ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון ינואר 2023 - מהדורה מס' 280
גיליון ינואר 2023 - מהדורה מס' 280
גיליון:

1. שנה חדשה בפתח. יש תחושה בסיומה של שנת 2022 שניהול הידע עשה עוד כברת דרך: התרחב והעמיק. אנחנו מקווים שמגמה זו תמשיך גם ב 2023, ושנוכל להמשיך גם אנחנו להתרחב ולהעמיק ב ROM .  

כלל העובדים של ROM למדו וממשיכים להתמקצע, מעבר למתודולוגיות ניהול ידע, ייעוץ וניהול פרויקטים, גם במיומנויות החדשות של אוריינות למידה, אוריינות טכנולוגיות, שיתופיות, אג׳יליות, חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית. 

כחברה, נקדם, מעבר למה מה שדובר עד היום, בו זמנית את ההסתכלות לעבר ולעתיד. עבר: שימור ידע של המומחים בארגונים להבטחת המשכיות עסקית בדרך טובה יותר מהחפיפה המקובלת. פיתחנו מתודולוגיה ייחודית ונבחן איך למתג אותה באופן נרחב. ועתיד: בשילוב מוגבר של טכנולוגיות וחדשנות בפעילויות ניהול הידע שלנו (AI ולא רק).  

תהיה שנה מעניינת. 

 

2. מוזמנים להירשם לקורס ניהול הידע הבינלאומי של KMGN והפעם בנושא השיתופיות החדשה. כולל 4 מודולים- Communication, Connection, Collaboration, Co-creation. לרישום (100$ לישראלים כי אנחנו חברים ברשת):  https://lnkd.in/gqduPFpm  

 

3. נפתחה ההרשמה לקורס מתודולוגיות ניהול ידע הבא של חברת רום שיתחיל ב- 01/03/23. 5 מפגשים מקוונים. יום בשבוע. לפרטים והרשמה: http://www.kmrom.com/Site/Knowledge_Management_Course.aspx  

נכתב ע"י ענת ביילסקי

כלי מציאות מדומה (Virtual Reality) הינם כלים אשר יוצרים סימולציה של סביבה המספקת למשתמש אשליה כי הוא נמצא בסביבה המציאותית אותה מדמה המחשב. מלבד שימוש בכלים אלו לצורך משחק ובידור, כלים אלו החלו להיכנס בשנים האחרונות גם לתחומים נוספים, לדוגמה, כלי פדגוגי להעברת ידע לתלמידים, כלי חוויתי להעברת ידע ואימונים שהינם גם מעבר לתחום החינוך, וכדומה.
כלי מציאות מדומה מאפשרים למשתמש להיות מעורב באופן סימולטני "בזמן אמת" בתרחישים שונים ובסיטואציות חווייתיות הדורשות חקירה ושיתוף פעולה, תוך עירוב מגוון חושים וכישורים רבים.
תארו לעצמכם, לדוגמה, כי סטודנט לרפואה לומד על איברים שונים בגוף האדם באמצעות סיור וירטואלי בתוך איברי הגוף, או תלמיד בית ספר שנמצא בתוך סביבה וירטואלית המשחזרת חלקים ממלחמה או שנמצא בסיור באזורים גאוגרפיים שונים בעולם, מסייר במוזיאונים, ועוד.
עירוב החושים הנוספים והכישורים שמפעיל המשתמש תוך כדי החקירה מאפשרים בסופו של דבר למידה משמעותית ומעמיקה יותר.

 

 

מקור: https://vection-technologies.com/solutions/industries/education/

יתרון נוסף בשימוש בכלים אלה נעוץ בעובדה כי גם אצל המשתמש הפעילות המשלבת מציאות מדומה נתפסת כפעילות חיובית ומשחקית, המורידה חסמים והתנגדויות מצידו, ומקרבת אותו יותר לתהליך הלמידה והטמעת הידע. גם העובדה כי בזמן הפעילות המשתמש מנותק מהסביבה החיצונית ויכול לבצע את הפעילות ללא כל הפרעות והסחות דעת תורמת לחיזוק הקשב שלו ללמידה.

השימוש במציאות המדומה נכנס גם לעולמות התעשייה, בהם ארגונים יכולים לתרגל את הידע הארגוני שלהם. זאת באמצעות שימוש בסביבות מציאות מדומה לצורך תרגול נהלים יומיומיים או לצורך הכנה למצבים חריגים, דוגמת הפעלה או עצירה של מכונה או של מפעל שלם, והעברת הידע הכתוב בנהלים לתרגול בפועל. כמו כן, היא מאפשר השימוש במציאות המדומה להתאמן לקראת מצבי חירום שקשה לדמותם במציאות של העולם האמיתי. השימוש בכלי המציאות המדומה מאפשר לשחזר את כל ההיבטים החזותיים והקוליים של מצב החירום, דבר ההופך את האימון לריאלי יותר, ומאפשר למשתמש להרגיש את הלחץ הקשור לאירוע ולהתכונן כראוי לסיטואציה.

 

מעבר להתנסות בחוויה עצמה והלימוד של הידע, ישנן מערכות מציאות מדומה רבות, כדוגמת vReact, אשר מאפשרות למידה מדורגת של הידע. בשלב הראשון, החניך מקבל משימות אליהן מתלווה הסבר של המדריך על התהליך כולו, ועל כל הפרטים והפעילויות שצריך ליישם בתהליך.
בשלב השני, המשתמש מתרגל פעילויות ספציפיות בתוך התהליך, ומקבל משוב מן המדריך על התרגולים. בשלב האחרון המשתמש נבחן על הידע שלמד עד כה, כאשר עליו להסתמך לחלוטין על הידע שצבר וליישם אותו בפועל. שיטה זו, המאפשרת יישום בפועל, מאפשרת הטמעה טובה יותר של המידע הנרכש.

כלי מציאות מדומה מספקים גם מידע סטטיסטי של פעילויות המשתמשים- כמה אימונים הושלמו, מספר הטעויות שבוצעו ובאילו מקומות בוצעו הטעויות, דבר המאפשר להעריך את הסיכון לטעות בעתיד ולתקן זאת מבעוד מועד, על ידי שיפור מערך הידע הקשור לנושא בו התרחשו טעויות רבות.

לסיכום, ניתן לראות כי נושא הטמעת ידע בארגונים צועד לכיוונים חדשניים יותר וחווייתיים יותר.
כלי ה-VR מאפשרים הפעלת חושים נוספים מעבר לחוש הראייה/השמיעה לצורך קריאה/צפייה/שמיעה של הידע. ובכך, פותחים בפנינו צוהר לעולם חדש של רעיונות וכיוונים בהם ניתן להשתמש בכלי המציאות המדומה להטמעת ידע במגוון רחב של מגזרים.

מקורות:

https://www.virtualion.co.il/

נכתב ע"י שחף בן משה

UX מייצג חוויית משתמש, ומתייחס לחוויה הכוללת של המשתמש בעת אינטראקציה עם מוצר או שירות. ה-UX מקיף הכל, החל מהשימושיות והאינטראקטיביות של מוצר ועד לעיצוב, לתוכן ולתחושה הכללית בעת שימוש במוצר. המטרה של עיצוב UX היא ליצור מוצר או שירות קל לשימוש, מהנה, המספק למשתמש חוויה חיובית כוללת.

עיצוב UX טוב עוזר לשפר את שביעות רצון המשתמש על ידי יצירת מוצרים אינטואיטיביים, יעילים ומהנים לשימוש. לעסקים חשוב גם ליצור מוצרים שנותנים ערך ללקוחותיהם UX .עוזר לעצב מוצרים העונים על צרכי הלקוחות ומספקים חווית משתמש נהדרת, שיכולה לעזור להגביר את נאמנות הלקוחות ושביעות הרצון שלהם.

בעולם הדיגיטלי, תחום ה-UX הוא קריטי, שכן הוא מרכז בתוכו שימושיות ואינטראקטיביות של ממשקים דיגיטליים. הוא מקיף את המראה והתחושה של המוצר, את קלות השימוש בו ואת איכות חווית המשתמש.

רוצים דוגמה לחשיבות עיצוב ה-UX? בבקשה. בפעם הבאה שתיסעו ברכבת ישראל, אני מציעה לכם לנסות להיכנס לשירותים באחד הקרונות. למה לנסות? כי אם אף פעם לא עברתם את החוויה הזו, תגלו מהר מאוד שהיא לא אופטימלית, בלשון המעטה. כפתור הפתיחה של דלת השירותים הוא עוד איכשהו מובן, אבל מהרגע שנכנסתם לתא, תנסו לתזמן כמה זמן ייקח לכם לסגור את הדלת. כשתצליחו סוף סוף, תוכלו להבין מהי חוויית משתמש לא טובה. לסיום החוויה, אני מציעה לכם לצפות באנשים אחרים מתמודדים עם אותה הבעיה- זה מרתק, משעשע ועצוב בו-זמנית.

על-מנת להצליח לתכנן ממשק עם חוויית משתמש טובה ונוחה, יש להכיר את המשתמשים, כלומר להכיר בני אדם ואת ההתנהגויות והרצונות שלהם. כמו כן, צריך לדעת כיצד לבצע מחקר ולצפות בהתנהגויות של משתמשים, על-מנת להבין את הצרכים והרצונות שלהם.

איזה תחום לדעתכם מטפל בדיוק בסוגיות הללו? נכון מאוד- מדעי החברה באופן כללי, ופסיכולוגיה בפרט.

ההיבט הפסיכולוגי של UX הוא חלק חשוב וקריטי בתהליך העיצוב. היבט זה מתייחס להבנה כיצד אנשים חושבים, מרגישים ופועלים בעת אינטראקציה עם מוצר או שירות. כדי ליצור חווית משתמש מוצלחת, חשוב להבין את הפסיכולוגיה מאחורי החלטות עיצוב.

הפסיכולוגיה מאחורי ממשק המשתמש כרוכה בהבנה כיצד אנשים תופסים מוצרים ושירותים ומקיימים איתם אינטראקציה, כולל הבנת המניעים, הרגשות וההעדפות של אנשים, הבנה כיצד אנשים מעבדים מידע, כיצד הם מקבלים החלטות וכיצד הם לומדים. הידע הזה משמש לאחר מכן ליצירת חוויות משתמש טובות יותר ולשיפור השימושיות במוצר.

מעצבים חייבים גם להבין כיצד אנשים יוצרים מודלים מנטליים וכיצד הם מקיימים אינטראקציה עם מרכיבי ממשק, כולל הבנה כיצד אנשים מפרשים רמזים חזותיים, כיצד הם מקיימים אינטראקציה עם ניווט וכיצד הם זוכרים מידע. על ידי הבנה איך אנשים חושבים, יכולים מעצבי UX ליצור ממשקי משתמש אינטואיטיביים ויעילים יותר, תוך הבנה כיצד אנשים מתקשרים עם טכנולוגיה, כיצד אנשים משתמשים בטכנולוגיה כדי להשלים משימות, וכיצד הם מקיימים אינטראקציה עם תוכן, הבנה כיצד אנשים יוצרים קשרים עם טכנולוגיה וכיצד הטכנולוגיה משפיעה על התנהגותם. הידע הזה יכול לשמש ליצירת חוויות משתמש מרתקות יותר ולשיפור השימושיות במוצר.

בעולמנו כיום, כאשר כמעט הכל הופך להיות דיגיטלי, ובעתיד אפילו יותר, ארגונים גדולים המייצרים תוכנה מסוג כלשהו, מבינים את חשיבות תחום ה-UX. לצורך כך ארגונים אלה מעסיקים פסיכולוגים בעלי ניסיון, העובדים בצמוד למעצבי UX ולמתכנתים, על-מנת לייצר ממשקים ידידותיים, פונקציונליים, קלים לשימוש ומושכים את העין.

שם:

International Conference on Knowledge Management in Tourism and Hospitality ICKMTH 

תאריך:

 

February 20-21, 2023

 

מיקום:

 

 Phuket, Thailand

 

לפרטים: לחץ כאן

 

 

 

נכתב ע"י ד"ר מוריה לוי

1. ארגז כלים להטמעת ISO30401- 

https://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewBlog2.aspx?ArticleID=3393

 

2. שימור ידע- הבטחה לשנה החדשה-

https://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewBlog2.aspx?ArticleID=3394

 

3. סוף 2022-

https://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewBlog2.aspx?ArticleID=3399

 

 

מטא-מנהיגות: להנהיג ברגע האמת הוא ספר שנכתב בשנת 2019 ותורגם לעברית בשנת 2022. הספר נכתב על ידי  מרכוס, מקנולטי, נדרסון ודורן  מנהלים וחברי סגל בתוכנית ״יוזמת מנהיגות למוכנות לאומית״ בהרווארד- צוות NPLI: National Preparedness Leadership Initiative  יוזמה שהושקה בארצות הברית על ידי מנהיגים בממשל ובכירים מאוניברסיטת הרווארד בעקבות אירועי 2019. הצוות פיתח תפיסות וכלים שיכולים לסייע למנהיגים, אם בהיערכות לחירום ובתגובה אליה, ואם בחיי היום יום בעולם שהינו עתיר מערכות מורכבות.

מפת הספר:

 

הספר אומנם נכתב בראייה של אנשים בתפקידים ציבוריים שנדרשים להיערך לעת חירום ולדעת להתמודד עימה בהצלחה, אך מתאים לכל מנהל באשר הוא, בעולם מורכב בו נדרשת מטא מנהיגות; כל אחד יכול לקבל ממנו כלים לחיים. ממליצה לקרוא את הספר.

רקע- הצורך והמענה

 

הצורך: מערכות מורכבות

 

מערכת היא אוסף שחלקים מחוברים הפועלים או נעים במשותף, כאשר תזוזה של אחד משפיעה על האחרים.

המורכבות במערכת מאפיינת את הממשקים בין החלקים, כאשר לא תמיד קל יהיה לצפות איך תנועה של האחד תשפיע על האחר.

מנהיג אפקטיבי במערכת מורכבת נדרש:

  1. לדעת שהארגון מולו מורכב מבעיות ואתגרים מורכבים וממשימות פשוטות וליניאריות,
  2. לדעת להפריד ולזהות מהו מה.
  3. להתאים את הכלים והמענים לכל סוג בנפרד.

כיצד מתמודדים עם האתגרים והבעיות המורכבים?

  1. הבנה:
  • לקיחת צעד לאחור, והסתכלות על התמונה הכוללת
  • מיפוי בעלי העניין (מי בעד, מי על הגדר, ומי מתנגד)
  • זיהוי הדפוסים הספציפיים של ההתנהלות.
  1. התנהלות (אחד או שילוב הבאים):
  • פירוק וארגון מחדש המייצרים סדר ואיזון
  • פירוק בעיה מורכבת לתת בעיות פשוטות
  • רתימת הגורמים ש ״בעד״ לפעולה, וגיוס אלו ש ״על הגדר״.

כל אלו תוך שימוש בידע המוחשי, חיפוש הידע החבוי שאינו נהיר, איסוף הידע שלא נגיש, ודמיון של הידע המופשט שלא ניתן לדעת.

 חזרה

המענה: מטא-מנהיגות

מנהיגות פירושה שאין אנו אחראים רק על עצמנו, אלא נדרשים לפעול כשאחרים סומכים עלינו, ואנו מובילים ומשמשים השראה לפעולה.

במערכות מורכבות, מרכיב חשוב במנהיגות הוא היכולת לפעול בשיתוף עם ארגונים שאינם שייכים למעגל המיידי של המנהיגים, ולעזור להנחות אותם; במיוחד בשעות משבר בהם לא צופים את התופעה מראש. זוהי מטא- מנהיגות. מנהיגות מעורבת, מחברת ויוצרת השפעה שמעבר לסמכות ההשפעה הפורמלית; שרואים את עצמם כחלק מאותה מערכת גדולה.

בשימוש במינוח מטא מייחסים למשהו גדול יותר, בראייה, בהבנה ובמעשה; בהנהגה כלפי מטה, כלפי העמיתים, כלפי מעלה, ומעבר.

מטא-מנהיגות מתבטאת בחמישה מאפיינים:

  1. אחדות משימה בעלת משמעות: כולם רואים אותה במשותף, ומוכנים לפעול עבורה.

דאגו שהמשימה תלכד ת האנשים שלכם סביב הייעוד שלכם.

  1. נדיבות רוח ומעשה: זה כלפי זה.

ראו כלי מפנ״ק בהמשך הסיכום ליצירת הזדמנויות לכולם.

  1. ממשק עבודה טוב: כאשר לכל אחד תחומי אחריות וסמכות, כל אחד נשאר אך ורק בנתיק שלו, אך מסייע לאחרים להצליח בשלהם.
  2. התנהגות והתנהלות נטולות אגו ונטולות חיפוש אשמים: כולם עסוקים בלפעול לטובת העתיד. אף אחד לא מאשים את האחרים, אף אחד לא מנסה לנכס לעצמו את התהילה. הרבה ״אנחנו״.
  3. מערכות יחסים המבוססות על אמון.

מטא-מנהיג מגדיר ומסמן תכלית, סביבה כולם מתכנסים ביחד.

מטא-מנהיג נדרש למזג נקודות השקפה שלו ושל האחרים, תוך התגברות הטיות קוגניטיביות אישיות, ותוך התמודדות עם נקודות השקפה שונות, ומתוך מיזוג זה להרכיב תמונה שלמה ולפעול לטובת הכלל.

מטא-מנהיג נדרש לדעת לפעול במערכת מורכבת (פירוט לעיל).

מטא-מנהיג נדרש לתמרן ולאזן בין כוחות של סמכות והשפעה. ולדעת, מתי להתעקש ולעמוד על שלך, ומתי לתמוך בזהירות באחרים שנוטלים הובלה.

מטא-מנהיגות היא יצירה של מנהיגות נחיל; מנהיגות שבה פועלים ככוורת, מחד באופן מבוזר, מאידך, תוך משמעות ותכלית משותפים.

מטא-מנהיגות הינה אסטרטגיה ושיטה שניתן לפתח על ידי לימוד ותרגול. ועם זאת, כל מנהיג יתאים אותה לאישיותו וסגנונו הוא.

  חזרה

פיתוח מטא-מנהיגות

המנהיג כאדם

השלב הראשון במנהיגות היא ההסתכלות פנימה של המנהיג אל תוכו, כאדם.

  1. ההבנה שכאשר יש מצב מלחיץ בורחים ממעגל פעולה למעגל הישרדות (״ירידה למרתף ״). זיהוי מצב זה, ופיתוח היכולת של המנהיג למשוך את עצמו החוצה, ולחזור לפעולה, מהר ככל הניתן. הבעיה של המנהיג אינה ירידה למרתף; זה קורה לכולם. הבעיה יכולה להיות בעומקו של המרתף, ובזמן הנדרש כדי לצאת ממנו ולהניע אתחול מחודש.
  2. פיתוח אינטליגנציה רגשית , ובמיוחד מודעות עצמית.
  3. יצירה ושימור מערכות של יחסי אמון.
  4. היכולת להכיר בטעויות (ותהיינה כאלו), להודות בהן, וללמוד מהן.

וזכרו: בסופו של יום, מנהיגות נבחנת ב-כיצד הקהל תופס את האדם מולו- כמנהיג.

  חזרה

התייחסות למצב

מצבים קשים מתאפיינים, פעמים רבות, בתפנית חדה של שינוי עוין ומורכב.

לאחר יציאה מה- ״מרתף״ , פיתחו מובילי התוכנית סט מהלכים לגיבוש תהליכי חשיבה ופעולה מתאימים:

הם מכנים את סט המהלכים- לולאת קא״ן-הפ״ת על שם ראשי התיבות של הפעולות כפי שניתן לראות כדלהלן:

 

 

פירוט:

  1. קליטה: איסוף מידע, תוך זיקוק וצמצום למידע החשוב ותורם ביותר.
  2. אוריינטציה: חיפוש דפוסים חברתיים ופיזיים שיסייעו בהבנת התמונה הכוללת.
  3. ניבוי: על סמך הדפוסים שזוהו, נבאו מה תהיינה ההתפתחויות הבאות. הכוונה ליצירת תחזית, או אוסף תחזיות אפשריות עם הסתברויות מוערכות, שתסייענה להגדיר את דרך הפעולה לקראת העתיד.
  4. החלטה: התחייבו לפעול בדרך מסוימת (מלכודת: קל להמשיך לאסוף מידע ולדחות פעולה).
  5. פעולה: בהתאם להחלטה.

תקשורת: העבירו את המידע, לגורמים השונים שחשוב שיידעו. דאגו להזרים מידע גם פנימה.

 

חיבוריות

 

חשיבותה של החיבוריות ברורה. היא קריטית. היא מפתח לכישלון או הצלחה.

  1. ניתן לקדם חיבוריות, מכל סוג שהוא, גם בתנאי תחרות, תוך שימוש בכלי מפנ״ק:
  • מיפוי: הכרת והבנת מצב קיים.
  • פערים: זיהוי
  • נתינה: החלטה איפה אפשר לוותר
  • קבלה: העסקה המגדירה מה כל צד מקבל.
  1. יישום החיבוריות הוא בארעה כיווני פעולה:
    • לכפיפים

מכוון: הפיכת כל אחד מהכפיפים להצלחה, בזכות יכולותיו הוא (או יכולותיה היא).

מתווה: גישה של שיתוף פעולה.

המלצה: היצמדו לערכים, גם אם המחיר הוא טיפול משמעתי בעובד שאינו ישר.

  • לממונים

דיווח על פעולות, והמלצה לדרך התנהלות והתנהגות בנושאים הקשורים למנהיג

המלצה: התנהלות רגישה במצב של קונפליקט כאשר מוטרדים מדרך הפעולה של הממונה, תוך עשיית מה שנראה כמהלך הפעולה הטוב ביותר בטווח הרחוק.

  • לעמיתים- בעלי עניין אחרים בארגון

מכוון: תיאום מאמצים למינוף היתרונות היחסיים של כל גוף

  • הנהגה מעבר לגבולות – מחוץ לארגון

התוויית התמונה הגדולה שבה מגוון אנשים, בארגונים שונים, עם מטרות שונות, וערכים שונים, פועלים כמיזם של ישויות כ ״אנחנו״ לתכלית משותפת- אחדות המשימה.

המלצה: בצעו, חגגו ותקשרו פעילויות קונקרטיות המייצרות חלק מההצלחה. אל תשאירו את כולם בשלב הרעיונאי בלבד.

המלצה: הוו מודל לחיקוי.

המלצה: פעילות לפי 5 המאפיינים של מטא-מנהיגות לעיל.

  1. טיפים:
  • הבהירו את המטרה והחדירו משמעות לפעילות
  • הימנעו מלהיתקע במקום

אזנו בחיבוריות של שיתופי הפעולה בין תהליכי ניהול ותהליכי מנהיגות.

 

כלים:

 

פתרון קונפליקטים

 

מובילי התוכנית פיתחו שיטה לפתרון קונפליקטים אותה הם מכנים ״הליכה ביער״:

  1. אינטרסים עצמיים: הקשבה לכלל האינטרסים של בעלי העניין בקונפליקט
  2. אינטרסים מוגדלים: הבנת נקודות ההשקפה השונות; זיהוי נקודות הסכמה, ונקודות אי הסכמה.
  3. אינטרסים מושכלים: תהליכי סיעור מוחות למציאת פתרונות יצירתיים ומצליחים.
  4. אינטרסים ערוכים: הבהרת של ה ״תן-קח״ הנדרשים לקבלת תוצאה המועילה לצדדים השונים. הסכמה של כולם לתוצאה.

טיפ: גמישות בהפעלת השיטה בהתאם לנסיבות

שליטה בתפניות

מטא-מנהיגות דורשת יכולת, בשעת משבר או מהפך ארגוני, לביצוע תפניות חדות ושינוי התנהגות וכיוון.

הדוגמה המשמעותית, אגב, המובאת בספר לעניין זה, היא ממדינת ישראל ופיתוח החוסן שלה, לנוכח המשברים והאיומים הרבים.

הכלים:

  1. ביטחון עצמי בדרך הפעולה
  2. היערכות ותרגול מקדימים מרובים
  3. פעולה משולבת של ארגונים שונים יחד (מנהיגות נחיל)
  4. מיקוד המאמצים ליצירת קבוצת קטנה, נחושה ופרודוקטיבית שמבצעת יחד את התפנית.

 

ו... ניצול המשבר כנקודת תפנית, גם לכיוונים וצרכים חיוביים.

 

עיצוב שינויים

בניגוד לרוב הספרות הכתובה על ניהול שינויים יזומים, בספר זה, באופן טבעי, מתייחסים למשלים לו- לשינויים הנוחתים עלינו, ואיך אנחנו מצליחים גם אותם לעצב ולהשפיע עליהם.

התפיסה המוצעת מושתתת על ניהול חכם של הזמן והמאמץ לטיפול מיטבי באיומים ובאתגרים, שכן בזמן משבר הזמן הוא אויב (למשל- טיפול מהיר של כוחות חילוץ, משנה תוצאות אסון).

המטרות:

  • צמצום גובה האיום או אתגר.
  • עלייה והגעה לשיא מנוהלים ומבוקרים.
  • ירידה מבוקרת, כאשר תוך שכך מבחינים ומתחילים לטפל באיומים או אתגרים נוספים שהחלו.

דרך הפעולה:

  1. זיהוי האיומים, אתגרים, משברים, אסונות הניצבים לפתחנו.
  2. הערכת קשת הזמנים (עליה, שיא, ירידה, לרבות גובה, ולרבות חפיפה בין יותר מאחד).
  3. ניהול מבוקר מושתת לולאת קא״ן-הפ״ת.

 

הערות:

  • ההתנהלות היא על כל קשת הזמנים: בהווה- בטיפול מידי; לעתיד- בהיערכות מתאימה; ולעבר בשיקום ויציאה מהמצב הנתון.
  • לעיתים נכון גם להאט פעולות ולא רק לזרזן, לדוגמה כאשר המנהיג מעריך שהדבר החשוב ביותר הוא לייצר תחושת רוגע.

 

הספר מציע אוסף כלים למנהיג. אך הוא גם מזכיר, שהמנהיג נדרש לתמיכה ואדם נוסף להתייעץ עימו, ולא תמיד מתאים לקבל אותה מתוך מעגלי השותפים השונים או מבני משפחה שלאו דווקא ייתנו נקודת מבט ביקורתית. הכותבים ממליצים לפנות למישהו חיצוני- עמית שיכול להיתקל במצבים דומים, ויוכל לשמש כרשת תמיכה מקצועית.

הספר קורא לכולנו להפוך למטא-מנהיגים, ולראות איפה נכון, ואיפה אפשר להשפיע, על כמה שיותר מעגלים. כך נהפוך, כולנו יחד, את העולם למקום טוב יותר (מ.ל.).

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135