כנס KM World 2013- רשמים כלליים
מאת: ד"ר מוריה לוי

השורה התחתונה במספרים:

  • נוכחים: כ- 700 איש
  • כנס ניהול ידע ובצידו שני תת-כנסים טכנולוגיים (חיפוש, Sharepoint)
  • תערוכה:  כ- 15 מציגים, רובם בנושאי חיפוש ו- Big Data
  • 4 ישראלים: נציגי- תע"א, קמ"ג, NICE ו ROM.

מסקנות מרכזיות:

  • השיח הוא אכן סביב מתודולוגיות ולא דן בטכנולוגיות (אלו עברו לכנסי המשנה).
  • כולם מדברים על ה "Big Data"- התפוצצות הנתונים והמידע. הדוברים הטכנולוגיים מציעים פתרונות מהיבט טכנולוגי; דוברים מתודולוגיים מציעים מגוון התייחסויות החל משילוב בניהול הידע (למשל דרך ניתוח צרכים ודרך מדידה) וכלה בהתעלמות וחזרה לנתונים אנושיים ובינה אנושית.
  • מדיה חברתית עדיין בשיח, אך עם פחות הילה. חדשנות, mobile, ענן ו- Gamification הם על המפה.

תובנות מהרצאות נבחרות:

 

חדשנות (הרצאה של Jeffrey Phillips, EVO):

 

  • שני גורמים עיקריים המשפיעים על היכולת לקדם חדשנות (בין כגורמים מעכבים, ובין כמקדמים):
    1. האסטרטגיה הארגונית
    2. התרבות הארגונית
  • מתודולוגיה מרכזית לחדשנות:
    ניתוח מגמות ותכנון תרחישים > איסוף תובנות של לקוחות > ייצור רעיונות > פיתוח הרעיונות
  • ההבדל בין סטרט-אפ וארגון גדול:
    סטרט-אפ יסתפק ברעיון אחד אותו יקדם; ארגון מחזיק פורטפוליו של רעיונות בטיפול.
  • כדי לייצר רעיונות חדשים יש תחילה לצאת מהקופסא- להשתחרר מאילוצים הנובעים מ:
    - אסטרטגיה ארגונית
    - תרבות ארגונית
    -  תקציב
    - תגמול ארגוני
    - חשש מסיכונים
    -  היסטוריה ארגונית
    -  תקשורת פנים ארגונית
  •  יש לזכור את חשיבות "הקופסא" (אליה יחזרו גם בהמשך):
    - נותנת מבניות
    -  מקנה תבניות חשיבה
    -  מעודדת המשכיות וחזרתיות
    - מקטינה סיכונים.
  • יש לקחת בחשבון שהאנרגיה הנדרשת ליציאה מהקופסא, רבה ביותר.
    הדרך להניע את הארגון לפעילות של חדשנות:
    -  לייצר אי נוחות במצב הקיים
    - להשקיע אנרגיה ביצירת השינוי
    -  לספק כלים, תהליכים ושיטות לחדשנות
    - להשקיע זמן בחדשנות
    -  להכין את הארגון לקבלת השינוי
  • חדשנות תצליח רק במקום שבו לא מכבים שריפה מיידית, ועם זאת, יש צורך חשוב, תשתיתי ומשמעותי. ללא צורך עמוק ומשמעותי שכזה יהיה קשה לייצר מחוייבות כמו גם תקציב.
  • בסיום התהליך- יש לייצר קופסא חזרה ולשוב אליה.


Gamification (הרצאה של Rebecca Rodgers, Step two designs):

  • הגדרה:
    Integrating game dynamics into your site, service, community, content or campaign, in order to drive participation. (Bunchball)
  • סיבות- מדוע אנשים נהנים ממשחק:
    -  ממכר
    - מאתגר (מול המשחק, מול מתחרים, מול תוצאה עצמית שרוצים לשפר)
    - מהנה
    - מאפשר התמקצעות
    - מסייע לריכוז
    -  נותן חברה וקשר עם אחרים (בחלק מהמשחקים)
    בתכנון משחק, יש לחשוב מה יניע את קהל היעד.
  • מרכיבים מרכזיים שיש לכלול במשחקים אותם מתכננים:
    - תגמול
    -  הוקרה
    -  הכוונה
    - למידה
    - התקדמות
  • מטרות אפשריות למשחקים בארגונים:
    - שיפור מיומנויות
    - משיכת קהל צעיר
    -  חיזוק מעורבות
    -  קבלת רעיונות

מגמות בשיתופיות (הרצאה של Carla Odell, APQC):

  • ישנן מספר מגמות עולמיות המחזקות את ניהול הידע:
    - שיפור מיומנויות מחשוב של אנשים (בזכות ה WEB והטלפונים החכמים)
    - מדיה חברתית מתחילה להשתלב במקומות עבודה; העובדים מעוניינים ומעודדים.
    - תקופה של הרבה נותנים והרבה ניתוח נתונים וטקסטים.
  • ניתן לשלב את ה- Big Data בתהליכי ניהול הידע:
    -  בניתוח צרכי הארגון (על בסיס תובנות הניתוח האנליטי)
    -  במדידת התקדמות ניהול הידע; תנועת המידע והידע; והשגת התפוקות

למידה מלקחים (הרצאה של Lip Kee Lee, IAF Singapore):

  • עקרונות מרכזיים לניהול מצליח של לקחים:
    - למידה מתמדת
    -  דיווח תוך שקיפות
    - שיתוף הידע
    - סטנדרטים
    - וידוא ביצוע ואכיפה- דרך מבדקי איכות
  • טיפים נוספים:
    - שילוב בנהלי העבודה
    - הטמעה מהירה.

ניהול השינוי (הרצאה של Michael Grigsby מנהל המחשוב במשטרת קנזס סיטי):

  •  ארבעה מפתחות להצלחה בניהול שינויים:
    - הבנה כי השינוי נדרש ולא רק אפשרי
    - הערכה מתמדת, איפה נמצאים ולאן רוצים להגיע
    - תכנון (התכנון חשוב בפני עצמו, גם אם אחר כך הביצוע משתנה)
    -  מחויבות הנהלה
  • תובנות:
    - לצוות חדשנות נדרש לשים את האנשים בנכונים בזמן הנכון. מעבר ליכולת האנשים חשוב מרד להבטיח שירצו לקחת חלק בתהליך ולהניע אותו
    - יש להעמיד תשתית מחשוב תומכת. יש להיזהר שלא תהיה מכוונת, אם כי אכן תומכת
    - יש להשקיע בפיתוח מתמיד של האנשים.

 

טיפים קטנים נוספים:

  • הוספת כפתור במסך חיפוש "לא מצאתי". מעתיק את טקסט החיפוש ופרטי המחפש ומעביר לצוות ניהול הידע. אלו מטפלים ידנית (החל מזיהוי ידע חסר, מידע שלא שותף ואונדקס, דרך שיפור עבודת מנוע החיפוש ועד סיוע בתפעול) ונמצאים בקשר ישיר עם הלקוח. משפר שירות ומשפר תוצאות.
  • במדידה רגילים להתייחס לשני סוגי מדדים: שימוש ותפוקות. הוצע לראות את המדדים בשלוש קטגוריות:
    - ביצועים    Performance
    - תרבות (שיתוף הידע והעיסוק בו) יHealth
    - ערך עסקי לחברה    Value
  • הצעה למסרים משתנים בניהול השינוי, בהתאם להתקדמות השינוי (ואופי המצטרפים בכל שלב):
    - מלהיב > בעל תועלת > מקל > בטוח (לא מסכן) > אין ברירה- כולם כבר שם.
  • כדאי לנסות לשלב כמה שיותר את ניהול הידע בתהליכי איכות וניהול אחרים, במיוחד בארגונים החוששים משימוש במותג.