ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון נובמבר 2014 - מהדורה מס' 182
גיליון נובמבר 2014 - מהדורה מס' 182
גיליון:

1. ביום שלישי 18.11 נפתח זו השנה ה- 15 את קורס ניהול הידע מבית ROM.

לכבוד השנה החדשה שדרגנו את הקורס –

  • הוספנו תכנים חדשים לצד תכני ליבה קיימים
  • פיתחנו מתודולוגיית למידה חדשה שמורכבת ממגוון יחידות לימוד
  •  שמנו דגש על חוויית הלמידה ועל החיבור בין התיאוריה לפרקטיקה

לסילבוס הקורס לחצו כאן, לפרטים והרשמה ניתן לפנות ל yamit@kmrom.com

 

2. כנס האיכות יתקיים השנה בתאריכים 18-20/11/2014 במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

מסלול ניהול ידע וחדשנות יתקיים ב 19/11/2014וסדנת הפקת לקחים תתקיים ב20/11/2014. לפרטים נוספים לחצו כאן 

 

3. הועידה השנתית לאסטרטגיית ניהול הידע הארגוני התקיימה ב27.10.14.

בכנס השתתפו מעל ל600 איש, בהנחייתה של מוריה ואשר גליקמן. מוריה דיברה על מגמות ניהול ידע ב2014

לצפייה בתקציר קצר על ההרצאה לחצו כאן, למאמר מסכם של ההרצאה מהכנס לחצו כאן

 

4. המחקר של ד"ר מוריה לוי על ניהול ידע ומדיה חברתית עבר את רף ה200 ציטוטים. 

זהו המאמר המצוטט ביותר בתחום

 

5. ב 16-20/11 יתקיים שבוע האורקל, במסגרתו יועברו סמינרים מקצועיים.

ב 17/11 יתקיים סמינר בנושא ניהול ידע שיועבר על ידי קרן הראל, יועצת בכירה לניהול ידע בחברת ROM.
מצ"ב פרטים אודות הסמינר, יהיה מעניין הירשמו... לפרטים נוספים לחצו כאן

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

מדברים כיום על כך שאנחנו בדור השלישי של ניהול ידע.

הדור הראשון עסק רובו ככולו בניהול מסמכים וארכיונים;

הדור השני, המשיך את שעסקו בדור הראשון, אך שכלל זאת לתצורת פורטלים, שם נוסף, מעבר לניהול המסמכים ה"חדשני", גם ניהול של ידע- פורומים, Best Practices ועוד.

הדור השני הוסיף נדבך חדש: במקום פעילויות חוצות ארגון, דגש של על פעילויות ממוקדות תומכות Business Lines ייעודיים.

לא עוד ניהול ידע ברמה תשתיתית המשותפת לכולם, אם כי התמקדות בקבוצת יעד מוגדרת, תוך הגדרת מטרות עסקיות/ ארגוניות מוגדרות שתשתפרנה בעקבות ניהול הידע. שינוי זה גרר התייחסות משמעותית של עולם ניהול הידע גם להיבטים תהליכיים ולניהול השינוי.

וכעת, אנו נמצאים כבר בדור השלישי. מדברים עליו כבר מספר שנים (כמו שדיברו על הדורות הקודמים), אך הוא מגיע בצעדים מדודים הרבה יותר מאשר היינו מקווים.

כיום אנחנו בדור ה- Social.

המשמעות- יותר כלי שיתופיות ופחות ניהול. מתחילים להבין כי יש ממש מאחורי המונח של חוכמת ההמונים.

וכמובן המשך מגמה: יותר דגש על הידע; לא כל העולם מסמכים.

מה הכלים המרכזיים שמככבים?

הראשונים, כלי מדיה חברתית- גם כאן יש גלים ואופנות; בהתחלה הקמנו יותר סביבות WIKI וניסינו לאמץ בלוגים, ועכשיו אנו גם מתחילים לפזול לרשתות חברתיות בארגונים (שוב- למטרות ארגוניות ו/או עסקיות);

הכלים שיתפסו בארגונים- יהיו אף הם חברתיים, יותר ויותר פתוחים. לאו דווקא כלים אישיים (זה להערכתי יצליח פחות), אך בהחלט כלי קוד פתוח, לצד הכלים המסורתיים שאנו כבר מכירים, ואפילו יותר מהם.

גם הטלפון הסלולארי מצטרף לחגיגה. באופן מפתיע יישומי השיתוף מתחילים דווקא בקשר עם לקוחות, ומשם הוא מכוונן דרכו לאט יותר לשיתוף הפנים ארגוני.

מכיוון אחר, הדור החדש מביא איתו שני מינוחים נוספים- משחוק (Gamification) וחוויית משתמש (User Experience).

מה אני מנתחת שיקרה?

חוויית המשתמש תתפוס. היא גרסא משודרגת של הגרפיקה שיצאה מפרופורציה בחשיבותה בתחילת עידן הפורטלים. היא חשובה, ושהיא נעשית נכון, היא לוקחת בחשבון את ההיבטים הקוגניטיביים של מוחנו, ובזכות זאת מסייעות לנו.

לגבי המשחוק- הוא עוד צריך לעבור שינוי; מהותו מצוינת, שמו מטעה. שוב, כמו גם בחוויית משתמש, יש כאן פניה לצדדים נוספים המניעים אותנו, מעבר לכך שאנו רוצים להצליח בתפקידנו, ורוצים שהארגון יצליח אף הוא. התחרות והתגמול יתפסו יותר, המשחק והכיף- פחות. ארגונים יתקשו להערכתי לבלוע זאת בכמויות משמעותיות, ויתקשו לייצר יישומים שמתאימים לליבת הידע המרכזית.

יתכן ויישארו משחקים כיפיים, אך אלו להערכתי, יהוו מיעוט שבמיעוט.

ומה בעתיד הרחוק יותר?

דיברנו על דור ראשון, שני ושלישי. אני לא יודעת אם זה יגיע כבר בדור רביעי, או יצטרך לחכות עוד דור עד שניים, אך אני חוזה שהטכנולוגיה תתחזק ותתחזק (ה WHATSAPP, הרשתות החברתיות ויתר הכלים שאנו אפילו עוד לא מכירים)- ואז יתחולל מרד. יתחילו מחדש לשים את האנשים ללא הטכנולוגיה במרכז. אנשים יתנו משקל למשמעות של תפקידם בארגון, ואנשים יחפשו אנשים נוספים כדי להיות איתם יחד, ולפתח יחד איתם את הידע. האם זו נסיגה? לאו דווקא. אנו עם הפנים קדימה, והן היבטי הטכנולוגיה והן היבטי ה-א-טכנולוגיה יעשו לנו טוב. צריך רק לחכות בסבלנות שיגיעו.

אני כאן, ואני מאד מחכה.

 

 

נכתב ע"י מיכל בלומנפלד

בחור ובחורה בחדר ריק בבניין נטוש בלונדון. דלת החדר פתוחה. הם רוצים לצאת אז למה הם לא עוזבים? לקראת סוף ההצגה מצטרפת דמות שלישית שמשנה את מהלך ההצגה עד לסופה המפתיע.

 

"קולות" הוא מחזה שכתבתי, שמוצג בימים אלו בתיאטרון הסמטה. המחזה נולד מדימוי בסיסי שסקרן אותי: שני אנשים בחדר סגור. הדלת אינה נעולה, ובכל זאת הם מתקשים לצאת מהחדר. מכיוון שחוץ מלכתוב (מחזות, ספרים, תסריטים...) אני גם יועצת לניהול ידע, אנסה להראות מה ניתן לקחת מהתובנות שבמסע שבהצגה (פנימי, הרי הגיבורים בתוך חדר סגור...) לחיים האישיים, אבל גם לחיי הארגון.

 

לצאת מהקופסה
כולנו מרגישים לפעמים תקועים. פתיחת הדלת והיציאה מהחדר הסגור זאת מטאפורה לשינוי, צמיחה. גם ארגון יכול לפעמים להיות "תקוע" בחדר. הדלת לא נעולה, צריך רק אומץ לפתוח אותה. זה לא תמיד פשוט, כי הארגון ואנשיו "רגילים" כבר לדפוסים מסוימים, גם אם אלו משאירים את הארגון וגם את העובדים בחדר הסגור.
לצורך השינוי, יש לאמץ דרכי עבודה חדשות ולאפשר לידע חדש להיווצר ולהיות זמין. פתיחת דלת שכזו יכולה להתרחש באמצעות תהליך זיהוי ומיפוי צרכי ידע, קבוצות עבודה לפיתוח ידע חדש, הנגשה של ידע בכלים כגון קהילות ואתרים ועוד.

 

לעבור תהליך ביחד
בהצגה מערכת היחסים הנוצרת בין הגיבורים, והקרבה והשיתוף שמתאפשרים תוך כדי, הם המנוע לתהליך בירור שמוביל אותם לגדילה וצמיחה והכרות מעבר לסטיגמה הראשונית, בגלל השתייכות לסקטורים שונים.
כך גם בארגונים. מפגשי עבודה לצורך פיתוח ידע חדש, מאפשרים לאנשים להכיר אחד את השני מעבר לתפקידם הרשמי וגם מעבר לתדמית מסוימת. הכרות זו, הכוללת תיאור של הצלחות וכישלונות אישיים, מייצרת אמון, קרבה, צמיחה ושיתוף, ובעקבות כך גם גדילה והתפתחות של הארגון. שינוי התפיסה משמירת הידע "בחדר הסגור" של העובד/המחלקה לפתיחה ושיתוף - מאפשרת להקשיב לקולות אחרים שלא היינו רגילים אליהם. תהליך השיתוף מסייע לפיתוח ידע חדש, ולא פחות חשוב יוצר סינרגיה בין האנשים עצמם.

 

לפעול בתנאי חוסר ודאות
בואו נחזור רגע לבחור ולבחורה שלנו בחדר המסתורי ההוא בלונדון. ההמתנה מתארכת, אבל אף אחד לא מגיע לקרוא להם. החדר ריק מלבד מיטת יחיד ורמקול שמשמיע קולות שונים ומשונים. אט אט הם מרגישים שהקולות מפעילים אותם והם חשים "לכודים" בחדר המאיים. בניסיון לפענח לאן נקלעו, הם נותנים פרשנויות שונות למציאות בתוכה הם שבויים. מבלי להרוס מדי את התעלומה שבהצגה אומר רק שהפרשנויות שלהם מוטעות ומה שבאמת קורה בחדר המסתורי, שונה לחלוטין מכל מה שהעלו על דעתם.
גם עובדים בארגונים חשים פעמים רבות תחושה מערערת של חוסר וודאות וכמהים ליד מכוונת ולקול מייעץ. עולם ניהול הידע יכול להקל על התחושה באמצעות פתרונות כגון מנהלות, מאגרי לקחים, תובנות, ו lessons learned. אלו יכולים לעמוד לימין העובד ברגע האמת, בו נדרשת לקיחת החלטה, לכוון אותם לתהליכי העבודה האפקטיביים ביותר ולידע הארגוני שנצבר מאירועים דומים קודמים. באופן זה, מקודמים היעדים העסקיים של הארגון, אך לא פחות מכך- מושגת תחושה בטוחה ומוגנת יותר של העובד התורמת לחוויה טובה שלו במקום העבודה.

 

קולות חיצוניים ופנימיים
במהלך ההצגה מבינים הגיבורים את הקולות שמפעילים אותם ולומדים לבודד מתוכם את הקול הפנימי שלהם, בדרכם להגשים את החלומות שלהם. ההצגה עוסקת בצורך ובקושי בהגדרת זהות למול הקולות החיצוניים שמשפיעים עלינו.

 

עם שיתוף הידע, נוצר אמון בין העובדים, ועם האמון- אנחנו יכולים להרגיש טוב יותר עם הארגון ועם עצמנו- ואולי אפילו לשמוע את הקולות הפנימיים שלנו יותר בצלילות, ולהצליח גם אישית וגם ארגונית. אך יש לזכור שלא כולם יצטרפו לתהליך בהתלהבות. חשוב לקבל ולהכיל גם את הקולות הספקנים והביקורתיים ולתת להם מקום מבלי לתת להם להשתלט. יש להם תרומה, כי הספקות שהם מעוררים, משקפים נקודות מבט רלוונטית, שניתן בהתייחסות נכונה להפיק מהן תובנות ולשפר.

 

לסיכום, ניתן להציג ניהול ידע באמצעות המטאפורה של קולות החודרים אל חדר שהיה סגור זמן רב. תהליך מורכב, רב מערכתי בעל פוטנציאל להעצמה של ממש לארגון ולאנשיו. תהליך הדורש יצירתיות, שבירת סכמות, חשיבה מחדש, והתגמול והשינוי האמיתי שהוא מביא עמו, הנם גם ברמת הפרט וגם ברמת הארגון.

 

נכתב ע"י מירב בר שדה

גוף טקסט הינו החלק המשמעותי בהרכב התוכן שלי. עליו להיות נוכח דיו מחד ואינו מתבלט מאידך. ימנע הסחות דעת אך יתרום לקומפוזיציה.

 

כאשר אנו בוחרים גופנים לגוף טקסט, כדאי לשאול את עצמנו: האם יש למשפחת הגופן מספיק משקלות וסגנונות (לדוגמא, נטוי או מודגש)? האם הגופן מתאם למדיה שבה הטקסט אמור "לחיות"? האם הקוראים ימצאו את הגופן נעים ומזמין לקריאה?

 

בנוסף, עלינו לזכור כי גוף טקסט טוב לוקח בחשבון שלושה דברים:

 

צורה
גופנים שנועדו לשימוש בגוף הטקסט אמורים להיות קריאים בקלות ובנוחות גם בגדלים קטנים. מומלץ לחפש גופנים עם כמה שפחות סלסולים. עיצוב ייחודי הופך למסיח את דעת, ובגדלים קטנים אף עלול לאבד את העדינות והייחודיות שלו.

 

ערך צבעוני מאוזן
גופנים בעלי ערך צבעוני אחיד ומאוזן מסייעים לקורא להתמקד בטקסט עצמו. מומלץ להימנע מגופנים בעלי צבעוניות שאינה אחידה דוגמת כתמים צפופים של שחור או לבן או נקודות.

 

מרקם
מרקם משמעותו הויזואליות של גוש הטקסט. המרקם הוא תוצאה של עובי הקו, גובה הקו, חלוקת החלל הלבן בתוך ומסביב לאות והרווח ביניהן. מרקם טוב יהיה לא תוסס מדי ולא משעמם מדי. מרקמים תוססים הופכים את הקריאה למאומצת מאחר והם מושכים יותר מדי תשומת לב, ומרקמים משעממים הופכים את הקריאה לקשה בגלל שהם לא עוזרים לעיניים שלנו ליצור בידוק מספיק בין הצורות.
השגת מרקם טוב משמעותה מציאת איזון בין אותם כל אותם היבטים.

 

עבור כל טקסט ובהתחשב בתוכן, מומלץ להעריך מחדש החלטות בנוגע לצורה, ערך הצבע והמרקם תוך התייחסות לרזולוציה הנדרשת, לכלי שבו הוא יוצג ועוד...
צורות שנראות טוב ברזולוציה נמוכה עשויות להיראות מגושמות ברזולוציה גבוהה, צבע ומרקם שנראים באופן תקין במקינטוש לא יכולים להעביר את אותו המסר על גבי לוח אנדרואיד ועוד.

 

בחנו את עצמכם, בדקו את הגופנים שבחרתם עבור הטקסט שלכם. האם הם עונים על הדרישות מעלה?
בהצלחה!

 

מקורות

http://www.uie.com/articles/selecting_typefaces/

 

נכתב ע"י שגית סלמון

לא פעם אני תוהה על הקשר בין BI וניהול ידע.
אמנם BI מזוהה בעיקר עם נתונים ועם הצגתם בין כדו"חות ובין באופן גרפי, אך בשימוש מעמיק יותר הוא יכול לסייע גם בהבנת עולם המידע- אם לשיווק ושיפור ביצועים ואם ללמידה ארגונית, לשיפור תהליכי עבודה ואפילו שיפור השירות.

שימוש בנתונים עסקיים לטובת ניהול ידע?


הנה כמה רעיונות:
 
שיפור אתר האינטרנט הארגוני:
נניח שיש לנו נתוני מכירות של מוצרים, המציגים מוצרים נמכרים יותר או פחות.
ניתוח צולב של המידע באתר לגבי מוצרים אלו באתר, יכול ללמד על-
הזיקה בין מיקומי המידע על המוצרים לבין רמת מכירתם;
הזיקה בין דרכי הצגת המידע לרמת מכירתם;
הזיקה בין ויזואליות הצגת המידע להצלחת המכירה.
כל אלו יכולים לגזור המלצות לדרך תכנון ויישום האתר, וכתוצאה מכך, גם לגידול במכירות וברווחים.

 
שיפור מינהלת הידע:
מנהלת ידע היא מאגר המידע העומד לרשות אנשי מוקד השירות בבואם לתת מענה לשאלות הלקוחות והמשתמשים. נניח שישנן פניות רבות בנושא מסוים.
ניתן להצליב את הנתון הנ"ל עם נתונים נוספים:
לדוגמה, האם יש פניות חוזרות בנושא זה? כלומר, האם אותם לקוחות פונים שוב למוקד באותה שאלה?
האם נותני השירות משתמשים בדפי המידע העומדים לרשותם במינהלת הידע?
גם כאן כדאי לבדוק את דרך הנגשת הידע ואת צורת הכתיבה שלו, ולשפר כלי עבודה העומד לרשות נותן השירות.
שיפור זה יוכל לסייע הן בהיבט מקצועיות העובדים והן בהיבט הטמעת מינהלת הידע.
ובאותה הזדמנות, נתונים אלה יכולים להצביע גם על שינוי נדרש באתר האינטרנט החיצוני – אם יש פניות רבות, האם הידע באתר החיצוני אינו נגיש או ברור דיו? יתכן אפילו שהמידע אינו קיים וכדאי להעמידו לרשות המשתמש.

 

הבנייה ושיפור תהליכי עבודה:
ניתן לקשור בין תהליכי העבודה לבין נתונים המתקבלים ממערכות ה- BI.
הדבר יכול להתבטא הן בהבניה ראשונית של התהליך ובחינתו מעת לעת והן בשילוב ה- BI בתהליך.
נניח שמערכת ה- BI מציגה לידים.
ראשית, ניתן להגדיר או לבחון את התהליך הקשור לטיפול בלידים (מי מקבל את הנתונים, מי מטפל בנתונים, אורך הטיפול, אופן הטיפול, איך מסתיים התהליך);
שנית, מומלץ לבחון מעת לעת את התהליך עצמו (האם עובדים לפיו, היכן הקשיים) ולהתאימו.
שלישית, מומלץ להגדיר היכן משתלבת מערכת ה- BI בתוך התהליך.

 

למידה והפקת לקחים:
ניתן ללמוד ולהפיק לקחים מתוך נתונים שהתקבלו ממערכות BI, גם לצורך קבלת החלטות וגם בדיעבד.
אם, לדוגמה, בחרנו לגבש הצעה עסקית על בסיס מדדים המשקפים העדפות של לקוחות.
מומלץ לשוב לאחר תקופה אל אותם מדדים ולהבין האם ההצעה שגיבשנו אכן הוכיחה את עצמה ועל אילו מדדים היה נכון להישען, ניתן ללמוד מכך גם על התנהגות הלקוחות ולהתאים טוב יותר את ההצעות העתידיות.

 

לסיכום, אם כבר קיימת תשתית BI בארגון ואנו רוצים לנצלה באופן מירבי, מומלץ להתייחס אליה לא רק כאל ספק נתונים, אלא גם כאל כלי ללמידה, לשיפור המקצועיות ולשיפור השירות.

 

והפעם מאמר מהארץ,

על האלמנטים השונים של מודל ה-Gamification וכיצד הם באים לידי ביטוי באתרי האינטרנט של היום.

לקריאה לחצו כאן

איך עובדי ידע לומדים להפעיל שיקול דעת?

עוד בלוג מצוין של ננסי דיקסון

לקריאה לחצו כאן

 

סרטון קצר מכנס ניהול ידע ומסמכים.

בסרטון מדברת ד"ר מוריה לוי בקצרה על ההרצאה שלה בכנס על מגמות ניהול ידע ב2014

לצפייה לחצו כאן

 

 

 

כנסים בארץ

 

שם האירוע: שבוע האורקל

מיקום האירוע: מלון דניאל, רחוב רמת ים 60, הרצליה

תאריכים: 16-20/11/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

שם האירוע: כנס האיכות 2014- מסלול ניהול הידע וניהול חדשנות

מיקום האירוע: דיויד אינטרקונטיננטל, תל אביב

תאריכים: 19/11/2014

פרטים נוספיםלחצו כאן

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: KM World 2014

מיקום האירוע: Washington DC, United States

תאריכים: 04-07/11/2014

פרטים נוספיםלחצו כאן

 

שם האירוע: KM Asia 2014

מיקום האירוע:Singapore City, Singapore

תאריכים:18-20/11/2014

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

 

 

 

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

"המוח הגמיש, סיפורים מקו החזית של חקר המוח" הינו ספר שנכתב ע"י Norman Doidge בשנת 2007 ותורגם לעברית ע"י חנה עמית.
הקשר שלו לניהול ידע ולתהליכי למידה המכוסים בסדרת הסיכומים חלקי, ועל כן, יש כאן רק תמצית ראשונית של הרעיונות, תוך הפנייה לקריאה מעמיקה מקצועית, מחקרית ומדויקת לכל מי שימצא עניין בחומרים.

 

שנים רבות שלטה בחקר המוח תפיסת המיקומיזם הגורסת שכל תפקוד בגופנו מנוהל על ידי המוח באזור מסוים מוגדר היטב. תפיסה זו קנתה לה אחיזה משמעותית, עד כדי כך, ששנים אחרי תחילת פרסום המחקרים על הנוירופלסטיות- גמישות המוח, עדיין רבים המשיכו להתכחש לה ולאפשרות היתכנותה.
נוירופלסטיות, גמישות המוח, הינה תפיסה על פיה ניתן על ידי פעולה או מחשבה לשנות את מבנה המוח ותאי העצב שבו, ומכאן גם את תפקודי המוח הנגזרים.
אין בתפיסה זו לבטל לחלוטין את תיאוריית המיקומיזם, אלא לומר שגם אם מלכתחילה ישנם מיקומים מסוימים מקובלים, מוחנו יכול לשנות זאת, אם נדרש לכך ומוכוון לביצוע שינוי זה.
המשמעות הנגזרת- ניתן לאמן את המוח ולשפר את תפקודו בכדי להתגבר על בעיות וקשיים מקשיים שונים.

 

ארבע סוגי הגמישות המרכזיים:

  1.  התפשטות של מפות עצביות-
    התפשטות של אזור אחד על חשבון השני המאפשרת שינוי הגבולות שבין אזורים אלו במוח משתנים בהתאם לתפקוד שלנו (מכאן למשל ששטח אחד יכול לגדול יותר אם נדרש).
    דוגמא: קשירת יד בריאה המאפשרת ליד פגועה "להשתלט" על מפה עצבית (תמיד יש תחרות) ולשפר את תפקודה היא.
  2. שינוי תפקוד חישתי-
    גמישות בתפקוד החושים המעבירים מסרים למוח, כאשר אחד החושים אינו מצליח למלא את תפקודו.
    דוגמא: הברת מידע למוח על ידי מישוש, כאשר חוש הראייה אינו מתפקד.
  3.  עיקוף פיצוי-
    גמישות בדרך בה ניתן לבצע משימות. בדרך זו מפצה אדם על מגבלות.
    דוגמא: הגעה באמצעות נקודות ציון, כאשר האזור האחראי על התמצאות במוח נפגע.
  4. השתלטות אזור המראה-
    כאשר צד ימין/שמאל במוח נפגע, השתלטות (חלקית לפחות) של הצד השני על פונקציות המראה החסרות.
    דוגמא: בחורה שנולדה עם צד אחד במוח שמנוון, ומצליחה לתפקד באופן כמעט נורמטיבי.

מלכתחילה, מבנה המוח שלנו מושפע מגנטיקה של האדם, אך הוא מתעצב בהתאם לסביבה, והינו על כן, גם תוצר של התרבות בה כל אחד מאיתנו חי.
הן תכונות חושיות, והן תכונות מנטאליות, נחרטות בנו בהתאם לסביבתנו ותרבותנו, והופכים לחלק מאיתנו- לא רק באופן חיצוני, אם כי גם באופן בו בנוי מוחנו.

אך מעבר לשינוי כולל, רב דורות זה, גם ברמת הפרט ניתן להגמיש את מוחנו:


על ידי פעילות גופנית ועל ידי למידה ניתן לאמן את המוח ולשפר את תפקודנו.


מתי נדרש / אפשרי לאמן ולשנות?
גם כאשר ישנם פגמים מולדים (אוטיזם, נכויות וכו');
גם כאשר מתרחשת תקלה /מחלה (תאונה, שבץ מוחי וכו');
אך גם לקראת זקנה, כאשר ניתן הן להמשיך ולייצר תאי עצב חדשים, והן להאריך את חייהם של הקיימים.

 

ואיך מאמנים את המוח?
מאד תלוי בצורך. לטובת התמודדות עם מגבלות וקשיים רפואיים מומלץ להתייעץ במומחה מדעי המוח שהתמחה בנוירופלסטיקה.
לטובתנו, שמאבדים כל שנה עוד שנה מחיינו (מתקרבים לזקנה)- ניתן לשפר על ידי אימון גופני ולמידה:
אימון גופני- רכיבה על אופניים, תרגילי סיבולת לב או אפילו הליכה נמרצת. כל אלו, גם מחישים את אספקת החמצן למוח וגם ממריצים צמיחת תאי עצב חדשים. הם מעוררים את קליפת המוח החישתית ואת הקליפה המוטורית ומסייעים לשימור כושרה של מערכת שיווי המשקל שבמוח.
למידה- למידה של נושאים חדשים ובעיקר של סוגי מיומנויות חדשות שלא עסקנו בהם קודם (למשל שפה חדשה). יש להדגיש שעל הלמידה להיות ממוקדת ולא שטחית, כזו התופסת את מלוא תשומת ליבנו.

 

כחלק מהנוירופלסטיות של המוח, חשוב להבין את הפרדוקס הנוירופלסטי; אותה תכונת נוירופלסטיות שמאפשרת לשנות את מוחנו ולייצר התנהגות גמישה, היא גם זו שחורצת בנו מסלולים קבועים. אם אנו חוזרים ומאמנים את המוח במסלולים אלו כמות שהם שוב ושוב, נוצרת בנו נוקשות של דפוסי ההתנהגות הרלוונטיים עליהם התאמנו. אותו דפוס שיצר את הגמישות, הוא שגורם לנו לנוקשות התפקודית.
אנו אחראים על הבחירה- האם ללכת שוב באותו מסלול (וכך לקבע אותו), או לבחור במסלול אחר (וכך לפתח את הגמישות). לכל אחד מהם יתרונות ואין תשובה אחת נכונה. לכל אחד מהם, כפי שאמר קובלת עת וזמן מתאימים.

 

הפלסטיות היא בסופו של דבר תופעה מורכבת, עשירה ובעלת רבדים והתנהגויות שונות.
המפתח איך לעשות בו שימוש מושכל- נתון בידינו.

 

לקריאה מעמיקה ודוגמאות- מומלץ לקרוא את הספר בשלמותו.

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135