ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון פברואר 2014 - מהדורה מס' 173
גיליון פברואר 2014 - מהדורה מס' 173
גיליון:

1. ב20/02/2014 ייפתח מחזור נוסף של קורס ניהול ידע מבית רום. לפרטים והרשמה ניתן לפנות ל yamit@kmrom.com


2. ב 06/03/2014 יתקיים כנס ניהול הידע השנתי של פורום ניהול הידע בישראל ברמת אפעל, פרטים נוספים בהמשך
     
3. בימים אלו מוקם פורום חדש של מנהלי פורטלים ואתרי אינטראנט. הפורום מיועד למנהלי פורטלים, מנהלי אתרים, אחראי תקשורת ארגונית וכן למובילי פעילות בIT . המפגש הראשון ייערך ב19.3 בין השעות 09:30-12:00 בחברת טבע. לפרטים והרשמה ניתן לפנות ל yamit@kmrom.com


 

4. חברת רום משיקה בימים אלו יוזמה חדשה, לקש רבין ארגונים/עמותות ללא כוונת רווח (מלכ"ר) הזקוקים לסיוע בתחום, לבין מתנדבים מתחום ניהול הידע, בהתנדבות. האם את/ה מומחה לניהול ידע? האם את/ה רוצה להתנדב? חבר/מנהל בארגון/עמותה ללא כוונת רווח – האם הארגון/העמותה זקוקים לסיוע?
צרו קשר עם ימית, במייל – yamit@kmrom.com

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

בעולם ניהול הידע יש שני סוגי שחקנים: אנשי ה- business ואנשי האקדמיה.
Liebowitz נמנה עם הקבוצה השנייה, אחד מיני כ- 30 אנשי אקדמיה המובילים בארה"ב את התחום. יתרה מכך, הוא נחשב למספר אחד או שניים בעולם כולו, מבחינת מספר פרסומים וספרים שהוא מפיק בתחום.
אך אין ספק, ש Liebowitz גם מחובר לעולם העסקי, ועל כן הוא, יחד עם עוד שתי פרופסוריות, החליטו לקחת חלק גם בכנס עסקי זה.
את Liebowitz אני מכירה כבר כשנתיים. הוא "גילה" אותי, לאחר מאמר אקדמי שפרסמתי בנושא שימור ידע של פורשים מומחים ויצר איתי קשר. מהר מאד התברר שהוא יהודי, ומאז שמרנו על יחסים טובים, והתכתבנו מעת לעת.
כשראה שאני מרצה בכנס, מיהר לקבוע עמי פגישות. ואכן מסביב לכנס, מעבר לפגישת נימוסים והכרות פנים אל פנים, יצאנו, ביוזמתו, לאכול, הוא ואשתו, בעלי ואני (במסעדה הכשרה היחידה שיש בוושינגטון). כמובן לא הסתפקנו בכך, וקבענו פגישת עבודה כדי לחשוב ביחד ולהחליף רעיונות.
הראיתי ל Jay את התקן, עליו סיפרתי לו כבר בעבר. מעבר להתעניינות בתקן לניהול ידע והבעת שביעות רצון מההתקדמות הנגזרת מכך, שמח jay לקבל את המסמך עצמו, ומיד שאל: "האם זה לידיעה בלבד, או שומה עלי להעיר הערות".
הסברתי לו שכרגע אין מקום לשינוי, אולם, אם וכאשר נצליח לקדם את התקן הבינלאומי, ישמש התקן הישראלי כבסיס לתקן הכולל, ואז יהיה מקום להערות אלו. אולם- מדובר במסע שהחל, והתקדמותו אינה מהירה מידי.
חשבתי שהנושא ברור, והוא ייקח את העותק, ישמור אותו לעתיד לבוא, ואולי יספר לי על רעיונות משלימים. אך לא כך. כבר לאחר מספר שעות, קיבלתי לידי חזרה את התקן המקורי, והרגשתי, כמו לפני 30 שנה- כתלמידה בבית הספר. התקן היה מלא הערות ורעיונות, הפניות למאמרים ומידע משלים שכדאי לקרוא, המתייחס לרעיונות המוצגים בו. כל עמוד בו הייתה הערה (והיו לא מעט כאלו) היה מסומן, וההערות היו אכן מעמיקות ומלמדות. אכן הפרופסור ראה בתקן עוד עבודה המוגשת לו, ובכתב ידו הברור במידה זו או אחרת, שרבט את שהיה לו לומר.
ישנן חמש מגמות אליהן ניהול הידע מכוון:

  1. חילוץ הידע הגדול (Big Knowledge) מהנתונים הגדולים (Big Data). זאת על ידי ניתוח אנליטי. ניהול הידע ישחק תפקיד בסיוע להתגבר על עודף הנתונים והפיכתם למה שחשוב כל כך- תמיכה בקבלת החלטות.
  2.  שיתופיות ומדיה חברתית: קהילות ידע על צורותיהן השונות תמשכנה להוות חלק משמעותי מניהול הידע הארגוני.
  3.  יהיה דגש על מדידת ניהול הידע.
    הערת המחבר: נראה שזו יותר משאלת לב ממגמה ברורה. Liebowitz מצר על החסר בתחום זה.
  4. ניהול ידע יתפתח יותר בתחומי נישה.
    בתחומים מסוימים בהם נדרש ניהול הידע- הוא יתפתח יותר. שתי דוגמאות מסוגים שונים- בריאות; שימור ידע פורשים מומחים.
  5.  ניהול ידע יתרום ככלי לכלי אינטליגנציה מלאכותית .


בשורה התחתונה- מדובר באדם חושב, בעל ידע רב שכדאי להקשיב לדבריו. ולא פחות מזה- באוהד ישראל. שווה.


נכתב ע"י אלעד פירן, ענת ביילסקי

Social Newsfeed features /  Micro-blogging  -  מיקרו בלוג / ערוץ חדשות אישי


המיקרו-בלוג האישי הינו כיום כלי חשוב בארגז הכלים של המדיה החברתית בארגונים, הן בשל הערך המוסף שהוא תורם לארגון ולעובדים, והן בשל השימושיות הגבוהה שלו, קלות השימוש וקלות ההטמעה שלו.


לכל משתמש בגרסת SharePoint 2013 יש אתר אישי((My site המרכז מידע אודות המשתמש, יכולותיו, פעילותו והפרסומים שלו. בנוסף לאלו, קיים בדף הבית האישי של המשתמש גם המיקרו-בלוג האישי, או, אם תרצו, ערוץ החדשות האישי שלו. כאן יכול המשתמש לפרסם בקצרה מסר או מידע עבור משתמשים אחרים (באופן הדומה מאד לציוץ בטוויטר או לפוסט קצר בפייסבוק).

יכולות המיקרו-בלוג / ערוץ החדשות האישי:

  • שיתוף: המשתמש יכול לקבוע את מי לשתף בפרסום שלו: את כלל הארגון, את כל חברי אתר ספציפי באוסף האתרים, או למשתמשים העוקבים אחר ערוץ החדשות שלו. בנוסף, משתמשים אשר עוקבים אחר פעילות יוזר מסוים (עשו עליו "Like") רואים  על אלו פוסטים המשתמש עשה "Like" ב newsfeeds שלהם.
  • תיוג: המשתמש יכול להוסיף למסר שפרסם גם HashTag# (בעברית – תגית) לטובת מנוע החיפוש הארגוני, וכך כל חיפוש בנושא המתויג יציג גם את הפרסום האישי של המשתמש. בנוסף, תגיות נפוצות מוצגות בענן תגיות בצד הדף לשימוש הכלל.
  • אזכור: המשתמש יכול להוסיף למסר שפרסם גם Mention@ (בעברית – אזכור) של משתמשים אחרים המעורבים בנושא, וכך הם יכולים לעקוב אחר הפרסומים ולהיות מקושרים אליהם.
  • תוספות: ניתן להוסיף לפרסום גם קישורים (היפרלינק, כתובות URL, ועוד) וגם פריטי מדיה (תמונות או סרטונים).
  •  ניהול הפרסום: המשתמש יכול לערוך או למחוק את הפרסומים שפרסם .

המידע נאסף מסקירת הרצאות באתר YouTube .

 

אחד התחומים המרתקים בעבודתו של יועץ ארגוני בכלל, ויועץ ניהול ידע בפרט, הוא הנחיה של קבוצות וקהילות לומדות. לעיתים, הקבוצה מתקיימת ולומדת תחת "הכובע" של פיתוח ידע חדש, לעיתים כחלק מתהליך הטמעת פתרון ניהול הידע בקרב משתמשי קצה ולעיתים גם כחלק מהבניית צוות של מומחי תוכן המגבשים חזון ומשימות משותפות.

על פניו, הנחייה של קבוצה היא לרוב משימה מוגדרת ובעלת שלבים מוגדרים. יחד עם זאת- וכפי שלמדנו מניסיוננו, מתחת לפני השטח, פועלים זרמים וכוחות מתחום הדינאמיקה הקבוצתית המשפיעים על המשימה ועל התהליך. מנחה טוב, בעל שילוב של ניסיון עם ידע תיאורטי ידע לזהות ולנתב את הדינאמיקה המתקיימת באופן שיקדם את מטרת הקבוצה כך שתושג במלואה, בזמן קצר ובאקלים קבוצתי נינוח ומאפשר.

 

הקבוצה כשלם (ולא רק אוסף של אנשים)
מנחה קבוצות בעל רקע דינאמי מסתכל לא רק על אוסף האנשים שיש ביניהם מן המשותף ומן השונה- אופי, רצון ומטרות. הסתכלותו עוברת מראיה של אוסף של פרטים שיושבים איתנו בחדר לראיה של גורם נוסף מרכזי ועליון שגם הוא יושב בחדר- והוא הקבוצה עצמה. אורגניזם יחיד העומד בפני עצמו, ושמו- הקבוצה כשלם. 

לקבוצה, כמו לכל אינדיבידואל יש אופי פרטני, רצון , רגש, דחף ואפילו צורך הישרדות כמו ליחיד או פרט. ברגע שהמנחה תופסים את הקבוצה כאורגניזם אחד הוא מתחיל להתבונן במה שמעסיק את ה"חיה" הזו הקרויה קבוצה. במה היא מתעסקת עכשיו? לאן היא מושכת עכשיו? באיזה שלב בהתפתחות שלה היא נמצאת עכשיו? האם היא ממוקדת כרגע במשימה ועובדת, או שמא דברים אחרים מעסיקים אותה כרגע והיא "יצאה לשחק בחצר"?

 

שלבים והתפתחות בחיי הקבוצה
נהוג להמשיל את היצור המתקרא קבוצה לתינוק או לילד שעובר פאזות ושלבים מרגע היוולדו ועד רגע מותו (סיום הקבוצה). למעשה, על מנת שהקבוצה תוכל להגיע לשלב בו יכולה להתרחש עבודה אמיתית והתעסקות ממוקדת ויעילה במשימה עליה לעבור מספר שלבים, כמו ילד שנולד ועליו לגדול ולהתפתח לפני שהוא מגיע לשלב הבוגר והיצרני שלו.
מימד נוסף של ההמשלה לילד מדברת על יחסי הורה וילד שבאים לידי ביטוי ביחסי הקבוצה והמנחה. הדמיון בין השאר הוא במעבר משלב ראשון בחיי הקבוצה שמאופיין ביחסים של תלות מאוד חזקה החיונית להישרדות, דרך שלב גיל ההתבגרות שיש בו מן המרידה (בהורה- מנחה) ופיתוח העצמאות ועד לתפקוד עצמאי ויצרני. בהנחה שהילדות עברה כראוי הקשר הורה ילד (מנחה קבוצה) מתגבש לפורה והדדי.

 

חשיבות ההכרות עם השלבים והתהליכים האופייניים לקבוצה
מתוך הדימוי של ילד ניתן לדמיין מה קורה למנחה שמתבונן באוסף של פרטים בלבד ולא ער לקיום "ילד" שיש לו עיסוקים וחיים משלו. המנחה עלול לעבוד עם כמה פריטים אבל בינתיים הילד משתולל: הוא מפחד, כועס, בודק גבולות, וכך יכול המנחה למצוא את עצמו עם קבוצה "המשתטחת" על רצפת חדר הישיבות ובועטת מבלי שהוא מבין מה בעצם קורה פה? 

 

משמעויות אופרטיביות להנחיה
אנו למעשה מסתכלים על הדברים הנאמרים בחדר כ"קול קבוצתי", באמצעות סיפורים, דעות ותפיסות של אנשים שונים בקבוצה אנחנו שומעים את קולה של הקבוצה עצמה. הילד הקבוצתי מדבר אלינו מגרונות שונים ומשקף לנו את מצב הקבוצה. במה עוסקת הקבוצה עכשיו? מה המחשבות שמעסיקות אותה ומרחיקות אותה ממשימת העבודה שלה? מה התכנים שלא ניתן להביע בקול רם?
אם נדע לקרוא את המתחולל בנפשה של הישות הקבוצתית נדע כיצד לתת לה יד וללוות אותה בתהליך גדילתה וצמיחתה עד להגיע לבגרות שהוא שלב העבודה הפורה והיצרנית.
אם לא נדע לעשות כן, נוכל למצוא את עצמנו עם קבוצה נתקעת, חורקת, מתעמתת ולא פעם אפילו מתפרקת. המשימה תושג חלקית או תושג בדם או תזנח אי שם ותכוסה בערימת תירוצים מתירוצים שונים.

 

דוגמאות מחיי קבוצות
רקע: קבוצה בעלת 16 משתתפים, שמטרתה לגבש נוהל אחיד לניהול צוות העובדים ב 30 סניפים שונים ברחבי הארץ. הנהלת הארגון חשה שלמרות ש"רוח הארגון" שורה על כל אחד מהסניפים, רב השונה מהדומה וכל מנהל סניף מוביל את הצוות ואת הסניף כראות עניו.
זהו המפגש הראשון וחברי הקבוצה מתחילים להגיע ולהתיישב בחדר. הקבוצה מורכבת מההנהלה הבכירה של הארגון, משני מנהלי סניפים, ממנהלים מקצועיים (מנהלי רוחב) ומשני מפקחים חיצוניים אשר ממונים על הענף מטעם הממשלה (ואינם חברי הארגון).

 

תמלול ההתרחשויות:
אני פותחת בסבב היכרות קצר שבו כל אחד מציג את עצמו ואת תפקידו ואז מסבירה את מטרת הקבוצה:
-אני: "אני שמחה ונרגשת שהתכנסנו כאן. אנחנו עומדים להיפגש במשך 10 מפגשים שבועיים, שלוש שעות כל מפגש,כשמטרת המפגשים שלנו היא לבנות נוהל אחיד ומקובל לניהול סניף"

-רונית:"אני חייבת לציין שקשה מאוד לקרוא לכל הסניפים באותו שם, יש שונות כל כך גדולה, בכלל לא נותנים אותו סוג של שירות בכל הסניפים, כך שאני לא לגמרי מבינה איך אפשר ליצור נוהל אחיד"

-גיל:"לדעתי, גם אם נצליח לגבש משהו, הוא יהיה כל כך כוללני שבכלל לא ניתן יהיה להשתמש בו"

-יעל:"כן, אבל אי אפשר להגיד שממש אין משותף, אולי נצליח להתוות נוהל כללי ואז יהיו הסתעפויות לכל סוג של סניפים"...


מה קורה בקבוצה? מה יכול המנחה לעשות?


אנחנו עדים לתהליך הלידה של הקבוצה. המשימה העיקרית היא להפוך לקבוצה. לסמן את הגבולות החיצוניים מסביב למה שהוא הקבוצה הזו. משימה זו אינה פשוטה בהינתן נתוני הפתיחה - קבוצה הטרוגנית בתפקידיה אשר רב השוני ביניהם על המשותף, מאוד יתכן שנתוני הפתיחה הם אלו שמכוונים את הקבוצה להגדרה שלה דרך עיסוק מרכזי בתמה של שייכות מול דחייה.
רוב האנשים באופן טבעי צמאים לקשר עם המנחה ועם הקבוצה ויש להם צורך באישור ושייכות. אבל הצורך הזה מעלה גם חשש מדחייה. יש מי שמביע את המשאלה לשייכות באמצעות הדיבור על הצלחה קבוצתית, קווי דמיון ושותפות. יחד עם זאת, אפשר להרגיש את מפלס החרדה. האם יש טעם להיוולדות הקבוצה? האם הקבוצה הזו תהיה מקום שמקבל אותי ואני יכול לתרום לו בבטחה?
כדי שהקבוצה תוכל לעשות במטרות שלה עליה להיות פנויה רגשית לכך ולא עסוקה בתכנים מאימים. לכן, המשימה של המנחה כרגע היא להוריד את מפלס החרדה ולסייע לה לפתח לכידות.
משימתו הראשונה היא לדאוג שהקבוצה לא תתפרק למרות שיש כוחות שקוראים לזה. על המנחה להיות מודע לכך כי בשלב זה אין לקבוצה יכולת להכיל קונפליקט ולטפל בו. מסיבה זו, המנחה צריך לפעול באופן שלא יפתח קונפליקט בשלב הנוכחי.
בנוסף על המנחה להיות מודע להתנהגויות שתקדמנה שייכות ומחויבות לקבוצה: הקבוצה תשיג מטרה זו אחרי שכל משתתף "הפקיד" משהו בקבוצה והביע מחויבות לקחת חלק בתהליך.
כדי לקדם משימה זו, יכול המנחה למשל לעודד את הדיון בהגדרות ולקרוא גם לקולות שותקים לקחת חלק בדיון.


סיכום:
בכל קבוצת עבודה מתקיימים לצד התכנים הברורים של מטרות, שלבים ותפקידים רשמיים גם תכנים דינמיים הקשורים לרגש וליחסים. עלינו המנחים, מוטלת האחריות להתכונן, להכיר, לזהות ולהגיב לאלו על מנת לאפשר לקבוצה לתפקד ביעילות ולהגיע להצלחה במשימה. הסיפוק של מנחה שהצליח בכך הוא עצום. קצת כמו של הורה הצופה בילדו גדל, בודק את כוחו, לעיתים מתמרד, ולבסוף מצליח להפוך לבוגר ועצמאי.


עבודה קבוצתית נעימה!

מאמר מהעולם על פי מחקר של גרטנר ובו מסתבר, ולא מפתיע שקלות שימוש היא השיקול מספר אחד בבחירת כלי BI

לקריאה לחצו כאן

על חשיבות ניהול הידע שהוגדר כאחד מגורמי המפתח בתכנית האב של קניה ל- 2030.

לקריאה לחץ כאן

בלוג נפלא על ניהול ידע- של ננסי דיקסון

לצפייה לחץ כאן

"The Greatest Enemy of Knowledge Is Not Ignorance, It Is The Illusion of Knowledge" -Stephen Hawking "

סרטון מאת דויד גורטן

אנו סוחרים בידע שלנו

לצפייה לחץ כאן

כנסים בארץ:

 

שם האירוע: פורום KMI

מיקום האירוע: מלון שרתון, הירקון 115 תל אביב

תאריכים: 26/02/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

שם האירוע: כנס ניהול הידע השנתי

מיקום האירוע: רמת אפעל

תאריכים: 06/03/2014

פרטים נוספים יימסרו בהמשך

 

שם האירוע: כנס מולטידע 2014

מיקום האירוע: כפר המכביה, רמת גן

תאריכים: 25-26/02/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: KM India 2014

מיקום האירוע: Bangalore, India  

תאריכים: 21-22/02/2014

פרטים נוספים לחצו כאן.

 

שם האירוע: KM Middle East 2014

מיקום האירוע: Dubai, United Arab Emirates 

תאריכים: 10-12/03/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

ספר: Get Bold
נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר Get Bold: Using Social Media to Create a New Type of Social Business נכתב ע"Sandy Carter בשנת 2012 ודן בתפיסות ובכלים הנדרשים להפוך ארגון ל "עסק חברתי"
(
Social Business).

Carter היא מנהלת בכירה ב IBM, והספר מבוסס, בצד היכרותה את עולם ה-Social, גם על ניסיונה האישי בחברת IBM שנחשבת בין מובילות השימוש ב- Social זה מספר שנים.

הספר כולל דוגמאות רבות של חברות, גם בתחום המדיה החברתית, אך גם בתחום שיתופיות וניהול ידע קלאסי סביב השיתופיות. גם לנו, מדינת ישראל, יש נציגות בספר- בתיאור של פעילות הפורטל הארגוני בנק הפועלים.

מומלץ!

מהו עסק חברתי?

עסק חברתי (Social Business) מוגדר כעסק המיישם כלים חברתיים בתהליכי העבודה שלו, באופן שמניע ומקדם את יכולתו התחרותית (Company Competitiveness).

ארגון חברתי הוא פחות עוסק בטכנולוגיה ויותר עוסק באנשים.

עסק חברתי מתאפיין בשלוש תכונות מרכזיות:

·         מקשר (engaged): ארגון המצליח לחבר בין אנשים למומחים והתמחויות.

·         שקוף (transparent): ארגון שמאמין בהסרת גבולות בין המומחים בתוך הארגון ואלו שמחוצה לו. מצליח ללמוד מלקוחותיו, ספקיו ומהציבור.

·         זריז וחד (nimble): ארגון שמצליח למנף את המדיה החברתית לזירוז העסקים, השגת תובנות ושיפוק קבלת ההחלטות.

 

ברור כי כדי להיות עסק חברתי לא מספיק לאמץ את הכלים של ניהול המדיה החברתית. המעבר לעסק חברתי דורש גם שינוי תרבותי ארגוני ליצירת סביבה פתוחה בה מעודדים עובדים לשתף, לפתח ולחדש.

עסק חברתי דורש יותר מהטמעה של כלי מדיה חברתית, אולם בהחלט הוא גם יותר מתגמל.

 

כולנו אמורים לרצות להפוך לעסק חברתי. מסתבר כי אנשים מעדיפים לעשות עסקים עם חברים, גם כאשר יתר הפרמטרים לבחירת הספק אחידים, אך גם כאשר זה אינו המצב! בחירת הספק עימו עובדים הופך לפרמטר משמעותי ביותר כיוונים משהורגלנו.

עסק חברתי עוסק באנשים ובאנושיות. וזה אולי שונה ממה שהורגלנו לקדם בעסקים בתפיסות הוותיקות (מ.ל.)

גיבוש אסטרטגיה

הצעד המשמעותי הראשון שעל ארגון לבצע הינו לגבש אסטרטגיה של היות עסק חברתי.
אסטרטגיה שכזו מושגת באופן מיטבי כאשר יש תרבות ארגונית המאזנת:
בין הכוונה ארגונית מלמעלה (top-down)
לבין יוזמות מהשטח (bottom-up)
לבין לקוחות וגורמים חיצוניים עימם נמצאים בקשר (פגי דאו,  MAD Perspectives LLC)

ישנה זיקה משמעותית ביותר, שפעמים רבות מחסירים בהערכת חשיבותה, בין היעדים העסקיים שמבקשים להשיג לבין התרבות הארגונית התומכת השגת יעדים אלו.
כדי להפוך לארגון חברתי שמקשר, שקוף וזריז, על ארגון לעשות צעדים גם בהיבט המעשי ולהגדיר יעדים קונקרטיים לשם כך (למשל- לחזק את עובדיו כדי שיהיו מומחים שיכולים לתרום לקהל), ובו בזמן לנהל שינוי שיקרב את הארגון לתכונות השונות, דוגמת השקיפות.
האסטרטגיה תכלול התייחסות ל-
יעדים:
מומלץ לקבוע יעדים מדידים, כל ארגון בהתאם לצרכיו. מתוך פרק
רווחים ותוצאות
, בהמשך, ניתן ללמוד על יעדים אפשריים הנכללים באסטרטגיה. דוגמאות ליעדים מקובלים באסטרטגיה-

·         ייעול העבודה

·         האצת החדשנות

·         העמקת הקשרים עם הלקוחות

תרבות:                                                                                      

·         הגדרת התרבות הרצויה

·         המלצות לתהליך הנעת השינוי התרבותי.

המלצה לתהליך שכזה שכולל הגדרת תפקידי ההנהלה ותפקידי העובדים (מדיניות/ Governance) ודרכים להעצמתם, להדרכתם, לאפשור ויצירת ההרגלים לחיות ולנשום כעסק חברתי.

גיבוש מנגנון לתהליך מחזורי של התנסות; הפקת לקחים; למידה; וחוזר חלילה.

מדיניות:

הגדרת מדיניות (Governance) הכוללת בעלי תפקידים ותהליכים עליהם אמונים בתחומים של:

1.       הובלת הנהלה; מרכז מצוינות

2.       ניהול הקהילות וניהול התוכן

3.       ניהול התדמית וניהול הסיכון

4.       מדדים ומדידה

5.       הנחיות וסטנדרטים.

תהליך הדרכה, התנסות והטמעה.

את האסטרטגיה יוביל בעל תפקיד ייעודי ברמה כלל ארגונית.

האמון, התדמית והסיכון

אמון

עסק חברתי מבוסס בראש וראשונה על אמון.

על הארגון ליצור אמון במותג, בעובדים ובמוצרים אל מול מספר קהלי יעד:

·         עובדים- האמון נוצר דרך האינטראקציה שנוצרת באופן טבעי דרך העבודה.

·         לקוחות ולקוחות פוטנציאליים- קבוצות שאין להם אינטראקציה מובנית עם הארגון. הקשר נוצר תוך ערכים של יושר ומתן ערך, כאשר יש ליזום את האינטראקציות ותוך שכך להקשיב ללקוחות במקומות בהם נמצאים.

·         שותפים וספקים- קבוצות הנמצאות בין העובדים והלקוחות, ויש לשלב מעט משתי השיטות בהתאם לאופי הקשר עימם. 

פיתוח האמון החברתי, על כן, הינו אחד הצעדים המשמעותיים ביותר של כל ארגון המבקש להיות עסק חברתי. האמון יתייחס למרכיבים של:

·         מנהיגות ומומחיות בתחום המקצועי הרלוונטי. עדיין יש חשיבות מכרעת לתוכן J

·         תגובתיות ועקביות: תגובה מהירה משפיעה על האמון ויש להגדיר מנגנון ארגוני המבטיח זאת.

·         שקיפות ושיח פתוח: כיום כבר לא מספיק שחברה תפרסם עצמה; עליה להקשיב ולהתייחס לקהל. יש לתת את הדעת, ששקיפות לא ניתן, כנראה, לזייף, ומחייב שינוי אמיתי וכן בארגונים.

פיתוח האמון ייעשה באמצעות שלוש קבוצות אנשים: העוקבים (followers); החברים (friends) והמשפיעים (tippers). הדבר נכון הן במימוש בתוך הארגון, והן מחוצה לו.

בתוך הארגון (אל מול העובדים)- מגביר תשוקה לעבודה (>> יעילות), מגביר קשר לארגון ומגביר חדשנות.

מוחץ לארגון (אל מול לקוחות)- מגביר נאמנות, מגביר תמיכה, מגביר זמן שהות, ומגביר שביעות רצון.

המשפיעים חשובים ולא תמיד ברור מי הם ואיך לנהוג בהם. המלצת המחברת היא לזהות אותם ולתת להם תחושה שהם מיוחדים וחשובים.

מקום הקשר יהיה גם, אך לא רק באתר החברה ודפיה ברשתות השונות.

כדי לייצר קשר, על החברה להשקיע ולייצר נוכחות במקומות שם מסתובבים האנשים את אמונם רוצים לרכוש; יש להקשיב למה שהם אומרים, להגיב, ואם מצליחים לייצר משפיעים, הרי שאלו גם ייזמו אמירות טובות במדיה, הנשמעות אמינות יותר מאמירות החברה, ומסייעות אף הן לטיפוח האמון.

בתוך הארגון, באופן מקביל, יש להפעיל מובילי קהילה, ש- "make all the difference in the world".

 

קהילה היא הרבה יותר מסתם ציבור-

יש הנהגה ולאו דווקא שוויון; אנשים מונעים מכוונה ולא מגאווה; יש מחויבות ולא אקראיות; יש שייכות ולא רק תועלתנות; יש שיתופיות ולא רק תקשורת. לשם יש לשאוף.


אמון בונים על ידי שילוב של:

o        אינטראקציה- בסלולארי, במשחוק, במתנות, בשירותי מיקום, ב- crowdsourcing

o        שילוב- של אמצעי online ו- offline

o        הזדהות- בתוכן, ברגש ובהתאמה אישית.


טיפים:

  • וידאו הינו כלי טוב יותר ליצירת אמון מאשר אודיו, ואודיו טוב מ chat; וידאו הינו כלי טוב מאד להכרזה על מוצרים חדשים. סלולארי הוא כלי נוח ליצירת קשר (engagement) כי זמינים בכל זמן ומקום.
  • לקוחות קיימים / פוטנציאליים מחפשים בקשר עם החברה:
    המשפיעים: יכולת שילוב במוצרים חדשים, בשירות ובתקשורת.
    הפעילים: קלות שימוש, הערות ודירוג; רצון להכרה והוקרה.
    הפסיביים: רלוונטיות; התנסות כיפית, שונה ומושכת.
  • הקשר של לקוח (קיים/פוטנציאלי) יכול להיות בשלוש רמות: לארגון; למוצרים; לעובדים. כדאי לשקול השקעה בקשר בכל אחת מרמות אלו.
  • טיפים לטיפוח הקשר:

o        הגדרת מטרות ביחס לקשר והתמקדות בהן

o        מיקוד בערך ללקוח / התמחות ולא במכירה

o        חשוב להיות עקבי ברמת הקשר והתגובתיות (המפתח: מובילי קהילה)

o        כדאי להגדיר אסטרטגיה לתוכן

o        מיקוד בקשרים איכותיים (ופחות במספרים)

o        שילוב כמה טכניקותSocial יחד כדי להשיג את האמון

 

ניהול תדמית וניהול הסיכון
תדמתי הינה מה שאחרים חושבים ביחס לארגון, מוצר או מותג.

ניהול תדמית וסיכון עוסקים בלהבטיח כי הארגון יודע מה אומרים עליו, תוך השקעה בפעילויות חיוביות, ואסטרטגיה לטיפול בהערות שליליות.

שבעה עקרונות שיש לדעת ולהבין בבניית תדמית:

1.       ידע ומיומנויות- הארגון יכול להיות טוב לכל היותר כטיב עובדיו.

2.       צרכנים מייחסים רגשות למוצרים ומותגים, אחרת היו מתייחסים לחברות שונות באופן דומה.

3.       בעלי עניין מייחסים חשיבות גבוהה לארגונים המנוהלים על ידי קבוצת אנשים עם חזון ורצון.

4.       לקוחות בוחנים איכות של המוצרים (ועקביות באיכות זו) כחלק מהתדמית.

5.       חברה נמדדת בהתאם לאמון ויציבות הכלכליים שלה.

6.       לאנשים חשוב שגם לארגון יהיה חשוב מעוד דברים מלבד הרווחיות.

7.       ארגונים ירוקים הינם בעלי תדמית טובה יותר.

ניהול התדמית והסיכון יכלול: הקשבה; צבא (פנימי וחיצוני) של בוני תדמית; ומדיניות תגובה (מי, מתי, איך).

שילוב בתהליכי עבודה

ניתן ונכון לשלב את המדיה החברתית במספר מחלקות / יחידות ארגוניות.

להלן מספר יחידות ארגוניות, ודרך שילוב אפשרית של מדיה חברתית למינוף פעילותן/יעילותן:

 

משאבי אנוש:

אתגרים מרכזיים להם יכול לסייע שילוב של מדיה חברתית-

o        פיתוח מיומנויות וידע

o        העברת ידע בתוך ארגון שהינו מורכב ומרושת

o        הנהגה דינאמית בארגון גלובלי

ערך מוסף של  מדיה חברתית יבוא לידי ביטוי ב:

  • איתור מומחים
  • הדרכות
  • תקשורת פנים ארגונית 

שיווק:

אתגרים מרכזיים להם יכול לסייע שילוב של מדיה חברתית-

o        מיקוד הצעות ללקוחות רלוונטיים

o        שווקים חדשים והזדמנויות הצצות בקצב מהיר

o        תחרות גוברת

ערך מוסף של  מדיה חברתית יבוא לידי ביטוי ב:

  • הגברת מודעות
  • הגברת רווחיות
  • הגברת יעילות השיח

 

שירות לקוחות:

אתגרים מרכזיים להם יכול לסייע שילוב של מדיה חברתית-

o        מתן מענה ללקוח, והשארת רושם חיובי פעמים רבות כאשר הלה מתוסכל

o        דרישות צרכנים גוברות

o        תחלופת עובדים גבוהה ותוך שכך ריבוי ערוצים ומגבלות תקציב

ערך מוסף של  מדיה חברתית יבוא לידי ביטוי ב:

  • שיפור במהירות גישה למומחים ארגוניים
  • שיפור במהירות גישה לידע ארגוני
  • הקטנת עלות התקשורת החיצונית

 

 

פיתוח מוצרים וחדשנות:

אתגרים מרכזיים להם יכול לסייע שילוב של מדיה חברתית-

o        חדשנות; התאמת המוצרים לצרכי הלקוחות

o        יעילות הפיתוח ואיכותה

ערך מוסף של  מדיה חברתית יבוא לידי ביטוי ב:

  • שיפור במהירות גישה למומחים חיצוניים
  • הגדלת היקף החדשנות המצליחה
  • הקטנת הזמן לשיווק מוצרים/שירותים חדשים

בעלי תפקידים בארגון

מדיה חברתית נוגעת ביחידות שונות בארגון, ויש חשיבות לשיתוף פעולה ביניהן.

המבנה הארגוני, על כן, אינו פשוט.

בדרך כלל, המבנה הארגוני התומך ישתנה עם הבשלת התחום בארגון: ממצומצם למורחב; ממצומצם לרחב; מממורכז למבוזר למשולב.

מומלץ לשקול לכלול בו, עם התפתחותו:

  1. מוביל
  2. מרכז מצוינות- הכולל באופן מרוכז בעלי תפקידים לניהול התדמית והסיכון, לניהול המדידה וניתוחה וכן לייעוץ מתודולוגי לכלל השותפים בארגון העוסקים בתחום.
  3. מובילי קהילה- לקהילות פנים וחוץ ארגוניות.
  4. אחראי לשירות ותמיכה חברתית בלקוחות.
  5. אחראי לחדשנות חברתית במוצרים.
מחשוב תומך
המחשוב התומך הינו במספר רבדים:

1.       כלי מדיה חברתית

2.       כלי מדידה

 

כלי המדיה החברתית:

כלי המדיה החברתית הינם במספר ערוצים ולפחות – ב- web ובטלפונים החכמים (נכון לעכשיו).

מדיה החברתית החיצונית הינה ברשת- בין אם באתרים ייעודיים ומרכיבים המשולבים בהם (שיחות, בלוגים ועוד) ובין אם בהשתתפות ברשת הפתוחה (דף Facebook, העלאת סרטי YouTube, מענה בפורום מקצועי ועוד). מבין כל אלו נדרש מחשוב תומך רק לאתרים הייעודיים החיצוניים, ובהרחבתם מעבר ליכולות המחשוב שהיו מקובלות בעבר.

במדיה החברתית הפנימית- נדרש לרכוש/להשמיש כלים המחקים את המדיה החברתית החיצונית.

היכולות הטכנולוגיות של כלי מדיה חברתית כוללות ארבעה מרכיבים ליבתיים:

1.       חוויית משתמש וניידות

2.       אינטראקציה- דוגמת קהילות, משחוק, jams

3.       תוכן- דוגמת פרופילים, סינון, מידע בענן

4.       תובנות- מהמשתמש; מניתוח נתונים ועוד

 

 

מדידה:

בניגוד אולי לתחומים אחרים, למדידה נדרשים כלים רבים. הן בגלל הכלים והערוצים השונים שם צריך למדוד, אך גם בגלל נושאי המדידה ורמתה, כפי שמפורטל להלן.

נושאי מדידה:

o        היקף תנועה/ הגעה במדיה

o        תדמית והשפעה

o        שמן (זמן תגובה להערה; זמן נדרש למצוא מומחה פנימי; זמן הדרכה או גיוס; זמן לשיווק מוצר)

o        רמת קשר engagement (יש רשימת כלים J)

בכל נושא מפרטת המחברת ת נושאים ונותנת דוגמאות קונקרטיות.

רמות מדידה:

1.       ניתוח מקיף (של השיח על הארגון ברשת)

2.       שיח/נושא מתפתח הרלוונטי לארגון

3.       ניתוחי זיקה (למשל בין מוצרים שונים שנרכשים על ידי אותו אדם)

4.       ניתוח רגשות (sentiment)- תדמית חיובית או שלילית על ידי הציבור ברשת.

רווחים ותוצאות
כפי שנכתב בתחילת הסיכום- אנשים מעדיפים לעשות עסקים עם חברים, ושילוב מדיה חברתית, על כן, תורם להגדלת מאגר הלקוחות והפעילות מול לקוחות אלו.

מעבר לכך ניתן להפיק כארגון חברתי:

1.       הגדלת נאמנות עובדים

2.       קיצור תהליכי גיוס

3.       שיפור ויעילות בפעילות בזכות שיתוף הידע הפנימי/חיצוני

4.       חדשנות

 

 

שימוש בכלי אנליטיים לניתוח אף הוא בעל ערך לתוצאה הסופית. הוא מאפשר:

  • יותר קבלת החלטות מבוססת נתונים
  • פרספקטיבה יותר שלמה של העסק
  •  שיתופיות בידע
  •  תובנות בקבלת החלטות נכונות

 

לסיכום:

ארגונים חברתיים כבר צצים בעולם. להיות ארגון חברתי תומך בהנאה וברצון של הלקוחות והעובדים, אך תורם לא פחות לארגון עצמו, ליעילותו ומועילותו ולהצלחתו.

כדאי!

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135