ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון ינואר 2015 - מהדורה מס' 184
גיליון ינואר 2015 - מהדורה מס' 184
גיליון:

 

1. עם הכניסה לשנת 2015 גאים לשתף שחברת ROM בצמיחה, ומספר יועצים חדשים הצטרפו לחברה. מקווים להמשיך כך הלאה.

 

2. לקוח שלישי- מוקד השירות של 3M , החל להשתמש במערכת עומר, מערכת פרי פיתוחה של חברת ROM לניהול ידע במוקדי שירות. מאחלים להם בהצלחה, ונשמח לצרף עוד לקוחות עם מוקדי שירות קטנים-בינוניים.

 

3. קורס ניהול ידע הבא ייפתח בתאריך 29/04/15 (אחרי פסח). נא הקדימו הרשמתכם. לפרטים נוספים ניתן לפנות לימית עומר yamit@kmrom.com

 

4. חברת ROM מברכת את האוניברסיטה הפתוחה לרגל זכייתה בתחרות מצטייני המחשוב לשנת 2014 על מערכת מעין – מידע עסקי וידע ניהולי, בקטגוריית ניתוח נתונים (אנליטיקה)

מערכת מעין – מידע עסקי וידע ניהולי של האוניברסיטה הפתוחה, היא חלק מפרויקט אסטרטגי רב-שנתי לייעול תהליכי הפקת מידע.

חברת ROM, בהובלה של קרן הראל, ליוותה את מנהל המחשוב בהיבטים אסטרטגיים ובהיבטי ניהול ידע של הפעילות, ובעבודה משותפת יצרו חיבור מושלם של טכנולוגיה, חדשנות, וחזון אותם ניתן לסכם ב: שפה אחת, פלטפורמה אחת, חוויה אחת.

ישר כוח!

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

עוד שנה עברה עלינו. אולי אני כבר "זקנה" (עם או בלי מרכאות), אך התחושה היא שהשנים עוברות ביעף. רק אתמול השנה התחילה, וכבר אנו מסכמים אותה ועומדים בפתחה של שנה חדשה.
ולכאורה, שנה רודפת שנה, ואין חדש תחת השמש.

 

אלא, שלפחות בשדה ניהול הידע, אין הדבר כך. יש גם הפתעות, וטוב שכך.
שנים התרגלנו לשלטון חברות התוכנה הגדולות. ארגונים התרגלו להשקיע משאבים אינסופיים ברכישת פלטפורמה תוכנה גדולות יקרות; לכל נושא, ובפרט גם לניהול ידע.
והנה, לאט לאט, משתחלות להן פנימה למרכז הבמה פלטפורמות וכלים- כאלו שאינם עולים כסף.
ולא מדובר רק בשימוש בתוכנות אלו לשימוש ביתי אישי, או על ידי ארגונים שאין להם כסף, ולכן בלית ברירה, הסתפקו בשימוש בתוכנות שכאלו.

עולם ה- Open Source ותוכנות החינם נמצאות כיום במרכז הבמה.
איך גילינו את זה בארגונים? בהתחלה באופן די מקרי.
אני זוכרת שנקראתי לאחד מארגוני ההיי-טק הגדולים בישראל, לפני מספר שנים, להמליץ להם על מתודולוגיה למימוש WIKI (כן- שם זה התחיל). הסיפור המעניין היה, איך הארגון גילה שהוא רוצה WIKI:
אנשי התשתיות עסקו בהעברת שרתים, ופתאום נתקלו באחד השרתים במאגר תקלות- כולו על WIKI. לאחר מכן גילו עוד מאגר דומה; ועוד אחד. בדיקה שיטתית העלתה שמחלקות פיתוח ותשתית שונות, הקימו כל אחד לעצמו מאגר תקלות שכזה. סך הכל 5 מאגרים ארגוניים, המשמשים לשיתוף ידע על תקלות שהיו ודרכי התמודדות עימם. ניהול ידע במיטבו.
זה התחיל ב WIKI, אך מזמן כבר התרחב לפלטפורמות וכלים מגוונים.

 

הסנונית הבאה, כבר לקראת 2014, הייתה בעולם הרשתות החברתיות. כאן, כבר גילינו יצירתיות גם בקרב מקבלי ההחלטות המרכזיים. גרמו לכך שני מרכיבים מרכזיים (אם נתעלם לרגע ממרכיב העלות שתמיד בעל משמעות לכשעצמו). האמון בתוכנות עולם פתוח כבר החל להתבסס, ומקבלי החלטות הבינו שאין סיבה לחשוש כל כך מתוכנות שכאלו, ותוך שכך, הפתרונות המוצעים בעולם החופשי והחינמי, עלו פעמים רבות בחדשנותם, בגמישותם ובנראותם על התוכנות של בתי התוכנה המסורתיים השמרניים אליהם הורגלנו.

 

שלב נוסף שסייע להתקדמות מגמה זו השנה, היה המעבר לשירותי ענן. יותר ויותר תוכנות מציעות שירותי ענן, ולשירותים אלו יתרון עצום- הם כבר לא מחייבים התקנה של אנשי תשתיות או בכלל; הם לא מחייבים הרשאות ובירוקרטיה אליהם הורגלנו בהתקנות פנים ארגוניות. במשפט אחד- היד קלה יותר על ההדק, בבואנו לבחור ליישם תוכנה שכזו.

 

מגמה זו של פתרונות פתוחים ללא עלות (או לעיתים עלות סמלית) נכונים ל WIKI-ים, אך נכונים גם לתוכנות חדשות של מדיה חברתית; אך תוכנות אלו מתאימות גם לצרכים נוספים הקשורים בהפצת ידע ושיתופו: לניוזלטרים ארגוניים (תוכנות ניהול Campaigns), ואפילו לצרכים דוגמת פיתוח אתרים. קלות הקמת אתר ארגוני או מחלקתי, ועושר הפונקציות המוכנות, גדול לעין שיעור ממה שהורגלנו אליו בעבר.

 

אז איך מגמה זו משפיעה על מקבלי ההחלטות בארגון?
ראשית היא מחייבת אותנו, בבואנו לממש פתרון של שיתוף ידע או הפצתו, לחשוב פתוח. פחות להיצמד לפתרונות וכלים שכבר קיימים בארגון, אלא להבין את מרחב הפתרונות המתאימים. להכיר פתרונות אלו ולשקול את היתרונות של הוספת משהו חדש, המשמש למטרה ייעודית. אל תבינו אותי לא נכון; אין הכוונה לייצר כאוס ארגוני. לא תמיד נכון להוסיף חדש. יש יתרונות לאחידות הפתרונות (קל יותר קוגניטיבית למשתמשים); ויש יתרון לכך שמנוע החיפוש עובד על כלל המידע והידע הארגוני. תהליך בחירה של מוצר חדש מחייב למידה וחיפוש, כי בהיעדר עלות, נמצא גם היעדר שיווק. יש מחיר לפתיחות.
הבנת החסרונות לא אמורה לעצור אותנו; היא אמורה לסייע בידינו לשקול טוב יותר את היתרונות והחסרונות- ולקבל החלטה שקולה.
בדרך זו, נעשיר את הפונקציונאליות הכוללת ונזכה בעוד חדשנות והרבה יותר שיתוף.

 

איפה אנו מצפים לחדירת השוק הבאה? בתחום המשחוק- ה- Gamification הניצנים כבר כאן.

 

ואולי, אם נחכה עוד מעט, נזכה גם להוזלת עלויות של התוכנות המסורתיות.
אך לכך עוד חזון למועד. לכך נצטרך כנראה לחכות עוד כמה שנים...

 

נכתב ע"י מירב בר שדה

כמה פעמים קרה לכם שלחצתם על הכפתור הלא נכון בטעות?


משתמשים עלולים במקרים רבים לא להבין מהי הפעולה הנדרשת מהם באתר. מצב של אי וודאות יגרום למשתמש שלנו להאט, להתלבט ואולי אפילו, בלי כוונה, לנקוט בפעולה שגויה המחבלת במשימה.


ישנם שלושה סוגים שונים של פעולות שניתן לבצע באמצעות כפתור:

  • פעילות חיובית – ביצוע שינויים, שליחה או הוספת מידע
  •  פעילות ניטראלית – אינה עושה שום שינוי או מוביל את המשתמש בחזרה למסך הקודם
  • פעילות שלילית – מחיקת מידע, איפוס או חסימה

 

לעיתים קרובות, בחלון אחד נראה שילוב של הכפתורים הנ"ל. המטרה שלנו היא ליצור הבחנה ביניהם באופן כזה שיקל על המשתמש שלנו להתמצא ולהשלים את הפעולה הנדרשת ממנו.

 

הבחנה יכולה להתבצע על ידי שימוש בצבע ובטקסט. הצבע ממלא תפקיד חשוב בממשק המשתמש. לא רק ככלי אסתטי, אלא גם ככלי להנחיית המשתמשים לפעולה. הטקסט יסייע בהבנת מהות הפעולה אצל כלל המשתמשים וביתר שאת אצל משתמשים בעלי מוגבלויות.


ניגוד צבעים ברור בין הכפתורים השונים היא דרך אחת להנחות את משתמשים להקליק על הכפתור הנכון.


כדי לקבל את הניגוד הגבוה ביותר, מומלץ לעצב את הכפתור הפעולה החיובי כך שיכיל צבע מלא עם גוון כמו כחול, ירוק וסגול המשדרים רוגע לעיניו של המשתמש ונוטים לנוע אחורה בחלל ועליהם כיתוב בצבע לבן. באופן הזה, הטקסט יבלוט וימשוך את עיניו של הגולש להמשך הפעולה.

כפתור בעל פעילות ניטראלית או שלילית שהונח בסמוך לכפתור פעילות חיובי, לא צריך מילוי צבע כדי שלא להפוך אותם לדומים מדי. במקום זאת, ניתן להשאיר רק את קו הגבול שלו באופן שיאפשר לו להשתלב ברקע ולא להתחרות על תשומת ליבו של הגולש.


את כפתור הפעולה השלילי מומלץ למלא בצבעים חמים כמו אדום, כתום וצהוב שימשכו את עיניו של המשתמש ויגרמו לו לחשוב פעמיים לפני שהוא לוחץ על הכפתור...


במקרים בהם הפעולה הנדרשת בדף היא בחירה בין פעילות שלילית לפעילות ניטראלית, מומלץ ליצור ביניהן הבחנה בולטת על ידי שימוש בניגודיות גבוהה.

כפתור פעילות ניטראלי לעולם אינו עומד לבדו. תמיד הוא יופיע לצד כפתור פעילות חיובי או שלישי. לכן, מספיק להשתמש בקו גבול שחור כדי לומר למשתמשים שזוהי פעולה ניטראלית. הוא לא ייקח את תשומת לב מכפתור הפעילות החיובית או השלילית.


חשוב: לא לצבוע באפור את קו הגבול של הכפתור ולא להשתמש בטקסט בהיר אחרת משתמשים עלולים לטעות ולחשוב שהכפתור לא פעיל!


בהצלחה

 

מקורות

סקירה: Agile BI
נכתב ע"י ענת ביילסקי

באנגלית, פירוש המונח הינו Agile "זריז, קל רגליים, נע במהירות ובחן". בעולם פיתוח התוכנה מדובר בגישה המניחה "שלא ניתן להגדיר במלואה תוכנה מסוימת קודם לפיתוחה בפועל, ומתמקדת במקום זאת בשיפור יכולתו של הצוות לספק תוצרים במהירות ולהגיב לדרישות העולות תוך כדי הפיתוח"1.

גישה זו דוגלת בהתקדמות בחלקים קטנים ומודולריים – המאפשרים להוסיף ולשנות את הפיתוח בהתאם לצרכים משתנים. פרויקטים מסוג זה בנויים על מחזורי עבודה החוזרים על עצמם ומכילים מעגלי משוב ואבני דרך לבדיקת התקדמות.

Agile  בעולם ה BI:

מדובר בתהליך מתמשך ולא יישום חד פעמי המאפשר:

  1. חיסכון בזמן: אם בפיתוח בכליBI  מסורתיים דובר בדר"כ על פיתוחים ארוכי טווח אשר היו מבוססים על אפיונים מדוקדקים של כל אחד מהנתונים הפוטנציאליים. בשיטות פיתוח במתודולוגיית ה Agile ,  מדובר בפיתוחים איטרטיביים שבו הדרישות והפתרונות מתפתחים באמצעות שיתוף פעולה בין צוותי העבודה השונים (פיתוח, בדיקות ולקוחות)  תוך מעבר מאפיונים מדוקדקים ומורכבים לאבי טיפוס מהירים אשר מעודדים את המשתמשים לתת משוב  ולחדד באמצעותם את צרכיהם.
  2. פיתרון גמיש אשר ניתן להתאימו בקלות לשינויים: Agile BI מאופיין בעלות כוללת נמוכה של ביצוע שינויים. גישה זו לא רק מסוגלת להתמודד עם השינוי טוב יותר אלא גם מעודדת את המשתמשים העסקיים ואנשי IT לחשוב על הנתונים שלהם בצורה שונה, לשאול שאלות חדשות ולהמחיש את התשובות במגוון רחב של דרכים וכלים המותאמים לצרכיהם. לדוגמא  באמצעות ביצוע התאמות ל Dashboard  קיים או יצירת dashboards חדש.
  3. ניהול פרויקטים בעולם ה Agile: פיתוח במתודולוגיית הAgile דורש ניהול פרויקטים בסגנון Agile.
    אם בשיטה המסורתית התכנון נעשה בתחילתו של התהליך ולעתים קרובות  מוביל ללוחות זמנים ארוכי טווח ועבודה מסורבלת. מתודולוגיית הAgile מתמקדת במחזור רציף של תיכנון, ביצוע ומשוב .
    התכנון מתבצע בתחילתו של כל מחזור ולא רק בתחילת הפרויקט, מתבצעת הפקת לקחים בסופו של כל מחזור ולא רק בסיום הפרויקט .ויתר על כן , ניתן לשנות במידת הצורך, את היקף הפיתרון במהלך הפיתוח. בסוף כל מחזור מתקבלים כלים שמישים למשתמשים כאשר משך זמן הפיתוח הינו קצר יותר משמעותית מפיתוח כלי BI מסורתי.
  4. יצירת כלים אינטואיטיביים למשתמשים: שימוש במתודולוגיית ה Agile ב BI מספק לוחות מחוונים אינטואיטיביים וכלי אנליטיים יעודים אשר ניתנים לשימוש ידידותי בארגון, התוצאה היא אפשרות לגידול בשירותים ליצירת דוחות באופן עצמאי וכן, שימוש בכלים ידידותיים יותר יאפשר קבלת החלטות מדויקת יותר ומהירה יותר.
  5. גידול ב ROI – ארגונים יכולים להגדיל את ה ROI באמצעות קיצור משאבי הפיתוח וקיצור זמני מסירת הפתרונות למשתמשים.



כיצד ליישם Agile Bi?


על מנת ליישם Agile BI תחילה יש להקים צוות יעודי המורכב מאנשי IT ונציגי המשתמשים העיסקיים. לאחר מכן, על צוות זה לזהות ולתעדף את הדרישות אשר יטופלו במסגרת הפרויקט ולבחור אילו דרישות יטופלו במחזור הראשון של הפרויקט וכן ליזום תהליך פיתוח איטרטיבי. בנוסף, על ה IT להשתמש ב כלי ה Agile bi שיכולים להשתלב עם מחסן הנתונים בארגון.


לסיכום, הינה מתודולוגיה הדוגלת בפיתוח מהיר גמיש וחסכוני של כלי BI , שימוש במתודולוגיה זו מאפשרת להגיב בצורה מהירה לשינויים בצרכים העסקיים ונותן למשתמשים כלים אינטואיטיביים על מנת שיספקו להם בצורה מיטבית יותר את התשובות הנדרשות לצורך קבלת החלטות עסקיות.


כמו כן, תפיסת Agile רלוונטית גם לפרויקטים מורכבים כגון שדרוג מנועי החיפוש ולפרויקטי ניהול ידע בכלל וכדאי שלקול זאת לכל מקרה לגופו.

 

מקורות:
1.פיתוח תוכנה זריז- ויקיפדיה
2. Agile Business Intelligence- ויקיפדיה
3. Why Agile BI

 

בלוג של ננסי דיקסון- "פעימות הלב של הארגון" על שיתוף פעולה ועל עבודה מרחוק בארגונים מבוזרים

 

לקריאה לחצו כאן

 

סרטון של פיטר דרוקר על עובדי ידע וכיצד אנו יכולים לנהל אותם כדי ליצור הצלחה וסיפוק בעסקים.

לצפייה לחצו כאן

 

כנסים בארץ

 

שם האירוע: כנס KMI

מיקום האירוע: יס פלאנט ,רח' המאה ועשרים 4 ,ראשל"צ

תאריכים: 20/01/2015

פרטים נוספים: בהמשך

 

כנסים בעולם

 

שם האירוע: KM Legal Europe 2015

מיקום האירוע: Amsterdam, Netherlands

תאריכים:28-29/01/2015

פרטים נוספיםלחצו כאן

 

שם האירוע: The Learning Assembly Australia 2015

מיקום האירוע: Melbourne, Australia

תאריכים:17-19/02/2015

פרטים נוספים: לחצו כאן

 

 

ספר: Decisive
נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

הספר Decisive: How to make better Decisions, הינו ספר שלישי בסדרת ספרים אותם כותבים האחים Chip & Dan Heath. זוג האחים הבאים מתחום האקדמי, מצליחים פעם אחר פעם לכתוב ספרים מעשיים ביותר, בתחומים המעסיקים אותנו שנים כל יום, ועם זאת גם מצליחים לחדש. ספר זה, שנכתב בשנת 2014, עוסק בהטיות בקבלת החלטות, אך הדגש בו אינו כל ההטיות עצמן, אלא על דרכים לקבל בכל זאת את ההחלטות המתאימות.
העצות כאמור, מעשיות ביותר, ומאורגנות בהתאם לשלבים השונים של תהליך זה:

 

אם לא היה ברור עד כה מהמילים החמות בפתיחה- ממליצה לרוץ ולקנות את הספר. הוא מיועד לכל מי שמקבל החלטות, בין בארגון, ובין אם בחייו האישיים.
אני כבר קניתי.

התחלה: חלופות החלטה

 

הקושי:
רוב האנשים בוחנים רק חלופה אחת (האם או לא לבצע משהו מסוים); מיעוטם משווים בין שתי חלופות; ובודדים, בוחנים שלוש חלופות. בחינה שרק של חלופה אחת, ואפילו שתיים, מקטינה סיכוי להחלטה טובה.

 

ההמלצות:
1. קיום חלופות:
יצירת חלופות תוך הסתייעות בכלים הבאים-


         א) מחשבה על הזדמנויות שאנו מוותרים עליהם בגלל ההחלטה– מה ניתן היה לעשות במשאבים/ זמן/ כסף במקום מימוש                   החלטה זו.
         ב)  ניסיון לדמיין תסריט בו החלופות הקיימות אינן בנמצא- ועל סמך זה, יצירת חלופות נוספות.
         ג ) הרכבת חלופות המשלבות מרכיבים מחלופות קיימים.
         ד)  הסתייעות במומחה חיצוני, או אדם שכבר פתר את הבעיה.
        ה )  חיפוש בתוך הארגון/ בית פתרונות שכבר נמצאו ולא שותפו.
         ו ) יצירת רשימת שאלות, הפותחת מחשבה לגבי חלופות חדשות (playlist)/
         ז ) שימוש באנלוגיות- קרובות או רחוקות, כדי לייצר חלופות.


2. רצינות החלופות:
חשיבה מקבילית- התייחסות ליותר מחלופה אחת בו זמנית
         • מאפשר להגדיר טוב יותר את הצורך/בעיה הנדונים
         • מקטין את האגו שלנו, ומאפשר לנו לקבל ביקורת אמיתית יותר על כל חלופה
         • זהירות:
              i. ריבוי יתר של חלופות- גורם להתבדרות. 2-3 חלופות- מיטבי
              ii. נדרשת כנות. לעיתים יוצרים חלופות לא הגיוניות, רק כדי לכוון לחלופה שלנו.
        • חוסר הסכמה מקיר לקיר- סימן לכך שיש חלופות רציניות המאפשרות דיון ובחירה.


חזרה

 

ניתוח המידע: הערכת ההנחות

הקושי:


אנו נוטים להסתמך על מידע שכבר בידינו, ולהטות על פי את ההחלטה, גם אם הוא מועט/חלקי/לא מייצג.
יתר על כן, גם כאשר אנו יוצאים ומחפשים מידע נוסף כדי להעריך את ההנחות, אנו נוטים לחפש מידע נוסף שיאושש את מה שאנו חושבים, ולהתעלם ממידע שסותר או אינו תומך בהנחות הקיימות.
אנו מתקשים להסתמך על הסטטיסטיקות הכלליות המייצגות מידע, כשזה נוגע לנו (אנחנו מקרה מיוחד).

 

ההמלצות:

  1. הנחת ההיפך:
    א) יצירת התנגדות אמיתית מבית, ככלי מקדם פתיחות להערכה אובייקטיבית.
    ב) חיפוש מידע במכוון המחליש את ההנחות.
    ג) ניסיון להניח הנחה הפוכה, ובדיקה עד כמה ההצעה ההפוכה אכן מופרכת.
    ד) ביצוע ניסוי קטן בכיוון ההפוך להנחה, ובדיקת המשמעויות.
  2. הסתמכות על אחרים:
    א) בדיקת המתרחש בארגונים אחרים, והתייחסות לסטטיסטיקות חיצוניות.
    ב) הסתייעות במומחה, ושאלתו, לא לגבי ההחלטה הסופית, אם כי לגבי השיקולים וההנחות. זהירות- מומחים טובים בלספר על העבר, אך גרועים בהערכות לגבי העתיד.
    ג) בנוסף להסתכלות רוחבית על סטטיסטיקה רחבה, איסוף מידע פרטני, להבנה משלימה של התמונה.
  3. ניסוי קטן/חלקי כדי לאושש או להפריך את ההנחות:
    • מאפשר לחזות את העתיד (על ידי ביצועו)
    • מתאים מאד כאשר ההחלטה יוצרת מחויבות משמעותית


חזרה

 


רגע לפני ההחלטה: הפעלת השיקולים הנכונים

הקושי:


הרגשות המציפים אותנו גורמים לנו לקבל החלטות שלאו דווקא נכונות לטווח הארוך. אנו נוטים להתיישר עם מה שכבר מוכר לנו.

 

המלצות:

  1. התרחקות מהרגשות הקיימים:
      א) לנסות לתפוס מרחק (זמן/ מקום) לפני קבלת ההחלטה.
      ב) להכריח את עצמנו לחשוב על הרגשות בטווח הרחוק (ולא רק בטווח המיידי).
      ג) ניסיון להעמיד את עצמנו במקום של אדם אחר, ולנסות לקבל את ההחלטה בשמו.
  2.  זיהוי שיקולים (קריטריונים) ליבתיים; בחינתם אל מול ההנחות. לא קל כמו שזה נשמע...


חזרה

 

אחרי ההחלטה: ואם טעינו...

הקושי:


הבנה שהסיפור לא נגמר בהחלטה עצמה. יש עתיד עימו צריך להתמודד.

 

המלצות:


           1. השלכות עתידיות:
                א) הערכת ההשלכות- מהטובות ביותר לגרועות ביותר (גם וגם).
                    בדרך כלל, גם אם הערכה מדויקת היא נדירה, החלטה טובה בטווח היא שכיחה.
               ב)  ניתוח ההשלכות- באמצעות פרה-מורטם (הפקת לקחים מראש- ואם נכשלנו/הצלחנו, מדוע?)
               ג) להיערך למה שלא ניתן לדעת כעת- שמירת מקדמי זהירות.
               ד) הערכת בעיות וסיכונים שייתכנו, וניהול ההתמודדות מולם.


        2. תמרורי אזהרה:
            יצירת תמרורים הינה אמצעי מצוין המשרתת מספר מטרות:
             א- שינוי ההחלטה- אם הייתה שגויה, לפני שירד יותר מידי לטמיון.
             ב- הגדלת הנכונות לסיכון, היות והסיכון תחום (זמן, כסף).

תמרורים אפשריים:
הגדרת נקודות זמן / אבני דרך / תאריכי יעד לבדיקה חוזרת.


חזרה

 

על התהליך

כמה המלצות לגבי תהליך קבלת ההחלטה:

  • התעקשות למו"מ בין צדדים שאינם מסכימים, עד שמגיעים לחלופה שכל הצדדים יכולים לחיות איתה, מביאה בדרך כלל להחלטות טובות יותר.
  • הליך של צדק ארגוני הוא קריטי לדרך בה אנשים ירגישו לגבי ההחלטה שהתקבלה, וליכולתנו לנהל את השינוי ליישומה.
  • אם יש חשש שאנשים יתנגדו- עדיף להשקיע בהארכת תהליך ההחלטה וקבלת הסכמתם/ תחושת הליך הגון, ולא בגרירת רגליים ביישום ההחלטה בהמשך.
  • כדאי מאד להיעזר בתהליך קבוע, גם אם הוא אפור (ומעצבן). התוצאות שוות את ההשקעה!


חזרה

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135