ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון דצמבר 2013 - מהדורה מס' 171
גיליון דצמבר 2013 - מהדורה מס' 171
גיליון:

 

1. ב 19.12.13 יפתח קורס ייחודי מבית רום להנחיית קבוצות בארגונים. הקורס מסמיך לתעודת "מנחה קבוצות" ומותאם להנחית צוותי עבודה וקבוצות משימה בעולם הארגוני . לפרטים ורישום- לחצו כאן

 

2. ב 19.12.13  בבוקר יתקיים מפגש מועדון ניהול ידע KMI על הקשר בין ניהול ידע להדרכה. במפגש, בהנחיית ד"ר מוריה לוי ירצו גם איריס ליברובסקי, מנהלת ההדרכה מקבוצת כלל ביטוח, ואבי קדם, מנהל הידע של התע"א. לפרטים ורישום: אנשים ומחשבים- 03-7330772

 

3. ב 29.12.13 בשעה 14:00 ייתקיים מפגש וירטואלי של הפורום הישראלי לניהול ידע. במפגש שידון בכנסי ניהול ידע בעולם, תספר ד"ר מוריה לוי על שיחות אישיות שקיימה עם מובילי ניהול ידע בעולם בתחום העסקי, ההגותי והאקדמי.
לפרטים ורישום:yamit@kmrom.com 


 

4. חברת ROM  יצאה בסדרת שירותים חדשים לניהול ידע, המותאמים לארגונים קטנים ובינוניים. השירותים מגוונים, החל מסדנא לצילום וידאו עסקי בסמארטפון, דרך ניהול מייל אישי, ארגון מסמכים ארגוניים ועד ייעוץ ניהול ידע ממוקד למוקדי שירות. לפרטים נוספים ניתן לפנות לקרן הראל - keren@kmrom.com

 

5. עכשיו זה רשמי...ד"ר מוריה לוי חזרה לכתוב בלוג. לקריאה והצטרפות למנוי בלוג לחצו כאן

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

השורה התחתונה במספרים:

  • נוכחים: כ- 700 איש
  • כנס ניהול ידע ובצידו שני תת-כנסים טכנולוגיים (חיפוש, Sharepoint)
  • תערוכה:  כ- 15 מציגים, רובם בנושאי חיפוש ו- Big Data
  • 4 ישראלים: נציגי- תע"א, קמ"ג, NICE ו ROM.

מסקנות מרכזיות:

  • השיח הוא אכן סביב מתודולוגיות ולא דן בטכנולוגיות (אלו עברו לכנסי המשנה).
  • כולם מדברים על ה "Big Data"- התפוצצות הנתונים והמידע. הדוברים הטכנולוגיים מציעים פתרונות מהיבט טכנולוגי; דוברים מתודולוגיים מציעים מגוון התייחסויות החל משילוב בניהול הידע (למשל דרך ניתוח צרכים ודרך מדידה) וכלה בהתעלמות וחזרה לנתונים אנושיים ובינה אנושית.
  • מדיה חברתית עדיין בשיח, אך עם פחות הילה. חדשנות, mobile, ענן ו- Gamification הם על המפה.

תובנות מהרצאות נבחרות:

 

חדשנות (הרצאה של Jeffrey Phillips, EVO):

 

  • שני גורמים עיקריים המשפיעים על היכולת לקדם חדשנות (בין כגורמים מעכבים, ובין כמקדמים):
    1. האסטרטגיה הארגונית
    2. התרבות הארגונית
  • מתודולוגיה מרכזית לחדשנות:
    ניתוח מגמות ותכנון תרחישים > איסוף תובנות של לקוחות > ייצור רעיונות > פיתוח הרעיונות
  • ההבדל בין סטרט-אפ וארגון גדול:
    סטרט-אפ יסתפק ברעיון אחד אותו יקדם; ארגון מחזיק פורטפוליו של רעיונות בטיפול.
  • כדי לייצר רעיונות חדשים יש תחילה לצאת מהקופסא- להשתחרר מאילוצים הנובעים מ:
    - אסטרטגיה ארגונית
    - תרבות ארגונית
    -  תקציב
    - תגמול ארגוני
    - חשש מסיכונים
    -  היסטוריה ארגונית
    -  תקשורת פנים ארגונית
  •  יש לזכור את חשיבות "הקופסא" (אליה יחזרו גם בהמשך):
    - נותנת מבניות
    -  מקנה תבניות חשיבה
    -  מעודדת המשכיות וחזרתיות
    - מקטינה סיכונים.
  • יש לקחת בחשבון שהאנרגיה הנדרשת ליציאה מהקופסא, רבה ביותר.
    הדרך להניע את הארגון לפעילות של חדשנות:
    -  לייצר אי נוחות במצב הקיים
    - להשקיע אנרגיה ביצירת השינוי
    -  לספק כלים, תהליכים ושיטות לחדשנות
    - להשקיע זמן בחדשנות
    -  להכין את הארגון לקבלת השינוי
  • חדשנות תצליח רק במקום שבו לא מכבים שריפה מיידית, ועם זאת, יש צורך חשוב, תשתיתי ומשמעותי. ללא צורך עמוק ומשמעותי שכזה יהיה קשה לייצר מחוייבות כמו גם תקציב.
  • בסיום התהליך- יש לייצר קופסא חזרה ולשוב אליה.


Gamification (הרצאה של Rebecca Rodgers, Step two designs):

  • הגדרה:
    Integrating game dynamics into your site, service, community, content or campaign, in order to drive participation. (Bunchball)
  • סיבות- מדוע אנשים נהנים ממשחק:
    -  ממכר
    - מאתגר (מול המשחק, מול מתחרים, מול תוצאה עצמית שרוצים לשפר)
    - מהנה
    - מאפשר התמקצעות
    - מסייע לריכוז
    -  נותן חברה וקשר עם אחרים (בחלק מהמשחקים)
    בתכנון משחק, יש לחשוב מה יניע את קהל היעד.
  • מרכיבים מרכזיים שיש לכלול במשחקים אותם מתכננים:
    - תגמול
    -  הוקרה
    -  הכוונה
    - למידה
    - התקדמות
  • מטרות אפשריות למשחקים בארגונים:
    - שיפור מיומנויות
    - משיכת קהל צעיר
    -  חיזוק מעורבות
    -  קבלת רעיונות

מגמות בשיתופיות (הרצאה של Carla Odell, APQC):

  • ישנן מספר מגמות עולמיות המחזקות את ניהול הידע:
    - שיפור מיומנויות מחשוב של אנשים (בזכות ה WEB והטלפונים החכמים)
    - מדיה חברתית מתחילה להשתלב במקומות עבודה; העובדים מעוניינים ומעודדים.
    - תקופה של הרבה נותנים והרבה ניתוח נתונים וטקסטים.
  • ניתן לשלב את ה- Big Data בתהליכי ניהול הידע:
    -  בניתוח צרכי הארגון (על בסיס תובנות הניתוח האנליטי)
    -  במדידת התקדמות ניהול הידע; תנועת המידע והידע; והשגת התפוקות

למידה מלקחים (הרצאה של Lip Kee Lee, IAF Singapore):

  • עקרונות מרכזיים לניהול מצליח של לקחים:
    - למידה מתמדת
    -  דיווח תוך שקיפות
    - שיתוף הידע
    - סטנדרטים
    - וידוא ביצוע ואכיפה- דרך מבדקי איכות
  • טיפים נוספים:
    - שילוב בנהלי העבודה
    - הטמעה מהירה.

ניהול השינוי (הרצאה של Michael Grigsby מנהל המחשוב במשטרת קנזס סיטי):

  •  ארבעה מפתחות להצלחה בניהול שינויים:
    - הבנה כי השינוי נדרש ולא רק אפשרי
    - הערכה מתמדת, איפה נמצאים ולאן רוצים להגיע
    - תכנון (התכנון חשוב בפני עצמו, גם אם אחר כך הביצוע משתנה)
    -  מחויבות הנהלה
  • תובנות:
    - לצוות חדשנות נדרש לשים את האנשים בנכונים בזמן הנכון. מעבר ליכולת האנשים חשוב מרד להבטיח שירצו לקחת חלק בתהליך ולהניע אותו
    - יש להעמיד תשתית מחשוב תומכת. יש להיזהר שלא תהיה מכוונת, אם כי אכן תומכת
    - יש להשקיע בפיתוח מתמיד של האנשים.

 

טיפים קטנים נוספים:

  • הוספת כפתור במסך חיפוש "לא מצאתי". מעתיק את טקסט החיפוש ופרטי המחפש ומעביר לצוות ניהול הידע. אלו מטפלים ידנית (החל מזיהוי ידע חסר, מידע שלא שותף ואונדקס, דרך שיפור עבודת מנוע החיפוש ועד סיוע בתפעול) ונמצאים בקשר ישיר עם הלקוח. משפר שירות ומשפר תוצאות.
  • במדידה רגילים להתייחס לשני סוגי מדדים: שימוש ותפוקות. הוצע לראות את המדדים בשלוש קטגוריות:
    - ביצועים    Performance
    - תרבות (שיתוף הידע והעיסוק בו) יHealth
    - ערך עסקי לחברה    Value
  • הצעה למסרים משתנים בניהול השינוי, בהתאם להתקדמות השינוי (ואופי המצטרפים בכל שלב):
    - מלהיב > בעל תועלת > מקל > בטוח (לא מסכן) > אין ברירה- כולם כבר שם.
  • כדאי לנסות לשלב כמה שיותר את ניהול הידע בתהליכי איכות וניהול אחרים, במיוחד בארגונים החוששים משימוש במותג.

 

 

 


 

 

נכתב ע"י שגית סלמון

"המציאות הצרכנית השתנתה דרמטית. הצרכן יודע חד משמעית שיש לו הרבה כוח, וגם העסקים, והם נזהרים מאוד" (גלית אבישי, המנכ"לית הפורשת של אמון הציבור, ידיעות אחרונות- ממון שישי, 22/11/13).

מינהלות הידע, המהוות כלי ארגוני התומך בשירות ללקוח, הפציעו לראשונה לפני כ- 15 שנה.
חלוצות התחום היו חברות התקשורת (סלולר, טלוויזיה...), שמנהלות מערכי שירות גדולים, והבינו שבעולם בו מצופה מהן לתת שירות טוב, במגוון נושאים ובזמן קצר, הן חייבות לספק לנותן השירות כלי עזר מתאים.

ברוח ימי החנוכה הפוקדים אותנו, זהו זמן טוב לסקור את ההתפתחויות המשמעותיות שחלו בעולם מינהלות הידע מהימים ההם ועד הזמן הזה.

או במילים אחרות (למרות שאנחנו רק בחנוכה ועדיין לא בפסח...) מה נשתנה ב- 15 שנה?

 

לא רק למוקדים טלפוניים
כשהתחלתי את עבודתי כנציגת שירות, במוקד של חברה סלולארית, לפני 15 שנה, פגשתי את חברתו הטובה ביותר של הנציג - מינהלת הידע. היא נתפסה בעיני, אז, מאוד חדשנית (נציגים ותיקים נהגו לדבר בלעג על ה- "קלסרים" שהחליפה) ומיד היה לי ברור שאי אפשר בלעדיה.
באותה תקופה שירתה המינהלת בעיקר את המוקדים הטלפוניים, והייתה משוייכת למערך השירות הטלפוני של החברה. כל מערך השירות הפרונטאלי בעצם לא נהנה משירותי המינהלת והיא גם לא היתה מותאמת אליו. לקח לארגון זמן להבין כי שירות ללקוח הוא גם שירות פנים אל פנים, ולכן, כלי תומך שירות אמור לשמש את כלל נותני השירות.
היום, מינהלות הידע נתפסות בארגונים ככלי עבודה עבור כל נותני השירות. בכך, אנו מבטיחים כי הכלי לא ישרת רק את נותני השירות הטלפוני, אלא גם את אלה שפוגשים את הלקוח במרכז השירות או בבית, וגם את אלה שעונים על שאלות באינטרנט (צ'אטים, פייסבוק וכו').

 

לא רק ארגונים גדולים
בעבר, מינהלות ידע היו מוכרות בעיקר בארגונים גדולים עם מאות נציגים, המתאפיינים בתחלופה גבוהה של עובדים ובריבוי תחומי מענה.
ככל שעובר הזמן, גם ארגונים בינוניים וקטנים (עד 100 נותני שירות) מאמצים מינהלות ידע – גם ארגונים אלה נותנים שירות, גם הם מקבלים פניות רבות מדי יום וגם להם חשוב לשמור על רמה מקצועית גבוהה של נציגים, ולתת תשובות אחידות ללקוח. בחלק מהארגונים תחלופת העובדים אמנם נמוכה יותר, אך כל עובד כזה הוא מאגר ידע מהלך, ומינהלת הידע משמשת כלי מתאים לשימור הידע, שנשאר בארגון גם לאחר עזיבת העובד.

 

לא רק פרוייקט גדול וחוצה ארגון
פרוייקט הטמעה של מינהלת ידע חדשה בארגון או החלפת מינהלת קיימת הוא בד"כ פרוייקט ארגוני רב משאבים וארוך טווח.
עם זאת, אפשר גם אחרת. כמו בהקמת פורטל מקצועי או קהילות ידע, גם מינהלת ידע יכולה לקום בהדרגה. תהליך האפיון אמנם לא ייחסך מאיתנו בשלב הראשוני, אך ניתן להגדיר יחידות ארגוניות או נושאים מקצועיים שאיתם מתחילים. בצורה זו, אנו יוצרים את התשתית, שעליה ניתן להתרחב כל הזמן, ובמקביל עולים עם גרעין תוכן ראשוני שאותו ניתן לייצר מהר ובקלות, ללא תלות בהרבה גורמים.
כל מה שיתווסף בשלב מאוחר יותר, ייעשה הרבה יותר מהר וכנראה גם עם יותר מוטיבציה (אלה שאין להם רוצים גם...).

 

לא רק על גבי מוצר מדף קלאסי
בשנים הראשונות היה ברור כי מינהלת ידע אפשר להקים רק על מוצר מדף ייעודי.
על אף שמדובר במוצרים טובים ומתקדמים עם שלל יכולות, הם לא מתאימים לכל הארגונים, אך, לכאורה, לא היתה ברירה אחרת.
עם השנים, למדו ארגונים לנצל כלים קיימים בארגון (בעיקר פלטפורמות של פורטל ארגוני) גם לטובת מינהלת ידע.
היכרות טובה עם הכלי הטכנולוגי בשילוב עם הגדרת צרכים מדוייקת, מאפשרת ניצול של מיטבי (גם אם לא אופטימאלי) של הכלי הקיים, וחוסכת משאבים.
בשנים האחרונות התווספה משפחת כלים שלישית, כלים בטכנולוגית ענן. בכלים אלה, אין צורך בדרישות טכנולוגיות וברכישת שרתים, הם יושבים על האינטרנט.
להרחבה בנושא מנהלת בטכנולוגית ענן לחצו כאן.

 

מינהלת ידע כחלק מפעילות ניהול הידע הכלל ארגונית
בעבר (ובמקרים רבים גם בהווה) מינהלת הידע ועובדיה הם יחידה עצמאית בארגון, שאינה קשורה למערך ניהול הידע הכולל ("מינהלת הידע זה לא ספר הטלפונים").
כיום, אנו פוגשים יותר ויותר יחידות ניהול ידע ומנהלי ידע בארגון, שאחראים על כל מערך ניהול הידע הארגוני הכולל בין היתר גם את מינהלת הידע.
הדבר מאפשר ניצול מיטבי של כח אדם, שימוש בכלי טכנולוגי שכבר קיים בארגון (כפי שהוזכר בסעיף הקודם), גורם מרכזי אחד שאליו פונים ומולו מתבצעת הפעילות, וכן, התאמת פיתרון הולם לכל צורך (כאשר יחידה מסויימת צריכה ארגון מסמכים או הבניית תהליכי עבודה היא לא צריכה מינהלת ידע, שבה הדגש הוא עריכה והבניית תוכן לצורך מתן מידע בזמן אמת...).

 

מינהלת ידע מבוזרת- לא רק בתיאוריה

כל השנים דובר על שני מודלים של צוותי מינהלת ידע- מינהלת ידע ריכוזית ומינהלת ידע מבוזרת.
בפועל, בשנים הראשונות, לא היו מינהלות ידע מבוזרות. צוותי מינהלת הידע היו צוותים הומוגניים, והיו מורכבים מעורכי תוכן שהגיעו מיחידות ארגוניות שונות, עם ותק וידע מקצועי מתאים.
ב- 5 השנים האחרונות, אנו נתקלים יותר ויותר במודל המבוזר, שבו עורכי התוכן (או מומחי תוכן, מובילי ידע וכו') נשארים ביחידות הארגוניות המקוריות ובעולם המקצועי שלהם, ומקבלים את התמיכה בנושא ניהול הידע מאנשי ניהול הידע בארגון.
ניתן לזהות מספר גורמים האחראים לשינוי:

  • זמן - לא תמיד יש זמן לגבש צוות
  •  פעילות הדרגתית – כאשר הפרוייקט מתחיל בקטן וכל יחידה משתלבת בזמן אחר, כל אחד ממומחי התוכן נכנס לתפקיד בזמן אחר.
  • מקצועיות וחיבור לשטח– המשך השתייכות ליחידה המקורית מבטיח היכרות טובה עם עולם התוכן המקצועי והיכרות עם צרכי המשתמשים בשטח.


להרחבה בנושא מנהלת ידע ריכוזית או מבוזרת לחצו כאן.


ולסיום, מהם האתגרים שעדיין עומדים לפתחנו?

  • איזון בין תוכן ובין נראות: עד כמה שימוש בגרפיקה ובתמונות משמש גורם משיכה למשתמשים, האם גרפיקה ותמונות לא באות על חשבון התוכן (הן מבחינת ההשקעה הנדרשת והן מבחינת הפוקוס של המשתמש).
  • שימוש בסמארטפונים ובטאבלטים עבור עובדים מרוחקים: עד כמה נדרש להשקיע בממשק, האם אין בעיה של אבטחת מידע. לצד זה, חיבור של העובד לארגון והבטחת רמת שירות גבוהה.
  • עדכון אחיד של ידע עבור פנים הארגון ועבור האתר החיצוני: חיסכון בזמן ובכח אדם בזכות העובדה שתוכן מוזן פעם אחת, לצד השאלה האם ניתן לכתוב את התוכן באופן זהה עבור לקוחות ועבור נותני שירות, איזה מידע ניתן לחשוף ללקוחות ואיזה לא, האם עובדים על אותה מערכת או על מערכות נפרדות.
  • חיבור למערכות CRM: יצירת החיבור בין ניהול הידע ל- CRM לצד ההבחנה ביניהם.
  • רכיבי רשת חברתית: העובדים מכירים את הרשתות החברתיות, משתמשים בהן ואוהבים אותן. הציפייה היא שמנהלת הידע תהיה כמו...  האתגר הוא לשלב את הרכיבים הנכונים בתמהיל הנכון, כך שהמשתמשים ירגישו בבית, ועדיין יזכרו שהם בעבודה.

 

 

 

 

נכתב ע"י גבי בן ציון

בסקר גלובלי שקיימה חברת  Gartner בקרב 2,335 מנהלי IT וסמנכ"לי מערכות מידע, עלה כי יוזמות בנושא BI הינן בעדיפות הראשונה. כמו כן, מדו"ח נוסף עולה כי חברות בעלי ביצועים גבוהים משתמשות ב BI באופן אסטרטגי (שונות של 50% מול חברות בעלות ביצועים נמוכים).


עולם הבינה העסקית תופס תאוצה, וחברות רבות עלולות להתבלבל במה מהווה הצלחה ומה בעצם ה BI מציע להצלחת החברה? צעד ראשון למציאת הכיוון ליישום אפקטיבי של אסטרטגית בינה עסקית הולמת הינה יצירת מפת דרכים לבינה העסקית (BI Roadmap).


בניית ה BI Roadmap הינו הצעד הראשון בפיתוח האסטרטגיה לבינה העסקית, את המפה מתחילים בניתוח עסקי וטכנולוגי של המידע הקיים והמידע הדרוש לתמיכה בצרכי הארגון. למעשה, מפת הדרכים היא שתנחה את המסע מנקודת ההתחלה ליעד הרצוי, ותאפשר זיהוי ומענה לשאלות כגון כיצד BI וניתוחים עסקיים יהיו בשימוש על ידי הארגון, אילו תהליכים עסקיים רצוי לשנות בכדי למנף את השימוש ב BI וניתוחו ולייצר החזר על השקעה, זיהוי הפערים ביישומי ה BI הקיימים, וזיהוי מהי מידת השינוי הנדרשת של היחידות עסקיות וה-IT.


השלב השני ביצירת מפת הדרכים, לאחר מיפוי המצב הקיים וזיהוי הפערים, הינו קביעת התהליך הנדרש להטמעת חזון הבינה העסקית בארגון, תוך התייחסות לקריטריונים הבאים:

  1. התהליך חייב להתייחס לתהליכי העבודה ההכרחיים להצלחת ה BI, כגון: אסטרטגיה, שיטות הניהול, יכולות טכנולוגיות קיימות לאחסון ואחזור הנתונים, שיפורים בתהליכי העבודה, משילות המידע וניהול השינוי.
  2. יש צורך לכלול פעילויות ממוקדות להתגברות על פערים (טכנולוגיים ותהליכים עסקיים שיקשו על הטמעת האסטרטגיה וניהול השינוי).
  3. התהליך חייב להכיל תקשורת הדוקה בין היחידות העסקיות לבין צוותי ה BI והמנגנונים הקשורים, באופן שיאפשר יוזמה ותחושת בעלות משותפת על התהליך (ולא החלטות Top-Down).
  4. התהליך חייב להכיל את כל המערכות והפעילויות הטכנולוגיות שעתידות להשתמש במנגנוני ה BI  בכדי לאפשר יעילות וחסכון במשאבים (כגון Data Warehouse אחיד וכללי לכל הארגון ולא לכל תשתית או מערכת).
  5. יש צורך להתבסס על תכניות עסקיות, ניהול הפרויקטים, שיפור התהליכים ויסודות ניהול השינוי כדי להבטיח הטמעה יעילה של יישומי ה BI בתהליכי העבודה, שלרוב ישפיעו על ההכנסות, העלויות, או שניהם.


למעשה, ניתן לומר כי השקעה בטכנולוגית  BI ללא תיאום עם סדר העדיפויות העסקי, התהליכים העסקיים ויכולות הארגון - היא כמו הפלגה בספינה ללא מכשירי נווט, ומיפוי הדרך להטמעת BI  באופן הנכון לארגון מחייבת ניתוח על כל היבטיו.

 

דגשים נוספים לפיתוח מפת הדרכים ל BI:

 

א. חשוב להקפיד להתייחס במיפוי ל 3 מרכיבי מפתח ב BI, המהוות ציפייה בסיסית של כל קבוצה עסקית מה BI, והם: זמינות הנתונים (Data Availability), מהימנות הנתונים (Data Reliability) ושלמות הנתונים (Data Completeness).


ב. יש להגדיר חזון ומטרות ל BI מנקודת המבט העסקית וכן מנקודת המבט של ה IT, בהתאם לסדרי העדיפויות הארגוניים.


ג. בניתוח המצב הקיים, מומלץ להשתמש בהמחשה ויזואלית ולהציג את הארכיטקטורה הארגונית או האופן שבו היחידות ניגשות למידע העסקי כיום, ותהליכי העבודה הקשורים לכך. כמו כן ניתן להציג את היחידות השונות וצרכי ה BI שלהם כחלק מהתהליכים העסקיים.


ד. ציינו את האתגרים העסקיים השונים בהם אתם עלולים להיתקל בגישה לנתונים או בדוחות וניתוח הנתונים, וכן את החסרונות במערכות הקיימות כיום.


ה. הגדירו מטרות ויעדים להתמודדות עם האתגרים ועם רמת הבשלות הארגונית אליה אתם שואפים, קבעו גם מדדים להצלחה ולמעקב אחר ההתקדמות.


ו. הגדירו את המצב הרצוי, רצוי באופן ויזואלי, תוך התייחסות לרמות הניתוח הרצויות, לארכיטקטורה ולתהליכי זרימת המידע בארגון ובתהליכם העסקיים. ציינו על אילו שאלות הארגון יוכל לענות? אילו ניתוחים יהיה ניתן לבצע? וההשפעה האפשרית על הארגון בכללותו.


ז. פתחו תכנית עבודה אופרטיבית, המציגה תכנית רב שלבית לפיתוח תשתית ה BI הרצויה.


ח. רשמו את האתגרים והסיכונים הפוטנציאליים שאתם מזהים בתהליך, את דרכי ההתמודדות וחלופות אפשריות בהתאם למצב.


 

לסיכום, ישנם מודלים רבים לאופן הפיתוח של מפת הדרכים ל BI, וכל מודל מדגיש היבט אחר של התהליך. אולם בסופו של התהליך חייבת להיווצר מפה אופרטיבית ומושכלת – הכוללת את המצב הקיים, המצב הרצוי, אופן המימוש, האתגרים והסיכונים, והתייחסות להיבטים הטכנולוגיים יחד עם ההיבטים העסקיים וההיבטים הרכים כגון ניהול השינוי וההטמעה. ובמידה ואנו מעוניינים בתשתית בינה עסקית הולמת, אפקטיבית ורווחית – עלינו לבנות אותה באופן מושכל כבר מהבסיס ומשלב התכנון.

 

מקורות:



 ?How to align BI roadmap with business priorities

 

  Business Intelligence Strategy – The BI Roadmap for Success

 

Gartner Executive Programs' Worldwide Survey of More Than 2,300 CIOs Shows Flat IT Budgets in 2012, but IT Organizations Must Deliver on Multiple Priorities

 

  Using SharePoint for Business Intelligence

 

 BI Roadmap



 


 

מאמר מהעולם: User Experience Case Study
מאמר מהעולם בתחום ה-UI, לצפייה לחצו כאן
בלוג: Portals and KM
בלוג בנושא פורטלים וניהול ידע, לצפייה לחצו כאן

שם האירוע: Expert Days

מיקום האירוע: כפר המכביה, רח' פרץ ברונשטיין 7, רמת גן

תאריכים: 8-12/12/2013

פרטים נוספים והרשמה: לחצו כאן

 

שם האירוע: פורום KMI

מיקום האירוע: מלון שרתון תל אביב, הירקון 115

תאריכים: 19/12/2013

פרטים נוספים והרשמה: לחצו כאן

 

שם האירוע: כנס UXI

מיקום האירוע: תל אביב, מיקום מדויק בהמשך

תאריכים: 19-22/01/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: KM LatinAmerican

מיקום האירוע: 
Punta Cana, Dominican Republic

תאריכים: 05-07 Dec

פרטים נוספים קישור כבר לא קיים

 

שם האירוע: AKISS

מיקום האירוע:  
London, United Kingdom

תאריכים: 05-06 Dec

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

 

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי
הספר "לצאת מהקווים: סודות החשיבה היצירתית" ובשמו המקורי Out of our minds: Learning to be Creative נכתב ע"י סר קן רובינסון (Ken Robinson) במקור ב- 2001, עודכן ב- 2011 ותורגם לעברית בשנת 2013.
משמו של הספר היה אולי ניתן להניח כי מדובר במדריך לחשיבה יצירתית. לא כן הדבר. הספר הכל חוץ ממדריך.  בפרקים האחרונים בספר פורש הכותב את הכלים המעשיים שניתן ליישמם בעסקים, בעולם החינוך (בו עוסק ומתמחה הכותב) או בכל הקשר אחר. בכל הפרקים שלפני, בונים את הרציונאל, מדברים על התפתחות החינוך בעולם (שכפי שאפשר לשער- הורג, לדעת רובינסון, כל סיכוי חיובי ליצירתיות), ומרחיב את השכלת הקורא בנושאים קשורים נוספים (התפתחות הפסיכולוגיה ההתנהגותית ועוד).
הסיכום המוצג להלן, מתמקד בעיקר בחלק האחרון- בשורות התחתונות, איך להיות יותר יצירתיים. כדי ללמד את מלוא היריעה- מומלץ לפנות לקריאה של הספר עצמו.

 

 

מפת הספר

 

כאמור- השורות התחתונות מוצגות להלן, "רוח" הספר- מחייבת קריאה מלאה.
מומלץ!

מבוא:
יצירתיות מהי ולשם מה נדרשת כל כך?

יצירתיות הינה אחד משלושה מונחים קשורים, שאנו נוטים לעיתים לערבב ביניהם:

  • דמיון: תהליך החשיבה על דברים שאינם נתפסים בחושים שלנו (מציאותיים או שאינם מציאותיים).
  • יצירתיות: תהליך פיתוח של רעיונות מקוריים בעלי ערך; יצירתיות בניגוד לדמיון, מחייבת עשייה.
  • חדשנות: תהליך יישומם של רעיונות חדשים בפועל; חדשנות מיישמת את הצירתיות.

הנחות יסוד:
1. יצירתיות אינה קשורה במקצועות מסוימים בלבד (כאמנות או עיצוב) אלא יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחום (מדע, ניהול, הוראה ועוד).
2. כל אדם יכול להיות יצירתי בהינתן התנאים הנכונים; ניתן ללמד אנשים להיות יצירתיים.
3. נכון וראוי להתחיל לפתח יצירתיות וללמד מיומנויות הקשורות בכך, כבר במערכת החינוך, משלביה המוקדמים.

 

מדוע נדרשת היצירתיות?
אנו חיים בעולם של שינויים טכנולוגיים מואצים. מה שלא היה אפשרי, הופך לישים כמעט מידי יום. אך אי אפשר לחזות מה יהיה העתיד, שכן יש קפיצות לא ליניאריות המשנות את יכולותינו והתנהלותנו ולכן קשה יותר להיערך לשינוי.
עם וללא קשר, העולם נעשה "מקום צפוף". הן בגלל ריבוי האנשים, אך גם בגלל הקישוריות המתאפשרת ביניהם והכפר הגלובלי בו אנו נמצאים המאפשר לכל אחד למכור כמעט בכל מקום.
ארגונים שרוצים לשרוד ולהצליח במציאות שכזו צריכים לדעת לנצל את יכולותיהם בדרך מיטבית. לא מספיק להעסיק עוד ועוד אנשים. השיטה שהייתה נהוגה שנים רבות להחליף ותיקים בצעירים, גם היא אינה מספקת, כי שיעורי הילודה קטנים, ולכן התחרות על המוחות הצעירים גדלה.
פיתוח היצירתיות בארגון ומיצוי טוב יותר של העובדים, הינה מפתח לשינוי. היא מפתח להצלחה.

חזרה

 

מדוע אנו בחסר?

רובינסון שופך קיטונות על המערכת החינוך כגורם ראשון ומרכזי לכך שאנו כאנשים אינם נוהגים כיצירתיים.
מקור הבעיה בקישור בין החינוך הכללי לבין תעסוקתו המתוכננת של התלמיד. תפיסה שגויה זו הובילה את מערכת החינוך ובתי הספר שבה להעלות לראש סדר העדיפויות את המקצועות הנדרשים ביותר לכלכלה. המקצועות החשובים ביותר אליהם אותם מחשיבה מערכת החינוך הינם מדע וטכנולוגיה. הטענה היא שהיות וכך, מוקצים לתחומים אלו משאבים רבים, על חשבון מדעי הרוח והאמנות.
כמו כן, מערכת החינוך כיום מוכוונת לשלב שאחרי בתי הספר- לאוניברסיטאות, והלימוד בבתי הספר, על כן, מוכוון לעבודה אקדמית.
תפקיד החינוך המרכזי, כפי שהתפתח, הינו בראש וראשונה הקניית ידע. שיטת החינוך- קריאה, לימוד וציונים.

 

היצירתיות מתקשה להתפתח בתנאים שכאלו.
כהגדרתו של רובינסון: "הכישורים היצירתיים של דורות של בני אדם הוקרבו לשווא על מזבח האשליה האקדמית".
אגב, גם להתפתחות אקדמית משמעותית, חשוב לדעת מתי ואיך לזנוח את הקיים ולפתח רעיונות מקוריים בעלי ערך שיניעו אותו קדימה. זו הגדרתה של יצירתיות...

חזרה

 

מנהיגות יצירתית:
יצירתיות מתחילה מהנהגה. על המנהל לפתח את היצירתיות בקרב כל עובד כפרט; בקשר בין העובדים כצוות; וכן לטפל בתרבות הארגונית ברמת הארגון כולו. על המנהל להבין כי לא ניתן ליישם חדשנות ללא פיתוח מקדים של היצירתיות, ולכן עליו להשקיע באופן יזום, בשלושת הרמות הללו, כפי שיתואר להלן:


ברמת הפרט

תפקידו של המנהיג, ברמת הפרט, לאפשר לכל עובד לממש את יכולת היצירתיות הטמונה בו.

 

שלושה עקרונות מנחים:
1. הכרה כי לכל עובד יש פוטנציאל ליצירתיות.
לוודא כי כל האנשים אכן מפעילים את כישוריהם היצירתיים ומרגישים שתרומתם מוערכת בהקשר זה לביצועי הארגון.
מפתח לכך הינו הגעה למצב שבו אנשים אוהבים את אשר עושים.
2. הזנת הדמיון של העובדים.
ניתן לעשות זאת על ידי חשיפה ולימוד לתחומי ידע משלימים תוך כדי העבודה.
3. פיתוח היצירתיות.
סיעור מוחות ידוע ככלי לפיתוח יצירתיות. שני כלים משמעותיים נוספים הינם:

  • הערכה ביקורתית.
  • פיתוח מקצועי (אוניברסיטה ארגונית).

האינטליגנציה שלנו מתפתחת מגיוון; היא מתפתחת מדינאמיקה בין חשיבה והוויה; היא מתפתחת מהייחוד של כל אחד; היא מתפתחת מידע, חשיבה לוגית וגמישות המופעלים על כל אלו.
על המנהל להאמין שניתן לפתח את היצירתיות של כל עובד; עליו להאמין שזו אכן תתרום להצלחתו של הארגון.

חזרה

 

ברמת הצוות

לא מספיק להשקיע בכל עובד בנפרד, בפיתוח יכולות היצירתיות. יצירתיות באה לידי ביטוי בעבודת צוות, כאשר הרעיונות זורמים באופן דינאמי בין אנשים, בעיקר כאלו בעלי ידע וכישורים משלימים.
על המנהל להקים צוותים דינאמיים, להגדיר להם גבולות (יצירתיות לא שווה כאוס) ולהקצות להם זמן.

 

שלושה עקרונות מנחים:
1. הרכבת צוות מגוון.
הגיוון יכול לבוא לידי ביטוי בממדים רבים, החל ממדים מולדים דוגמת מין וגיל, דרך ממד תרבותי, השכלתי ועד גיוון באופי הניסיון. ככל שירבה הגיוון על סוגיו השונים כך ייטב.
2. עבודת צוות.
לא מספיק שאנשים יוגדרו יחד כצוות, ומשימותיהם תהיינה מתואמות. נדרשת הזנה הדדית של רעיונות, נדרשת פתיחות למשמע כל רעיון של כל אחד, ונדרש שכל אחד ירצה בהצלחתו של האחר.
3. זמן.
זמן הוא משאב חשוב שיש להקצותו כדי להשיג את היצירתיות. רובינסון נדרש לדיון בתפיסת Google המקצה 20% מזמנו של כל עובד ליצירתיות. הוא אינה דוגל בה, להוציא בנסיבות ייחודיות, אך בהחלט מדגיש עד כמה חשוב למצוא את הדרך להקצות זמן, שמעבר להיותה חשובה כל כך ליצירתיות, גם מקרינה לעובדים את התחושה שהיצירתיות שלהם אכן חשובה לארגון.

 

חוכמתו של המנהל היא לדעת לייצר צוותים יצירתיים דינאמיים המשתנים בהתאם למשימה ומצליחים לנהוג כמתואר לעיל.

חזרה

 

ברמת הארגון


ישנו קשר, לא מפתיע, בין העבודה היצירתית הנעשית ברמת הפרט והצוות, לבין התרבות הארגונית הכוללת.
תפקידו של המנהיגות ברמה הארגונית, לפתח תרבות כוללת של חדשנות (שימו לב- לא רק יצירתיות, אם כי גם יישומה של זו בתהליכי חדשנות).

שלושה עקרונות מנחים:
1. גמישות מבנית ותהליכית.
פיתוח מבנים ארגוניים ובצידם תהליכי עבודה, שיהיו פתוחים ונגישים דיים ויאפשרו:

  •  חלחול של רעיונות יצירתיים חדשים להנהלה לאישור.
  • גמישות מחשבתית לקליטת הרעיונות ולתגובה מתאימה.
  • התארגנות גמישה למימוש.


2. תרבות חקרנית.
תרבות שיודעת לחיות בשלום עם סיכונים (מחושבים), עם טעויות וכישלונות.
תרבות חקרנית יודעת לאזן בין חירות ובין בקרה על חירות זו.
יש לשקול להרחיב את מערך ההדרכה למנהלים, וללוותה בייעוץ ארגוני/ פסיכולוגי, כדי שיוכלו אכן לממש את עיקרון זה, שאינו פשוט כלל, הלכה למעשה.
3. מרחב פיזי יצירתי
רובינסון מדגיש את הסביבה הפיזית- המבנה, הריהוט, הציוד המשרדי, התאורה ואפילו הצבעים, ככאלו שיכולים לעודד את היצירתיות או לדכא אותה.
ברמת הפרט, חשוב לאפשר לכל עובד מרחב אישי בעל צביון אישי; ברמת הצוות חשוב שיהיו מרחבים למפגשי עבודה משותפים על סוגיהם השונים.

 

על המנהל לזכור, כי אין אסטרטגיה אחת בלבד למימוש תרבות החדשנות, ועליו למצוא את התרבות המותאמת לארגון שבראשו הוא עובד, על פי העקרונות שהוזכרו לעיל.

חזרה

 

יצירתיות בחינוך

כשלב ראשון, יש להגדיר מחדש את תפקידי החינוך:

  •  במישור האישי: לפתח את כישרונותיהם של הלומדים ואת רגישויותיהם לסובב אותם.
  •  במישור התרבותי עולמי: להעמיק את הבנת העולם.
  • במישור הכלכלי גלובלי: לספק ללומד כישורים שיאפשרו לו להתפרנס ולהיות גורם יצרני כלכלי.

כדברי סוקרטס (המצוטטים על ידי רובינסון): "חינוך פירושו להצית להבה, לא למלא כלי".

כמו בארגונים, גם במערכת החינוך, האסטרטגיה יכולה להשתנות ממוסד למוסד, ולהתאים לאופיו הוא.
למידה צריכה להיות אישית ומותאמת לכל תלמיד. רובינסון מכיר בהשקעה הנדרשת לצורך כך, ובקושי הכרוך ביישום שיטה שכזו. ואף על פי כן, הוא סובר שגם אין ברירה אחרת, אך גם- העניין ישים. הוא מביא דוגמאות למכביר של בתי ספר, שכל אחד בדרכו, מצא כיצד להתאים את הלימודים לפרט, ולהצליח.
דוגמא אחת קטנה, שאינה עולה משאבים רבים, קשורה בשיפור מיומנויות אוריינות.
תלמידי השכבה (בית ספר יסודי) הלכו אחת לשבוע לבית אבות, ושם כל ילד, קרא עם מבוגר, בין הקריא לו ובין הקשיב למבוגר.
בסוף השנה אכן הסתבר שכישורי האוריינות של התלמידים עלו באופן ניכר ביותר, בהשוואה למצבם הקודם, ובהשוואה לשכבת הגיל, בבתי ספר אחרים.
תופעת לוואי נוספת הייתה הקטנת דרסטית בכמות התרופות להם נזקקו המבוגרים ששהו בבית האבות ולקחו חלק במיזם.
דוגמא קטנה; ייחודית; יצירתית.
על היצירתיות להתבטא בתוכנית הלימודים, אך גם בניהול הזמנים שכיום קשיח ולא מותאם.
על המורים להאמין בתלמידיהם ויכולת כולם ליצירתיות, לעודד אותם ולסייע להם לזהות ולפתח את הכישורים האישיים שלהם.
יש לחולל מהפכה גם בדרכי ההערכה, אם כי ברור שאין לבטלם ויש להם תפקיד חשוב, הן אבחוני, הן עיצובי (בחינת התקדמות) והן מסכם.

 

אני מבקשת לסיים בציטוט מספרו של רובינסון:
"חינוך והכשרה הם המפתח לעתיד. מפתח אפשר לסובב לשני הכיוונים. אם תסובב אותו לצד אחד תנעל ותחסום את כל המשאבים. אם תסובב אותו לצד האחר תשחרר את המשאבים ותחזיר את בני האדם לעצמם."

חזרה

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135