עוד שנה עברה עלינו. אולי אני כבר "זקנה" (עם או בלי מרכאות), אך התחושה היא שהשנים עוברות ביעף. רק אתמול השנה התחילה, וכבר אנו מסכמים אותה ועומדים בפתחה של שנה חדשה.
ולכאורה, שנה רודפת שנה, ואין חדש תחת השמש.
אלא, שלפחות בשדה ניהול הידע, אין הדבר כך. יש גם הפתעות, וטוב שכך.
שנים התרגלנו לשלטון חברות התוכנה הגדולות. ארגונים התרגלו להשקיע משאבים אינסופיים ברכישת פלטפורמה תוכנה גדולות יקרות; לכל נושא, ובפרט גם לניהול ידע.
והנה, לאט לאט, משתחלות להן פנימה למרכז הבמה פלטפורמות וכלים- כאלו שאינם עולים כסף.
ולא מדובר רק בשימוש בתוכנות אלו לשימוש ביתי אישי, או על ידי ארגונים שאין להם כסף, ולכן בלית ברירה, הסתפקו בשימוש בתוכנות שכאלו.
עולם ה- Open Source ותוכנות החינם נמצאות כיום במרכז הבמה.
איך גילינו את זה בארגונים? בהתחלה באופן די מקרי.
אני זוכרת שנקראתי לאחד מארגוני ההיי-טק הגדולים בישראל, לפני מספר שנים, להמליץ להם על מתודולוגיה למימוש WIKI (כן- שם זה התחיל). הסיפור המעניין היה, איך הארגון גילה שהוא רוצה WIKI:
אנשי התשתיות עסקו בהעברת שרתים, ופתאום נתקלו באחד השרתים במאגר תקלות- כולו על WIKI. לאחר מכן גילו עוד מאגר דומה; ועוד אחד. בדיקה שיטתית העלתה שמחלקות פיתוח ותשתית שונות, הקימו כל אחד לעצמו מאגר תקלות שכזה. סך הכל 5 מאגרים ארגוניים, המשמשים לשיתוף ידע על תקלות שהיו ודרכי התמודדות עימם. ניהול ידע במיטבו.
זה התחיל ב WIKI, אך מזמן כבר התרחב לפלטפורמות וכלים מגוונים.
הסנונית הבאה, כבר לקראת 2014, הייתה בעולם הרשתות החברתיות. כאן, כבר גילינו יצירתיות גם בקרב מקבלי ההחלטות המרכזיים. גרמו לכך שני מרכיבים מרכזיים (אם נתעלם לרגע ממרכיב העלות שתמיד בעל משמעות לכשעצמו). האמון בתוכנות עולם פתוח כבר החל להתבסס, ומקבלי החלטות הבינו שאין סיבה לחשוש כל כך מתוכנות שכאלו, ותוך שכך, הפתרונות המוצעים בעולם החופשי והחינמי, עלו פעמים רבות בחדשנותם, בגמישותם ובנראותם על התוכנות של בתי התוכנה המסורתיים השמרניים אליהם הורגלנו.
שלב נוסף שסייע להתקדמות מגמה זו השנה, היה המעבר לשירותי ענן. יותר ויותר תוכנות מציעות שירותי ענן, ולשירותים אלו יתרון עצום- הם כבר לא מחייבים התקנה של אנשי תשתיות או בכלל; הם לא מחייבים הרשאות ובירוקרטיה אליהם הורגלנו בהתקנות פנים ארגוניות. במשפט אחד- היד קלה יותר על ההדק, בבואנו לבחור ליישם תוכנה שכזו.
מגמה זו של פתרונות פתוחים ללא עלות (או לעיתים עלות סמלית) נכונים ל WIKI-ים, אך נכונים גם לתוכנות חדשות של מדיה חברתית; אך תוכנות אלו מתאימות גם לצרכים נוספים הקשורים בהפצת ידע ושיתופו: לניוזלטרים ארגוניים (תוכנות ניהול Campaigns), ואפילו לצרכים דוגמת פיתוח אתרים. קלות הקמת אתר ארגוני או מחלקתי, ועושר הפונקציות המוכנות, גדול לעין שיעור ממה שהורגלנו אליו בעבר.
אז איך מגמה זו משפיעה על מקבלי ההחלטות בארגון?
ראשית היא מחייבת אותנו, בבואנו לממש פתרון של שיתוף ידע או הפצתו, לחשוב פתוח. פחות להיצמד לפתרונות וכלים שכבר קיימים בארגון, אלא להבין את מרחב הפתרונות המתאימים. להכיר פתרונות אלו ולשקול את היתרונות של הוספת משהו חדש, המשמש למטרה ייעודית. אל תבינו אותי לא נכון; אין הכוונה לייצר כאוס ארגוני. לא תמיד נכון להוסיף חדש. יש יתרונות לאחידות הפתרונות (קל יותר קוגניטיבית למשתמשים); ויש יתרון לכך שמנוע החיפוש עובד על כלל המידע והידע הארגוני. תהליך בחירה של מוצר חדש מחייב למידה וחיפוש, כי בהיעדר עלות, נמצא גם היעדר שיווק. יש מחיר לפתיחות.
הבנת החסרונות לא אמורה לעצור אותנו; היא אמורה לסייע בידינו לשקול טוב יותר את היתרונות והחסרונות- ולקבל החלטה שקולה.
בדרך זו, נעשיר את הפונקציונאליות הכוללת ונזכה בעוד חדשנות והרבה יותר שיתוף.
איפה אנו מצפים לחדירת השוק הבאה? בתחום המשחוק- ה- Gamification הניצנים כבר כאן.
ואולי, אם נחכה עוד מעט, נזכה גם להוזלת עלויות של התוכנות המסורתיות.
אך לכך עוד חזון למועד. לכך נצטרך כנראה לחכות עוד כמה שנים...