השבוע, ב- 26 לפברואר, התקיים KM Expert Summit 2007, כנס ניהול הידע החמישי, הגדול ביותר בארץ ובין הגדולים בעולם.

הכנס, המאורגן מידי שנה ע"י אנשים ומחשבים בשיתוף ROM Knowledgeware, מושך אליו מידי שנה את כל השותפים לניהול ידע בישראל- יועצים, ספקים, נציגי אקדמיה, וכמובן- עיקר המשתתפים, הלא הם נציגי הארגונים.

בפתיחה לכנס סקרה מוריה לוי, מנכ"ל ROM Knowledgeware, בקצרה את התפתחות ניהול הידע בעולם, מעין יומן אישי של ניהול הידע, העוסק במסע ניהול הידע תוך הסתכלות על אנשים, ספרים ומאורעות.
בהמשך ניתנו סקירות לגבי ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הדוקומנטום על כל טווח יכולותיו, על כלי ה- Collaboration של IBM, דרך פתרון חדש שהוצג השנה בארץ, ה- Talisma המיוצג ע"י Business Solutions. לטובת הרצאה זו הגיע נציג החברה מחו"ל, מר שון אוקניל.
בהמשך היום הוצגו שני סיפורי לקוח: הראשון מטעם עיריית תל אביב, ע"י מנהל הידע העירוני, מר זוהר שרון, השני מטעם ניהול השינוי בבנק הפועלים ע"י הגב' נעמה הלוי, יועצת מטעם ROM בבנק.
בין לבין ניתנה הופעה-הדרכה-הרצאה ע"י מר מקס טרופ, לשעבר בעל חברת ייעוץ לניהול מידע וידע בהולנד, וכיום מומחה לג'ודוקה ובעל חגורה שחורה. מקס שיתף את הקהל בתובנותיו לגבי משמעות הידע ויכולת ניהולו, תוך הדגמות מעולם הג'ודו על הקהל, ובעיקר על מר אוקניל, שלא תמיד הבין מה עובר עליו בהדגמות (שכן ההרצאה ניתנה ברובה בעברית).

ד"ר אלון הסגל (אכן ד"ר לניהול ידע) דיבר על תפיסת ה- WEB2.0 בהקשרי ניהול הידע והארגון, תוך פזילה חזקה לעולם החדש של ה- WEB3.0 (המתמקד בתיוג החכם).

נעמה ברקוביץ' מ- ROM הציגה את תוצאות סקר ניהול הידע, סקר המנוהל זו השנה השלישית ע"י ROM ואנשים ומחשבים, בסיועם הפעיל של אנשי רנסיס ותוכנת הנמל"ה.
בין תוצאות הסקר בלטה מגמה של נטישה של פורטלים ביתיים (פרי פיתוח עצמי) ומעבר לכלים המוכנים.
בנוסף, נראה כי ישנה התייצבות בשליטת ה- Sharepoint בשוק הפורטלים ושאנשי מערכות מידע נהיים דומיננטיים יותר ויותר בהובלת תהליכי ניהול הידע בארגונים.
ממצא מעניין נוסף מתייחס לתפוקות אותם מחפשים הארגונים, המחוברים זו שנה ראשונה, באופן משמעותי ביותר, ליעדים העסקיים של הארגון. בסיומה של ההרצאה בוצעה הגרלה בין משתתפי הכנס ומר אביגדור יצחקי מחברת החשמל לישראל זכה בהשתתפות חינם בקורס ניהול הידע של ROM שייערך באפריל.

בסוף היום נערך פאנל בו סיפרו מובילי תוכן, מובילי ידע ומשתמשים על הצלחת ניהול הידע מנקודת מבטם. הפאנל כלל נציגי טבע, בנק לאומי, בנק הפועלים, עיריית ת"א, Verint, כי"ל דשנים ו- 012. הסיפורים האוטנטיים, מאנשים שרובם לא מתמחים בניהול ידע אלא רק עושים בו שימוש, היו מעניינים, חלקם מרתקים, ניתן לומר אפילו- מרגשים.

את האמירה הבולטת סיפקה נציגת בנק לאומי, ורד בן ארצי, מובילת בידע באתר השקעות של הבנק, שציינה בדברי הסיכום שלה כי: "ניהול הידע אצלינו זה לא פרויקט שיש לו התחלה, אמצע וסוף, ניהול הידע בבנק לאומי זו דרך חיים".
אין ספק שהצלחה של אנשים אלו, מעידה כאלף מונים על הצלחת ניהול הידע ומנהלי הידע בארגונים אותם הם מייצגים.

כיצד ניתן לסכם יום כזה? בתחושה של סיפוק, בתחושה של למידה ובתחושה של ציפיה, לקראת הכנס של ניהול הידע בשנה הבאה.

ניתן להוריד את המצגות שהוצגו בכנס באתר האינטרנט שלנו לצפייה במצגות הכנס לחצו כאן

בגליון אפריל תופיע סקירה מקיפה של התחרות ובה רשימת הזוכים המלאה.

WEB2.0 הוא מונח המתייחס לדור השני של שירותים באינטרנט. בעוד הדור הראשון של האינטרנט התמקד באתרי אינטרנט המציגים תכנים שנוצרו על-ידי מנהלי האתר, הרי שבדור השני הגולשים הופכים שותפים מרכזיים ביצירת המידע ובהערכתו: הם שותפים ביצירת המידע באמצעות בלוגים, שיתוף אלבומי תמונות, קטעי וידיאו (דוגמת אתר "myspace") ועוד, והם מבקרים את המידע המפורסם באמצעות דירוגים ובאמצעות טוקבקים.

יתרה מזאת, ב- WEB2.0 הגולשים הם לא רק שותפים ביצירת המידע, הם גם בעלי השררה.

כריס אנדרסן, העורך הראשי של מגזין הטכנולוגיה" "Wired, השתמש במונח הסטטיסטי "חוק הזנב הארוך" לתאר את מקומם של הגולשים בעידן WEB2.0. לדבריו, ריבוי המשתמשים ושיפור היכולות הטכנולוגיות מאפשרים לספקי התוכן להגדיל במידה ניכרת את מגוון השירותים, כך שיכללו גם פריטים פופולרים פחות, אך יענו על מגוון רחב יותר של העדפות. ספקי תוכן המיישמים זאת מרוויחים את "הזנב הארוך" של הלקוחות, והם מבוקשים ורווחיים יותר.

יישום נפוץ ב- WEB2.0הוא WIKI, כלי ניהול תוכן (WCM), המאפשר לגולשים לעדכן את המידע בו או לשנותו, ואף להגדיר את מבנה הפריט ואת התצוגה שלו. כמו כן, יישום זה מבוסס על שיטת הקישורים (Hypertext), המאפשרת לנווט בין טקסטים באתר באמצעות קישורים בגוף הטקסט. דוגמה בולטת ליישום זה היא האנציקלופדיה "ויקיפדיה", שערכיה נכתבים ונערכים על ידי גולשים באינטרנט. הצלחתה המסחררת נמדדת בכך שבחמש שנות קיומה נוצרו בה פי מאה ערכים יותר מבמאתיים שנות קיומה של אנציקלופדית "בריטניקה"!

יישום נפוץ נוסף הם אתרי RSS ((Rich Semantic Syndication, המתירים לגולש לבחור בעצמו את המידע שאליו ייחשף. אם בעבר ניגש הגולש למידע באמצעות פורטלים ומנועי חיפוש, הרי שכיום התהפכו היוצרות: הוא נרשם באתר לנושאי מידע המעניינים אותו, ואתר ה- RSS מייבא עבורו תכנים, ידיעות וקישורים לאתרים בנושאים שבחר. כך בגישה לאתר אחד הוא יכול לצפות בידיעות מכ-300 אתרי אינטרנט שונים, ללא צורך בחיפוש.

כאמור, שיתוף במידע הוא היבט מרכזי של WEB2.0. דוגמה לשיתוף כזה הם אתרי תגיות, כמו del.icio.us. אתרים אלו מאפשרים לכל גולש לשמור רשימת אתרים המועדפים עליו, ולתייג אותם בתגיות לפי נושאים. האתר מנהל עבור כל גולש את רשימת האתרים שלו, ובו בזמן מאתר ברשימות של גולשים אחרים אתרים נוספים העונים על הגדרות התיוג שלו.

בעולם הפנים-ארגוני, תפיסת ה-WEB2.0 (Enterprise 2.0) מממשת עיקרון מרכזי בניהול ידע: המידע מגיע מלמטה למעלה ((Bottom ->Up, מהעובדים בכל רובדי הארגון. להנהלה מעורבות מצומצמת בבניית התוכן ובהזנתו, והיא אחראית בעיקר לספק את הפלטפורמה הטכנולוגית, ולאפשר כר נרחב לפעילות העובדים בשטח.

דוגמה לפעילות כזו הם בלוגים פנים-ארגוניים (Kblog= Knowledge Blog), בהם יכול עובד לתעד בשפה חופשית את הערכתו על מכשיר או מוצר, לספר על התנסותו בפרויקט, לשתף בקשיים בהם הוא ניתקל. העובד מקבל תגובות מעובדים אחרים בארגון, ממחלקות שונות, מאגפים אחרים, שבזכותן הוא נחשף לנקודת מבט נוספות, להיבטים שונים של הפרויקט. בלוגים מסוג זה, אגב, הם דרך טובה לזיהוי מומחים שאולי לא ניתן היה לזהות אותם בעולם ניהול הידע המסורתי.

עם זאת, בארגונים, ההשתתפות בקהילות ובבלוגים כרוכה בחשיפה מקסימאלית - כבר לא ניתן להישאר אנונימי בפרסום. זהו אחד הקשיים ביישום WEB2.0 בארגון, שכן ככל תהליך תרבותי, הטמעה של כלי שיתוף אלה אינה מתרחשת ביום אחד. נדרש תהליך ארוך של הכנת הארגון, של הפגות חששות, וגם כמה "משוגעים לדבר" המחויבים לתהליך ומובילים אותו.

הטכנולוגיה העיקרית המשרתת את ה- WEB2.0 היא טכנולוגיית Ajax, המורידה את היישום ישירות למחשב האישי, כך שבין שרת האינטרנט למחשב מוחלפים רק פריטי המידע שהשתנו, ולא דף האינטרנט כולו. היתרון לגולש הוא ברור – זמן ההמתנה לטעינת הדף מתקצר, והוא יכול לראות את השינוי שביצע מהר יותר.

מילת המפתח ב - WEB2.0 היא שיתוף במידע על חשבון שליטה במידע.
הגולשים מהוויים ערוץ ידע עיקרי, הפצת התכנים היא חופשית והיא מתקיימת בזמן ובמקום המתאימים לכל גולש וגולש. האם זה טוב? הרייטינג הגבוה של אתרי השיתוף הוא המדד שלנו ליעילות ולשמישות. והאיכות? היא מסתמכת על חוכמת ההמון. כבר אמרנו "הרוב קובע"?

המאמר מתבסס על מקורות מידע באינטרנט ועל הרצאות של ד"ר אלון הסגל, מומחה לנושא.

בנובמבר 2005 הלך לעולמו אבי תורת הניהול, ואחד מגאוניו- פיטר דרוקר. דרוקר, ידע לשלב ידע אקדמי ותיאורטי יחד עם מעשים וניסיון מקצועי, והתפרסם הן כמרצה, הן כיועץ ו"גורו" ניהולי והן ככותב ספרים. בגיל 96 נפטר, כשמאחוריו עשרות ספרים (39 במספר) ומאות מאמרים.

מהפכני עוד יותר, ספרו של פיטר דרוקר "ניהול הלכה למעשה", ספר שהתפרסם ב- 1954, וכולל את עיקרי תורת הניהול המודרנית. היום, בקוראנו את הספר, אולי לא ייראה כה מהפכני בעינינו, אך זאת, רק משום שהעולם כבר הטמיע את שיטותיו, ואנו נמצאים לאחר רובה של המהפכה ולא בפיתחה. ב- 2006, יצא תרגום מחודש לספר לעברית, ע"י הוצאת פקר (ספרי חמד, ידיעות אחרונות). את הפתיח לספר כתבה, ד"ר אורה סתר, המשמשת כמנכ"ל ומנהלת אקדמית של ל.ה.ב., אשת ניהול ידע ותיקה, מחלוצי התחום בישראל. ועם זאת, היות ומדבר בתרגום, נצמד הספר ללשונו ורוחו של המחבר, פיטר דרוקר. במאמר זה אנו מבקשים להציץ בספר ותובנותיו, אך לא בעיניים של מנהלים, אלא בעיניים של מנהלי ידע. מטבע הדברים, שנגע אך ורק בקצה קצהו של הספר. אין כאן כוונה לחסוך לכם קריאה, נהפוך הוא; הספר מומלץ לשוחרי הקלאסיקה הניהולית. אנו מבקשים ללמוד הימנו על תהליכים שאנו מבצעים כמנהלי ידע; לתקף ולאושש מחשבות, בממקומות בהן כבר גובשה מתודולוגיית ניהול ידע.

כדי לנהל עסק מצליח, טוען בפנינו דרוקר, עלינו להגדיר מענה לשאלת הייעוד- "מהו עסקנו?" כאשר אנו באים לעסוק בניהול ידע, שאלה זו והמענה עליה חשובים לנו ממספר טעמים:

א.      ניהול ידע שאינו מוכוון מטרה, הרי בבחינת עשיית הדבר הלא נכון בדרך הנכונה. "מהו עסקנו" הנו הבסיס והיסוד, ורק אחרי בירורם, ראוי לו לארגון להחליט היכן נכון למקד את מאמצי ניהול הידע.

ב.      "מהו עסקנו" מרחיב פעמים רבות את התיחום המקורי, ממנו יצא הארגון, ואליו כוון באופן טבעי את מאמציו. מימוש ה"מהו עסקנו", במקרים של הרחבת התיחום, מאפשר ביתר קלות, כאשר הידע משותף ומנוהל. כך יכול לעשות הארגון שימוש חוזר בידע גם בתיחום המורחב, ללא השקעה נוספת, אלא כנובע מהגדרת והבניית הידע, באופן התואם את הגדרת "מהו עסקנו"?

כל מנהל, החל ב"בוס הגדול" וכלה במנהל הייצור, זקוק ליעדים מוגדרים. הדרך המומלצת. ואף המקובלת בימינו אנו, הנה ניהול על פי יעדים. לשם כך, מתחייבת בקרה עצמית, ומתחייבת חשיבה מורחבת לגבי הדרך בה משתמשים בדו"חות, נהלים וטפסים. אלו, אמורים לשמש כלי הנחיה ובקרה  המסייעים בידי המנהל להשיג את שנקבע. דרוקר מונה שלוש דרכים של שימוש לרעה בדו"חות ובנהלים:

דרוקר דן בכובד ראש בספרו בעובד כמשאב. אנו כמעסיקים לא שוכרים את ידיו; לא שוכרים את יכולת האנליזה המתמטית של העובד; אנו שוכרים את האדם בכללותו. וראוי לנו לזכור זאת. היצור האנושי, הוא בעל יכולת להשתנות יותר מכל יתר בעלי החיים. בהקשר זה משתף אותנו דרוקר בשתי תפיסות חשובות:

האחת, שבעוד שאדם יכול ללמוד במהירות מופלאה, אך יכולתו לשכוח איטית הרבה יותר. כושר הלימוד, אינו פג במשך השנים. אולם, ככל שאדם ילמד יותר, כך גורס דרוקר, כן יקשה עליו לשכוח את שלמד. מכאן, שלטענתו, ניסיון יותר מאשר גיל, היא הסייג לשכחה קלה וכן ללמידה קלה או מהירה של דברים חדשים. הדבר מחייב קניית דעת המשולבת עם ההתנסות האישית. וכאן, אנו כמנהלי ידע, יכולים לתרום תרומה משמעותית.

התפיסה השנייה עליה מדבר דרוקר בהקשר זה, עוסקת בניהול השינוי. דרוקר טוען שאין זה נכון כי הטבע האנושי מתנגד לשינוי. היפוכו של דבר. אלא, שצריכים להתקיים תנאים המאפשרים את קבלת השינוי: השינוי צריך להיראות לעובד כמתקבל על הדעת; השינוי צריך להיראות כשיפור; השינוי  צריך להיות מדורג ולא למחות את התמרורים הפסיכולוגיים המאפשרים לאדם להבין את עבודתו, יחסיו עם עמיתיו, מיומנויותיו ויוקרתו. במילותינו שלנו, מנהלי ידע במאה ה- 21, ראוי שיתקיים מבחן א.מ.י.לי., וראוי שתהיה נראות (מיידית) לתועלת של העובד.

דרוקר מתעכב בספרו על תפיסת השלמות המשולבת. אל לנו להפריד את האדם המתכנן מזה המבצע; אל לנו להתייחס למשאב האנושי כעוד מכונה המייצרת חלק מהפאזל הגדול. על העובד המבצע עבודה, לראות תמיד תוצאות. זו אינה חייבת להיות חלק מושלם. אך ראוי שתהיה צעד משולם. רק ראיית התמונה הכוללת, והגדרת אתגר, המהווה את התוצאה, וכולל בתוכו יכולת שיפוט, הם שמביאים את העובד לפריון ותפוקה. נראה בעיני, כי אנו כמנהלי ידע, יכולים לתרום להשגת השילוביות. הידע שאנו מספקים לעובד, שומה עליו להיות יותר במידה מסוימת מזה שהוא נזקק לו לצורך עבודתו המיידית. עמד על כך נונקה, שטען שחפיפה בידע ומידע הנם אחד האמצעים המפתחים את היווצרות והתפתחות הידע. עלינו להיזהר כמובן, מהצפת יתר. אך, בהגדירנו את הידע, ואת אופן ארגונו, עלינו לזכור להראות לעובד ידע בכללותו המקדם אותו ומראה לו את התוצאה והסביבה ולא רק את הפעולה.

כדי להניע את העובד לביצועי שיא, טוען דרוקר, עלינו להפוך את העובד לאחראי. ישנן ארבע דרכים שבהן ניתן להשיג זאת, וכל הארבע הכרחיות גם יחד. ואלו הן: שיבוץ זהיר, תקן גבוה של ביצוע, המצאת המידע (והידע) לעובד על מנת שיבקר את עצמו והצעת הזדמנויות להשתתפות שיש בהן כדי לתת לו חזון ניהולי. שנים מאוחר יותר, אגב, עמד סנג'י בספרו "הארגון הלומד" ( The fifth diclipline) על חשיבותו של העובד כאדם לומד:ארגונים לומדים רק באמצעות אנשים לומדים. יש לפתח את המיומנויות האישיות, המסייעות בהבהרת החשוב. אחד המפתחות המרכזיים לפיתוחם הנו החזון האישי. ברור לנו, כמנהלי ידע, שבידינו מפתח לקידום משמעותי של אחד מארבעת התנאים לפחות- המצאת המידע (והידע) לעובד. זו אחריותנו וזה תפקידנו. אם העובד לוקה בחוסר מידע, טוען דרוקר, הרי שחסרים לו גם המניע וגם האמצעים לשפר את ביצועיו.

לקראת סיום הספר, דן דרוקר במנהל ובניהול. לא נרחיב כאן את היריעה, אך ברור שהמידע (והידע) הנם כלי מכריע לביצועיו של המנהל.

לצידם של המנהל והעובד, טווה דרוקר מושג חדש ב- 1954, הלא הוא העובד המקצועי. העובד המקצועי, אינו המנהל, היות ומטרותיו אינן נגזרות על ידי התמקדות ישירה במטרות העסקיות של המפעל. מטרותיו יהיו מטרות מקצועיות וביצועיו יימדדו על פי תקנים מקצועיים. לעובד המקצועי יש חמשה צרכים סגוליים שיש לספקם כדי להבטיח יעילותו ויצרנות.

1. עליו להיות איש מקצוע, עליו לתרום ולהבין את שתורם.
2. יש לאפשר לו קידום מקצועי ואישי.
3. יש לתת לו עידודים כספיים בעבור ביצוע משופר.
4. עיסוקו חייב להיות עיסוק של עובד מקצועי.
5. הוא זקוק להכרה מקצועית במפעל ובציבור.

דומני, שבהגדרה זו טווה פיטר דרוקר את המקום והיסוד לפיתוחו של עובד הידע. עובד הידע אותו הגדיר לראשונה 55 שנים מאוחר יותר בספרו "אתגרי ניהול במאה ה- 21". "עובד הידע אינו כפיף נחות. עובד הידע הנו עמית... עובדי הידע חייבים לדעת יותר על עיסוקם ותפקידם מאשר המנהל שלהם... תפוקות עובד הידע הנם – ידע".

היום אנו מסתכלים מסביב. יותר ויותר ארגונים הנם עתירי ידע; יותר ויותר ארגונים מתייחסים לידע כאחד הנכסים המרכזים שלהם. אותם הדברים שכתב דרוקר כבר ב- 1954, בזהירות מרבית, הנם בסיס לעבודתנו בעולם בכלל, וכמנהלי ידע בפרט.

ולוואי, ויאמצו בעולמנו גם את אמירתו המסיימת של דרוקר:

"יהיו אשר יהיו השכלתו הכללית של אדם או חינוכו לניהול, בעתיד, הגורם המכריע יותר מכל, שבעתיים מאשר בעבר- אינו חינוך ואף לא מיומנות; אלא היושרה".

נסו לחשוב על הפעם האחרונה בה עשיתם שיפוץ לסלון ?
סביר להניח שאצל מרביתנו לא מדובר על פעולה שבשגרת היום-יום שלנו. לעומת זאת כנראה שהוספה של חפץ  נוי או תמונה לקישוט היא פעילות שכיחה יותר. אני מוצאת שאנו נוהגים באופן דומה גם בדף הבית של הקהילה, האתר או פורטל הידע. אנו מעדכנים את פריטי המידע, דואגים להוסיף הודעות ללוח ההודעות המתגלגלות, מעדכנים את יומן האירועים, מחליפים את הנושא בפוקוס  ואפילו מוסיפים ברכה חגיגית לעת מצוא, אולם לעיתים נדירות נבצע שינוי מהפכני בדף הבית. שינוי מסוג כולל על פי רוב הוספה או הורדה של חלוניות שלמות. תארו למשל מצב בו אתם פותחים את המחשב ובמקום טיפ יומי ונושא בפוקוס, תוכלו לראות את רשימת חמשת המסמכים הפופולאריים ביותר ופינה בה מוצגים חידושים מהעולם בנושא עולם התוכן הנתון. משול הדבר כאילו הייתם מגיעים לסלון ומצאתם שעבר שיפוץ כולל. על פניו מהלך כזה טומן בחובו סיכון, למה לשנות משהו שעובד ושאליו אנשים רגילים, בבחינת "If it ain't broken, why fix it?". ניתן לחשוב על שלוש סיבות מרכזיות למהלך שכזה.

אתר km4Dev - KM for Development הוקם למען קהילת העוסקים בתחומי הפיתוח בעולם.
מטרת הקמת האתר היא להוות פלטפורמה על בסיסה יוכלו העוסקים בתחום להתעניין בניהול ידע ולשתף בידע מתחומם.

שווה צפייה.

בבלוג bavatuesdays עוסקים סטויארט מדר וג'ון ווילינסקי בהגדרת יתרונות השימוש ב - wiki בצורות נוספות, חדשות ועוצמתיות יותר.

שווה עיון.

"The more knowledge and experience I have, the "luckier" I get."

אנונימי

ירחון 2KNOW עוקב אחר אירועי ניהול הידע המובילים בארץ ובעולם:

• לקורסים וכנסים העדכניים ביותר של חברת ROM  לחצו כאן
   
• לקורסים וכנסים העדכניים ביותר בארץ ובעולם לחצו כאן