעולם ניהול הידע, ישנם תחומים רבים שזקוקים למענה בכל תקופה ובכל שלב בחיי הארגון.

 

חגיגי: על כתיבה
נכתב ע"י שרון כהן ארזי

תקציר על המאמר "על כתיבה" שכתבה מיכל בלומנפלד


מאמרה של מיכל עורר בי השראה ב-3 תחומים, למעשה בשלושת תחומי המקצוע שלי. מכאן הבנתי שכל תחומי היצירה עובדים באופן דומה:


תהליך הכתיבה קורה באופן דומה מאוד לתהליך יצירת כוריאוגרפיה, הוא מתחיל מבפנים ורק אח"כ יוצא החוצה, אם אחשוב בעת היצירה על איך זה נראה כלפי חוץ, ההשראה תיכבה ממש כמו שמוציאים תקע מהחשמל. לעומת זאת, אם אצור מבפנים בלי מחשבות מכוונות, אוכל לבסוף לערוך, ללטש ולדייק את הכוריאוגרפיה כך שתיראה טוב גם כלפי חוץ. ובכלל... אני מאוד מאמינה במשפט: היופי מקרין מבפנים.


גם כמפתחת הדרכה (ויועצת לניהול ידע), תהליך כתיבת התוכן הוא דומה לכתיבה מסוג אחר, לפעמים נתקעים ולא יודעים איך להסביר/לנסח משהו. בדיוק ברגע הזה, כשנתקעים, מיכל מסבירה שצריך לשחרר את המחשבה על האחר ולכתוב את מה שבפנים. רק לאחר מכן עלינו לעבור לשלב השני – ההתעסקות באחר, בנראות, בחיצוני, בכללים וכו'.


איך כל זה קשור לניהול ידע?


בניהול ידע יש הרבה עיסוק בתוכן, הרי בלי תוכן את מה ננהל?
מבחינתי, הכתיבה היא השלב הבסיסי ביותר וחשוב להשקיע בו.
גם כשכותבים תוכן מקצועי, אם נכתוב את כל מה שבפנים ורק לאחר מכן נערוך, נלטש ונדייק התוכן יהיה יותר מעניין, אותנטי ופחות ניתקע בתהליך.


תארו לכם שהייתם כותבים את החלומות שלכם (עוד מקור לתת המודע), כמה נפלא ומרתק :-)


כשכתבתי את התקציר הזה חילקתי לשני השלבים המוזכרים במאמר של מיכל.

המאמר מכיל טיפים מאוד טובים לכתיבה. לי הם עובדים.
אני ממליצה לכל מי שכותב, מקצועי או אומנותי, הדרכתי או שיווקי, לקרוא את המאמר המקסים ולהשקיע באותנטיות ובזרימה.
התהליך מפרה גם את הכותב וגם את הקורא ויוצר חיבור מבפנים.


תודה למיכל.

כנסים בארץ

 

שם האירוע: פורום KMI
מיקום האירוע: יס פלאנט, המאה ועשרים 4 ראשון לציון
תאריכים: 15.6.16
פרטים נוספים: לחצו כאן

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: Technology Trends in Law Firm KM
מיקום האירוע: Boston, United States
תאריכים: 10/5/2016
פרטים נוספים: לחצו כאן

 

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר The Future of Professions: How technology will transform the work of human experts, הינו ספר שנכתב על ידי אב ובן- Richard & Daniel Susskind ופורסם בשנת  2015. האב, פרופסור ועו"ד ידוע באנגליה, מפיץ כבר שנים את תורתו בדבר ההכרח לשינוי מקצוע עריכת הדין. בשלב כלשהו, הבין כי השינוי צריך שיתחולל בכל המקצועות בהם יש התמחות ומומחים (Professions) וחבר לבנו, כלכלן, כדי לכתוב ספר כולל בנושא.

 

map name="image_map"> map name="image_map"> map name="image_map"> map name="image_map">

אמנם מדובר בספר שהוחל בכתיבתו כבר ב- 2010, ושהרעיונות מוצגים ברמות בשלות שונות כבר מספר שנים, אך אין ספק, שהתחושה עם קריאת הספר- שהדברים קרובים מתמיד.
משפיע על כולם, וכן...צריך להשפיע עוד יותר על מנהלי הידע; גם באופי השירות לבעלי המקצוע השונים – אופי שמשתנה, אך גם איך אנו כבעלי מקצוע פועלים ונותנים שירות זה.

 

קריאה מהנה ומחשבות מעמיקות.

המצב הקיים- ולמה לא טוב דיו?

 

מיהם בעלי המקצוע בהם אנו דנים?
הרבה מקצועות התמחות (professions) יש בעולם, ולכל מקצוע, גוף ידע משלו. עם זאת, באופן לא מפתיע, יש מספר מאפיינים משותפים. המקצועות השונים הינם, בדרכים שונות, פתרונות לבעיות שאנו האנשים, לא יכולים להתמודד עם כולם גם יחד לבד, ללא סיוע. הרופא, עורך הדין, המורים ובעלי מקצוע נוספים, מסייעים לנו, דרך התמחות ייחודית להם, להתקדם בחיים. יש להם ידע, ניסיון, מיומנויות ופרקטיקות (know-hows) שאין לאדם שאינו בעל המקצוע.
בעלי מקצוע ההתמחות השונים, כפי שמגדירים המחברים את נשואי הספר, משתפים מספר מאפיינים (שיש ביניהם גם חפיפה חלקית):


  א. יש להם ידע ייחודי
  ב. אישורם כבעל מקצוע כרוך בהכשרה או אפילו בתואר
  ג. הפעולות שלהם מבוקרות (רגולציה) [הערה- מ.ל. תכונה זו אינה דווקא משתקפת בהמשך כהכרחית לבעל מקצוע התמחותי].
  ד. הם כפופים לאוסף ערכים משותף (למשל- שבועת הרופא, קוד אתי וכו').


נכון שחלק מהידע של בעלי מקצוע אלו קיים בספרים ובדפוס, אך חלקו מבוסס גם על עולם המעשה.
בעלי המקצוע חשים אחריות להרחיב את גבולות הדיסציפלינה, ולפתח רעיונות ומתודות פעולה חדשות.
בעלי המקצוע הינם בעלי הכוח. אנו תלויים בהם, ובאופי עבודתם, שהינו כיום, פעמים רבות, מתבסס על כל פרט ופרט.

 

שתי בעיות משמעותיות במצב הקיים:


  א. אי יעילות עבודת בעלי המקצוע. משפיע על מחירים, לאור התלות בכל פרט ומומחה.
  ב. היצע. התלות יוצרת מצב שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו היעזרות במומחים טובים, או לעיתים, במומחים בכלל (חברות למשל הבודקות את חוזיהם לבד ללא עו"ד ועוד).

 


חזרה

 

הזדמנויות חדשות

 

שתי הזדמנויות חדשות עומדות בפנינו ביום, היכולות לשנות את המפה כולה:


א. הטכנולוגיה המתפתחת בקצב מסחרר ומעמידה חומרה ותוכנה אשר-

  • יכולות לבצע באופן ממוכן משימות שעד אתמול נדרשו עבורם בני אדם.
    דוגמא לכך- רובוטים, מוניטורים, תוכנות לניהול Workflow ועוד.
  • יכולות "לחשוב", לקבל החלטות ואפילו ליזום רעיונות חדשים.
    דוגמא לכך היא תוכנה שמחליטה מתי להוריד עלות חדר בבית מלון כדי למקסם תפוסה, או תוכנה שסוקרת CASE STUDIES בספרות ומצביעה על מגמות משותפות ומחקרים שכדאי לבצע, ועוד.
  • יכולות לגרום לשיתוף רחב של מידע וידע, ולהנגיש אינסוף ידע זה לכל אדם ואדם, בכל מקום אשר יימצא.
  • זולה יותר מאשר אי פעם. לכל אחד כמעט יש נגישות לפלטפורמות דיגיטליות רבות (טלפון חכם, מחשב וכו') כל עת ובכל מקום.


ב. הידע והמידע. אלו מתרבים, והופכים לבסיס מרכזי להתמחויות. לידע ולמידע תכונות ייחודיות, השונות מתכונות משאבים אחרים:

  •  הם לא מתבזבזים עם השימוש בהם (בבחינת נר לאחד, נר למאה- שהנר יכול להדליק עוד ועוד נרות בלי להקטין את אורו בעקבות זאת).
  •  הם סינרגטיים. שילוב של מידע וידע, יוצר ידע חדש, מה שמקדם את רמת ההתמחות והמענה לפתרונות עוד יותר.
  • ניתן להעלות אותו על הכתב ובאופן דיגיטלי (בניגוד למשאבים אחרים דוגמת כיסא). אם מנגישים אותם בחוכמה, ניתן להשתמש בהם לעיתים, גם ללא המומחה עצמו, ולקבל לבד את המענה לצורך שלנו.

 

שילוב של הטכנולוגיה עם המידע והידע, בחברה מבוססתאינטרנט, יוצר אינסוף הזדמנויות חדשות, לו רק נשכיל לארגן מחדש את העיסוק במקצועות על מנת לנצל משאבים אלו באופן מושכל.

שילוב שכזה יאפשר הן יותר יעילות, הן הגעה ליותר צרכנים, אך גם חדשנות והתפתחות של מענים חדשים שלא היינו מצליחים להגיע אליהם בדרך אחרת.

 


חזרה

 

המקצועות בתצורה החדשה

 

ניתן, בעולם מתחדש, לראות שינוי באלו העוסקים במתן מענה מקצועי לסוגיות המעסיקות אותנו:


חלק מהמענים ימשיכו להינתן על ידי מומחים;
בחלק מהמשימות יהיה שילוב חלקי של מומחה עם מתמחה, בעל מקצוע תומך, בעל מקצוע משלים, מכונה או אפילו קבוצת אנשים שהינה בעלי ניסיון מעשי, ללא כל התמחות;
בחלק מהמשימות בחלק מהמשימות לא יהיה צריך כלל את המומחה, ואותם מתמחים, בעלי מקצועות עזר, בעלי מקצועות משלימים, עמיתים, או הצרכן בעצמו- יתנו את המענה לצורך.

 

כל השילובים האלו הינם אפשריים ורבים נוספים;

למשל- מומחה הנותן שירות דרך SKYPE או מנגיש את הידע שלו לכל דורש, בדרכים זולות וזמינות אחרות, הדורשות ממנו פחות השקעה.
דוגמא לשירות נוסף הינה תיאום מס. עד לפני מספר לא רב של שנים, כל פעם שנדרשנו לתיאום שכזה, פנינו לבעל מקצוע מומחה. כיום באמצעות תוכנה המונגשת חינם לכל אחד, אנו יכולים לבצע פעולה זו באינטרנט, לעיתים תוך מספר דקות בלבד, וללא מומחה כלל.
ודוגמא נוספת: כיום כאשר יש בעיה במחשב או בחיים, ניתן למצוא אינספור אחרים שכבר התנסו ודיווחו על דרך הפתרון, הם, או אחרים שסייעו להם.

 

איך מגיעים למצב שכזה?
על ידי ניתוח של כל תהליכי העבודה בכל מקצוע התמחות. כל תהליך מפורק למשימות משנה, ואנו שואלים את עצמנו תוך בחינת הטכנולוגיה, המידע והידע:
האם ניתן לבצע אוטומציה לתהליך ולהחליף את עבודת המומחה בחומרה או תוכנה?
האם ניתן להגדיר אלגוריתם, שכולו או חלקיו יועברו למכונה או למישהו פחות מיומן?
האם יש יתרון בהעברת המשימה לבעל תפקיד אחר, שאו זול יותר, או מיומן יותר דווקא במשימה הספציפית?
האם ניתן להנגיש את המידע והידע לציבור, כאשר הוא מנוסח בדרך שבה הציבור יוכל להבינו ולקבל בעצמו החלטה, או להגיע למומחה באופן מדויק יותר (עם הנתונים הנכונים, או לחילופין, כאשר יש תסמינים מסוימים)?
האם ניתן לתת את השירות דרך האינטרנט ולשפר בכך את אופיו? (כמו צילומי רנטגן הנבדקים על ידי בעלי מקצוע במקומות אחרים בעולם באופן מידי וכך משפרים ומייעלים את השירות)?
האם חוכמת ההמונים יכולה לסייע?
האם יש טכנולוגיה חדשנית שיכולה לשפר את המענה?
כל תשובה חיובית מובילה אותנו צעד חדש, לכיוון תצורת המקצועות המחודשת.

 


חזרה

 

חששות לפני; השלכות אחרי

 

לא כל כך קל לעשות את הצעדים הנדרשים למעבר לדור העתיד.

 

יש חשש מעודף המידע והידע באינטרנט, והאם נדע לנצלו;
המידע והידע אינם מונגשים כיום לציבור, בנושאים רבים, באופן שהם יכולים להבינו, ולדעת לפעול על פיו;
ישנו חשש מניכור; בעלי המקצועות שנפגשו אתנו פנים אל פנים, נתנו לנו גם מענה רגשי ואמפתיה, מעבר למענה המקצועי;
ישנו חשש של איבוד ערכים ואתיקה המלווים לדרך בה בני אדם מבצעים את המשימות, אם אלו תבוצענה על ידי מכונות ונהירה אחרי יעילות.
ישנו חשש של ירידה באיכות;
ומעל לכל, ישנו חשש מאיבוד המומחיות, ואיבוד פרנסה.

 

האומנם כל אלו צפויים לנו?
המחברים טוענים שלא, ומסבירים כי בכל חשש, יש היבטים לכאן ולכאן. האומנם תמיד הרופא יותר אמפתי? האומן סומכים עליו יותר שימצא כתם בצילום הרנטגן לעומת המכונה?
אף אחד לא יודע מה יהיה עתיד הפרנסה, והאם תאבדנה התמחויות מסוימות מהעולם.
כנראה שכן, אך עם זאת, נראה שיש יותר מקום לבעלי מקצוע אחרים, ולכאלו שייתנו שירותים שיסייעו לעתיד הזו להגיע: מהנדסי ידע, מנתחי תהליכים, מומחי הנגשה (UX), אנשי מחשוב, מדעני Big Data ועוד. וכן, גם לבעלי המומחיות עצמם בהחלט יישאר מקום, ובהחלט תישאר מומחיות, גם אם זו נשענת על טכנולוגיה וממוקדת בכיוונים אחרים בעבר.

 

ובכל מקרה, העתיד כבר מגיע. בין אם ירצו בו כולם, ובין אם יחששו. לא ניתן להתעלם ממנו. האמצעים להגעתו קיימים; עתה נדרש הרצון.

 


חזרה

 

מקרה בוחן: דוגמאות מהעולם הבריאות- עתיד שמתחיל להיות הווה

 

בצד התפיסה התיאורטית מתודולוגית שתוארה לעיל, פורסים המחברים בכ- 50 עמודים המחשות מעשיות למשנה המתוארת, במקצועות הרפואה, הוראה, תיאולוגיה (רבנות, כמורה וכו), משפט, עיתונות, ייעוץ ניהולי, מיסוי וראיית חשבון וארכיטקטורה.
להלן סיכום הרעיונות המועלים בנושא רפואה, חלקם מציאות נוכחית, וחלקם- כפי שהם חוזים- מציאות לא רחוקה. הרעיונות אמנם מעולם תוכן אחד, אך ניתן להשליך מהם, כל אחד, לעולמות התוכן המעסיקים אותו.
(הערה מ.ל.: סיכום מקרה הבוחן נכתב על ידי יעל לחמן)

 

רעיונות- עתיד שהופך להווה:

  1.  תיק אישי רפואי מלא לכל אדם- כל אחד מחזיק בידו תיק רפואי מלא שלו, המאפשר לו להימנע ממחלות. במקום לנקוט בגישה הקיימת כיום, שכאשר אדם חש ברע הוא מתייעץ עם מומחה וזה מאמת או מפוגג את חששותיו, אנשים ייקחו אחריות על ניהול מצבם הרפואי. לכל אדם תהיה גישה לפלטפורמות דוגמת NHS Choices או WEBMED ואלו יספקו לו מידע מדויק לגבי סימפטומים או דרכי טיפול. אנשים יוכלו לקבל התרעות אישיות לגבי סיכונים להם חשופים ולהיות בקשר דרך הרשת עם הרופאים המתאימים מתוך רשתות הכוללות כיום כבר מעל מיליון רופאים זמינים.
  2.  ניתוח חכם של ממצאים- מערכות בינה מלאכותית ומערכות חכמות אחרות הן שתבצענה ניתוח של בדיקות כדי להכריע האם קיימת מחלה/נגיף/גידול. מחקר שנעשה בארה"ב כבר הוכיח ששימוש באלגוריתמים חכמים מפחית זיהוי כזב של סרטן השד ב- 37%. מערכת Watson של IBM כבר משמשת כיום לקריאת צילומים ואיתור סרטן תוך המלצה על דרך טיפול מתאימה (כנ"ל ל PTSD). מערכות חכמות מזריקות כבר כיום אינסולין באופן אוטומטי, מבוסס על הנתונים אותן הן מנטרות, במקום הזרקה ידנית של האדם. ב University of California רובוט חכם חילק כבר 2 מיליון מרשמי תרופות, ללא אף שגיאה, בניגוד למקובל בקרב רוקחים אנושיים (1% שגיאות). מחצית מהרופאים בארה"ב משתמשים באפליקציה בשם Epocrates. האפליקציה עוזרת לנתח כיצד תרופות שונות מגיבות זו עם זו והיא חוסכת זמן רב שהיה מתבזבז על חיפוש המידע במדריך עב כרס בן 2,500 עמודים.
  3. ביצוע מחקרים חכמים- חברת IBM בשיתוף עם The Bayor College of Medicine פיתחו מערכת בשם KnIT הסורקת מיליוני מאמרים ויוצרת על סמך המידע המופיע בהם, היפותזות חדשות לפיתרון בעיות מחקריות שונות. תוכנות כאלה סייעו לדוגמא, במחקרים שבוצעו בנושא הורמונים ומיגרנות.
  4.  מידע רפואי רב יעבור לאחיות ולבעלי תפקידים רפואיים אחרים והגבולות בין סמכויות הרופאים ושאר המטפלים יטשטשו יותר ויותר. כך למשל, האחיות ובעלי תפקידים שיוכשרו ברפואה (אם כי לא יהיו ממש רופאים) יצוידו בכלי אבחון ותוכניות טיפול. כמו כן יקבלו האחיות יותר סמכויות לרישום תרופות ולבצוע של ניתוחים קטנים.
  5. שימוש בוידיאו לביצוע משימות רפואיות מרחוק (tele-health או e-health)- האפשרות להשתמש בווידיאו דרך האינטרנט תאפשר לרדיולוגים לבצע צילומים דחופים מרחוק. מומחי לב יוכלו לבצע אבחון דחוף ולתת הנחיות לטיפול בלי שיהיו פיזית ליד החולה עצמו. בתחום הניתוח, צוות של מנתחים בארה"ב הצליח, בעזרת רובוטים מתקדמים ומערכת הוידיאו, להוציא את כיס המרה מגופה של אישה הנמצאת במרחק 6,000 ק"מ מהם- בצרפת.
  6.  פיתוח ושימוש בכלים לניטור מרחוק ואבחון מרחוק- כלים מתקדמים מאפשרים לחולי לב לשלוח דוחות עם נתונים ישירות ממכשירי הלב שלהם אל הרופא המטפל בהם. גוגל וחברת התרופות Novartis, פיתחו במשותף עדשות מגע חכמות לניטור רמות סוכר בדם. עדשות אלה יוכלו להחליף את בדיקת הדם הרגילה לחולי סכרת הנעשית באצבע.
  7. גידול במספר המוצרים, המערכות והאפליקציות המבוססות על טכנולוגיית הטלפון הנייד (mobile health או mHealth) - חברת BlueStar למשל, בנתה, באישור ה-FDA, מערכת ניטור סכרת על הטלפון הנייד. המערכת מספקת לחולים טיפול רפואי מותאם אישית ומעבירה את הנתונים הנאספים מהחולים בזמן אמת לרופאים. שימוש נוסף הוא טקסטים לתזכור חולים (וגם בעלי תפקידים רפואיים) כדי שייקחו את התרופות שלהם. השימוש במערכת הביא לתוצאות חיוביות בנוגע לשיפור בריאות חולי איידס ומלריה. מכשיר העובד באופן דומה הוא ה-Glowcap, זהו צ'יפ אלחוטי המנטר שימוש בתרופות: המכשיר מאותת, מצפצף ואז שולח טקסט לחולה ששכח לקחת תרופה, מעביר מידע לרופא על לקיחת התרופה ע"י החולה ומודיע לרוקחים כאשר מלאי התרופה עומד להיגמר.
  8.  שימוש במידע הרב שנאסף באמצעות המכשירים הדיגיטליים ליצירת תובנות חדשות לגבי חולים - כך לדוגמא Mayo Clinic פיתחו אוסף של אלגוריתמים המנתחים מידע עדכני של חולים כדי לחזות ולהתריע על בעיות רפואיות פוטנציאליות. ברוב המקרים כמות המידע היא כ"כ רבה שנדרשות טכנולוגיות של Big Data. כך למשל The Emory University Hospital באטלנטה פיתח בשותפות עם IBM מוניטורים המוצבים ליד מיטות החולים. מוניטורים אלה אוספים ומנתחים כמויות עצומות של מידע לגבי כל חולה בכל שנייה נתונה. באופן דומה, גם אנשים פרטיים יכולים להשתמש במכשירים "לבישים" כמו Jawbone, Fitbit, Myfitnesspal, כדי לאסוף ולנתח כמות גדולה של מידע על עצמם. המידע כולל, בין היתר, נתונים על רמת הדופק, מערכת העיכול, דפוסי השינה, רמות האושר ועוד. מכשיר אחר שאוסף נתונים הוא מוניטור קטן בצורת גלולה, הנבלע ע"י החולה, מופעל ללא בטרייה ומספק ניטור פנימי.
  9. היווצרות של קהילות המונים החולקות מידע בנושאים רפואיים ברשת- כך לדוגמא, באתר של PatientLikeMe 300,000 אנשים משתפים את חברי הקהילה במצבם הרפואי ובחוויותיהם ומחליפים רעיונות לגבי הצעות לטיפול. גם הרופאים בארה"ב משתמשים ברשתות מקצועיות, כמו ה-Sermo, או ה-QuantiaMD כדי לחלוק מחקרים, מקרים רפואיים, וכדי לתקשר זה עם זה.
  10.  שימוש ברפואת המונים- פנייה להמון דרך הרשת כדי לקבל תמיכה ורעיונות לטיפול. לדוגמא, באתר CrowdMed אנשים מפרסמים את הסימפטומים שלהם ורופאים (מתוך קהילה של כ-2,000 רופאים ברשת) נותנים אבחון על סמך התיאור שקיבלו.
  11.  הדפסה בתלת מימד- טכניקות הדפסה בתלת מימד מאפשרות הדפסה של אובייקטים שונים כמו תותבות או כתרים לשיניים. כמו כן, מנתחים יכולים לסרוק איברים של חולים ולהדפיס מודלים שלהם כדי להתאמן ולהתכונן לניתוח. ב-Wake Forest Institute הצליחו לפתח מכונה "המדפיסה" תאי אדם ישירות לאנשים שנכוו בשריפות. החוקרים מעוניינים להגיע גם ביום מן הימים להדפסה של איברים שלמים.
  12.  ההתפתחות הטכנולוגית של המחשוב מאפשרת הגשמת רעיונות שקודם לכן היו אפשריים רק בתיאוריה והיום הם גם ניתנים ליישום. כך לדוגמא קיימת היום האפשרות לסרוק את ה-DNA של חולה במטרה להתאים עבורו את הטיפול הרפואי המיטבי ואף לחזות עבורו מחלות פוטנציאליות בעתיד. אם ב-2007 קריאת הגנום האנושי עלתה כ-10 מליון דולר, כיום היא עולה כמה אלפי דולרים בודדים. בתחום של שינוי גנים, המדענים מחפשים גנים בעייתיים ומתערבים באופן פעיל לשנות או להוריד גנים אלה. תחום קרוב הוא ה-nano-medicine. קיימים כבר nano-bots קטנים שמסוגלים ל"שחות" בתוך גופינו, לצלם, להעביר תרופות למקומות המתאימים, ולתקוף תאים מסוימים. בכך הם עולים ביכולותיהם על אלו של המנתחים הטובים ביותר.
  13.  פיתוח של רובוטים חכמים לתמיכה בחולים- בתחום זה אפשר לציין את הרובוטים העוזרים לנכים המשותקים בכל גופם ללכת, או את התותבות הנשלטות ע"י החולים. יש גם רובוטים המסייעים לבעלי המקצוע הרפואיים כמו לדוגמא, רובוטים המסייעים לאחיות להעביר דברים כבדים. רובוטים אחרים מסייעים להשגת מטרות חברתיות: PARO הוא רובוט ביפאן המעורר ומרגיע חולי דמנציה ואלצהיימר. רובוטים אחרים עוזרים לילדים אוטיסטים. מדענים ומהנדסים עובדים על פיתוח רובוטים שיעזרו לא רק בהעברת דברים כבדים אלא גם ישמשו חברה לחולים בבית החולים. באחד מבתי החולים הפרטיים ביפאן לדוגמא, ברוב החדרים ישנו רובוט לכל חולה המספק לו חברה. אותן טכנולוגיות משמשות גם לתמיכה בפלטפורמות ברשת כמו ה-AI Therapy. זוהי מערכת היוצרת תוכנית טיפול וירטואלית לאנשים הסובלים מחרדה, ללא צורך בהתערבות אנושית.  
  14.  


    חזרה

     

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135