ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון פברואר 2013 - מהדורה מס' 161
גיליון פברואר 2013 - מהדורה מס' 161
גיליון:

1. מאמרה של ד"ר מוריה לוי WEB 2.0 implications on knowledge management

    חצה את קו 100 הציטוטים (100 מאמרים אקדמיים מצטטים אותו).

    ברכות!

 

2. חברת ROM מרחיבה את שירותי "תקן ניהול הידע 25006" ומתאימה אותם לכל ארגון החל

    מארגונים המתחילים פעילות ניהול ידע ראשונות, דרך ארגונים הבוחנים בשלות ומגבשים

    תוכנית עבודה רב שנתית להכנת התקן, ועד ארגונים המבקשים סיוע בהכנות להתעדה

    ובמבדקים מקדימים. לפרטים נוספים  david@kmrom.com

 

3. קורס ניהול הידע מבית ROM מחזור 27 ייפתח ב- 25 באפריל 2013.

   למידע נוסף והרשמה- keren.harel@kmrom.com   

 

4. חברת ROM מזמינה אתכם להיות חברים שלנו בפייסבוק

    http://www.facebook.com/pages/ROM-Knowledgeware

    ולעקוב אחרינו גם בטוויטר

    http://twitter.com/kmrom

נכתב ע"י אלעד פירן

המלצות לשימוש באפשרויות קיבוץ וסינון בניהול תצוגות של רשימות SharePoint 

 

רקע -  רשימת SharePoint
ניהול פריטי ידע ב SharePoint מתבצע בשתי דרכים בסיסיות:
• ניהול מסמכים בספריות
• ניהול פריטים (נתונים) ברשימות

 

על מנת להבין כיצד עובדת הרשימה, ומה אנו יכולים לבצע בעזרת שימוש ברשימת SharePoint, דמיינו לרגע שרשימת SharePoint היא בעצם גיליון Excel בעל יכולות מתקדמות.

 

הדגמה: נבחן דוגמא של צוות תמיכה טכנית, המנהל ברשימת SharePoint את כל הפניות לצוות, את אופן וסטאטוס הטיפול בפניות אלו. נדגים כיצד השימוש באפשרויות שונות של תצוגות רשימה מאפשר לצוות לנהל ביעילות את רשימת הפניות לתמיכה טכנית. 


מהי תצוגה סטנדרטית של רשימת  SharePoint ?
לכל רשימה ב SharePoint  יש לפחות תצוגה אחת , כאשר תצוגת ברירת המחדל שלה הינה הצגת  כל העמודות הקיימות ברשימה.
מיישמי האתר יכולים ללא כל  שימוש בקוד או פיתוח להוסיף תצוגות נוספות לרשימה אשר יאפשרו למשתמשי האתר לצפות בנתוני הרשימה באופנים שונים.

 

ניתן להגדיר בתצוגה:
1. אילו שדות יופיעו בתצוגה ובאיזה סדר
2. האם התצוגה תהיה ממוינת בסדר מסוים ואם כן לפי אילו שדות
3. האם התצוגה תציג רק חלק מהנתונים באמצעות סינון ואם כן לפי אלו שדות
4. האם התצוגה תהיה מקובצת ולפי אלו שדות
5 ניתן לקבוע כמה פריטים יוצגו בתצוגה הראשונית ולאחר מכן ייווצר דפדוף או לקבוע מגבלת מספר פריטים שיוצגו
6. בעמודות הכוללות מספר ניתן להציג חישוב הסכומים

 

מסך הגדרת התצוגה-
להגדרת תצוגה לרשימה ניתן להכנס להגדרות רשימה>> תצוגות>> צור תצוגה>> בחירת תבנית התצוגה המבוקשת


להלן החלקים העיקריים במסך הגדרת התצוגה:

 

הגדרת השדות שיוצגו וסדר ההצגה

 

הגדרת השדות לפיהם יבוצעו המיון     

 

הגדרת השדות לפיהם יבוצעו הסינון 

 

הגדרת השדות לפיהם יבוצע הקיבוץ

 

ניות הדגמה: רשימת הפניות לתמיכה טכנית כוללת סדרה של שדות, חלקן למילוי המשתמש שפונה לקבלת תמיכה (בטופס אלקטרוני של SharePoint) וחלקן למילוי חבר הצוות המטפל בפניה.

להלן תצוגה סטנדרטית של הרשימה לדוגמא:

 

אפשרויות תצוגה: קיבוץ (תצוגה מקובצת)
תצוגה מקובצת של רשימה הינה תצוגה, המציגה את  הרשומות   לפי השדה  שהוגדר לקיבוץ כאשר ניתן  גם להגדיר שתי רמות קיבוץ (יש להגדיר מהו השדה לפיו יתבצע הקיבוץ הראשון ומהו השדה לפיו יתבצע הקיבוץ השני)
* שדה הקיבוץ מציג את ערכיו ככותרות ברשימה, עם סימן + לצד כל ערך.
* לחיצה על ה + פותחת את הקיבוץ של הפריטים תחת הערך הנבחר, ומציגה אותם כרשימה.
* תצוגה זו יכולה להציג את כל השדות או רק חלק מן השדות הקיימים ברשימה.
בנוסף ניתן למיין תצוגה זו  לפי שדות נוספים  הקיימים ברשימה.

 

היתרון בתצוגה מקובצת הוא הצגה התחלתית מצומצמת לרשימה ארוכה, המסייעת למשתמש לאתר קבוצה מסוימת של נתונים לפי ערך נבחר של שדה הקיבוץ.

 

לתשומת לב:
• יש לבחור שדה קיבוץ, שהוא בעל משמעותי עבור המשתמשים ומשימתם. קיבוץ שלא מספק

  ערך משמעותי למשתמשים הינו קיבוץ מיותר, והוא אף עלול להפריע למשתמשים.
• ניתן לבחור שהקיבוץ יוצג בצורה מורחבת (כאשר ה + פתוח והתוכן בתוכו מוצג)

 

שדות קיבוץ לדוגמא:
• קיבוץ לפי תאריך-  חודש / רבעון / שנה
• קיבוץ לפי ערך - קטגוריה (לדוגמא ערך בשדה סטאטוס)
• קיבוץ לפי תפקיד / יחידה ארגונית


הדגמה: רשימת הפניות לתמיכה טכנית מקובצת לפי שדה סטאטוס על מנת להקל על חבר הצוות המטפל בפניות לאתר את אלו שממתינות לטיפול.

להלן תצוגה מקובצת, לפי שדה סטאטוס, של הרשימה לדוגמא:

 

במצב מקובץ:

  

 

במצב פתוח:

 

 

אפשרויות תצוגה: סינון (תצוגה מסוננת)
תצוגה מסוננת של רשימה הינה תצוגה, המציגה רק חלק מהרשומות הקיימות ברשימה  הנקבעת לפי שדה הסינון (ניתן להגדיר מספר שדות לסינון) מוגדר מראש.
גם תצוגה זו יכולה להציג את כל השדות או רק חלק מן השדות הקיימים ברשימה ולהיות ממוינת לפי שדות שיוגדרו בתצוגה (לדוגמא מהפריט העדכני ביותר לישן יותר).
יתרון התצוגה מסוננת הוא בהצגה ממוקדת לפי שדה מסוים וערך מסוים מתוך רשימה ארוכה, המסייעת למשתמש להתמקד רק בפריטים/ברשומות הרלוונטיות לו ולמשימתו.

 

לתשומת לב:
• יש לבחור שדה סינון, שהוא בעל משמעותי עבור המשתמשים ומשימתם. סינון שלא מספק

  ערך משמעותי למשתמשים הינו סינון מיותר, והוא אף עלול להפריע למשתמשים.

 

שדות סינון לדוגמא:
• מסנן תאריך- תאריך  יצירה / תאריך שינוי / תאריך יעד  (לפי תאריך קבוע או לפי נוסחת חישוב,

  לדוגמא: החישוב "Date-7" יציג את כל הפריטים ב7 הימים האחרונים)
• מסנן תקופה - חודש / רבעון / שנה
• מסנן נושא – קטגוריה/ערך (לדוגמא ערך בשדה סטאטוס)
• מסנן  תפקיד / יחידה ארגונית


הדגמה: רשימת הפניות לתמיכה טכנית מסוננת לפי שדה סטאטוס על מנת להציג לחבר הצוות המטפל בפניות רק את הפניות שממתינות לטיפול.

להלן תצוגה מסוננת, לפי שדה סטאטוס - בערך "פניה פתוחה", של הרשימה:

 

 

אפשרויות נוספות לתצוגות של רשימת SharePoint:
• ניתן ליצור רשימת SharePoint עם תצוגה סטנדרטית בקלות ובמהירות מקובץ Excel: על ידי טעינת

  קובץ Excel ל SharePoint.
• ניתן להשפיע על תצוגת רשימת SharePoint בעזרת ניהול הרשאות:  ניתן להגדיר הרשאות שונות

  לפריטים בודדים ברשימה, כך  שכל קהל יעד יוכל לראות את הפריטים הרלוונטיים לו בלבד.
• ניתן לעדכן את התצוגות גם דרך עריכת ה webpart בדף
• ניתן ליצור תצוגות מותאמות אישית של רשימה בשימוש ב Data View ו XSLT List View באמצעות

   ה SharePoint Designer.
 

לסיכום,  ניתן להציג תצוגות  שונות לרשימה כאשר השימוש בתצוגות מאפשר להציג את תוכן הרשימה בצורה שונה לקהלי יעד שונים. כך ניתן למשל, להציג את אותה רשימת Sharepoint  במספר  ב Web parts באותו הדף או בדפים נפרדים) כאשר כל חלונית מציגה תצוגה אחרת של הרשימה.
מלבד היתרון בשימוש ברשימה כבסיס נתונים אחד שניתן להציגו במספר דרכים , יתרון נוסף בשימוש בתצוגות נעוץ בכך שהוא מקל על המשתמשים באיתור מהיר יותר של המידע הדרוש להם.

 

מילות מפתח: SharePoint, רשימת SharePoint, תצוגה סטנדרטית של רשימה, קיבוץ,

תצוגה מקובצת של רשימה, סינון, תצוגה מסוננת של רשימה

נכתב ע"י מאיה פליישר

אני אתחיל ב- 2 פרטים אישיים עלי:
1. אני תל אביבית כל חיי ומתניידת עם רכב משלי מעל 6 שנים. למרות מצוקת החנייה בעיר והפקקים ב"מדינת" תל אביב, מאז ומתמיד העדפתי רכב מאשר תחבורה ציבורית - גם כשיש לי אוטובוס מתחת לבית...
2. אני נהנית מרשתות חברתיות. יותר מהצד הצופה והקורא ופחות מהצד המשתף והמפרסם. זה לא שאני נגד, נהפוך הוא, אני לומדת הרבה מהשיתופים של אחרים, פשוט לא בטוחה שמה שיש לי להגיד הוא כל כך מעניין.

 

ואיך זה קשור ?

הטיפול השנתי של הרכב שלי הגיע בדיוק ביום בו הייתי צריכה להגיע ללקוחות מחוץ לעיר. הייתי צריכה להסתדר עם תחבורה ציבורית ובזירה הזאת, הרגשתי קצת אבודה.
למזלי, הנייד החכם שלי ויכולות החיפוש שלי, חשפו אותי לרשת חברתית חדשה באפליקציה סלולארית, העונה לשם Tranzmate (Moovit), המציעה מידע מפורט בכל נושא התחבורה הציבורית. ניתן למצוא מידע מפורט הכולל: איך להגיע מנקודה לנקודה, פירוט היכן נמצאת התחנה ואיך ללכת, מתי צפוי האוטובוס להגיע לתחנה, ומסלול הליכה מרגע ירידה מהאוטובוס ועד לנקודת היעד שהגדרתי. בנוסף, האפליקציה היא גם רשת חברתית לשיתוף ידע רלוונטי. באפשרות המשתמש לשתף ולדווח על המצב בשטח: החל מאיחור של האוטובוס, רמת הצפיפות בתחנה ובאוטובוס, דרוג הנהג ובטיחות בנהיגה ועד לרמת הניקיון באוטובוס.

 

קיימות כיום לא מעט אפליקציות המאפשרות ומתבססות על שיתוף חברתי (ביניהם ה- waze המוכר).
העובדה שאיני משתפת חברתית אלא יותר צופה מהצד גרמה לי לחשוב למה בעצם אנשים משתפים או לא משתפים ? למה אנשים משתפים הרבה יותר ברשתות חברתיות מאשר ב"רשתות המקצועיות" במקום העבודה ? מה יוצא לנו מזה ? והאם לי באופן אישי, כדאי לשנות את הרגלי, כלומר, לשתף יותר ? ואיפה יותר ? ברשתות החברתיות או במקום העבודה ?

 

בעודי מהרהרת בנושא, קראתי מאמר שנכתב ע"י אחד ממנהלי הידע בקבוצת IBM הנקרא:
Why Do I Share My Knowledge?

 

כמה נקודות למחשבה מתוך המאמר שאני מעוניינת לשתף:

במהלך העשורים האחרונים גדלנו על בסיס המשפט "ידע זה כוח" ואם נשחרר את הידע – נאבד את הכוח.
למרות זאת, הרצון להתחבר, להשתייך ולשתף פעולה עם אנשים באמצעות שיתוף ידע הוא חלק מטבע האדם ולשמחתנו מוכיח כי ההפך הוא הנכון "שיתוף ידע הוא הכוח".
והרשתות החברתיות הקיימות כיום מוכיחות את זה יותר ויותר – השיתוף נותן כוח לאזרח, לתושב, לצרכן וגם לאדם הפשוט ע"י מתן פלטפורמה מתאימה להוציא את מחשבותיו ורעיונותיו ולקבל תגובות בחזרה ובמהירות.

 

ומה קורה בתחום המקצועי ? "לשתף = לעזור"
לפי המאמר, הסיבה העיקרית שאנשים משתפים בידע במקום העבודה הינה כי הם רואים את השיתוף כמתן מתנה ומחזק מוניטין - ההרגשה האישית שלי כאדם וכעובד והידיעה שעזרתי ותרמתי בידע שלי לאחר ולמקום העבודה, היא הרגשה מרוממת ומחזקת את הביטחון ואת השייכות שלי למקום זה.

 

אולי יש בזה גם משהו רוחני - כולנו היינו רוצים להשאיר כאן משהו אחרינו, ליצור את המורשת שלנו כדי שיזכרו אותנו גם בעוד כמה שנים...
ללא ספק, להיות פעיל ברשת חברתית ישאיר פה משהו או לפחות מספר רב של תמונות, אבל ליצור מורשת ולהשאיר אחרינו משהו מקצועי שאכן יתרום גם למקום העבודה וגם לאנשים שיתעסקו בתחום אחרינו, הוא בעל ערך מוסף גבוה מאוד.
אני התחייבתי לעצמי, להתחיל לשתף יותר את עמיתי בתחום המקצועי.
אולי המשפט "חייך ויחייכו אלייך" עובד גם בצורה הבאה: "שתף וישתפו אותך" – מה דעתכם ?

בעבודתי מול ארגונים ומנהלות עולה לעיתים הסוגיה של מדידת עולם ניהול הידע
כיצד ניתן למדוד הצלחה של ניהול הידע בארגון.
לא פעם עולות הטענות כי מדידת עולם זה הינה  מדידה איכותית בלבד ולא כמותית וכי כל הצלחה בארגון ניתן לשייך לגורמים רבים ולאו דווקא לעולם ניהול הידע.

 

לכן שמחתי להכיר את התקן החדש וחשוב לי היום להכיר לכם אותו כעוד כלי מדיד שיכול לסייע לנו בהקמה פיתוח וקידום עולם ניהול הידע בארגון.

 

תקן 25006 הינו תקן ניהול ידע בארגונים , אז מה לתקן ולמדידה בשלב ההקמה?

 

התקן מייצג את מצפן ניהול הידע; את הגדרת התנהלות ארגון המנהל ידע באופן "מצוין".
הפרקים שלו, כנובע מכך, מייצגים היבטים וממדים שיש לתת עליהם את הדעת בבואנו לאבחן את הארגון ביחס למצב ניהול הידע שבו.
אם נבחן את התקן נבין שניתן להשתמש במרכיביו  לא רק כבחינה להשגת התקן כי אם כמורה דרך, ככלי מדידה לאבחון ראשוני בארגון להתייחס לתקן ככלי מכוון .

 

כמובן שאין הכוונה לבדיקה, כבר בשלב האבחון הראשוני, של כלל דרישות התקן בכל סעיף, ורמת העמידה בהם. הכוונה, להיצמדות לרוח התקן, פרקיו ומרכיביו.

 

איך עושים זאת בפועל?
על ידי בחינה כפולה של הארגון:
בחינה אחת "ישירה" של הצרכים העסקיים שניהול הידע ישרת אותם,
ובצידה, בחינה, של התשתית התומכת לניהול ידע, בהתאם לרוח התקן ופרקיו.

 

ומה נרוויח?
הרווח שניתן לקבל מתהליך שכזה משולש:
ראשית, בחינת הצרכים תהיה על פי תו תקן, תו מצוינות;
שנית, המדידה באמצעות התקן מאפשרת חיבור לאסטרטגיה העסקית בארגון;
ושלישית, פעילות ניהול ידע תהיה מוכוונת תקן, ולכן יקל, בעתיד, כשיבשיל ויתקדם, גם לפעול להשגת תו תקן, במידה וירצה.

 

זה כבר עובד בפועל. יש כבר ארגונים שבהם האבחון נעשה על בסיס התקן.
למי שנמצא כעת בראשית דרכו הארגונית בניהול ידע בכלל, או בניתוח צרכי יחידה מסוימת בפרט כדאי לשקול מעבר לתפיסה החדשה.
העתיד כבר כאן.

נכתב ע"י לירון ריגל

רבים שמעו על הוויקי המפורסם "וויקיפדיה" המאפשר לכל אדם ללמוד כמעט על כל נושא העולה על דעתו מחד וללמד את האחר ע"י תרומת ידע אישי מאידך. כך כל אחד מאיתנו יכול, בתיאוריה, להפוך למיישם של הרעיון הנפלא הזה של שיתוף מידע ולהפוך לתורם ונתרם מתהליך העצמת הפרט והקבוצה ככלל.

אך לוויקי שימושים רבים נוספים , הרבה מעבר להיותו פלטפורמה לבניית מילון נתונים

(מפואר ועשיר ככל שיהיה) הוויקי יכול לשמש לשיתוף מידע וידע בתוך גבולות הארגון.
בוא נתחיל בהיכרות עם מה הוא "וויקי" ומהן יכולותיו הבסיסיות...

 

מהן יכולות הוויקי?
1- עריכה באמצעות דפדפן- וויקי מאפשר לכל אדם לערוך טקסט ללא צורך בידע קודם

    או בביצוע התקנות מקדימות. העריכה בוויקי פשוטה,קלה ונגישה לכל אדם ומכל מקום.
2- סינטקס מופשט- קל ופשוט (למשל ביחס לHTML). קלות השימוש בפקודות ה"וויקי"

    מאפשר  יצירת קישורים ופקודות עיצוב בקלות יחסית.
3- אפשרות לאחזור- כל שינוי או עריכה בטקסט נזכרת במערכת הוויקי ,כך שניתן לשחזר

    אחורה לגרסאות קודמות. שימושי למשל ,במקרה שבו נמחק תוכן חשוב. וויקי גם תומך

    באפשרות להשוות בין הגרסאות.
4- גישה חופשית ובלתי מוגבלת- כל אחד יכול לבצע תיקון, שינוי ועריכה. עם זאת , בעת

    הצורך יש גם אפשרות להגבלת גישה.
5- עבודה קבוצתית- הוויקי תומך בעריכה משותפת ובהבניה משותפת של תוכן.
בנוסף "וויקי"

    רבים מאפשרים הקמת קהילות ,חדרי דיון, סיכומי שינויים, ורשימה של תוספות אחרונות.
6- קישוריות- דפים ב"וויקי" תמיד יהיו מקושרים שתי וערב עם דפים אחרים, יצירת היפר

    קישור הוא קל ונוח למשתמש ה"וויקי", הקישורים מאפשרים ניווט סמנטי ב"וויקי".

    לפיכך רבים מן הקישורים הם דו-כיוניים.
7- פונקצית חיפוש- כלי נוסף לניווט.
8- העלאת תכנים-  ו"ויקי" תומך בהעלאת תכנים כגון תמונות, קבצים וכו'.

מהן היתרונות האפשריים ביישום וויקי בארגון?
1- צמצום זמן בלימוד עובדים חדשים- ה"וויקי" יכול לשמש כפלטפורמה לימודית לעובד

    חדש בארגון. ה"וויקי" אינו דורש ידע מוקדם בכדי לתפעל ולנווט בו. קלות השימוש

    מאפשרת לכל עובד לערוך היכרות עם המידע של הארגון בקצב שלו .בנוסף באם יעלה

    צורך ברענון מה שנלמד- העובד יוכל לחזור ולהתעדכן.
2- יצירת תרבות של שיתוף ואמון –ה"וויקי" מאפשר הגדלת מעורבותו האישית של העובד

    בנעשה בארגון ובמיוחד מאפשר לכל עובד להשמיע דעה ולתרום את תרומתו האישית.

    "וויקי" "שובר" את השרשרת הארגונית המסורתית של היררכית "מטה-מעלה",ומקנה לכולם

    את האפשרות לתרום ממקום של שוויון (בהתאם לרלוונטיות התפקיד ולידע המקצועי) בקבוצה.
3- כולם כבר מכירים - הפיכתה של וויקיפדיה לכלי מרכזי ומוכר לרבים יכול לתרום לתחושת

    ההיכרות והנינוחות של שימוש ב"וויקי" במסגרת הארגונית. טכנולוגיית ה"וויקי"  מוכרת ברובה

    לעובד הממוצע והצורך בלמידה ,בהשוואה לפלטפורמות תומכות שיתוף אחרות, מופחת

    משמעותית.
4- מאגר מידע מרכזי של מומחים- מונח פופולארי בזמנים אלו הוא המונח "חוכמת ההמונים"

    האומר כי חכמתו של ההמון גדולה, בתנאים מסוימים, מחכמתו של המומחה היחיד...

    ה"וויקי" מאפשר לכל מומחה ידע בארגון להוסיף למאגר המידע הנבנה. בצורה זו הידע

    הנוצר יהיה תמיד העדכני והמלא ביותר.
5- "לנסות על יבש"- בארגונים המעוניינים להתחיל בפרויקט ניהול ידע בשימוש בתוכנות ניהול

   ידע עתירות תקציב, האפשרות לבחון את מידת שיתוף הפעולה של עובדי הארגון ואת מידת

   הנכונות שלהם ביישום פרויקט כזה, יכולה להיבדק ראשית בוויקי הזול יחסית להטמעה. לאחר

   הפקת לקחים מהשתתפות פעילה ב"שטח" קל יותר יהיה ליישם את הנלמד במערכות ארגוניות

   מתוחכמות יותר.
6- פיתרון לבעיית עומס במידע בדואר- האימייל של העובד הממוצע הפך לזירה החדשה של

    מלחמה בעומס המידע.ההצפה הבלתי פוסקת של מיילים והצורך לבצע תיוג, ארגון וחלוקה

    למשימות לעיתים גוזלת זמן רב מהעובד. בנוסף המעקב אחר המסמך או הגרסה האחרונה

    והעדכנית ביותר הופכת לעיתים למאתגרת. "וויקי" פותר עניין זה- היכולת לפרסם טיוטה

    בצורה ציבורית פתוחה לכל מבטיחה שתמיד יעבדו על הגרסה המעודכנת ביותר ולאחר סיום

    העבודה השיתופית ניתן "לפרסם" את הגרסה הסופית.

    (נחסמת האפשרות לבצע שינויים נוספים).

כיצד ניתן ליישם וויקי בפרויקט ניהול ידע ארגוני?


1. לשאול את השאלות הנכונות- השלב הראשון ביישום "וויקי" הוא זיהוי נכון של הידע החסר

    בארגון ;למשל ידע שמיוצר שוב ושוב במחלקות השונות בשל חוסר מודעות לכך שכבר נוצר

    בעבר, בעיה הגוזלת זמן רב ובזבוז של זמן ומאמץ או מקרה שבו לא קיים  הליך איסוף ותיעוד

    מידע מסודר של מידע בארגון וכל מחלקה מקימה מאגר נתונים משלה.
2. בחירת הוויקי המתאים התאמת הצורך הארגוני לסוג הוויקי. כיום יש סוגי וויקי רבים

    (וויקי סמנטי בו מידע מתויג ע"י שימוש במונחים פורמאליים הניתנים לאחזור וחיפוש,

    וויקי ארגוני, ויקי המשלב מאגר נתונים, וויקי המשותף ע"ג פלטפורמות ארגוניות ועוד).

    בבחירת וויקי יש להביא בחשבון פרמטרים כגון: מי יהיו המשתמשים, מהי רמת האבטחה

    הנדרשת, היקף השימוש העתידי שיעשה בוויקי , היקף השימוש במידע שיבנה בוויקי –

    למשל, האם מדובר במילון מונחים, בפרויקט הבו המידע נבנה הדרגתית תוך כדי העבודה

    ועוד.
3. סביבת היישום הראשונית של הוויקי- האם יש ליישם ה"וויקי" בצורה הדרגתית ולהתחיל

    מפיילוט במחלקה ואז להפיץ לכלל הארגון הוא לקבוע מראש ש"הוויקי" ייושם לאורך כלל

    מחלקות הארגון.

 

הצעה ליישום וויקי- מאגר מסמכים משותפים המחליף/תומך בשרת הארגוני
כיום ארגונים רבים עושים שימוש בשרת הארגוני כמקום לאחסון מסמכים כגון נהלים, טפסים ועוד.

שימוש בשרת ארגוני מביא עימו לבעיות רבות:
1- לא ניתן לדעת מי יצר את הקובץ
2- מלבד תאריך אחרון לשינוי (modified) אין דרך לעקוב אחר התפתחות השינויים שחלו במסמך
3- אין אפשרות לראות גרסאות קודמות של המסך
4- הקבצים מאורגנים לרוב ע"פ שמם ולעיתים זוהי אינדיקציה מועטה מדי בכדי ללמוד מה מכיל

    המסמך.
5- ניתן בקלות למחוק מסמך ואף גורם לא ידע כי המסמך נמחק
6- במידה ויש צורך במתן הערות או רצון לעבוד בקבוצה על המסמך- לעיתים יש צורך להוריד את

   המסך למחשב האישי, להטמיע שינויים, לשמור, לשלוח למתקפים ואף להדפיס בכדי לעבוד על

   השינויים יחדיו.

 

בצורה זו אין מעקב אחר גרסאות והתפתחות של מסמכים ונוצר מאגר מסמכים מסועף וקשה לניווט.

בוויקי-
1. אין צורך לשמור עשר גרסאות של אותו המסמך בכל פעם שהוא מתעדכן ויצירת רשימה

    ארוכה של אותו המסמך בשם שונה.
2. כל שינוי מתועד ומכיל פרטים על המבצע, מהות השינוי ותאריך וכן מתקבלת התראה על

    כל שינוי שנעשה.
3. החיפוש מתבצע לא רק על פי שם הממסך אלא על כל הטקסט.
4. ישנה אפשרות להוספת הערות – המאפשר קיום דיון על השינויים—אין עוד צורך במיילים

    הלוך ושוב בין העובדים.
5. בכדי למחוק קבצים יש צורך באישור.


לצד היתרונות בשימוש בוויקי יש בו מספר חסרונות שיש להביא בחשבון-
1- אבטחת מידע- אפשרויות אבטחת המידע בוויקי מצומצמות יחסית לאפשרויות אבטחת

    מידע בתוכנות אחרות. עם זאת מדיניות פרסום וכתיבה ברורות, פרסום נהלי אבטחת מידע

    וקיום רגולציה שוטפת על הנכתב יכול לעזור באכיפת עניין זה.
2- היכרות שונה עם ה"וויקי"- ייתכן כי לא כל עובדי החברה מכירים את אופן התפעול והעבודה

    המאפיין את ה"וויקי", או מכירים במידה שונה, לפיכך ייתכן  ויצטרכו לתהליך למידה.

    חשוב לאבחן את רמות הידע של העובד ולנהל פתרון לימודי מתאים בכדי לוודא הצלחה

    של יישום ה"וויקי"  בארגון.
3- נזילות השימוש בתיוג- הבעיה כאן היא כל אדם מתייג אחרת ומשתמש במילים אחרות בכדי

    לתייג, הדבר יכול להקשות על מציאת מידע ב"וויקי". ניתן להתגבר על סוגיה זו ע"י הצעת מילון

    מונחים מוגדר של תיוגים.
4- יכולת עריכה מוגבלת.
5- העדר אפשרות לביצוע חיפוש במסמכים נלווים המקושרים לוויקי.

 

לסיכום, לוויקי ככלי לשיתוף מידע בארגון יש יתרונות רבים, קלות הלימוד והתפעול הופכים אותו לכלי אינטואיטיבי למדי עבור העובד ,עם זאת, יש לקחת בחשבון את כלל הצרכים הארגוניים ואת חשיבות עניין אבטחה ונדידת המידע על פני הארגון. כן יש לזכור כי יש לבצע הכנה טרם יישום ה"וויקי" בארגון ולבחון את מידת הרצון לשיתוף במידע בכדי למצוא את המכשולים בדרך לשיתוף.


מקורות:

 

http://www.schaffert.eu/wp-content/uploads/schaffert06_ikewiki.pdf

http://lpis.csd.auth.gr/mtpx/km/material/JKM-13-4b.pdf

סרטון: 5Whys

אנו ב- ROM מלמדים כי בכל הפקת לקחים יש להעמיק (על פי הצורך) בשאלת הלמה,

ולעיתים גם מזכירים את שיטת ה 5whys על מנת להגיע לסיבות השורש.

מצ"ב סרטון הממחיש באופן חמוד את הירידה לסיבות השורש.

 

לצפייה לחצו כאן.

מאמר המסביר בצורה נעימה מדוע כדאי לבצע בינה עסקית תוך שיתופיות.

 

לצפייה לחצו כאן.

בלוג: Inspire UX

בלוג המציג ציטוטים ומאמרים בנושא חווית משתמש.

 

לצפייה לחצו כאן.

כנסים בארץ

 

שם האירוע: הכנס השנתי ה - 20  הדרכה ולמידה בארגונים בישראל

מיקום האירוע: מלון כפר המכביה, רמת גן

תאריכים: 5-6/02/13

פרטים נוספים והרשמה: http://www.hrisrael.co.il/home/doc.aspx?mCatID=68662

 

שם האירוע: הכנס השנתי של פורום ניהול הידע בישראל

מיקום האירוע: האוניברסיטה הפתוחה, רעננה

תאריכים: 17/03/13

פרטים נוספים והרשמה:

http://knowledgeil.ning.com/events/2957120:Event:24885?xg_source=activity

 

שם האירוע: פורום KMI בנושא שיתוף ידע עם לקוחות

מיקום האירוע: טרם נקבע מקום

תאריכים: 11/4/13

פרטים נוספים והרשמה: אנשים ומחשבים- מול לירז 037330772

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: eKNOW 2013

מיקום האירוע: Nice, France

תאריכים: February 24 - March 1

פרטים נוספים: http://www.iaria.org/conferences2013/eKNOW13.html

 

שם האירוע: KM Europe 2013

מיקום האירוע: Amsterdam, Netherlands

תאריכים:  24 - 25 Apr

פרטים נוספים: http://www.gurteen.com/gurteen/gurteen.nsf/id/km-europe-2013

 

שם האירוע: APQC's Annual Knowledge Management Conference

מיקום האירוע: APQC and The Houstonian Hotel, Club & Spa

תאריכים:  May 2 – 3

פרטים נוספים: http://www.apqc.org/annual-km-conference

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר, Killer WEB Content, נכתב ע"י  Gerry McGovern בשנת 2006. McGovern הינו, ללא ספק, אשף בכתיבת תוכן לאתרים. בספרו, הוא משתף את קהל הקוראים בעקרונות וטיפים לתכנון וכתיבת תוכן טוב, לדבריו, תוכן שמוכר, ומגדיל מכירות לחברה.

מובן שכתיבה טובה צריכה להתלוות לחשיבה טובה, ולא יכולה לעמוד בפני עצמה. העקרונות והטיפים המוצעים מסייעים הן ברמת החשיבה (תכנון) והן ברמת הכתיבה (כתיבת התוכן).

מפת הספר:

הספר קל לקריאה, ובהחלט מחדש, גם למי שמגדירים עצמם כמומחים בעריכת תכנים וכתיבתם. בהחלט מומלץ!

תכנון:

קהל יעד

שלב ראשון בתכנון כל אתר היא חשיבה ממוקדת על קהל היעד וכתיבה מנקודת הראייה שלהם.

לכאורה, אין בכך כל חדש, שכן כל ארגון מנסה לכתוב לטובת קהל היעד, אך בדרך כלל יש פער משמעותי בין מה שהארגונים חושבים שקהל היעד רוצה, לבין מה שהלה אכן רוצה בפועל.

מספר טיפים המסייעים לחשיבה בעיני קהל היעד:

Û      כאשר ישנם הרבה קהלי יעד- כדאי להתמקד במרכזיים (20:80). בדרך כלל זה בהחלט מספק. במידה ולא, אפשר להחליט במודע על מי מוכנים לוותר. ניסיון להשיג את כולם, יגרור על פי רוב, יותר נזק מתועלת (שלא לדבר על המשאבים הנדרשים להקמה ותחזוקה של אתר שכזה).

Û      כדאי לבחור מספר טיפוסים המייצגים את קהלי היעד המרכזיים ולהמחיש אותם (שם, תרחיש).

Û      כדאי לכנות קבוצות אלו- "קהל יעד" או עדיף אפילו בשמם "רופאים" / "מהנדסים" "בעלי טלפונים" וכו'. ההתייחסות המקובלת אליהם כ"משתמשים" מרחיקה אותנו מהם ומצרכיהם.

Û      יש לתת את הדעת לכך שצרכן הקצה אינו תמיד קהל היעד הישיר. כאשר מוכרים למשל, תרופות לילדים, קהל היעד הוא כפי הנראה ההורים (או רופאי הילדים). יש לכוון בהתאם.

Û      יש לזכור בתכנון האתר, שלא תמיד קהל היעד שעימו אנחנו נפגשים ומדברים, דומה בפרופיל שלו, לזה המתקשר איתנו דרך האתר (במיוחד באתרים חוץ ארגוניים). יש לזכור להתמקד בקבוצה השנייה.

Û      יש לעבור מתפיסה של קבלת תשומת לב של קהל היעד לכתוב באתר, למצב של מתן תשומת לב לקהל חשוב זה. נשמע דומה- אך למעשה ממש לא!

Û      כדאי להתעמק ולהבין מה באמת קהל היעד רוצה, מה יחדש לו, ומה ילהיב אותו. בדרך כלל מאד שונה ממה שהארגון חושב.

יש להבין איזה תוכן יעורר הד בקרב קוראי קהל היעד.

עקרונות תכנון אתרים

מספר טיפים כלליים בתכנון כתיבת תכנים לאתר:

Û      קהל היעד באתרים, על פי רוב, ממהר וממוקד מטרה. יש להבין זאת ולתכנן את האתר בהתאם, כדי שיוכל לבצע את המשימה עבורה נכנס במהירות, בנוחות וביעילות.

Û      אנשים קוראים אתרים באופן שונה מקריאת מידע מודפס או מסמכים. הם סורקים מילים מרכזיות וקוראים את המשפט הראשון בכל פסקה, ועל פיה מחליטים אם לעזוב את הדף/אתר, או להמשיך לקרוא את המשפט/פיסקה הבאים.

Û      באתרים בעברית- האזור הראשון בו מתמקדים הינו החצי הימני בחצי העליון של הדף (רבע דף); לאחריו קוראים את מה שעוטף אותו וקרוב אליו (לשמאלו ומתחתיו)- ורק לאחר מכן שמים לב לשאר.

Û      יש לוודא שהאתר יכלול את כל הידע והפעולות הנדרשות להשלמת המשימה עבורה נכנס האדם לאתר.

Û      כדאי להימנע ממסגרות וחלוניות רבות בכל דף. מקשה על הקריאה.

Û   כדאי לשתף פעולה עם ארגונים אחרים ועם אתריהם. כתיבה שיתופית עדיפה על כתיבת היחיד, וכדאי להתמקד ביתרונות של הארגון, ולוותר על התחומים האחרים.

 

ושלושה טיפים לסיום:

Û      בדיקה:

ü      עד כמה שמתכננים וכותבים על פי כל הכללים- יש לבצע בדיקות (testing).

ü       חשוב במיוחד לבדוק טבלאות (בכתיבה והעתקה נוטים להתעלם מהם ולא לבודקם).

ü       מומלץ לשנות את סביבת העבודה בעת הבדיקה.

ü       מומלץ להימנע מתיקונים מהותיים לקראת סוף תהליך הבדיקה והעריכה.

ü       מומלץ לעבוד עם לוחות זמנים מוגדרים. אחרת- לעיתים הבדיקה הופכת לתהליך אינסופי.

Û      תחזוקה:

ü       יש לוודא שמקימים אתר שניתן לתחזק (מבחינת כמות האנשים הזמינים לפעולה).

ü       על תחזוקת האתר לוודא בראש וראשונה שאין קישורים שבורים ומידע שכבר אינו נכון. בנוסף, הוא יכול לעסוק ברענון תכנים והרחבה.

והכי חשוב...לוודא שהמשתמש מקבל ערך מעיון/שימוש באתר. על האתר לתת לקורא ידע שלא היה ברשותו קודם. על האתר לגרום ללקוח לרצות לפעול על פי ידע זה.

חזרה

Care Words

Care Words, או בתרגום מילולי לעברית "מילים שאכפת מהם" הינו מונח שאמור להחליף, להמלצתו של McGovern, את מושג "מילות המפתח". מילים אלו הינן הליבה לכתיבת התכנים לרבות הכותרות, התפריטים, הקישורים וגוף הטקסט עצמו. על פי מילים אלו, יחפשו קהלי היעד את מבוקשם, ובזכות מילים אלו, אם הוגדרו נכון, ימצאו אנשים אלו את האתר "מושך" ויבחרו להישאר בו.

כעקרון, בכל תחום, ובכל שפה, על מתכנן האתר למצוא את ה- Care Words המתאימים לו, אך ניתן, בעת קביעת המילים לזכור, כי בהרבה אתרים חוץ ארגוניים, אנשים מחפשים נוחות ומהירות. בהתאם לתחום ולחברה, יש לשקול להוסיף גם מילים הקשורות במחיר נמוך.

עיקרון מוביל בחשיבה על ה- Care Words הינו שבאופן טבעי ישנו חיץ בין אנשים לארגונים, כאשר הקשר ממומש דרך אתר. אחת ממטרות ה- Care Words לגשר על מרחק זה.

 

ואיך מוצאים את ה- Care Words?

Û      באמצעות ראיונות ותשאולי אנשים מקהלי היעד המייצגים. יש להיזהר שלא להאריך בתשאולים, כי דווקא  המילים הראשונות, האינטואיטיביות הם גם המילים שיצליחו כ- Care Words.

בראיונות ותשאולים כאלו מומלץ לאפשר לאנשים לבחור מתוך רשימת Care Words שהוכנה מראש.

Û      באמצעות התייעצות עם אנשי מכירות ושיווק בארגון (לאתרים חוץ ארגוניים).

Û      באמצעות מחקר של האתר הקיים של הארגון ומילות החיפוש הנפוצות שדרכן מגיעים היום אליו.

Û      באמצעות מחקר כולל ב- Google או מנוע חיפוש מקביל לבחינה כמה תשאולים יש למונחים הקשורים לנושאים בהם עוסק האתר. כאשר יש התלבטות בין כמה מונחים מקבילים, ניתן להשוות את כמות התשאולים בכל אחד מהם.

Û      על ידי מחקר תחרותי המברר את ה- Care Words של אתרי המתחרים.

 

טיפים:

Û      ה-Care Words בדרך כלל משותפים לרוב האנשים (חוצי תרבות וגיאוגרפיה).

Û      ה-  Care Words מייצגים את מה שקהל היעד רוצה להשיג מהאתר.

על פי רוב מדובר במונחים פשוטים בשפה שווה לכל נפש.

Û      ה-  Care Words של קהל היעד שונים מאלו של הארגון!

Û      כאשר יש שני מונחים נרדפים שקהל היעד משתמש בהם חליפות וקשה להגדיר אחד לבדו לטובת ה- Care Words, מומלץ שכן לבחור אחד לטובת הכותרות והקישורים, ואילו את השני לשלב בגוף הטקסט ולא לוותר עליו.

חזרה

כתיבת התוכן:

תפריטים וקישורים

מספר טיפים משותפים לתפריטים וקישורים:

Û      הקישור נחשב, על פיMcGovern , לדבר החשוב ביותר באתר!

Û      אסור להרבות באפשרויות למשתמש המחייבות אותו להשקעת זמן / מחשבה בבחירה.

Û       

קישורים:

Û      יש למקם קישורים בכל מקום בו יש מקום לפעולה;

יש להימנע מקישורים בתוך גוף הטקסט עצמו.

Û      יש לתכנן את מקומות הקישורים יש לתכנן את שמות הקישורים בדומה לכללי כותרות.

Û      יש להימנע מקישורים עליהם כתוב "לחץ כאן" אלא יש לשאוף, ככל הניתן, לכתוב מה הפעולה המבוצעת.

כותרות ותוכן

כותרות:

1.        על הכותרות להיות כתובות באופן מושך. עליהן לכלול Care Words .

2.        על הכותרות לפתוח בצורך ולא בשם הארגון.

3.        לא מנסחים כותרת כמשפט שלם.

4.        עובדה מעניינת: אנשים באתרים קוראים קודם כל כותרות ורק אחר כך מעיינים בתמונות. כדאי לקחת בחשבון.

 

סיכומים:

1.        על הסיכומים להיכתב באופן מוכר.

2.        על הסיכום לכלול התייחסות ומענה שאלות מי, מה, איפה, מתי ואיך.

3.        השורה האחרונה בסיכום אמורה להיות ה-PUNCH .

4.        על הסיכום כולו להיות עד 30 מילים ולא יותר מכך.

 

גוף התוכן:

1.        אנשים מנסים לכתוב כמה שיותר תוכן. זכרו שעדיף לכתוב פחות; אנשים לא מחפשים את ה"הרבה". עדיף KILLER ולא FILLER!

כדי לסייע במיעוט תוכן מומלץ להחליט מראש על רשימה של דברים שלא מספיק חשובים/ נכונים לכתוב (stop doing list) ולוודא שאכן עובדים על פי הרשימה.

לא מומלץ להקטין את כמות הקלט, אלא לכתוב פחות או לסנן יותר. מתי עדיף להרבות במלל? כאשר יש חשיבות לפרטים. במקרים אלו יש להציג את המידע באופן מדורג (ולא את כולו בדף הראשון). 

2.        על התוכן להיות מושך (פרטים בהמשך בפסקה העוסקת ב- Care words).

3.        על התוכן להיות ברור. יש לכתוב בשפה שהלקוח יוכל להבין בנקל וירגיש בנוח לקרוא. שימו לב- ככל שאנו מכירים בעצמנו את הנושא יותר מקרוב, כך יקשה עלינו לכתוב עליו באופן שברור לאדם אחר.

4.        יש לכתוב בתמציתיות. יש לפתוח בצורך ולהגיע, פשוט ומהר לנקודה המרכזית. יש להחביא פרטים.

כלי מסייע: קביעה מקדימה של רף (כמה מילים מוכנים שיהיו בטקסט). עמידה ביעד זה!

על התוכן להוביל לפעולה (עבורה הגיע קהל היעד לאתר).

5.        יש להימנע ממחמאות עצמיות לארגון ולהתרכז בקהל היעד ופחות בארגון.

6.        יש לוודא נכונות (גם אם מצוטט/מועתק) ממקום אחר.

7.        מומלץ לכתוב בניחותא. מומלץ לערוך לאחר הכתיבה לפחות שלוש פעמים ולא מייד אחרי הכתיבה.

McGovern ממליץ לשכור עורך מקצועי, לפחות לביצוע סקר שנתי על איכות תכני האתר.

 

אמצעים משלימים:

1.        בלוג

שימוש בבלוג כחלק מהאתר הינו בעל יתרונות (אנושיות, אוטנטיות, קשר לקוראים, יתרון אל מול מנועי חיפוש) אך גם בעל חסרונות (מחייב כותבים מוכשרים, מאפשר תגובה שלא תמיד אוהדת). יש לחשוב אם מתאים ולשלב בהתאם. גם אם לא כותבים בלוג, כדאי לקרוא מה הבלוגרים בתחום כותבים עליך.

2.        Newsletter ניוזלטר

מומלץ מאד ככלי משלים הגורם לאנשים להתעניין בארגון ולתת בו אמון. משמעותי מאד ומומלץ מאד.

חזרה

התמצאות:

חיפוש והגעה לאתר

בעולם בו כמות המידע והידע כה נרחבים, יש לכתוב באופן שיגרום למנועי החיפוש להביא קהלי יעד מתעניינים לאתר שלך ולא של ארגונים אחרים.

מחקרים מלמדים שרק כ- 20% עוברים מעבר לעמוד הראשון מעיון בתוצאות החיפוש של המנועים. המטרה היא להיכלל בעמוד זה.

כמובן, יש לזכור, שאין אנו רק רוצים להביא את קהל היעד לאתר, אלא גם לגרום לו להישאר בו ולבצע פעולות, אולם ניתן לתכנן באופן המכסה את שתי המטרות גם יחד.

לידיעה: אנשים בדרך כלל מקישים 1-3 מילות חיפוש בחלונית מנוע החיפוש (היה נהוג לדבר על מילה אחת, בשנים האחרונות מתרחב). הם אינם עושים שימוש בעמוד החיפוש המתקדם.

קישוריות:

ישנה חשיבות רבה למיקום אתר בהתאם לרמת הקישוריות בה נמצא. כללים לקישוריות:

1.        לכל עמוד באתר כדאי שיהיה קישור אליו וממנו. לכאלו שאין עמוד יוצא יש עדיפות נמוכה מאד.

2.        כמות קישורים גדולה יותר – מיטיבה עם אתר; עם זאת עדיפים מעט קישורים איכותיים על רבים שאינם איכותיים.

3.        יש לקשר לאתרים דומים/ קרובים. מנועי חיפוש מנסים לאתר תבניות בקישור ומנקדים בהתאם.

4.        ככל שיקשרו יותר לאתר שלכם כך דירוגו יעלה בקרב המנועים.

5.     אין להסתמך על קישורים אל האתר שלכם המקשרים להמון מקומות בו זמנית (hubs). קישורים אלו נחשבים פחות, ולהיפך; קישור מאתר שמקשר מעט, נחשב יותר.

6.        קישורים חלשים (weak links ) יכולים להועיל יותר לעסקים.

7.        עם כל הרצון לקישורים יוצאים רבים, יש לזכור שכל קישור כזה הינו פוטנציאל עזיבה.

8.        כדאי שהקישורים לאתר יהיו על בסיס ה- Care Words.

9.        יש להשקיע זמן ומשאבים להשגת, תחזוקת ורענון קשרים.

10.     כדאי לקרוא את ה-  FAQ's של ה- WEB Directories של מנועי החיפוש המובילים לטיפים נוספים.

טיפים נוספים:

Û      תגיות הדף (תגית כותרת, תגית תיאור ותגיות בכלל) הינן בעלות משמעות למנוע החיפוש ולתוצאות המוצגות בו. ישנם טיפים ייעודיים לנ"ל, אולם לשם לימודם מומלץ לעיין בספר, שכן קצרה היריעה לפרט.

Û      להגדרת ה- Care Words והשימוש החוזר והמדויק בהם השפעה על ההבלטה במנועי חיפוש. 

Û      FLASH לא מצליח לא מול קהל היעד ולא מול מנוע החיפוש. מומלץ להימנע.

Û      בניית האתר כ- HTML סטטי תיטיב עם איתורו המוצלח דרך מנועי החיפוש.

Û      יש להימנע משילוב מסמכים (להוציא לצרכי הדפסה ולתכנים ארוכים במיוחד).

Û      טקסט חלופי לתמונות (ALT TEXT) מסייע הן לבעלי בעיות נגישות והן למנועי החיפוש. מומלץ.

וטיפ אחרון: אל תעבדו על מנועי החיפוש. גם אם משתלם בטווח המיידי, בהחלט לא משתלם לטווח הרחוק.

חזרה

התמצאות באתר

מנוע חיפוש פנימי:

Û      במידה והאתר אינו גדול דיו (לפחות 500 דפים) לא כדאי שיהיה מנוע חיפוש פנימי.

כנ"ל, במידה ומנוע החיפוש אינו טוב דיו. כדי לוודא טיב, חפשו משפט מהאתר דרך המנוע הפנימי ודרך מנוע חיצוני כ- Google. אם המנוע החיצוני מצא יותר מהר את הדף- המנוע שלכם לא טוב.

Û      המשיכו לתחזק, לבדוק ולשפר את המנוע הפנימי באופן תדיר.

Û      חלון חיפוש פנימי- ראוי שיכלול מקום ל- 25-30 תווים. כפי שכבר צוין, כיום נוטים לחפש יותר ממילה אחת.

Û      הוסיפו כפתור SEARCH או GO ליד חלונית החיפוש. אל תתחכמו.

Û      מקמו את חלוניות החיפוש בראש הדף משמאל (מימין באתרים בשפות משמאל לימין).

Û      חיפוש ברירת המחדל- שיתייחס לכלל האתר.

Û      ודאו אינדוקס תדיר של האתר. הימנעו מחיפוש שאינו מתעדכן.

Û      שקלו שימוש במילים נרדפות במנוע החיפוש. התייחסו ליחיד ורבים.

 

קטגוריות ותיוג:

Û      יש לתכנן עץ קטגוריות מתאים. יש להגדירו על בסיס ה- Care Wordsובשפה השווה לכל נפש. יש לתכננו מרמת העל תחילה ועד הרמות הנוספות בהמשך. יש להיזהר מעודף רמות או מרוחב פריטים בכל רמה.

Û      תיוג התכנים באתר הינה משימה "משעממת" אך הכרחית כדעת McGovern.  היעדר תיוג או תיוג לא נכון ישפיע על איכות התכנים המוצגים.

לא ממליץ להסתמך על תיוגים אוטומטיים (הערה: הספר הכתב בשנת 2006) מ.ל..

 

כאמור...הרבה פרטים, ועם זאת, כמכלול- מסגר, מארגן ומחדש. בהחלט למדתי.

חזרה

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135