ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון יולי 2010 - מהדורה מס' 130
גיליון יולי 2010 - מהדורה מס' 130
גיליון:

ROM חברת  מציעה שירות חדש: שדרוג האתר

 במחירים נוחים

 

 

 

 

  כנס ניהול הידע השנתי

ביום שני 12.7 יערך במלון דויד אינטרקונטיננטל כנס ניהול הידע השנתי, המאורגן מדי שנה על ידי חברת "אנשים ומחשבים"

בשיתוף חברת ROM

בכנס ישתתף מנכ"ל משד הרווחה

 

 

ברכות לד"ר מוריה לוי מנכ"לית ROM

על קבלת תואר הדוקטורט

 

 

ROM יוצאת בסדרת מפגשים לניהול ידע מתקדם

 אפשר להירשם למפגש בודד או למקבץ (כקורס מתקדם). לפרטים והרשמה

 

נכתב ע"י שלומית עמיחי

מנהלת המידע היא כלי בשירות עובדי הארגון הנותנים שירות ללקוח. היא יכולה לשמש את העובדים הנותנים שירות ללקוח חיצוני (נציגי שירות, מוקדנים, בנקאים ואחרים) אך היא יכולה לתת מענה גם למוקדי שירות פנים ארגוניים כגון מוקד תמיכה (Help Desk) המקבל פניות מעובדי הארגון בנוגע לתקלות מחשב, בעיות תחזוקה או אף תהליכי משאבי אנוש.

 

מנהלות מידע ריכוזיות, המנוהלות על-ידי צוות עורכי תוכן, המקבל את המידע ממזרימי מידע בארגון והתמחותו כתיבה ועריכת תוכן, קיימות בארץ עוד משנות התשעים. לעומתן, מנהלות מידע מבוזרות הן חריגות בנוף המקומי. בשונה ממנהלת המידע הריכוזית, הקלאסית, במנהלת מבוזרת התמחותם של מומחי התוכן היא בידע המקצועי: הגורמים המקצועיים בארגון, שאמונים על התורה המקצועית, מקבלים על עצמם אחריות לכתיבת והזנת התוכן למנהלת. הם אלה שעד הקמת המנהלת הפיצו ידע באמצעים אחרים – בנהלים, בעדכונים במייל או בתדריכים לשטח. בארגונים גדולים קיימות לעיתים מספר מחלקות מקצועיות, כך שישנן קבוצות שונות של מומחים שאינן פועלות תחת קורת גג ניהולית אחת.

 

במאמר זה אני רוצה להתייחס למספר אתגרים בהקמתה של מנהלת מבוזרת, המיועדת לכלל אוכלוסיית נותני השירות בארגון:

 

1. מי בעל הבית? מי אחראי לתפעול השוטף של מנהלת המידע?
כאמור, במנהלת מבוזרת, יצרני המידע מכל קצוות הארגון הם האחראים לעדכון התוכן. אך מי מפעיל אותם? מי מקשר ביניהם? במילים אחרות, גם במנהלת מבוזרת אין מנוס ממינוי צוות מנהל, שיוביל את הקמת המנהלת וידאג לתפעולה השוטף, להטמעתה, לפיתוחה ובעיקר - יראה את כל התמונה. מנהל הצוות צריך להיות אדם בעל כוח בארגון, הממוקם ביחידה בעלת השפעה ויש לו ראיה רחבה והיכרות של תהליכי השירות בארגון. למנהל יתלווה צוות בן 2-3 עובדים, שיהיו אחראיים בפועל להקמה ולתפעול: אפיון מבנה המנהלת, הגדרת צורכי הידע של המשתמשים, תבניות התוכן של דפי המנהלת ותפריטי הניווט והדרכת מומחי התוכן לכתיבה תמציתית ולהזנת תוכן. לאחר ההשקה ישמש הצוות גורם מנהל ומבקר של תהליכי שימור ועדכון המידע – ועל כך בהמשך.

 

2. "מי צריך את זה בכלל?" או איך גורמים ליצרני המידע בארגון לשתף פעולה? הרי בהקמת המנהלת העמסנו עליהם עבודה נוספת
במקרה זה, תהליך התנעת המנהלת בארגון הוא מורכב גם במנהלת הריכוזית. עם זאת, תהליך הקמת המנהלת המבוזרת דורש השקעת משאבים גבוהה יותר בהתנעת ובגיוס ההנהלה, שכן תהליך ההקמה הוא ארוך ומורכב וגם לאחריו נדרשים מומחי התוכן לעדכן את המידע באופן שוטף ולענות על משובי משתמשים. מסיבה זו נדרש מנהל מנהלת בעל כוח והשפעה בארגון.
לאחר גיוס ההנהלה יש לגייס גם את שכבת המנהלים הזוטרה ואת יצרני המידע עצמם – למכור להם את התועלת לארגון ואת התועלת עבורם. אם ניתן, כדאי לגייס לצוות המנהל עובדים מבין עובדי היחידות המקצועיות – כך תישמר הזיקה המקצועית לתחום והקשר שלהם עם מומחי התוכן יכול לסייע לקדם תהליכים.

 

3. "יש לי עבודה – אין לי זמן לזה" או מה עושים כשמומחי התוכן לא עונים על משובי המשתמשים או מתעכבים במענה
תפקיד נוסף באחריות הצוות המנהל הוא ניהול המענה למשובים. כלי המשוב הוא הכלי מרכזי בתקשורת של העובדים, משתמשי מנהלת המידע, עם המטה המקצועי בארגון. זהו הכלי באמצעותו לומד הארגון את צורכי השטח ואת האתגרים העומדים בפני נותני השירות. בתהליך הקמת המנהלת ולקראת שלב ההטמעה מוגדרים תהליכי העבודה לטיפול למשובים, ונקבע SLA (Service Level Agreement) למענה. מפתח מרכזי לשימוש של העובדים במנהלת המידע תלוי במענה מהיר ומועיל למשובים, ובעדכון מנהלת המידע בעקבות משובים אלה. בעוד שבמנהלת ריכוזית מענה למשובים הינו אחד מיעדי צוות מנהלת המידע, כאשר מדובר במגוון של מומחי תוכן, שאחריות על התוכן במנהלת המידע היא בנוסף על תפקידם או חלק ממנו בלבד, מענה למשובים לא תמיד עומד בראש סדר העדיפויות שלהם. לעיתים הם ידאגו לענות בזמן, אך לא יקפידו לעדכן את המידע במנהלת בהתאם, מחוסר זמן או אפילו מחוסר הבנה כי הוספת המידע למנהלת יחסוך שאלות עתידיות. במקרה זה תפקיד הצוות המנהל לוודא שכל המשובים טופלו במועדם, שהתשובות שהוחזרו למשתמשים הן ראויות ושהמידע אכן עודכן בעקבות המשוב. זהו אינו תפקיד פשוט ולעיתים הוא דורש את מעורבותם של גורמים ניהוליים בכירים יותר.

 

4. "זה לא בתחום אחריותי- אני לא עונה על זה" – או מה עושים כשמשובי משתמשים "נופלים בין הכיסאות"
אתגר נוסף הוא במשובים בנושאים שאינם בתחום אחריותם של מומחי התוכן שהוגדרו. משובים כאלה עוברים לטיפולו של הצוות המנהל ובאחריותו לדאוג לאתר את הגורם המטפל בנושא ולספק תשובה לשולח. גם כאן נדרשת הסתכלות רחבה על התהליך כדי לזהות אם מדובר במקרה בודד או בשאלות שחוזרות על עצמן ואולי נדרש לגייס מומחה תוכן נוסף בתחום זה, ולהקים את המידע במנהלת. לרוב, נושאים אלה הם בגדר "חורים שחורים" ארגוניים, שכניסתה של מנהלת מידע יכולה לעלות אותם על סדר היום ולמצוא להם פתרון.

 

5. "ככה אני חושב שזה צריך להיות – נעלה את המצגת למנהלת, שיסתכלו בה" או איך מטמיעים את חשיבות פירוק התוכן ועריכתו בתבניות קבועות
במנהלת ריכוזית רמת הגימור היא גבוהה, שכן התכנים ערוכים היטב, על-ידי עורכי תוכן מנוסים, המקפידים על הסטנדרטים שהוגדרו. במנהלת מבוזרת, כשכתיבת והזנת התכנים נעשית על-ידי מומחי התוכן, שמנוסים בכך פחות, ולעיתים גם אינם מפנימים את חשיבות הנושא, רמת הגימור היא נמוכה יותר. כמו כן, לעיתים קשה להם לוותר על פורמט הפצת המידע שקדם למנהלת, ונוצרים ריכוכים על רקע זה. גם בסוגיה זו, מעורבות גבוהה של הצוות המנהל ושליטה שלו בתהליך הקמת מידע חדש במנהלת מאפשרת לשמור על סטנדרטים ו"ליישר" את החורגים. גם לשלב ההכשרה תפקיד מכריע בסוגיה זו – ככל שהמומחה הטמיע יותר את תועלות המנהלת יהיה לו קל יותר לקבל את הדרישות.

 

הקמת מנהלת מידע היא פרויקט מורכב. הקמת מנהלת מבוזרת היא פרויקט מורכב אף יותר. נדרשת לכך תמיכה מלאה של ההנהלה – בכל הרמות, ונדרש גוף מנהל חזק שיוביל את הפרויקט וינתב אותו לאפיקים הרצויים. עם זאת, בארגונים בהם כבר קיימת תשתית של מומחי תוכן, הפעילים בפורטל הארגוני או באתרי ידע פנים-ארגוניים, נכון לבחור בפורמט זה. זאת ועוד, עם הזמן, מומחי תוכן, שכתבו את התכנים והקימו אותם במנהלת במו ידיהם, מפתחים מחויבות לתהליך, והופכים שותפים מלאים בתהליך הטמעת המנהלת בקרב העובדים ובהפיכתה לכלי תומך עבודה עבורם.

נכתב ע"י מילה פבלוק

מקובל לחשוב שבעידן של ימינו הטכנולוגיה היא פתרון לכמעט כל דבר. על אף חשיבותה הגבוהה של הטכנולוגיה, לא פעם היא לבדה אינה מספיקה, גם לא כשמדובר בתחומים בהם מעורבים מחשב ומקלדת. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בתהליכים מסוג שימור ידע פורשים, אשר הצלחתם תלויה בעוצמה האנושית, בגמישות וביכולת שלנו להתאים אתעצמנו לסיטואציה.

 

אם כן, מהו שימור ידע פורשים? ארגונים כיום מבינים שבמוחם של העובדים (ובמיוחד העובדים הוותיקים) אצור ידע בעל ערך לעתיד הארגון. לכן, ארגונים נוטים להוביל תהליכי של שימור ידע פורשים, במהלכם מראיינים את הפורשים בעלי הידע החשוב ביותר .
כמו בכל פעילות בניהול ידע, גם כאן יכולות לצוף התנגדויות; יתר על כן, פעמים רבות הן צצות היות והפרויקט הנו הפעם הראשונה בו מעומת הפורש עם הפרישה ויציאתו לדרך חדשה, שלעיתים מעוררת אצל הפורש חששות והתלבטויות.
מאמר זה מציג בפניכם טיפים והמלצות  אשר יסייעו לכם לטפל בהתנגדויות השונות בפרויקט שימור ידע פורשים.


תארו לעצמכם סיטואציה, שבה התוצר שלכם ואיכותו תלויים באדם אשר לא מוכן לשתף פעולה, לעיתים כועס על המערכת ורשאי לסרב לעזור לכם, ללא היסוס וללא חשש לכך שיפוטר... זהו תקציר של עלילה, שסופה טרם נכתב ובאחריותכם לדאוג לסוף טוב על אף כל המכשולים.
עכשיו אפרט מעט : האדם שמסרב לשתף פעולה הינו פורש, אשר נתן מחייו 40 שנים לארגון שממנו פורש בעוד מספר חודשים. רגע לפני הפרישה עולות בו תחושות מעורבות, חלקן לא נעימות (פחד מהלא נודע, תסכול), והוא מחפש ומנצל כל הזדמנות לפרוק את שעל ליבו. מי שמוביל תהליך שימור ידע פורשים למעשה מהווה עבור הפורש "אוזן קשבת", המאפשרת לו לפרוק את תחושותיו.

 

חשוב לציין, שאחוז המתנגדים לתהליך ושיתוף הפעולה בשימור ידע הינו זעיר, אך כאשר מגיעים לאינטראקציה עם פורש המתנגד לתהליך, אנו נדרשים לחדד את כל החושים ולהיות מוכנים למשחקי כבוד וחיזור. אמנם אין לנו שום השפעה על כללי המשחקים הללו, אך אין זה אומר שאנחנו לא יכולים לנצח...

 

מה עלינו לעשות על מנת לצאת מהמשחק בתור מנצחים:
1. בראש ובראשונה, עלינו לקבל מידע מהממונים על הפורשים אשר עלולים להתנגד, מומלץ להבין מה הסיבה להתנגדויות, ולקבל תמונה כללית על אופי הפורש.


2. השלב החשוב ביותר הוא לתאם פגישה עם הפורש. אם באפשרותכם לתאם פגישה פנים מול פנים נצלו את ההזדמנות, היו אסרטיביים, דברו בטון בטוח והפגינו נוכחות. כאשר הפגישה נקבעת טלפונית, קל יותר לסרב, על כן השלב מאתגר יותר. כאשר הפגישה נקבעת בטלפון, אנחנו נדרשים להפעיל את הקסמים ולהיות אסרטיביים יותר, בטוחים בעצמנו ולחייך (זכרו, אפשר "לראות" את החיוך דרך הטלפון).


3. אל תהססו להשתמש בהומור, זה שובר קרח ומקרב, כאשר תשמעו את הפורש צוחק, אתם תרגישו את הכוח והביטחון להמשיך ותשכחו לרגע מההתנגדויות והגישה הנגטיבית שהייתה בתחילת השיחה. ומה לגבי הפורש? לאחר שהרשה לעצמו לצחוק עמכם בטלפון, לא נשארת לו ברירה, אלא להמשיך להיות חביב ולהסכים לפגישה.


4. היו נעימים והחמיאו לפורש – מחמאות מפחיתות את האיום ומקרבות.


5. בשיחה עם הפורש נסו להשתמש במשפט הבא: "אתה הנכס של הארגון ולכן נבחרת בין הרבים להיות המומחה בתחום, בעל ידע ייחודי אשר עלול לרדת לטמיון, אלא אם כן אנו נספיק לשמר אותו. זו הסיבה שהארגון מרגיש מחויבות לשמר אותו ואת השנים שהשקעת בארגון".


6. במקרים בהם אתם לא מצליחים להגיע להסכמה והפורש עומד על שלו, תנו לו להוביל, הקשיבו לכל מה שיש לו להגיד. לרוב אתם תחושו כלפיו אמפתיה, אך עליכם לזכור את המטרה שלשמה באתם ולגרום לו לשיתוף פעולה. לאחר מספר שיחות, תראו שהפורש מתחיל להסתכל על המצב מזווית אחרת ותתחילו להתקרב אחד לשני.

 

חשוב לשמור על קשר, לקפוץ להגיד שלום בכל הזדמנות שאתם נמצאים בארגון וללוות את הפורש עד פרישתו (הרי אתם לא רוצים להצטייר כנצלנים ואינטרסנטים אשר קיבלו את מבוקשם ונעלמו).

 

במהלך חיינו אנו שואפים להיות מקצועניים והכי טובים בכל אשר נידרש לבצע, אך אין די בכך... הסוד להצלחה הוא להיות אנושיים ואמפתיים ולא רק מכווני מטרה. אני מציעה לראות בהתנגדויות הללו חוויות מאתגרות, שכאשר תעברו אותן בהצלחה, תרגישו סיפוק רב מהעשייה שלכם, שכן גם עמדתם במשימה וגם גרמתם לפורש להרגיש קצת יותר טוב, רגע לפני שהוא יוצא ל"פרק ב".

בהצלחה,

 

נכתב ע"י יאנינה סלומוביק

ניהול ידע מהיר הוא כלי שיכול לשנות את הדרך שבה אתם מנהלים פרויקטים וכך למנף את הישגי הפרויקט.
 
מה זה אומר להיות מהיר?
להיות "מהיר" בעסקים, הפך לרעיון חשוב בשנים האחרונות, כך גם ניהול הידע.
כשמדברים על מהירות בעסקים מתכוונים להעברת דרכי חשיבה. עסק מהיר הוא עסק המעודד שיתוף פעולה, מעדיף את הפרט על תהליכים ומערכות, מגיב לשינוי באופן חיובי ולא נוקשה, ומתכנן לטווח ארוך. מהירות בעסק אינה דורשת כלי, שירות או מסמך אלא חשיבה.

ניהול עסקים באופן מהיר וניהול ידע משתלבים יחד. ניהול ידע מהיר מקדם שיתוף פעולה, יוצר שיתוף יעיל וחוצה מחסומים, כגון היררכיות מסורתיות.  ניהול ידע מהיר מגיב במהירות לשינויים, והוא כלי מעולה בניהול פרויקטים . 
 

ניהול ידע מהיר בניהול פרויקטים
כדי לנהל פרויקטים מוצלחים, חיוני להיות בשליטה בכל הפעילויות. כדי שזה יקרה, צריכה להיות פתיחות, כולם צריכים לדעת מה קורה.
לרוב יש כמה בעלי עניין מעורבים בפרויקטים.  בכדי שהפרויקטים יצליחו, צריך לשתף פעולה ולחלוק ידע. אין מקום להתעסקות במעמד ובהיררכיות, הדבר היחיד שמעניין הוא שהידע המשותף יקדם במהירות ויביא חדשנות. לדוגמה, אם לבעלי העניין "פיסת מידע" חיונית לפרויקט, הם חייבים לשתף. זה המקום שבו  נכנס ניהול ידע מהיר ומשתלב בניהול הפרויקט.

 

לסיכום, המשמעות של "להיות מהיר" היא הובלת שינוי תרבותי בארגון. ניהול ידע מהיר הוא אמצעי פעולה יעיל, הוא מעריך שיתוף, חוצה היררכיות, ועוזר בתכנון תהליכים לטווח ארוך.

הטיפ מבוסס על הכתבה:

ידע צריך לשתף!

לכן, חברת ROM Knowledgeware מעדכנת אתכם באירועי ניהול ידע המתקיימים בארץ ובעולם.
המידע מתעדכן אחת לחודש.
הערה: פרסום כנס/קורס באתר אינו מהווה המלצה וחברת
ROM אינה אחראית לתכנים וארגון הכנסים

 

 

 

 כנסים בארץ

שם האירוע: כנס ניהול הידע השנתי

מקום האירוע: תל אביב

תאריכים: 12/7/2010

פרטים נוספים: בהמשך

 

 

 

 

 

 

נכתב ע"י מוריה לוי

ספר זה, The Effective Executive in Action הנו הספר האחרון אותו כתב Peter Drucker לפני מותו. ההקדמה לספר נכתבה על ידו בסתיו 2005, ואנו יודעים כי בנובמבר אותה שנה כבר נפטר. הספר, שנכתב בשיתוף על ידו ועל ידי Joseph Marciariello הנו מדריך מעשי המעבד הלכה למעשה (מעבד את ה- "מה" יחד עם ה"איך"), תכנים שנכתבו על ידי Drucker שנים מוקדם יותר (1966) בספרוThe Effective Executive, ומשלב גם קטעים מעבודות מאוחרות יותר של Drucker, כמו גם קטעים מספריו של Jack Welch, מנכ"ל GE האגדי, ומספרו הידוע של Collins- מטוב למצוין.

הספר דן במרכיבים החשובים ביותר לכל מנהל, כדי להיות מנהל אפקטיבי מדובר במיומנויות הניתנות לאימון וחיזוק, ואי לכך, יכול כל מנהל באופן מעשי, תוך מודעות ותוך עבודה ואימון על כל מיומנות בנפרד, לשפר את ביצועיו.
מפת הספר:

הספר קל לקריאה, וערוך כיומן בו ניתן לשלב הערות אישיות.
הוא מומלץ לקריאה לכל מנהל, אך לא רק למנהלים. קריאה נעימה!

אפקטיביות

מהי אותה אפקטיביות אליה אנו שואפים?
שנדע לבצע את הדברים הנכונים.

למה זה לא טריוויאלי?
• כי כיום מקור סמכות של ידע משמעותי כמקור סמכות של מעמד.
• כי יש דברים עליהם המנהל לא שולט:
o זמנו נוטה להיות שייך לאחרים.
o המנהל נדרש תמיד להמשיך "לתפעל את הארגון".
o המנהל אפקטיבי רק אם אחרים אכן עושים בפועל את שכיוון.
o המנהל חי בעיקר בארגון. הוא רואה את החוץ באופן חלקי, אם בכלל.
.

 

חזרה


 


חמשת המרכיבים המשמעותיים בניהול אפקטיבי:
ניהול זמן

זמן המנהל הוא משאב יקר. הוא יקר כי לא ניתן לקנות אותו בכסף, והוא הופך להיות החוליה ה"חלשה" בשרשרת, צוואר בקבוק אל מול פעילויות, ביחס למשאבים אחרים.
שלושה שלבים ללימוד איך לנהל נכון את הזמן:
א. תעדו את שאתם עושים.
ב. נתחו האם הזמן מנוצל באופן מיטבי:
1) אתרו וקצצו את גוזלי הזמן שלכם- דברים שאתם מבצעים ולא באמת נחוצים.
2) בזרו פעילויות שאתם מבצעים לעובדים אחרים.
3) נתחו מה אתם מבצעים שגוזל את זמנם של אחרים (לא תורם להם).
4) בחנו האם יש עודף ציוות (overstaffing) של אנשים לפעולות. גוזל זמן ידוע.
5) בחנו אם הארגון עובד נכון- האם  יש עודף ישיבות ודיונים? האם הדיונים מנוהלים באופן פורה?
6) בחנו האם יש כשל או ליקוי בהעברת המידע בארגון. גורם לכם ולעובדיכם לזמן מיותר.
ג. בנו מחדש את תוכנית הפעילויות שלכם בהתאם.
 

חזרה

מיקוד בתרומה
מיקוד זמנו של המנהל במה שתורם לארגון אינו תמיד דבר קלץ
המשמעות הנובעת ממנו היא שכל מנהל יעסוק פחות רק בדברים המייחדים אותו ורק בחזקותיו, כדי להתמקד במה שנכון ותורם עבור הארגון. נכון שהמנהל יסתכל מנקודת מבטן של המחלקות והעובדים שמתחתיו וישאל את עצמו איזה תרומה הוא יכול לתרום להם כדי שהם יתרמו באופן מיטבי לארגון. עדיף אפילו להפנות את השאלה לאחרים ולהקשיב לדעתם בנושא.

המונח תרומה מצטייר בדרך שונה אצל אנשים שונים. כדי להתמקד בתרומה ממליצים המחברים להתמקד בשלושה דברים:
א. תוצאות
ב. ערכים
ג. פיתוח העובדים לקראת המחר

פירוט
א. תוצאות:
שאלו את עצמכם –
• מה המצב מחייב?
• בהינתן היכולות והחזקות שלי, הדרך בה אני מפועל וערכי, איך אני יכול לתרום בדרך הטובה ביותר לביצוע הנדרש?
• אילו תוצאות יש להשיג כדי לעשות את ההבדל?
חשבו רחב; אל תגבילו את עצמכם, וחשבו גם מחוץ לקופסא.
ב. ערכים:
במידה ואין ערכים / ערכים מתאימים- גבשו אותם;
במידה וקיימים הצהירו עליהם והטמיעו אותם אל מול העובדים, הלקוחות והספקים.
ודאו שהערכים כוללים גם משהו המיטיב עם החברה הסובבת אותנו.
ג. פיתוח העובדים לקראת המחר:
זכרו שאנשים מתאימים את עצמם לדרגה שדורשים מהם; פעלו בהתאם:
• העבירו את הידע החדש שאתם רוכשים גם לעובדיכם.
• נהלו תקשורת פנים ארגונית טובה דו כיוונית.
• ודאו עבודת צוות; ודאו שאנשי הצוות מבינים נכון את סדרי העדיפויות.
• פתחו את עצמכם; דאגו לעובדים לכלים שיוכלו לפתח את עצמם; אמרו להם שאתם מצפים מהם לזאת.

 

 

חזרה


 

פוריות במינוף חזקות
כל אחד מאיתנו, יש לו חולשות. לא ניתן לבנות על החולשות של האנשים- של המנהל עובדיו ומנהלו שלו, כאשר מנסים למקסם את הפוריות (פרודוקטיביות).

מינוף העובדים- המלצות:
א. צוותו אנשים כך שימנפו את חזקותיהם ולא כדי שימזערו את חולשותיהם.
ב. אל תשכחו שלכל אדם יש חולשות. נסו להתעלם מהחולשות כל עוד לא מזיקות לביצועים.
ג. משובים. יש מקרים של חולשות המפריעות לביצועים שם מספיק משוב פשוט כדי לגרום להם להפסיק להזיק. דוגמא- היעדר נימוס מצידו של עובד (הגורר יחסי עבודה גרועים ולכן גם הפרעה לביצועים). משוב ממוקד יכול לגרום לאדם להיות מודע ולכן מנומס היכן שנדרש. המחברים עושים שימוש בדוגמא זו, לאחר ש Drucker למד מניסיונו שהיא מתרחשת פעמים רבות ועם זאת קלה לתיקון.
ד. לכל אדם יותר מחזקה אחת. בציוות, אל תחפשו אוסף של יכולות, אלא חזקה אחת יוצאת דופן, משמעותית, ועל פיה צוותו.
ה. הגדירו ציפיות גבוהות מכל תפקיד. עשו כל תפקיד גדול. אנשים יצמחו לתוך ההגדרה.
ו. גרמו לכך שהחולשות לא תהיינה רלוונטיות לתפקיד. במידת הצורך, שנו את הגדרת התפקיד; התאימו את התפקיד בכלל לאישיותו של העובד שבחרתם כי ימלא אותו.
ז. בבחירת האנשים לציוות, התייעצו עם אנשים שעבדו איתם בעבר.
ח. הבטיחו שהעובד מבין את הגדרת התפקיד ואת הציפיות ממנו.
ט. וכן-
• על המנהל לזכור שהוא נושא באחריות לכל ציוות שנכשל.
• באחריותו של המנהל להעביר מתפקידו עובד שאינו מבצע את תפקידו כראוי.
• אי ביצוע תפקיד כראוי לא פוגם בעובד כאדם. יש לנסות ולמצוא לו תפקיד אחר שכן מתאים לו בארגון, לפני שמנסים להעזיבו מהארגון.
• על המנהל לנסות לבצע ציוות מיטבי לכל תפקיד.
• עובדים חדשים בארגון מתפקדים יותר טוב בתפקידים קיימים, שם היוצא מן הכלל מוכר ועזרה אפשרית.
והכי חשוב: לעולם לא להתפשר על יחסי אנוש טובים ולעולם לא להתפשר על יושרה. את יתר התכונות ניתן לפתח.

מינוף המנהלים- המלצות:
א. להכין רשימת מנהלים, אנשים בעלי כוח בארגון שיתייחסו לדעתם לגבי, ביצועי, עבודתי והתאמתי.
ב. לברר מולם מה אני ועובדי יכולים לעשות כדי לסייע להם בתפקידם.
ג. לראות איך ניתן לסייע למנהלים בחזקותיהם ואיך ניתן להפוך את חולשותיהם ללא רלוונטיים (גם אם לא מדברים עליהם מפורשות).
ד. ליידע אותם. לדעת איך נכון ליידע אותם (בכתב או בעל פה).
ה. לעולם לא להפתיע אותם.
מינוף עצמך- המלצות (שלבים למינוף):
א. זיהוי החזקות העצמיות.
ב. הכרת סגנון העבודה האישי (לבד או בצוות; תחת לחץ או ברוגע; סגנון למידה וכו').
ג. החלטה כיצד הכי נכון לי לתרום כמנהל (ראו פרק המדבר על מיקוד התרומה- תוצאות, ערכים).
ד. לקיחת אחריות לא רק על העבודה אם כי גם על יחסי העבודה.

 

חזרה

 

ריכוז מאמצים בהשפעה על התרומה
חלק מסוד ההצלחה קשור ביכולת לרכז מאמצים בכיוונים שהוגדרו.
לצורך כך מומלץ:
א. להתרכז: לא לעשות המון דברים בו זמנית, אלא משימה אחרי משימה. לעולם יש יותר משימות חשובות מזמן נתון.  יש גם לתעדף וגם לא לקפוץ ממשימה למשימה. יש להתרכז לפי הסדר במה שנקבע. המלצות לשיטת תעדוף:
• העדפת העתיד על העבר.
• מיקוד בהזדמנויות יותר מאשר בבעיות.
• בחירת הכיוון הנכון לדעתך כמנהל ולא המשך אוטומטי של כיוון האחרים.
• לכוון גבוה ולחפש לעסוק בדברים שיעשו את ההבדל ולאו דווקא בדברים הקלים.
ב. לדעת לנטוש: לדעת לבחון כל פעם מחדש- כל מוצר, כל שירות, כל שוק, כל ערוץ הפצה, כל לקוח וכל שימוש; לבחון אם נכון להמשיכם.
בשלושה מקרים תמיד כדאי לנטוש:
• המוצר/שירות תהליך עדיין מוכר או עובד, אך ברור שהוא בדרכו למות.
• הנכס לא מניב יותר.
• המשך השקעה/תחזוקה של מוצר/שירות קיימים מעכבים צמיחה של מוצר או שירות חדשים הנדרשים.
ג. להיזהר מעיכובים ודחיות. עיכוב ודחייה הופכים בדרך כלל לנטישה לא מתוכננת.
ד. להיזהר מגורמים המסיחים את הדעת.לזכור שהמקום הראשון שנפגע היא עבודת המנהל.
ה. לדעת לעקוב, למדוד ולבקר את הביצועים האישיים.

 

חזרה


 

החלטות מועילות

קבלת החלטות הנה אחד מתפקידיו העיקריים של כל מנהל. קבלת החלטות מועילות (אפקטיביות) מחייבת תהליך ממושמע, ולהחלטות מועילות יש גם מספר מאפיינים משותפים.

שלבי קבלת החלטות:
שלב מקדים: הבנה האם באמת נדרשת כאן החלטה. מקבלים החלטה כאשר מתעוררים תנאים בהם אי קבלת ההחלטה יגרום לניוון או דרדור במצב. מקבלים החלטה כאשר יש הזדמנות ואי קבלת ההחלטה תגרום לפספוס ההזדמנות.
השלבים בקבלת ההחלטה:
א. סיווג הבעיה: האם מדובר במקרה כללי המחייב החלטה או בחריג (שאז עדיף לא להחליט, או להחליט רק לגביו כחריג).
ב. הגדרת אמיתית של הבעיה: הבנת שורש הבעיה ולא החלטה על סמך הסימפטומים הנראים לעין בלבד.
ג. קביעת מאפייני ההחלטה: הבנה מה היעדים שעל ההחלטה לקיים כדי לפתור את הבעיה/אתגר בפניו ניצבים. זהירות מהחלטה שאינה באמת פותרת את שנדרש אלא חלקית בלבד.
ד. החלטה מה נכון לעשות: להתחיל מהחלטה נכונה ורק אז לקבל החלטה על סמך הנסיבות והאילוצים הקיימים (הכוללת פעמים רבות גם פשרה).
ה. בניית תוכנית פעולה למימוש: גיבוש פעולות אופרטיביות הנדרשות כתוצאה מההחלטה שהתקבלה. החלטה לגבי האנשים והזמנים בהם יבצעו את המשימה; החלטה על האנשים שיהיו אחראים להבטחת יישומה. וידוא שכל מי שצריך אכן מודע להחלטה שהתקבלה.
ו. בחינת ההחלטה בדיעבד אל מול התוצאות: בירור על סמך משוב או על סמך מדידה אחרת האם ההחלטה אכן השיגה את יעדיה.

המלצות לקבלת ההחלטה:
א. זכרו שברוב המקרים אנו כמנהלים מקבלים החלטות על סמך דעות ולא באמת על סמך עובדות. הצטנעו בהתאם.
ב. עודדו אי הסכמה ודיון פורה. מנהל ששומע את עובדיו המסכימים לו תמיד יתקשה לקבל החלטות מועילות.
ג. זכרו שלכל החלטה יש מחיר. קבלו את ההחלטה רק אם התועלת שבה גדולה מהמחיר הכרוך בה.

 

 

חזרה


 

ירחון 2Know-BI

קוד פתוח BI,מאפשר לחברות לחסוך כסף רב ככול שהשימוש בטכנולוגית BI מתרחב, מבלי  לחשוש מעלייה  של מחיר הרשיונות ועלות התוכנה.

מאמר מקיף בשני חלקים על מימוש בינה עסקית בארגונים:

חלק א

חלק ב

נכתב ע"י ענת קצנלבוגן

המושג "בינת לקוח" (Customer  Intelligence) מתייחס לתהליך איסוף וניתוח מידע אודות הלקוחות הן על פרטיהם האישיים והן על הפעולות שהם מבצעים כך שלא רק ישמע קולו של הלקוח אלא גם יבינו אותו. תהליך זה מתבצע על מנת לשפר את ההחלטות האסטרטגיות  המתקבלות במחלקות השונות בחברה (מכירות, שיווק, לוגיסטיקה , פיתוח מוצרים וכו'). ובכדי ליצור קשרים מיטביים עם הלקוחות וליצור הזדמנויות עסקיות נוספות.

Customer Intelligence הינו מרכיב חשוב בניהול קשרי לקוחות וכאשר הוא מיושם בצורה אפקטיבית הוא מהווה מקור עשיר לתובנות  על התנהגויות והפעילויות של  לקוחות החברה.  כך לדוגמא, לקוחות שיוצאים מן החנות כאשר הם לא ביצעו שום רכישה, אינם מופיעים במערכות ה-CRM המסורתיות  של החברה אך עדיין חשוב לחברה לדעת מדוע לקוחות אלו עזבו את החנות ללא ביצוע רכישה. את המידע הנ"ל ניתן להשלים באמצעות  העברת שאלון למוכרים בחנויות  ובמידת האפשר, באמצעות בדיקה מול הלקוחות שעזבו את החנות מבלי לבצע רכישה. כך למעשה,  ניתן לקבל תובנות נוספות  לגבי ההתנהגויות של הלקוחות באינטראקציה שלהם עם החברה.

 

תהליך איסוף בינת הלקוח

בינת הלקוח מתבססת על מידע עובדתי  בסיסי אודות הלקוח. כמו לדוג' האיזור הגיאוגרפי בו הוא מתגורר. מידע זה נוסף על המידע הקיים במערכות ה-CRM על הפעולות שביצע הלקוח (לדוג' אילו רכישות נעשו , אילו פניות בוצעו לשירות הלקוחות ודרך אילו ערוצי תקשורת הלקוח פנה).

בנוסף, החברה יכולה להיעזר גם במידע תחרותי על המתחרים וכן במידע הנאסף דרך פעולות לקוח סמוי וזאת על מנת לקבל פרספקטיבה על איך השירות/ המוצרים שהם מספקים נתפסים בשוק.

ה-Customer Intelligence למעשה מבצע אנליזות על פילוח הלקוחות, נתוני מכירה צולבת, עלות הטיפול בלקוח, מידע על שביעות הרצון של הלקוח , ניתוח ניקוד האשראי של הלקוחות,  ניתוח השוק ועוד. כאשר בביצוע אנליזות אלו על המידע המתקבל בהקשר הנכון  אודות המתחרים, מצב השוק ומגמות כלליות ניתן לזהות מגמות אודות צרכים עתידים ונוכחיים של הלקוחות , לקבל  מידע על  תהליך קבלת ההחלטות של הלקוחות ולהניח הנחות לגבי התנהגותם העתידית.


מקורות מידע לדוגמא לאיסוף מידע על הלקוחות

  • ניתוח שיחות – ניטור שיחות טלפון המתבצעות בין הלקוח לחברה באמצעות ניתוח פונטי או טקסטואלי על מנת למצוא מילים או ביטויים המאפשרים סיווג סוגי שיחות וזיהוי מגמות
  • ניתוח קליקים באתרי החברה – ניטור פעילויות המתבצעות באתרי החברה, מידע זה יכול לספק רמזים על המוצרים המעניינים את הלקוחות ואת רצונות הרכישה שלהם
  • מערכות CRM – שימוש בכלי תוכנה אשר מסייעים בניהול קשרי הלקוח ואשר מאחסנים מידע אודות סוג הלקוחות וסיבות פנייתם
  • ניתוח טקסטואלי של סקרי שביעות רצון – שימוש בכלי ניתוח טקסטואלי אשר יסייעו בהבנת צרכי הלקוח והפערים הקיימים כיום
  • ניתוח השפעת דיוור ללקוחות על ביצועי מכירות בחברה – שימוש בכלי ניתוח לבדיקת השפעת פעילויות שיווקיות על המכירות בחברה

יתרונות השימוש ב Customer  Intelligence :

שימוש ב-Customer  Intelligence מסייע בתהליכים הקשורים למחלקות רבות בחברה כגון: מכירות, שיווק, לוגיסטיקה ופיתוח מוצרים ומאפשרת התאמה טובה יותר של המבצעים ללקוחות, פיתוח מוצרים המתואמים לצרכי הלקוחות, במידת הצורך, שינוי בתהליכי טיפול וממשקים עם הלקוחות  ומאפשר:

  1. לכוון בצורה יעילה יותר  את המסרים הנכונים  לקהל היעד הנכון ובכך לשפר את החשיפה בקרב קהלי היעד
  2. לחשוף הזדמנויות עסקיות חדשות המתאימות לצרכי הלקוחות תוך פיתוח מענה לצרכים אלה לשיפור רווחיות החברה
  3. להעריך את המתחרים  אשר עשויים להשפיע על החלטות הקונים
  4. לזהות את מוקדי ההשפעה ואת מקבלי ההחלטות בקרב הקונים
  5. לשפר תהליכי גביה-  באמצעות איתור לקוחות בעיתים
  6. לשפר את השירות הניתן ללקוחות- באמצעות טיפול בסיבות הפניה של הלקוחות  ושיפור עלות תהליכי שיפור השירות

לסיכום, ה-Customer  Intelligence מהווה את אחד היישומים המרכזים לניתוחים עסקיים המספקים  יתרון תחרותי לחברה על ידי שילוב בין מיידעים הנוגעים לקשרי לקוחות לניתוחי BI שונים. היא מאפשרת הבנה טובה יותר לגבי התנסויות של הלקוחות בעת מגע עם החברה ומאפשרת לחזות את הסיבות מאחורי התנהגות הלקוחות. ידע זה יכול לסייע  להגברת האפקטיביות של ההחלטות האסטרטגיות המתקבלות בחברה. ובסופו של דבר  לשמר את הלקוחות בצורה טובה יותר ולגייס לקוחות נאמנים נוספים.

נכתב ע"י קרן הראל


דמיינו את התרחיש הבא (מבוסס על סיפור אמיתי): בוקר שישי ושמשי של חודש מרץ. החלטתם לטייל ברחובות תל אביב ולהיכנס לארוחת בוקר באחד מבתי הקפה המבוקשים בעיר. כאשר אתם מגיעים למקום, אתם רואים תור ארוך של אנשים משתרך במורד הרחוב וממתין להיכנס. המארחת אומרת לכם שתיאלצו להמתין כחצי שעה, אתם מחליטים להמתין (בכל זאת מקום מבוקש). עוברת חצי שעה, עוברות כבר ארבעים דקות. לאחר חמישים דקות של המתנה (להזכירכם אתם עומדים באמצע הרחוב תחת השמש הקופחת) אתם ניגשים למארחת ושואלים כמה זמן עוד תיאלצו להמתין. המארחת החייכנית אומרת שלהערכתה תיאלצו להמתין עוד כרבע שעה. אתם מלבטים אם להמתין או לא ומחליטים להמתין, הרי כבר המתנתם חמישים דקות, מהן עוד 15 דקות לעומת החמישים שכבר המתנתם? עוברת רבע שעה ועדיין לא מתפנה מקום, ושוב אתם מתלבטים אם להישאר או ללכת, הרי עכשיו כבר המתנתם שעה וחמש דקות, אתם כבר בראש הרשימה ובוודאי ממש עוד כמה דקות יתפנה שולחן. מה תעשו עכשיו?

סיטואציות שכאלה קורות לנו מדי יום ואנו לא שמים אליהן לב- בתור לבנק, בתור לרופא, בתוספת תקציב לשיפוצים (כבר השקענו 10,000 ₪ בשיפוץ מה זה עוד 1000 ₪ לעומתם?)
תופעה זו נקראת אפקט ההוצאות האבודות (Arkes & Blumer 1985).

לפני שנבין מהו אפקט ההוצאות האבודות וכיצד הוא משפיע על חיינו, חשוב להבין מהן הוצאות אבודות. המונח הוצאות אבודות מגיע מעולם הכלכלה. הוצאות אבודות מוכרות גם בשמן עלויות שקועות (sunk costs), אלה הן אותן העלויות שכבר הוצאו ואין דרך "להשיבן", לכן הן אינן משפיעות על תזרים המזומנים העתידי של הפרויקט ועל החלטות לגבי העתיד.
דוגמה קלאסית להוצאות אבודות בפרויקט טכנולוגי כדוגמת פרויקט BI, היא השקעת משאבים במחקר ופיתוח. כאשר חברה עומדת בפני החלטה האם להטמיע מערכת טכנולוגית זו או אחרת, בדיקת הכדאיות של הפרויקט תתייחס לערך שיתקבל מהטמעת המערכת (חיסכון בעלויות, קיצור זמן תגובה, ייעול תהליכים וכיו"ב). עלויות הפיתוח ש"יצרו" את אותה טכנולוגיה כבר הוצאו, בין אם הפרויקט יתממש ובין אם לא, לכן הן הוצאות אבודות ומבחינה רציונאלית עלינו להתעלם מהן כאשר אנו עוסקים בשאלת כדאיות הפרויקט.

אם כך, מהו אפקט ההוצאות האבודות?
אפקט ההוצאות האבודות הוא הקושי שלנו להתעלם מאותן הוצאות אבודות, שמבחינה רציונאלית עלינו להתעלם מהן, מכיוון שהן אינן רלוונטיות לקבלת החלטות עתידיות. אם נחזור לדילמת ההמתנה בבית הקפה, הזמן שכבר המתנתם אינו רלוונטי להחלטה האם להמשיך להמתין (לא תוכלו להשיב את הזמן, וגם לא תקבלו פיצוי על ההמתנה הממושכת), מה שרלוונטי זה כמה זמן עוד תצטרכו להמתין. כבר הוכח שאנו יצורים לא רציונאליים ולכן קשה לנו להתעלם מהעובדה שעמדנו 50 דקות תחת השמש הקופחת. לכן אנו אומרים לעצמנו:"כבר חיכינו כל כך הרבה זמן, אנחנו כבר מעדיפים לחכות עוד כמה דקות..."

 

 

היכן אנו פוגשים את אפקט ההוצאות האבודות בפרויקט BI?
בבדיקת הכדאיות של הפרויקט:
בדיקת כדאיות של פרויקט נעשית על סמך תזרים המזומנים החזוי לפרויקט. מבלי להיכנס לחישובים, ייתכן מצב שבו אם ניקח בחשבון הוצאות אבודות בחישוב הכדאיות, הפרויקט לא יהיה כדאי לביצוע, למרות שהדבר לא נכון. במקרה זה גם לא נרוויח מביצוע הפרויקט וגם נפסיד את ההוצאות האבודות. כאשר העלויות הן עובדה מוגמרת, וההחלטה על הפרויקט אינה מוסיפה ואינה מורידה בעבורן, אין להביאן בחשבון בתזרים המזומנים.

בתכנון הפרויקט: לעיתים ארגון יעדיף לשדרג מערכות קיימות במקום לרכוש מערכות חדשות ומתקדמות יותר על מנת "לחסוך בעלויות" ("כבר הושקעו משאבים במערכות הקיימות, חבל להשקיע במערכות חדשות"). בפועל ייתכן כי לאורך זמן שדרוג מערכות קיימות יעלה יותר מרכישת מערכות חדשות, ואף ייתכן כי לאחר השקעת משאבים בשדרוג, המערכות הקיימות עדיין לא יענו על הצרכים הארגוניים, ויוחלט לרכוש את המערכות החדשות.
 
במהלך הפרויקט: לעיתים פרויקט יוצא לדרך, ובמהלכו עולים כשלים ובעיות שלא היו ניתנים לחיזוי.
אפקט ההוצאות האבודות יבוא לידי ביטוי בנטייה להמשיך בפרויקט כושל לאחר שכבר הושקעו בו כסף, מאמץ או זמן, ולנסות להצדיק את ההשקעה בו. הנטייה להמשיך בפרויקטים מפסידים וכושלים נובעת מהרצון לא להיראות בזבזנים וטועים, ודרוש אומץ רב להודות בטעות ולהפסיק פרויקט כושל. שם נוסף לאפקט ההוצאות האבודות הוא אפקט הקונקורד (Arkes & Ayton, 1999), על־שם המטוס היקר, שכבר עם תחילת ייצורו היה ברור שהפרויקט יסתיים בהפסד גדול, אך המשיכו להשקיע בו סכומי־עתק, ולבסוף קרקעו אותו. דבר דומה קרה בארץ עם פרויקט ה"לביא".

לסיכום
אפקט ההוצאות האבודות פוגש אותנו בכל היבט בחיינו ולרוב גורם לנו להפסדים. במקרה הטוב נפסיד חצי שעה מחיינו בתור לרופא או בהמתנה לנציג שירות, ובמקרה הפחות טוב נפסיד סכומים גדולים של כסף (ואם מדובר בכסף שאינו שלנו, אז ייתכן שנפסיד גם את מקום העבודה...).
חשוב להיות מודעים לקיומו של האפקט, במיוחד כשאנו מובילים פרויקטים גדולים כדוגמת פרויקט BI, ולהבין שהודאה בטעות אמנם אינה נעימה לרגע, אך לאורך זמן עשויה למזער נזקים באופן משמעותי.

בהצלחה, 

תזרים מזומנים הוא תנועת המזומנים של ישות כלכלית בתקופה חשבונאית. באופן כללי הוא מחולק לשלושה חלקים: תזרים המזומנים מפעילות שוטפת (למשל, תזרים מזומנים שנבע ממכירה ללקוחות או תזרים מזומנים ששימש לתשלום ספקים), פעילות השקעה (למשל, תזרים מזומנים ששימש לקניית מניות במטרה להחזיקן לזמן ארוך או תזרים מזומנים ששימש לקניית מבנה) ופעילות מימון (למשל, תזרים מזומנים שנבע מקבלת הלוואה לזמן ארוך).


חזור

אחת מהאמירות בסקירה :" בזמן שאתה מקבל את התשובה, כבר שכחת מה שאלת"

 שווה קריאה.

 

סרטון ( כ 2 דק'), שמציג סקירה כללית על בינה עסקית

נכתב ע"י מוריה לוי

ספר זה, The Effective Executive in Action הנו הספר האחרון אותו כתב Peter Drucker לפני מותו. ההקדמה לספר נכתבה על ידו בסתיו 2005, ואנו יודעים כי בנובמבר אותה שנה כבר נפטר. הספר, שנכתב בשיתוף על ידו ועל ידי Joseph Marciariello הנו מדריך מעשי המעבד הלכה למעשה (מעבד את ה- "מה" יחד עם ה"איך"), תכנים שנכתבו על ידי Drucker שנים מוקדם יותר (1966) בספרוThe Effective Executive, ומשלב גם קטעים מעבודות מאוחרות יותר של Drucker, כמו גם קטעים מספריו של Jack Welch, מנכ"ל GE האגדי, ומספרו הידוע של Collins- מטוב למצוין.

הספר דן במרכיבים החשובים ביותר לכל מנהל, כדי להיות מנהל אפקטיבי מדובר במיומנויות הניתנות לאימון וחיזוק, ואי לכך, יכול כל מנהל באופן מעשי, תוך מודעות ותוך עבודה ואימון על כל מיומנות בנפרד, לשפר את ביצועיו.
מפת הספר:

הספר קל לקריאה, וערוך כיומן בו ניתן לשלב הערות אישיות.
הוא מומלץ לקריאה לכל מנהל, אך לא רק למנהלים. קריאה נעימה!

אפקטיביות

מהי אותה אפקטיביות אליה אנו שואפים?
שנדע לבצע את הדברים הנכונים.

למה זה לא טריוויאלי?
• כי כיום מקור סמכות של ידע משמעותי כמקור סמכות של מעמד.
• כי יש דברים עליהם המנהל לא שולט:
o זמנו נוטה להיות שייך לאחרים.
o המנהל נדרש תמיד להמשיך "לתפעל את הארגון".
o המנהל אפקטיבי רק אם אחרים אכן עושים בפועל את שכיוון.
o המנהל חי בעיקר בארגון. הוא רואה את החוץ באופן חלקי, אם בכלל.
.

 

חזרה


 


חמשת המרכיבים המשמעותיים בניהול אפקטיבי:
ניהול זמן

זמן המנהל הוא משאב יקר. הוא יקר כי לא ניתן לקנות אותו בכסף, והוא הופך להיות החוליה ה"חלשה" בשרשרת, צוואר בקבוק אל מול פעילויות, ביחס למשאבים אחרים.
שלושה שלבים ללימוד איך לנהל נכון את הזמן:
א. תעדו את שאתם עושים.
ב. נתחו האם הזמן מנוצל באופן מיטבי:
1) אתרו וקצצו את גוזלי הזמן שלכם- דברים שאתם מבצעים ולא באמת נחוצים.
2) בזרו פעילויות שאתם מבצעים לעובדים אחרים.
3) נתחו מה אתם מבצעים שגוזל את זמנם של אחרים (לא תורם להם).
4) בחנו האם יש עודף ציוות (overstaffing) של אנשים לפעולות. גוזל זמן ידוע.
5) בחנו אם הארגון עובד נכון- האם  יש עודף ישיבות ודיונים? האם הדיונים מנוהלים באופן פורה?
6) בחנו האם יש כשל או ליקוי בהעברת המידע בארגון. גורם לכם ולעובדיכם לזמן מיותר.
ג. בנו מחדש את תוכנית הפעילויות שלכם בהתאם.
 

חזרה

מיקוד בתרומה
מיקוד זמנו של המנהל במה שתורם לארגון אינו תמיד דבר קלץ
המשמעות הנובעת ממנו היא שכל מנהל יעסוק פחות רק בדברים המייחדים אותו ורק בחזקותיו, כדי להתמקד במה שנכון ותורם עבור הארגון. נכון שהמנהל יסתכל מנקודת מבטן של המחלקות והעובדים שמתחתיו וישאל את עצמו איזה תרומה הוא יכול לתרום להם כדי שהם יתרמו באופן מיטבי לארגון. עדיף אפילו להפנות את השאלה לאחרים ולהקשיב לדעתם בנושא.

המונח תרומה מצטייר בדרך שונה אצל אנשים שונים. כדי להתמקד בתרומה ממליצים המחברים להתמקד בשלושה דברים:
א. תוצאות
ב. ערכים
ג. פיתוח העובדים לקראת המחר

פירוט
א. תוצאות:
שאלו את עצמכם –
• מה המצב מחייב?
• בהינתן היכולות והחזקות שלי, הדרך בה אני מפועל וערכי, איך אני יכול לתרום בדרך הטובה ביותר לביצוע הנדרש?
• אילו תוצאות יש להשיג כדי לעשות את ההבדל?
חשבו רחב; אל תגבילו את עצמכם, וחשבו גם מחוץ לקופסא.
ב. ערכים:
במידה ואין ערכים / ערכים מתאימים- גבשו אותם;
במידה וקיימים הצהירו עליהם והטמיעו אותם אל מול העובדים, הלקוחות והספקים.
ודאו שהערכים כוללים גם משהו המיטיב עם החברה הסובבת אותנו.
ג. פיתוח העובדים לקראת המחר:
זכרו שאנשים מתאימים את עצמם לדרגה שדורשים מהם; פעלו בהתאם:
• העבירו את הידע החדש שאתם רוכשים גם לעובדיכם.
• נהלו תקשורת פנים ארגונית טובה דו כיוונית.
• ודאו עבודת צוות; ודאו שאנשי הצוות מבינים נכון את סדרי העדיפויות.
• פתחו את עצמכם; דאגו לעובדים לכלים שיוכלו לפתח את עצמם; אמרו להם שאתם מצפים מהם לזאת.

 

 

חזרה


 

פוריות במינוף חזקות
כל אחד מאיתנו, יש לו חולשות. לא ניתן לבנות על החולשות של האנשים- של המנהל עובדיו ומנהלו שלו, כאשר מנסים למקסם את הפוריות (פרודוקטיביות).

מינוף העובדים- המלצות:
א. צוותו אנשים כך שימנפו את חזקותיהם ולא כדי שימזערו את חולשותיהם.
ב. אל תשכחו שלכל אדם יש חולשות. נסו להתעלם מהחולשות כל עוד לא מזיקות לביצועים.
ג. משובים. יש מקרים של חולשות המפריעות לביצועים שם מספיק משוב פשוט כדי לגרום להם להפסיק להזיק. דוגמא- היעדר נימוס מצידו של עובד (הגורר יחסי עבודה גרועים ולכן גם הפרעה לביצועים). משוב ממוקד יכול לגרום לאדם להיות מודע ולכן מנומס היכן שנדרש. המחברים עושים שימוש בדוגמא זו, לאחר ש Drucker למד מניסיונו שהיא מתרחשת פעמים רבות ועם זאת קלה לתיקון.
ד. לכל אדם יותר מחזקה אחת. בציוות, אל תחפשו אוסף של יכולות, אלא חזקה אחת יוצאת דופן, משמעותית, ועל פיה צוותו.
ה. הגדירו ציפיות גבוהות מכל תפקיד. עשו כל תפקיד גדול. אנשים יצמחו לתוך ההגדרה.
ו. גרמו לכך שהחולשות לא תהיינה רלוונטיות לתפקיד. במידת הצורך, שנו את הגדרת התפקיד; התאימו את התפקיד בכלל לאישיותו של העובד שבחרתם כי ימלא אותו.
ז. בבחירת האנשים לציוות, התייעצו עם אנשים שעבדו איתם בעבר.
ח. הבטיחו שהעובד מבין את הגדרת התפקיד ואת הציפיות ממנו.
ט. וכן-
• על המנהל לזכור שהוא נושא באחריות לכל ציוות שנכשל.
• באחריותו של המנהל להעביר מתפקידו עובד שאינו מבצע את תפקידו כראוי.
• אי ביצוע תפקיד כראוי לא פוגם בעובד כאדם. יש לנסות ולמצוא לו תפקיד אחר שכן מתאים לו בארגון, לפני שמנסים להעזיבו מהארגון.
• על המנהל לנסות לבצע ציוות מיטבי לכל תפקיד.
• עובדים חדשים בארגון מתפקדים יותר טוב בתפקידים קיימים, שם היוצא מן הכלל מוכר ועזרה אפשרית.
והכי חשוב: לעולם לא להתפשר על יחסי אנוש טובים ולעולם לא להתפשר על יושרה. את יתר התכונות ניתן לפתח.

מינוף המנהלים- המלצות:
א. להכין רשימת מנהלים, אנשים בעלי כוח בארגון שיתייחסו לדעתם לגבי, ביצועי, עבודתי והתאמתי.
ב. לברר מולם מה אני ועובדי יכולים לעשות כדי לסייע להם בתפקידם.
ג. לראות איך ניתן לסייע למנהלים בחזקותיהם ואיך ניתן להפוך את חולשותיהם ללא רלוונטיים (גם אם לא מדברים עליהם מפורשות).
ד. ליידע אותם. לדעת איך נכון ליידע אותם (בכתב או בעל פה).
ה. לעולם לא להפתיע אותם.
מינוף עצמך- המלצות (שלבים למינוף):
א. זיהוי החזקות העצמיות.
ב. הכרת סגנון העבודה האישי (לבד או בצוות; תחת לחץ או ברוגע; סגנון למידה וכו').
ג. החלטה כיצד הכי נכון לי לתרום כמנהל (ראו פרק המדבר על מיקוד התרומה- תוצאות, ערכים).
ד. לקיחת אחריות לא רק על העבודה אם כי גם על יחסי העבודה.

 

חזרה

 

ריכוז מאמצים בהשפעה על התרומה
חלק מסוד ההצלחה קשור ביכולת לרכז מאמצים בכיוונים שהוגדרו.
לצורך כך מומלץ:
א. להתרכז: לא לעשות המון דברים בו זמנית, אלא משימה אחרי משימה. לעולם יש יותר משימות חשובות מזמן נתון.  יש גם לתעדף וגם לא לקפוץ ממשימה למשימה. יש להתרכז לפי הסדר במה שנקבע. המלצות לשיטת תעדוף:
• העדפת העתיד על העבר.
• מיקוד בהזדמנויות יותר מאשר בבעיות.
• בחירת הכיוון הנכון לדעתך כמנהל ולא המשך אוטומטי של כיוון האחרים.
• לכוון גבוה ולחפש לעסוק בדברים שיעשו את ההבדל ולאו דווקא בדברים הקלים.
ב. לדעת לנטוש: לדעת לבחון כל פעם מחדש- כל מוצר, כל שירות, כל שוק, כל ערוץ הפצה, כל לקוח וכל שימוש; לבחון אם נכון להמשיכם.
בשלושה מקרים תמיד כדאי לנטוש:
• המוצר/שירות תהליך עדיין מוכר או עובד, אך ברור שהוא בדרכו למות.
• הנכס לא מניב יותר.
• המשך השקעה/תחזוקה של מוצר/שירות קיימים מעכבים צמיחה של מוצר או שירות חדשים הנדרשים.
ג. להיזהר מעיכובים ודחיות. עיכוב ודחייה הופכים בדרך כלל לנטישה לא מתוכננת.
ד. להיזהר מגורמים המסיחים את הדעת.לזכור שהמקום הראשון שנפגע היא עבודת המנהל.
ה. לדעת לעקוב, למדוד ולבקר את הביצועים האישיים.

 

חזרה


 

החלטות מועילות

קבלת החלטות הנה אחד מתפקידיו העיקריים של כל מנהל. קבלת החלטות מועילות (אפקטיביות) מחייבת תהליך ממושמע, ולהחלטות מועילות יש גם מספר מאפיינים משותפים.

שלבי קבלת החלטות:
שלב מקדים: הבנה האם באמת נדרשת כאן החלטה. מקבלים החלטה כאשר מתעוררים תנאים בהם אי קבלת ההחלטה יגרום לניוון או דרדור במצב. מקבלים החלטה כאשר יש הזדמנות ואי קבלת ההחלטה תגרום לפספוס ההזדמנות.
השלבים בקבלת ההחלטה:
א. סיווג הבעיה: האם מדובר במקרה כללי המחייב החלטה או בחריג (שאז עדיף לא להחליט, או להחליט רק לגביו כחריג).
ב. הגדרת אמיתית של הבעיה: הבנת שורש הבעיה ולא החלטה על סמך הסימפטומים הנראים לעין בלבד.
ג. קביעת מאפייני ההחלטה: הבנה מה היעדים שעל ההחלטה לקיים כדי לפתור את הבעיה/אתגר בפניו ניצבים. זהירות מהחלטה שאינה באמת פותרת את שנדרש אלא חלקית בלבד.
ד. החלטה מה נכון לעשות: להתחיל מהחלטה נכונה ורק אז לקבל החלטה על סמך הנסיבות והאילוצים הקיימים (הכוללת פעמים רבות גם פשרה).
ה. בניית תוכנית פעולה למימוש: גיבוש פעולות אופרטיביות הנדרשות כתוצאה מההחלטה שהתקבלה. החלטה לגבי האנשים והזמנים בהם יבצעו את המשימה; החלטה על האנשים שיהיו אחראים להבטחת יישומה. וידוא שכל מי שצריך אכן מודע להחלטה שהתקבלה.
ו. בחינת ההחלטה בדיעבד אל מול התוצאות: בירור על סמך משוב או על סמך מדידה אחרת האם ההחלטה אכן השיגה את יעדיה.

המלצות לקבלת ההחלטה:
א. זכרו שברוב המקרים אנו כמנהלים מקבלים החלטות על סמך דעות ולא באמת על סמך עובדות. הצטנעו בהתאם.
ב. עודדו אי הסכמה ודיון פורה. מנהל ששומע את עובדיו המסכימים לו תמיד יתקשה לקבל החלטות מועילות.
ג. זכרו שלכל החלטה יש מחיר. קבלו את ההחלטה רק אם התועלת שבה גדולה מהמחיר הכרוך בה.

 

 

חזרה


 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135