מחזור 16 של קורס "לדעת יותר" מבית ROM Knowledgeware  יפתח ב 28.10.09

קורס "לדעת יותר" הנו הקורס המתודולוגי הנרחב והמעמיק ביותר בישראל.

מטרת הקורס הנה הקניית כלים מעשיים ליישום פיתרונות ניהול ידע בארגון.

הקורס כולל לימוד של תכני הליבה, המתודולוגיות, האתגרים הקיימים וטיפים ליישומם בסביבת העבודה,
המבוססים על ניסיוננו רב השנים בארגונים בישראל.

לפרטים נוספים על הקורס לחצו כאן.

GARTNER פרסמה את הדו"ח השנתי המנתח את חברות ה- Information Access Technology. המובילים Microsoft ו- Autonomy (לא מפתיע) ולאחריהם ZyLAB. מקומה של Google לא מרשים . למנויים יש כמובן אפשרות גישה למאמר המלא, ואנו נמנעים מלפרסמם כאן.

למי שיש אפשרות, כדאי לקרוא.

תהליך אפיון הפורטל, הינו תהליך שבשגרה עבור חלק לא מבוטל מקהל קוראינו, אולם הייתי רוצה להציע זווית ראייה שונה על התהליך, כזו שעל פי רוב לא ניתנת לה מספיק תשומת לב: אפיון על פי תהליכים.
אחת מהאמירות החזקות ביותר בתחום ניהול הידע הוא כי פורטל אמור להיות כלי עבודה וככזה לתמוך בתהליכים עסקיים שאנו מבצעים, אולם ביותר מדי מקרים אנו לא מצליחים לקשור אמירה זו לפעילות האפיון המתבצעת בשטח. השאלות הראשוניות שאנו נוטים לשאול משתמשים נוגעות לתפיסתם הסובייקטיבית לגבי מידע או ידע אותו היו מעוניינים לראות בפורטל, דוגמא לשאלות מסוג זה יכולות להיות: "איזה מידע חשוב לך לראות בפורטל ?", "איזה פערי ידע קיימים כיום והיית רוצה שיושלמו בפורטל?", "מה הם עולמות התוכן המרכזיים בהם אתה עוסק שצריכים להשתקף בפורטל?" וכו'.
החיסרון המרכזי בשיטה זו הוא שאנו אף פעם לא יכולים לוודא שהמידע והידע אותם מבקש המשתמש הם אלו שישמשו אותו בתהליכי העבודה המרכזיים שלו, ואם לא כך הוא הדבר אנו מסתכנים ביצירת פורטל שכל תכניו הם בבחינת "Nice to have" בלבד. אין זאת אומרת שמקומן של שאלות אלו צריך להיפקד מתהליך האפיון אולם אנו מציעים להעשיר אותן בסדרת שאלות נוספת החוקרת את תהליכי העבודה המרכזיים. כיצד נבצע זאת ? מדובר בתהליך רב שלבי, ראשית נבקש מהמרואיינים להגדיר את קבוצות בעלי התפקידים העיקריות אותן אמור הפורטל לשרת. שנית, עבור כל אחת מקבוצות בעלי תפקידים אלו נבקש להגדיר את תהליכי העבודה המרכזיים שלה. כמובן שאין כאן הכוונה להגדרה של אינספור תהליכים, היינו ממליצים להתמקד בחמישה תהליכי אב ובמידת הצורך לבצע Drill down לתת התהליכים של תהליכי אב אלו. מניסיוננו, הדרך הקלה ביותר היא להגדיר את התהליך באמצעות תרשים זרימה, או תיאור של רצף הפעולות המעורבות בו. עבור כל אחד מהתהליכים או אחד מהשלבים בתהליך שהגדרנו, נשאל את סדרת השאלות הבאה: 
   1. באיזה נתונים, מידע או ידע את/ה משתמש/ת  היום על מנת לבצע את התהליך ?
   2. היכן הנתונים, מידע או ידע בהם את/ה משתמש/ת מאוחסנים כיום ? 
   3. אילו כלים/מערכות מידע משמשות אותך בביצוע התהליך ?
   4. מהו התוצר של תהליך העבודה ?
   5. איזה מידע נוסף, שכיום אינו ברשותך, היה יכול להקל עליך בביצוע התהליך או לשפר אותו ?
   6. מי קהל היעד של מידע זה ומה הערך המוסף שלו עבורו ?
על מנת לראות את הערך המוסף של שאלות אלו, ננסה להדגים אותן על תהליך עבודה שמוכר בחברות רבות הוא תהליך מענה למכרז. המידע המשמש אותנו על פי רוב הוא מכרזי עבר עליהם ענינו. ממכרזים אלו אנו מעתיקים חלקים בהם נרצה לעשות שימוש חוזר ואף נשתמש בהם כ Reference כאשר אנו נדרשים לקבל החלטות לגבי עלויות, סוג הפתרון אותו נרצה להציע ועוד. על  פי רוב אנו יודעים שמענה על מכרזי עבר אלו מתויקים בתיקיות האישיות של המשתמשים או במקרה היותר חיובי בתיקייה משותפת שכותרתה מכרזים. במקרה שלפנינו אנו לא עושים שימוש במערכות או בסיסי מידע נוספים ותוצר העבודה הוא כמובן גם מענה למכרז. נראה פשוט נכון ? אם היינו שואלים את המשתמשים שלנו מה הם היו רוצים לראות בפורטל יכול להיות שהיינו מקבלים את התשובה "ספריית מכרזים" אולם אם נפליג קצת בדמיוננו, ונחשוב מה היה יכול להקל עלינו בתהליך או לשפר אותו, עומדות בפנינו שפע הצעות ייעול. אנו יכולים לבקש תבנית קבועה שתסייע לנו בכתיבת תכני המכרז, אנו יכולים לדמיין מאגר של מכרזים אותו ניתן לחתוך על פי פרמטרים קבועים מראש (לדוגמא היקף המכרז, סוג הפעילות, מגזר אליו מיועד) ובכך במקום להסתמך על המכרז האחרון אותו אנו זוכרים שכתבנו אנו חשופים לכל רשימת המכרזים, אנו יכולים להוסיף מאגר של בעלי התמחויות ספציפיות בארגון כך שכאשר נענה למכרז נוודא שאנו מגדילים את סיכויי הקבלה שלו על ידי הצגת האנשים המתאימים ביותר, אנו יכולים לייצר מאגר של מקטעי מכרזים (שהרי תמיד ישנם חלקים החוזרים על עצמם) במקום לחזור בכל פעם למכרז המלא ועוד. אנו צריכים לזכור להגדיר מי קהל היעד של תהליך זה שהרי אליו מיועד הידע ולבסוף עלינו לשאול את עצמנו מה הערך המוסף של המידע והידע אותו אנו מעוניינים להכניס לפורטל, האם שכפלנו את תיקיות המסמכים שלנו או שמא יצרנו פתרון בעל ערך מוסף. אלמנט נוסף שניתן לשקול בהתאם לתשובות שקבלנו הוא האם ניתן למחשב את התהליך כולו או חלקו, למשל במקרה שלפנינו האם כדאי לייצר Work Flow שיסייע לנו בתהליך כתיבת המכרז על ידי אנשים שונים ?. לא תמיד התהליך של מציאת התשובות לשאלות אלו הוא קל ובהחלט יש צורך בהנחיה צמודה יותר של המשתמשים, אולם במידה והוא נעשה בצורה מקיפה, הערך המוסף הוא גבוה מאוד. יש לקחת בחשבון כי חלק מהמידע יחזור על עצמו כאשר תשאלו את המשתמשים על תהליכים וכאשר תשאלו אותו על תכנים אותם היה רוצה לראות בפורטל, אולם זה אך טבעי שהרי מדובר על זוויות ראייה שונות על אותו ידע הנדרש לעובד
לסיכום, הרעיון העומד בבסיסה של טכניקה זו הוא לוודא שתהליכים מרכזיים המבוצעים ביום-יום ישוקפו בפורטל, אם ע"י יצירה של נגישות לידע או למידע הנדרש עבורם, אם ע"י עריכה ועיבוד של מידע וידע זה ואם ע"י מחשוב של התהליך.

ספר זה, הנו ספר מרתק וחדשני בתפיסותיו. הוא דן בעידן הבא: העידן שלאחר עידן עובדי הידע. את הספר, שנכתב ע"י Daniel H. Pink קיבלתי מתנה מאייל ששון, ואני מוקירה לו כאן תודה על כך.
קריאת הספר לוותה בציפיות גבוהות. הן ה- New York Times והן ה- BusinessWeek  דירגו את הספר כ- Bestseller. אנשים מפורסמים אחרים המוכרים לנו ככותבי ספרים ועיתונאים גמרו עליו את ההלל: טום פיטרס (In Search of Excellence) טען שהספר הנו נס; מקורי ומעמיק. תומס פרידמן (העולם הוא שטוח) כינה את הספר "הספר העסקי המועדף עלי"; והרשימה עוד ארוכה.
עיקרו של הספר בטענה שהעולם האסיאתי מבצע את פעילויות עובדי הידע טוב כמו העולם המערבי, אך זול יותר. כדי להשיג את היתרון התחרותי הבא, על העולם המערבי להציע ערך מוסף חדש: כזה המתבסס על שימוש גם באונה הימנית של המוח, זו האחראית על היצירתיות ועל צדדים שאינם דווקא לוגיים.
פינק, מפרט את היכולות הספציפיות, תוך מתן כלים, איך לדעתו ניתן לשפר את החשיבה ה"ימנית". הסיכום אינו כולל, מטבע הדברים, את כל הפרטים, שמגיעה עד רשימות ספרים ומקומות בהם מומלץ לבקר. הערה: הסיכום כולל את עיקרי התכנים אך אינו מזכיר את מקורותיהם של כל הרעיונות והוגיהם.
להלן מפת עיקרי הספר:

הספר בהחלט מומלץ לקריאה לכל אדם. הערת אזהרה קטנה: חיזוק צידו הימני של המוח, אין משמעה הזנחת פעילות האונה השמאלית. טעו חלק מהמבקרים שמדבריהם השתמע שמדובר בתחליף.
בכל מקרה, מאחלת לכם קריאה מהנה, תוך שימוש בשני צידי המוח. וממליצה מאד אחר כך, על קריאת הספר המלא.

נקודת המוצא של הספר, היא שינוי שהעולם עובר, שינוי שטרם ידוע ומקובל,
ועם זאת שינוי ברור שעוד יבהר לגבי אופן פעילותו של העולם המתקדם. מכלכלה
וחברה המבוססים על לוגיקה וחשיבה ליניארית של עידן הידע ועובדי הידע, אנו עוברים לכלכלה וחברה הבנויים על יכולות המצאתיות, אמפתיות ועל הסתכלות כוללת. עידן שניתן לכנותו- העידן הקונספטואלי (מושגי).
העיסוק במוח ותפקודיו נעשה על בסיס מחקרים, ועם זאת מתואר במילים שאנו כקוראים יכולים להבין. כעיקרון, יש תפקודים רבים המבוצעים ע"י שני צידי המוח, באופן אחיד: שני צידי המוח שותפים להנעת גופנו, ולתנועותינו השונות. אולם, שיטות חשיבה שונות מאפיינות את האונה הימית (right hemisphere) אל מול האונה השמאלית (left hemisphere) וניתן לאמן את צידו הרצוי של המוח אם מבינים את ההבדלים ביניהם:
      • האונה השמאלית סדרתית (מזהה תווים ומילים); האונה הימנית סימולטאנית (רואה תמונות).
      • האונה השמאלית מתמחה בטקסט (מה שנאמר); האונה הימנית מתמחה בהקשר (איך נאמר).
      • האונה השמאלית מנתחת פרטים; האונה הימנית משלבת את התמונה הכוללת.
      • האונה השמאלית מתמחה בקטגוריות; האונה הימנית מתמחה בקשרים בין לבין.

עד כמה שמפתה לדבר על כל צד של המוח בנפרד, יש לזכור שהם שני צדדים של מוח משותף שתוכננו לתפקד יחד במשולב, ושילובם הוא שמקנה את עוצמתם.
השימוש המדויק על כן הנו חשיבה מונחית שמאל, וחשיבה מונחית ימין, מושגים המדגישים צד אחד, בלי לבטל את השני.

פיטר דרוקר היה הראשון שטבע את המונח: עובדי ידע.
דרך חשיבתם בהחלט עיצבה את האופי, המנהיגות והפרופיל החברתי של העידן שלנו.

אולם יש שלושה גורמי שינוי המובילים למעבר לעידן החדש:
   1. תרבות השפע-  יש לנו הרבה תיקים; יש לנו הרבה בגדים; יש לנו בגדי מעצבים ממוסחרים וזמינים. יש לנו מכוניות (בארה"ב,  יותר מבעלי רישיון נהיגה); אנו זורקים הרבה כלאחר יד, וקונים חדש. תרבות השפע מובילה לכך, שלא מספיק שהמהנדס יתכנן פריט שפונקציונאלית יעבוד. כדי לצוד את עינינו וכיסנו נדרש יותר מכך. יותר ויותר מוצרים פונים לחשיבה מונחית הימין- למראה, לריגוש ועוד.
   2. אסיה- יבשת גדולה זו מייצגת כמויות גדולות של עובדים. לא רק כמות גדולה של עובדי טקסטיל: כמות גדולה של מתכנתים; כמות גדולה של רופאים מפענחי רנטגן; כמות גדולה של רואי חשבון. ויש להוסיף- שכר נמוך. הכמות והשכר גרמו לתופעת מיקור החוץ (ה- Outsourcing) ולכך שהרבה מקצועות (מונחי שמאל) נודדים לצידו השני של העולם ומיושמים שם.
   3. אוטומציה- המחשב יודע לעשות יותר ויותר דברים וטוב יותר. החל מתוכנה המשחקת שחמט, דרך רובוטים המבצעים פעילויות מהר ומדויק ועד תוכנות חדשות המפתחות תוכנה בעצמן, ואמורות להחליף פעולות המבוצעות ע"י אנשי מחשוב, רואי חשבון ועורכי דין. גם הפעילות הרפואית נתמכת ע"י מחשוב.

זה לא שלא צריך יותר עורכי דין, רופאים, רואי חשבון ואנשי מחשוב. אלא, שהיתרון היחסי שלהם צריך לבוא ממקום אחר, משילוב חשיבה מונחית ימין. מחבר הספר מתייחס לשני מושגים שיעזרו ביתרון היחסי-
   High Concept -  היכולת לייצר יופי אמנותי ורגשי; היכולת לזהות תבניות אך גם הזדמנויות, ולהפוך אותם להמצאות של מחר.
   High Touch - רגישות גבוהה; היכולת להבין בין השורות, אך גם היכולת לדעת להיות קשוב לזולת, ליהנות מעצמך ולמצוא משמעות.

דור הידע ומגמות השפע, אסיה והאוטומציה הם שדוחפים אותנו לדור החדש, הדור הקונספטואלי. לא מדובר ברעיון בעלמא; אינטליגנציה רגשית הפכה למונח ידוע;בתי ספר לאמנות הפכו קשים יותר להגעה (כמות מתמודדים על כל מקום) מאשר בתי ספר לרפואה. אנחנו נכנסים לעידן חדש.

כדי להצליח בעידן החדש, מונחה הימין, יש להכיר ששה חושים, ולדעת לחזק מיומנויות הפעלתם:

ניתן להגדיר עיצוב כטבע האנוש המעצב ומלביש (to shape) את סביבתו, לטובת
הצרכים שלנו ולטובת מתן משמעות לחיינו.
עיצוב הנו שירות, שקידמנו אותו ע"י מתן משמעות, והוא הפך לחלק משמעתי בהצלחה עסקית וחלק משמעותי בהגשמה אישית של בני האדם. הוא הפך קריטי בתרבות השפע, וככל שהאנשים מפתחים יותר מודעות לעיצוב, כך הוא ממשיך להתפתח ולהשפיע, ולדעת מחבר הספר, גם לשנות את העולם.

מגמות מתפתחות הקשורות לעיצוב:
   1. דמוקרטיזציה של העיצוב- הורדתו משירות לאלפיון העליון והפיכתו שירות להמונים.
   2. התחרות בעסקים הופכת מתחרות על זמן,איכות וכסף, גם לתחרות על ייחודיות ועיצוב.
   3. עיצוב בר השפעה גם על נושאים קריטיים (התחממות כדור הארץ, סביבה ירוקה ועוד).
עיצוב קשה למקר (Outsource) או למחשב. לכן, הוא ימשיך ליצור את הערך המוסף.

כלים לפיתוח יכולות עיצוב:
    קנו מחברת עיצוב בה רושמים דברים יפים שרואים בדרך (וגם פחות יפים). מפתח מודעות.
    בצעו תרגילים אישיים , ורישום כיצד ניתן לשפר חפצים ש"מעצבנים" אותנו עיצובית.
    קראו מגזיני עיצוב (אפשר לפנות לספר לרשימה מומלצת).
    התבוננו בפינות עבודה וניתוח תחושות שהם מקרינות לנו. ניסיון לנתח למה.
    בקרו במוזיאונים לעיצוב (שוב, גם כאן יש רשימה מומלצת).
    השתתפו דרך המחשב, במשחקי עיצוב (דוגמת אתר NIKE- עיצוב נעל).
    שימו לב והכירו את ארבעת מרכיבי יסוד בעיצוב: ניגודים, חזרות, יישור והתאמה, קירבה.
    בחרו דברים כי אנו אוהבים אותם, לאו דווקא כי הם אופנתיים לאחרים.
    טיפים נוספים (כארים ראשיד)-
      o אל תתמחו.
      o לבחון האם באמת מחדשים, לפני שיוצרים משהו חדש.
      o הכירו את ההיסטוריה של התחומים בו עוסקים. שכחו אותו בעיצוב החדש.
      o לעולם אל תגידו- אני הייתי יכול לעשות זאת.
      o חוו התנסות.
      o נורמאלי אינו דווקא טוב.
      o יש שלושה סוגי טיפוסים: אלו היוצרים תרבות, אלו הקונים תרבות ואלו שלא אכפת להם ממנה. השתדלו להיות בין שתי הקבוצות הראשונות.
      o חשבו באופן מקיף.
      o ניסיון הוא החלק החשוב בחיים. מרחב וחפצים מעודדים ניסיון חדש ושונה.
      o כאן ועכשיו זה כל מה שיש לנו.

סיפור אינו רק תיאור עובדתי את שאירע. סיפור מוסיף שני רכיבים חשובים למידע ולידע העובדתיים; הוא מוסיף את הקשר ורגשות.
סיפור קשור ל- High concept כי הוא מחדד את ההבנה שלנו באמצעות ההקשר. סיפור קשור ל- High touch בגלל האמוציות שהוא מעורר בנו.

מגמות מתפתחות הקשורות בסיפורים:
   1. סיפור סיפורים (story telling) ככלי עסקי (דוגמת הבנק העולמי ועוד).
   2. סיפור ככלי עסקי בקרב יזמים כדרך לבידול שירותים חדשים מהשוק המוצף.
   3. סיפור ככלי מסייע לרופא באבחון החולה (יש קורסים לנ"ל בבתי ספר מתקדמים לרפואה).
סיפור הוא דרך לייצר הבנה, שאינה עוברת רק דרך האונה השמאלית של המוח.

כלים לפיתוח יכולות סיפור:
    כתבו סיפור קצר.
    הצטרפו לפרויקט דיגיטלי לסיפור דוגמת www.storycorps.net . כתבו סיפור או הקשיבו לסיפור.
    ראיינו מכר לגבי חייו.
    בקרו בפסטיבל מספרי סיפורים (רשימה לדוגמא מצורפת בספר). אגב, גם בארץ יש (מ.ל.).
    קראו סיפורים קצרים (יש גם מגדין כזה- www.one-story.com ).
    קחו משפט נתון ונסו לפתח ממנו סיפור המשך; קחו תמונה ופתחו מעליו סיפור.
    קראו ספרים נבחרים (רשימה מצורפת בספר).
ואני מוסיפה (מ.ל.):
    כתבו בלוג.

סימפוניה הנה היכולת לשים יחד חלקים של תמונה ולחברם לשלם. חשיבה סימפונית היא חשיבה שאנחנו מוצאים אצל מלחינים ומנצחים, אך גם אצל יזמים וממציאים.
סימפוניה כוללת יכולת זיהוי תבניות, תוך מעבר בין תחומים לזיהוי קשרים עלומים והפעלת הדמיון לקישור וחפיפה ביניהם.
בסדנאות ייעודיות ללימוד ציור ניתן לפתח את מיומנות הסימפוניה- בלימוד איך לפרק את האובייקט למרכיביו, לנתח את הקשרים בין הפרטים השונים ולציירם תוך שמירת הקשר הנכון ביניהם.

מגמות מתפתחות הקשורות לסימפוניה:
   1. יותר ויותר מבינים את חשיבות ראיית הקשרים: חציית גבולות לזיהוי הקשרים ופריצות דרך בזכות החיבור המחודש, משמשות כדרך ליזמות וחדשנות.
   2. ראיית התמונה הכוללת הופכת להיות מרכיב חשוב בהצלחה עסקית.  האינטגרציה היא החשובה, כי בפרטים יכול לטפל המחשוב (או הזוטר). היא גם המאפשרת לבחור מים הפרטים את אלו החשובים ובעלי המשמעות להצלחה.

כלים לפיתוח יכולת סימפונית:
       הקשיבו ליצירות מוזיקליות דגולות (כרגיל, גם כאן יש רשימה מועדפת).
       קנו מגזינים מדוכן עיתונים, שבחיים לא העליתם בדעתכם שתקראו אותם. נסו.
       ציירו.
       שפרו את יכולת הדימוי, על ידי איסוף ורישום מטפורות שאתם נתקלים בהם בדרך.
       בחרו מילה. שחקו משחק אסוציאציות והגיעו למילים חדשות; שוטטו באתרים ובקישוריהם.
       קחו פתרון יפה, וחפשו עוד יישומים היכולים לעשות בו שימוש.
       השתמשו בלוח ככלי השראה. הדביקו לו דברים שמצאתם, ומהר מאד תגלו קשרים ביניהם.
       קראו ספרים המפתחים את החשיבה הסימפונית (Rשימה מומלצת מצורפת בספר).
       השקיעו זמן לסיעור מוחות.
       פעלו גם בתחומים שאתם רק חובבנים ולא תמיד מצליחים. התנסו.
       בהתבוננות בתרשימים וציורים, בחנו את האזורים הריקים ומה ניתן ללמוד מהם.

הזדהות רגשית, אמפתיה, הנה היכולת לדמיין עצמנו במקומו של אדם אחר ולחוש את שעובר עליו.
אמפתיה הנה היכולת לעמוד בנעליו של האחר, לראות דרך עיניהם ולהרגיש עם ליבם.
יש להיזהר לא לבלבל אמפתיה עם מושג קרוב, סימפתיה: כאן אנו חשים עם מישהו, ולא חשים רע בגלל מצבו.

הבנת חשיבות האמפתיה צפה כאשר דניאל גולמן פרסם את ספרו :אינטליגנציה רגשית" ונשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון, החל לשלב ביטויים רגשיים בנאומיו.

בניגוד משהו לחושים האחרים המוזכרים בסיכום זה, אמפתיה אינה רק מיומנות חשובה להצלחה במאה הקרובה. מחבר הספר מתייחס לאמפתיה כאתיקת חיים. אמפתיה עושה אותנו אנושיים; אמפתיה מביאה שמחה; ואמפתיה מביאה משמעות (יש פרק נפרד על חשיבות המשמעות בהמשך).

מגמות מתפתחות הקשורות באמפתיה:
   1. אמפתיה הופכת לחלק משמעותי בטיפול במחלות (בנוסף לתרופות, לא במקומן).

כלים לפיתוח יכולת אמפתית:
       בחנו את עצמכם לגבי יכולותיכם האמפתיות הנוכחיות. ניתן להיעזר במגוון אתרי אינטרנט לנ"ל.
       למדו את תורתו של Paul Ekman בתחום.
       צותתו לאחרים (היכן שלא מזיק) ונסו להשתלב במחשבותיכם אקטיבית בשיחה.
       תרגלו ניתוח דמותו של אדם מתוך לימוד הפריטים שמחזיק בארנקו.
       שלבו וחזקו אמפתיה גם בסביבת העבודה והצוות.
       למדו משחק.
       למדו קריאת מחשבות (אתר לדוגמא: www.jkp.com/mindreading ).
       התנדבו. סייעו לזולת.

אגב, מחקרית סטטיסטית, נשים מצטיינות יותר בהבעת אמפתיה מאשר הגברים.

משחק Playכאשר אנו מדברים על משחק, אין הכוונה ליכולת חיקוי אנשים ודמויות בתיאטרון או בסרט.
מחבר הספר מדבר על שילוב צחוק ואושר בחיים ובסביבת העבודה.
בימי פורד (גדול תעשייני הרכב בתחילת המאה ה-20) חששו שמדובר בדבר המזיק לעבודה, היום מבינים שההיפך הוא הנכון (בגבולות המתאימים- מ.ל.).

מגמות מתפתחות הקשורות למשחק:
   1. משחק. אתרי משחק הנם אתרים מאד פופולאריים. אנשים משחקים יותר.
סימולציות ומשחקים משמשים גם בעולם העסקי ככלי אימון (לדוגמא- עבור חיילים) וכלי לפתרון בעיות. כמובן שיש משחקים שאינם משרתים דבר מעבר להעברת זמן, ויש משחקים המעודדים התנהגות אלימה, אולם בחירה נכונה של משחקים יכולה לקדם אותנו בעולם העבודה ובחיים האישיים.
   2. הומור. ראשית, חשוב לציין שעל פי מחקרים, הומור קשור מאד לצידו הימני של המוח. הומור  בחיים האישיים ובעסקים מפחית עוינות; הומור מפחית ביקורתיות, משחרר לחצים, משפר מצבי רוח ומסייע בתקשור הודעות קשות להעברה.
   3. אושר. השימוש במונח אושר אינו נרדף לשמחה. שמחה הנה דבר מותנה, אושר אינו מותנה כי אם מוחלט. שמחה על כן תלויה בסביבה, ואושר תלוי בנו.. בעולם מתחילים להתפתח מועדוני אושר בו אנשים מתקבצים יחד, צוחקים יחד, ומפיקים קריאות אושר משותפות.

כלים לפיתוח יכולת המשחק:
       הצטרפו למועדון צחוק (כן, יש כאלו).
       נסו לנחש מהי כותרת של קריקטורה מצחיקה, בלי לקרוא את המלל המקורי.
       בחנו את רמת ההומור שלכם (tinyurl.com/6t7ff).
       שחקו והמציאו. שלבו ביניהם. השתתפו באתרים המשלבים את השניים.
       התנסו במשחק במחשב, ב- Video או בכל מקום אחר (רשימה מצורפת בספר).
       בקרו בבית ספר יסודי או לפחות במגרש משחקים. המעזים יכולים לקיים שם גם פגישת עבודה.
       שחקו משחקים המפתחים את הצד הימני של המוח (www.bluelavawireless.com  ).

משמעות Meaningפרק זה, הפרק המסכם את הספר, פותח ברעיונות ומחשבות בהקשרים רציניים ועצובים יותר.
כדי ללמוד על חשיבותה של המשמעות, מפליג פינק לספרו של ויקטור פרנקל, ולספרו "אדם מחפש משמעות". פינק פורט את תולדותיו של פרנקל, ואיך, למרות שחשב על רעיונותיו עוד לפני פרוץ השואה, הושפע מכל מה שעבר עליו במחנות, וחיזק את עמדותיו; איך, המשמעות היא זו שהצילה את חייו, כאשר כל סביבתו, הרחוקה והקרובה (אחים, הורים ובת זוג) נכחדו כולם.
מגמות מתפתחות הקשורות למשמעות:
   1. מסקרים נלמד, כי אנשים אינם מסתפקים בחומריות. יותר מ- 50% מהאמריקאים מצהירים כי לעיתים תכופות הם חושבים על משמעות בכלל ועל משמעות החיים בפרט.
   2. אנשים מחפשים רוחניות. אצל חלק היא מתבטאת בדת, אצל אחרים בערכים אחרים, אולם מדובר במגמה. גם באוניברסיטאות מדעיות (דוגמת MIT, Duke University) נצפים דיונים ושיחות לשילוב והבנה טובה יותר של המדע תוך התבוננות על העולם הרוחני. 
   3. בארגונים אנו רואים תופעה חדשה: אנשים אינם מסתפקים עוד כסף כסיבה יחידה לבחירה במקום עבודה. הם מחפשים משמעות נוספת מעבר לכך, בוחנים את הסביבה התומכת ואת יכולת ההגשמה העצמית.
   4. בפסיכולוגיה ,כמו בתחומים אחרים, מתחילים להתייחס ברצינות לנושא השמחה. חוקר בשם זליגמן מסביר את ששת הגורמים מהם נובעת השמחה: חלקם קשורים לביולוגיה ואנו נולדים עמם; אחרים ניתן לפתח. שביעות רצון ממקום העבודה, למשל, כמו גם הימנעות ממאורעות עצובים, מגדילים את השמחה. כך גם נישואים ורשת חברתית ענפה. החיים הטובים (מדרגת אושר, עפ"י זליגמן) הנם מתכון להצלחה בעבודה. אולם, גם על פי זליגמן, רמת האושר הגבוהה ביותר הנה כאשר האדם מוצא משמעות.

כלים לפיתוח יכולת חיפוש ואיתור משמעות:
       תגידו תודה למישהו. תחשבו למה מגיעה לו תודה.
       שאלו את עצמכם, האם הייתם ממשיכים באורך חייכם (עבודה, חברים, בית) אם הייתם זוכים בסכום אגדי בהגרלה.
       העריכו את הרוחניות שלכם (www.tinyurl.com/5sz7u ).
       בצעו תרגיל: חשבו על דברים שהייתם רוצים לעשות, אך אינכם עושים (נמקו למה). נסו לנסח מחדש את המשפטים, אך בדרך חיובית, כיצד כן ניתן להשיגם ולעשותם.
       קחו לכם שבת- יום בשבוע בו פורשים מהעשייה.
       קראו ספרים על משמעות (רשימה מועדפת מצורפת בספר, הכוללת כמובן את ספרו של פרנקל)
       בקרו בלבירינט (סוג של מבוך שהחוכמה בו להגיע למרכז). יש רבים כאלו כיום בעולם באזורים ציבוריים. מוביל למחשבות על משמעות.
       בדקו האם אתם מנצלים את זמנכם נכון וראוי.
       הקדישו את עבודותיכם (לא רק עבודת דוקטורט) ליקיריכם.
       דמיינו איך הייתם רוצים להיות בגיל 90.

מהי Wirearchy?
האם מצלצל לכם מוכר המונח Wirearchy? אם לא, אתם לא יחידים. הרבה אנשים תוהים מהי ה- Wirearchy? חשוב להדגיש כי אין מדובר בטכנולוגיה! מדובר בכוח ואפקטיביות הנוצרים מהעובדה שישנם אוסף של אנשים העובדים יחד ומקיימים קשרים של שיתוף פעולה ובאופן זה נוטלים אחריות אישית וקבוצתית לפעולותיהם תוך שאינם מסתמכים על הסטאטוס ההיררכי המצוי בארגון.

מרבית האנשים מודעים היום לעובדה כי לאינטרנט השפעה רבה על חיי היום יום שלהם במגוון פעילויות והדוגמאות הן רבות: Amazon, Flicker; YouTube ועוד.

היות ומדובר בהשפעה הנוגעת כמעט בכל תחום בחיינו עולה השאלה האם היא רלבנטית גם בפעילויות בארגונים, בממשל, תרבות, בחינוך ובעצם בכל תחום בו "אנשים מתארגנים יחד על מנת לבצע פעילות מסוימת"... ואם כן, האם את צורת ההתארגנות הזו לטובת עשייה ניתן לתעל להוצאה לפועל של רעיונות חדשניים ויצירתיים...

אם כן,Wirearchy  היא עקרון התארגנות שיכול להסביר את דרך ההתנהלות ברשתות מקושרות ברחבי העולם. הגדרת דרך הפעולה של Wirearchy הנה: זרימה דינאמית והדדית של יחסי כוח וסמכות המבוססים על  ידע, ואמון, המתמקדת בתוצאות ומתאפשרת ע"י אנשים המחוברים בעזרת טכנולוגיה.

תנודות ביחסי כוח וסמכות באים לידי ביטוי לטוב ולרע באירועי היום יום הסובבים אותנו, בדרך בה אנו חיים, עובדים ומתנהגים, במיוחד בעידן הדיגיטאלי – אלקטרוני כיום. דוגמא לכך היא התופעה של e (Electronic) של כל דבר...החל מקניות, דרך חדשות, ועד לגישה לבסיסי מידע. וכן המהירות בה המידע מגיע לידיעה כמעט סימולטאני מרגע ההתרחשות.

לתנאים החדשים הללו של מהירות זרימת המידע והאלקטרוניות השפעה רבה על מבנה ההיררכיה המסורתי בארגון, כך שנוצר שינוי בדרך בה אנשים פועלים ומתנהגים; לטוב (מרגיעים, מעצבים, מכוונים) ולרע (מלחיצים, מבלבלים). כתוצאה, נוצרים מימדים חדשים ודינאמיים, בעלי כוח והשפעה ברשת במקומות עבודה. 

איור דוגמא למבנה רשת Wirearchy לעומת מבנה היררכי מסורתי

יש לציין כי הדינאמיקה המתקיימת ב Wirearchy לכאורה מאוד שונה מהמבנה ההיררכי המסורתי אך יחד עם זאת זקוקה למבניות ולסדר על מנת להתנהל באופן חלק ומאפשר.

ובכן, אם בשלושים השנה האחרונות נבנתה תשתית טכנולוגית המאפשרת תקשורת והחלפת מידע ברחבי העולם הרי שהחמישים השנה הבאות ללא ספק יוקדשו ללמידה כיצד עלינו להתנהג במקומות עבודה בעולם מקושר, מחובר ואינטראקטיבי...

מה המשמעות של Wirearchy עבורך?
כמנהיג-  עליך להיות מודע לשווקים מקושרים ואופן זרימת המידע ביניהם. כמו כן, עליך להבין כיצד ומדוע אנשים מתחברים, מדברים ומשתפים במידע ולא פחות חשוב להיות ברמת הקשבה פעילה, אחראי ובעל שקיפות.
כמנהל-  עליך להכיר מערכות מקוונות וכיצד הצורך בשיתוף פעולה בסביבות collaboration משנה את אופי הפעילות הניהולית. כמו כן עליך ללמוד להיות מאמן לאנשיך.
כעובד-  עליך להיות מודע לשינוי במבנה הסמכות ההיררכי במקום עבודתך וכן להבין כיצד לפעול במצבים משתנים בסביבת עבודתך.
כאזרח-  עליך להבין את האפשרויות כמו גם האחריות הנובעות מקיומה של רשת פתוחה ועבירה של מידע, כמו גם את יכולת ההשפעה שלך בסביבה אלקטרונית משתפת ומשותפת.

אפשרויות תגובה לתנאים של Wirearchy
אישית:כתגובה לתנאים של Wirearchy עליך להתאם עצמך בזמן אמת למצבים שונים בסביבה המשתנה בהתמדה, כלומר: להיות מודע ולזהות את השינויים, לקבוע לעצמך את החזון לפעילות עתידית, להגדיר בהתאמה יעדים, ללמוד כיצד להגשים את היעדים, ולפעול למימושם.

ארגונית: ככל שטכנולוגיית המידע הלכה וחדרה לארגונים, כך גם אופי סביבת העבודה עבר שינוי.והתאם עצמו לסביבה מקושרת ומחוברת באופן עולמי.
ניתן לצפות בתצורות תגובה ארגוניות מהסוגים הבאים:
      א. מעבר למבנה ארגון שטוח ומתן דגש על עבודת צוות
      ב. קונפליקט בין הצורך בגמישות על מנת לחוות את השינוי לעומת הצורך לאחוז במבנה הכוח והסמכות ההיררכי הקיים 
      ג. קושי במציאת זמן ויישום דיאלוג לאור הצורך הניכר הפנימי של אנשים לחוות שיתוף ואחוות קהילה במסגרת עבודתם
      ד. הורדת רמת אי הוודאות ע"י שיתוף אנשים בהערכות ותכנון פעולה לקראת מצבים עתידיים
      ה. שילוב של מתודולוגיות וכלים אינטרדיסיפלינריים כגון: סרגל כלים מאוזן(Balanced (ScoreCard, ניתוח רשתות ועוד
      ו. שימוש בכלים של ניהול ידע בעידן ה WEB 2 כגון Blogs ו – Wiki על מנת ללמד את העובדים להתמצא ולהתמודד עם שטף המידע הזורם באופן חופשי ומלא
      ז. השקעה בפיתוח צוותים כחלק מההתמודדות עם מידע וידע חוצה ארגון סינכרוני וא-סינכרוני
      ח. שימוש בכלים של אינטליגנציה רגשית ואימון כחלק ממיצוב מחדש של מבנה הסמכות והסטאטוס
      ט. שילוב תשתית טכנולוגית התומכת בפעילות בסביבת Collaboration
      י. שימוש בכלים של למידה מקוונת (e-Learning)
      יא. הובלת Talent Management כחלק מהשינוי ביחסי עובד –ארגון וכחלק מטיפוח התנהגות בסגנון בוגר-בוגר בין העובדים בארגון על כל המשתמע מכך.

לסיכום, ארכיטקטורת ה Wirearchy שהתפתחה בעידן הטכנולוגי אלקטרוני בו אנו חיים מחייבת אותנו להסתגלות והתאמה הן בסביבה החברתית והן בארגונית.

שנה אחר שנה, סקרי צרכנים מאשרים שוב את העובדה ששירות לקוחות איכותי הינו דרישה קריטית לשימור לקוחות.
ב 2008 נערך מחקר ע"י Accenture בקרב 4100 צרכנים בחמש יבשות. נמצא כי 67% מהמשיבים אמרו שהעבירו את העסק שלהם למתחרה במקרה של שירות לקוי, שזו עליה מ 59% ב 2007.
כיצד ניתן בסביבה הכלכלית של היום, כאשר ארגונים נדרשים לקצץ בהוצאות, (להמשיך ו) לספק שירות איכותי ללקוחות?
לשם כך, נחוץ שירות עצמי באינטרנט, ונכון להיום, נדרש עוד הרבה מקום לשיפור נושא זה.

להלן 5 תובנות לשיפור ערוץ השירות העצמי באינטרנט:
   1. מומלץ לאפשר מציאת המידע באמצעות מספר דרכים. לדוגמה, ניווט, חיפוש חופשי, עזרה
מודרכת, שאלות ותשובות.
נמצא, כי משתמשים מעדיפים דרכים שונות למציאת תוכן, בהתאם לסגנון צריכת הידע שלהם. מתן מספר אפשרויות למציאת מידע יגדיל שימוש באתר ע"י מגוון רחב יותר של לקוחות.

   2. מומלץ להוסיף אפשרות מעבר לתמיכה טלפונית בכל שלב נתון. אנשים נוטים יותר להשתמש בשירות עצמי כאשר רשת הביטחון קיימת ומוכנה.

   3. מומלץ לנתח את דפי המידע השימושיים באתר Self Service בין אם אוטומטית ובין אם דרך סקרי לקוחות. כך, נוכל להבין איזה מידע המשתמשים צורכים יותר ואיזה פחות, מה תורם להם יותר וכן הלאה. ניתוח כזה מסייע לשיפור ושדרוג השירות.

   4. מומלץ להכין כלים תומכים המאפשרים שיחה עם הלקוח ובמהלכה, הדגמת התשובה באתר. כך, המשתמש לומד כיצד לעשות שימוש בשירות העצמי, תוך שהוא רואה את הפעולות שאנו מבצעים ובמקביל מקשיב להסבר המילולי שאנו נותנים במהלך השיחה.

   5. מומלץ לשלב בדפי הסיוע באתר תמונת פנים של איש תמיכה, גם אם מדובר בתצלום בלבד

לסיום, יישום תובנות אלה יקדם את הנגישות לשירות עצמי באינטרנט על-פני ערוצי שירות יקרים יותר, ימנף את השירות העצמי ואת השימוש בו ויעזור לארגונים לצמצם עלויות שירות.

הסקירה מבוססת על מאמר שנכתב ע"י:
Anand Subramaniam, vice president, worldwide marketing, eGain Communications
להרחבה:
http://www.destinationcrm.com/Articles/Web-Exclusives/Viewpoints/Web-Self-Service-Will-Make-You-Great-54931.aspx

בתקופה האחרונה אנו עדים לדיונים רבים על האתגרים וההצלחות ביישום פרויקטי Enterprise 2.0 .

המאמר מציג מפתחות להצלחה, תהליכים מומלצים ותובנות ליישום מוצלח של פרויקטים מסוג זה.

החודש בפינת הבלוג פוסט מקסים הדן בקשר בין פעילות ברשתות חברתיות לבין פעילות ניהול ידע ארגונית.

המחבר מתאר איך פעילות בילתי פורמאלית במדיה חברתית, משלימה ואף ממנפת פעילות פורמאלית של ניהול ידע בארגונים. 

ידע צריך לשתף!

לכן, חברת ROM Knowledgeware מעדכנת אתכם באירועי ניהול ידע המתקיימים בארץ ובעולם.
המידע מתעדכן אחת לחודש.
הערה: פרסום כנס/קורס באתר אינו מהווה המלצה וחברת ROM אינה אחראית לתכנים וארגון הכנסים

כנסים בארץ

כנסים בארץ

כנסים בחול

סקירה זו מתבססת על מאמרו של ג'ף קלי שפורסם באתר Searchdatamanagement.com בחודש יולי 2009. המחבר פותח את הסקירה באמירה משועשעת הקובעת כי אין ביטוי שזורע פחד בליבותיהם של מנהלי IT יותר מהביטוי "חריגה מהתקציב". בהמשך מתמקדת הסקירה בהצגת ממצאי דוח אותו פרסם David Hatch, אנליסט בקבוצת Aberdeen הקובע כי חריגה מהתקציב אינו אירוע חד פעמי בפרויקטי BI אלא מציאות קיימת. Hatch מציין כי דווקא הפחד מעלויות חבויות הוא המניע ארגונים רבים מכניסה או לחילופין המשך השקעה בפרויקטי BI. לטענתו, חברות נאבקות להשלים את הפרויקטים במסגרת הזמן והתקציב שהוגדר, אולם הן באופן שיטתי מבצעות הערכת חסר של העלויות המקושרות עם שימור והגדלת פרויקטי BI, לאחר שהם כבר עלו לאוויר. למעשה 58% מתוך 191 חברות שנענו לסקר שתוצאותיו פורסמו בדו"ח דיווחו על טווח זמנים של חודש או יותר ו 17% דיווחו על פרק זמן שארך מעל 6 חודשים ליישום של הפרויקט. קשה לומר כמה זמן צריך לקחת יישום של פרויקט BI, אך מרבית האנליסטים מסכימים על כך שמנהלים מחפשים רווחים מהירים שבהם היישום אורך שבועות ולא חודשים. 67% מהארגונים גם הצהירו שחרגו מהתקציב שהוגדר לפרויקט וכמעט רבע מהארגונים המשיבים דיווחו על חריגה של יותר מ 10%. הנתונים למעשה משאירים לנו רק כ 40% מהחברות שמסיימות את הפרויקטים בזמן וכ 33% מהחברות שמסיימות את הפרויקט בתקציב נתון.

ניתוח תשובות הארגונים הובילו את החוקר לזהות חמישה משתנים מרכזיים שיישום שלהם עוזר לפרויקט לשמור על מסגרת הזמן והתקציב:

1.       הערכה ריאליסטית של משך פרויקט: מרבית ספקי הBI   טוענים כי הפתרון שלהם מאפשר יישום תוך מספר ימים או לכל היותר שבועות, ובוודאי שלא רבעונים. בעוד שטענה זו נכונה טכנית, על מנת להשיג זמני יישום מהירים כאלו, לחברות בהן מתבצע הפרויקט צריכים להיות תהליכים ברורים לזיהוי, ניקוי ואינטגרציה של נתונים. במידה ולא זה המצב, התהליכים יכולים לארוך שבועות, חודשים או אפילו למעלה מכך, עובדה אותה עלינו לקחת בחשבון בתחילת הפרויקט.

2.       קשר עם משתמשי הקצה: על מנת לוודא שפרויקטי ה BI לא יחרגו מהזמן ומהתקציב שהוגדרו להם, יש לוודא שחברות יבינו את צרכי משתמשי הקצה. כדי לעשות זאת חברות צריכות להושיב יחדיו את כל בעלי העניין במערכת – אנשי ה IT, הנהלה ומשתמשי קצה – כדי לדון ביישום המערכת. המחבר מציע לבצע זאת בצורה של מרכזי כשירות BI (BI Competency centers) עליהם הוא מרחיב את היריעה במאמר נוסף. המסקנה המתבקשת היא כי בארגון גדול בו מערכות ה BI אמורות לתמוך במספר רב של מחלקות, יש לאפיין גם את הצרכים המיוחדים של המחלקות הנוספות על זו היוזמת, על מנת להימנע מניכור מהמערכת של תת-קבוצות משתמשים בעתיד.

3.    יישום של תוכניות הדרכה ממוסדות: ההדרכות נדרשות כדי להבטיח שיישום הפרויקט יהיה מיטבי ושמשתמשי הקצה יאמצו את הפתרון החברות צריכות למסד את קיומן של תוכניות הדרכה. הבעייתיות כפי שמוצגת על ידי המחבר היא שעלות ההדרכה היא רכיב שעל פי רוב לא מוכנס למשוואה בתחילת הפרויקט, למרות שהשפעתו קריטית. המחבר ממליץ בהחלט לקחת בחשבון גם עלויות אלו.

4.   הבנת המשמעויות על ארכיטקטורת ה IT: חברות צריכות להחליט מראש כיצד יבוצע היישום של המערכת. בחלק המקרים היישום יעמוד לבדו, במקרים אחרים הוא יהיה משולב עם מערכות CRM או ERP. לא משנה מהו המקרה, חברות צריכות לקחת בחשבון את ההשלכות של ארכיטקטורת ה IT שלהן ולהקצות כסף ומשאבים על מנת להימנע מהפתעות בהמשך הדרך.

5.    עלויות שוטפות: חברות רבות שוכחות לקחת בחשבון את השינויים הנדרשים במערכת לאורך זמן, כפועל יוצא של הדרישות המתפתחות ומשתנות. כאשר צרכי העסק משתנים, עליך לשנות את הדוחות שלך בהתאם. כמו כן יש לקחת בחשבון גם את עלויות התחזוקה השוטפת. כפועל יוצא ההמלצה היא להשקיע במערכות נוחות לשינוי, שכן בוודאי נזדקק לו בהמשך חיי הפרויקט.

בהתבסס על תוצאות הסקר, חברות המקפידות על הקווים המנחים שצוינו מעלה אכן צלחו את הפרויקט שלהן תוך שמירה על התקציב ולוח הזמנים שנקבע מראש.

תוצרי כלי הBI ממחישים לעיתים את הצד המייגע של תרבות השפע...

בארגונים רבים משתמשים בכלי BI להפקת דו"חות רבים שאין להם כל דורש, ליצירת קוביות מתקדמות שלוקות בחסר מבחינת אופי המידע הטמון בהן, לחילול תצוגות ויזואליות מרשימות אך לוקות בחסר בהעברה מהירה וברורה של המסר, ועוד, ועוד...

לעיתים נדמה כי התוצרים הללו, כמו הדו"חות הרבים הנערמים על שולחננו (שולחן העבודה, תרתי משמע...) גוזלים מאיתנו זמן עבודה יקר הנדרש לפענוחם יותר מאשר משרתים אותנו.

אז מה עושים?

מתמקדים!

להלן מספר טיפים שיסייעו לכם בשימוש השוטף ובהטמעה של כלי הBI ושל תוצריו:

1. דעו את ביתכם – למדו היטב את המצב הקיים בארגון: מהם כלי הBI העומדים לרשותכם? מיהם המשתמשים? מהן ההרשאות הניתנות להן? מהן המטרות עבורן הוקצו למשתמשים הכלים וההרשאות? גם אם נראה על פניו כטריוויאלי, ברוב המקרים תתגלה לכם "תרבות השפע" במלוא הדרה המפוקפק: מדוע מנהל המכירות צריך לצפות במחוון שמראה לו את מגמת המכירות בחמש השנים האחרונות לצד המגמה השבועית, שהיא היא היחידה המעניינת אותו? מדוע מנהל חטיבת התפעול צריך דו"ח שבועי המפרט עבורו את מצבת כוח האדם בחטיבתו, בעוד למנהל בדרג ביניים בחטיבתו אין הרשאה לדו"ח זה?
2. טפלו בקהל היעד –
   1. הגדירו מחדש את קהל היעד – זכרו: "תפסת מרובה לא תפסת". בשלב הראשון, התמקדו בקהל יעד שעשוי להרוויח הכי הרבה מהנתונים. עם פרסום ההצלחה, יהיה קל יותר להתמקד בקהל היעד הבא. לדוגמה, התמקדו במנהלי מכירות כאשר ברצונכם להטמיע מערך מחוונים. אלו יפיקו ערך מוסף מיידי מתצוגה השוואתית של סטאטוס המכירות בזמן אמת.
   2. מפו מחדש את התועלות  הפוטנציאליות של קהל היעד מכלי הBI ומתוצריו - לשם מה זקוקים המשתמשים לכלי הBI? באמצעות ראיונות עומק עם משתמשי מפתח (פוטנציאליים ו/או בפועל) בדקו איתם מהו המידע העיקרי והליבתי לו הם זקוקים. לאחר מכן תוכלו למפות פערים בין הרצוי למצוי, ושוב – להתמקד. לדוגמה, יתכן כי יתברר לכם שדו"ח אחד מכלל הדו"חות שהוכנו למשתמש הוא הוא זה שיסייע לו להתמודד באופן אופטימאלי עם הבעיה הכי אקוטית בה הוא נתקל בפעילותו השוטפת. אם הוא יראה את התועלת הישירה שתצמח לו מאותו דו"ח, אזי הוא יהיה חדור מוטיבציה רבה יותר ללמוד לעבוד עם דו"חות נוספים.
3. בחנו מחדש את התוצרים  הקיימים – אל תמהרו לפתח תוצרים חדשים ו/או לרכוש כלים חדשים למימושם. יתכן מאד כי התוצרים הקיימים – הדו"חות, המחוונים, וכד' – כוללים רכיבים יעילים, המוסתרים אי שם תחת עודף נתונים, מידע ואפשרויות תצוגה רבות מידי (drill down ודומיו). אם כן, הקפידו למצות את הקיים, קרי, בטרם "מסתנוורים" מעוד רכיב סקסי שיצא לשוק, יתכן שביצוע התאמות בתוצרים הקיימים יסייע למימוש המטרות העסקיות בעלות נמוכה יותר ובכלים שכבר מוכרים למשתמשים, כך שהליך ההטמעה יהיה פשוט יותר. לדוגמה, התמקדו בשלושת הנתונים החשובים ביותר בדו"ח והכינו דו"ח מקוצר שכולל רק את אלו, בלי להציף את המשתמש בעודף נתונים. זכרו - דו"חות ארוכים טובים למאה ה- 20, לא למאה ה- 21.

לסיכום, בדק בית יסודי ומעמיק הוא נקודת ההתחלה לשיפור התועלת הארגונית המופקת מפתרונות הBI. אחת הבעיות המרכזיות כיום בעולם ניהול הידע בכלל ובעולם הבינה העסקית בפרט הוא היצף נתונים, מידע וידע. אנשים משוועים ל"שורות תחתונות" ולקיצורי דרך במובן החיובי של המילה, כי הם פשוט קצרים בזמן. כלי BI עשויים בהחלט לענות על הצורך הזה אם נשכיל לברור את המוץ מהתבן, קרי, להגיש למשתמשים את המידע שהם צריכים ורק את המידע שהם צריכים בצורה נוחה ובזמן אמת.

ויזואליזציה תומכת בתצוגה חזותית וגרפית של מידע.

לבני אדם תכונה מולדת לתפיסה חזותית של מידע. עבור רוב האנשים זיהוי של פריט הוא תהליך קל יותר מזכירה של פריט. בנוסף בני אדם נחלקים לבעלי מוח עם דומיננטיות שמאלית התופסים מידע באופן אנליטי, מילולי וכמותי, לבין בעלי מוח עם דומיננטיות ימנית - אלה תופסים מידע טוב יותר באופן חזותי אינטגרטיבי והם בעלי תפיסה מרחבית אינטואיטיבית.
הויזואליזציה של המידע מנסה למצות את היכולות האנושיות הללו על ידי מעבר משיטה טקסטואלית לממשק חזותי- גרפי. להצגת מידע לדוגמא, המעבר ממערכת הפעלה DOS במחשבים למערכת הפעלה Windows.

ההכרה בצורך להתאים למשתמש כלים פונקציונאליים ואינטואיטיביים בעלי מימד ויזואלי מובחן,  מבוססת על שני תחומי מחקר: ארכיטקטורת מידע (Information Architecture) ושימושיות (Usability).  המטרה – מפה ויזואלית שתמקם תוצאות של חיפוש/אחזור מידע במרחב תחום הידע הכללי אליו היא שייכת ותראה את הקשר בין התוצאות תוך מתן משמעות לסדר הופעתן.

יתרונות הויזואליזציה:

·         קבלת "תמונה" רחבה ומשמעותית יותר

·         מבט-על על סט שלם של תוצאות חיפוש

·         עזר למשתמש מבחינה קוגניטיבית, תפיסתית ואינטואיטיבית בהבנת מידע ולימוד על הקף עולם הידע, היחסים בין פריטי המידע

·         דחיסת מידע שלא "מעייפת" - חסכון מילולי וחסכון במקום, ובמהירות (סריקה של צבעים וצורות מהירה יותר מעיון במילים ומשפטים)

·         עריכת אלימינציה של תוצאות לא רצויות, ללא צורך בקריאה מעמיקה (לעומת היררכיה טקסטואלית שמציגה מנוע חיפוש מסורתי המאלצת את המחפש לפעולת דפדוף)

·         ממשקים ויזואליים הם אסתטיים ומעוצבים ותומכים בחוויה נעימה ומושכת משתמשים

חסרונות הויזואליזציה:

·         צורך בעומס תפיסתי

·         איכות וכמות התוצאות יחסית לתוצאות הטקסטואליות קטנה

·         אי תמיכה בהיקפי מידע וידע גדולים

·         צריכת משאבים טכנולוגיים ומחשבים בעלי יכולת חזקה יחסית הגורמת לפעילות איטית יותר של המערכות

יישום ויזואליזציה במערכות מידע כולל את העקרונות המרכזיים הבאים:

·         מטאפורות ודימויים - הצבת תוכן בהקשר רחב

·         עקביות - בשימושם ומשמעותם של סמלים

·         פשטות - פעולות התומכות בחוויות המשתמש

·         אסתטיקה - בממשק המשתמש

דוגמאות לכלים ויזואליים:

• Newsmap -  מייצג באופן ויזואלי את Google News

•  Quintura- יוצר ענן המורכב ממילות חיפוש.על בסיס המידע של Yahoo
• Grokker -  מציג מפה ויזואלית המחולקת לקטגוריות וקטגוריות משנה של הנושא המבוקש על בסיס המידע של Yahoo
• TouchGraph Google - מציג את אתר האינטרנט בצורה ויזואלית

ספר זה, הנו ספר מרתק וחדשני בתפיסותיו. הוא דן בעידן הבא: העידן שלאחר עידן עובדי הידע. את הספר, שנכתב ע"י Daniel H. Pink קיבלתי מתנה מאייל ששון, ואני מוקירה לו כאן תודה על כך.
קריאת הספר לוותה בציפיות גבוהות. הן ה- New York Times והן ה- BusinessWeek  דירגו את הספר כ- Bestseller. אנשים מפורסמים אחרים המוכרים לנו ככותבי ספרים ועיתונאים גמרו עליו את ההלל: טום פיטרס (In Search of Excellence) טען שהספר הנו נס; מקורי ומעמיק. תומס פרידמן (העולם הוא שטוח) כינה את הספר "הספר העסקי המועדף עלי"; והרשימה עוד ארוכה.
עיקרו של הספר בטענה שהעולם האסיאתי מבצע את פעילויות עובדי הידע טוב כמו העולם המערבי, אך זול יותר. כדי להשיג את היתרון התחרותי הבא, על העולם המערבי להציע ערך מוסף חדש: כזה המתבסס על שימוש גם באונה הימנית של המוח, זו האחראית על היצירתיות ועל צדדים שאינם דווקא לוגיים.
פינק, מפרט את היכולות הספציפיות, תוך מתן כלים, איך לדעתו ניתן לשפר את החשיבה ה"ימנית". הסיכום אינו כולל, מטבע הדברים, את כל הפרטים, שמגיעה עד רשימות ספרים ומקומות בהם מומלץ לבקר. הערה: הסיכום כולל את עיקרי התכנים אך אינו מזכיר את מקורותיהם של כל הרעיונות והוגיהם.
להלן מפת עיקרי הספר:

הספר בהחלט מומלץ לקריאה לכל אדם. הערת אזהרה קטנה: חיזוק צידו הימני של המוח, אין משמעה הזנחת פעילות האונה השמאלית. טעו חלק מהמבקרים שמדבריהם השתמע שמדובר בתחליף.
בכל מקרה, מאחלת לכם קריאה מהנה, תוך שימוש בשני צידי המוח. וממליצה מאד אחר כך, על קריאת הספר המלא.

נקודת המוצא של הספר, היא שינוי שהעולם עובר, שינוי שטרם ידוע ומקובל,
ועם זאת שינוי ברור שעוד יבהר לגבי אופן פעילותו של העולם המתקדם. מכלכלה
וחברה המבוססים על לוגיקה וחשיבה ליניארית של עידן הידע ועובדי הידע, אנו עוברים לכלכלה וחברה הבנויים על יכולות המצאתיות, אמפתיות ועל הסתכלות כוללת. עידן שניתן לכנותו- העידן הקונספטואלי (מושגי).
העיסוק במוח ותפקודיו נעשה על בסיס מחקרים, ועם זאת מתואר במילים שאנו כקוראים יכולים להבין. כעיקרון, יש תפקודים רבים המבוצעים ע"י שני צידי המוח, באופן אחיד: שני צידי המוח שותפים להנעת גופנו, ולתנועותינו השונות. אולם, שיטות חשיבה שונות מאפיינות את האונה הימית (right hemisphere) אל מול האונה השמאלית (left hemisphere) וניתן לאמן את צידו הרצוי של המוח אם מבינים את ההבדלים ביניהם:
      • האונה השמאלית סדרתית (מזהה תווים ומילים); האונה הימנית סימולטאנית (רואה תמונות).
      • האונה השמאלית מתמחה בטקסט (מה שנאמר); האונה הימנית מתמחה בהקשר (איך נאמר).
      • האונה השמאלית מנתחת פרטים; האונה הימנית משלבת את התמונה הכוללת.
      • האונה השמאלית מתמחה בקטגוריות; האונה הימנית מתמחה בקשרים בין לבין.

עד כמה שמפתה לדבר על כל צד של המוח בנפרד, יש לזכור שהם שני צדדים של מוח משותף שתוכננו לתפקד יחד במשולב, ושילובם הוא שמקנה את עוצמתם.
השימוש המדויק על כן הנו חשיבה מונחית שמאל, וחשיבה מונחית ימין, מושגים המדגישים צד אחד, בלי לבטל את השני.

פיטר דרוקר היה הראשון שטבע את המונח: עובדי ידע.
דרך חשיבתם בהחלט עיצבה את האופי, המנהיגות והפרופיל החברתי של העידן שלנו.

אולם יש שלושה גורמי שינוי המובילים למעבר לעידן החדש:
   1. תרבות השפע-  יש לנו הרבה תיקים; יש לנו הרבה בגדים; יש לנו בגדי מעצבים ממוסחרים וזמינים. יש לנו מכוניות (בארה"ב,  יותר מבעלי רישיון נהיגה); אנו זורקים הרבה כלאחר יד, וקונים חדש. תרבות השפע מובילה לכך, שלא מספיק שהמהנדס יתכנן פריט שפונקציונאלית יעבוד. כדי לצוד את עינינו וכיסנו נדרש יותר מכך. יותר ויותר מוצרים פונים לחשיבה מונחית הימין- למראה, לריגוש ועוד.
   2. אסיה- יבשת גדולה זו מייצגת כמויות גדולות של עובדים. לא רק כמות גדולה של עובדי טקסטיל: כמות גדולה של מתכנתים; כמות גדולה של רופאים מפענחי רנטגן; כמות גדולה של רואי חשבון. ויש להוסיף- שכר נמוך. הכמות והשכר גרמו לתופעת מיקור החוץ (ה- Outsourcing) ולכך שהרבה מקצועות (מונחי שמאל) נודדים לצידו השני של העולם ומיושמים שם.
   3. אוטומציה- המחשב יודע לעשות יותר ויותר דברים וטוב יותר. החל מתוכנה המשחקת שחמט, דרך רובוטים המבצעים פעילויות מהר ומדויק ועד תוכנות חדשות המפתחות תוכנה בעצמן, ואמורות להחליף פעולות המבוצעות ע"י אנשי מחשוב, רואי חשבון ועורכי דין. גם הפעילות הרפואית נתמכת ע"י מחשוב.

זה לא שלא צריך יותר עורכי דין, רופאים, רואי חשבון ואנשי מחשוב. אלא, שהיתרון היחסי שלהם צריך לבוא ממקום אחר, משילוב חשיבה מונחית ימין. מחבר הספר מתייחס לשני מושגים שיעזרו ביתרון היחסי-
   High Concept -  היכולת לייצר יופי אמנותי ורגשי; היכולת לזהות תבניות אך גם הזדמנויות, ולהפוך אותם להמצאות של מחר.
   High Touch - רגישות גבוהה; היכולת להבין בין השורות, אך גם היכולת לדעת להיות קשוב לזולת, ליהנות מעצמך ולמצוא משמעות.

דור הידע ומגמות השפע, אסיה והאוטומציה הם שדוחפים אותנו לדור החדש, הדור הקונספטואלי. לא מדובר ברעיון בעלמא; אינטליגנציה רגשית הפכה למונח ידוע;בתי ספר לאמנות הפכו קשים יותר להגעה (כמות מתמודדים על כל מקום) מאשר בתי ספר לרפואה. אנחנו נכנסים לעידן חדש.

כדי להצליח בעידן החדש, מונחה הימין, יש להכיר ששה חושים, ולדעת לחזק מיומנויות הפעלתם:

ניתן להגדיר עיצוב כטבע האנוש המעצב ומלביש (to shape) את סביבתו, לטובת
הצרכים שלנו ולטובת מתן משמעות לחיינו.
עיצוב הנו שירות, שקידמנו אותו ע"י מתן משמעות, והוא הפך לחלק משמעתי בהצלחה עסקית וחלק משמעותי בהגשמה אישית של בני האדם. הוא הפך קריטי בתרבות השפע, וככל שהאנשים מפתחים יותר מודעות לעיצוב, כך הוא ממשיך להתפתח ולהשפיע, ולדעת מחבר הספר, גם לשנות את העולם.

מגמות מתפתחות הקשורות לעיצוב:
   1. דמוקרטיזציה של העיצוב- הורדתו משירות לאלפיון העליון והפיכתו שירות להמונים.
   2. התחרות בעסקים הופכת מתחרות על זמן,איכות וכסף, גם לתחרות על ייחודיות ועיצוב.
   3. עיצוב בר השפעה גם על נושאים קריטיים (התחממות כדור הארץ, סביבה ירוקה ועוד).
עיצוב קשה למקר (Outsource) או למחשב. לכן, הוא ימשיך ליצור את הערך המוסף.

כלים לפיתוח יכולות עיצוב:
    קנו מחברת עיצוב בה רושמים דברים יפים שרואים בדרך (וגם פחות יפים). מפתח מודעות.
    בצעו תרגילים אישיים , ורישום כיצד ניתן לשפר חפצים ש"מעצבנים" אותנו עיצובית.
    קראו מגזיני עיצוב (אפשר לפנות לספר לרשימה מומלצת).
    התבוננו בפינות עבודה וניתוח תחושות שהם מקרינות לנו. ניסיון לנתח למה.
    בקרו במוזיאונים לעיצוב (שוב, גם כאן יש רשימה מומלצת).
    השתתפו דרך המחשב, במשחקי עיצוב (דוגמת אתר NIKE- עיצוב נעל).
    שימו לב והכירו את ארבעת מרכיבי יסוד בעיצוב: ניגודים, חזרות, יישור והתאמה, קירבה.
    בחרו דברים כי אנו אוהבים אותם, לאו דווקא כי הם אופנתיים לאחרים.
    טיפים נוספים (כארים ראשיד)-
      o אל תתמחו.
      o לבחון האם באמת מחדשים, לפני שיוצרים משהו חדש.
      o הכירו את ההיסטוריה של התחומים בו עוסקים. שכחו אותו בעיצוב החדש.
      o לעולם אל תגידו- אני הייתי יכול לעשות זאת.
      o חוו התנסות.
      o נורמאלי אינו דווקא טוב.
      o יש שלושה סוגי טיפוסים: אלו היוצרים תרבות, אלו הקונים תרבות ואלו שלא אכפת להם ממנה. השתדלו להיות בין שתי הקבוצות הראשונות.
      o חשבו באופן מקיף.
      o ניסיון הוא החלק החשוב בחיים. מרחב וחפצים מעודדים ניסיון חדש ושונה.
      o כאן ועכשיו זה כל מה שיש לנו.

סיפור אינו רק תיאור עובדתי את שאירע. סיפור מוסיף שני רכיבים חשובים למידע ולידע העובדתיים; הוא מוסיף את הקשר ורגשות.
סיפור קשור ל- High concept כי הוא מחדד את ההבנה שלנו באמצעות ההקשר. סיפור קשור ל- High touch בגלל האמוציות שהוא מעורר בנו.

מגמות מתפתחות הקשורות בסיפורים:
   1. סיפור סיפורים (story telling) ככלי עסקי (דוגמת הבנק העולמי ועוד).
   2. סיפור ככלי עסקי בקרב יזמים כדרך לבידול שירותים חדשים מהשוק המוצף.
   3. סיפור ככלי מסייע לרופא באבחון החולה (יש קורסים לנ"ל בבתי ספר מתקדמים לרפואה).
סיפור הוא דרך לייצר הבנה, שאינה עוברת רק דרך האונה השמאלית של המוח.

כלים לפיתוח יכולות סיפור:
    כתבו סיפור קצר.
    הצטרפו לפרויקט דיגיטלי לסיפור דוגמת www.storycorps.net . כתבו סיפור או הקשיבו לסיפור.
    ראיינו מכר לגבי חייו.
    בקרו בפסטיבל מספרי סיפורים (רשימה לדוגמא מצורפת בספר). אגב, גם בארץ יש (מ.ל.).
    קראו סיפורים קצרים (יש גם מגדין כזה- www.one-story.com ).
    קחו משפט נתון ונסו לפתח ממנו סיפור המשך; קחו תמונה ופתחו מעליו סיפור.
    קראו ספרים נבחרים (רשימה מצורפת בספר).
ואני מוסיפה (מ.ל.):
    כתבו בלוג.

סימפוניה הנה היכולת לשים יחד חלקים של תמונה ולחברם לשלם. חשיבה סימפונית היא חשיבה שאנחנו מוצאים אצל מלחינים ומנצחים, אך גם אצל יזמים וממציאים.
סימפוניה כוללת יכולת זיהוי תבניות, תוך מעבר בין תחומים לזיהוי קשרים עלומים והפעלת הדמיון לקישור וחפיפה ביניהם.
בסדנאות ייעודיות ללימוד ציור ניתן לפתח את מיומנות הסימפוניה- בלימוד איך לפרק את האובייקט למרכיביו, לנתח את הקשרים בין הפרטים השונים ולציירם תוך שמירת הקשר הנכון ביניהם.

מגמות מתפתחות הקשורות לסימפוניה:
   1. יותר ויותר מבינים את חשיבות ראיית הקשרים: חציית גבולות לזיהוי הקשרים ופריצות דרך בזכות החיבור המחודש, משמשות כדרך ליזמות וחדשנות.
   2. ראיית התמונה הכוללת הופכת להיות מרכיב חשוב בהצלחה עסקית.  האינטגרציה היא החשובה, כי בפרטים יכול לטפל המחשוב (או הזוטר). היא גם המאפשרת לבחור מים הפרטים את אלו החשובים ובעלי המשמעות להצלחה.

כלים לפיתוח יכולת סימפונית:
       הקשיבו ליצירות מוזיקליות דגולות (כרגיל, גם כאן יש רשימה מועדפת).
       קנו מגזינים מדוכן עיתונים, שבחיים לא העליתם בדעתכם שתקראו אותם. נסו.
       ציירו.
       שפרו את יכולת הדימוי, על ידי איסוף ורישום מטפורות שאתם נתקלים בהם בדרך.
       בחרו מילה. שחקו משחק אסוציאציות והגיעו למילים חדשות; שוטטו באתרים ובקישוריהם.
       קחו פתרון יפה, וחפשו עוד יישומים היכולים לעשות בו שימוש.
       השתמשו בלוח ככלי השראה. הדביקו לו דברים שמצאתם, ומהר מאד תגלו קשרים ביניהם.
       קראו ספרים המפתחים את החשיבה הסימפונית (Rשימה מומלצת מצורפת בספר).
       השקיעו זמן לסיעור מוחות.
       פעלו גם בתחומים שאתם רק חובבנים ולא תמיד מצליחים. התנסו.
       בהתבוננות בתרשימים וציורים, בחנו את האזורים הריקים ומה ניתן ללמוד מהם.

הזדהות רגשית, אמפתיה, הנה היכולת לדמיין עצמנו במקומו של אדם אחר ולחוש את שעובר עליו.
אמפתיה הנה היכולת לעמוד בנעליו של האחר, לראות דרך עיניהם ולהרגיש עם ליבם.
יש להיזהר לא לבלבל אמפתיה עם מושג קרוב, סימפתיה: כאן אנו חשים עם מישהו, ולא חשים רע בגלל מצבו.

הבנת חשיבות האמפתיה צפה כאשר דניאל גולמן פרסם את ספרו :אינטליגנציה רגשית" ונשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון, החל לשלב ביטויים רגשיים בנאומיו.

בניגוד משהו לחושים האחרים המוזכרים בסיכום זה, אמפתיה אינה רק מיומנות חשובה להצלחה במאה הקרובה. מחבר הספר מתייחס לאמפתיה כאתיקת חיים. אמפתיה עושה אותנו אנושיים; אמפתיה מביאה שמחה; ואמפתיה מביאה משמעות (יש פרק נפרד על חשיבות המשמעות בהמשך).

מגמות מתפתחות הקשורות באמפתיה:
   1. אמפתיה הופכת לחלק משמעותי בטיפול במחלות (בנוסף לתרופות, לא במקומן).

כלים לפיתוח יכולת אמפתית:
       בחנו את עצמכם לגבי יכולותיכם האמפתיות הנוכחיות. ניתן להיעזר במגוון אתרי אינטרנט לנ"ל.
       למדו את תורתו של Paul Ekman בתחום.
       צותתו לאחרים (היכן שלא מזיק) ונסו להשתלב במחשבותיכם אקטיבית בשיחה.
       תרגלו ניתוח דמותו של אדם מתוך לימוד הפריטים שמחזיק בארנקו.
       שלבו וחזקו אמפתיה גם בסביבת העבודה והצוות.
       למדו משחק.
       למדו קריאת מחשבות (אתר לדוגמא: www.jkp.com/mindreading ).
       התנדבו. סייעו לזולת.

אגב, מחקרית סטטיסטית, נשים מצטיינות יותר בהבעת אמפתיה מאשר הגברים.

משחק Playכאשר אנו מדברים על משחק, אין הכוונה ליכולת חיקוי אנשים ודמויות בתיאטרון או בסרט.
מחבר הספר מדבר על שילוב צחוק ואושר בחיים ובסביבת העבודה.
בימי פורד (גדול תעשייני הרכב בתחילת המאה ה-20) חששו שמדובר בדבר המזיק לעבודה, היום מבינים שההיפך הוא הנכון (בגבולות המתאימים- מ.ל.).

מגמות מתפתחות הקשורות למשחק:
   1. משחק. אתרי משחק הנם אתרים מאד פופולאריים. אנשים משחקים יותר.
סימולציות ומשחקים משמשים גם בעולם העסקי ככלי אימון (לדוגמא- עבור חיילים) וכלי לפתרון בעיות. כמובן שיש משחקים שאינם משרתים דבר מעבר להעברת זמן, ויש משחקים המעודדים התנהגות אלימה, אולם בחירה נכונה של משחקים יכולה לקדם אותנו בעולם העבודה ובחיים האישיים.
   2. הומור. ראשית, חשוב לציין שעל פי מחקרים, הומור קשור מאד לצידו הימני של המוח. הומור  בחיים האישיים ובעסקים מפחית עוינות; הומור מפחית ביקורתיות, משחרר לחצים, משפר מצבי רוח ומסייע בתקשור הודעות קשות להעברה.
   3. אושר. השימוש במונח אושר אינו נרדף לשמחה. שמחה הנה דבר מותנה, אושר אינו מותנה כי אם מוחלט. שמחה על כן תלויה בסביבה, ואושר תלוי בנו.. בעולם מתחילים להתפתח מועדוני אושר בו אנשים מתקבצים יחד, צוחקים יחד, ומפיקים קריאות אושר משותפות.

כלים לפיתוח יכולת המשחק:
       הצטרפו למועדון צחוק (כן, יש כאלו).
       נסו לנחש מהי כותרת של קריקטורה מצחיקה, בלי לקרוא את המלל המקורי.
       בחנו את רמת ההומור שלכם (tinyurl.com/6t7ff).
       שחקו והמציאו. שלבו ביניהם. השתתפו באתרים המשלבים את השניים.
       התנסו במשחק במחשב, ב- Video או בכל מקום אחר (רשימה מצורפת בספר).
       בקרו בבית ספר יסודי או לפחות במגרש משחקים. המעזים יכולים לקיים שם גם פגישת עבודה.
       שחקו משחקים המפתחים את הצד הימני של המוח (www.bluelavawireless.com  ).

משמעות Meaningפרק זה, הפרק המסכם את הספר, פותח ברעיונות ומחשבות בהקשרים רציניים ועצובים יותר.
כדי ללמוד על חשיבותה של המשמעות, מפליג פינק לספרו של ויקטור פרנקל, ולספרו "אדם מחפש משמעות". פינק פורט את תולדותיו של פרנקל, ואיך, למרות שחשב על רעיונותיו עוד לפני פרוץ השואה, הושפע מכל מה שעבר עליו במחנות, וחיזק את עמדותיו; איך, המשמעות היא זו שהצילה את חייו, כאשר כל סביבתו, הרחוקה והקרובה (אחים, הורים ובת זוג) נכחדו כולם.
מגמות מתפתחות הקשורות למשמעות:
   1. מסקרים נלמד, כי אנשים אינם מסתפקים בחומריות. יותר מ- 50% מהאמריקאים מצהירים כי לעיתים תכופות הם חושבים על משמעות בכלל ועל משמעות החיים בפרט.
   2. אנשים מחפשים רוחניות. אצל חלק היא מתבטאת בדת, אצל אחרים בערכים אחרים, אולם מדובר במגמה. גם באוניברסיטאות מדעיות (דוגמת MIT, Duke University) נצפים דיונים ושיחות לשילוב והבנה טובה יותר של המדע תוך התבוננות על העולם הרוחני. 
   3. בארגונים אנו רואים תופעה חדשה: אנשים אינם מסתפקים עוד כסף כסיבה יחידה לבחירה במקום עבודה. הם מחפשים משמעות נוספת מעבר לכך, בוחנים את הסביבה התומכת ואת יכולת ההגשמה העצמית.
   4. בפסיכולוגיה ,כמו בתחומים אחרים, מתחילים להתייחס ברצינות לנושא השמחה. חוקר בשם זליגמן מסביר את ששת הגורמים מהם נובעת השמחה: חלקם קשורים לביולוגיה ואנו נולדים עמם; אחרים ניתן לפתח. שביעות רצון ממקום העבודה, למשל, כמו גם הימנעות ממאורעות עצובים, מגדילים את השמחה. כך גם נישואים ורשת חברתית ענפה. החיים הטובים (מדרגת אושר, עפ"י זליגמן) הנם מתכון להצלחה בעבודה. אולם, גם על פי זליגמן, רמת האושר הגבוהה ביותר הנה כאשר האדם מוצא משמעות.

כלים לפיתוח יכולת חיפוש ואיתור משמעות:
       תגידו תודה למישהו. תחשבו למה מגיעה לו תודה.
       שאלו את עצמכם, האם הייתם ממשיכים באורך חייכם (עבודה, חברים, בית) אם הייתם זוכים בסכום אגדי בהגרלה.
       העריכו את הרוחניות שלכם (www.tinyurl.com/5sz7u ).
       בצעו תרגיל: חשבו על דברים שהייתם רוצים לעשות, אך אינכם עושים (נמקו למה). נסו לנסח מחדש את המשפטים, אך בדרך חיובית, כיצד כן ניתן להשיגם ולעשותם.
       קחו לכם שבת- יום בשבוע בו פורשים מהעשייה.
       קראו ספרים על משמעות (רשימה מועדפת מצורפת בספר, הכוללת כמובן את ספרו של פרנקל)
       בקרו בלבירינט (סוג של מבוך שהחוכמה בו להגיע למרכז). יש רבים כאלו כיום בעולם באזורים ציבוריים. מוביל למחשבות על משמעות.
       בדקו האם אתם מנצלים את זמנכם נכון וראוי.
       הקדישו את עבודותיכם (לא רק עבודת דוקטורט) ליקיריכם.
       דמיינו איך הייתם רוצים להיות בגיל 90.

ויק טורפונורי טוען כי כשהמידע אינו מהימן, ההשלכות עלולות להיות קטלניות. הוא נותן דוגמה כיצד מידע כזה עלול לפגוע בעסק, ומתייחס לקמפיין פרסומי של אחד מלקוחותיו. שווה קריאה.